Le texte Le vocabulaire Les révisions
Tmourah
Daf 31a
וְלַד טְרֵפָה כּוּ'. לְמַאן דְּאָמַר טְרֵפָה (אינה) יָלְדָה — מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן שֶׁנִּטְרְפָה וּלְבַסּוֹף עִיבְּרָה.
Traduction
§ The mishna teaches that with regard to the offspring of a tereifa, Rabbi Eliezer prohibits it to be sacrificed on the altar, whereas the Rabbis permit it. The Gemara explains: There is a dispute as to whether a tereifa is capable of giving birth. According to the one who says that a tereifa can give birth, you find this dispute between Rabbi Eliezer and the Rabbis in a case where the animal first became a tereifa and then became pregnant.
Rachi non traduit
למ''ד כו'. פלוגתא היא באלו טרפות (חולין נז:) איכא למ''ד טרפה יולדת ואיכא למ''ד אינה יולדת:
Tossefoth non traduit
למאן דאמר טרפה אינה יולדת. ומשכחת לה שעיברה ולבסוף נטרפה ובעובר ירך אמו הוא פליגי תימה דאמר לעיל אבל עיברה ולבסוף נרבעה ד''ה אסור משום דהיא וולדה נרבעו והכא אמר דלמ''ד טרפה אינה יולדת משכחת לה בשעיברה ולבסוף נטרפה דרבנן סברי מותר דלאו ירך אמו הוא וקיימא לן באלו טרפות (חולין נח.) דטרפה אינה יולדת ואם כן נימא רבא דלא כרבנן וי''ל דודאי טרפות שהוא תלוי בחיות ובריאות כיון שאנו רואין הולד חי ובריא אין לנו לומר שנטרף הולד עם אמו ואין לנו לפוסלו בשביל פסול טרפות אבל גבי רביעה ונגיחה ודאי כירך אמו הוא ומיהו ק''ק דא''כ הוי מתני לצדדין דגבי ולד נרבע צ''ל שנרבעו ולבסוף עיברו ובולד טריפה צ''ל שעיברו ולבסוף נטרפו דמסקנא היא פרק אלו טרפות (גז''ש) דטרפה אינה יולדת וי''ל כיון דבטרפה לא שייך עובר בענין אחד לא הוי לצדדין שאינו יורד להגיד לך אלא כל היתר הולדות של כל האסורים לגבי המזבח ובנרבע דאיכא ב' צדדין ואינו מותר אלא לצד אחד חשיב ליה בשביל אותו צד המותר ובטרפה דליכא אלא צד אחד חשיב אותו צד המותר:
וּבְהָא פְּלִיגִי, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: זֶה וָזֶה גּוֹרֵם אָסוּר, וְרַבָּנַן סָבְרִי: זֶה וָזֶה גּוֹרֵם מוּתָּר.
Traduction
The Gemara elaborates: And this is the matter over which they disagree, as Rabbi Eliezer holds that when both this permitted factor and that prohibited factor cause a certain situation, the resulting item is prohibited. Here too, as the mother of this offspring is prohibited, the offspring is likewise prohibited, despite the fact that its father is permitted. And the Rabbis hold that when both this permitted factor and that prohibited factor cause a situation, the resulting item is permitted. Therefore, the offspring in this case is permitted like its father.
Rachi non traduit
זה וזה גורם. וליכא לפלוגי בעובר ירך אמו הוא אלא א''כ עיברה ואח''כ נטרפה דהתם למ''ד ירך אמו הוא אירע הטרפות בגופו אבל היכא דנטרפה ולבסוף עיברה ליכא למימר ירך אמו הוא שהרי יש בו צד היתר אלא בזה וזה גורם פליגי:
לְמַאן דְּאָמַר טְרֵיפָה אֵינָהּ חַיָּה, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן שֶׁעִיבְּרָה וּלְבַסּוֹף נִטְרְפָה, וּבְהָא פְּלִיגִי: דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר עוּבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא, וְרַבָּנַן סָבְרִי עוּבָּר לָאו יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא.
Traduction
By contrast, according to the one who says that a tereifa cannot survive, i.e., cannot give birth, you find this dispute in a case where the animal first became pregnant and then became a tereifa. And this is the point over which they disagree, as Rabbi Eliezer holds that a fetus is considered the thigh of its mother, and therefore just as its mother is prohibited to be sacrificed on the altar as a tereifa, the same applies to its offspring. And the Rabbis hold that a fetus is not considered the thigh of its mother, and consequently there is no reason to prohibit it to be sacrificed on the altar.
אָמַר רַב הוּנָא: מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּאֶפְרוֹחַ בֵּיצַת טְרֵפָה שֶׁאָסוּר. מַאי טַעְמָא? עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא בִּוְלַד בְּהֵמָה, דְּמֵאַוֵּירָא קָא רָבְיָא, אֲבָל בֵּיצַת טְרֵפָה דְּמִגּוּפַהּ דְּתַרְנְגוֹלְתָּא קָא רָבְיָא — אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ.
Traduction
§ The Gemara continues to discuss the dispute between Rabbi Eliezer and the Rabbis. Rav Huna says: The Rabbis concede to Rabbi Eliezer in the case of a chick that emerges from the egg of a tereifa dove that it is prohibited to be sacrificed on the altar. What is the reason that the Rabbis rule stringently here? The Rabbis disagree with Rabbi Eliezer and claim that the offspring of a tereifa is permitted only with regard to the offspring of an animal, which grows from its own space, i.e., even when it is in its mother’s womb it develops as an independent entity. But with regard to an egg of a tereifa hen, which grows from the body of the hen, even the Rabbis concede that the chick which emerges from this egg may not be sacrificed on the altar.
Rachi non traduit
אפרוח. שנולד מביצת יונה טרפה שאסור ליקרב:
ולד במעי בהמה אינו אדוק בגופה אלא תלוי באויר ומעצמו הוא נוצר וגדל והולך אבל ביצה כל זמן שאינה נגמרה אדוקה באשכול וגדילה ונגמרה מגוף התרנגולת. ל''א מאוירא קא רביא לאחר שנולד והולך וגדל הילכך עיקר גידולו אינו מאמו אבל ביצה מגופה דתרנגול' רביא והדבר מוכיח שלאחר שיצאת אינה גדילה משום הכי מודו רבנן לשון הירושלמי:
Tossefoth non traduit
דמאוירא קא רבי. פירוש ולד במעי בהמה אינו אדוק בגופה אלא תלוי הוא באויר ומעצמו הוא נוצר וגדל אבל ביצה מעורה היא באשכול ל''א מאוירא הוא קרבי לאחר שנולד הולך וגדל הלכך עיקר גידולו אינו בא מאמו אבל ביצה מגופה דתרנגולת קרבי והדבר מוכיח שלאחר שנולדה אינה גדילה שני הלשונות פרש''י:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב הוּנָא: תַּנְיָא דִּמְסַיַּיע לָךְ, מְלֹא תַּרְוָד רִימָּה הַבָּאָה מֵאָדָם חַי — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ אֶלָּא בְּרִימָּה, דְּפִירְשָׁא בְּעָלְמָא הוּא, אֲבָל בֵּיצָה דְּמִגּוּפַהּ דְּתַרְנְגוֹלֶת הוּא — אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ.
Traduction
Rava said to Rav Huna: That which is taught in a baraita supports your opinion: With regard to a full ladle [tarvad] of worms that come from a living person who subsequently died, Rabbi Eliezer holds that it transmits ritual impurity in the same manner as a corpse, as a full ladle is the minimum amount of dust from the dead that imparts impurity; and the Rabbis deem it pure. Rava analyzes this baraita: The Rabbis disagree with Rabbi Eliezer only with regard to worms, which are merely a secretion. But with regard to an egg, which is part of the hen’s body, even the Rabbis concede that in the case of a tereifa, the chick that emerges from the egg is prohibited to the altar.
Rachi non traduit
א''ל רבא לרב הונא כו'. אלישנא קמא למ''ד טרפה יולדת ללישנא בתרא למ''ד טרפה אינה יולדת שיחלא קמא שהיו כבר באשכול בשעה שנטרפה התרנגולת:
מלא תרווד. במסכת נזיר (דף נ:) מפרש שיעורו:
הבאה מאדם חי. ואח''כ מת:
רבי אליעזר מטמא. דגופיה הוא ועד כאן לא פליגי רבנן עליה כו'. [ל''א ועיקר] דאפילו בחייו נמי מטמא ר''א דאבר מן החי מטמא במגע ובמשא ובאהל כאבר מן המת בהעור והרוטב (חולין קכח:) אבל באפרוח אפי' ר' אליעזר מודה דיקרב דהא גופא אחרינא הוא וגוף זה לא היה במעי הטרפה:
Tossefoth non traduit
מלא תרווד רימה הבאה מאדם חי ואח''כ מת רבי אליעזר מטמא דגופי' הוא ועד כאן לא פליגי רבנן עליה כו'. עוד פרש''י ונראה בעיני דאפילו בחייו נמי מטמא רבי אליעזר דאבר מן החי מטמא במגע ובמשא ובאהל בהעור והרוטב (חולין קכח:) תימה דבמסכת נזיר פרק כ''ג (דף נא:) בעי הרקיב כשהוא חי ומת מהו ומאי קמיבעיא ליה הא ר''א מטמא לפירוש ראשון ולפירוש שני אפי' לא מת וכ''ש מת וי''ל דמיבעיא ליה אליבא דרבנן דילמא ע''כ לא מטהרי רבנן אלא במת דפירשא בעלמא ואינו מגוף האדם אלא בריה בפני עצמה אבל רקב מודו ובגמרא מייתי למיפשט הבעיא שהבאתי מההיא (דהעור והרוטב) (דף קכח) א''ר יהושע לא אם אמרת במת שיש לו רוב ורובע ורקב תאמר בחי שאין לו רוב ורובע ורקב ואור''י דר' יהושע היינו רבנן דהכא דסברי דחי אין לו רימה דאי לר' אליעזר כיון דיש לו רימה כ''ש שיש לו רקב והקשה הר''י אחי מורי דהכא תני מלא תרווד (רקב) רימה ובמשניות (אהלות פ''ב מ''ב) תנן כזית רימה בין חיה בין מתה מטמאה דברי ר' אליעזר וחכמים מטהרין ונראה למורי דהיינו דוקא כשפירש מאדם חי ואז השיעור מלא תרוד ולא היא דמ''מ שיעור תרוד מאי בעי הכא:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַדְּרַבָּה, אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא — עַד כָּאן לָא פְּלִיג רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עֲלַיְיהוּ דְּרַבָּנַן אֶלָּא בְּרִימָּה, דְּאִיקְּרִי אָדָם מֵחַיִּים ''רִימָּה'', דִּכְתִיב: ''וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה וּבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה''.
Traduction
Abaye said to Rava: No proof can be brought from here for the opinion of Rav Huna, as on the contrary, the opposite is reasonable: Rabbi Eliezer disagrees with the Rabbis only with regard to worms, as he maintains that worms are considered part of a person even if they emerged from him while he was still alive, as a person is called a worm while he is still alive, as it is written: And the hope of man is a worm, and the son of man, that is a maggot (see Job 25:6).
Tossefoth non traduit
אלא באדם מקרי רימה כו'. אבל ביצה (לכי) אימת גדלה לכי מסרחא וכי מסרחא עפרא בעלמא הוא תימה למה הוצרך לומר האי טעמא וי''ל דאינו אלא לרווחא דמילתא דכי נמי אדם לא מיקרי רימה מ''מ לא דמי לביצת אפרוח:
אֲבָל גַּבֵּי בֵּיצָה, אֵימַת גָּדְלָה? לְכִי מַסְרְחָא, וְכִי אַסְרַחָא — עַפְרָא בְּעָלְמָא הוּא, אֲפִילּוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹדֶה! וְעוֹד, תַּנְיָא בְּהֶדְיָא: מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לַחֲכָמִים בְּאֶפְרוֹחַ בֵּיצַת טְרֵפָה שֶׁמּוּתָּר! אֲמַר לֵיהּ: אִי תַּנְיָא — תַּנְיָא.
Traduction
But with regard to a chick that emerges from an egg, one can say: When does the chick grow out of and emerge from the egg? It does so when the egg rots, and when it rots it is considered merely dust and is no longer attributed to the hen that laid it. Therefore, despite the fact that the hen is a tereifa, even Rabbi Eliezer should concede that the chick that emerges from its egg is permitted to be sacrificed. And furthermore, it is explicitly taught in a baraita that Rabbi Eliezer concedes to the Rabbis with regard to the chick that emerged from the egg of a tereifa animal that it is permitted to be sacrificed on the altar, which is not in accordance with the opinion of Rav Huna. Rava said to Abaye: If this baraita is taught, it is taught, and I cannot take issue with it.
Rachi non traduit
לבתר דאסרחא. אחר שהסריחה הביצה יצא זה ממנה וכשהסריחה פקע איסורא דהואי עפרא בעלמא הלכך מותר זה שיצא ממנה אחרי כן:
רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: כְּשֵׁרָה כּוּ'. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא דְּמִפַּטְמָא מִינַּהּ, אֶלָּא מֵעַתָּה הֶאֱכִילָהּ כַּרְשִׁינֵי עֲבוֹדָה זָרָה, הָכִי נָמֵי דַּאֲסִירָא?
Traduction
§ The mishna teaches that Rabbi Ḥanina ben Antigonus says: A kosher animal that suckled from a tereifa is disqualified from being sacrificed on the altar. The Gemara asks: What is the reason? If we say that it is because the kosher animal was fattened from the tereifa animal, if that is so, then in a case where its owner fed it vetches of idolatry, so too, should one say that it is prohibited? Feeding an animal vetches of idolatry renders it prohibited only if the animal has been set aside for idolatry; a regular animal is not prohibited by this action.
Rachi non traduit
הכי נמי דאסירא. והא אמר לעיל דמוקצה הוא ואסור באכילת כרשינין אבל דלאו מוקצה לא:
אֶלָּא, תָּנֵי רַבִּי חֲנִינָא טְרִיטָאָה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן שֶׁהֱנִיקָהּ חָלָב רוֹתֵחַ מִשַּׁחֲרִית לְשַׁחֲרִית, הוֹאִיל וִיכוֹלָה לַעֲמוֹד עָלֶיהָ מֵעֵת לְעֵת.
Traduction
Rather, Rabbi Ḥanina Terita taught the meaning of the mishna before Rabbi Yoḥanan: This is referring to a case where one gave the kosher animal to suckle from the tereifa warm, i.e., fresh, milk every morning. Since the kosher animal can maintain its existence based upon this suckling for a twenty-four-hour period, until the next suckling, it survives only due to the tereifa animal. Consequently, the kosher animal is prohibited to be sacrificed on the altar.
Rachi non traduit
חלב רותח שחרית. כל ימיו:
הואיל ויכולה לעמוד. על אותו חלב של שחרית מעת לעת בלא שום אכילה אחרת וכשהגיע מעת לעת חזרה וינקה הלכך כל גדילתה ממנה היא ואפילו אכלה דברים אחרים בינתיים:
Tossefoth non traduit
שינקה חלב רותח. וה''ה בכרשיני עבודת כוכבים אם אכלה כל ימיה שעיקר גדילתה מהן שהוא אסור ולפום ריהטא אפילו להדיוט:
כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁנַּעֲשׂוּ טְרֵפָה אֵין פּוֹדִין כּוּ'. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ''תִּזְבַּח'' — וְלֹא גִּיזָּה, ''וְאָכַלְתָּ'' — וְלֹא לִכְלָבֶיךָ, ''בָּשָׂר'' — וְלֹא חָלָב. מִכָּאן שֶׁאֵין פּוֹדִים אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לִכְלָבִים.
Traduction
§ The mishna further teaches: With regard to all sacrificial animals that became tereifa, one may not redeem them and render them non-sacred, as their consumption is prohibited, and one does not redeem sacrificial animals to feed them to dogs. The Gemara asks: From where are these matters derived? As the Sages taught with regard to the verse: ''Notwithstanding you may slaughter and eat flesh within all your gates'' (Deuteronomy 12:15). This verse, which is referring to disqualified consecrated animals that have been redeemed, is expounded as follows: ''You may slaughter,'' but you may not shear their wool; ''and eat,'' but you may not give to your dogs to eat; ''and eat flesh,'' but not their milk. From here it is derived that one does not redeem sacrificial animals to feed them to dogs.
Rachi non traduit
רק בכל אות נפשך (תאכל) בשר. בפסולי המוקדשין מוקמינן לה בסיפרי דבי רב:
אִיכָּא דְאָמְרִי: ''תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ'' — אֵין לְךָ בָּהֶן הֶיתֵּר אֶלָּא מִשְּׁעַת זְבִיחָה וְאֵילָךְ, קָסָבַר: פּוֹדִין אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לִכְלָבִים.
Traduction
There are those who state a different version: ''You may slaughter and eat,'' this teaches that you have permission to derive benefit from them only from the time of slaughter and onward, i.e., those benefits that come after slaughter, such as the consumption of its flesh, are permitted. But one may not derive benefit from their shearing or their milk, as these occur even when the animal is alive. It can be inferred from here that the tanna of this baraita maintains that one may redeem sacrificial animals to feed them to dogs, as this occurs after the slaughter.
Rachi non traduit
איכא דאמרי תזבח ואכלת בשר אין לך בו היתר אכילה אלא משעת זביחה. לאפוקי חלב וגיזה דהנאה דמחיים היא אבל פודין את הקדשים להאכילן לכלבים ולא מייתר ליה לואכלת למדרש ולא לכלביך ומהך דרשא משמע דלכלביך שפיר דמי דהכי משמע אתה לא תאכל קודם זביחה כלומר לא תתהני מחיים אבל כלביך דלאחר מיתה הוא אפי' בלא זביחה שפיר דמי ופודין את הקדשים להאכילן לכלבים תרי תנאי נינהו והכי מוקמינן (בשחיטת חולין) (דף קב):
הֲדַרַן עֲלָךְ כָּל הָאֲסוּרִין.
Traduction
MISHNA: There are elements that apply to animals consecrated for the altar that do not apply to items consecrated for Temple maintenance, and there are elements that apply to items consecrated for Temple maintenance that do not apply to animals consecrated for the altar.
מַתְנִי' יֵשׁ בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ שֶׁאֵין בְּקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, וְיֵשׁ בְּקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת שֶׁאֵין בְּקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ.
Traduction
One element exclusive to animals consecrated for the altar is that animals consecrated for the altar render an animal exchanged for them a substitute, and items consecrated for Temple maintenance do not render an animal exchanged for them a substitute. In addition, if one slaughters an animal consecrated for the altar with the intention to eat it beyond its designated time, or if he ate the offering after its designated time, or if he ate the offering while ritually impure, he is liable to receive karet for eating it due to violation of the prohibitions of piggul, notar, and eating while ritually impure, respectively.
Tossefoth non traduit
מתני' יש בקדשי מזבח [וכו'] (אין בהן) משום פיגול. כדאמר ס''פ ב''ש בזבחים (דף מו.) ג' כריתות בשלמים למה אחת לכלל ואחת לפרט כלומר לדון בדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל שהיו מרוחקים ומה שלמים קדשי מזבח אף כל קדשי מזבח ונותר עון עון מפיגול וטמא חילול חילול מנותר:
שֶׁקָּדְשֵׁי מִזְבֵּחַ עוֹשִׂין תְּמוּרָה, וְקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה. קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ חַיָּיבִין (עָלָיו) [עֲלֵיהֶן] מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא,
Traduction
Rachi non traduit
מתני' קדשי בדק הבית. ממעטינן להו בשילהי פ''ק (לעיל תמורה יג.) דלא עבדי תמורה:
פיגול ונותר וטמא כו'. בשלמים כתיבי ובפ''ק דיבמות (דף ז.) מפרש שלמים בכלל כל הקדשים היו ולמה יצאו להקיש אליהן ולומר לך מה שלמים מיוחדין קדשי מזבח אף כל קדשי מזבח:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source