Le texte Le vocabulaire Les révisions
Bekhoroth
Daf 13b
מָה ''עֲמִיתֶךָ'' בְּאַחַת, אַף גּוֹי נָמֵי בְּאַחַת.
Traduction
Just as property is acquired from your counterpart through only one act of acquisition, i.e., pulling, so too, property is acquired from a gentile through only one act of acquisition, i.e., payment of money.
אָמְרִי: וּלְאָמֵימָר דְּאָמַר מְשִׁיכָה בְּגוֹי קוֹנָה, הָנִיחָא אִי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר: דְּבַר תּוֹרָה מָעוֹת קוֹנוֹת, מְשִׁיכָה לֹא, אַהֲנִי ''לַעֲמִיתֶךָ'' — לַעֲמִיתֶךָ בְּכֶסֶף, לְגוֹי בִּמְשִׁיכָה.
Traduction
The Sages said: And according to the opinion of Ameimar, who says that pulling effects acquisition in the case of a gentile, this works out well if he holds in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan, who says: By Torah law, money effects acquisition, but pulling does not. If Ameimar accepts Rabbi Yoḥanan’s opinion, then it can be derived from the phrase ''of your counterpart'' that transactions with your counterpart, i.e., a Jew, are effected through payment of money, whereas transactions with a gentile are effected by pulling.
Rachi non traduit
לאמימר דאמר כו'. בפרק בתרא דע''ז (דף עא:):
הניחא אי סבר לה כרבי יוחנן. דאמר בפרק הזהב (ב''מ מו:) דבר תורה מעות קונות דכתיב ונתן הכסף וקם לו דגמר הדיוט מהקדש ומשיכה לא קניא איכא למימר דעמיתך אתי למימר מיד עמיתך בכסף ומיד עובד כוכבים במשיכה:
Tossefoth non traduit
דבר תורה מעות קונות. פירש בקונטרס דכתיב בהקדש ונתן הכסף וקם לו וגמר הדיוט מהקדש וא''ת לריש לקיש דאמר משיכה מפורשת מן התורה ליגמר שיקנה כסף בהדיוט כמו בהקדש ומשיכה נמי תקני בהקדש כמו בהדיוט ותירץ הרב רבי יהודה בר נתן דמשיכה לא שייכא בהקדש דכל היכא דאיתיה בי גזא דרחמנא איתיה ולהכי שייך טפי כסף מבהדיוט שבהדיוט דאפשר במשיכה לא יהא (אלא) קנין אחר ונראה לר''י דמקרא נפיק ליה שפיר דרשינן מיד עמיתך במשיכה הא מיד עובד כוכבים בכסף ומדעובד כוכבים בחדא ישראל נמי בחדא דשניהם למדין זה על זה דליכא למימר דלא משתעי קרא אלא דעובד כוכבים בהא או בהא וכן ישראל דא''כ היו שוין ואפילו אם תימצי לומר שיקנה חליפין בישראל ולא בעובד כוכבים ולא כדפרישית לעיל מצי למימר דלא משתעי קרא אלא בקנינין הרגילין ומצויין כגון כסף ומשיכה ובהנך למדין ישראל ועובד כוכבים זה מזה ועוד מפרש ר' טעמא דר' יוחנן דמעות קונות מגופיה דקרא דאו קנה מיד עמיתך דסתם קנין דקרא במעות כדכתיב (ירמיהו ל''ב:
מ''ד) שדות בכסף יקנו וכתיב מכסף מקנתו (ויקרא כה):
אֶלָּא אִי סָבַר לַהּ כְּרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר: מְשִׁיכָה מְפוֹרֶשֶׁת מִן הַתּוֹרָה, לַעֲמִיתֶךָ בִּמְשִׁיכָה, וּלְגוֹי בִּמְשִׁיכָה, ''לַעֲמִיתֶךָ'' לְמָה לִי?
Traduction
But if Ameimar holds in accordance with the opinion of Reish Lakish, who says: The act of acquisition of pulling is explicit in the Torah, then the halakha is that transactions with your counterpart are effected by pulling, and transactions with a gentile are also effected by pulling. Accordingly, why do I need the phrase ''of your counterpart''?
Rachi non traduit
מפורשת מן התורה. מיד עמיתך משמע מיד ליד:
אָמְרִי: לַעֲמִיתֶךָ אַתָּה מַחְזִיר אוֹנָאָה, וְאִי אַתָּה מַחֲזִיר אוֹנָאָה לְגוֹי. לְגוֹי — מֵ''אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו'' נָפְקָא!
Traduction
The Sages said in explanation: The phrase ''of your counterpart'' does not teach a halakha with regard to the method of acquisition. Rather, it is referring to the latter part of the verse: ''And if you make a sale to your counterpart, or buy of your counterpart’s hand, a man shall not exploit his brother'' (Leviticus 25:14). The verse is derived as follows: You must return the sum of exploitation to your counterpart, but you do not need to return the sum of exploitation to a gentile. The Gemara rejects this suggestion: The exemption from returning the sum of exploitation to a gentile is derived from the latter part of the verse alone: ''A man shall not exploit his brother.'' A gentile is not included in the category of ''his brother.'' Accordingly, the phrase ''of your counterpart'' remains extraneous.
Rachi non traduit
אמרי לעמיתך. דממעט כנעני מדין אונאה דכתיב בסיפיה דקרא קממעטי ליה:
אונאה מאל תונו איש את אחיו נפקא. דמשמע אחיו ולא כנעני:
חַד בְּגוֹי, וְחַד בְּהֶקְדֵּשׁ, וּצְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא חַד — הֲוָה אָמֵינָא: לְגוֹי הוּא דְּאֵין לוֹ אוֹנָאָה, אֲבָל הֶקְדֵּשׁ — יֵשׁ לוֹ אוֹנָאָה, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
The Gemara responds: One phrase is required to exclude a gentile, and one serves to exclude consecrated property. And both derivations are necessary, as, had the Merciful One written only one exclusionary phrase, I would say: It is with regard to transactions with a gentile that one is not subject to the prohibition of exploitation; but with regard to transactions involving consecrated property, one is subject to the prohibition of exploitation. Therefore, the other derivation teaches us that one is not subject to the prohibition of exploitation with regard to transactions involving consecrated property either.
Rachi non traduit
חד למעוטי כנעני וחד למעוטי הקדש. מאונאה:
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר גְּזֵילוֹ אָסוּר — הַיְינוּ דְּאִצְטְרִיךְ קְרָא לְמִישְׁרֵי אוֹנָאָה, אֶלָּא אִי סָבַר לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר גְּזֵילוֹ שֶׁל גּוֹי מוּתָּר, אוֹנָאָה מִיבַּעְיָא? אָמְרִי: אִי סָבַר לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר גְּזֵילוֹ מוּתָּר — עַל כּוּרְחָיךְ כְּרַבִּי יוֹחָנָן סְבִירָא לֵיהּ.
Traduction
The Gemara remarks: This works out well according to the one who says that his robbery, i.e., robbing a gentile, is prohibited, as this is the reason that a verse is necessary to permit keeping the sum of the exploitation obtained from a gentile. But if Ameimar holds in accordance with the opinion of the one who says that his robbery is permitted, is it necessary to state that one may keep the sum of the exploitation obtained from a gentile? The Gemara accepts this reasoning: The Sages said: If Ameimar holds in accordance with the opinion of the one who says that his robbery is permitted, perforce he holds in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan that money effects acquisition by Torah law, and therefore the difficulty does not arise.
Rachi non traduit
כמ''ד גזילו. של כנעני אסור בב''ק בפ' הגוזל בתרא (בבא קמא דף קיג:):
אמרי. ודאי אי סבר גזילו של כנעני מותר תו לא אתא קרא למישרי אונאה אלא למעטיה מדין קנייה וכיון דאמר עובד כוכבים קנה במשיכה על כרחיך כר' יוחנן סבירא ליה דמכסף קא ממעיט ליה:
Tossefoth non traduit
כמ''ד גזל הכנעני מותר. פ''ה פלוגתא בהגוזל בתרא (ב''ק קיג:) וכולה שמעתא דהתם מוכח דאסור ובהפקעת הלואתו פליגי אבל בפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נז.) תניא גזל וגנב וכן יפת תואר ישראל בכנעני מותר ובפ' המקבל (ב''מ דף קיא:) נמי אמר חד למישרי גזילו של כנעני וחד למישרי עושקו גבי רעיך ואחיך וא''ת וגזל הכנעני היכי שרי הכתיב (ויקרא כז) וחשב עם קונהו ובכנעני שהוא תחת ידך משתעי דאי אין תחת ידו מי ציית לפי שנים שעבר היובל י''ל היכא דאיכא חלול השם ודאי אסור וכי שרית היכא דאית ליה לאישתמוטי וגזל ממנו בעלילה או בכמה עניינים:
מֵיתִיבִי: הַלּוֹקֵחַ גְּרוּטָאוֹת מִן הַגּוֹיִם, וּמָצָא בָּהֶן עֲבוֹדָה זָרָה — אִם עַד שֶׁלֹּא נָתַן מָעוֹת מָשַׁךְ — יַחֲזִיר, וְאִם מִשֶּׁנָּתַן מָעוֹת מָשַׁךְ — יוֹלִיךְ הֲנָאָה לְיָם הַמֶּלַח.
Traduction
§ The Gemara raises an objection to the opinion that property is acquired from a gentile by monetary payment. It is taught in a baraita: With regard to one who buys broken vessels [gerutaot] made of gold or silver from the gentiles and finds among them an object of idol worship, if he pulled the object of idol worship, thereby performing an act of acquisition, before he gave the money to the gentile, he may return the object of idol worship to the gentile. But if he pulled it after he gave the money to the gentile, he may not return it. Since the idol’s status was not revoked, he must take it and cast it into the Dead Sea.
Rachi non traduit
גרוטאות. חתיכות כסף:
יחזיר. דמשיכה אינה קונה:
לים המלח. דעבודת כוכבים ביד ישראל אינה בטילה עולמית:
וְאִי אָמְרַתְּ מָעוֹת קוֹנוֹת, מְשִׁיכָה לְמָה לִּי? הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו לָדוּן בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל. אִי הָכִי, מָעוֹת לְמָה לִי? הָכִי קָאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן מָעוֹת, אִי מָשֵׁיךְ — אִין, וְאִי לָא — לָא.
Traduction
The Gemara explains the difficulty: And if you say that payment of money acquires items from gentiles, why do I need pulling in order to effect the Jew’s acquisition of the idol? The Gemara answers: Here we are dealing with a case where the gentile accepted upon himself to have this transaction adjudicated by Jewish law. The Gemara raises an objection: If so, why do I need the payment of money in order to effect the Jew’s acquisition of the idol? Pulling alone should be enough, in accordance with halakha. The Gemara explains that this is what the baraita means: Even though the Jew gave money to the gentile, the halakha still depends on the act of pulling: If he pulled the broken vessels, yes, he has acquired them, and if not, he has not acquired them.
Rachi non traduit
משיכה למה לי:
Tossefoth non traduit
ואי אמרת מעות קונות משיכה למה לי. תימה דבפ' בתרא דע''ז (דף עא:) מייתי הך ברייתא למידק איפכא מרישא דקאמר ואי אמרת משיכה בעובד כוכבים קונה אמאי יחזיר ואומר ר''י דהמקשה סובר הכא והתם דתרוייהו בעינן בכנעני משיכה ומעות והשתא ניחא ליה הכא והתם רישא וסיפא:
הכי קאמר אע''פ שנתן מעות אי משך אין אי לא משך לא. וא''ת והא איכא מי שפרע יש לומר כשקבל עליו לדון בדיני ישראל ומי שפרע אין זה דין א''נ כמו שמפרש ר''ת בפרק הזהב (ב''מ מז:) דלענין יוקרא וזולא צריך מי שפרע אבל לא במקום שמפסיד לגמרי ואע''ג דבסמוך מפורש משום דברים בעלמא אי הוה בהו משום מחוסרי אמנה היה נאסר משום דמחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל ואביי לא חייש למיחזי עבודת כוכבים ביד ישראל ועוד דכאן לא מיחזי כלל כיון דמי שפרע ליכא כדפרישית וליכא נמי משום מחוסרי אמנה בעובד כוכבים טפי מבישראל:
אִי הָכִי, קַשְׁיָא רֵישָׁא! אָמַר אַבָּיֵי: רֵישָׁא מִשּׁוּם דְּאִיכָּא מִקָּח טָעוּת. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: רֵישָׁא מִשּׁוּם דְּאִיכָּא מִקָּח טָעוּת, סֵיפָא לֵיכָּא מִקָּח טָעוּת?
Traduction
The Gemara asks: If so, then the first clause of the baraita is difficult, as it states: If he pulled the object of idol worship before he gave the money to the gentile, he may return the object of idol worship to the gentile. Evidently, pulling alone does not effect acquisition. Abaye said in explanation: The halakha in the first clause is ruled as it is because there is a mistaken transaction, as the Jew did not wish to purchase the idol. Rava said to Abaye: You maintain that the halakha of the first clause is ruled as it is because there is a mistaken transaction. Is that to say that in the latter clause there is no mistaken transaction? After all, the Jew does not wish to purchase the idol in either case.
Rachi non traduit
מקח טעות. דלא ידע דאית בה עבודת כוכבים הלכך מצי למיהדר ביה:
רישא איכא מקח טעות סיפא ליכא מקח טעות. בתמיה:
אֶלָּא אָמַר רָבָא: רֵישָׁא וְסֵיפָא מִקָּח טָעוּת, רֵישָׁא דְּלָא יָהֵיב זוּזֵי — לָא מִיחְזֵי כַּעֲבוֹדָה זָרָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל, סֵיפָא דְּיָהֵיב זוּזֵי — מִיחְזֵי כַּעֲבוֹדָה זָרָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל.
Traduction
Rather, Rava said: The purchase in the first clause and the purchase in the latter clause are both a mistaken transaction, but in the case presented in the first clause, where the Jew did not pay him the dinars, it does not appear as though there is an object of idol worship in the possession of a Jew, and so he may return it. By contrast, in the latter clause, where the Jew did pay him the dinars, it appears as though there is an object of idol worship in the possession of a Jew, and therefore he must cast away the object rather than return it.
Rachi non traduit
רישא וסיפא מקח טעות. ומדינא מצי מהדר ביה נמי בסיפא ומיהו רבנן גזרו כיון דיהיב זוזי והדר שקיל להו מיחזי כמוכר עבודת כוכבים ורישא דלא יהיב זוזי וכי מהדר לה לא מידי שקיל לא מיחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל ומשום הכי נקט מתן מעות אע''ג דקיבל עליו לדון בדיני ישראל:
וְאַבַּיֵּי אָמַר לָךְ: רֵישָׁא מִקָּח טָעוּת, דְּלָא יָדַע, דְּהָא לָא יְהַיב לֵיהּ זוּזֵי. סֵיפָא לָאו מִקָּח טָעוּת הוּא, דְּכֵיוָן דִּיהַיב זוּזֵי, כִּי קָא מָשֵׁיךְ — אִיבְּעִי לְעַיּוֹנֵי וַהֲדַר מִימְשָׁךְ.
Traduction
And Abaye could have said to you: The first clause involves a mistaken transaction, as he did not know that the idol was included, as he did not give him the dinars and therefore had not yet inspected the property being purchased. Conversely, the latter clause is not a case of a mistaken transaction, as since he already gave the dinars to the seller, when he came to pull it, he should have inspected the property and then pulled it. Since the Jew did not bother to inspect the property even after paying, the transaction is valid.
Rachi non traduit
דלא הוה ידע. דאית בהו עבודת כוכבים דהא לא יהיב זוזי דלימא איבעי לעיוני דסתם תגר לא מעיין עד שעת מתן מעות:
איבעי לעיוני. ומדלא עיין אחולי אחיל והוי משיכתו משיכה גמורה:
Tossefoth non traduit
דכיון דיהיב זוזי איבעי ליה לעיוני והדר ממשיך. ואף על גב דבשאר מקח טעות לא אמרינן הכי שאני לוקח גרוטאות מיד עובד כוכבים דאיבעי ליה לאסוקי אדעתא טפי שמא יש בהן עבודת כוכבים:
רַב אָשֵׁי אָמַר: מִדְּרֵישָׁא מְשִׁיכָה אֵינָהּ קוֹנָה, סֵיפָא נָמֵי מְשִׁיכָה אֵינָהּ קוֹנָה, וְאַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא ''מָשַׁךְ'', תְּנָא סֵיפָא נָמֵי ''מָשַׁךְ''.
Traduction
The Gemara cites two more interpretations of the baraita. Rav Ashi says: The baraita is in fact discussing a case where the transaction was subject to gentile law, according to which only monetary payment effects acquisition, and as for the aforementioned difficulty raised to the opinion of Rabbi Oshaya from the latter clause: If so, why do I need pulling in order to effect the Jew’s acquisition of the idol; pulling is not in fact required. Rather, from the fact that in the first clause, pulling does not effect acquisition, in the latter clause too, pulling does not effect acquisition. But since the first clause taught the word: Pulled, in order to teach that this method is ineffective, the latter clause also taught the word: Pulled, despite the fact that its mention is unnecessary.
Rachi non traduit
רב אשי אמר. לעולם בשלא קיבל עליו לדון בדיני ישראל ולא קשיא סיפא לר' אושעיא ודקאמרת אי מעות קונות משיכה ל''ל משיכה לאו דוקא דמדרישא משיכה אינה קונה דקתני יחזיר סיפא נמי משיכה אינה קונה:
Tossefoth non traduit
רב אשי אמר מדרישא משיכה אינה קונה. לפי מה שרגיל ר''ת לפסוק כר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות משום דפסיק רבא בהחולץ (יבמות דף לז.) בכל דוכתא כוותיה היכא דפליג עליה ריש לקיש בר מתלת קשה מכאן דרב אשי דהוא בתרא יותר מרבא סבר כריש לקיש דמשיכה מפורשת מן התורה מדקאמר משיכה בעובד כוכבים לא קני אלמא דדרשינן לעמיתך במשיכה הא לעובד כוכבים בכסף דאי כרבי יוחנן הא אמר לעמיתך בכסף הא לעובד כוכבים במשיכה וי''ל דרב אשי דהכא הדר ביה לגבי אמימר כדמוכח פרק בתרא דמסכת ע''ז (דף עא.) גבי הא דאמר אמימר משיכה בעובד כוכבים קונה תדע דהני פרסאי משדרו פרדשני אהדדי ולא הדרי בהו ושקלו וטרו התם רבינא ורב אשי בההיא מילתא ובסוף שמעתא מסקינן ש''מ משיכה בעובד כוכבים קונה ש''מ וגם רבינא מקשה התם לרב אשי מדרבי יוחנן לבן נח ולא קא''ל רב אשי רבי יוחנן לטעמיה דאמר דבר תורה מעות קונות ואנא כריש לקיש סבירא לי שמע מינה דרב אשי גופיה כשהיה אומר מתחלה משיכה אינו קונה לאו משום דסבר לה כריש לקיש דלעולם כרבי יוחנן סבירא ליה לפיכך כי הקשה לו מההיא דבן נח לא רצה להקשות מההיא דדבר תורה מעות קונות דלעולם לעמיתך ולעובד כוכבים בכסף ולענין אונאה אתא לעמיתך כמאן דאמר גזל הכנעני אסור דלמאן דאמר גזל הכנעני מותר לא איצטריך כדאמרינן לעיל ואף על גב דאמרינן בהזהב (ב''מ דף מח.) קרא ומתני' מסייע לריש לקיש היינו לכאורה אבל אפשר לשנויי לקרא שפיר אליבא דרבי יוחנן ומתני' דנתנה לבלן מעל הוה מוקמי ליה ר' יוחנן בבלן עובד כוכבים וההיא דנתנה לספר בישראל ולכך מעל אע''ג דלא משך דמעות קונות וא''ת ומאי סייעתא לריש לקיש הא איהו מוקי הך דנתנה לספר בספר עובד כוכבים הכי נמי מצי לאוקומי ההיא דבלן בעובד כוכבים ואור''ת משום דבלן משמע טפי דאיירי בישראל דומיא דנתנה לחבירו דקתני הוא מעל וחבירו לא מעל משמע חבירו ישראל דבר מעילה הוא ודוקא בלן דלא מחסרא משיכה כדמסיים בההיא משנה לפי שאומר לו הרי מרחץ לפניך הכנס ורחוץ אבל ספר דומיא דבלן דהיינו ספר ישראל לא מעל עד דמשיך ולא אמר רבא קרא ומתני' מסייע ליה לריש לקיש לפי שיסבור כמותו תדע דרבא גופיה הוא דפסק כר' יוחנן לגבי ריש לקיש בכל דוכתא בר מתלת וכי תימא שאני הכא דתניא כוותיה והא התם חשיב חדא מילתא דריש לקיש דתניא כוותיה ואי אפשר לומר דהנהו תלתא גרסינהו בהדי הדדי ואכתי איכא טובא דבפרק בהמה המקשה (חולין עז.) גבי גידין שסופן להקשות משמע דדוקא קאמר רבא תני תלת ותו לא והא דפליגי ר' יוחנן וריש לקיש פ''ק דסנהדרין (דף טו.) גבי כל הקודם להורגו זכה ותניא כדריש לקיש דהתם אליבא דרבי אליעזר פליגי והלכה כרבנן ופ''ק דמסכת ע''ז (דף ו:) גבי נשא ונתן דתניא בברייתא כריש לקיש ור' יוחנן סבר כתנא דמתני' גבי הא דתנן לפני חגיהם של עובדי כוכבים אסור לאחריהן מותר ומפרש נשא ונתן איכא בינייהו ומיהו יש לדחות ראיה דרבא כיון דריש לקיש לאו משמיה דנפשיה אמר אלא משום ר' אושעיא כדאמר לעיל אמר ריש לקיש משום רבי אושעיא ישראל שנתן מעות לעובד כוכבים בבהמה בדיניהן ומפרש בדיניהן שפסקה להן תורה מיד עמיתך במשיכה הא לעובד כוכבים בכסף בכי האי גוונא לא איירי רבא לפסוק כר' יוחנן לגבי ריש לקיש בדבר שהיה ריש לקיש אומר בשם רבותיו כדמפרש פ''ב דחולין (דף כט:) בההיא דאין שחיטה אלא לבסוף דאמר ר''ל משום לוי סבא ופליג עליה ר' יוחנן ורבא גופיה סבר כריש לקיש בפרק תמיד נשחט (פסחים סג.) ובפרק שני דזבחים (דף ל.) ומיהו אשכחן אמר רבא אמר רב הונא מכור לי באלו קנה כו' ומפרש הש''ס דסבר כר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות ונראה דרבה גרס ולא רבא דרבא לא ראה רב הונא מעולם דאף רב יהודה לא ראהו כדאמרינן בקדושין (דף עב:) יום שמת רב יהודה נולד רבא וכשמת רב יהודה כבר נפטר רב הונא מדאמר במ''ק (דף יז.) גברא רבא כרב יהודה ליכא דלשרי לך ורב הונא גדול הי' אפילו משמואל רבו של רב יהודה מדאמר בריש גיטין (דף ה.) בעא מיניה שמואל מרב הונא שנים שהביאו גט ועוד יש לדקדק דהלכתא כר' יוחנן דמעות קונות דבר תורה מדאמר וכן אמר רב נחמן דבר תורה מעות קונות ופסק לוי כמתני' וקי''ל כוותיה בדיני והא דאמר פ''ק דקידושין (דף יד:) גבי עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים עובד כוכבים דכל קניינו בכסף בע''ע קאמר ולא בכל דבר דלר' יוחנן הוי במשיכה והא דמתרץ הש''ס בפרק בתרא דמסכת ע''ז (דף סג.) בזונה עובדת כוכבים דלא מחסרא משיכה ההיא שינוייא כר''ל ולא כר' יוחנן ואידך שינוייא דמשני התם בזונה ישראלית וכגון דקאי בחצירה ניחא אף כר' יוחנן אבל מעיקרא ניחא ליה לאוקומי אפילו לא קאי בחצירה א''נ רב נחמן בר יצחק דקאמר לההיא שינויא דסבירא ליה כר''ל ולא כמו שכתוב בספרים רב חסדא דרב חסדא הוא דאמר פרק הזהב (ב''מ דף מז:) כדרך שתיקנו משיכה בשומרין כך תקנו משיכה בלקוחות אלמא כר' יוחנן סבירא ליה דמשיכה תקנה דרבנן היא ומיהו יש לדחות דאפ''ה כר' יוחנן ס''ל אפשר דהתם דלעובד כוכבים בכסף ולעמיתך ידרוש לענין אונאה כמאן דאמר גזל הכנעני אסור כדפרישית לעיל:
רָבִינָא אָמַר: מִדְּסֵיפָא מְשִׁיכָה קוֹנָה, רֵישָׁא נָמֵי מְשִׁיכָה קוֹנָה, וְרֵישָׁא הָכִי קָאָמַר: אִם לֹא נָתַן וְלֹא מָשַׁךְ — יַחְזוֹר. מַאי יַחְזוֹר? יַחְזוֹר בִּדְבָרִים.
Traduction
Ravina said: The baraita is discussing a case where it was agreed that the transaction would be subject to Jewish law. From the fact that in the latter clause, pulling effects acquisition, in the first clause too, pulling effects acquisition. And as for the difficulty with regard to the first clause, which states that the Jew may return the item even though he already pulled it, this is what the baraita is saying: If the buyer did not give the money to the gentile and also did not pull the item, he returns the item to the seller. The Gemara adds: What does the term: Returns, mean in this context? It means that the Jew returns, i.e., reneges, on his verbal commitment. In other words, he is not required to complete the purchase despite the fact he initially agreed to do so.
Rachi non traduit
רבינא אמר מדסיפא משיכה קונה כו'. וכגון שקיבל עליו לדון בדיני ישראל. וקסבר האי תנא דאיצטריך למימר דאין צריך לעמוד בדיבורו עם העובד כוכבים:
Tossefoth non traduit
ורישא הכי קאמר אם לא נתן מעות כו'. פירוש וגם אם לא משך יחזור:
קָסָבַר: דְּבָרִים יֵשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם מְחוּסְּרֵי אֲמָנָה, וְהָנֵי מִילֵּי — יִשְׂרָאֵל מִיִּשְׂרָאֵל, דְּקָיְימִי בְּדִבּוּרַיְיהוּ, אֲבָל יִשְׂרָאֵל מִגּוֹיִם, דְּאִינְהוּ לָא קָיְימִי בְּדִבּוּרַיְיהוּ — לָא.
Traduction
The Gemara elaborates: It was necessary for the tanna to teach this explicitly, as he holds: Reneging on a verbal commitment that was unaccompanied by an act of acquisition constitutes an act of bad faith between two parties. And he holds that this statement applies only to a case where a Jew purchases an item from another Jew, as they are assumed to uphold their verbal commitments. But in a case of a Jew who purchases an item from gentiles, as they are not assumed to uphold their verbal commitments, reneging on one’s word does not constitute an act of bad faith between the parties, since neither party relies upon the commitment of the other in the first place.
Rachi non traduit
דקסבר דברים יש בהן משום מחוסרי אמנה. אם חוזר בדיבורו:
Tossefoth non traduit
והני מילי ישראל מישראל כו'. תימה דדומיא דרישא ישראל מעובד כוכבים שמפסיד הכל כגון כאן שמפסיד דמי עבודת כוכבים מי איכא ישראל מישראל משום מחוסרי אמנה וי''ל דהכי קאמר דישראל מעובד כוכבים אי הוה בהו משום מחוסרי אמנה הוה דומה דמי עבודת כוכבים ביד ישראל אע''פ שהוא מקח טעות היה צריך לקיים המקח שלא יהא בו משום מחוסרי אמנה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source