Chap. 10
1
הַמַּצְנִיעַ לְזֶרַע וּלְדֻגְמָא וְלִרְפוּאָה, וְהוֹצִיאוֹ בְּשַׁבָּת, חַיָּב בְּכָל שֶׁהוּא {ב}. וְכָל אָדָם אֵין חַיָּב עָלָיו אֶלָּא כְשִׁעוּרוֹ. חָזַר וְהִכְנִיסוֹ, אֵינוֹ חַיָּב עָלָיו אֶלָּא כְשִׁעוּרוֹ:
R. Bartenura non traduit
הַמַּצְנִיעַ. קֹדֶם הַשַּׁבָּת:
לְזֶרַע וּלְדֻגְמָא. לְהַרְאוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ סַמְמָנִים וְיִקְנוּ מִמֶּנּוּ:
וְלִרְפוּאָה. וְשָׁכַח בְּשַׁבָּת לְמַה הִצְנִיעַ, וְהוֹצִיאוֹ סְתָם, חַיָּב עָלָיו בְּכָל שֶׁהוּא, שֶׁעַל דַּעַת הָרִאשׁוֹנָה הוֹצִיאוֹ, וְהָא אַחְשְׁבֵיהּ {א}:
אֶלָּא כְשִׁעוּרוֹ. כָּל אֶחָד שִׁעוּר הַמְּפֹרָשׁ בּוֹ:
חָזַר וְהִכְנִיסוֹ. זֶה שֶׁהִצְנִיעַ פָּחוֹת מִכְּשִׁעוּר וְהוֹצִיאוֹ, אִם נִמְלַךְ בּוֹ שֶּׁלֹא לְזָרְעוֹ וְחָזַר וְהִכְנִיסוֹ {ג}:
אֵינוֹ חַיָּב. בְּהַכְנָסָה זוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בּוֹ שִׁעוּר שָׁלֵם, דְּכֵיוָן דְּנִמְלַךְ שֶּׁלֹא לְזָרְעוֹ בָּטְלָה מַחְשַׁבְתּוֹ וַהֲרֵי הוּא כְּכָל אָדָם:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} וְכָל שֶׁכֵּן הַמּוֹצִיא בְּשַׁבָּת לְזֶרַע וְכוּ'. גְּמָרָא: {ב} בְּכָל שֶׁהוּא. מַשְׁמַע אֲפִלּוּ גַּרְעִין אֶחָד, וְלֹא תֵּימָא דְּכָל שֶׁהוּא דִּתְנַן הַיְנוּ פָּחוֹת מִכִּגְרוֹגֶרֶת אֲבָל כְּזַיִת לִיבָּעֵי. גְּמָרָא. וְסִיַּעְתָּא לְפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ''ם דִּלְעֵיל (פֶּרֶק ט אוֹת י): {ג} בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ פְּשִׁיטָא, וּמְשָׁנֵי כְּגוֹן שֶׁזְּרָקוֹ לָאוֹצָר וְלֹא בִּטְּלוֹ בְּפֵרוּשׁ. וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּאַף עַל פִּי שֶׁנִּכַּר בִּמְקוֹמוֹ שֶּׁלֹא נִתְעָרֵב יָפֶה וַהֲוָה אֲמֵינָא דִּבְמִלְּתֵיהּ קַמַּיְתָא קָאֵי, קָא מַשְׁמַע לָן. וְכָתַב הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה שֶׁחָזַר וְהִכְנִיסוֹ רוֹצֶה לוֹמַר וְהוֹצִיאוֹ [וְתַנָּא לְהוֹצָאָה הַכְנָסָה קָרֵי לַהּ, וְהוּא הַדִּין לְהוֹצָאָה הַכְנָסָה. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב]:
Rambam non traduit
המצניע לזרע ולדוגמא ולרפואה כו': שיעור זאת המשנה הוא זה המצניע קודם השבת לזרע ולדוגמא ולרפואה ושכח למה הצניעו והוציאו בשבת סתם חייב עליו בכל שהוא שעל דעת הראשונה הוציאו וכאשר נשלמה כוונתו והוציא אותו דבר שהצניע לאותה הסיבה או סתם כאשר פרשתי פעמים אז שלמה מחשבתו ואחר כן כשהוציאו אם הכניסו אחר כן היה יחוס אותו דבר לו כיחוסו לשאר בני אדם ומפני זה כשחזר והכניסו אינו חייב אלא כשיעורו וכבר קדם זכר השיעורין כלם. ופירוש דוגמא משל ודמיון רוצה לומר שהצניע אותו דבר להראותו לעיון:
2
הַמּוֹצִיא אֳכָלִין וּנְתָנָן עַל הָאַסְקֻפָּה, בֵּין שֶׁחָזַר וְהוֹצִיאָן בֵּין שֶׁהוֹצִיאָן אַחֵר, פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶּׁלֹא עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בְּבַת אֶחָת. קֻפָּה שֶׁהִיא מְלֵאָה פֵרוֹת וּנְתָנָהּ עַל הָאַסְקֻפָּה הַחִיצוֹנָה, אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הַפֵּרוֹת מִבַּחוּץ, פָּטוּר, עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַקֻּפָּה:
R. Bartenura non traduit
עַל הָאַסְקֻפָּה. שֶׁהִיא כַּרְמְלִית, כְּגוֹן שֶׁגְּבֹהָה מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד תִּשְׁעָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה:
שֶּׁלֹא עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בְּבַת אֶחָת. לֹא עָשָׂה עֲקִירָה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וַהֲנָחָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהֵם מְקוֹם חִיּוּב, דְּבַהֲכִי הַוְיָא מְלָאכָה גְּמוּרָה. אֶלָּא עָקַר מִמְּקוֹם חִיּוּב וְהֵנִיחַ בַּכַּרְמְלִית, שֶׁהוּא פָּטוּר בְּאוֹתָהּ הֲנָחָה, וַהֲדַר עָקַר לַהּ מִכַּרְמְלִית שֶׁאֵינוֹ מְקוֹם חִיּוּב וְהֵנִיחַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְנִמְצָא שֶּׁלֹא נַעֲשֵׂית עֲקִירָה מִמְּקוֹם חִיּוּב וַהֲנָחָה בִּמְקוֹם חִיּוּב בְּפַעַם אַחַת:
אַסְקֻפָּה הַחִיצוֹנָה. אִצְטַבָּא שֶׁלִּפְנֵי פֶּתַח הַבַּיִת לְצַד רְשׁוּת הָרַבִּים {ד}:
עַד שֶׁיּוֹצִיא. כְּלוֹמַר אֶלָּא אִם כֵּן הוֹצִיא בָּרִאשׁוֹנָה כָּל הַקֻּפָּה. וְלֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּקֻפָּה מְלֵאָה קִשּׁוּאִין וּדְלוּעִין שֶׁהֵן אֲרֻכִּין וַעֲדַיִן יֵשׁ מֵהֶם לִפְנִים, אֲבָל מְלֵאָה חַרְדָּל שֶׁהֲרֵי יֵשׁ הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ כֻּלּוֹ מִבַּחוּץ, נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁהוֹצִיא אֶת כָּל הַקֻּפָּה וְחַיָּב {ה}:
Toss. Yom Tov non traduit
{ד} [וּמַיְרֵי כְּשֶׁהִיא] פְּחוּתָה [בְגָבְהָהּ] מִשְּׁלֹשָׁה [טְפָחִים], דַּהֲוֵי רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה: {ה} וְהָא דִתְנָן בְּסוֹף פֶּרֶק דִּלְעֵיל קֻפַּת הָרוֹכְלִין אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת, לֹא שֶׁאִם לֹא הוֹצִיא כֻּלָּהּ שֶּׁלֹא יִתְחַיֵּב עַל אוֹתָן מִינִין שֶׁהוֹצִיא כֻּלָּן מִבַּחוּץ, אֶלָּא הָא אָתֵי לְאַשְׁמוֹעִינַן שֶׁאִם לֹא הָיָה לוֹ יְדִיעָה בֵּינְתַיִם אֵינוֹ חַיָּב עַל כֻּלָּן אֶלָּא אַחַת, וְלֹא תֵימָא דְּמִינִין מְחַלְּקִין. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה כו': אסקופה נקראת המשקוף התחתון ממשקופי הבתים והדיורין וזולתם כמו שקוראין המשקוף העליון משקוף ואסקופה החיצונה היא אצטבא והיא לפני משקוף פתחי הבתים ונקראת חיצונה לפי שהיא לצד רשות הרבים וזאת האסקופה שמדבר בה בזאת ההלכה היא כרמלית וכבר קדמו (מצרי) [מגדרי] הכרמלית ודיניה בתחלת זאת המסכתא ופי' בבת אחת בפעם אחת לפי שאינה נקראת מלאכה אלא העתקת דבר מרה''ר לרה''י או מרשות היחיד לרשה''ר אם לא יהיה ביניהם רשות אחרת כאשר נתננו העיקר בתחלת דברינו בזאת המסכתא:
3
הַמּוֹצִיא בֵּין בִּימִינוֹ בֵּין בִּשְׂמֹאלוֹ, בְּתוֹךְ חֵיקוֹ אוֹ עַל כְּתֵפוֹ, חַיָּב, שֶׁכֵּן מַשָּׂא בְנֵי קְהָת. כִּלְאַחַר {ו} יָדוֹ, בְּרַגְלוֹ, בְּפִיו וּבְמַרְפְּקוֹ, בְּאָזְנוֹ וּבִשְׂעָרוֹ, וּבְפֻנְדָּתוֹ וּפִיהָ לְמַטָּה, בֵּין פֻּנְדָּתוֹ לַחֲלוּקוֹ, וּבִשְׂפַת חֲלוּקוֹ, בְּמִנְעָלוֹ, בְּסַנְדָּלוֹ {ט}, פָּטוּר, שֶּׁלֹא הוֹצִיא כְּדֶרֶךְ הַמּוֹצִיאִין:
R. Bartenura non traduit
שֶׁכֵּן מַשָּׂא בְנֵי קְהָת. בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ, וִימִין וּשְׂמֹאל וְחֵיק אוֹרְחָא דְּאַרְעָא:
מַרְפְּקוֹ. הַפֶּרֶק הָאֶמְצָעִי שֶׁבַּזְּרֹעַ, וּבָעֲרָבִי כָּךְ שְׁמוֹ מרפ''ק {ז}:
בַּאֲפוּנְדָתוֹ. אֵזוֹר חָלוּל:
פִּיהָ לְמַטָּה. אֵין דֶּרֶךְ הוֹצָאָה בְּכָךְ. אֲבָל פִּיהָ לְמַעְלָה דֶּרֶךְ הוֹצָאָה בְּכָךְ. פֵּרוּשׁ אַחֵר, אֲפוּנְדָתוֹ בֶּגֶד שֶׁלּוֹבֵשׁ סָמוּךְ לִבְשָׂרוֹ לְקַבֵּל הַזֵּעָה, וּרְגִילִין לַעֲשׂוֹת בּוֹ כְּעֵין כִּיסִין, וּכְשֶׁמְּהַפְּכִים אוֹתוֹ מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה נִמְצָא פִּי הַכִּיס לְמַטָּה:
שְׂפַת חֲלוּקוֹ. הַשָּׂפָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל חָלוּק {ח}:
Toss. Yom Tov non traduit
{ו} כִּלְאַחַר. כָּתְבוּ הַתּוֹסְפוֹת דְּלְגִרְסָא זוֹ יֵשׁ לוֹמַר דִּבְרַגְלוֹ הָוֵי פֵּרוּשׁ כִּלְאַחַר יָדוֹ, וּמִיהוּ סְפָרִים דְּגַרְסֵי לְאַחַר יָדוֹ נִיחָא טְפֵי דְּהָכִי תַנְיָא בַבְּרַיְתָא בַּגְּמָרָא: {ז} הַיְנוּ שֶׁנּוֹשֵׂא הַמַּשָּׂא עַצְמוֹ בַּזְּרֹעַ וְלֹא עַל יְדֵי כְּלִי שֶׁתּוֹלִין בַּזְּרֹעַ בַּמַּרְפֵּק, כִּי זֶהוּ דֶּרֶךְ הַמּוֹצִיאִין וְלֹא גָּרַע מִתָּלְתָה בְּסִינָר דִּלְקַמָּן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ח} לֹא אָתֵי לַאֲפוֹקֵי הַשָּׂפָה הָעֶלְיוֹנָה, אֶלָּא אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא נָקַט, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הֶחָלוּק לַעֲשׂוֹת פִּיו הַתַּחְתּוֹן בְּעִנְיַן שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל בּוֹ: {ט} בְּמִנְעָלוֹ בְּסַנְדָּלוֹ. מְפֹרָשִׁים בְּרֵישׁ פֶּרֶק י''ב דִּיבָמוֹת:
Rambam non traduit
המוציא בין בימינו בין בשמאלו כו': הוצאת בני קהת לארון היתה בכתף וקראה השם יתברך עבודה שנאמר (במדבר ז) כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו: לאחר ידו פירוש ע''ג ידו: מרפקו כך נקרא בערבי מרפק והוא הפרק האמצעי מן הזרוע. אפונדתו הוא בגד הזיעה והוא בגד צר ילבש אותו האדם דבק לבשרו ובו מקומות תפורים חלולים כמו חריטין ומצניע שם האדם מה שהוא רוצה ולובש עליו בגדו הנקרא חלוק וכאשר יהפך אפונדתו מלמטה למעלה ישוב פתיחת אותן החריטין למטה ויפול מה שבתוכם מדבר שיש לו כובד בלי ספק. שפת חלוקו שפת בגדו התחתונה:
4
הַמִּתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא לְפָנָיו וּבָא לוֹ לְאַחֲרָיו, פָּטוּר, לְאַחֲרָיו וּבָא לוֹ לְפָנָיו {י}, חַיָּב. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ, הָאִשָּׁה הַחוֹגֶרֶת בְּסִינָר בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ חַיֶּבֶת, שֶׁכֵּן רָאוּי לִהְיוֹת חוֹזֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף מְקַבְּלֵי פִתְקִין:
R. Bartenura non traduit
לְפָנָיו וּבָא לוֹ לְאַחֲרָיו פָּטוּר. דְּנִתְכַּוֵּן לִשְׁמִירָה מְעֻלָּה וְעָלְתָה בְּיָדוֹ שְׁמִירָה פְּחוּתָה:
לְאַחֲרָיו וּבָא לוֹ לְפָנָיו חַיָּב. דְּנִתְכַּוֵּן לִשְׁמִירָה פְּחוּתָה וְעָלְתָה בְּיָדוֹ שְׁמִירָה מְעֻלָּה:
סִינָר. כְּעֵין מִכְנָסַיִם קְטַנִּים חוֹגְרוֹת אוֹתָן לִצְנִיעוּת, וְאִם תָּלְתָה בָּהֶן שׁוּם דָּבָר לְהוֹצִיא וּבָא לָהּ לְצַד אַחֵר חַיֶּבֶת:
שֶׁכֵּן רָאוּי לִהְיוֹת חוֹזֵר. דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת חוֹזֵר {יא} וְסוֹבֵב סְבִיבוֹתֶיהָ, וּמִתְּחִלָּה יָדְעָה שֶׁסּוֹפוֹ לְהִתְהַפֵּךְ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מְקַבְּלֵי פִתְקִין. שֶׁל מֶלֶךְ. הָרָצִים הַנּוֹשְׂאִים אִגְּרוֹת נוֹתְנִים אוֹתָם בְּעֵצִים חֲלוּלִים כִּדְמוּת קָנִים וְתוֹלִים בְּצַוָּארָם, וְדֶרֶךְ אוֹתוֹ קָנֶה לִהְיוֹת חוֹזֵר וְסוֹבֵב מִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו סָבִיב לְצַוָּארוֹ, וְיוֹדֵעַ הָיָה שֶׁסּוֹפוֹ לְהִתְהַפֵּךְ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov non traduit
{י} לְפָנָיו. וְלֹא מִיבָּעְיָא לְאַחֲרָיו וּבָא לוֹ לְאַחֲרָיו דְּאִתְעָבִידָא מַחְשַׁבְתּוֹ דְּחַיָּב, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְאַחֲרָיו וּבָא לוֹ לְפָנָיו דְּסַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא הוֹאִיל וְלֹא אִתְעָבִידָא מַחְשַׁבְתּוֹ לֹא לִחַיַּב, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא: {יא} וְתַנָּא קַמָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה לֹא חָשֵׁיב לֵיהּ חוֹזֵר. תּוֹסָפוֹת. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּבֶאֱמֶת אֵינוֹ חוֹזֵר כֻּלֵּי הַאי כְּמוֹ סִינָר וּבְהָא פְלִיגֵי אִי חָשֵׁיב חֲזָרָה אִי לֹא, אֲבָל אֵין לְפָרֵשׁ דִּפְלִיגֵי בַּמְּצִיאוּת. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
המתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו פטור כו': סינר חגור וכאשר תתלה דבר בסינר שלה בין מלפניה בין מלאחריה חייבת לפי שהוא סובב כלומר חוזר: ומקבלי פתקין הם הלוקחים הכתבים והאגרות רוצה לומר שלוחי המלך הרגלים כלומר הרצים כי נותנין אלו הפתקין בעצים חלולים בצורת קנה חלול ותולין אותן בצואריהן: רבי יהודה אומר כי זה הקנה החלול הוא סובב בצוארו וחוזר מצד אל צד כלומר לפניו ולאחריו. ואין הלכה כר' יהודה:
5
הַמּוֹצִיא כִכָּר לִרְשׁוּת הָרַבִּים, חַיָּב. הוֹצִיאוּהוּ שְׁנַיִם, פְּטוּרִין. לֹא יָכֹל אֶחָד לְהוֹצִיאוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ שְׁנַיִם, חַיָּבִים. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. הַמּוֹצִיא אֳכָלִין פָּחוֹת מִכַּשִּׁעוּר בִּכְלִי, פָּטוּר אַף עַל הַכְּלִי, שֶׁהַכְּלִי טְפֵלָה לוֹ. אֶת הַחַי בַּמִּטָּה, פָּטוּר אַף עַל הַמִּטָּה, שֶׁהַמִּטָּה טְפֵלָה לוֹ. אֶת הַמֵּת בַּמִּטָּה, חַיָּב. וְכֵן כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְכַזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה וְכָעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, חַיָּב. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר:
R. Bartenura non traduit
הוֹצִיאוּהוּ שְׁנַיִם פְּטוּרִים. כִּדְיָלְפִינַן (וַיִּקְרָא ד) בַּעֲשׂוֹתָהּ אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה', הָעוֹשֶׂה אֶת כֻּלָּהּ וְלֹא הָעוֹשֶׂה מִקְצָתָהּ:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. דְּסָבַר אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין יָחִיד יָכֹל לַעֲשׂוֹתָהּ אִם עֲשָׂאוּהָ שְׁנַיִם פְּטוּרִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
אֶת הַחַי בַּמִּטָּה. עַל הַחַי לֹא מִחַיַּב בְּהוֹצָאָתוֹ אִם אֵינוֹ כָּפוּת, לְפִי שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ {יב}. וְהָנֵי מִלֵּי אָדָם, אֲבָל בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף לֹא, דִּכְמַאן דִּכְפוּתִין דָּמוּ:
וְכֵן כַּזַּיִת מִן הַמֵּת. חַיָּב אִם הוֹצִיאוֹ, דְּהוֹאִיל וּמְטַמֵּא, הוֹצָאָה חֲשׁוּבָה הִיא לְהַצִּיל עַצְמוֹ מִן הַטֻּמְאָה. וְכֵן כַּזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה וְכָעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, דְּהָכִי הֲוֵי שִׁעוּרָן לְטֻמְאָה {יג}:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. אֲפִלּוּ בְּמֵת שָׁלֵם, דַּהֲוֵי מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ, דְּכָל שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְסַלְּקוֹ מֵעָלָיו הַוְיָא מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ {יד} וְלָאו מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת הִיא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
Toss. Yom Tov non traduit
{יב} תֵּימַהּ לְרִ''י לָמָּה פָּטוּר, וַהֲלֹא אֲפִלּוּ בְּמַשָּׂא קַל יוֹתֵר חַיָּב כוּ'. וְאוֹמֵר רִ''י דְּמִמִּשְׁכָּן גָּמְרִינַן שֶּׁלֹא הָיוּ נוֹשְׂאִים דָּבָר חַי כוּ'. תּוֹסָפוֹת: {יג} אֲבָל בִּמְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה (לְעֵיל פ''ט מ''ו) אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, עַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ שָׁם. אֲבָל הָכָא יֵשׁ צֹרֶךְ בְּכֻלָּם, דִּנְבֵלָה וְשֶׁרֶץ מַצְנִיעָן לְכַלְבּוֹ וּלְשׁוּנְרוֹ, וּמֵת מַצְנִיעוֹ לְקוֹבְרוֹ. וְיָהֵיב שִׁעוּרַיְהוּ כְּטֻמְאָתָן לְחֻמְרָא. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יד} כְּלוֹמַר אֵינוֹ צָרִיךְ לַמֵּת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבַמִּשְׁכָּן הָיוּ צְרִיכִים לַחֲפָצִים שֶׁהוֹצִיאוּ:
Rambam non traduit
המוציא ככר לרשות הרבים חייב כו': השמיעך בזו ההלכה העיקר שהקדמנו בראש פ' א' מזאת המסכתא והוא כי המלאכה כששנים גומרין אותה שהן פטורין העושה את כלה ולא העושה מקצתה ורבי שמעון אמר אפילו לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים פטורין. ואין הלכה כרבי שמעון:
המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי כו': העיקר אצלנו כי כזית מן המת ומן הנבלה וכעדשה מן השרץ המטמא כפי טומאת מינו ופחות מזה השיעור אינו מטמא ועוד יתבארו עקרים אלו במקומם וטעם ר''ש כי הוא רואה כי אין כוונת המוציא דבר מן הדברים האחרים ככוונת המוציא אלו הנזכרים אבל כוונתו הסרת הטומאה אם כן תהיה הוצאתו מלאכה שאינה צריכה לגופה שהוא פטור עליה וחכמים רואין כי אין הפרש בין המוציא דבר מאלו הטומאות ובין המוציא דבר אחר. ודע כי העיקר אצלנו החי נושא את עצמו ולפיכך המוציא אדם חי אינו משאוי אבל אם היה כפות הוא משאוי לדברי הכל אבל בהמה חיה ועוף אע''פ שהם חיים משאוי הם לדעת חכמים. ואין הלכה כרבי שמעון:
6
הַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו זוֹ בָזוֹ, אוֹ בְשִׁנָּיו, וְכֵן שְׂעָרוֹ, וְכֵן שְׂפָמוֹ, וְכֵן זְקָנוֹ, וְכֵן הַגּוֹדֶלֶת, וְכֵן הַכּוֹחֶלֶת, וְכֵן הַפּוֹקֶסֶת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין מִשּׁוּם שְׁבוּת. הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב, חַיָּב, וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב, פָּטוּר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בָּזֶה וּבָזֶה:
R. Bartenura non traduit
וְכֵן שְׂעָרוֹ. הַתּוֹלֵשׁ שְׂעַר רֹאשׁוֹ בְּיָדוֹ:
וְכֵן הַגּוֹדֶלֶת. שְׂעַר רֹאשָׁהּ וְקוֹלַעַת אוֹתוֹ, תַּרְגּוּם עֲבוֹת (שְׁמוֹת כח) גְּדִילוּ:
הַכּוֹחֶלֶת. נוֹתֶנֶת כָּחָל בְּעֵינֶיהָ:
הַפּוֹקֶסֶת. מְחַלֶּקֶת שֵׂעָר שֶׁבְּאֶמְצַע הָרֹאשׁ מִכָּאן וּמִכָּאן אֵצֶל הַצְּדָעַיִם:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת. כּוֹחֶלֶת מִשּׁוּם כּוֹתֶבֶת {טו}, גּוֹדֶלֶת וּפוֹקֶסֶת מִשּׁוּם בּוֹנָה {טז}:
וַחֲכָמִים אוֹסְרִים מִשּׁוּם שְׁבוּת. דְּסָבְרֵי אֵין דֶּרֶךְ כְּתִיבָה בְּכָךְ וְאֵין דֶּרֶךְ בִּנְיָן בְּכָךְ, וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וְדַוְקָא הַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו וּשְׂעָרוֹ בְּיָדָיו הוּא דְּפָטְרִי רַבָּנָן מֵחַטָּאת וּמִסְּקִילָה, אֲבָל הַנּוֹטֵל שְׂעָרוֹ אוֹ צִפָּרְנָיו בִּכְלִי מוֹדִים חֲכָמִים דְּחַיָּב חַטָּאת {יז}. וּמִכִּי נָטַל שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת חַיָּב. וְהַנּוֹטֵל שְׂעַר רֹאשׁ חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ בַּיָּד חַיָּב {יח}. וְצִפֹּרֶן שֶׁפָּרְשָׁה רֻבָּהּ אוֹ שֵׂעָר שֶׁנִּתְלַשׁ רֻבּוֹ וּמְצַעֵר אוֹתוֹ, מֻתָּר לִטְּלוֹ בַּיָּד לְכַתְּחִלָּה:
הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב חַיָּב. דַּהֲוֵי כִּמְחֻבָּר, דְּיוֹנֵק מִן הַקַּרְקַע עַל יְדֵי הַנֶּקֶב, שֶׁמֵּרִיחַ לַחְלוּחִית הַקַּרְקַע, וַאֲפִלּוּ הַנֶּקֶב בְּצִדּוֹ. וְשִׁעוּר הַנֶּקֶב כְּדֵי שֹׁרֶשׁ קָטָן:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בָּזֶה וּבָזֶה. דְּלֹא חָשֵׁיב לֵיהּ כִּמְחֻבָּר לְחַיְּבוֹ סְקִילָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
Toss. Yom Tov non traduit
{טו} וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י שֶׁמּוֹלִיכָה מִכְחוֹל סְבִיב הָעַיִן כְּאָדָם הַמּוֹלִיךְ קֻלְמוּס סְבִיב הָאוֹת, וּפָרֵיךְ וְכִי דֶּרֶךְ כְּתִיבָה בְּכָךְ. אַךְ בַּגְּמָרָא מַסִּיק כּוֹחֶלֶת מִשּׁוּם צוֹבַעַת: {טז} וּבַגְּמָרָא פָּרֵיךְ וְכִי דֶּרֶךְ בִּנְיָן בְּכָךְ, אִין כִּדְדָרִישׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא וַיִּבֶן ה' אֱלֹקִים אֶת הַצֵּלָע, מְלַמֵּד שֶׁקְּלָעָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כוּ' שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵי הַיָּם קוֹרִין לְקַלְעִיתָא בִּינִיתָא. וְהַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו וּשְׂעָרוֹ וּשְׂפָמוֹ וּזְקָנוֹ כוּ' מִשּׁוּם גּוֹזֵז: {יז} גְּמָרָא. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, כְּרַבִּי יְהוּדָה, דִּמְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ חַיָּב: {יח} הָרַמְבַּ''ם. וְלֹא פֵּרֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר. וּבַגְּמָרָא מַשְׁמַע לְהֶפֶךְ דִּלְעַצְמוֹ יָכֹל לְאַמֵּן יָדָיו וּלְתַקְּנוֹ בְּלֹא כְּלִי יוֹתֵר מִלַּחֲבֵרוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam non traduit
הנוטל צפרניו זו בזו או בשיניו כו': התולש מעציץ נקוב חייב כו': וכן שערו וכן שפמו וכן זקנו רוצה לומר מי שנטל אלו בידו מעצמו כמו צפרניו בזה הוא המחלוקת שזכר אבל מי שנטל אחת מהם במספרים ודומה לו מכלי הגלוח כיון שנטל שתי שערות יתחייב לו לדברי הכל וכמו כן אם עשה בזה לאדם אחר אפילו ביד שהוא חייב ודע כי שער הראש כשנפסק או נתלש רובו ונשאר תלוי מן הראש ומצער אותו מותר לו לכרתו בידו בשבת: וגודלת היא האשה היודעת לגדל השער ולעשותו עבות: ופוקסת היא הנות:ת שער על הצדעים והוא ממין גדילת השער: וכוחלת היא הנותנת בעין כחל: ור''א אומר כי כל אלו תולדות כי גודלת תולדות בונה וכוחלת תולדת *)כותב: וחכמים אומרים כי ענין גדלת השער אינו ענין בנין וענין הכוחל אינו ענין הכתיבה: והעיקר אצלנו עציץ נקוב הרי הוא כארץ ושיעור הנקב כדי שורש קטן וכבר בארנו זה בפרק חמישי ממסכת דמאי ורבי שמעון אינו ?כשער שיהיה כארץ לענין שיתחייב סקילה: ואין הלכה כרבי שמעון והלכה כחכמים:
פרק יא
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source