Chap. 6
1
הָאוֹכֵל תְּרוּמָה שׁוֹגֵג, מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ. אֶחָד הָאוֹכֵל וְאֶחָד הַשּׁוֹתֶה וְאֶחָד הַסָּךְ, אֶחָד תְּרוּמָה טְהוֹרָה וְאֶחָד תְּרוּמָה טְמֵאָה, מְשַׁלֵּם חֻמְשָׁהּ וְחֹמֶשׁ חֻמְשָׁהּ {ב}. אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תְּרוּמָה, אֶלָּא חֻלִּין מְתֻקָּנִים, וְהֵם נַעֲשִׂין תְּרוּמָה, וְהַתַּשְׁלוּמִין תְּרוּמָה. אִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְחֹל, אֵינוֹ מוֹחֵל:
R. Bartenura non traduit
הָאוֹכֵל תְּרוּמָה שׁוֹגֵג מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ. כְּדִכְתִיב (וַיִּקְרָא כב) כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִשִּׁיתוֹ עָלָיו. וְהַחֹמֶשׁ הוּא רְבִיעִית מַה שֶּׁאָכַל, כְּגוֹן אִם אָכַל תְּרוּמָה שֶׁשָּׁוָה דִּינָר מְשַׁלֵּם דִּינָר וּרְבִיעַ, שֶׁהֵם בֵּין הַכֹּל חֲמִשָּׁה רְבִיעִיּוֹת דִּינָר, נִמְצָא הַקֶּרֶן עִם חֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה. וְכָל חֳמָשִׁים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה כָּךְ הֵם:
אֶחָד הַשּׁוֹתֶה. יַיִן:
וְאֶחָד הַסָּךְ. שֶׁמֶן. דִּשְׁתִיָּה בִּכְלַל אֲכִילָה דִּכְתִיב (דְּבָרִים יד) בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְאָכַלְתָּ שָׁם. וְסִיכָה כִּשְׁתִיָּה דִּכְתִיב (תְּהִלִּים קט) וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו {א}:
וְחֹמֶשׁ חֻמְשָׁהּ. שֶׁאִם אָכַל תְּרוּמָה וְשִׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ, וְחָזַר וְאָכַל תַּשְׁלוּמֵי הַחֹמֶשׁ, מוֹסִיף חֹמֶשׁ עַל אוֹתוֹ חֹמֶשׁ:
אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תְּרוּמָה. שֶׁהַתְּרוּמָה לַכֹּהֵן, וְתַשְׁלוּמֵי מַה שֶּׁאָכַל הֵם חוֹב עָלָיו, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְרֹעַ חוֹבוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר:
אֶלָּא חֻלִּין מְתֻקָּנִים. שֶׁהִפְרִישׁוּ מֵהֶן תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, דְּרַחֲמָנָא אָמַר (וַיִּקְרָא כב) וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ, דָּבָר הָרָאוּי לִהְיוֹת קֹדֶשׁ. וְחֹמֶשׁ נַמִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת מֵחֻלִּין מְתֻקָּנִים, דִּכְתִיב (שָׁם) וְיָסַף חֲמִשִּׁיתוֹ עָלָיו, מְלַמֵּד שֶׁחֻמְּשׁוֹ כְּמוֹתוֹ:
וְהֵן נַעֲשִׂין תְּרוּמָה. אוֹתָן חֻלִּין מְתֻקָּנִים:
וְהַתַּשְׁלוּמִין תְּרוּמָה. שֶׁאִם חָזַר וְאָכַל בְּשׁוֹגֵג אוֹתָן חֻלִּין שֶׁנִּשְׁתַּלְּמוּ, מַה שֶּׁחוֹזֵר וּמְשַׁלֵּם תַּחְתֵּיהֶן גַּם הֵם נַעֲשִׂין תְּרוּמָה:
אֵינוֹ מוֹחֵל. דְּכֵיוָן דִּגְזֵרַת הַכָּתוּב הִיא דְּחַיָּב לְשַׁלֵּם דָּבָר הָרָאוּי לִהְיוֹת קֹדֶשׁ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְטֹר עַצְמוֹ בְּדָמִים, אֵין הַדָּבָר תָּלוּי בַּבְּעָלִים:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} בְּמִשְׁנָה ד' פֶּרֶק ט' דְּשַׁבָּת מְפֹרָשׁ דְּאַסְמַכְתָּא הוּא, וְהָכִי נַמִּי הָכָא לְעִנְיַן תַּשְׁלוּמִין הַכֹּחַ בְּיַד חֲכָמִים לְחַיֵּב תַּשְׁלוּמִין, מַה שֶּׁאֵין כֵּן לְעִנְיַן כָּרֵת דְּהָתָם: {ב} וְחֹמֶשׁ חֻמְשָׁהּ. וּבְפֶרֶק הַזָּהָב דָּרְשִׁינַן לֵיהּ מִדִּכְתִיב וְיָסַף חֲמִשִּׁיתוֹ, אִי שָׁקְלַת לֵיהּ לַוָּי''ו דִּוְיָסַף וְשָׁדֵית לֵיהּ אַחֲמִשִּׁיתוֹ הֲוֵי חֲמִשִּׁיּוֹתָיו. הָרַ''שׁ (וְעַיֵּן רַשִׁ''י שָׁם, וּכְלוֹמַר דַּהֲוֵי כְּמוֹ בְּוַחֲמִשִּׁיּוֹתָיו דְּגַבֵּי גָזֵל בְּסוֹף פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא):
Rambam non traduit
אמר השם יתעלה ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמישיתו עליו (ויקרא כב) זה החומש הוא רביע מה שאכל שהוא חומש הכל כיצד אם אכל מה ששוה דינר משלם מה ששוה דינר ורביע דינר וכן כל החומשים הנזכרים בתורה זהו דינם וזהו ענין אמרם עד שיהא הוא וחומשו חמשה:
וקרן ידוע והוא כמו העיקר שאכל ואמר השם יתעלה ולא יחללו את קדשי בני ישראל (שם) ואמרו (נדה לב.) להביא הסך והשותה אע''פ שהעיקר אצלנו שתיה בכלל אכילה מן הכתוב שאמר (דברים יד) בבקר ובצאן וביין ובשכר ואמר ואכלת וכמו כן הסיכה מכללו כדבר הבא בתוך הגוף הוא אמרם ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו (תהלים קט): ואמרו [וחומש] חומשה ענינושאם אכל אותו החומש בשגגה שהוסיף עליו חומש אותו חומש לפי שדינו ודיןהתרומה שוה וזה הוא עניןמה שאמר בו הי''ת בזולת זה המקום וחמישיתיו יוסף עליו (ויקרא ה) ואמרו מלמד שהוא מוסיף חומש על חומש: ואמרו ואינו משלם תרומה כי התרומה לכהן והדבר שאכל חוב עליו ואין ראוי לפרוע חובו מממון אחר וחולין מתוקנים הוא שיוציא מהם התרומה וכל המעשרות וכבר בארנו זה בסוף דמאי (פ''ז משנה ז):
והם נעשים תרומה. ענינו כי אותם חולין ששלם נחשוב אותם תרומה:
והתשלומין תרומה. ענינו כי דין מה שישלם בדיני התרומה משלם לענין הדמוע וזולתו:
2
בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁאָכְלָה תְרוּמָה וְאַחַר כָּךְ נִשֵּׂאת לְכֹהֵן, אִם תְּרוּמָה שֶׁלֹּא זָכָה בָהּ כֹּהֵן אָכְלָה, מְשַׁלֶּמֶת קֶרֶן וְחֹמֶשׁ לְעַצְמָהּ. וְאִם תְּרוּמָה שֶׁזָּכָה בָהּ כֹּהֵן אָכְלָה, מְשַׁלֶּמֶת קֶרֶן לַבְּעָלִים, וְחֹמֶשׁ לְעַצְמָהּ, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ, הָאוֹכֵל תְּרוּמָה שׁוֹגֵג, מְשַׁלֵּם קֶרֶן לַבְּעָלִים, וְחֹמֶשׁ לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה:
R. Bartenura non traduit
בַּת יִשְׂרָאֵל. שֶׁהִפְרִישָׁה תְּרוּמָה וְלֹא נָתְנָה אוֹתָהּ לַכֹּהֵן וַאֲכָלָתָהּ שׁוֹגֵג:
וְאַחַר כָּךְ נִשֵּׂאת לַכֹּהֵן. וַהֲרֵי הִיא רְאוּיָה לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, דְּאֵשֶׁת כֹּהֵן אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה:
מְשַׁלֶּמֶת קֶרֶן וְחֹמֶשׁ לְעַצְמָהּ. שֶׁהֲרֵי אִם הָיְתָה אוֹתָהּ תְּרוּמָה שֶׁאָכְלָה עַכְשָׁיו בְּעַיִן לֹא הָיְתָה חַיֶּבֶת לִתְּנָהּ לַכֹּהֵן, דְּהִיא נַעֲשֵׂית כֹּהֶנֶת בְּנִשּׂוּאֶיהָ, הִלְכָּךְ עַתָּה נַמִּי הַתַּשְׁלוּמִים הֵן שֶׁלָּהּ:
מְשַׁלֶּמֶת קֶרֶן לַבְּעָלִים. כְּדִין גּוֹזֵל חֲבֵרוֹ, אֲבָל הַחֹמֶשׁ תְּעַכֵּב לְעַצְמָהּ:
Rambam non traduit
כבר ידעת כי אשת כהן תאכל בתרומה לפי שהיא קנין כספו וה' יתברך אמר וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו (ויקרא כב) והמאמר כולו מבואר ואינו צריך באור:
3
הַמַּאֲכִיל אֶת פּוֹעֲלָיו וְאֶת אוֹרְחָיו תְּרוּמָה, הוּא מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן, וְהֵם מְשַׁלְּמִין אֶת הַחֹמֶשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הֵם מְשַׁלְּמִין קֶרֶן וְחֹמֶשׁ, וְהוּא מְשַׁלֵּם לָהֶם דְּמֵי סְעוּדָתָן:
R. Bartenura non traduit
הוּא מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן. דְּמֵי תְרוּמָה, כְּדִין גּוֹזֵל, שֶׁהֲרֵי הוּא נַעֲשָׂה גַּזְלָן עָלֶיהָ:
וְהֵן מְשַׁלְּמִין אֶת הַחֹמֶשׁ. עֲוֹן אֲכִילָתָן בְּשׁוֹגֵג, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ אֶלָּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְסָךְ עַצְמוֹ, אֲבָל הַמַּזִּיק אֶת הַתְּרוּמָה אֵינוֹ מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא כב) וְאִישׁ כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ, פְּרָט לְמַזִּיק:
הֵן מְשַׁלְּמִין קֶרֶן וְחֹמֶשׁ. חֻלִּין מְתֻקָּנִים, וְיֵעָשׂוּ תְרוּמָה, וְהוּא מְשַׁלֵּם לָהֶם דְּמֵי חֻלִּין שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַאֲכִילָן {ג}. וְאִיכָּא בֵּינַיְהוּ דִּלְרַבִּי מֵאִיר אֵין הַמַּאֲכִיל מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי תְרוּמָה, וּלְרַבָּנָן מְשַׁלֵּם דְּמֵי חֻלִּין:
Toss. Yom Tov non traduit
{ג} וּפָרֵיךְ בַּיְרוּשַׁלְמִי וַהֲלֹא כְּבָר אָכְלוּ. וּמִשַׁנֵּי טְבָלִים נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם חוֹתָה מֵהֶן וְהוּא הַדִּין לְכָל אִסּוּר. וְהוּא מִלְּשׁוֹן קָץ שֶׁהַנֶּפֶשׁ קָצָה בַּאֲכִילַת אִסּוּר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בַּדָּבָר וְאֵינָהּ נֶחֱשֶׁבֶת לוֹ אֲכִילָה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
העיקר אצלנו אין שליח לדבר עבירה והעושה עבירה בעצמו מלקין אותו והמתעה אותו או מכשילו או מצוה עליו או המסייעו לדבר עבירה בשום פנים ממיני הםיוע ואפי' בדבורו הקל הוא נענש מהשם יתברך כפי שעושה באותו הסיוע או ההכנה אבל אינו חייב משום מלקות מן הנזכרים בתורה אבל הוא עובר על הכתוב שאמר ולפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט) אם היה הוא סבה לעבור העבירה או עובר על הכתוב שאמר אל תשת ידך עם רשע (שמות כג) אם סייעו לאותו עובר ואין הל' כר''מ:
4
הַגּוֹנֵב תְּרוּמָה וְלֹא אֲכָלָהּ, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֵפֶל דְּמֵי תְרוּמָה. אֲכָלָהּ, מְשַׁלֵּם שְׁנֵי קְרָנִים וְחֹמֶשׁ, קֶרֶן וְחֹמֶשׁ מִן הַחֻלִּין, וְקֶרֶן דְּמֵי תְרוּמָה {ד}. גָּנַב תְּרוּמַת הֶקְדֵּשׁ וַאֲכָלָהּ, מְשַׁלֵּם שְׁנֵי חֳמָשִׁים {ה} וְקֶרֶן, שֶׁאֵין בַּהֶקְדֵּשׁ תַּשְׁלוּמֵי כָפֶל:
R. Bartenura non traduit
דְּמֵי תְרוּמָה. שֶׁאֵין דָּמֶיהָ יְקָרִים כְּחֻלִּין:
קֶרֶן וְחֹמֶשׁ מִן הַחֻלִּין. וְהֵן נַעֲשִׂין תְּרוּמָה, כְּדִין כָּל אוֹכֵל תְּרוּמָה בִּשְׁגָגָה:
וְקֶרֶן דְּמֵי תְרוּמָה. מִשּׁוּם כֶּפֶל לַגַּנָּב:
תְּרוּמַת הֶקְדֵּשׁ. שֶׁהִקְדִּישׁ הַכֹּהֵן תְּרוּמָה לְבֶדֶק הַבַּיִת:
שְׁנֵי חֳמָשִׁים. חַד מִשּׁוּם אוֹכֵל תְּרוּמָה, וְחַד מִשּׁוּם נֶהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ. אֲבָל כֶּפֶל בְּהֶקְדֵּשׁ לֵיכָּא, דִּכְתִיב (שְׁמוֹת כב) יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ, וְלֹא לַהֶקְדֵּשׁ:
Toss. Yom Tov non traduit
{ד} דְּמֵי תְרוּמָה. כְּלוֹמַר מָעוֹת כְּמוֹ שֶׁנִּמְכֶּרֶת תְּרוּמָה בַּשּׁוּק. רַשִׁ''י. דְּאִלּוּ שִׁוּוּי הַתְּרוּמָה קֶרֶן וְחֹמֶשׁ דִּמְשַׁלֵּם מִן הַחֻלִּין נַמִּי בְּשִׁוּוּי הַתְּרוּמָה מְשַׁלֵּם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ה} שְׁנֵי חֳמָשִׁים. דְּאִסּוּר הֶקְדֵּשׁ חָל עַל אִסּוּר תְּרוּמָה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר פֶּרֶק ג' דִּכְרֵתוֹת:
Rambam non traduit
תשלומי כפל הוא תשלום כפל הגניבה כמו שאמר ה' ית' וחייב לגנב באמרו שנים ישלם:
אכלה משלם שני קרנים וחומש קרן וחומש מן החולין והוא מה שהוא חייב בו אפי' לא היתה גנובה ולפיכך אינו משלם תרומה אלא חולין ומוסיף קרן מדמי תרומה והוא מה שהוא חייב בגניבה וכבר באר בתחלת דבריו שהוא משלם בגניבה מדמי תרומה ואם הביא תרומה והיתה אותה תרומה הקדש והוא שיקדיש אותה כהן שהיא ברשותו לבדק הבית אם אכלה אחר כך ישראל יתחייב קרן שני חומשים חומש אחד שהוא חייב בו באכילת תרומה אפי' שאינה הקדש וחומש שני שהוא חייב בו באכילת הקדש ואפי' אינו תרומה כי העיקר אצלנו הנהנה מן ההקדש בשוה פרוטה מעל ומשלם שיעור מה שהפסיד מן ההקדש בשעת שנהנה ממנו בתוספת חומש על הדרך שזכרנו ואחר כך מביא קרבן והוא מאמר ה' ית' (ויקרא ה) (ומעלה מעל) [וחטאה בשגגה] מקדשי ה' וגו' ועוד יתבאר במסכת מעילה מי שגנב מן ההקדש לא יתחייב בתשלומי כפל למאמר ה'ית' (שמות כב) ישלם שנים לרעהו לרעהו ולא להקדש ואיסור הקדש אינו מוסיף על איסור תרומה אלא מפני שהוא איםור מוסיף כי התרומה היתה אסורה לישראל ומותרת לכהנים וכיון שהקדיש אותה נאסרת לכהנים וכאשר אירע בה איסור לכהנים הוסיף ג''כ אותה האיסור לישראל לפי שהעיקר אצלנו אין איסור חל על איסור אלא באחד מג' דרכים האחד איסור מוסיף שהוא כמו זה שזכרנו ועוד יתבארו כולם במקומם במסכת כריתות ובמקומות אחרים מלבד זה המקום. כי אם אכל בשוגג ד' סלעים תרומה בדרך הדמיון בכל מקום שאמר משלם שני קרנים וחומש ענינו ישלם תשעה סלעים ובכל מקום שאמר משלם קרן ושני חומשים משלם ששה סלעים לפי שהעיקר אצלנו לפי דמים הוא משלם:
5
אֵין מְשַׁלְּמִין מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּאָה וּמִן הַהֶפְקֵר, וְלֹא מִמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, וְלֹא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ, שֶׁאֵין הֶקְדֵּשׁ פּוֹדֶה אֶת הֶקְדֵּשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בָּאֵלּוּ:
R. Bartenura non traduit
מִן הַלֶּקֶט מִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּאָה. מִשּׁוּם דְּאֵין בָּהֶם זִיקַת תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, הִלְכָּךְ לֹא הֲוֵי בִּכְלַל דָּבָר הָרָאוּי לִהְיוֹת קֹדֶשׁ. וְלֹא דָמִי לְחֻלִּין מְתֻקָּנִים, דְּהַנְהוּ הָיוּ רְאוּיִן לִהְיוֹת קֹדֶשׁ קֹדֶם שֶׁנִּתְקְנוּ, אֲבָל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה מֵעוֹלָם לֹא נִרְאוּ לִהְיוֹת קֹדֶשׁ {ו}:
וּמִן הַהֶפְקֵר. לְאַחַר שֶׁזָּכָה בוֹ:
וְלֹא מִמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ. וְאַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא הֲוֵי כְּחֻלִּין הַמְתֻקָּנִים, כֵּיוָן דְּקֹדֶם שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ לֹא חָזֵי {ז}, הַשְׁתָּא נַמִּי לֹא חָזֵי:
שֶׁאֵין הֶקְדֵּשׁ פּוֹדֶה הֶקְדֵּשׁ. וְאֵלּוּ חֲשׁוּבִים כְּהֶקְדֵּשׁ קֹדֶם שֶׁנִּפְדּוּ, וְאֵין אָדָם יָכוֹל לִפְטֹר עַצְמוֹ בְּמָמוֹן גָּבוֹהַּ. וְסָבַר רַבִּי מֵאִיר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מָמוֹן גָּבוֹהַּ הוּא, וְכֵיוָן דְּקֹדֶם שֶׁנִּפְדּוּ לֹא חָזוּ תּוּ לֹא חָזוּ לְאַחַר שֶׁנִּפְדּוּ:
וַחֲכָמִים מַתִּירִין בָּאֵלּוּ. בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ {ח}. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
Toss. Yom Tov non traduit
{ו} וְכֵן מַשְׁמַע בַּיְרוּשַׁלְמִי, דְּמִשּׁוּם דְּאֵין בָּהֶן זִיקַת תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת. וְקָשֶׁה דִּבְרֵישׁ פִּרְקִין מַשְׁמַע דְּדָבָר הָרָאוּי לִהְיוֹת קֹדֶשׁ הַיְנוּ שֶׁעַכְשָׁיו רָאוּי. וְעוֹד קֹדֶם שֶׁנִּתְקְנוּ אֵינָם רְאוּיִים לִהְיוֹת קֹדֶשׁ, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם חוֹבוֹ בִּטְבָלִים. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּתַרְתֵּי בָעִינַן, שֶׁיִּהְיֶה עַכְשָׁיו רָאוּי לְשַׁלֵּם מִמֶּנּוּ לִהְיוֹת קֹדֶשׁ, וְהַיְנוּ דְּרָשָׁה דִלְעֵיל, וְשֶׁיִּהְיֶה רָאוּי מִתְּחִלָּה לִקְרֹא עָלָיו שֵׁם קֹדֶשׁ, וְהַיְנוּ דְּרָשָׁה דְהָכָא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ז} וְהָרַ''שׁ מְדַקְדֵּק בַּדָּבָר מִידֵי דַהֲוֵי אַחֻלִּין מְתֻקָּנִים. וְהָרַמְבַּ''ם מְפָרֵשׁ שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִטְּלָה תְּרוּמָה גְדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, כְּשֶׁהִקְדִּימוֹ בַשִּׁבֳּלִים: {ח} וְהָרַמְבַּ''ם בְּחִבּוּרוֹ כָּתַב דַּחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַנֵּי דְמַתְנִיתִין, וְכָתַב הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה שֶׁהוּא דַעַת רַבִּי יוֹחָנָן בַּיְרוּשַׁלְמִי וְשֶׁכֵּן הֲלָכָה. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:
Rambam non traduit
וחכמים מתירין באלו. ר''ל במעשר שני והקדש שנפדו לפי שאלו כיון שנפדו אע''פ שלא נפדו כהלכתן מותר לו שישלם מהם ור' מאיר אומר כיון שלא נפדו כהלכתן עדיין הם קודש ואינו משלם קדש במקום תרומה שאכל שהוא קודש שאין הקודש פודה את ההקדש ואמר שלא נפדו כהלכתן הוא שיפדה מעשר שני על אסימון וההקדש על הקרקע וכבר בארנו זה בפרק שביעי מברכות והלכה כחכמים:
6
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מְשַׁלְּמִין מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, בִּלְבַד שֶׁיְּשַׁלֵּם מִן הַיָּפֶה עַל הָרָע. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין מְשַׁלְּמִין אֶלָּא מִמִּין עַל מִינוֹ. לְפִיכָךְ, אִם אָכַל קִשּׁוּאִין שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית, יַמְתִּין לְקִשּׁוּאִין שֶׁל מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, וִישַׁלֵּם מֵהֶם. מִמְּקוֹם שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵקֵל, מִשָּׁם רַבִּי עֲקִיבָא מַחְמִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב), וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ, כָּל שֶׁהוּא רָאוּי לִהְיוֹת קֹדֶשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ, קֹדֶשׁ שֶׁאָכַל:
R. Bartenura non traduit
שֶׁיְּשַׁלֵּם מִן הַיָּפֶה עַל הָרָע. כְּגוֹן שֶׁאָכַל גְּרוֹגָרוֹת, וּלְפִי מִדָּה שֶׁאָכַל גְּרוֹגָרוֹת יְשַׁלֵּם תְּמָרִים, וְלֹא לְפִי דָמִים, דְּכֵיוָן דִּבְזוּזָא אָכַל וּבְזוּזָא מְשַׁלֵּם, מַאי נַפְקָא מִנָּהּ שֶׁיְּשַׁלֵּם מִן הַיָּפֶה עַל הָרָע. וְאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דַּאֲפִלּוּ לְפִי דָמִים מָצִינַן לְמֵימַר דְּאִי אָכַל מִידֵי דְּלֹא קָפַץ עָלֵיהּ זָבֵינָא מְשַׁלֵּם מִידֵי דְקָפַץ עָלֵיהּ זָבֵינָא:
לְפִיכָךְ. שֶׁאֵין יָכוֹל לְשַׁלֵּם מִמִּין אַחֵר, אִם אָכַל קִשּׁוּאִים שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית וְאֵין קִשּׁוּאִים שֶׁל אוֹתָהּ שָׁנָה מְצוּיִים עוֹד, שֶׁכְּבָר נִתְקַשּׁוּ וְלֹא חָזוּ לַאֲכִילָה, וּמִין אַחֵר אֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁלֵּם, צָרִיךְ לְהַמְתִּין לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית וִישַׁלֵּם מִקִּשּׁוּאִין שֶׁל מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, דְּמִשֶּׁל שְׁבִיעִית אָסוּר לִפְרֹעַ חוֹבוֹ, דְּדָמֵי לִסְחוֹרָה:
Rambam non traduit
ימתין לקשואים של מוצאי שביעית. לפי שאינו יכול לשלם מפירות שביעית לפי שהם הפקר לכל וכבר קדם לך שאין משלמין מן ההפקר. ואמרו ממקום שר''א מיקל הפסוק שממנו מביא ראיה ר''א להתיר שישלם ממון אחר שלא יהיה מאותו מין שאכל בעינו מאותו הפסוק מביא ראיה ר''ע לאסור אותו. והלכה כר''ע:
פרק ז
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source