Le texte Le vocabulaire Les révisions
Bekhoroth
Daf 61a
וְהָא דְּתָנֵי יִקְרְיבוּ — רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: מְבִיאִין קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל.
Traduction
And the ruling of this tanna, who teaches: Both animals must be sacrificed, is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who says that one may bring sacrificial animals to a situation where the likelihood of disqualification is increased.
Tossefoth non traduit
והא דתניא יקריבו ר' שמעון דאמר מביאין קדשים לבית הפסול. ואע''ג דשלמים טעונין סמיכה ומעשר אין טעון סמיכה כדתנן במנחות (דף צב.) כיון דסמיכה לא מעכבא לא חיישינן ובפרק תמיד נשחט (פסחים דף סב. ושם) אמר כל הזבחים ערל וטמא משלחין קרבנותיהן ליכא לאוקמא בבכור ומעשר דהא כל הזבחים קאמר ובפ' שני נזירים (נזיר נז.) נמי תנן שניהם מביאים קרבן על תנאי ובמס' שקלים (דף יא:) נמי תנן בהמה שנמצאת מירושלים למגדל עדר זכרים עולות נקבות זבחי שלמים וטעונה סמיכה ולא משמע דאיירי במצאוה בעלים מדקתני עלה בראשונה היו ממשכנין מוצאיה להביא נסכים ויורש מביא קרבן אביו אע''ג שאינו סומך ובפ' התערובות נמי מביא אשמו ולוגו ואותו אשם טעון סמיכה וההיא סמיכה באקופי דלא גמורה היא למ''ד סמיכת אשם מצורע לאו דאורייתא ובגברא איירי כדמוכח בתוספתא ופ''ג דמו''ק (דף טו:

ושם) אמר אבל אינו משלח קרבנותיו דכתיב שלמים כשהוא שלם ולא כשהוא חסר אבל אי לאו קרא היה משלח ואומר התם מנודה מהו שישלח קרבנותיו ת''ש כל אותן שנים שהיו ישראל במדבר מנודין היו ושלחו קרבנותיהן ובפ' בתרא דמנחות (דף קז.) תנן פירשתי מן הבקר ואיני יודע מה מביא פר ועגל ובגמ' גבי ששה לנדבה אחד פר ועגל ובפ' כל המנחות באות מצה (מנחות סב: ושם ד''ה וכן) השולח קרבנותיו ממדה''י היה כהן מניף על ידו מדקתני מניף בשלמים איירי דבעו סמיכה וליכא לאוקמא בקרבן נשים דהא קתני ליה רישא והאשה כהן מניף על ידה בכל הני משמע דלא חיישי' לסמיכה וקשה דבפ' כ''ה (גיטין כח: ושם ד''ה והא) גבי השולח חטאתו ממדה''י כו' פריך והא בעי סמיכה ומשני בעוף או בקרבן נשים ופ' האשה (פסחים דף פט.) תנן חמשה שנתערבו עורות פסחיהם ונמצא יבלת באחד מהם פטורים לעשות שני ולא מייתי מותר פסח על תנאי מטעם סמיכה משום דפסח אינו טעון סמיכה ומותר פסח טעון סמיכה ולא התירוהו להקריב בלא סמיכה ואע''ג דאיכא בפסח חיוב כרת ובפ' התערובות (זבחים עד: ושם ד''ה והא) נמי תנן נתערבו קדשים בקדשים מין במינו יקרב לשם מה שהוא ופריך והא בעי סמיכה ומשני בקרבן נשים וצ''ל קרבן שאין לו תקנה ברעייה ואזלא למיתה יקריבוהו בלא סמיכה אבל יש לו תקנה ברעייה אסור להקריבו בלא סמיכה ולכך בההיא דשקלים וביורש קרב בלא סמיכה אבל קדשים בקדשים יש להם תקנה ברעייה וכה''ג נמי מפליג התם גבי אשם דאית ליה תקנה ברעייה וההיא דמביא אשמו ולוגו אמר התם לתקוני גברא שאני וההיא דאבל ומנודה איכא לאוקמה בעוף או בקרבן נשים ומה ששלחו ישראל קרבנותיהן במדבר בתמיד שבכל יום קאמר וההיא דפר ועגל בקייץ למזבח וערל וטמא שאני דלאו בני סמיכה נינהו ערל א''א להמתין עד שימול כגון שמתו אחיו מחמת מילה וטמא כגון זב ומצורע בקרבן הקבוע לו כגון עולת ראייה וחגיגה (או כגון) שעובר עלייהו בבל תאחר וההיא דכהן מניף על ידו בערל וטמא ויורש וכדר' יהודה דאמר יורש אינו סומך והא דשמעתין וההיא דשניהם מביאין חטאת אחת וההיא דנזיר שמביאין על תנאי שאני התם דבתחלת הפרשת הקרבנות לאו בני סמיכה נינהו דא''א לעשות בהן סמיכה ועוד י''ל הך דשמעתין כל חד בשעת הקרבתו שמא לא מחייב בסמיכה ולא דמי לקרבן שהוא בר סמיכה וא''ת היכי קרבי הכא כיון דאין מתנות מעשר ושלמים שוה שזה מתן ארבע וזה מתן אחת ומיהו י''ל פלוגתא היא בפ' תערובת (זבחים דף פ.) נתערבו מתן ארבע במתן אחת ר''א אומר ינתנו במתן ד' ר' יהושע אומר במתן אחת דכל הניתנים במתן ד' שנתנן במתן אחת יצא דר''א סבר מסיק להו לשם עצים מיהו בההוא פסקא משמע דר''ש אית ליה דר''א גבי למחרת מביא אשמו דמסיק להו לשם עצים:
וְהָא דְּתָנֵי יָמוּתוּ — רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: טָעוּת מַעֲשֵׂר, תְּמוּרָה הָוְיָא, קָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה: תְּמוּרַת מַעֲשֵׂר מֵתָה.
Traduction
And the ruling of this tanna, who teaches: Both animals must die, is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who says: When the owner makes a mistake in designating animal tithe, e.g., if one designates the ninth animal as the tenth, the designated animal has the status of a substitute animal. And Rabbi Yehuda holds that a substitute for an animal tithe must be left to die. Since it is uncertain which animal is the eleventh, both are left to die.
Rachi non traduit
תמורה הויא. ותמורת מעשר אינה קריבה אלא מתה:
וְקָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה תְּמוּרַת מַעֲשֵׂר מֵתָה? וְהָתְנַן, אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: אִילּוּ הָיָה תְּמוּרָה לֹא הָיָה קָרֵב, מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר קָרֵב!
Traduction
The Gemara asks: And does Rabbi Yehuda hold that a substitute for an animal tithe must die? But didn’t we learn in the mishna: The Sages said in the name of Rabbi Meir, in response to the statement of Rabbi Yehuda: The eleventh animal is not considered a substitute for the animal tithe, since if it were a substitute it would not be sacrificed, as the substitute for an animal tithe is not sacrificed?By inference, Rabbi Yehuda holds that the eleventh animal is sacrificed, and not put to death, despite the fact that it has the status of a substitute animal.
וְכִי תֵּימָא: רַבִּי מֵאִיר לְמַאי דִּסְבִירָא לֵיהּ קָאָמַר, וְהָתַנְיָא: אֵין בֵּין אַחַד עָשָׂר לִשְׁלָמִים, אֶלָּא שֶׁזֶּה עוֹשֶׂה קְדוּשָּׁה לִיקְרַב, וְזֶה אֵין עוֹשֶׂה קְדוּשָּׁה לִיקְרַב, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. קָדוֹשׁ לִיקְרַב הוּא דְּלָא הוּא עָבֵיד, הָא אִיהוּ גּוּפֵיהּ קָרֵיב!
Traduction
The Gemara continues: And if you would say that Rabbi Meir is saying his statement according to what he himself holds, and therefore nothing can be inferred from his comment with regard to the opinion of Rabbi Yehuda, that cannot be so; but isn’t it taught in a baraita: The difference between the eleventh animal mistakenly designated as animal tithe and a peace offering is only that this, the peace offering, renders a substitute sanctified to the extent that it can be sacrificed, but that, the eleventh animal mistakenly designated as animal tithe, does not render its substitute sanctified to be sacrificed; this is the statement of Rabbi Yehuda? The Gemara infers: It is stated only that the eleventh animal mistakenly designated as tithe does not render its substitute sanctified with enough sanctity to be sacrificed, which indicates the eleventh animal itself is sacrificed and not put to death.
Rachi non traduit
למאי דס''ל. דה''ק לדידי דס''ל דתמורת מעשר אינה קריבה לאו תמורה היא דאילו היה תמורה לא היה קרב:
אין בין אחד עשר. שקראו מעשר לשלמים דעלמא אלא שזה עושה תמורתו ליקרב שהשלמים עושים תמורה ותמורתן קריבה אבל אחד עשר אין עושה תמורה ליקרב דסבר ר' יהודה דטעות מעשר הויא תמורה ואין תמורה עושה תמורה והאי ליקרב בתרא לא נקט אלא משום דיוקא הא איהו גופיה קרב שלמים:
וְעוֹד, דְּתַנְיָא: ''אִם מִן הַבָּקָר'' — לְרַבּוֹת אַחַד עָשָׂר לִשְׁלָמִים.
Traduction
And furthermore, there is a source that indicates that Rabbi Yehuda holds that a mistakenly designated animal tithe is sacrificed, as it is taught in a baraita in the Sifra: ''And if his offering be a sacrifice of peace offerings: If he sacrifice of the herd, whether male or female, he shall sacrifice it without blemish before the Lord'' (Leviticus 3:1). This serves to include the eleventh animal mistakenly designated as tithe; it must be sacrificed as a peace offering.
Rachi non traduit
דתניא אם מן הבקר. אם זבח שלמים קרבנו מן הבקר וגו':
יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף הַתְּשִׁיעִי? אָמַרְתָּ: וְכִי הֶקְדֵּשׁ לְפָנָיו מְקַדֵּשׁ אוֹ לְאַחֲרָיו מְקַדֵּשׁ? הֱוֵי אוֹמֵר — לְאַחֲרָיו מְקַדֵּשׁ.
Traduction
One might have thought that I include even the ninth animal mistakenly designated as the tithe. You say in rejection of this suggestion: But does consecration sanctify a substitute before the original animal is sanctified, or does it sanctify only after the original animal is sanctified? You must say that it sanctifies only after the original animal is sanctified. If so, only the eleventh animal is sacrificed as a peace offering, but not the ninth.
Rachi non traduit
לפניו. קדוש שהוא עצמו קדוש מסתברא דאינו עושה תמורה אלא לאחר שהוא קדוש:
סְתָם סִיפְרָא מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה, וְקָתָנֵי: ''מִן הַבָּקָר'' — לְרַבּוֹת אַחַד עָשָׂר לִשְׁלָמִים.
Traduction
And who is the author of the unattributed statement in the Sifra? It is Rabbi Yehuda. And the baraita is teaching that the verse: ''If he sacrifice of the herd, whether male or female, he shall sacrifice it without blemish before the Lord,'' serves to include the eleventh animal mistakenly designated as tithe, i.e., to teach that it must be sacrificed as a peace offering. Evidently, Rabbi Yehuda does not hold that the eleventh animal mistakenly designated as tithe must die.
אֶלָּא תַּרְגְּמַהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי אַבָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: בְּמַעֲשֵׂר בִּזְמַן הַזֶּה עָסְקִינַן, וּמִשּׁוּם תַּקָּלָה.
Traduction
If so, in accordance with whose opinion is the baraita that rules that in a case where two animals emerged together as the tenth, and the owner called them both the tenth, they must both die? It cannot be in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. Rather, Rabbi Shimon, son of Rabbi Abba, interpreted that baraita before Rabbi Yoḥanan: We are dealing with animal tithe in the present time, and the animals must die due to concern that a mishap might occur, as one might shear them or put them to work, or eat them before they develop a blemish.
Rachi non traduit
תרגמה. להא דקתני ימותו:
בזמן הזה. דלא ס''ל הא דרב הונא דאמר בריש פירקין דהאידנא לא נהוג מעשר גזירה משום לקוח ויתום ולהכי אין מניחין אותו לרעות עד שיפול בו מום דדלמא אדהכי והכי אתי בהו לידי תקלה לידי גיזה ועבודה או אתי לשוחטן בלא מום הלכך כונסן לכיפה וימותו שם מאליהם:
Tossefoth non traduit
במעשר בזה''ז. בריש פירקין (בכורות דף נג.) מסקינן אינו נוהג בזמן הזה משום תקלה ומ''מ אם עישר חל עליו שם מעשר:
אִי הָכִי, מַאי אִירְיָא תְּרֵי? אֲפִילּוּ חַד נָמֵי! לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא חַד דְּלֵית לֵיהּ פְּסֵידָא, אֲבָל תְּרֵי, כֵּיוָן דִּנְפִישִׁי פְּסֵידָא — לִישַׁהִינְהוּ עַד דְּנִיפּוֹל בְּהוּ מוּמָא וְלֵיכְלִינְהוּ, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
The Gemara asks: If so, why is the baraita referring specifically to a case where two animals left the pen at the same time? The same would hold true even with regard to one animal designated as tithe, as it cannot be sacrificed nowadays. The Gemara answers: The tanna is speaking utilizing the style of: It is not necessary. It is not necessary to teach that in a case where one animal was designated as tithe it must die, as there is no major financial loss. But in a case where two animals were designated as tithe, since the loss is great one might think he should leave them until they develop a blemish, and then eat them. Therefore, the tanna teaches us that even in a case where two animals were designated as tithe, both must die.
Rachi non traduit
מאי איריא תרי. כי יצאו שנים בעשירי וקראן עשירי:
אִיתְּמַר: הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ ''צֵא וְעַשֵּׂר עָלַי'', רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: קָרָא לַתְּשִׁיעִי ''עֲשִׂירִי'' — קָדוֹשׁ, וְלָאַחַד עָשָׂר ''עֲשִׂירִי'' — אֵינוֹ קָדוֹשׁ. וְרַב פָּפָּא אָמַר: אֲפִילּוּ קָרָא לַתְּשִׁיעִי ''עֲשִׂירִי'' — אֵינוֹ קָדוֹשׁ, דְּאָמַר לֵיהּ: לְתַקּוֹנֵי שַׁדַּרְתָּיךָ וְלָא לְעַוּוֹתֵי.
Traduction
It was stated: In the case of one who says to his agent: Go and separate animal tithe on my behalf, Rav Pappi says in the name of Rava: If he called the ninth animal the tenth, it is sanctified and may not be eaten until it has developed a blemish. The owner is not particular about this error, as the animal is not rendered entirely prohibited. But if he designated the eleventh animal as the tenth it is not sanctified as a peace offering, as the owner would not tolerate losing the animal entirely. And Rav Pappa disagrees and says: Even if the agent called the ninth animal the tenth it is not sanctified, as the owner who sent him can say to him: I sent you to act for my benefit and not to my detriment. The authority to serve as an agent does not extend to a case where he acts to the detriment of the one who designated him.
Rachi non traduit
קרא לתשיעי עשירי קדוש. דלא מפסיד ליה כלל ואוכלו במומו:
אינו קדוש. דכיון דשלמים הוא מפסידו חזה ושוק דמטי לחלק כהנים ומצי א''ל להפסידני לא שויתיך שליח:
ולא לעוותי. והיינו עיוות שצריך לו להמתין עד שתומם ועוד שאסור לגזזה ולעבוד בה:
Tossefoth non traduit
לתשיעי י' קדוש. קסבר רב פפי דלא שייך כאן לתקוני שדרתיך ולא לעוותי כיון דנאכל במומו אע''פ שצריך להמתין עד שיומם ואסור בגיזה ועבודה א''נ היינו טעמא דאחד עשר לרב פפי משעה שיצא עשירי עבדיה לשליחותיה דעשירי מאליו קדוש:
וּמַאי שְׁנָא מֵהָא דִּתְנַן: הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ ''צֵא וּתְרוֹם'' — תּוֹרֵם כְּדַעַת בַּעַל הַבַּיִת.
Traduction
The Gemara asks: And in what manner is the case of animal tithe different from that which we learned in a mishna (Terumot 4:4): With regard to one who says to his agent: Go and separate teruma, the agent separates teruma in accordance with the intention of the homeowner. He must separate the amount that he assumes the owner would want to give, as there is no fixed measure that one must set aside as teruma. A generous person gives as much as one-fortieth of his produce as teruma, while a stingy person can give one-sixtieth.
אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת — תּוֹרֵם בְּבֵינוֹנִית, אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים. פִּיחֵת עֲשָׂרָה אוֹ הוֹסִיף עֲשָׂרָה — תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה?
Traduction
The mishna continues: If he does not know the intention of the homeowner he separates an intermediate measure, i.e., one-fiftieth of the produce. If he subtracted ten from the denominator and separated one-fortieth of the produce, or added ten to the denominator and separated one-sixtieth, his teruma is considered teruma. In this case too, the owner should also be able to say he did not send the agent to act to his detriment, and therefore the act of separating teruma should not take effect.
Rachi non traduit
פיחת עשרה. שתרם אחת מארבעים בעין יפה:
אָמְרִי: הָתָם, כֵּיוָן דְּאִיכָּא דְּתָרֵים בְּעַיִן יָפָה, וְאִיכָּא דְּתָרֵים בְּעַיִן רָעָה, אָמַר: לְהָכִי אֲמַדְתִּיךְ. הָכָא טָעוּתָא הִיא, אָמַר: לָא אִיבְּעִי לָךְ לְמִיטְעֵי.
Traduction
The Sages say in answer: There, with regard to teruma, since there are those who separate teruma generously and there are those who separate teruma sparingly, the agent can say: I estimated that you were one such as this, i.e., either generous or stingy. But here, with regard to animal tithe, it is a mistake, and therefore the owner can say: I did not want you to make a mistake.
Rachi non traduit
להכי אמדתיך. שאמדתי בדעתי שכך היה רצונך לתרום כמה שתרמתי:
לא איבעיא לך למיטעי. הלכך לא כלום הוא אותו טעות:
הֲדַרַן עֲלָךְ מַעְשַׂר בְּהֵמָה, וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת.
Traduction
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source