Vayedaber

Simple Havroutah

Beitsah

Daf 16a

כָּל מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים, חוּץ מֵהוֹצָאַת שַׁבָּתוֹת וְהוֹצָאַת יוֹם טוֹב וְהוֹצָאַת בָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁאִם פָּחַת — פּוֹחֲתִין לוֹ, וְאִם הוֹסִיף — מוֹסִיפִין לוֹ.

Traduction

A person’s entire livelihood is allocated to him during the period from Rosh HaShana to Yom Kippur. During that time, as each individual is judged, it is decreed exactly how much money he will earn for all his expenditures of the coming year, except for expenditures for Shabbatot, and expenditures for Festivals, and expenditures for the school fees of his sons’ Torah study. In these areas, no exact amount is determined at the beginning of the year; rather, if he reduced the amount he spends for these purposes, his income is reduced and he earns that much less money in that year, and if he increased his expenditures in these areas, his income is increased to ensure that he can cover the expense. Therefore, one may borrow for these purposes, since he is guaranteed to have enough income to cover whatever he spends for them.

Rachi non traduit

כל מזונותיו של אדם. כל מה שעתיד להשתכר בשנה שיהא נזון משם קצוב לו כך וכך ישתכר בשנה זו ויש לו ליזהר מלעשות יציאה מרובה שלא יוסיפו לו שכר למזונות אלא מה שפסקו לו:

חוץ מהוצאת שבתות. אותה לא פסקו לו מה ישתכר לצרכה ומהיכן תבואהו אלא לפי מה שרגיל ממציאים לו לשעה או לאחר שעה:

פוחתין לו. כלומר ממציאין לו שכר מועט:

Tossefoth non traduit

כל מזונותיו של אדם קצובים כו' והוצאת בניו לתלמוד תורה. פר''י הכל נפקי מקראי דלעיל מזונותיו דשבת כדאמר לוו עלי ואני פורע תורה דכתיב חדות וחדות היא תורה דכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב (תהלים יט):

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, מַאי קְרָאָה: ''תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר (בַּכֵּסֶא) לְיוֹם חַגֵּנוּ'', אֵיזֶהוּ חַג שֶׁהַחֹדֶשׁ מִתְכַּסֶּה בּוֹ — הֱוֵי אוֹמֵר זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּכְתִיב: ''כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב''.

Traduction

Rabbi Abbahu said: What is the verse from which this dictum is derived? The source is: ''Blow the shofar at the New Moon, at the concealed time for our Festival day'' (Psalms 81:4). On which Festival is the new moon concealed? You must say that it is Rosh HaShana, which occurs on the first of the month, when the moon is not yet visible, while the moon is visible during the other Festivals, which occur in the middle of the month. And it is written in the next verse: ''For it is a statute [ḥok] for Israel, a judgment of the God of Jacob'' (Psalms 81:5).

Rachi non traduit

מאי קראה. שקוצבין מזונות בראש השנה:

בכסה ליום חגנו. אבחדש קאי תקעו בחדוש הלבנה שופר כשהוא מתכסה ביום חגנו:

שהחדש מתכסה בו. שהלבנה מתכסה בו שאינה נראית לכל אדם אלא שחרית ליושבי מזרח וערבית ליושבי מערב כדאמר בר''ה (דף כ:) עשרים וארבע שעות מתכסה סיהרא:

הוי אומר זה ר''ה. דאלו שאר יו''ט כבר נתמלאה הלבנה במקצת ונראית בכל מקום:

Tossefoth non traduit

איזהו חג שהחדש מתכסה בו וכו'. פרש''י שהלבנה אינה נראית וקשה לפי' זה דהוה ליה למימר שהלבנה מתכסה לכך. פר''ת [שר''ח] מזדמן בו כלומר שרגיל לבא בו וכסא לשון זמן כמו ליום הכסא יבא ביתו (משלי ז':
כ') ורבינו משולם פירש מתכסה שלא היה שעיר של ר''ח קרב בו והקשה רבינו תם דבתוספתא. קאמר דקחשיב (. ל''ו) שעירים בשנה וקא חשיב י''ב שעירים דראשי חדשים ולא מצינו י''ב אם לא היה שעיר דר''ח דר''ה והשיב לו רבינו משולם דלא עלה על לבו לומר כן אלא היתה דעתו דלא מפרש קרא בהדיא של ראש חדש דראש השנה דכתיב בפינחס מלבד עולת החדש וחטאת לא הזכיר וי''מ מתכסה שאין מזכירין אותו במוסף דראש השנה ור''ת היה אומר אדרבה הואיל והיה קרב מזכירין אותו במוסף דראש השנה ותקן ר''ת לומר במוסף מלבד עולת החדש וגו' וכן תקן לומר שני שעירים כהלכתן וגו' שעיר אחד של ראש חדש ושעיר אחד של ר''ה:

מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ''חֹק'' לִישָּׁנָא דִּמְזוֹנֵי הוּא, דִּכְתִיב: ''וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה''. מָר זוּטְרָא אָמַר, מֵהָכָא: ''הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי''.

Traduction

The Gemara explains: From where may it be inferred that this word ''statute [ḥok]'' is a term relating to food? As it is written: ''And they ate their allotment [ḥukkam], which Pharaoh gave them'' (Genesis 47:22). Mar Zutra said: One can learn that ḥok is referring to food from here: ''Feed me with my allotted [ḥukki] bread'' (Proverbs 30:8).

תַּנְיָא: אָמְרוּ עָלָיו עַל שַׁמַּאי הַזָּקֵן, כָּל יָמָיו הָיָה אוֹכֵל לִכְבוֹד שַׁבָּת. מָצָא בְּהֵמָה נָאָה, אוֹמֵר: זוֹ לַשַּׁבָּת. מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה — מַנִּיחַ אֶת הַשְּׁנִיָּה וְאוֹכֵל אֶת הָרִאשׁוֹנָה.

Traduction

It is taught in a baraita: They said about Shammai the Elder that all his days he would eat in honor of Shabbat. How so? If he found a choice animal, he would say: This is for Shabbat. If he subsequently found another one choicer than it, he would set aside the second for Shabbat and eat the first. He would eat the first to leave the better-quality animal for Shabbat, which continually rendered his eating an act of honoring Shabbat.

Rachi non traduit

ואוכל את הראשונה. נמצא אוכלה לזו כדי שתהא היפה נאכלת בשבת דהויא לה אכילתה של הראשונה לכבוד שבת:

אֲבָל הִלֵּל הַזָּקֵן — מִדָּה אַחֶרֶת הָיְתָה לוֹ, שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם'', תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מֵחַד שַׁבָּיךְ לְשַׁבְּתָיךְ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: ''בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם''.

Traduction

However, Hillel the Elder had a different trait, that all his actions, including those on a weekday, were for the sake of Heaven, as it is stated: ''Blessed be the Lord, day by day; He bears our burden, our God who is our salvation; Selah'' (Psalms 68:20), meaning that God gives a blessing for each and every day. That is also taught in a baraita in more general terms: Beit Shammai say: From the first day of the week, Sunday, start preparing already for your Shabbat. And Beit Hillel say: ''Blessed be the Lord, day by day.''

Rachi non traduit

לשם שמים. בוטח שתזדמן לו נאה לשבת:

מחד שביך לשבתיך. מאחד בשבת שלך תן לבך לשבת הבאה:

יום יום. יעמס לנו את צרכינו ועזרתנו:

אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ אֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו''.

Traduction

§ Apropos the statements about honoring Shabbat, the Gemara cites another statement on the same topic. Rabbi Ḥama, son of Rabbi Ḥanina, said: One who gives a gift to his friend need not inform him that he has given it to him, and he need not concern himself that the recipient might not realize who gave it to him. As it is stated: ''And Moses did not know that the skin of his face was radiant'' (Exodus 34:29); Moses received this gift unawares.

Rachi non traduit

אינו צריך להודיעו. לומר שלא יהא זה יושב ותוהה מהיכן בא אליו דבר זה:

ומשה לא ידע. אלמא נתן לו הקב''ה הוא קרון עור פנים ולא הודיעו:

מֵיתִיבִי: ''לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם'', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה! מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִיתְּנָהּ לְיִשְׂרָאֵל, לֵךְ וְהוֹדִיעַ אוֹתָם. מִכָּאן אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: הַנּוֹתֵן פַּת לְתִינוֹק, צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לְאִמּוֹ.

Traduction

The Gemara raises an objection to this. Isn’t it written: ''Nevertheless, you must keep My Shabbatot, for this is a sign between Me and you throughout your generations, that you may know that I am the Lord Who sanctifies you'' (Exodus 31:13), which the Sages expounded as follows: The Holy One, Blessed be He, said to Moses: Moses, I have a good gift in My treasury, and its name is Shabbat, and I wish to give it to the Jewish people. Go and inform them of this intention of Mine. And from here Rabban Shimon ben Gamliel said: One who gives a gift of a piece of bread to a child must inform his mother of his actions, so that the child’s parents will be aware of the giver’s fond feelings for them, thereby enhancing friendly relations and companionship among Jews. This appears to be in direct contradiction to Rabbi Ḥama’s statement.

Rachi non traduit

לדעת כי אני ה' וגו'. רישיה דקרא אך את שבתותי תשמרו ומאי לדעת רוצה אני שתודיעם מה מתנה חשובה אני מבקש ליתן להם:

צריך להודיע את אמו. לעשות לו אות וסימן שאם יאכלנו קודם שיבא לאמו תראה את האות ותשאלנו מי עשה לך כך והוא יאמר פלוני וגם נתן לי פת ומתוך כך ידעו אביו ואמו שהוא אוהבם ותרבה אהבה ורעות בישראל:

לָא קַשְׁיָא: הָא בְּמַתָּנָה דַּעֲבִידָא לְאִגַּלּוֹיֵי, הָא בְּמַתָּנָה דְּלָא עֲבִידָא לְאִגַּלּוֹיֵי. שַׁבָּת נָמֵי מַתָּנָה דַּעֲבִידָא לְאִגַּלּוֹיֵי! מַתַּן שְׂכָרָהּ לָא עֲבִידָא לְאִגַּלּוֹיֵי.

Traduction

The Gemara answers: This is not difficult; this case, where one need not inform the recipient, is referring to a gift that is likely to be revealed, such as Moses’ shining face, which everyone would point out to him; that case, where one must inform the recipient, is referring to a gift that is not likely to be revealed in the natural course of events. The Gemara challenges: Isn’t Shabbat also a gift that is likely to be revealed, as the Jews would eventually be instructed with regard to the time and nature of Shabbat? The Gemara answers: Nevertheless, its reward is not likely to be revealed. Therefore, God told Moses to inform the Jews of the gift of Shabbat and its reward.

Rachi non traduit

דעבידא לגלויי. כגון קרון פנים דמשה שהודיעוהו הרואין לא צריך הנותן להודיעו:

אָמַר מָר, מִכָּאן אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: הַנּוֹתֵן פַּת לְתִינוֹק צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לְאִמּוֹ. מַאי עָבֵיד לֵיהּ? שָׁיֵיף לֵיהּ מִשְׁחָא וּמָלֵי לֵיהּ כּוּחְלָא. וְהָאִידָּנָא דְּחָיְישִׁינַן לִכְשָׁפִים, מַאי? אָמַר רַב פָּפָּא: שָׁיֵיף לֵיהּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין.

Traduction

The Master said earlier that from here Rabban Shimon ben Gamliel said: One who gives a piece of bread to a child must inform his mother. The Gemara asks: What does he do to him; how does he inform the child’s mother? He rubs oil on him and paints his eyes blue, so that when the child arrives home his mother will ask him who did this to him and he will reply that it was a person who also gave him a piece of bread. The Gemara comments: And nowadays, when we are concerned about witchcraft, i.e., that painting the child’s eyes might have been performed as an act of sorcery, what should one do? Rav Pappa said: He rubs on the child a little of that same type of food that he put on the bread, such as butter or cheese, and this will cause the child’s mother to notice that he received a present.

Rachi non traduit

ומלי ליה כוחלא. נותן כחול סביבות עיניו:

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: כָּל מִצְוֹת שֶׁנָּתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל — נָתַן לָהֶם בְּפַרְהֶסְיָא, חוּץ מִשַּׁבָּת שֶׁנָּתַן לָהֶם בְּצִנְעָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ''בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעוֹלָם''.

Traduction

The Gemara cites a further statement with regard to the gift of Shabbat to the Jewish people. Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yoḥai: All the mitzvot that the Holy One, Blessed be He, gave to the Jewish people, He gave to them in public [parhesya] except for Shabbat, which he gave to them in private. As it is stated: ''It is a sign between Me and the children of Israel forever'' (Exodus 31:17), meaning that in a sense, it is a secret between God and the Jewish people.

אִי הָכִי, לָא לִעַנְשׁוּ גּוֹיִם עֲלַהּ? שַׁבָּת — אוֹדוֹעֵי אוֹדְעִינְהוּ, מַתַּן שְׂכָרָהּ — לָא אוֹדְעִינְהוּ. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: מַתַּן שְׂכָרָהּ נָמֵי אוֹדְעִינְהוּ, נְשָׁמָה יְתֵירָה — לָא אוֹדְעִינְהוּ.

Traduction

The Gemara challenges: If it is so that it was given in secret so that not everyone knew about it, the gentiles should not be punished for not wanting to accept it; they are liable to receive punishment for refusing to accept the other mitzvot of the Torah. The Gemara answers: The Holy One, Blessed be He, did inform them of the concept of Shabbat, but He did not inform them of the reward for the fulfillment of the mitzva. And if you wish, say instead that He also informed the gentiles of its reward, but about the idea of the additional soul given to each person on Shabbat He did not inform them.

Rachi non traduit

לא (נענשו) נכרי עלה. ואנן אשכחן שחזר הקב''ה להענישן על התורה ועל המצות דכתיב וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן (דברים לג) וכתיב אלוה מתימן יבא (חבקוק ג):

נשמה יתירה. רוחב לב למנוחה ולשמחה ולהיות פתוח לרוחה ויאכל וישתה ואין נפשו קצה עליו:

דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: נְשָׁמָה יְתֵירָה נוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאָדָם עֶרֶב שַׁבָּת, וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת נוֹטְלִין אוֹתָהּ הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ'', כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת וַוי אָבְדָה נֶפֶשׁ.

Traduction

As Rabbi Shimon ben Lakish said: The Holy One, Blessed be He, gives a person an additional soul on Shabbat eve, and at the conclusion of Shabbat removes it from him, as it is stated: ''He ceased from work and was refreshed [vayinafash]'' (Exodus 31:17). Rabbi Shimon ben Lakish expounds the verse as follows: Since he ceased from work, and now Shabbat has concluded and his additional soul is removed from him, woe [vai] for the additional soul [nefesh] that is lost.

Rachi non traduit

וינפש. דרשינן ליה אוי על הנפש שהלכה לה:

עוֹשֶׂה אָדָם תַּבְשִׁיל מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. אָמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא תַּבְשִׁיל, אֲבָל פַּת — לָא.

Traduction

It was taught in the mishna that a person may prepare a cooked dish on a Festival eve and rely on it for Shabbat for the joining of cooked foods. Abaye said: They taught that the joining of cooked foods allows one to cook on a Festival for Shabbat only when it is made from a cooked dish; however, if it is composed of bread alone, no, this is not sufficient.

Rachi non traduit

לא שנו. דהוי ערוב:

מַאי שְׁנָא פַּת דְּלָא? אִילֵּימָא מִידֵּי דִּמְלַפֵּת בָּעֵינַן, וּפַת לָא מְלַפְּתָא — וְהָא דַּיְיסָא נָמֵי דְּלָא מְלַפְּתָא, דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: הָנֵי בַּבְלָאֵי טַפְשָׁאֵי דְּאָכְלִי נַהֲמָא בְּנַהֲמָא. וְאָמַר רַב נְחוּמִי בַּר זְכַרְיָה מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי: מְעָרְבִין בְּדַיְיסָא! אֶלָּא: מִידֵּי דְּלָא שְׁכִיחַ בָּעֵינַן, וּפַת שְׁכִיחָא, וְדַיְיסָא לָא שְׁכִיחָא.

Traduction

The Gemara asks: What is different about bread that makes it not fit for this purpose? If we say that we require something that accompanies bread, and bread does not accompany itself, the following difficulty arises: Porridge also does not accompany bread, as Rabbi Zeira said: Those foolish Babylonians eat bread with bread, referring to their custom of eating bread with porridge. This shows that porridge is no better accompaniment to bread than bread itself, and yet Rav Neḥumi bar Zekharya said in the name of Abaye: One may establish an eiruv with porridge. Rather, one must say as follows: We require something that is not routine, so that it will be clear that one is setting it aside for the purpose of an eiruv, and bread is routine, whereas porridge is not routine.

Rachi non traduit

דמלפת. לפתן בעינן דמוכחא מלתא שעשוי לשבת:

ופת לא מלפתא. הלכך לא מוכחא מלתא היא שהרי בכל יום יש לחם:

אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא תַּבְשִׁיל, אֲבָל פַּת — לָא. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא דְּמִידֵּי דְּלָא שְׁכִיחַ בָּעֵינַן, וּפַת שְׁכִיחָא — וְהָא דַּיְיסָא לָא שְׁכִיחָא, וְאָמַר רַב נְחוּמִי בַּר זְכַרְיָה מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי: אֵין מְעָרְבִין בְּדַיְיסָא! אֶלָּא: מִידֵּי דִּמְלַפֵּת בָּעֵינַן, וּפַת לָא מְלַפְּתָא, וְדַיְיסָא נָמֵי לָא מְלַפְּתָא. דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: הָנֵי בַּבְלָאֵי טַפְשָׁאֵי דְּאָכְלִי נַהֲמָא בְּנַהֲמָא.

Traduction

Some say a different version of this discussion: Abaye said: They taught that a joining of cooked foods allows one to cook on a Festival for Shabbat only when it is made from a cooked dish; however, if it is composed of bread, no, that is not sufficient. The Gemara asks: What is the reason for this? If we say that we require something that is not routine, and bread is routine, the following difficulty arises: Isn’t porridge not particularly routine? And yet Rav Neḥumi bar Zekharya said in the name of Abaye: One may not establish an eiruv with porridge. Rather, one should say as follows: We require something that accompanies bread, and bread does not accompany itself, and porridge, too, does not accompany bread, as Rabbi Zeira said: Those foolish Babylonians eat bread with bread, from which it is clear that like bread, porridge does not accompany bread and consequently cannot constitute an eiruv.

תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: עֲדָשִׁים שֶׁבְּשׁוּלֵי קְדֵרָה סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם עֵרוּבֵי תַבְשִׁילִין. וְהָנֵי מִילֵּי דְּאִית בְּהוּ כְּזַיִת. אָמַר רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: שַׁמְנוּנִית שֶׁעַל גַּבֵּי הַסַּכִּין — גּוֹרְרוֹ וְסוֹמֵךְ עָלָיו מִשּׁוּם עֵרוּבֵי תַבְשִׁילִין. וְהָנֵי מִילֵּי דְּאִית בְּהוּ כְּזַיִת.

Traduction

Rabbi Ḥiyya taught: With regard to lentils that remain at the bottom of a pot on the eve of a Festival, one may rely on them for the joining of cooked foods. Although they were not prepared with this purpose in mind, they are nevertheless considered a cooked dish. And this applies only if there is an olive-bulk of lentils in total. Similarly, Rav Yitzḥak, son of Rav Yehuda, said: With regard to fat of meat and the like that is on a knife, one may scrape it off the knife and rely on it for the joining of cooked foods; and this applies only if there is an olive-bulk of fat in total.

Rachi non traduit

שבשולי קדרה. שנשארו בלא מתכוין:

סומך עליהם. מערב יום טוב לשם ערוב ולא אמרינן לא חשיבי ובטלי:

גוררו. מערב יום טוב:

אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַב: דָּגִים קְטַנִּים מְלוּחִים אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי גוֹיִם. אָמַר רַב יוֹסֵף: וְאִם צְלָאָן גּוֹי — סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם עֵרוּבֵי תַבְשִׁילִין. וְאִי עַבְדִינְהוּ גּוֹי כָּסָא דְהַרְסָנָא — אָסוּר.

Traduction

Rav Asi said that Rav said: Small salted fish that a gentile then cooked are not considered the cooked food of gentiles because cooking does not prepare them to be food any more than they already were, as they can be eaten in their salted state. Rav Yosef said: And even if a gentile roasted them, a Jew may rely on them for the joining of cooked foods, as they are not considered the cooked food of a gentile and are indeed already edible. However, if the gentile made them into fish fried with oil and flour [kasa deharsena], it is prohibited to eat them. In this case they are considered the cooked food of a gentile, since his actions have made them into noteworthy food.

Rachi non traduit

אין בהם משום בשולי נכרים. שגזרו חכמים בבשולי נכרים משום חתנות ועל שנאכל כמו שהוא חי לא גזרו על בשולו דכיון שנאכל כמו שהוא חי אינו בשול דלא אהני מידי ואלו נאכלין על ידי מלחן חיים:

סומך ישראל עליהן. דהא שרו באכילה:

כסא דהרסנא. מטוגן בשומן קרבי דגים ובקמח:

אסירי. דקמח אין נאכל כמו שהוא חי לפיכך יש בו משום בשולי נכרים:

פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא:

Traduction

The Gemara challenges: It is obvious that this is the case; it need not be taught. The Gemara answers: The justification for teaching it is lest you say that

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source