Le texte Le vocabulaire Les révisions
Tmourah
Daf 8b
אָמַר אַבָּיֵי: לָא, לְעוֹלָם בְּתָם, וּבִבְכוֹר בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר: אִם בָּאוּ תְּמִימִין יִקְרְבוּ.
Traduction
Abaye says: No, actually, the baraita is referring to an unblemished animal when the Temple is standing, but it is speaking of a firstborn offering outside of Eretz Yisrael, and it is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who said: If unblemished firstborn offerings came from outside of Eretz Yisrael, they may be sacrificed on the altar. This language indicates that there is no obligation to sacrifice such an animal, as people did not generally bring their firstborn offerings from outside Eretz Yisrael. Therefore, a priest is able to acquire it even when it is unblemished. Firstborn offerings from Eretz Yisrael, by contrast, cannot be acquired by the priests.
Rachi non traduit
לעולם בתם. ולא קשיא לרב נחמן דהאי דזכי ביה כהן מחיים בבכור בחוצה לארץ עסקינן דסתמיה לאו להקרבה קאי אפי' בזמן בית המקדש ודומיא דשלמים הוא דאי מייתי ליה מצי לאקרוביה אבל סתמיה לאו להקרבה קאי:
ור' שמעון היא. דאמר לקמן בפ' אלו קדשים (תמורה דף כא.) אם באו בכורות תמימים מחוצה לארץ יקרבו אם באו אין לכתחילה לא:
Tossefoth non traduit
ורבי שמעון היא דאמר אם באו תמימים יקרבו. אבל לכתחילה לא וטעמא משום דיש להם פרנסה במקומם ורבי עקיבא פליג ואמר דאפילו דיעבד לא יקרבו ומפרש טעמא משום דאיתקש בכור למעשר בהמה ומעשר בהמה למעשר דגן מה מעשר דגן אינו בא מחוצה לארץ לארץ ישראל אף בכור ומעשר כו' וא''ת אמאי לא אוקמא כר' עקיבא דלדידיה הוי טפי ממונו וי''ל דלר' עקיבא לא הויא כל כך דומיא דשלמים:
מֵיתִיבִי: אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: מָה לִי אִם אֵינוֹ מֵימֵר בְּחַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁהֲרֵי אֵין זָכִין בָּהֶן בְּחַיֵּיהֶן, תֹּאמַר בִּבְכוֹר שֶׁזָּכִין בְּחַיָּיו. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּבַעַל מוּם — הָא דּוּמְיָא דְּחַטָּאת וְאָשָׁם קָאָמַר, אֶלָּא לָאו בְּתָם, וְקָתָנֵי זָכִין בּוֹ בְּחַיָּיו!
Traduction
§ The Gemara raises an objection from the mishna: Rabbi Yoḥanan ben Nuri said to him: What is this comparison for me? If a priest does not substitute for a sin offering and a guilt offering, which priests do not acquire during the animals’ lifetimes, will you say the same with regard to a firstborn, which priests acquire during the animal’s lifetime? What are we dealing with in the mishna? If we say that it is referring to a blemished animal, isn’t the mishna saying that the firstborn offering is similar to a sin offering and a guilt offering, which the priests acquire only unblemished? Rather, is it not referring to unblemished animals? And it nevertheless teaches: Which priests acquire during the animal’s lifetime.
Rachi non traduit
דומיא דחטאת ואשם קתני. והאי חטאת ואשם בתמימים קמיירי דקתני אין זוכין בהן הכהנים בחייהן אבל לאחר שחיטה זוכין אלמא בבני הקרבה עסקינן:
אָמַר רָבִינָא: הָא נָמֵי בִּבְכוֹר בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: אִם בָּאוּ תְּמִימִים — יִקְרְבוּ.
Traduction
Ravina said: This mishna too is referring to a firstborn offering outside of Eretz Yisrael, and it is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who said: If unblemished firstborn offerings came from outside of Eretz Yisrael, they may be sacrificed on the altar. The priests do not acquire firstborn offerings from Eretz Yisrael.
לֵימָא כְּתַנָּאֵי: בְּכוֹר, בְּבֵית הַבְּעָלִים — עוֹשִׂין תְּמוּרָה, בְּבֵית הַכֹּהֵן — אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁבָּא לִידֵי כֹהֵן — אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה.
Traduction
The Gemara suggests: Let us say that acquisition of the firstborn offerings by the priests is the subject of a dispute between tanna’im. The baraita states: In the case of a firstborn offering, when it is in the house of its owner, who did not yet give it to a priest, its owner can render another animal a substitute for it. Once it is in the house of the priest, its owner cannot render a substitute for it. Rabbi Shimon ben Elazar says: Once it has entered the possession of the priest, its owner cannot render a substitute for it.
Rachi non traduit
לימא כתנאי. אי זכי כהן בבכור תם מחיים בזמן בית המקדש אי לא:
הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! מַאי לָאו הָכִי קָאָמַר: בְּבֵית כֹּהֵן — הוּא עוֹשֶׂה תְּמוּרָה, וְאֵין בַּעַל עוֹשֶׂה תְּמוּרָה, אַלְמָא אִית לֵיהּ לְכֹהֵן זְכִיָּיה בְּגַוֵּויהּ.
Traduction
Apparently, the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar is identical to that of the first tanna. What is their dispute? What, is it not correct that this is what the first tanna is saying: Once it is in the house, i.e., possession, of the priest, the priest can render a substitute for it, but the owner cannot render a substitute for it, as the priest has acquired it; while Rabbi Shimon ben Elazar holds that once it enters the possession of the priest, neither of them can render a substitute with it. Apparently, the first tanna holds that the priest has the right of acquisition to an unblemished firstborn offering when the Temple is standing.
Rachi non traduit
מאי לאו הכי קאמר. תנא קמא בבית כהן אינו עושה תמורה על ידי בעלים אלא על ידי כהן אבל כהן ממיר בו דאית ליה זכייה בגויה:
לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, הָא רַבִּי עֲקִיבָא.
Traduction
The Gemara explains: The opinion of the first tanna is not difficult; one can say that the dispute in the baraita concerns a firstborn offering outside of Eretz Yisrael, while those from Eretz Yisrael are not acquired by the priests. And this opinion of the first tanna accords with the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Nuri in the mishna above, and that opinion of Rabbi Shimon ben Elazar accords with the opinion of Rabbi Akiva in that mishna.
Rachi non traduit
לא. בפלוגתא דרבי יוחנן בן נורי ורבי עקיבא דמתני' קא מיפלגי וההיא הא אוקימנא בבכור בחוצה לארץ וקאמר תנא קמא כהן עושה בו תמורה משבא לידו דהא זכי ביה מחיים דסתמיה לאו להקרבה כרבי יוחנן בן נורי ור' שמעון כר' עקיבא דאע''ג דאית ליה זכייה בגוויה אינו עושה תמורה על ידו דנפקא ליה מהקישא כדמפרש במתני' היכן קדושה חלה עליו כו'.
ע''א עושה תמורה דישראל והכהן אינו עושה תמורה לא זה ולא זה:
רבי שמעון בן אלעזר כו' זה וזה. כהן וישראל. מאי לאו דרב נחמן איכא בינייהו דהאי דקאמר תנא קמא אצל כהן אינו עושה תמורה דאית ביה זכייה בגוויה כרב נחמן ורבי שמעון לית ליה דרב נחמן לא דכולי עלמא לית להו דרב נחמן בבכור מעליא והכא בפלוגתא דרבי יוחנן בן נורי ורבי עקיבא פליגי ובבכור בחוצה לארץ ולהכי אמר ת''ק דכהן אין עושה בו תמורה ור' שמעון כר' עקיבא.
ל''א לימא כתנאי בכור אצל כהן אינו עושה תמורה לא ישראל ולא כהן ואמרי הכי מימר הוא דלא מימר הא זבוני מזבין ליה רבי שמעון בר אלעזר אומר כיון שבא ליד כהן זה וזה אינו עושה תמורה כלומר דאפילו זבוני לא מצי מזבין ליה דכל תנא בתרא לטפויי מילתא קאתי מאי לאו דרב נחמן איכא בינייהו דתנא קמא אית ליה דרב נחמן ור' אלעזר לית ליה דרב נחמן:
Tossefoth non traduit
לא בפלוגתא דרבי יוחנן בן נורי ורבי עקיבא דמתני' קמפלגי. כלומר וההוא אוקימנא בבכור חוצה לארץ:
אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כֹּהֵן לְכֹהֵן, אֲבָל כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל — אָסוּר. מַאי טַעְמָא? דִּלְמָא אָזֵיל יִשְׂרָאֵל וְשָׁדֵי בֵּיהּ מוּמָא, וּמַמְטֵי לְחָכָם, וְאוֹמֵר לוֹ: ''בְּכוֹר זֶה נָתַן לִי כֹּהֵן בְּמוּמוֹ''.
Traduction
§ The Gemara earlier (7b) cited a mishna (Ma’aser Sheni 1:2) which states that a firstborn offering may be sold unblemished only while it is alive. Rav Ḥisda says: The Sages taught this halakha only with regard to a priest selling to a priest, but with regard to a priest selling it to an Israelite, it is prohibited even when the animal is alive. What is the reason? Since an Israelite can consume a firstborn animal only if it is blemished, there is a concern that perhaps the Israelite will go and inflict a blemish on the firstborn offering and bring it to a halakhic authority to attain permission to eat it, and he will say to him: A priest gave me this firstborn offering when it was already blemished.
Rachi non traduit
לא שנו אלא כהן לכהן. יכול למוכרו תמים:
בכור זה נתן לי כהן במומו. אבל כהן לכהן ליכא למימר הכי דכהן המביא בכור להראותו לחכם צריך להביא עדים שנפל בו אותו מום מאליו דאמרינן בבכורות בפרק כל פסולי המוקדשין (בכורות דף לה.) כל מומין הראוין לבא בידי אדם רועי ישראל נאמנים רועי כהנים אינם נאמנים דנחשדו כהנים על הבכורות:
Tossefoth non traduit
דלמא אזיל ישראל ושדי ביה מומא וממטי ליה (לחבריה) [לחכם] ואמר בכור זה נתן לי כהן במומו. ואם תאמר מאי בכך והא לא שרו ליה כיון דנפק המום מיד כהן בלא עדים שהרי נחשדו הכהנים על זה ויש לומר דהכי קאמר נתן לי כהן במומו וקמי דידי נפל בו מום מאליו וא''ת היכי חייש דלמא אזיל ישראל ושדי ביה מומא והרי לא נחשדו ישראל על כך כדאמרינן בבכורות (דף לה.) דבכור ביד ישראל הכל נאמנין עליו דכהנים הוא דחשידי אמומי אבל ישראל לא חשידי ואין לומר דה''מ בודאי בכור היכא דסופו ליתנו לכהן דאין ישראל חוטא ולא לו דהא בפרק כל פסולי המוקדשין (בכורות דף לה:) אמר רב נחמן גבי ספק בכור בעליו מעידין עליו ויש לומר דלא דמי דה''מ כשהיה תם תחילה ביד ישראל אז ירא להטיל בו מום מאחר שנולד ברשותו דאין לו להשמט בשום דבר אבל הכא דיש לו לתלות שנתן לו הכהן במומו יש לחשדו עליו ונראה דלכך לא רצה לומר בענין אחר דלמא אזיל ישראל ושדי ביה מומא ומראהו לחכם ואמר דמעצמו נפל ולא יאמר כהן נתנו לי דכה''ג לא עביד דלמא יחשדוהו עליו ולומר מה לו לטרוח עליו ולהביאו לחכם כיון דלאו דידיה הוא ופריך והא אמר רב יהודה אין רואין בכור לישראל אלא אם כן כהן עמו והטעם שמא יעכבנו לעצמו ולא יתננו לכהן וכיון דצריך להביא הכהן לא מצי אמר בכור זה נתנו כהן במומו דאמרינן ליה אייתי (ראייה) ההוא כהן דיהבא לך דכל כמה דלא אייתי ליה לא שרינן ליה הבכור:
וּמִי שָׁרֵי חָכָם הָכִי? וְהָא אָמַר רַב: אֵין רוֹאִין בְּכוֹר לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא אִם כֵּן כֹּהֵן עִמּוֹ!
Traduction
The Gemara asks: And may a halakhic authority permit the animal in a case such as this? But didn’t Rav say: A halakhic authority may not look at a firstborn offering brought by an Israelite to determine if it has the type of permanent blemish allowing it to be slaughtered unless a priest is with him, out of concern that the Israelite will keep the blemished animal for himself without performing the mitzva of giving it to a priest? If so, one can demand that the priest who sold him the animal must be present, and this should prevent the Israelite from lying about the blemish.
Rachi non traduit
ומי שרי חכם הכי. אפי' הוי מום קבוע ומי שרי חכם את הבכור לישראל בלא כהן עמו:
אלא אם כן כהן עמו. דשמא כשידע זה שמום קבוע הוא דלא הוי קדשים בחוץ אכיל ליה ולא חייש לגזילה דכהן הלכך בעינן כהן בהדיה ולא מצי למימר בכור זה נתן לי כהן במומו דאמרינן ליה אייתי לי ההוא כהן דיהביה לך דכל כמה דלא אייתי ליה לא שרינן ליה הבכור אלא א''כ יהיב ליה כהן:
אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: הַיְינוּ טַעְמָא דְּיִשְׂרָאֵל אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּכֹהֵן הַמְסַיֵּיעַ בְּבֵית הַגֳּרָנוֹת.
Traduction
Rav Huna, son of Rabbi Yehoshua, said: This is the reason why it is prohibited for a priest to sell an unblemished firstborn offering to an Israelite: Because this looks like a priest who assists at the threshing floor in order to receive teruma from an Israelite. Unblemished firstborn offerings have a low purchase price, as the owner must wait for it to become blemished before eating it. It might appear that the priest sold the animal to an Israelite at a discount in order to receive future firstborns from him.
Rachi non traduit
היינו טעמא דישראל אסור. לקנות בכור תם מן הכהן משום דסתם בכור תם בזמן הזה נמכר בזול דבעי לוקח לשהוייה עד שיומם הילכך הוה האי כהן דמוזיל גבי ישראל נראה ככהן המסייע בבית הגרנות לזרות ולעמר כדי שיתנו לו התרומות והוי חילול השם דמחזי כמאן דשקיל לתרומה בתורת שכירות והאי כהן נמי מיחזי דמשום הכי מוזיל לישראל כי היכי דליתיב ליה בכורות שיוולדו לו בעדרו:
Tossefoth non traduit
לשון רש''י היינו טעמא דנראה ככהן המסייע בבית הגרנות. דרגילות הוא דמוכר בכור דמוזיל גבי [ישראל] כדי שיתן לו בכור פעם אחרת וכל שכן דאסור לקבלו במתנה וצריך ליזהר שאם אמר ישראל לכהן הילך בכור זה אם אמר לו הכהן שלך יהא אז אסור לקבלו מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות:
מָר זוּטְרָא אִיקְּלַע לְבֵי רַב אָשֵׁי. אֲמַרוּ לֵיהּ: לִטְעוֹם מָר מִידֵּי. אַיְיתוֹ לְקַמֵּיהּ בִּישְׂרָא. אֲמַר לֵיהּ: לֵיכוֹל מָר, דְּמַיבְרֵי מִשּׁוּם דְּבוּכְרָא הוּא. מְנָא לְכוּ הָא? אֲמַרוּ לֵיהּ: דְּזַבֵּן לַן פְּלוֹנִי כֹּהֵן.
Traduction
The Gemara relates: Mar Zutra arrived at the home of Rav Ashi. Those present said to him: Let the Master taste some food. They brought meat before him. The one who placed the meat before him said: Let the Master eat, as this meat is particularly healthful, because it is a firstborn. Mar Zutra asked: From where did you receive this firstborn animal? They said to him: It is an animal that so-and-so the priest sold to us.
Rachi non traduit
ליכול מר דמברי. שבשר בכור בריאה לאכול משאר הבשר:
מנא לכו הא. מי נתנו לכם הא אינכם כהנים:
אֲמַר לְהוּ: לָא סְבִירָא לְכוּ הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּכֹהֵן הַמְסַיֵּיעַ בְּבֵית הַגֳּרָנוֹת? אֲמַרוּ לֵיהּ: לָא סְבִירָא לַן, דַּאֲנַן מִיזְבָּן קָא זָבְנִינַן.
Traduction
Mar Zutra said to them: Do you not hold like that which Rav Huna, son of Rabbi Yehoshua, said, that Israelites may not receive an unblemished firstborn offering from a priest because it looks like a priest who assists at the threshing floor? They said to Mar Zutra: We hold that this is not a concern, as we purchased it for its fair market value, and did not receive it at a discount. Therefore, there is no appearance of impropriety.
Rachi non traduit
ולא סבירא לכו. דאסור לקנות בשר בכור מכהן דלמא מוזיל גבייכו ונראה ככהן המסייע:
מיזבן זבנינן. וליכא למיחש למסייע דהא לא יהיב לן במתנה:
אֲמַר לְהוּ: וְלָא סְבִירָא לְכוּ הָדִתְנַן: עַד כַּמָּה יִשְׂרָאֵל חַיָּיב לִיטַּפֵּל בַּבְּכוֹר? בַּדַּקָּה — שְׁלֹשִׁים יוֹם, ובגסה — חמשים יום. וְאִם אָמַר לוֹ: ''תְּנֵהוּ לִי בְּתוֹךְ זְמַנּוֹ'' — הֲרֵי זֶה לֹא יִתְּנֶנּוּ לוֹ. וְאָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מָה טַעַם? מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּכֹהֵן הַמְסַיֵּיעַ בְּבֵית הַגֳּרָנוֹת!
Traduction
Mar Zutra said to them: But do you not hold like that which we learned in a mishna (Bekhorot 26b): Until when is an Israelite obligated to tend to a firstborn animal before giving it to the priest? In the case of a small animal, a sheep or goat, thirty days, and in the case of a large animal, one of a herd of cattle, fifty days. And if the priest said to the owner: Give it to me within its period, the owner may not give it to him. And Rav Sheshet says: What is the reason for this? Because it looks like a priest who assists at the threshing floor, as the priest is assisting the Israelite by assuming the responsibility of tending to the firstborn.
Rachi non traduit
ליטפל. לטרוח בו לגדלו קודם שיתננו לכהן:
ככהן המסייע. דהשתא הוי סיוע שמצילו מלטרוח בו בלבד שיתננו לו:
אֲמַרוּ לֵיהּ: הָתָם מוֹכְחָא מִילְּתָא, הָכָא מִזְבָּן קָא זָבְנִינַן.
Traduction
They said to Mar Zutra: There the circumstances of the matter prove that the priest accepted responsibility to care for the animal in return for some benefit, and it has the appearance of impropriety. Here, we purchased it for its fair market value, and there is no appearance of impropriety.
Rachi non traduit
מוכחא מילתא. דהא מסייע הוא שהרי מיד מצילו מן הטורח והמזונות:
לָשׁוֹן אַחֵר, אֲמַרוּ לֵיהּ: הָכָא לָא יָהֵיב דְּמֵי, הָכָא קָא יָהֵיב דְּמֵי. מַאי אָמְרַתְּ? מוֹזֵיל כֹּהֵן גַּבֵּיהּ, דְּסָבַר כֹּהֵן דְּכִי הָוֵי לֵיהּ בְּכוֹר אַחֲרִינָא יָהֵיב נִיהֲלֵיהּ? לָא, דְּמַסֵּיק אַדַּעְתֵּיהּ:
Traduction
The Gemara presents an alternative version of this final response. They said to Mar Zutra: There the Israelite does not give payment to the priest for accepting responsibility to care for the animal. Here, the Israelite gives payment to the priest, as we purchased the animal. And what would you say to this claim? Would you say that perhaps the priest lowered the price of the animal for us, as the priest thinks that when we have another firstborn offering we will give it to him, and therefore it has the appearance of impropriety? This is not a concern, as he thinks:
Rachi non traduit
מאי אמרת דלמא מוזיל כהן. כי היכי דניתיב ליה בכורות דידן ולא לכהן אחר:
לא. עביד הכי:
דמסיק אדעתיה בוצינא. דהשתא טב מקרא דלמחר. בוצינא דלעת קטנה קרא דלעת גדולה. כלומר מוטב שאמכרנו בשויו דשמא אם אני מניח להם מן הדמים לא יועילו לי כלום ולא יתנו לי בכורות שלהן:
Tossefoth non traduit
לשון רש''י היינו טעמא דנראה ככהן המסייע בבית הגרנות. דרגילות הוא דמוכר בכור דמוזיל גבי [ישראל] כדי שיתן לו בכור פעם אחרת וכל שכן דאסור לקבלו במתנה וצריך ליזהר שאם אמר ישראל לכהן הילך בכור זה אם אמר לו הכהן שלך יהא אז אסור לקבלו מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source