Chap. 22
1
חָבִית שֶׁנִּשְׁבְּרָה, מַצִּילִין הֵימֶנָּה מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת, וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים, בֹּאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם, וּבִלְבַד שֶּׁלֹא יִסְפֹּג. אֵין סוֹחֲטִין אֶת הַפֵּרוֹת לְהוֹצִיא מֵהֶן מַשְׁקִין, וְאִם יָצְאוּ מֵעַצְמָן, אֲסוּרִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם לְאֳכָלִין, הַיּוֹצֵא מֵהֶן מֻתָּר, וְאִם לְמַשְׁקִין, הַיּוֹצֵא מֵהֶן אָסוּר. חַלּוֹת דְּבַשׁ שֶׁרִסְּקָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְיָצְאוּ מֵעַצְמָן, אֲסוּרִין. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר:
R. Bartenura non traduit
מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת. וַאֲפִלּוּ בְּכֵלִים הַרְבֵּה, דְּאִלּוּ בִּכְלִי אֶחָד אָמְרוּ בְּפֶרֶק כָּל כִּתְבֵי דְּכַמָּה דְּבָעֵי מַצִּיל:
לָכֶם. כָּל אֶחָד מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת:
וּבִלְבַד שֶּׁלֹא יִסְפֹּג. שֶּׁלֹא יָשִׂים סְפוֹג לִשְׁאֹב הַיַּיִן וְלַחְזֹר וּלְהַטִּיף, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לַסְּפוֹג בֵּית אֲחִיזָה, דְּלֵיכָּא חֲשַׁשׁ סְחִיטָה, שֶּׁלֹא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל. וַאֲפִלּוּ לִקַּח בְּיָדוֹ שֶׁמֶן וּדְבַשׁ שֶׁהֵן עָבִים וְנִדְבָּקִים וּלְקַנֵּחַ יָדוֹ בִּשְׂפַת הַכְּלִי אָסוּר, שֶּׁלֹא יַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂה חֹל:
אֵין סוֹחֲטִין אֶת הַפֵּרוֹת. דַּהֲוָה לֵיהּ מְפָרֵק תּוֹלָדָה דְּדָשׁ:
אֲסוּרִין. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְחֹט לְכַתְּחִלָּה:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם לָאֳכָלִין. הָיוּ אוֹתָן פֵּרוֹת מְכֻנָּסִים, הַיּוֹצֵא מֵהֶן מֻתָּר, דְּלֹא נִיחָא לֵיהּ בְּמַה שֶּׁזָּבוּ וְלֵיכָּא לְמִגְזַר בְּהוּ שֶׁמָּא יִסְחֹט:
וְאִם לְמַשְׁקִין. הָיוּ מְכֻנָּסִין, דְּנִיחָא לֵיהּ בְּמַאי דְּנָפַק מִנַּיְהוּ, הַיּוֹצֵא מֵהֶן אָסוּר, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְחֹט. וּבְזֵיתִים וַעֲנָבִים מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה לַחֲכָמִים דְּאַף עַל גַּב דְּכִנְּסָן לָאֳכָלִים הַיּוֹצֵא מֵהֶן אָסוּר, כֵּיוָן דְּדַרְכָּן לִסְחִיטָה קָיְמֵי, כִּי אָתוּ לִידֵי מַשְׁקֶה יָהֵיב דַּעְתֵּיהּ בְּהָכִי. וּבִשְׁאָר מִינֵי פֵּרוֹת מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה, כֵּיוָן דְּלָאו דַּרְכָּן לִסְחִיטָה. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּתוּתִים וְרִמּוֹנִים, דְּרַבִּי יְהוּדָה מְדַמֶּה לְהוּ לִשְׁאָר פֵּרוֹת וַחֲכָמִים מְדַמּוּ לְהוּ לְזֵיתִים וַעֲנָבִים. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה {א}:
חַלּוֹת דְּבַשׁ. כְּשֶׁהֵן מְרֻסָּקִים זָב הַדְּבַשׁ מֵעַצְמוֹ מִתּוֹךְ הַשַּׁעֲוָה וְאֵין דֶּרֶךְ לְסָחְטוֹ, הִלְכָּךְ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים, גָּזְרוּ אַטּוּ שֶׁאֵין מְרֻסָּקִין {ב}. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} הָכִי מוּכָח הַסּוּגְיָא: {ב} כֵּן כָּתַב הָרִי''ף בְּשֵׁם גָּאוֹן:
Rambam non traduit
חבית שנשברה מצילין הימנה מזון ג' סעודות כו': הטעם אשר בעבורו לא יספוג שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול: ומאמר ר' יהודה אם לאכילה רוצה בו כי כשהכניס אותן הפירות לאכילה היוצא מהן מותר כי לאכילה היה מזמן אותו דבר הזב ממנו ואם הכניסם למשקין אותן המשקין אינן מותרין לפי שאין לו רשות לשתות מאותן המשקין בשבת ועיקר מחלוקת בזאת המשנה הוא בתותים ורמונים בלבד אבל ענבים וזיתים הכל מודים שהיוצא מהן אסור ושאר פירות מלבד ענבים וזיתים ורמונים הכל מודים שהיוצא מהן מותר ואפי' הכניסן למשקין ומחלקותם בתותים ורמונים כי החכמים דמו אותן לענבים וזיתים שדרך בני אדם לעצור אותם כענבים וזיתים ורבי יהודה דן כל מין ומין לעצמו כאשר תראה והלכה כרבי יהודה והלכה כרבי אליעזר:
2
כֹּל שֶׁבָּא בְּחַמִּין מֵעֶרֶב שַׁבָּת, שׁוֹרִין אוֹתוֹ בְּחַמִּין בְּשַׁבָּת, וְכֹל שֶּׁלֹא בָא בְּחַמִּין מֵעֶרֶב שַׁבָּת, מְדִיחִין אוֹתוֹ בְּחַמִּין בְּשַׁבָּת, חוּץ מִן הַמָּלִיחַ הַיָּשָׁן, וְדָגִים מְלוּחִים קְטַנִּים וְקוּלְיָס הָאִסְפָּנִין, שֶׁהֲדָחָתָן זוֹ הִיא גְמַר מְלַאכְתָּן:
R. Bartenura non traduit
כֹּל שֶׁבָּא בְּחַמִּין. שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל:
מְדִיחִין. דַּהֲדָחָתוֹ אֵינָהּ בִּשּׁוּלוֹ. אֲבָל לֹא שׁוֹרִין:
חוּץ מִן הַמָּלִיחַ הַיָּשָׁן. דַּג מָלִיחַ שֶׁעָבְרָה עָלָיו שָׁנָה מִשֶּׁנִּמְלַח:
וְקוּלְיָס הָאִסְפָּנִין. דָּג שֶׁקְּלִפָּתוֹ דַּקָּה, וַהֲדָחָתוֹ בְּחַמִּין הוּא גְּמַר בִּשּׁוּלוֹ:
Rambam non traduit
כל שבא בחמין מע''ש שורין אותו בחמין בשבת כו': אמר כי כל מה שנתבשל קודם השבת ואחר כך הוציאו מן המרק והצניעו שמותר להשרותו במים חמין בשבת ומה שלא נתבשל קודם השבת שאסור להשרותו אלא מדיחין אותו בלבד חוץ מן הדג המליח ומן דג דק הקליפה והוא הנקרא קולייס האספנין לפי שאלו הדחתן מכשירתן לאכילה ויהיה כמו שבשלן בשבת:
3
שׁוֹבֵר אָדָם אֶת הֶחָבִית לֶאֱכֹל הֵימֶנָּה גְרוֹגָרוֹת, וּבִלְבַד שֶּׁלֹא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת כְּלִי. וְאֵין נוֹקְבִים מְגוּפָה שֶׁל חָבִית, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים מַתִּירִין. וְלֹא יִקְּבֶנָּה מִצִּדָּהּ. וְאִם הָיְתָה נְקוּבָה, לֹא יִתֵּן עָלֶיהָ שַׁעֲוָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמָרֵחַ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בַּעֲרָב, וְאָמַר, חוֹשְׁשָׁנִי לוֹ מֵחַטָּאת:
R. Bartenura non traduit
שׁוֹבֵר אָדָם אֶת הֶחָבִית. מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְקַלְקֵל {ג}:
וּבִלְבַד שֶּׁלֹא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת כְּלִי. לַעֲשׂוֹת לָהּ פֶּה נָאֶה:
אֵין נוֹקְבִים מְגוּפָה. הַדְּבוּקָה בְּפִי חָבִית, אֶלָּא נוֹטֵל אֶת כֻּלָּהּ, דְּכִי נָקִיב לַהּ מְתַקֵּן פִּתְחָא הוּא:
רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. דְּאֵין דֶּרֶךְ פֶּתַח חָבִית בְּכָךְ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
וְלֹא יִקְּבֶנָּה מִצִּדָּהּ. כְּלוֹמַר הָא דְּשָׁרֵי רַבִּי יוֹסֵי לִהְיוֹת נוֹקֵב אֶת הַמְּגוּפָה, לֹא שָׁרֵי אֶלָּא לְמַעְלָה בְּרֹאשׁ הַמְּגוּפָה, דְּלָאו אוֹרְחָא לְמֵעֲבַד פִּתְחָא הָתָם אֶלָּא נוֹטֵל כָּל הַמְּגוּפָה. אֲבָל מִצִּדָּהּ, זִימְנִין דְּעָבֵיד לֵיהּ לַנֶּקֶב בְּצַד הַמְּגוּפָה מִשּׁוּם פִּתְחָא וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְפָתְחָהּ לְמַעְלָה, שֶּׁלֹא יִפְּלוּ צְרוֹרוֹת אוֹ עָפָר בַּיַּיִן:
מְמָרֵחַ. וְיֵשׁ כָּאן מִשּׁוּם מְמַחֵק:
בַּעֲרָב. שֵׁם מָקוֹם:
חוֹשְׁשָׁנִי לוֹ מֵחַטָּאת. אִם מֵרַח הַשַּׁעֲוָה {ד} לְדַבְּקָהּ בְּדָפְנֵי הַכְּלִי סְבִיב הַנֶּקֶב:
Toss. Yom Tov non traduit
{ג} דְּאֵין בִּמְקַלְקֵל שׁוּם אִסּוּר. רַשִׁ''י. וְזֶה תֵּימַהּ דִּבְמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק י''ג דִּתְנַן כָּל הַמְקַלְקְלִים פְּטוּרִים, לֹא תָּנֵי דְּמֻתָּרִין, דְּהַיְנוּ פְּטוּרִין אֲבָל אֲסוּרִין כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא סוֹף פֶּרֶק י''ג. וְהָרַ''ן כָּתַב דְּכֵיוָן דִּבְעָלְמָא מְקַלְקֵל פָּטוּר הָכָא מִשּׁוּם צֹרֶךְ שַׁבָּת שָׁרֵי לְכַתְּחִלָּה. וְכָתַב עוֹד דְּהָכָא שָׁרֵי דַּוְקָא בִּכְלִי קָטָן דְּלֹא שַׁיָּךְ בֵּיהּ בִּנְיָן וּסְתִירָה אֲבָל בִּכְלִי גָּדוֹל לֹא. וּכְלִי גָּדוֹל כָּל שֶׁמַּחְזִיק אַרְבָּעִים סְאָה. כֵּן מַשְׁמַע בְּבֵית יוֹסֵף. וְהָרֹא''שׁ מוֹקֵי לְמַתְנִיתִין דְּהָכָא בֶּחָבִית שֶׁנִּשְׁבְּרָה וְדִבֵּק שְׁבָרֶיהָ בַּזֶּפֶת וְכֵן הוּא בְּתוֹסָפוֹת וְטוּר: {ד} הוֹאִיל וְאִם מֵרַח חַיָּב הִלְכָּךְ חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁמָּא מֵרַח. וְלֹא חָשַׁשׁ וְנִסְתַּפֵּק בְּאִם מֵרַח אִי חַיָּב אִי לֹא דְּאֵין נִרְאֶה דְּרַבִּי יְהוּדָה לְאִיפְּלוֹגֵי אַתַּנָּא קַמָּא אֲתָא. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרת כו': לא יקבנה מצדה רוצה לומר מצד החבית. ושעוה הוא הדונג. ממרח כלומר מחליק כמעט שיחייב רבי יוחנן חטאת לזה שנתן שעוה על פי הנקב והלכה כרבי יוסי:
4
נוֹתְנִין תַּבְשִׁיל לְתוֹךְ הַבּוֹר בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהֵא שָׁמוּר, וְאֶת הַמַּיִם הַיָּפִים בָּרָעִים {ה} בִּשְׁבִיל שֶׁיִּצַּנּוּ, וְאֶת הַצּוֹנֵן בַּחַמָּה בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחַמּוּ. מִי שֶׁנָּשְׁרוּ כֵלָיו בַּדֶּרֶךְ בְּמַיִם, מְהַלֵּךְ בָּהֶן וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, שׁוֹטְחָן בַּחַמָּה, אֲבָל לֹא כְנֶגֶד הָעָם:
R. Bartenura non traduit
לְתוֹךְ הַבּוֹר. שֶׁאֵין בּוֹ מַיִם:
שֶׁיְּהֵא שָׁמוּר. שֶּׁלֹא יַסְרִיחַ מֵחֲמַת הַחֹם. וְהָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא חָיְשִׁינַן דִּלְמָא אָתֵי לְאַשְׁווֹיֵי גֻּמּוֹת שֶׁבְּקַרְקָעִית הַבּוֹר כְּדֵי שֶׁיְּהֵא שָׁוֶה לְהוֹשִׁיב שָׁם הַקְּדֵרָה:
וְאֶת הַמַּיִם הַיָּפִים. הָרְאוּיִים לִשְׁתִיָּה:
בָּרָעִים. בְּתוֹךְ מִקְוֵה מַיִם רָעִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִן לִשְׁתִיָּה. וּמִלְּתָא דִּפְשִׁיטָא הִיא, וּמִשּׁוּם סֵיפָא נָקַט לַהּ, דִּתְנַן וְאֶת הַצּוֹנְנִים [בַּחַמָּה] בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחֲמוּ, מַהוּ דְּתֵימָא נִגְזֹר דִּלְמָא אָתֵי לְאַטְמוֹנֵי בָּרֶמֶץ, קָא מַשְׁמַע לָן:
מִי שֶׁנָּשְׁרוּ כֵלָיו. שֶׁנָּפְלוּ בַּמַּיִם בְּשַׁבָּת:
מְהַלֵּךְ עִמָּהֶן וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. שֶׁמָּא יַחְשְׁדוּ אוֹתוֹ שֶׁכִּבְּסָן {ו}:
הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה. הַסְּמוּכָה לִמְבוֹא הָעִיר, שֶׁהוּא מָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר:
שׁוֹטְחָן בַּחַמָּה. לְיַבְּשָׁן:
אֲבָל לֹא כְנֶגֶד הָעָם. שֶׁיַּחְשְׁדוּהוּ שֶׁכִּבְּסָן. וּמִשְׁנָה זוֹ דְּחוּיָה הִיא, שֶׁהֲלָכָה בְּיָדֵינוּ כָּל דָּבָר שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן אֲפִלּוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים אָסוּר, הִלְכָּךְ אָסוּר לְשָׁטְחָן אֲפִלּוּ שֶּׁלֹא כְּנֶגֶד הָעָם:
Toss. Yom Tov non traduit
{ה} בָּרָעִים. כְּלִי מָלֵא מַיִם יָפִים לְתוֹךְ מִקְוֵה מַיִם רָעִים. רַשִׁ''י: {ו} כֵּן הוּא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ''י. וְהָרַמְבַּ''ם בְּפֵרוּשׁוֹ, אֲבָל לֹא כְּנֶגֶד הָעָם, הִלְכָּךְ הָכָא נַמִּי טַעְמָא מְפָרֵשׁ דְּקָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא חָיֵשׁ לְהַאי חֲשָׁדָא. וּמִיהוּ אַכַּתִּי קָשֶׁה, מַאי שְׁנָא מִמִּשְׁנָה דִּלְקַמָּן דְּלֹא יָבִיא בְּיָדוֹ הָאֲלוּנְטִית שֶׁמָּא יִסְחֹט. וְהָרַמְבַּ''ם בְּחִבּוּרוֹ כָּתַב וְאֵין חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יִסְחֹט. וְיֵשׁ לְחַלֵּק דְּלֹא רָצוּ חֲזַ''ל לְהַצְרִיכוֹ לְהָסִיר בְּגָדָיו מֵעָלָיו מִשּׁוּם חֲשָׁשָׁא דְּשֶׁמָּא יִסְחֹט, כִּי גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, וַאֲפִלּוּ בֶּגֶד אֶחָד מִבְּגָדָיו אַל יְשַׁנֶּה מִפְּנֵי כֵן, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּאֲלוּנְטִיּוֹת שֶׁאֵינָן לְשׁוּם מַלְבּוּשׁ אֶלָּא מְבִיאָם בְּיָדוֹ גָּזְרוּ בָּהֶן שֶּׁלֹא יְבִיאֵם שֶׁמָּא יִסְחֹט:
Rambam non traduit
נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור כו': אולי יעלה על הדעת כי אסור ליתן תבשיל לתוך הבור גזירה שמא ירד הכלי לתחתית הבור ואתי לאשויי גומות וג''כ יעלה על הדעת שלא יתן צונן לתוך*)החמין גזירה שמא יטמין ברמץ ולכך הודיענו בכאן כי מותר לעשותן ואת הדומה להם ואם הוא מבואר והוא אמרם ואת המים היפים ברעים. נשרו כליו נשרו מגזירת משרה ושורין. שוטחן אומר שמותר לשטוח בגדיו השרויים בחמה ושוטחן מלה עברית שוטח לגוים (איוב יב) משטח חרמים (יחזקאל כו) אבל לא כנגד העם כדי שלא יחשדוהו שרחצן בשבת וזה הסתם דחוי ואין היתר לשוטחן כי העיקר אצלנו כ''מ שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור:
5
הָרוֹחֵץ בְּמֵי מְעָרָה {ז} וּבְמֵי טְבֶרְיָא וְנִסְתַּפֵּג, אֲפִלּוּ בְּעֶשֶׂר אֲלוּנְטִיאוֹת, לֹא יְבִיאֵם בְּיָדוֹ {ט}. אֲבָל עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם מִסְתַּפְּגִין בַּאֲלוּנְטִית אַחַת פְּנֵיהֶם יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וּמְבִיאִין אוֹתָהּ בְּיָדָן:
R. Bartenura non traduit
וְנִסְתַּפֵּג. וְקִנֵּחַ {ח}:
אֲפִלּוּ בְּעֶשֶׂר אֲלוּנְטִיּוֹת. סְדִינִים שֶׁמְּקַנְּחִים בָּהֶן, וְנִסְתַּפֵּג בָּהֶן זֶה אַחַר זֶה, אַף עַל גַּב דְּלֹא נְפִישֵׁי מַיָּא בְּכָל חַד וָחַד, אֲפִלּוּ הָכִי לֹא יְבִיאֵם בְּיָדוֹ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי עֵרוּב, שֶׁאֵין כָּאן אִסּוּר הוֹצָאָה אֶלָּא גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִסְחֲטֵם בְּבֹאוֹ:
אֲבָל עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם. הוֹאִיל וּמְרֻבִּין הֵם מַדְכְּרִי אַהֲדָדֵי. וַאֲפִלּוּ חֲדָא אֲלוּנְטִית לַעֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם, דְּהַשְׁתָּא נְפִישֵׁי בָּהּ מַיָּא, אֲפִלּוּ הָכִי מְבִיאִין אוֹתָהּ בְּיָדָם וְלֹא גָּזְרִינַן שֶׁמָּא יִסְחֲטוּהָ הוֹאִיל וּמְרֻבִּים הֵן:
פְּנֵיהֶם יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם. אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא נָקַט, וְהוּא הַדִּין לְכָל גּוּפָן. וְאֵין הֲלָכָה כְּמִשְׁנָה זוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ אֶחָד מֵבִיא בְּיָדוֹ אֲלוּנְטִית שֶׁנִּסְתַּפֵּג בָּהּ, וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יִסְחֹט:
Toss. Yom Tov non traduit
{ז} בְּמֵי מְעָרָה כוּ'. מוֹקְמִינַן בַּגְּמָרָא דְּמֵי מְעָרָה חַמִּין דּוּמְיָא דְּמֵי טְבֶרְיָא, וּלְהָכִי קָתָנֵי הָרוֹחֵץ דִּיעֲבַד, דִּלְכַתְּחִלָּה לֹא יִרְחֹץ בְּחַמִּין, אֲבָל בְּמֵי טְבֶרְיָא רוֹחֵץ לְכַתְּחִלָּה, וְלֹא תָּנֵי לַהּ הָכָא אֶלָּא לְגִלּוּיֵי אַמֵּי מְעָרָה דְּחַמִּין הֵן, וְרוֹצֶה לוֹמַר חַמֵּי הָאוּר שֶׁהוּחֲמוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ח} וְהוּא מִלְּשׁוֹן מִטְפַּחַת הַסְּפוֹג דְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ט' דְּכִלְאַיִם. וְכָתַב הָרַ''ן דִּוְנִסְתַּפֵּג דְּמַשְׁמַע דִּיעֲבַד לָאו דַּוְקָא, דַּאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה מִסְתַּפֵּג כִּדְקָתָנֵי סֵיפָא כוּ' מִסְתַּפְּגִים כוּ', וְלֹא מַשְׁמַע לְחַלֵּק בֵּין אָדָם אֶחָד לַעֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם אֶלָּא לְעִנְיַן הֲבָאָה. וְכָתַב עוֹד וְלֹא גָּזְרִינַן שֶׁמָּא יָבֹא לִידֵי סְחִיטָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁכָּל הָרוֹחֲצִים מִסְתַּפְּגִים אִם אַתָּה אוֹסֵר עָלָיו לְהִסְתַּפֵּג אַף אַתָּה אוֹסְרוֹ בִּרְחִיצָה, וְאֵין הַדָּבָר עוֹמֵד כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק כִּירָה. עַד כָּאן. וְאִם תֹּאמַר וְהָאֵיךְ שָׁרִינַן לְהִסְתַּפֵּג בְּבֶגֶד, הָא תְּנַן בְּפֶרֶק כ''א מִשְׁנָה ב' הָיְתָה עָלָיו לַשְׁלֶשֶׁת מְקַנְּחָהּ, וּפֵרֵשׁ הָרַ''ב דְּלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ מַיִם מִשּׁוּם דִּשְׁרִיָּתוֹ זֶה כִּבּוּסוֹ, וּמִיהוּ הָתָם כָּתַב הָרַ''ן כוּ' וּמַסִּיק דְּדַוְקָא בְּבֶגֶד מְטֻנָּף אָמְרִינַן שְׁרִיָּתוֹ הוּא כִּבּוּסוֹ. סֵפֶר הַתְּרוּמָה: {ט} לֹא יְבִיאֵם בְּיָדוֹ. שֶׁאִם נַתִּיר לוֹ לְהָבִיאָם יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיִּסְחֹט כְּדֵי לַהֲבִיאוֹ וְהוּא יָבֵשׁ, אֲבָל כְּשֶׁנֹּאמַר לוֹ כִּי אֵין דֶּרֶךְ לְהוֹצִיא זֶה הַבֶּגֶד שֶׁנִּסְתַּפֵּג מִמְּקוֹם רְחִיצָתוֹ, יַנִּיחוֹ שָׁם וְלֹא יָחוּשׁ לוֹ, בֵּין שֶׁיִּהְיֶה יָבֵשׁ אוֹ שָׁרוּי. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam non traduit
הרוחץ במי מערה ובמי טבריא ונסתפג כו' — זאת הרחיצה אינה אלא במקום שמותר לו לטלטל ממנו לביתו ומביתו לאותו מקום, כמו שיהיה בחצר או במדינה ויהיה שם ערוב, ולא נשאר להחמיר עליו אלא שמא יסחוט הבגד שמסתפג בו כשנשרה ואז יוציאנו והוא יבש, וכשנאמר לו כי אין דרך להוציא הבגד שנסתפג בו ממקום רחיצתו, יניחנו שם, ולא יחוש לו בין שיהיה יבש או שרוי. ואמר כי אפילו נסתפג בעשר רדידים, והם הנקראים אלונטיות, כי האלונטית האחרונה בלי ספק אין בה מים שיצטרך לסחוט אותה, ואפילו סחט אותה לא יצא ממנה דבר, אעפ''כ לא יביאם בידו, גזירה שמא יביא הראשונה ויסחוט אותה. ואם הרוחצים רבים, בטלה הגזירה, לפי שהם מזכירין אלו את אלו, ולפיכך יביא הרדיד שמסתפגין בו ואפילו הוא שרוי, לפי שרבים נסתפגו בו. וזאת המשנה דחויה, והפסק כי אפילו אחד יביא הרדיד שנסתפג בו בידו:
6
סָכִין וּמְמַשְׁמְשִׁין בִּבְנֵי מֵעַיִם, אֲבָל לֹא מִתְעַמְּלִין וְלֹא מִתְגָּרְדִין. אֵין יוֹרְדִין לְקוֹרְדִּימָה, וְאֵין עוֹשִׂין אַפִּקְטְוִזִין, וְאֵין מְעַצְּבִין אֶת הַקָּטָן, וְאֵין מַחֲזִירִין אֶת הַשֶּׁבֶר. מִי שֶׁנִּפְרְקָה יָדוֹ וְרַגְלוֹ, לֹא יִטְרְפֵם בְּצוֹנֵן, אֲבָל רוֹחֵץ הוּא כְדַרְכּוֹ, וְאִם נִתְרַפָּא נִתְרַפָּא:
R. Bartenura non traduit
סָכִין. שֶׁמֶן בְּשַׁבָּת:
וּמְמַשְׁמְשִׁין. בַּיָּד עַל כָּל הַגּוּף לַהֲנָאָה:
אֲבָל לֹא מִתְעַמְּלִין. לְשַׁפְשֵׁף בְּכֹחַ {י}:
וְלֹא מִתְגָּרְדִין. בְּמִגְרֶדֶת, וְדוֹמֶה לוֹ (אִיּוֹב ב) וַיִּקַּח לוֹ חֶרֶשׂ לְהִתְגָּרֵד בּוֹ, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי כְּעֻבְדָּא דְּחֹל:
אֵין יוֹרְדִין לְפוֹלִימָא {יא}. בִּקְעָה מְלֵאָה מַיִם וְתַחְתֶּיהָ טִיט כְּמוֹ דֶּבֶק, וְיֵשׁ בָּהּ מְקוֹמוֹת שֶׁיִּטְבַּע הָרוֹחֵץ שָׁם בְּאוֹתוֹ טִיט וְיִדְבַּק בּוֹ, וְאֵינוֹ יָכֹל לַעֲלוֹת עַד שֶׁיִּתְקַבְּצוּ בְּנֵי אָדָם וְיַעֲלוּהוּ בְּקֹשִׁי גָּדוֹל וּבְדֹחַק. פֵּרוּשׁ אַחֵר, בִּקְעָה שֶׁטִּיט שֶׁלָּהּ מַחְלִיק וְהָרוֹחֵץ שָׁם נוֹפֵל וּבְגָדָיו נִשּׁוֹרִים בַּמַּיִם, וְאָתֵי לִידֵי סְחִיטָה:
אַפִּקְטְוִזִין. לְהָקִיא. וּפֵרוּשׁוֹ אַפִּיק טְוִי זָיֵן, כְּלוֹמַר לְהוֹצִיא הַמָּזוֹן מִמְּקוֹם בִּשּׁוּלוֹ שֶׁהִיא הָאִצְטוֹמְכָה. אַפִּיק, מוֹצִיא. טְוִי, מִתְבַּשֵּׁל, צְלִי אֵשׁ מְתַרְגְּמִינַן טְוִי נוּר. זָיֵן, מָזוֹן. וְדַוְקָא לִשְׁתּוֹת מַשְׁקֶה שֶׁמְּבִיאוֹ לְהָקִיא הוּא שֶׁאָסוּר בְּשַׁבָּת {יב}, אֲבָל לְהַכְנִיס אֶצְבָּעוֹ לְתוֹךְ פִּיו כְּדֵי לְהָקִיא מֻתָּר. וְהֵיכָא דְּאִית לֵיהּ צַעְרָא וְאִם יָקִיא יִתְרַפֵּא, מֻתָּר אֲפִלּוּ עַל יְדֵי מַשְׁקֶה:
וְאֵין מְעַצְּבִין אֶת הַקָּטָן. לְתַקְּנוֹ וּלְיַשֵּׁב עַצְמוֹתָיו וְחוּלְיוֹת שִׁדְרָתוֹ, מִשּׁוּם דְּמֵחֲזֵי כְּבוֹנֶה. וְלֹא אֲמָרָן אֶלָּא לְאַחַר זְמַן, אֲבָל בְּיוֹם לֵידָה שָׁרֵי. מְעַצְּבִין, לְשׁוֹן יָדֶיךָ עִצְּבוּנִי וַיַּעֲשׂוּנִי (שָׁם י):
וְאֵין מַחֲזִירִין אֶת הַשֶּׁבֶר. עֶצֶם שֶׁנִּשְׁבַּר. וְאֵין הֲלָכָה כְּמִשְׁנָה זוֹ, אֶלָּא הֲלָכָה מַחֲזִירִין אֶת הַשֶּׁבֶר בְּשַׁבָּת:
שֶׁנִּפְרְקָה יָדוֹ. שֶׁיָּצָא הָעֶצֶם מִן הַפֶּרֶק שֶׁלּוֹ:
לֹא יִטְרְפֵם. לְשׁוֹן בֵּיצִים טְרוּפוֹת בַּקְּעָרָה, שֶׁמִּשְׁתַּטֵּף [בְּצוֹנֵן] עַל מְקוֹם הַשֶּׁבֶר, דְּמֵחֲזֵי דְּלִרְפוּאָה קָעָבֵיד:
Toss. Yom Tov non traduit
{י} וְנִרְאֶה דְּטַעְמָא כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ בְּלֹא מִתְגָּרְדִין דַּהֲוֵי כְּעֻבְדָּא דְּחֹל. וְהָרַמְבַּ''ם מְפָרֵשׁ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, אֵיזֶה הוּא מִתְעַמֵּל זֶה שֶׁדּוֹרְסִין עַל גּוּפוֹ בְּכֹחַ עַד שֶׁיִּגַּע וְיַזִּיעַ, אוֹ שֶׁיְּהַלֵּךְ עַד שֶׁיִּגַּע וְיַזִּיעַ, שֶׁאָסוּר לְיַגֵּעַ אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁיַּזִּיעַ בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא רְפוּאָה: {יא} וּבְכָל שְׁאָר הַנֻּסְחָאוֹת הַגִּרְסָא לקוֹרְדִּימָה, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י שֵׁם הַנָּהָר. וְכֵן הוּא גִּרְסַת הָרַמְבַּ''ם, וּפֵרְשׁוֹ בּוֹר הַמַּיִם וְיֵשׁ בּוֹ חֲמִימוּת לְפִי שֶׁהַמַּיִם מְכֻנָּסִים בּוֹ, וְהַנִּכְנָס לְשָׁם יַזִּיעַ, וְהַזֵּעָה בְּיוֹם שַׁבָּת אֲסוּרָה: {יב} וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י דְּדָמִי לִרְפוּאָה וְגָזוּר מִשּׁוּם שְׁחִיקַת סַמָּנִין:
Rambam non traduit
סכין וממשמשין בבני מעיים אבל לא מתעמלין כו': סכין — כלומר מושחין בשמן. וממשמשין הוא מגזרת ''משה משיתיהו'' (שמות ב), ועניינו משיכה וגרירה, כלומר כשמושכין וגוררין הידים על בשר האדם בחוזק.
מתעמלין — כמו ''מתיגעין'', והוא מגזרת ''עמל'', ''שיעמול האדם'' (קהלת א), ''עמלו בוניו בו'' (תהלים קכז), והוא העמל והיגיעה.
מתגרדין — מגזרת ''להתגרד בו'' (איוב ב), וכמוהו בלשון חכמים ''מתחככין''.
לפלומה — קורדימא, בור המים ויש בו חמימות, לפי שהמים מכונסין בו והנכנס לשם יזיע, והזיעה ביום השבת אסורה.
אפיקטויזין — פי' הקיא, והיא מלה מורכבת ממלות ארמיות: ''אפיק טוי זין'', פירוש: הוצאת הלחם מן הבשול, ר''ל שיקיא הלחם ויוציאנו מן האיסטומכא קודם שיתעכל. ובתנאי שישתה סם מקיא, וזהו האיסור, אבל להכניס אצבעו לתוך פיו מותר.
מעצבין — הוא השבת חליות השדרה ועריכתן, וזהו כמו בונה; אבל כריכת הולד בבגדים וחתולו מותר.
ואמרם אין מחזירין את השבר אינה הלכה; והפסק, מחזירין את השבר.
נפרקה ידו — כלומר, נשמט פרק היד או הרגל:
פרק כג
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source