Chap. 9
1
הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ {א}, הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם אֶלָּא לִפְלוֹנִי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. יִטְּלֶנּוּ {ג} הֵימֶנָּה וְיַחֲזֹר וְיִתְּנֶנּוּ לָהּ וְיֹאמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם. וְאִם כְּתָבוֹ בְתוֹכוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וּמְחָקוֹ, פָּסוּל {ד}:
R. Bartenura non traduit
הַמְגָרֵשׁ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר. טַעֲמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא כא) וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ, אֲפִלּוּ לֹא נִתְגָּרְשָׁה אֶלָּא מֵאִישָׁהּ, דְּאָמַר לָהּ הֲרֵי אַתְּ מְגֹרֶשֶׁת מִמֶּנִּי וְאִי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם, פְּסוּלָה לַכְּהֻנָּה. אַלְמָא גֵט הוּא, וְהָכָא דְשַׁרְיָהּ לְכָל אָדָם חוּץ מִזֶּה, מֻתֶּרֶת לַאֲחֵרִים:
וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. דְּאָמְרֵי אִסּוּר כְּהֻנָּה שָׁאנֵי, שֶׁרִבָּה בָּהֶם הַכָּתוּב מִצְוֹת יְתֵרוֹת, וְאַף עַל גַּב דַּהֲוָה גֵט לְפָסְלָהּ לִכְהֻנָּה, לֹא הָוֵי גֵט לְהַתִּירָהּ לַאֲחֵרִים. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וְלֹא אָסְרֵי רַבָּנָן אֶלָּא כְּשֶׁאָמַר הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם אֶלָּא לִפְּלוֹנִי, אוֹ חוּץ מִפְּלוֹנִי. אֲבָל אִי אָמַר לָהּ הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ עַל מְנָת שֶּׁלֹא תִנָּשְׂאִי לִפְּלוֹנִי, מוֹדוּ רַבָּנָן דַּהֲוֵי גֵט, שֶׁהֲרֵי הִתִּירָהּ לְכָל אָדָם בִּמְסִירַת הַגֵּט אֶלָּא שֶׁהִתְנָה עִמָּהּ שֶּׁלֹא תִנָּשֵׂא לְאוֹתוֹ פְּלוֹנִי, וַהֲוָה כִשְׁאָר תְּנַאי בְעָלְמָא. וְאַסְרֵי רַבָּנָן לַמְּגָרֵשׁ לוֹמַר הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּנָּשְׂאִי לִפְּלוֹנִי, שֶּׁלֹא יֹאמְרוּ נְשׁוֹתֵיהֶן נוֹתְנִים זֶה לָזֶה בְּמַתָּנָה. וְכָל תְּנַאי שֶׁמַּתְנֶה אָדָם בַּגֵּט קֹדֶם כְּתִיבַת הַגֵּט, אַף עַל פִּי שֶּׁלֹא נִכְתַּב הַתְּנַאי בְתוֹכוֹ, הַגֵּט פָּסוּל {ב}. אֶלָּא אַחַר שֶׁנְּתָנוֹ לְיָדָהּ מַתְנֶה מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לְהַתְנוֹת:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} וְאָמַר לָהּ. בִּשְׁעַת מְסִירָה. רַשִׁ''י: {ב} הָרַמְבַּ''ם. וְטַעַם לַדָּבָר מֵחֲמַת שֶׁאֵין אוֹמְרִים יֵשׁ בְּרֵרָה, דְּאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקַיְּמוּ הַתְּנָאִים, מִכָּל מָקוֹם בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְתַּב הַגֵּט לֹא הָיָה סֵפֶר כְּרִיתוּת. הַמַּגִּיד: {ג} יִטְּלֶנּוּ כוּ'. אֲפִלּוּ לְרַבִּי דְאֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִטְּלוֹ מִמֶּנָּה, שָׁאנֵי הָכָא הוֹאִיל וּקְנָאָתוֹ בִּנְתִינָה קַמַּיְתָא לִפָּסֵל בּוֹ לַכְּהֻנָּה, הִלְכָּךְ צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִטְּלוֹ הֵימֶנָּה. אֲבָל הַהִיא דִלְעֵיל לֹא זָכְתָה בוֹ לִכְלוּם. בַּגְּמָרָא: {ד} פָּסוּל. לְפִי שֶּׁלֹא נִכְתַּב הַגֵּט אֶלָּא עַל תְּנַאי זֶה, וְאֵין כָּאן כְּרִיתוּת. תּוֹסָפוֹת:
Rambam non traduit
המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת כו': דע כי מה שאמר לאיש פלוני כגון שיאמר חוץ מאיש פלוני ואין זה ספר כריתות אבל אם עשה זה תנאי הרי הוא מותר כגון שיכתוב גט כשר כמו שצריך אחר כן יאמר לה הרי זה גיטיך על מנת שלא תנשא לפלוני הרי זה מותר ואין בו מחלוקת ואינו מותר שיאמר לה על מנת שתנשא לפלוני לפי שלא יאמרו נשותיהם מחליפין ונותנים זה לזה. ומה שאמרו יטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה על מנת שיאמר לה זה הדבר אחר כתיבת הגט והוא לא יתנה בה תנאי אבל כל זמן שהתנה תנאי מהתנאים קודם כתיבת הגט ואפי' שהיה זה התנאי על פה הגט פסול. ואין הלכה כרבי אליעזר:
2
הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם אֶלָּא לְאַבָּא וּלְאָבִיךְ, לְאָחִי וּלְאָחִיךְ, לְעֶבֶד וּלְנָכְרִי {ה}, וּלְכָל מִי {ו} שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו קִדּוּשִׁין, כָּשֵׁר {ז}. הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם, אֶלָּא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל {ח}, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין, וּלְכָל מִי {ט} שֶׁיֵּשׁ לָהּ עָלָיו קִדּוּשִׁין {י} אֲפִלּוּ בַּעֲבֵרָה, פָּסוּל:
R. Bartenura non traduit
אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. כֵּיוָן דְּקִדּוּשִׁין תּוֹפְסִים בְּחַיָּבֵי לָאוִין וּלְהַאי לֹא תָּפְסֵי מִשּׁוּם אִסּוּר אִישׁוּת שֶׁבָּהּ, אִשְׁתַּכַּח דְּשִׁיֵּר בְּגִטָּא:
Toss. Yom Tov non traduit
{ה} לְעֶבֶד כוּ'. דְּלֹא תָפְסוּ בְּהוּ קִדּוּשִׁין, כִּדְפֵרֵשׁ רַשִׁ''י בִּיבָמוֹת דַּף מ''ה עַיֵּן שָׁם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ו} וּלְכָל מִי כוּ'. לַאֲתוֹיֵי שְׁאָר חַיָּבֵי כְרֵתוֹת. גְּמָרָא: {ז} כָּשֵׁר. דְּלָאו שִׁיּוּרָא הוּא וּבְלָאו אִסּוּר אִישׁוּת נַמִּי לֹא תָפְסוּ לְהוּ בָּהּ קִדּוּשִׁין. רַשִׁ''י: {ח} אַלְמָנָה כוּ'. מִשּׁוּם סִירְכָא דִשְׁאָר דוּכְתֵּי נָקַט הָכִי, שֶׁהֲרֵי מִשּׁוּם גֵּרוּשִׁין הַלָּלוּ נֶאֶסְרָה אַף לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וַהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר אֶלָּא לְכֹהֵן גָּדוֹל וּלְכֹהֵן הֶדְיוֹט. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ט} וּלְכָל מִי. לַאֲתוֹיֵי שְׁאָר חַיָּבֵי לָאוִין כְּגוֹן עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי. גְּמָרָא: {י} שֶׁיֵּשׁ כוּ'. אִם הָיְתָה פְּנוּיָה. רַשִׁ''י:
Rambam non traduit
הרי את מותרת לכל אדם אלא לאבא כו': רבי יהודה אומר אע''פ שגוף הגט הרי את מותרת לכל אדם צריך שיכתוב בו ודין דיהוי ליך מנאי והלכה כרבי יהודה ומותר לכתוב הגט באיזה לשון שיהיה ובאיזו כתיבה שיהיה וזה בשני תנאין תנאי בלשון ותנאי בכתיבה ואמנם תנאי בלשון בהזהרת אלו הענינים המיוחדים בלשון הגט אצלנו ואמנם התנאי בכתיבה שלא יהיה בו ספק בשום דבר שיובן הקריאה בענין אחר מחסרון התיבות או מהפסד צורת האותיות המוסכמות עליהם אצל זאת האומה:
3
גּוּפוֹ שֶׁל גֵּט, הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, וְדֵין דְּיֶהֱוֵי לִיכִי מִנַּאי סֵפֶר תֵּרוּכִין וְאִגֶּרֶת שִׁבּוּקִין וְגֵט פִּטּוּרִין, לִמְהָךְ לְהִתְנְסָבָא לְכָל גְּבַר דְּתִצְבַּיִן. גּוּפוֹ שֶׁל גֵּט שִׁחְרוּר, הֲרֵי אַתְּ בַּת חוֹרִין {יב}, הֲרֵי אַתְּ לְעַצְמֵךְ:
R. Bartenura non traduit
גּוּפוֹ שֶׁל גֵּט. עִקַּר כְּתַב הַגֵּט, כָּךְ יִכְתְּבוּ בּוֹ:
וְדֵין דִּי יֶהֱוֵי לִיכִי מִנַּאי. שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹכִיחַ בְּתוֹכוֹ שֶׁעַל יְדֵי סֵפֶר זֶה הוּא מְגָרְשָׁהּ. וְאִי לֹא כָּתַב בֵּיהּ הָכִי, אָתוּ לְמֵימַר דִּבְדִבּוּר בְּעָלְמָא גֵּרְשָׁהּ וּשְׁטַר רְאָיָה בְעָלְמָא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה {יא}:
Toss. Yom Tov non traduit
{יא} וְטַעְמָא מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דִפְלִיגֵי תַּנָא קַמָּא וְרַבִּי יְהוּדָה בְּיָדַיִם שֶׁאֵין מוֹכִיחוֹת אִי הָוְיָן יָדַיִם. רַבָּנָן סָבְרֵי דְהָוְיָן יָדַיִם, וְאַף עַל גַּב דְּלֹא כָתַב לָהּ וְדֵין, מוּכְחָא מִלְּתָא דִּבְהַאי גִטָּא מְגָרֵשׁ לָהּ. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר לֹא הָוְיָין יָדַיִם, וְטַעְמָא דְכָתַב לָהּ וְדֵין דְּמוּכְחָא מִלְּתָא כוּ', אֲבָל לֹא כָתַב לָהּ וְדֵין, אָמְרֵי בְּדִבּוּר גֵּרְשָׁהּ כוּ'. וּבְרֵישׁ נְדָרִים קָיְמָא לָן דְּלֹא הָוְיָן יָדַיִם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יב} בַּת חוֹרִין. מִשּׁוּם דִּבְגֵט אִשָּׁה קָיְמִינַן נִיחָא לֵיהּ לְמִנְקַט שִׁחְרוּר נַמִּי בְשִׁפְחָה (וּבִסְפָרִים אֲחֵרִים יְרוּשַׁלְמִי וְרִי''ף גָּרַס בֶּן). וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב אִי בָעִינַן גַּם הָכָא וְדֵין (וְעַיֵּן בְּקָרְבַּן הָעֵדָה):
Rambam non traduit
גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם כו': רבי יהודה אומר אע''פ שגוף הגט הרי את מותרת לכל אדם צריך שיכתוב בו ודין דיהוי ליך מנאי והלכה כרבי יהודה ומותר לכתוב הגט באיזה לשון שיהיה ובאיזו כתיבה שיהיה וזה בשני תנאין תנאי בלשון ותנאי בכתיבה ואמנם תנאי בלשון בהזהרת אלו הענינים המיוחדים בלשון הגט אצלנו ואמנם התנאי בכתיבה שלא יהיה בו ספק בשום דבר שיובן הקריאה בענין אחר מחסרון התיבות או מהפסד צורת האותיות המוסכמות עליהם אצל זאת האומה:
4
שְׁלֹשָׁה {יג} גִטִּין פְּסוּלִין, וְאִם נִשֵּׂאת, הַוָּלָד כָּשֵׁר {יד}. כָּתַב בִּכְתַב יָדוֹ וְאֵין עָלָיו עֵדִים {טו}, יֵשׁ עָלָיו עֵדִים וְאֵין בּוֹ זְמַן, יֶשׁ בּוֹ זְמַן וְאֵין בּוֹ אֶלָּא עֵד אֶחָד {טז}, הֲרֵי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה {יז} גִטִּין פְּסוּלִין. וְאִם נִשֵּׂאת, הַוָּלָד כָּשֵׁר. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו עֵדִים {יח} אֶלָּא שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים, כָּשֵׁר וְגוֹבָה {יט} מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים, שֶׁאֵין הָעֵדִים חוֹתְמִין עַל הַגֵּט אֶלָּא מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם:
R. Bartenura non traduit
כָּתַב בִּכְתַב יָדוֹ וְאֵין עָלָיו עֵדִים. לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר עֵדֵי חֲתִימָה כָרְתֵי, כְּתַב יָדוֹ כְּמֵאָה עֵדִים דָּמֵי. וּלְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר עֵדֵי מְסִירָה כָּרְתֵי, הוֹאִיל וּכְתַב יָדוֹ הוּא, וְכָתַב וְנָתַן קָרִינַן בֵּיהּ, וְאַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא עֵדֵי מְסִירָה כָּשֵׁר מִדְּאוֹרַיְתָא, וַחֲכָמִים פְּסָלוּהוּ דִּלְמָא אָתֵי לְאַכְשׁוֹרֵי בִּכְתַב סוֹפֵר:
וְאֵין בּוֹ זְמַן. דִּזְמַן תַּקַּנְתָּא דְּרַבָּנָן הוּא, אִי מִשּׁוּם פֵּרוֹת, אִי מִשּׁוּם שֶׁמָּא יְחַפֶּה עַל בַּת אֲחוֹתוֹ, כִּדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק שֵׁנִי:
וְאֵין בּוֹ אֶלָּא עֵד אֶחָד. אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר אַכְּתַב יָדוֹ קָאֵי, וְרֵישָׁא אַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ אֵין בּוֹ עֵד, הַוָּלָד כָּשֵׁר, וְהָכָא אַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ עֵד אֶחָד לְכַתְּחִלָּה לֹא. וְאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר אַכְּתָב סוֹפֵר קָאֵי, וַאֲפִלּוּ הָכִי הַוָּלָד כָּשֵׁר, דְּסוֹפֵר הֲוָה לֵיהּ בִּמְקוֹם עֵד שֵׁנִי:
תִּקּוּן הָעוֹלָם. שֶׁמָּא יָמוּתוּ עֵדֵי מְסִירָה וְיָבֹא הַבַּעַל וִיעַרְעֵר לוֹמַר לֹא גֵּרַשְׁתִּיהָ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר:
Toss. Yom Tov non traduit
{יג} שְׁלֹשָׁה. מִנְיָנָא לְמִעוּטֵי גֵט יָשָׁן דְּתִנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה. וּלְמִעוּטֵי שְׁלוֹם מַלְכוּת דְּהַוָּלָד מַמְזֵר אַלִּיבָּא דְרַבִּי מֵאִיר, אִי נַמִּי לְרַבָּנָן דְּתֵצֵא. גְּמָרָא: {יד} כָּשֵׁר. וּמַה שֶׁהֵקֵלּוּ בִּשְׁלֹשָׁה גִטִּין הַלָּלוּ מִבִּשְׁאָר גִּטִּין פְּסוּלִין. הַיְנוּ טַעֲמָא מִשּׁוּם דְּדָבָר הַנּוֹהֵג בְּגִטִּין וְלֹא בִּשְׁטָרוֹת הֶחְמִירוּ יוֹתֵר כְּדֵי שֶּׁלֹא יָבֹאוּ לְהַשְׁווֹת גִּטִּין לִשְׁטָרוֹת כוּ'. אֲבָל בְּדָבָר שֶּׁלֹא נִתְקַן בְּגִטִּין בִּלְבַד אֶלָּא גִּטִּין וּשְׁטָרוֹת שָׁוִים בָּהֶם הֵקֵלּוּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {טו} וְאֵין כוּ'. טַעֲמָא דְפָסוּל מִשּׁוּם שֶׁיּוּכַל לִכְתֹּב הַזְּמַן כְּמוֹ שֶׁיִּרְצֶה, וְהָוֵי כְאֵין בּוֹ זְמַן דְּאִיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא יְחַפֶּה. וְאִי נַמִּי מִשּׁוּם פֵּירֵי וַדַּאי דְּהַבַּעַל אֵינוֹ נֶאֱמָן (הַתּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב קִצֵּר, וְעַיֵּן בַּתּוֹסְפוֹת בַּאֲרִיכוּת), וּלְכָךְ פְּסָלוּהוּ, דְּלִפְעָמִים תַּפְסִיד הָאִשָּׁה שֶּׁלֹא כְדִין כְּשֶׁיִּכְתֹּב יוֹם שֶׁעָמַד בּוֹ וְלֹא יַקְדִּים הַזְּמַן, וְהִיא לֹא תוּכַל לִטְרֹף לְפִי שֶׁאָנוּ חוֹשְׁדִים אוֹתוֹ שֶׁהִקְדִּים הַזְּמַן, וּלְכָךְ פְּסָלוּהוּ דְּהַשְׁתָּא לֹא תִטְרֹף הָאִשָּׁה מִזְּמַן הַכָּתוּב כֵּיוָן שֶׁהַגֵּט פָּסוּל. דְּדַוְקָא בְּגֵט כָּשֵׁר גּוֹבָה מִיּוֹם הַכְּתִיבָה. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן עוֹד: {טז} עֵד אֶחָד. נִרְאֶה דְּהוּא הַדִּין דְּאֵין בּוֹ זְמַן, אֶלָּא לְאַשְׁמְעִינַן דְּאַף עַל גַּב דְּיֵשׁ בּוֹ זְמַן לֹא תִנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה: {יז} הֲרֵי כוּ'. לְמִעוּטֵי הָא דְּתַנְיָא הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם נְתָנוֹ לָהּ וְלֹא אָמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם יוֹצִיא וְהַוָּלָד מַמְזֵר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יח} עֵדִים. וְאֵינוֹ כְּתַב יָדוֹ, כָּשֵׁר לִנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה: {יט} וְגוֹבָה כוּ'. הָכִי קָאָמַר, וְאִם שְׁטָר הוּא גּוֹבָה כוּ', דְּרַבִּי אֶלְעָזָר סְבִירָא לֵיהּ עֵדֵי מְסִירָה כָרְתֵי בֵּין בְּגִטִּין בֵּין בִּשְׁטָרוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
שלשה גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר כו': מה שאמר אין בו אלא עד אחד על מנת שיהיה כתוב בכתב ידו אבל אם כתב אותו סופר ויש בו עד אחד תצא והולד ממזר אבל באלו השלשה גיטין אם נשאת לא תצא. והלכה כרבי אליעזר בגיטי נשים וזולתן מהשטרות שאומר עדי מסירה כרתי כמו שבארנו בפרק רביעי מזאת המסכתא (הלכה ג):
5
שְׁנַיִם שֶׁשָּׁלְחוּ שְׁנֵי גִטִּין שָׁוִין וְנִתְעָרְבוּ, נוֹתֵן שְׁנֵיהֶם לָזוֹ {כ} וּשְׁנֵיהֶם לָזוֹ. לְפִיכָךְ, אָבַד אַחַד מֵהֶן, הֲרֵי הַשֵּׁנִי בָטֵל. חֲמִשָּׁה שֶׁכָּתְבוּ כְלָל בְּתוֹךְ הַגֵּט, אִישׁ פְּלוֹנִי מְגָרֵשׁ פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִי פְּלוֹנִית, וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה, כֻּלָּן כְּשֵׁרִין, וְיִנָּתֵן לְכָל אַחַת וְאֶחָת. הָיָה כָתוּב טֹפֶס לְכָל אַחַת וְאַחַת, וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה, אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין עִמּוֹ {כד}, כָּשֵׁר:
R. Bartenura non traduit
שְׁנֵי גִטִּין שָׁוִין. בִּשְׁמוֹתֵיהֶם:
הֲרֵי הַשֵּׁנִי בָטֵל. דְּלֹא יָדְעִינַן דְּמַאן נִיהוּ {כא}:
כְּלָל. זְמַן אֶחָד לְכֻלָּן, בְּכָךְ בְּשַׁבָּת גֵּרֵשׁ פְּלוֹנִי פְלוֹנִית וּפְלוֹנִי פְלוֹנִית:
טֹפֶס לְכָל אַחַת. זְמַן לְכָל אַחַת וְאַחַת {כב}, בְּכָךְ בְּשַׁבָּת גֵּרֵשׁ פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִית, וְהִשְׁלִים הַגֵּט. וּבְכָךְ בְּשַׁבָּת {כג} גֵּרֵשׁ פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִית, וְהִשְׁלִים הַגֵּט, וְכֵן כֻּלָּם. וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּן:
Toss. Yom Tov non traduit
{כ} לָזוֹ. אֲפִלּוּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר עֵדֵי מְסִירָה כָרְתֵי, וְעַל כָּרְחֲךָ לָהּ לִשְׁמָהּ דִּכְתִיב בִּקְרָא לֹא אַחֲתִימָה קָאֵי אֶלָּא אַכְּתָב, וּמִיהוּ אַוְנָתַן לֹא קָאֵי, דְלָא בָעִינַן שֶׁיֵּדְעוּ הָעֵדִים בִּשְׁעַת מְסִירָה בְּהֵי מִנַּיְהוּ מִתְגָּרֶשֶׁת. גְּמָרָא: {כא} וְזֶה לְשׁוֹן הָרַ''ן, לֹא בָטֵל מַמָּשׁ, אֶלָּא דְּכֵיוָן דְּלֹא יָדְעִינַן דְּמַאן נִיהוּ לֹא יִנָּתֵן לֹא לָזוֹ וְלֹא לָזוֹ. אֲבָל אִם נָתַן לְאַחַת מֵהֶן אוֹ לִשְׁתֵּיהֶן הֲרֵי זֶה סְפֵק גֵּרוּשִׁין: {כב} זְמַן בִּכְלַל תּוֹרֵף הוּא, אֲבָל שֵׁם טֹפֶס הוּנַח עַל כָּל נֻסַּח הַגֵּט כוּ', אֶלָּא שֶׁהוֹצִיאוּ מִן הַכְּלָל וְקָרְאוּ לְמִקְצַת מֵהֶן תּוֹרֵף. וְאִם נֶאֱמַר טֹפֶס בְּלֹא הַזְכָּרַת תּוֹרֵף עִמּוֹ יֵשׁ בַּמַּשְׁמָע טֹפֶס כָּל נֻסַּח הַגֵּט. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {כג} מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא שֶׁזֶּה הַזְּמַן בּוֹ בַּיּוֹם עַצְמוֹ שֶׁל הָרִאשׁוֹן, דְּאִי לָאו הָכִי הָוֵי רִאשׁוֹן מֻקְדָּם לַחֲתִימַת הָעֵדִים, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לַטַּעַם שֶׁאֵין הָעֵדִים נִקְרִים עִמּוֹ. וְגַם מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּדַוְקָא שֶׁכָּתוּב וּבְכָךְ בְּוָי''ו לְחַבְּרָם. דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי תֵּיפּוֹק לֵיהּ דְּאֵין עֵדִים חֲתוּמִים עַל הַכֹּל: {כד} נִקְרִין עִמּוֹ. הַיְנוּ תַּחְתּוֹן, אֲבָל עֶלְיוֹנִים פְּסוּלִים, שֶׁמָּא לֹא הֵעִידוּ אֶלָּא עַל הָאַחֲרוֹן. רַשִׁ''י: {כה} מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּהָכִי כָּתַב, פְּלוֹנִי בֶּן תַּחַת הָרִאשׁוֹן, וּפְלוֹנִי אַבָּתְרָא. דְּאִי לָאו הָכִי, אֶלָּא בֶּן יַעֲקֹב עֵד אַבַּתְרָא, כְּשֵׁרִים, כְּדִתְנַן בַּמִּשְׁנָה דִלְקַמָּן בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד, כָּשֵׁר. וְהַשֵּׁנִי כָשֵׁר. וְכֵן נַמִּי כָּשֵׁר קַמָּא, דִפְשִׁיטָא דְּקָאֵי אַבֶּן יַעֲקֹב עֵד דְּבָתְרָא. וְאִי נַמִּי כָתַב פְּלוֹנִי בֶּן תַּחַת הָרִאשׁוֹן, וּפְלוֹנִי עֵד אַבָּתְרָא, שְׁנֵיהֶם כְּשֵׁרִים, שֶׁהַבֵּן חָתוּם עַל הָרִאשׁוֹן, וְהָאָב אַשֵּׁנִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
שנים ששלחו שני גיטין שוין ונתערבו כו': כלל הוא זמן אחד לכל כגון שיכתוב בשני בשבת גירש פלוני לפלונית ופלוני לפלונית וישלם שאר הדברים. וטופס לכל אחד ואחד הוא שיכתוב זמן לכל אחד ואחד והוא שיאמר באחד בשבת גירש פלוני לפלונית וישלים הגט ועוד יתחיל ויאמר ובאחד בשבת גירש פלוני לפלונית וישלים הגט ג''כ בענין זה גט אחר גט והעדים מלמטן:
6
שְׁנֵי גִטִּין שֶׁכְּתָבָן זֶה בְצַד זֶה וּשְׁנַיִם עֵדִים עִבְרִים בָּאִים מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה וּשְׁנַיִם עֵדִים יְוָנִים בָּאִים מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה, אֶת שֶׁהָעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים נִקְרָאִין עִמּוֹ, כָּשֵׁר {כז}. עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי, עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי בָּאִין מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה, שְׁנֵיהֶן פְּסוּלִין:
R. Bartenura non traduit
שְׁנֵי גִטִּין שֶׁכְּתָבָן. בִּשְׁנֵי דַפִּין זֶה בְּצַד זֶה, וּשְׁנֵי עִבְרִים חֲתוּמִים מִתַּחַת הַגֵּט הָרִאשׁוֹן לְתַחַת הַשֵּׁנִי, שֵׁם הָעֵד תַּחַת הָרִאשׁוֹן וְשֵׁם אָבִיו תַּחַת הַשֵּׁנִי {כה}. וְכֵן עֵד שֵׁנִי תַחְתָּיו, וְחָזְרוּ וְחָתְמוּ תַחְתֵּיהֶם שְׁנֵי יִשְׂרְאֵלִים הַדָּרִים בְּאֶרֶץ יָוָן, וְחָתְמוּ בִּכְתָב יְוָנִי, וְדֶרֶךְ הַכְּתָב יְוָנִי שֶׁהוֹלֵךְ מִן הַשְּׂמֹאל אֶל הַיָּמִין {כו}, נִמְצָא שֵׁם הָעֵד תַּחַת הַגֵּט שֵׁנִי, וְשֵׁם אָבִיו תַּחַת הָרִאשׁוֹן:
אֶת שֶׁהָעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים נִקְרָאִים עִמּוֹ כָּשֵׁר. אִם הָעִבְרִים חֲתוּמִים לְמַעְלָה, שֶׁדֶּרֶךְ כְּתָב עִבְרִי שֶׁהוֹלֵךְ מִן הַיָּמִין אֶל הַשְּׂמֹאל, וְנִמְצָא שֵׁם הָעֵד תַּחַת הַגֵּט הַיְמָנִי, וְשֵׁם אָבִיו תַּחַת הַגֵּט הַשְּׂמָאלִי, הַיְמָנִי כָּשֵׁר. וְאִם הַיְּוָנִים חֲתוּמִים לְמַעְלָה, הַשְּׂמָאלִי כָּשֵׁר. שֶׁשְּׁמוֹת הָעֵדִים תַּחַת הַשְּׂמָאלִי הֵם. וְטַעְמָא, דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא הָעֵדִים הָאַחֲרוֹנִים הָפְכוּ אֶת כְּתָבָם לַסֵּדֶר שֶׁכָּתְבוּ הָעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים {כח}, שֶׁאִם הָעִבְרִים הָיוּ חֲתוּמִים לְמַעְלָה שֶׁהֵם הוֹלְכִים מִן הַיְמָנִי אֶל הַשְּׂמָאלִי וְחָתְמוּ עַל הַגֵּט הַיְמָנִי, כְּשֶׁבָּאוּ שְׁנֵי הַיְּוָנִים לַחְתֹּם תַּחְתֵּיהֶם הָלְכוּ גַּם הֵם מִן הַיְמָנִי אֶל הַשְּׂמָאלִי כְּסֵדֶר כְּתִיבַת הָעִבְרִים, וְנִמְצָא שֶׁאַרְבַּעְתָּם חָתְמוּ עַל הַגֵּט הַיְמָנִי. וְכֵן אִם הַיְּוָנִים חֲתוּמִים לְמַעְלָה, שֶׁמָּא הָפְכוּ הָעִבְרִים שֶׁבָּאוּ אַחֲרֵיהֶם סֵדֶר כְּתָב עִבְרִי, וְהָלְכוּ מִן הַשְּׂמָאלִי אֶל הַיְמָנִי וְנִמְצְאוּ אַרְבַּעְתָּם חֲתוּמִים עַל הַשְּׂמָאלִי:
הָכִי גָּרְסִינַן עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי, וְעֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי בָּאִים מִתַּחַת זֶה לְתַחַת זֶה שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין. וְטַעְמָא, דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא הָעֵד עִבְרִי הָרִאשׁוֹן חָתַם עַל הַגֵּט הַיְמָנִי הָרִאשׁוֹן כְּפִי סֵדֶר כְּתָב עִבְרִי, וְהָעֵד הַיְּוָנִי הַשֵּׁנִי חָתַם עַל הַגֵּט הַשְּׂמָאלִי הַשֵּׁנִי כְּפִי סֵדֶר כְּתָב יְוָנִי שֶׁמַּתְחִילִין מִן הַשְּׂמֹאל, וְהָעֵד הַשְּׁלִישִׁי הָעִבְרִי הָפַךְ כְּתָב הָעִבְרִי וְהִתְחִיל גַּם הוּא מֵהַשְּׂמֹאל כְּמוֹ הַיְּוָנִי שֶׁלְּפָנָיו, וְנִמְצָא גַם הוּא חָתוּם עַל הַגֵּט הַשְּׂמָאלִי, וְהָעֵד הַיְּוָנִי הָאַחֲרוֹן חָתוּם כְּדַרְכּוֹ מִן הַשְּׂמֹאל אֶל הַיָּמִין וְגַם הוּא חָתוּם עַל הַשְּׂמָאלִי, וְנִמְצְאוּ שְׁלֹשָׁה עֵדִים חֲתוּמִים עַל הַשְּׂמָאלִי, וְאֶחָד בִּלְבַד חָתוּם עַל הַיְמָנִי. אוֹ בְּהֶפֶךְ שֶׁהָעֵד הַשֵּׁנִי הַיְּוָנִי הָפַךְ כְּתָבוֹ לְסֵדֶר כְּתָב עִבְרִי וְהִתְחִיל מִן הַיָּמִין אֶל הַשְּׂמֹאל כְּמוֹ שֶׁחָתַם הָעֵד עִבְרִי הָרִאשׁוֹן, וְהָעֵד עִבְרִי הַשְּׁלִישִׁי חָתַם כְּדַרְכּוֹ מִן הַיָּמִין, וְנִמְצְאוּ שְׁלָשְׁתָּן חֲתוּמִים עַל הַגֵּט הַיְמָנִי הָרִאשׁוֹן, וְהָעֵד הַיְּוָנִי הָאַחֲרוֹן לְבַדּוֹ חָתַם כְּדַרְכּוֹ עַל הַגֵּט הַשְּׂמָאלִי. וּמִשּׁוּם דְּלֹא יָדְעִינַן בְּהֵי מִנַּיְהוּ חֲתִימוּ תְּלָתָא {כט} וּבְהֵי מִנַּיְהוּ לֹא חָתִים אֶלָּא חַד, שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין:
Toss. Yom Tov non traduit
{כו} וְלֹא הֲבִינוֹתִי זֶה. וְרַשִׁ''י מְפָרֵשׁ, חֲתִימַת הַיְּוָנִים אֵינָהּ נִקְרֵאת כַּחֲתִימַת הָעִבְרִים, שֶׁכְּשֶׁהַיְּוָנִי חוֹתֵם יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן בְּיָדוּעַ שֶׁשְּׁמוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסֵף, כְּלוֹמַר בְּנוֹ שֶׁל יוֹסֵף שִׁמְעוֹן. וְנִמְצָא שֵׁם הָעֵד חָתוּם עַל הַשֵּׁנִי וְשֵׁם אָבִיו עַל הָרִאשׁוֹן, הִלְכָּךְ עַל כָּרְחֲךָ הַיְּוָנִים תַּחַת הַשֵּׁנִי חָתְמוּ. עַד כָּאן. וְנִמְצָא דַּחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא הָפְכוּ, חֲשָׁשָׁא קְרוֹבָה הִיא, דְּשֶׁמָּא יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן הַיְּוָנִי לֹא שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ אֶלָּא יוֹסֵף, וְחָתַם עַצְמוֹ כְּדֶרֶךְ חֲתִימַת הָעִבְרִי: {כז} כָּשֵׁר. וְלֹא הָאֲחֵרִים, הַיְנוּ בְּלֹא עֵדֵי מְסִירָה, אֲבָל בְּעֵדֵי מְסִירָה כֻּלָם כְּשֵׁרִים, דְּלֹא גָּרַע מֵאִם לֹא הָיוּ בּוֹ עֵדִים כְּלָל. הָרַמְבַּ''ם. וְכָתַב הָרַמְבַּ''ן וּשְׂפָתַיִם יִשַּׁק כוּ'. וּלְהַתּוֹסָפוֹת וְהָרֹא''שׁ דְּאֵין שׁוּם גֵּט כָּשֵׁר בְּלֹא עֵדֵי מְסִירָה, צָרִיךְ לוֹמַר דְּכָשֵׁר דְּאֵין צָרִיךְ לְהָבִיא הַעֵדֵי מְסִירָה לְפָנֵינוּ, דְּאָנוּ תּוֹלִין שֶׁכַּדִּין נִמְסַר לָהּ: {כח} דְּאִלּוּ מִשּׁוּם דְּמֻפְלָגִים בַּחֲתִימָתָן מִן הַגֵּט לֹא הָיוּ פְּסוּלִים, דְּקָיְמָא לָן מִלְּאוּהוּ בִּקְרוֹבִים כָּשֵׁר. גְּמָרָא: {כט} וְהָא וַדַּאי אֶפְשָׁר דְּאַקַּמָא חֲתִימֵי כֻלְּהוּ, אֶלָּא שֶּׁלֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר כִּי אִם הַחֲשָׁשׁ דְּעַל יְדֵי כֵן פְּסוּלִים תַּרְוַיְהוּ:
Rambam non traduit
ועל זאת הצורה היו הגיטין והחתימות שמדבר בהם בזאת ההלכה דע אילו היה כתוב תחת הגט האחד ראובן ותחת האחד בן אברהם וכמו כן תחת האחד שמעון ותחת האחד בן יעקב היו שניהם כשרים לפי שהיינו אומרים שתחת הגט השני גם כן שנים עדים עברים והם בן אברהם ובן יעקב. לפי שאדם חותם שמו בעדות בג' ענינים או שיכתוב שמו בלבד כגון שיכתוב פלוני או שיכתוב בן פלוני ולא יכתוב שמו או שיכתוב שמו והוא פלוני עד וכשיהיה כתוב לפי זאת הצורה אין ספק שב' העדים העברים על גט הראשון חתמו וכמו כן השני עדים יונים על הראשון חתמו וא''א להם שיחתמו אלא כמו שציירנו ואם העידו על הראשון הרי הגט האחד בד' עדים והשני בלא עדים ולכן אמרנו שהראשון כשר והוא אותו שהעדים נקראים עמו ומזאת הצורה עצמה יתבאר עד אחד עברי ועד אחד יוני לפי שאנו אומרים שהעברי הראשון והיוני הבא אחריו כוונו שלשתן לחתום על הגט הראשון ונשאר עד אחד בלבד לגט הב' ואפשר לומר ג''כ שהב' יונים עם אחד מהעברים העידו על השני ונשאר הראשון בעד אחד ולפיכך שניהם פסולין ומה שחייב זה שאני אומר שמא היוני עם ב' העברים חתמו בין שניהם וכולם על הגט ראשון חתמו כמו שנבאר מן הצורה או נאמר ג''כ שהעברי הב' עם שנים היונים (חתם) שחתימתם אפשר שהם על הגט הב' ואין זה צריך צורה:
זאת היא צורת שני גיטין:בכך וכך גירש/בכך וכך גירשפלוני לפלונית וכו׳/פלוני לפלונית וכו׳עד וישראל/עד וישראלראובן/בן אברהם עדשמעון/בן יעקב עד
גיטין שכתבן זה בצד זה כו': ומה שאמר בכאן עדים יונים אינו ר''ל יונים באמונה אבל הם עדי ישראל כשרים אבל הם חתמו בכתיבת היונים ואתה יודע שכתיבת היונים אינו כמו כתיבת העברים והערבים שמתחילין בכתיבה מן הימין אל השמאל ואמנם היונים כותבין מהשמאל אל הימין:
7
שִׁיֵּר מִקְצַת הַגֵּט וּכְתָבוֹ בַדַּף הַשֵּׁנִי, וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה, כָּשֵׁר {ל}. חָתְמוּ עֵדִים בְּרֹאשׁ הַדַּף, מִן הַצַּד, אוֹ מֵאַחֲרָיו בְּגֵט פָּשׁוּט, פָּסוּל. הִקִּיף {לא} רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְצַד רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה, וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע, שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין. סוֹפוֹ שֶׁל זֶה בְצַד סוֹפוֹ שֶׁל זֶה, וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע, אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין עִמּוֹ, כָּשֵׁר. רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְצַד סוֹפוֹ שֶׁל זֶה, וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע, אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין בְּסוֹפוֹ, כָּשֵׁר:
R. Bartenura non traduit
בַּדַּף הַשֵּׁנִי. שֶׁאֶצְלוֹ בְּרֹחַב הַמְּגִלָּה:
מִן הַצַּד. בַּגִּלָּיוֹן שֶׁל יְמִין הַגֵּט. אוֹ בַּגִּלָּיוֹן הַשְּׂמָאלִי:
אוֹ מֵאַחֲרָיו בְּגֵט פָּשׁוּט. שֶׁעֵדָיו בְתוֹכוֹ:
הִקִּיף. חִבֵּר {לב} זֶה אֵצֶל זֶה:
שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים. שֶׁאֵין נִקְרֵאת הַחֲתִימָה לֹא עִם זֶה וְלֹא עִם זֶה:
אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין בְּסוֹפוֹ. שֶׁגַּג חֲתִימָה כְּלַפֵּי סוֹפוֹ, וְלֹא שֶׁרַגְלֵי חֲתִימָה כְּלַפֵּי רֹאשׁוֹ, כָּשֵׁר:
Toss. Yom Tov non traduit
{ל} כָּשֵׁר. מַסִּיק בַּגְּמָרָא שֶׁהָיָה נִכָּר בַּקְּלָף שֶּׁלֹא נֶחְתַּךְ מִמֶּנּוּ כְּלוּם כוּ', דְּאִי לָאו הָכִי חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא שְׁנֵי גִּטִּין הָיוּ זֶה אַחַר זֶה וְהַשְּׂמָאלִי נִכְתַּב בְּגָבוֹהַּ יוֹתֵר מֵהַיְמָנִי, וּבַיְמָנִי הָיָה שָׁם תְּנַאי בְּסוֹפוֹ וְחָתַךְ הַתְּנַאי מֵהַיְמָנִי וְהָעֶלְיוֹן מֵהַשְּׂמָאלִי וְכִוְּנָם יַחַד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {לא} הִקִּיף כוּ'. וְאִם תֹּאמַר אַמַּאי אִצְטְרִיךְ, דְּהַיְנוּ בְּרֹאשׁ הַדַּף. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּאִצְטְרִיךְ לְמִפְסָל גַּגּוֹ שֶׁל עֵדִים כְּנֶגֶד גַּגּוֹ שֶׁל כְּתָב, דְּמֵרֵישָׁא לֹא שָׁמְעִינַן אֶלָּא שֶׁרַגְלֵי חֲתִימַת עֵדִים כְּנֶגֶד גַּג הַכְּתָב כוּ', וּמִשּׁוּם דְּמֵהָכָא הֲוָה אֲמִינָא דִּפְסוּלִים הַיְנוּ מִשּׁוּם דְּכִי הֵיכִי דְלָא קַיְּמֵי אַהַאי לֹא קַיְּמֵי נַמִּי אַהַאי, אֲבָל הֵיכִי דְאֵינוֹ אֶלָּא גֵט אֶחָד מִיהָא וַדַּאי קַיְּמֵי עֲלֵיהּ חֲתִימָה זוֹ, קָא מַשְׁמַע לָן רֵישָׁא. וְסֵיפָא דְסֵיפָא דְרֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד סוֹפוֹ שֶׁל זֶה אִצְטְרִיךְ, דְּלֹא תֵימָא דְּפַסְלֵי מִטַּעַם כִּי הֵיכִי דְּלֹא קַיְּמֵי אַהַאי כוּ'. וּלְרַשִׁ''י דְגָרַס מֵעִקָּרָא סוֹפוֹ כוּ' לֹא הֲוָה צָרִיךְ סֵיפָא דְסֵיפָא, אֶלָּא דְכָל גַּוְנֵי מַשְׁמִיעֵנוּ. תּוֹסָפוֹת: {לב} כְּמוֹ אֵין מַקִּיפִין שְׁתֵּי חָבִיּוֹת. רַשִׁ''י:
Rambam non traduit
שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני כו': זה כולו מבואר אינו צריך ביאור:
8
גֵּט שֶׁכְּתָבוֹ עִבְרִית וְעֵדָיו יְוָנִית {לג}, יְוָנִית וְעֵדָיו עִבְרִית, עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי, כָּתַב סוֹפֵר וְעֵד, כָּשֵׁר. אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד, כָּשֵׁר. בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד, כָּשֵׁר. אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי, וְלֹא כָתַב עֵד, כָּשֵׁר. וְכָךְ הָיוּ נְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹשִׂין. כָּתַב חֲנִיכָתוֹ וַחֲנִיכָתָהּ, כָּשֵׁר. גֵּט מְעֻשֶּׂה, בְּיִשְׂרָאֵל, כָּשֵׁר. וּבְגוֹיִם, פָּסוּל. וּבְגוֹיִם, חוֹבְטִין {לח} אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ עֲשֵׂה מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לְךָ, וְכָשֵׁר:
R. Bartenura non traduit
כָּתַב סוֹפֵר וְעֵד. חָתַם {לד} סוֹפֵר וְעֵד. דַּהֲוֵי לְהוּ שְׁנֵי עֵדִים. וְאַשְׁמְעִינַן מַתְנִיתִין דְּלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא הַבַּעַל לֹא צִוָּה לַחְתֹּם לַסּוֹפֵר, אֶלָּא אָמַר לִשְׁנַיִם אִמְרוּ לַסּוֹפֵר וְיִכְתֹּב, וְלִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדִים וְיַחְתֹּמוּ, וְחָשׁוּ הָנָךְ עֵדִים לְכִסּוּפָא דְּסַפְרָא שֶׁיֹּאמַר אֵינִי בְּעֵינָיו כָּשֵׁר לְעֵדוּת, וְאַחְתְּמוּהוּ בְלֹא רְשׁוּתוֹ דְּבַעַל. לְהָא לֹא חָיְשִׁינַן:
חֲנִיכָתוֹ. שֵׁם לְוַי שֶׁל מִשְׁפָּחָה {לה}:
מְעֻשֶּׂה. בְּחָזְקָה:
בְּיִשְׂרָאֵל כָּשֵׁר. אִם אֲנָסוּהוּ בַדִּין {לו}. כְּגוֹן כָּל הָנָךְ דְּכוֹפִין לְהוֹצִיא, אוֹ שֶׁהָיְתָה אֲסוּרָה לוֹ. וְאִם אֲנָסוּהוּ שֶּׁלֹא כַדִּין, פָּסוּל. וּפוֹסֵל מִן הַכְּהֻנָּה, מִשּׁוּם רֵיחַ גֵּט:
וּבְגוֹיִם. כַּדִּין, פָּסוּל, וּפוֹסֵל מִן הַכְּהֻנָּה {לז}. שֶּׁלֹא כַדִּין, אֲפִלּוּ רֵיחַ גֵּט אֵין בּוֹ. וּמִי שֶׁחַיָּב לִתֵּן גֵּט מִן הַדִּין וְאֵין כֹּחַ בְּדַיָּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכוֹפוֹ, חוֹבְטִין אוֹתוֹ עַל יְדֵי נָכְרִים, שֶׁאוֹמְרִים עֲשֵׂה מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמֵר לְךָ, וְנוֹתֵן הַגֵּט עַל פִּי דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל:
Toss. Yom Tov non traduit
{לג} וְעֵדָיו כוּ'. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ מַכִּירִים לְשׁוֹן הַכְּתָב וּכְתִיבָהּ. הָרַמְבַּ''ם: {לד} הָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא. אֲבָל כָּתַב סוֹפֵר וְלֹא חָתַם לֹא הָוֵי כְּעֵד שֵׁנִי. וְזֶה דְלָא אַלִּיבָּא מַאן דְּאָמַר שֶׁכָּתַב הָרַ''ב בְּפֵרוּשׁ מִשְׁנָה ד' דְּכָתַב סוֹפֵר בִּמְקוֹם עֵד שֵׁנִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {לה} וְכֵן פֵּרְשׁוּ רַשִׁ''י וְהָרֹא''שׁ. וְרַבֵּינוּ חֲנַנְאֵל וְרַבֵּנוּ תַּם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מְפָרְשִׁים שֵׁם לְוַי שֶׁל הָאִישׁ עַצְמוֹ אוֹ שֶׁל הָאִשָּׁה. וַחֲנִיכַת אָבוֹת דִּגְמָרָא חֲנִיכָה אַחֶרֶת וְלֹא מַיְרֵי בְּשֵׁם לְוַי. וְכָתַב הַבֵּית יוֹסֵף דִּלְרַשִׁ''י זַ''ל נַמִּי שֵׁם לְוַי שֶׁל הָאִישׁ עַצְמוֹ בַּגֵּט חָשֵׁיב שַׁפִּיר לִכְתֹּב, דִּסְבָרָא הוּא דְעָדִיף מֵחֲנִיכַת הַמִּשְׁפָּחָה. וְלֹא דָמִי לִמְשַׁנֶּה שְׁמוֹ דְּפֶרֶק ד' מִשְׁנָה ב', דְּהָתָם בִּשְׁתֵּי מְקוֹמוֹת וְהָכָא בְמָקוֹם אֶחָד. הַמַּגִּיד. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {לו} וּתְנַן נַמִּי בְּסוֹף פֶּרֶק ה' דַּעֲרָכִין וְכֵן בְּגִטֵּי נָשִׁים הָיוּ כוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר רוֹצֶה אֲנִי, דְּאִי אָנוּס אֵין גִּטּוֹ גֵּט. וְכָתַב הָרַמְבַּ''ם וְלָמָּה לֹא בִּטֵּל גֵּט זֶה, שֶׁהֲרֵי הוּא אָנוּס, שֶׁאֵין אוֹמְרִים אָנוּס אֶלָּא לְמִי שֶׁנִּלְחַץ וְנִדְחַק לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב בּוֹ מִן הַתּוֹרָה, אֲבָל מִי שֶׁתְּקָפוֹ יִצְרוֹ הָרַע לְבַטֵּל מִצְוָה אוֹ לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה וְכָפוּהוּ עַד שֶׁעָשָׂה דָּבָר שֶׁחַיָּב לַעֲשׂוֹת אוֹ עַד שֶׁנִּתְרַחֵק מִדָּבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת אֵין זֶה אָנוּס מִמֶּנּוּ אֶלָּא הוּא אָנַס עַצְמוֹ בְּדַעְתּוֹ הָרָעָה. לְפִיכָךְ זֶה שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְגָרֵשׁ, מֵאַחַר שֶׁהוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, וְרוֹצֶה הוּא לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְוֹת וּלְהִתְרַחֵק מִן הָעֲבֵרוֹת, וְיִצְרוֹ הָרַע שֶׁתְּקָפוֹ. וְכֵיוָן שֶׁכָּפוּהוּ עַד שֶׁתָּשַׁשׁ יִצְרוֹ וְאָמַר רוֹצֶה אֲנִי, כְּבָר גֵּרֵשׁ לִרְצוֹנוֹ: {לז} גְּמָרָא. וּמַסְקִינַן דְּטַעֲמָא דִבְדִין נָכְרִים בִּכְדִין יִשְׂרָאֵל מִחְלַף, וְאִי אָמַרְתְּ דְּאֵינוֹ פוֹסֵל אָתִי לְמֵימָר דִּבְדִין יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי עִשּׂוּי נָמִי אֵינוֹ פוֹסֵל, וְהַהוּא גִטָּא מַעֲלְיָּא הוּא. שֶּׁלֹא כְדִּין נָכְרִים בִּכְדִין יִשְׂרָאֵל לֹא מִחְלַף. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י וְאִי אָמַרְתְּ מִחְלַף בְּשֶׁלֹּא כְדִין דְּיִשְׂרָאֵל וְאָתִי לְמֵימָר שֶּׁלֹא כְדִין דְּיִשְׂרָאֵל נַמִּי לֹא פָסוּל, וְאָמְרָן לְעֵיל דְּפָסִיל, הִיא גוּפָה גְזֵרָה אַטּוּ כְדִין, וּגְזֵרָה לִגְזֵרָה לֹא גָזְרִינַן: {לח} חוֹבְטִין. שֶׁעַכְשָׁיו אֵין הַנָּכְרִי אֶלָּא כְמַקֵּל וּרְצוּעָה לְבֵית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּשְׁלוּחוֹ שֶׁל בֵּית דִּין, וְאֵין מְדַקְדְקִים בַּשָּׁלִיחַ שֶּׁהוּא חוֹבֵט אִם הוּא יִשְׂרָאֵל אוֹ נָכְרִי. הָרַ''ן:
Rambam non traduit
גט שכתבו עברית ועדיו יונית כו': זה כולו מבואר אינו צריך ביאור:
[גט מעושה בישראל כו':] מה שאמר כתב סופר ועד כשר ר''ל חתם סופר ועד כשר. חניכתו וחניכתה כנוי ר''ל כנוי האיש המגרש וכנוי האשה המתגרשת. ונקיי הדעת הנבונים בדעתם. גט מעושה בישראל לקוח באונס ובהכרח והם אונסין הבעל על הגט לפיכך אם היו ב''ד ישראל הם המכריחין אותו הרי הוא גט כשר ואם דייני עובדי כוכבים הכריחוהו על הגירושין הרי הוא גט פסול על כל צד מן הצדדים אבל אם אנסו על מה שחייבוהו דייני ישראל כגון שהיתה האשה תובעת הגירושים או שהגירושים מחוייבים מצד התורה הגט הזה פוסל מן הכהונה ואע''פ שהוא פסול וכמו כן אם היו מכריחין ב''ד של ישראל על הגט שלא כדין זה הגט פסול ופוסל מן הכהונה ואם הכריחוהו העובדי כוכבים עד שאמר רוצה אני מה שיצוה ב''ד ישראל אחר כך צוהו ב''ד של ישראל על הכתיבה הרי זה כשר:
9
יָצָא שְׁמָהּ בָּעִיר מְקֻדֶּשֶׁת, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת. מְגֹרֶשֶׁת, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. וּבִלְבַד שֶּׁלֹא יְהֵא שָׁם אֲמַתְלָא {מ}. אֵיזוֹ הִיא אֲמַתְלָא. גֵּרֵשׁ אִישׁ פְּלוֹנִי אֶת אִשְׁתּוֹ עַל תְּנַאי {מא}, זָרַק לָהּ קִדּוּשֶׁיהָ, סָפֵק קָרוֹב לָהּ סָפֵק קָרוֹב לוֹ, זוֹ הִיא {מב} אֲמַתְלָא:
R. Bartenura non traduit
יָצָא שְׁמָהּ בָּעִיר מְקֻדֶּשֶׁת. פְּנוּיָה שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ קוֹל, פְּלוֹנִית נִתְקַדְּשָׁה הַיּוֹם לִפְלוֹנִי. וְלֹא קוֹל הֲבָרָה בִּלְבַד, אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁהָיוּ נֵרוֹת דּוֹלְקוֹת וּמִטּוֹת מֻצָּעוֹת, וּבְנֵי אָדָם נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים וְאוֹמְרִים פְּלוֹנִית נִתְקַדְּשָׁה הַיּוֹם:
מְגֹרֶשֶׁת הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. אַרֵישָׁא קָאֵי {לט}, הַאי אִתְּתָא דְּיָצָא עָלֶיהָ קוֹל מְקֻדֶּשֶׁת וְחָיְשִׁינַן לַהּ וַאֲסַרְנוּהָ לִנָּשֵׂא אֶלָּא לְאוֹתוֹ הָאִישׁ, אִם חָזַר וְיָצָא עָלֶיהָ קוֹל מְגֹרֶשֶׁת שֶׁגֵּרְשָׁהּ אוֹתוֹ פְּלוֹנִי שֶׁיָּצָא לָהּ קוֹל קִדּוּשִׁין מִמֶּנּוּ, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת וּמֻתֶּרֶת לַכֹּל, שֶׁהֲרֵי קוֹל שֶׁחָשַׁשְׁנוּ לוֹ תְּחִלָּה שׁוֹבְרוֹ עִמּוֹ:
וּבִלְבַד שֶּׁלֹא יְהֵא שָׁם אֲמַתְלָא. שֶּׁלֹא יְהֵא עִם הַקּוֹל שֶׁל קִדּוּשִׁין אוֹ שֶׁל גֵּרוּשִׁין אֲמַתְלָא, טַעַם שֶׁהוּא שׁוֹבֵר אֶת כֹּחַ הַקּוֹל:
Toss. Yom Tov non traduit
{לט} גְּמָרָא. דְּאִלּוּ לְמֵיסַר אַגַּבְרָא (אִם אֵשֶׁת כֹּהֵן הִיא. רַשִׁ''י) הָא קָיְמָא לָן כָּל קָלָא דְבָתַר נִשּׂוּאִין לֹא חָיְשִׁינַן לֵיהּ: {מ} אֲמַתְלָא. מָשָׁל וְטַעַם. רַשִׁ''י: {מא} עַל תְּנַאי. שֶׁמָּא לֹא נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי. רַשִׁ''י: {מב} זוֹ הִיא. אֲמַתְלָא שֶׁל קִדּוּשִׁין. וְהוּא הַדִּין נַמִּי אִיפְּכָא. רַשִׁ''י:
Rambam non traduit
יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת כו':] מה שאמר כתב סופר ועד כשר ר''ל חתם סופר ועד כשר. חניכתו וחניכתה כנוי ר''ל כנוי האיש המגרש וכנוי האשה המתגרשת. ונקיי הדעת הנבונים בדעתם. גט מעושה בישראל לקוח באונס ובהכרח והם אונסין הבעל על הגט לפיכך אם היו ב''ד ישראל הם המכריחין אותו הרי הוא גט כשר ואם דייני עובדי כוכבים הכריחוהו על הגירושין הרי הוא גט פסול על כל צד מן הצדדים אבל אם אנסו על מה שחייבוהו דייני ישראל כגון שהיתה האשה תובעת הגירושים או שהגירושים מחוייבים מצד התורה הגט הזה פוסל מן הכהונה ואע''פ שהוא פסול וכמו כן אם היו מכריחין ב''ד של ישראל על הגט שלא כדין זה הגט פסול ופוסל מן הכהונה ואם הכריחוהו העובדי כוכבים עד שאמר רוצה אני מה שיצוה ב''ד ישראל אחר כך צוהו ב''ד של ישראל על הכתיבה הרי זה כשר:
10
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן מָצָא בָהּ דְּבַר עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד), כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֲפִלּוּ הִקְדִּיחָה תַבְשִׁילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו:
R. Bartenura non traduit
אֲפִלּוּ הִקְדִּיחָה תַבְשִׁילוֹ. שְׂרָפָתְהוּ {מג} עַל יְדֵי הָאוּר אוֹ עַל יְדֵי מֶלַח. דְּדָרְשִׁי בֵית הִלֵּל עֶרְוַת דָּבָר, אוֹ עֶרְוָה אוֹ דָבָר {מד}, כְּלוֹמַר שְׁאָר דָּבָר סִרָחוֹן שֶׁאֵינוֹ עֶרְוָה:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֲפִלּוּ מָצָא אַחֶרֶת נָאָה מִמֶּנָּה. וְדָרִישׁ קְרָא הָכִי, אִם לֹא תִמְצָא חֵן שֶׁל נוֹי בְּעֵינָיו, אוֹ אִם מָצָא בָּהּ עֶרְוָה {מה}, אוֹ דָּבָר שֶׁל סִרָחוֹן {מו}, עַל כָּל אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְבָרִים הַלָּלוּ יָכוֹל לְגָרֵשׁ. וַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל:
Toss. Yom Tov non traduit
{מג} כְּמוֹ אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי [דְּבָרִים לב]: {מד} וְאִצְטְרִיךְ לִכְתֹּב עֶרְוָה, לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ יָצְאָה מִשּׁוּם עֶרְוָה מֻתֶּרֶת לִנָּשֵׂא לְאַחֵר, כְּדִכְתִיב וְיָצְאָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. וּלְבֵית שַׁמַּאי אִצְטְרִיךְ דָּבָר לִגְזֵרָה שָׁוָה, דִּכְתִיב הָכָא עֶרְוַת דָּבָר וּכְתִיב לְהַלָּן עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יָקוּם דָּבָר, מַה לְּהַלָּן בִּשְׁנַיִם אַף כָּאן בִּשְׁנַיִם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {מה} דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כִּי מִשְׁמֵשׁ בְּאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת. אִי, אֶלָּא, דִּלְמָא, דְּהָא. בֵּית שַׁמַּאי סָבְרֵי כִי מָצָא, דְּהָא מָצָא. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר כִּי מָצָא, אִי נַמִּי מָצָא: {מו} הַיְנוּ דְּמַסִּיק הַתּוֹסָפוֹת דְּרַבִּי עֲקִיבָא כְבֵית הִלֵּל אָתֵי. דְּאִי לָאו דַּאֲיַתֵּר לֵיהּ דָּבָר לְהִקְדִּיחָה תַּבְשִׁילוֹ לֹא הֲוָה דָרֵישׁ כִּי מָצָא בָּהּ בִּלְשׁוֹן אִי נַמִּי:
Rambam non traduit
ב''ש אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן כו': מה שאמר מגורשת אינו ר''ל ששמענו שיצא קול מאשת איש גירשה בעלה לפיכך נאסור אותה על בעלה [כהן] מפני שיצא שמה מגורשת אבל הוא אומר שאם יצא שמה מגורשת אחר שיצא שמה מקודשת על אותה אשה בעצמה שהיא נתגרשה מאלו הקידושין הרי זו מגורשת שהרי קול ושוברו עמו לפי שהקול אסרה והקול מתיר אותה אבל אם נתבררו הקידושין בעדים וכל שכן אם היתה נשואה לא נתקיימו גירושיה אלא בעדים כמו שנתבאר בזאת המסכתא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source