Le texte Le vocabulaire Les révisions
Bekhoroth
Daf 29a
כְּאִילָא בְּיַבְנֶה, שֶׁהִתִּירוּ לוֹ (בְּיַבְנֶה) חֲכָמִים לִהְיוֹת נוֹטֵל אַרְבַּע אִיסָּרוֹת לִבְהֵמָה דַּקָּה, וְשִׁשָּׁה לְגַסָּה, בֵּין תָּם וּבֵין בַּעַל מוּם.
Traduction
like Ila in Yavne, whom the Sages in Yavne permitted to take a wage of four issar for issuing a ruling concerning a small animal and six issar for issuing a ruling concerning a large animal. They permitted this provided that he would be paid whether it turned out that the firstborn was unblemished or whether it was blemished.
Rachi non traduit
אלא אם כן היה מומחה כאילא. הדר ביבנה דחסיד הוא ולא נחשד בכך:
בין. אמר להם מום קבוע והיה הוא רגיל ליטול כל שכרו:
גְּמָ' מַאי טַעְמָא? הַאי נְפִישׁ טִירְחֵיהּ, וְהַאי לָא נְפִישׁ טִירְחֵיהּ.
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: What is the reason that the Sages in Yavne said that Ila could take a wage of four issar for issuing a ruling concerning a small animal but six issar for issuing a ruling concerning a large animal? The Gemara answers: Examining this one, a firstborn of a large animal, for blemishes involves great effort; but examining that one, the firstborn of a small animal, does not involve such great effort.
Rachi non traduit
גמ' מאי טעמא. לדקה ד' איסרות ולגסה ששה:
גסה נפיש טירחיה. להשליכו לארץ לכפותו ולראות מומו:
בֵּין תָּם וּבֵין בַּעַל מוּם. בִּשְׁלָמָא בַּעַל מוּם — מִשּׁוּם דְּקָא שָׁרֵי לֵיהּ, אֶלָּא תָּם אַמַּאי? דְּאִם כֵּן, אָתֵי לְמִיחְשְׁדֵיהּ, וְאָמְרִי: הַאי בַּעַל מוּם תָּם הוּא, וְהַאי דְּקָא שָׁרֵי לֵיהּ — מִשּׁוּם אַגְרָא.
Traduction
§ The mishna teaches that one like Ila may take his wages provided that he would be paid whether it turns out that the firstborn is unblemished or whether it is blemished. The Gemara inquires: Granted, if the animal is blemished he takes his wages, because he deems the animal permitted to be slaughtered and eaten; but if he examined an unblemished animal, why does he take his wages? The Gemara answers that if so, i.e., if he would be paid for examining only a blemished animal, people would come to suspect him and say that this animal that he declared to be blemished is in fact unblemished, and he declared it blemished and thereby deemed it permitted to be eaten only due to the fact that he wanted to claim his wages.
Rachi non traduit
אלא תם. כי אמר להו מום עובר הוא אמאי שקיל אגרא הא לא מהני ליה מידי דמיסר קאסר ליה:
דא''כ. דלא שקיל אגרא אתי למיחשדיה כי אמר בעל מום הוא:
אִי הָכִי, תָּם נָמֵי אָמְרִי: בַּעַל מוּם הוּא, וְהַאי דְּלָא קָשָׁרֵי לֵיהּ סָבַר כִּי הֵיכִי דְּלִשְׁקוֹל אַגְרֵיהּ זִימְנָא אַחֲרִיתִי! חַד זִימְנָא תַּקִּינוּ לֵיה רַבָּנַן, תְּרֵי זִימְנֵי לָא תַּקִּינוּ לֵיה רַבָּנַן.
Traduction
The Gemara challenges: If so, then in a situation where the examiner is paid either way, people might also state a similar claim with regard to one who rules that it is an unblemished animal. They may suspect that this animal is really blemished, and the reason that this expert did not deem it permitted is that he holds that it is preferable for him to declare it unblemished so that he can collect his wages another time, when he examines it later and declares it blemished. The Gemara answers: The Sages of Yavne instituted an ordinance that he may take his wages for examining a firstborn once, but the Sages did not institute that he may take his wages twice for examining the same animal. Since he will not get paid a second time for the same animal, he has no incentive to declare it unblemished if it has a blemish.
Rachi non traduit
תרי זימני לא תקינו ליה רבנן. דכי הוה אמר תם הוא הוה שקיל אגריה וכי מייתי ליה לקמיה כמה זימנין לא שקיל מידי הלכך ליכא חשדא:
Tossefoth non traduit
תרי זימני לא תקינו ליה רבנן. וא''ת אכתי אמרי האי תם הוא והאי דשרי ליה לפי שאינו רוצה לטרוח פעם אחרת וי''ל שלא חייבוהו חכמים לראות פעם אחרת אלא דאם ראוהו דאין יכול ליטול עליו שכר ועוד דבזה לא יחשדוהו לעולם שיתיר את האיסור כדי להנצל מטורח של פעם שניה:
מַתְנִי' הַנּוֹטֵל שְׂכָרוֹ לָדוּן — דִּינָיו בְּטֵילִים, לְהָעִיד — עֵדוֹתָיו בְּטֵילִין, לְהַזּוֹת וּלְקַדֵּשׁ — מֵימָיו מֵי מְעָרָה, אֶפְרוֹ אֵפֶר מִקְלֶה.
Traduction
MISHNA: In the case of one who takes his wages to judge cases, his rulings are void. In the case of one who takes wages to testify, his testimonies are void. With regard to one who takes wages to sprinkle the purification waters of the red heifer upon one who contracted impurity imparted by a corpse, and one who takes wages to sanctify those waters, the halakhic status of his water is that of cave water, and the status of his ashes is that of mere burnt ashes.
Rachi non traduit
מתני' להזות. מי חטאת:
לקדש. לערב אפר חטאת במים חיים אל כלי:
אפר מקלה. כשאר אפר בעלמא. כל אפר קרוי אפר מקלה:
אבל אם אותו רואה בכורות או הדיין או העד או המזה והמקדש כהן וזה המוליכו עמו מעבירו במקום טומאה שאין דרך אחר:
Tossefoth non traduit
הנוטל שכרו לדון דיניו בטלים. והא דתנן מכוער הדיין שנוטל שכר לדון אלא שדיניו דין מפרש בפרק בתרא דכתובות (קה.) באגר בטלה דמוכח שרי:
אִם הָיָה כֹּהֵן, מְטַמְּאֵהוּ מִתְּרוּמָתוֹ — מַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקוֹ וְסָכוֹ, וְאִם הָיָה זָקֵן — מַרְכִּיבוֹ עַל הַחֲמוֹר, וְנוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל.
Traduction
Although taking actual wages is prohibited, if the one examining the firstborn, or the judge, or the witness, was a priest, and the one who requires his services rendered him impure and prevented him from partaking of his teruma, that person must provide the priest with food, drink, and oil for smearing on his body from his own non-sacred property. And likewise if the one examining the firstborn, or the judge, or the witness, was an elderly person, the one who requires his services transports him on a donkey. And in all these cases, although it is prohibited to take wages, the one who requires his services gives him his wages like the wages of a laborer, as he was unable to perform his usual labor that day.
Rachi non traduit
מטמאהו מתרומתו. ומפסידו שצריך לקנות חולין ולאכול ודמי חולין יקרים מדמי תרומה שהחולין ראוין לכל ותרומה אינה ראויה אלא לכהנים:
מאכילו. זה המוליכו ומשקו וסכו:
ונותן לו שכרו כפועל. ובגמרא מפרש מאי היא שלפי מה שהוא מפסידו נותן לו:
גְּמָ' מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, דְּאָמַר קְרָא: ''רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם וְגוֹ''', מָה אֲנִי בְּחִנָּם — אַף אַתֶּם בְּחִנָּם.
Traduction
GEMARA: The mishna teaches that the rulings of one who takes wages to judge cases are void. The Gemara asks: From where is this matter, that a judge may not be paid for his rulings, derived? Rav Yehuda says that Rav says that it is derived from a verse, as the verse states: ''Behold, I have taught you statutes and ordinances, as the Lord my God commanded me, that you should do so in the midst of the land that you are going in to possess'' (Deuteronomy 4:5). This teaches that just as I, Moses, learned the word of God for free, so too, you learned it from me for free, and this is also how you should act with all future generations.
Rachi non traduit
גמ' מנא ה''מ. דאין נוטלין שכר על הוראה ותלמוד תורה שילמד:
Tossefoth non traduit
מה אני בחנם כו'. וא''ת ושחד לא תקח דכתב רחמנא (שמות כג) למה לי ולאו פירכא היא דתרי מילי נינהו כדמוכח בריש פ' בתרא דכתובות (דף קה.) דבתורת אגרא היינו שכר טרחו ובתורת שוחד היינו להשתדל לדונו יפה ולהפוך בזכותיה כדאמר התם אפי' לזכות את הזכאי ולחייב את החייב ואין לתמוה על דייני גזירות שבירושלים שהיו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה דבלאו טעמא דאגר בטלה דמוכח שרי התם כיון דכל עסקם היה על זה ולא היו עוסקין בשום מלאכה שעל כרחם צריכין להתפרנס ומה שנוהגין עכשיו ללמוד תורה בשכר אם אין לו במה להתפרנס שרי ואפי' יש לו אם הוא שכר בטילה דמוכח שמניח כל עסקיו ומשא ומתן שלו מסתברא דחשיב מוכח יותר מקרנא דתהי חמרא ושקיל זוזא ועוד בקטנים שרי מטעם שימור ושכר פיסוק טעמים כדמוכח פרק אין בין המודר (נדרים לז.):
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ''כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה' אֱלֹהָי'' — מָה אֲנִי בְּחִנָּם, אַף אַתֶּם בְּחִנָּם. וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא בְּחִנָּם שֶׁיְּלַמֵּד בְּשָׂכָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אֱמֶת קְנֵה''. וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יֹאמַר: כְּשֵׁם שֶׁלְּמַדְתִּיהָ בְּשָׂכָר כָּךְ אֲלַמְּדֶנָּה בְּשָׂכָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר''.
Traduction
This halakha is also taught in a baraita: ''Behold, I have taught you statutes and ordinances, as the Lord my God commanded me'' (Deuteronomy 4:5). Just as I learned from God for free, so too, you learned from me for free. And from where is it derived that if one cannot find someone to teach him for free that he should learn even by giving payment? The verse states: ''Buy the truth, and do not sell it; also wisdom, and instruction, and understanding'' (Proverbs 23:23). And from where is it derived that one should not say: Just as I learned by giving payment, so too, I will teach it by receiving payment? The verse states: ''Buy the truth, and do not sell it.''
Rachi non traduit
אמת. תורה:
לְהַזּוֹת וּלְקַדֵּשׁ — מֵימָיו מֵי מְעָרָה, אֶפְרוֹ אֵפֶר מִקְלֶה. וּרְמִינְהוּ: הַמְקַדֵּשׁ בְּמֵי חַטָּאת בְּאֵפֶר חַטָּאת — הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל!
Traduction
The mishna teaches: With regard to one who takes wages to sprinkle the purification waters of the red heifer, and one who takes wages to sanctify those waters, the halakhic status of his water is that of cave water, and the status of his ashes is that of mere burnt ashes. This indicates that one may not derive any benefit from the water or ashes of the red heifer. And the Gemara raises a contradiction from a mishna (Kiddushin 58a): With regard to one who betroths a woman with the water of purification, or with the ashes of purification, she is betrothed, and this is the halakha even if the man betrothing her is an Israelite, not a priest or a Levite. This indicates that one may derive benefit from the waters or ashes of purification.
Rachi non traduit
הרי זו מקודשת. אלמא יכול ליתן שכר דאי לא במאי מקדש להו:
אע''פ שהוא ישראל. ואפי' זה ישראל דכהנים רגילין בהזאה ובקידוש:
Tossefoth non traduit
המקדש במי חטאת ואפר חטאת הרי זו מקודשת אע''פ שהוא ישראל. פי' הקונטרס דחוק שפירש דנקט אע''פ שהוא ישראל דכהנים רגילים בהזאה ובקידוש ואומר ר''י דעיקריה נקט משום רישא דקתני ברישא פ''ב דקידושין (דף נח.) המקדש בתרומה ומעשרות ובמתנות במי חטאת ואפר חטאת כו':
אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא — כָּאן בִּשְׂכַר הֲבָאָה וּמִלּוּי, כָּאן בִּשְׂכַר הַזָּאָה וְקִידּוּשׁ.
Traduction
Abaye said: This is not difficult, since there, the mishna in Kiddushin is referring to one who betroths a woman with the value of the payment for bringing the ashes from afar and filling the vessel with the purification water, for which it is permitted to accept payment. Performing this act for the woman is comparable to giving her an item of value, since she will not have to pay someone to bring and fill the vessel for her. Here, the mishna is referring to payment for the actual sprinkling and sanctifying of the ashes.
Rachi non traduit
שכר. הבאת האפר שילך ממקום רחוק לירושלים להביא האפר:
ושכר מילוי. המים מצי למישקל דאגר טירחיה שקיל ולא הכשר המצוה:
כאן שכר הזאה וקידוש. שהיא היא הכשר מצוה לא שקיל:
דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי הָכָא ''לְהַזּוֹת וּלְקַדֵּשׁ'', וְהָתָם קָתָנֵי ''הַמְקַדֵּשׁ בְּמֵי חַטָּאת וּבְאֵפֶר חַטָּאת'', שְׁמַע מִינַּהּ.
Traduction
The Gemara comments: According to this answer, the language of the two mishnayot is also precise, as it teaches here: To sprinkle, or: To sanctify, indicating that he receives payment for the actual sprinkling and sanctification; and it teaches there, in the mishna in Kiddushin, that she is betrothed with the water of purification or with the ashes of purification, which indicates that the water and ashes have not yet been mixed together. The Gemara affirms: Learn from it that this is the correct explanation of the mishnayot.
Rachi non traduit
במי חטאת. דמשמע מילוי המים ובאפר איכא לאוקמא בהבאת אפר:
אִם הָיָה כֹּהֵן מְטַמְּאֵהוּ מִתְּרוּמָתוֹ כּוּ'. אִיהוּ גּוּפֵיהּ הֵיכִי אָזֵיל?
Traduction
§ The mishna teaches: Although taking wages is prohibited, if the one examining the firstborn, or the judge, or the witness, was a priest, and the one who required his services rendered him impure and prevented him from partaking of his teruma, he must provide the priest with food, drink, and oil. The Gemara asks: But he himself, the priest, how was he permitted to go to a place that caused him to become impure? It is prohibited for a priest to render himself ritually impure.
Rachi non traduit
היכי אזיל. הא קעבר אלנפש לא יטמא (ויקרא כ''א:א'):
לְבֵית הַפְּרָס דְּרַבָּנַן, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מְנַפֵּחַ אָדָם בֵּית הַפְּרָס וְהוֹלֵךְ.
Traduction
The Gemara answers that this is referring to a case where he went to an area in which uncertainty exists concerning the location of a grave or a corpse [beit haperas], into which it is prohibited by rabbinic law for a priest to enter. As Rav Yehuda says that Rav says: A person who passes through a beit haperas may blow on the dust before taking each step, which would expose any bone beneath the dust, and walk. A priest may rely on that method of examination and enter the field.
Rachi non traduit
בבית הפרס. דאינו מוזהר מלילך בו:
כדרב יהודה מנפח אדם בית הפרס והולך. דעצם כשעורה מטמא במגע ובמשא ולא באהל וכי מנפח ליה מדחיא מקמיה ולא נגע ביה ומיהו בתרומה לא מצי אכיל דאמרינן בחגיגה בפרק חומר בקודש (חגיגה דף כה:) בודקין לעושי פסח ואין בודקין לאוכלי תרומה וההוא בודקין מפרש התם דבהך בדיקה דבית הפרס קאמר:
Tossefoth non traduit
היכי אזיל לבית הפרס דרבנן דאמר רב יהודה כו'. משמע על ידי ניפוח שרי לילך להעיד אבל מ''מ טמא הוא כדקתני מטמאהו מתרומתו וקשיא מכאן לפירושו ר''ת דמפרש דניפוח מועיל לכל דבר משום דקשיא ליה אהא דאמרינן בפסחים בפ' האשה בסופו (דף צב.) בית הפרס לא העמידו דבריהם במקום כרת כדתנן במס' אהלות (פי''ח מ''ד) ושוין שבודקין לעושי פסח ואין בודקין לאוכלי תרומה מאי בודקין אמר רב יהודה מנפח כו' והשתא מאי קאמר מאי בודקין והלא הבדיקה מפורשת שם במשנה דקתני סיפא ולנזיר ב''ש אומרים בודקין וב''ה אומרים אין בודקין כיצד הוא בודק מביא את העפר שהוא יכול להסיטו ונותן לתוך נפה שנקביה דקין אם נמצא שם עצם כשעורה טמא ועוד דמשמע דוקא לעושי פסח מהני ניפוח והא אפי' לשאר מילי נמי מהני כדאמר בפ' בכל מערבין (עירובין ל:) לכהן בבית הקברות דאמר רב יהודה כו' ואומר ר''ת דלא גריס מאי בודקין אלא גרס אמר רב יהודה כו' ומילתא באפי נפשה היא ומועיל ניפוח לכל דבר אבל בדיקה של משנה לא מהניא בשום מקום אלא לעושי פסח ויש לפרש הא דשמעתין לפירוש ר''ת דמטמאהו מתרומתו היינו שהולך בלא ניפוח והכי קאמר היכי אזיל ומשני בבית הפרס דרבנן דאמר רב יהודה כו' מדרב יהודה קא מייתי דמורי דאיסור בית הפרס לאו דאורייתא אלא מדרבנן משרו לכל דבר בניפוח כן פירש''י (וכן) בסוף פ''ב דכתובות (דף כח:) גבי אלו נאמנין להעיד בגדלן מה שראו בקטנן ולפי זה היה מותר בלא ניפוח בכל מצות כמו להעיד וקשיא דלא משמע הכי בפ' מי שהוציאוהו (עירובין מז.) מדנקט ללמוד תורה ולישא אשה ולדון ולערער בין העובדי כוכבים. מפני שהוא כמציל מידם משמע דוקא הני שהן מצות כדמשמע במגילה (דף כז.) דאמרינן ללמוד תורה ולישא אשה שאני דאמר גדול תלמוד תורה כו' לישא אשה לא לתהו בראה כו' או משום כבוד הבריות כדאמר בפ' מי שמתו (ברכות יט:) וי''ל דלעולם ה''ה לכל המצות והא דנקט ללמוד תורה משום דפליגי התם היכא דמוצא ממי ללמוד ולישא אשה נקט אע''פ שמוצא אשה בא''י ובשאלתות דרב אחאי מתיר ליטמא בבית הפרס לכל המצות כמו לצאת לקראת מלכים ומפרשים מה חילוק בין נזיר ועושה פסח לשאר מצות דלענין פסח הולך וטהור ע''י ניפוח ולשאר מצות הולך וטמא משמע דרוצה לומר דלכל דבר בעינן ניפוח ומ''מ שמא לכל דבר חוץ מפסח ודבר תימה הוא בההיא דברכות שמותר לילך עם האבל דרך בית הפרס לכבוד האבל מה כבוד שהולך ומנפח אחריו וצריך האבל להמתינו לכל פסיעה ושמא רוצה לומר השאלתות כל שאר המצות בלא ניפוח נמי שרי וההיא דבכל מערבין אי מערבין לדבר הרשות מיירי ע''י ניפוח ואי אין מערבין אלא לדבר מצוה מיירי אפילו בלא ניפוח ולפר''ת קשיא לרבי מההיא דחגיגה פרק בתרא (דף כה:) דאמרינן התם מודים בית שמאי ובית הלל שבודקין לעושי פסח מאי בודקין אמר רב יהודה כו' מנפח אדם כו' לעושי פסח לא העמידו דבריהם במקום כרת לאוכלי תרומה העמידו דבריהם במקום מיתה משמע בהדיא כדמסיק לו להפסיק במילתיה דרב יהודה דקאי אמתני' דאי לא גרסינן מאי בודקין לא היה לו להפסיק במילתיה דרב יהודה ונראה לרבי דגרסינן מאי בודקין ובדיקה המפורשת לאחר שעבר לכל דבר אבל לשון בודקין משמע לכתחלה כדי לעבור ולעשות פסח ולהכי בעי מאי בודקין דמה היא אותה בדיקה והשתא יש שלשה ענינים בבית הפרס לעושי פסח לכולי עלמא ולנזיר לבית שמאי מנפח וטהור וללמוד תורה ולישא אשה ולדון ולערער ולכבוד הבריות שרי ליטמא בלא ניפוח ולשאר מצות כגון עדות דהכא שרי על ידי ניפוח וטמא וכן בעירוב אומר אין מערבין אלא לדבר מצוה שרי ליטמא ע''י ניפוח (וטמא) ואי מערבין אף לדבר הרשות יש ללמוד משם דעל ידי ניפוח שרי אפילו בלא מצוה אלא מדבריהם וטמא אי נמי מערבין לדבר הרשות איכא לאוקומי המשנה כשעירב לדבר מצוה שרגילות הוא לערב לדבר מצוה כדקתני בריש כיצד משתתפין (עירובין פב.) וכל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה וקאמר התם דאורחא דמילתא קתני והא דבעי בחגיגה (דף כה:) הבודק לפסחו מהו שיאכל בתרומתו אבדיקה דרב יהודה קאי ולא אמתני' ולפי' ר''ת איפכא ועוד היינו יכולין לפרש דכל הבדיקות לעושי פסח אלא דבדיקת המשנה לאחר שעברו לדרב יהודה בא להשמיענו מאי בודקין כדי לעבור ופירוש כמו אמר רב יהודה מאי בודקין כההוא דבריש אלו מציאות (ב''מ כא.) וכמה אמר רב יצחק קב בארבע אמות ובפרק לא יחפור (ב''ב כב:) וכמה אמר רב ייבא חמוה דאשיאן כמלא חלון:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source