Vayedaber

וְלוֹקְמַהּ כּוּלַּהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן! דִּילְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הָתָם אֶלָּא פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין, דְּאַלִּימִי לְמִיתְפַּס פִּדְיוֹנוֹ, אֲבָל בְּכוֹר דְּלָא אַלִּים לְמִיתְפַּס פִּדְיוֹנוֹ — לָא.

Traduction

The Gemara suggests: But if so, let Rav Ḥisda establish the entire baraita in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon. The Gemara answers: Perhaps Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, says that the sanctity of a slaughtered blemished offering is retained only there, with regard to other disqualified consecrated animals, because their level of sanctity is strong enough to transfer their sanctity to their redemption money. But with regard to a blemished firstborn offering, whose level of sanctity is not strong enough to transfer it to its redemption money, perhaps its sanctity is not retained, and therefore one may skin the hide from its feet.

וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לֵית לֵיהּ כָּל פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין נִמְכָּרִין בָּאִיטְלִיז וְנִשְׁקָלִין בְּלִיטְרָא? אַלְמָא דְּכֵיוָן דְּאִיכָּא רַוְוחָא לְהֶקְדֵּשׁ שָׁרֵי לֵהּ!

Traduction

The Gemara asks: But doesn’t Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, agree with the ruling of the mishna (31a) that all disqualified consecrated animals are sold in the butchers’ market and weighed and sold by the litra, in the manner of non-sacred meat? Certainly he agrees with that halakha. Evidently, since there is a benefit that accrues to the Temple treasury, the tanna of the mishna deems this permitted. As it was taught (31b), the meat of disqualified consecrated animals may be treated in this manner despite the fact that it retains a measure of sanctity. The reason is that if the owner knows that it is permitted for him to perform this more lucrative action, he is likely to spend more money to redeem the animal in the first place, which benefits the Temple treasury. By the same logic, why doesn’t Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, permit the more lucrative action of skinning the animal from its feet?

Rachi non traduit

ור''א בר''ש. דמחמיר בפסולי המוקדשין לאחר שחיטה מי לית ליה הא דתנן נמכרין באיטליז אלמא לאו בקדושתייהו קיימי ומשום האי רווחא דהקדש דכיון דזימנין דטפי ופריק מעיקרא כדאמרן שרי ליה מר ה''נ לישרי להרגיל משום רווחא דהקדש דכיון דימכור העור ביוקר טפי ופריק מעיקרא:

אָמַר רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא: מַה שֶּׁמַּשְׁבִּיחַ בָּעוֹר — פּוֹגֵם בַּבָּשָׂר. בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבִינָא אָמְרִי: מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה בְּקָדָשִׁים.

Traduction

The Gemara cites several resolutions. Rav Mari, son of Rav Kahana, said that the benefit gained to the hide by skinning it whole is offset by the detriment caused to the flesh. Part of the animal’s flesh is severed from the carcass during the skinning process, thereby lowering its value. In the West, Eretz Yisrael, they say in the name of Ravina that skinning a disqualified consecrated animal from its feet is prohibited because it appears as though he is performing work with sacrificial animals, which is prohibited.

Rachi non traduit

פגם בבשר. וליכא רווחא בבשר כולי האי שהרי מחתך את הבשר ופושטה עם העור:

במערבא אמרי. לעיל קאי. כלומר לעולם דברי הכל היא דאסור להרגיל דבזיון גדול הוא שנראה כעובד עבודה בקדשים שמוכרין העור לצורך מפוח כשהוא עדיין על הקדשים:

רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין אוֹמֵר: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יְגַדֵּל מֵהֶן עֲדָרִים עֲדָרִים.

Traduction

Rabbi Yosei bar Avin says that this prohibition is a rabbinic decree, lest one retain the disqualified consecrated animals in his possession while waiting for a consumer to purchase the hides, and in the meantime raise many herds of disqualified animals from them. In such a case, he might shear or work the animals in a prohibited manner.

Rachi non traduit

שמא יגדל עדרים עדרים. כלומר דברי הכל אסור להרגיל דאי שרית ליה אתי לשהוייה מלשחוט עד שימצא בני אדם המבקשים עורות שלימים ובין כך ובין כך יגדל עדרים מפסולי המוקדשין ואתי בהו לידי תקלה לגיזה ועבודה:

מַתְנִי' בְּכוֹר שֶׁאֲחָזוֹ דָּם, אֲפִילּוּ מֵת — אֵין מַקִּיזִין לוֹ דָּם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יַקִּיז, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בּוֹ מוּם, וְאִם עָשָׂה בּוֹ מוּם — הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁחַט עָלָיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יַקִּיז, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בּוֹ מוּם.

Traduction

MISHNA: With regard to a firstborn animal that was congested with excess blood, even if the animal will die if one does not let the excess blood, one may not let its blood, as this might cause a blemish, and it is prohibited to cause a blemish on consecrated animals. This is the statement of Rabbi Yehuda. And the Rabbis say: One may let the blood provided that he will not cause a blemish while doing so, and if he caused a blemish, the animal may not be slaughtered on account of that blemish. Since he was the cause of the blemish, he may not slaughter the animal until it develops a different, unrelated blemish. Rabbi Shimon says: One may let the blood even if he thereby causes a blemish in the animal.

Rachi non traduit

מתני' שאחזו דם. אפינדו''ר:

אפי' מת. אם לא יקיזוהו:

אין מקיזין לו את הדם. ואפי' במקום שאין עושין מום דיכול לחזור ולהתרפאות המכה והכי מפרש בפ''ק דפסחים מתוך שאדם בהול על ממונו אי שרית ליה במקום שאין עושה בו מום אתי למיעבד במקום שעושה בו מום:

יקיז ובלבד שלא יעשה מום. שלא יחתוך ושלא יפגום את אזנו ואת ניב שפתיו שאין עתיד לחזור ולהתרפאות דסברי רבנן כ''ש אי לא שרית ליה במקום שאין עושה מום אתי למיעבד במקום מום:

לא ישחט עליו. במום הזה הואיל והטילו עד שיפול בו מום אחר:

יקיז אף במקום שעושה מום. דסבר ר''ש דבר שאין מתכוין מותר:

Tossefoth non traduit

בכור שאחזו דם כו'. נזקק במאי פליגי:

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: בְּכוֹר שֶׁאֲחָזוֹ דָּם — מַקִּיזִין לוֹ אֶת הַדָּם בִּמְקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂים בּוֹ מוּם, וְאֵין מַקִּיזִין לוֹ אֶת הַדָּם בִּמְקוֹם שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ מוּם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

Traduction

GEMARA: The Sages taught in a baraita: With regard to a firstborn animal that was congested with excess blood, and which can be healed only through bloodletting, one may let the animal’s blood by cutting it in a place where the incision does not cause a permanent blemish. But one may not let the animal’s blood by cutting it in a place where the incision causes a permanent blemish, as it is prohibited to intentionally cause a blemish in a firstborn animal; this is the statement of Rabbi Meir.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף בִּמְקוֹם שֶׁעוֹשֶׂה בּוֹ מוּם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִשְׁחַט עַל אוֹתוֹ הַמּוּם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף נִשְׁחָט עַל אוֹתוֹ הַמּוּם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ מֵת — אֵין מַקִּיזִין לוֹ אֶת הַדָּם.

Traduction

And the Rabbis say: One may even let the animal’s blood by cutting it in a place where the incision causes a permanent blemish, provided that he does not slaughter the animal on the basis of that blemish, even though in general, a firstborn animal may be slaughtered once it develops any permanent blemish. Rabbi Shimon says: The animal may even be slaughtered on the basis of that blemish. Rabbi Yehuda says: Even if the firstborn would die if its blood is not let, one may not let its blood at all.

Rachi non traduit

גמ' וחכ''א יקיז אף במקום שעושה מום. אם צריך להקיז מאותו אבר ולא יניחנו שימות:

מַתְנֵי לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר לִבְרֵיהּ, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי חִיָּיא לִבְרֵיהּ: כַּמַּחְלוֹקֶת כָּאן, כָּךְ מַחְלוֹקֶת בְּחָבִית שֶׁל תְּרוּמָה, דִּתְנַן: חָבִית שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנּוֹלַד בָּהּ סְפֵק טוּמְאָה — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם הָיְתָה בִּמְקוֹם הַתּוּרְפָּה — יַנִּיחֶנָּה בְּמָקוֹם הַמּוּצְנָע, אִם הָיְתָה מְגוּלָּה — יְכַסֶּנָּה.

Traduction

The Gemara relates: Rabbi Elazar taught his son, and some say it was Rabbi Ḥiyya who taught his son: Just as there is a dispute here in this baraita with regard to bloodletting, so there is a dispute in a mishna with regard to a barrel of teruma. As we learned (Terumot 8:8): In the case of a barrel of teruma oil with regard to which uncertainty developed concerning its status of ritual impurity, and which therefore may not be eaten, Rabbi Eliezer says that one must nevertheless safeguard the teruma from impurity. Therefore, if the barrel was resting in a vulnerable location, where it might come into contact with impurity, one should place it in a concealed location, and if it was exposed, he should cover it.

Rachi non traduit

תורפה. במקום גילוי ואינו משומר:

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אִם הָיְתָה מוּנַּחַת בְּמָקוֹם הַמּוּצְנָע — יַנִּיחֶנָּה בִּמְקוֹם הַתּוּרְפָּה, אִם הָיְתָה מְכוּסָּה — יְגַלֶּנָּה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא יְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר.

Traduction

Rabbi Yehoshua says: That is not necessary. Rather, if it was placed in a concealed location, one may place it in a vulnerable location. If it was covered he may expose it, as he need no longer safeguard this teruma from impurity. Rabban Gamliel says: One should do nothing new with it, i.e., he should leave the barrel as it is.

Rachi non traduit

רבי יהושע אומר כו'. מעכשיו אינה ראויה לאכילה שמא טמאה היא ולא לזילוף שמא טהורה ואסור לאבדה הלכך יגלנה ותיטמא ותהא ראויה לזילוף:

רַבִּי מֵאִיר כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְרַבָּנַן כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְרַבִּי יְהוּדָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל.

Traduction

The Gemara clarifies: Rabbi Meir, who deems it permitted to let the firstborn offering’s blood provided that one does not cause a blemish, holds in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who deems it prohibited to place the barrel in an exposed location lest it become ritually impure, which is equivalent to a blemish. And the Rabbis, who deem bloodletting permitted even if it will cause a blemish, hold in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, who rules that the contents of the barrel may be exposed to ritual impurity. And Rabbi Yehuda, who says that bloodletting is not permitted under any circumstance, holds in accordance with the opinion of Rabban Gamliel, who rules that the barrel should be left as is and not be handled at all.

Rachi non traduit

ר''מ. דאוסר לקלקלו ומתיר לתקנו אם יכול לעשותו בלא מום קאמר דיקיז שלא ימות כר''א דאסור לגרום לה טומאה אלא מצניעה שלא תיטמא:

ורבנן. דשרו להטיל מום קודם שימות כדי שיראה לאכילה כר' יהושע דאמר יגרום לה טומאה כדי שיראה לזילוף ור' יהודה דאמר אע''ג דמית ואזיל לאיבוד לא יקלקלנו ולא יתקננו כר''ג דאמר לא יתקננה ולא יקלקלנה:

מִמַּאי? דִּלְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר הָתָם, דְּקָא עָבֵיד בְּיָדַיִם, אֲבָל הָכָא דִּגְרָמָא — כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סְבִירָא לֵיהּ!

Traduction

The Gemara rejects this suggestion: From where can one prove that these comparisons are accurate? Perhaps Rabbi Meir states his opinion, that one may not let blood in a place that will cause a blemish, only there, as the individual is causing the blemish by direct action. But here, in the case of the barrel, where the ritual impurity results from an indirect action, perhaps he holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua.

Rachi non traduit

דקעביד בידים. שמטיל בו מום הלכך ימות מעצמו ולא יטיל בו מום:

דגרמא. בעלמא שמניחה במקום התורפה וגורם לה טומאה:

כר' יהושע ס''ל. דמתיר שיגרום לה טומאה ותהא ראויה לזלף משיניחנה ולא תהא ראויה לכלום:

וְעַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָתָם, אֶלָּא שֶׁמָּא יָבֹא אֵלִיָּהוּ וִיטַהֲרֶנָּה, אֲבָל הָכָא, דְּאִי שָׁבֵיק לֵיהּ מָיֵית — כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ!

Traduction

And furthermore, perhaps Rabbi Eliezer states his opinion that the barrel should be protected only here, because perhaps Elijah will come and deem it ritually pure. But there, with regard to the firstborn offering, where if one leaves the animal it will certainly die, perhaps he holds in accordance with the opinion of the Rabbis, that bloodletting is permitted in order to prevent the animal’s death.

Rachi non traduit

אלא שמא יבא אליהו. ויאמר שלא נגעה בה טומאה:

וְעַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָכָא, דְּאִי שָׁבֵיק לֵיהּ מָיֵית, אֲבָל הָתָם — שֶׁמָּא יָבֹא אֵלִיָּהוּ וִיטַהֲרֶנָּה, כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סְבִירָא לְהוּ! וְעַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הָכָא, דְּקָא עָבֵיד בְּיָדַיִם, אֲבָל הָתָם דִּגְרָמָא — כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סְבִירָא לֵיהּ!

Traduction

And likewise, perhaps the Rabbis state their opinion only here, with regard to the firstborn offering, as if one leaves it, the animal will certainly die. But there, in the case of the barrel of teruma, perhaps they accept the claim that one must safeguard the teruma, because perhaps Elijah will come and deem it ritually pure, which would mean that they hold in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer. It can also be suggested that Rabbi Yehuda states his opinion, that bloodletting is prohibited in all circumstances, only here, with regard to the firstborn offering, as the individual is causing the blemish by direct action. But there, in the case of the barrel, where the ritual impurity results from an indirect action, perhaps he holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua.

וְעַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָתָם, דְּשֶׁמָּא יָבֹא אֵלִיָּהוּ וִיטַהֲרֶנָּה, אֲבָל הָכָא, דְּאִי שָׁבֵיק לֵיהּ מָיֵית, כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ!

Traduction

And perhaps Rabban Gamliel states his opinion, that the barrel should not be moved at all, only there, because perhaps Elijah will come and deem it ritually pure. But here, with regard to the firstborn offering, where if one leaves it, it will certainly die, it is possible that he holds in accordance with the opinion of the Rabbis.

וְעוֹד, הָכָא בִּקְרָאֵי פְּלִיגִי וְהָכָא בִּקְרָאֵי פְּלִיגִי, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים בִּמְחַמֵּץ אַחַר מְחַמֵּץ שֶׁהוּא חַיָּיב, דִּכְתִיב ''לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ'' וְ''לֹא תֵעָשֶׂה''.

Traduction

And furthermore, one cannot draw parallels between the opinions of the two sources, as here the tanna’im disagree with regard to the exposition of certain verses, and there they disagree with regard to the exposition of certain other verses. As Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: All of the Sages who disagree as to whether one may let the blood of the firstborn animal concede that one who leavens a meal offering after another had already leavened it is liable to receive lashes for the additional leavening, as it is written: ''It shall not be baked with leaven'' (Leviticus 6:10), and it is also stated: ''No meal offering that you sacrifice to God shall be made with leaven'' (Leviticus 2:11). This indicates that one is liable for every act of leavening performed on a meal offering.

Rachi non traduit

הכל מודים. רבנן נמי אע''ג דפליגי בבכור שאחזו דם דלא הוי המקיז דם מטיל מום בבעל מום דאין לך בעל מום גדול הימנו שהרי ימות כולהו מודו במנחות שהמחמץ אחר מחמץ כגון אם לש האחד בחימוץ ואפאה אחר שניהם חייבין דכתיב (ויקרא ו':י') לא תאפה חמץ ולא תעשה חמץ (שם ב) ודרשינן במנחות (דף נה:) אפייה בכלל בל תעשה חמץ למה יצאת מה אפייה מיוחדת שהיא מעשה יחידי וחייבין עליה בפני עצמה אף כל מעשה יחידי:

בִּמְסָרֵס אַחֵר מְסָרֵס שֶׁהוּא חַיָּיב, דִּכְתִיב: ''וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת'', אִם עַל כּוֹרֵת חַיָּיב, עַל נוֹתֵק לֹא כָּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא לְהָבִיא נוֹתֵק אַחַר כּוֹרֵת, שֶׁהוּא חַיָּיב.

Traduction

Similarly, everyone agrees that one who castrates an animal after one who has already castrated it is liable, as it is written: ''Those whose testicles are bruised or crushed or detached or cut shall not be offered to the Lord, and you shall not do this in your land'' (Leviticus 22:24). If one is liable when the seminal vesicles are cut, then when the testicles are detached altogether, is he not all the more so liable? Rather, this verse serves to include one who detaches the testicles after one who cuts the seminal vesicles, to indicate that he is liable. Apparently, one is liable for castrating an animal that is already sterilized.

Rachi non traduit

מסרס אחר מסרס. בבהמת חולין נמי אם כרת האחד הביצים ועדיין הם בכיס ובא חבירו ונתקן מן הכיס והשליכן שניהם חייבין:

אם על כורת חייב. דכתיב בתריה ובארצכם לא תעשו:

על נותק. שנותקו ומשליכו לא כל שכן:

Tossefoth non traduit

להביא נותק אחר כורת. פי' בקונטרס דאם כרת האחד את הביצים ועדיין הם בכיס ובא חבירו ונתקן מן הכיס והשליכן שניהם חייבים וקשיא לרבי דלקמן בפרק על אלו מומין (בכורות דף לט:) משמע דנתוק וכרות איתנהו לביצים בסוף גמרא דחוטין החיצוניות שנפגמו דקאמר נתוק וכרות לא הוי מומין דהא איתנהו ובההיא שמעתא פי' רש''י נתוק ביד לגמרי אלא שעדיין תלוין בכיס כרות בסכין ועדיין תלוין בכיס ומעורין קצת דכרות הוי בציר מנתוק כדאמר בפירקין דלעיל להביא נותק אחר כורת עכ''ל:

לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּמֵטִיל מוּם בְּבַעַל מוּם, דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר: ''כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ'', וְרַבָּנַן סָבְרִי: ''תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן''.

Traduction

These Sages disagree only with regard to one who causes a blemish in an already blemished animal, such as one whose blood circulation is constricted. As Rabbi Meir maintains that as the verse states: ''It shall be perfect to be accepted; there shall be no blemish in it'' (Leviticus 22:21), this categorical statement includes even the causing of a blemish in an offering that is already blemished. And the Rabbis maintain that the phrase ''It shall be perfect to be accepted'' indicates that the prohibition against causing a blemish applies only to an animal that is currently perfect, i.e., unblemished, and can therefore be accepted, i.e., it is fit to be sacrificed upon the altar. If the animal is already blemished, there is no prohibition against causing an additional blemish in it.

Rachi non traduit

בבעל מום. כגון האי בכור שאחזו דם:

כל מום לא יהיה בו. וקרי ביה לא יהיה בו שלא יטיל מום ומדהוה ליה למיכתב מום וכתיב כל מום לרבות אפילו בעל מום שלא יטיל בו מום אחר:

ורבנן סברי. דרשינן כוליה קרא תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו דמשמע תמים הראוי לרצון אמרתי לך דכל מום לא תטיל בו אבל בעל מום לא ורבי יהודה סבר כר''מ ומיהו גזר מקום שאין עושין בו מום אטו מקום שעושין בו מום:

וְרַבִּי מֵאִיר, הַאי ''תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן'' מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמַעוֹטֵי בַּעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ.

Traduction

The Gemara asks: And Rabbi Meir, what does he do with this verse: ''It shall be perfect to be accepted''? The Gemara answers: That verse serves to exclude only an animal that was blemished from the outset, i.e., an animal that was born with a blemish. In such a case, there is no prohibition against causing an additional blemish in it. But if the animal was initially unblemished and later developed a blemish, it is prohibited to cause another blemish in it.

Rachi non traduit

מעיקרו. קודם שהקדישה היה בו מום:

בַּעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ — פְּשִׁיטָא, דִּיקְלָא בְּעָלְמָא הוּא!

Traduction

The Gemara rejects this suggestion: There is no need to exclude an animal that was blemished from the outset, as it is merely like a palm tree, i.e., it can never attain the status of an animal consecrated as an offering. Therefore, it is obvious that the prohibition against causing a blemish does not apply to this animal.

Tossefoth non traduit

בעל מום מעיקרו פשיטא דיקלא בעלמא הוא. תימה לימא דלבכור איצטריך שיש בו קדושת הגוף ואין לו פדיון וי''ל דניחא לאשכוחי דאיצטריך לכל הקדשים דהכי נמי מצי למימר דאיצטריך לזמן הזה דלא עבר משום מטיל מום אפי' בתם ואפילו למאן דמחייב למטיל מום בבעל מום בזמן הזה גרע כדקאמר בפ''ק דע''ז (דף יג:) ולא לדמיה חזי אלא משכח שפיר דאיצטריך אפי' בזמן בית המקדש ומיהו אף על גב דפרישית דבזמן הזה גרע ממטיל מום בבעל מום אין לתמוה מהא דפסקינן לקמן הלכה כר''ש דברייתא דשרי להטיל מום בבעל מום והתם במס' ע''ז (גז''ש) אסר רבא לקדשים בזמן הזה לנשר פרסותיה משום דנראה כמטיל מום בקדשים דאע''ג דמטיל מום בבעל מום שרי מדאורייתא מ''מ מדרבנן מיהא אסור ולא שרינן הכא אלא משום הקזה:

אֶלָּא לְמַעוֹטֵי פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין לְאַחַר פִּדְיוֹנָן, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וַאֲסִירִי בְּגִיזָּה וַעֲבוֹדָה — בְּמוּמִין נָמֵי לִיתַּסְרוּ, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

Rather, Rabbi Meir maintains that the phrase ''It shall be perfect to be accepted'' serves to exclude disqualified consecrated animals, to teach that after their redemption, when they become non-sacred, the prohibition against causing a blemish does not apply to them any longer. This exclusion is necessary, as it might enter your mind to say that since even after they have been redeemed and are non-sacred, just as it is prohibited to shear these animals or use them for labor, perhaps let it also be prohibited to cause a blemish upon them. Consequently, this verse teaches us that there is no prohibition against causing a blemish in these animals.

Rachi non traduit

במומו נמי ליתסרו. להטיל בו מום:

וְרַבָּנַן נָמֵי, הָכְתִיב ''כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ''! לִגְרָמָא הוּא דְּאָתֵי, דְּתַנְיָא: ''מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ'' — אֵין לִי

Traduction

The Gemara asks: And as for the Rabbis as well, who derive their opinion from the verse: ''It shall be perfect to be accepted,'' isn’t it written: ''There shall not be any blemish in it,'' which indicates an expansion of the prohibition against causing a blemish upon an offering? The Gemara answers: That verse comes to teach that the prohibition against causing a blemish extends also to a blemish caused as the result of an indirect action. As it is taught in a baraita: The verse states: ''There shall not be any blemish in it'' (Leviticus 22:21); from here I have derived