Chap. 5
1
כֵּיצַד מְעַבְּרִין אֶת הֶעָרִים, בַּיִת נִכְנָס בַּיִת יוֹצֵא, פָּגוּם נִכְנָס פָּגוּם יוֹצֵא. הָיוּ שָׁם גְּדוּדִיּוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים, וּגְשָׁרִים {ג} וּנְפָשׁוֹת, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן בֵּית דִּירָה, מוֹצִיאִין אֶת הַמִּדָּה כְנֶגְדָּן, וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ כְּמִין טַבְלָא מְרֻבַּעַת {ו}, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִשְׂכָּר אֶת הַזָּוִיּוֹת:
R. Bartenura non traduit
כֵּיצַד מְעַבְּרִין. לְשׁוֹן אִשָּׁה מְעֻבֶּרֶת שֶׁכְּרֵסָהּ בּוֹלֵט. וְהָכִי קָאָמַר, כֵּיצַד יֵשׁ לָהּ עִבּוּר לָעִיר, אִם בַּיִת נִכְנָס בַּיִת יוֹצֵא וְכוּ'. כְּשֶׁבָּא לְצַיֵּן סִימָן תְּחוּם הָעִיר וּבָא לִמְדֹּד אַלְפַּיִם חוּצָה לָהּ, אִם לֹא הָיְתָה חוֹמָתָהּ חֲלָקָה אֶלָּא בָּתִּים סְמוּכִין וּמְחֻבָּרִים, וְיֵשׁ בַּיִת נִכְנָס לְתוֹךְ הָעִיר יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ וְנִרְאֵית כְּנִיסָתוֹ פְּגוּמָה, וְיֵשׁ בַּיִת בּוֹלֵט וְיוֹצֵא לַחוּץ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ:
אוֹ פָּגוּם נִכְנָס פָּגוּם יוֹצֵא. שֶׁיֵּשׁ מִגְדָּלִים בּוֹלְטִים בַּחוֹמָה, פְּעָמִים בּוֹלְטִים לִפְנִים פְּעָמִים לַחוּץ:
אוֹ שֶׁהָיוּ שָׁם. לְאַחַת הַקְּרָנוֹת {א} שֶׁל עִיר:
גְּדוּדִיּוֹת גְּבוֹהוֹת. שִׁבְרֵי חוֹמָה שֶׁל חָרְבוֹת בָּתִּים, וְיֶשְׁנָן תּוֹךְ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם {ב} לָעִיר:
אוֹ נְפָשׁוֹת. בִּנְיָן שֶׁעוֹשִׂין עַל הַקֶּבֶר. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בָּהֶן בֵּית דִּירָה:
מוֹצִיאִין אֶת הַמִּדָּה כְנֶגְדָּן. אִם הַבְּלִיטוֹת הַלָּלוּ אֵצֶל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, רוֹאִים כְּאִלּוּ יֵשׁ עוֹד בְּלִיטָה אַחֶרֶת כְּנֶגְדָּהּ בְּקֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית, וְחוּט מָתוּחַ מִזּוֹ לָזוֹ, וּמוֹדֵד מִן הַחוּט וְלַחוּץ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַתְּחוּם שָׁוֶה לִשְׁתֵּי הַקְּרָנוֹת וְלֹא יִהְיֶה כָּאן אָרֹךְ וְכָאן קָצָר:
וְעוֹשִׂין אוֹתָן {ד}. הַתְּחוּמִין. מְרֻבָּעִים, שֶׁיְּהֵא אַלְפַּיִם לַצְּדָדִים כְּבָאֶמְצַע. וְלֹא עֲגֻלִּים, שֶׁיְּהֵא לָהֶן אַלְפַּיִם בָּאֶמְצַע, וּבַצְּדָדִים הֵם מִתְמַעֲטִים {ה} כְּדֶרֶךְ דָּבָר עָגֹל:
Toss. Yom Tov non traduit
{א} וְאַכֻּלְּהוּ קָאֵי, וְלָאו דַּוְקָא בַּקְּרָנוֹת שֶׁהֵן קֶרֶן זָוִית, אֶלָּא הוּא הַדִּין בָּאֶמְצַע: {ב} הַיְנוּ אַרְבָּעָה טְפָחִים, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בְּפֶרֶק ב' מִשְׁנָה ה': {ג} וּגְשָׁרִים. שֶׁהֵן מְכֻסִּין מִלְּמַעְלָה. וְיֵשׁ לוֹ כְּתָלִים מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו, אֶלָּא שֶׁהַכִּפָּה חֲלוּלָה, וְיֵשׁ בַּכְּתָלִים פִּלּוּשׁ שֶׁהַמַּיִם יַעַבְרוּ תַּחְתָּיו אוֹ בְּנֵי אָדָם, וְיֵשׁ תַּחְתָּיו דִּירָה לַמּוֹכֵס. הָרִי''כ: {ד} וְקָשֶׁה [לְגִרְסָתוֹ דְגָרַס אוֹתָן], הָא תָּנָא לֵיהּ פֶּרֶק ד' מִשְׁנָה ח', וְנֻסָּח אַחֵר [גָּרַס] אוֹתָהּ, וּפֵרֵשׁ הָרַמְבַּ''ם רְצוֹנוֹ לוֹמַר כִּי כְּשֶׁתִּהְיֶה הַמְּדִינָה עֲגֻלָּה שֶׁיַּעֲשׂוּ בּוֹ מְרֻבָּע דָּבוּק לָהּ וְאָז יִמְדְּדוּ חוּץ לַמְרֻבָּע אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ וּמַרְוִיחִים אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה אוֹתָן הַתּוֹסָפוֹת שֶׁיּוֹסִיפוּ הַמְרֻבָּע עַל הָעֲגֻלָּה שֶׁבְּתוֹכוֹ: {ה} אֵין לוֹמַר כִּפְשׁוּטָהּ, שֶׁהֲרֵי אִם לְצַד אֶחָד מֵהָעִיר אַלְפַּיִם, כְּשֶׁנְּעַגֵּל כָּל סְבִיבוֹת הָעִיר מִמָּקוֹם שֶׁכָּלוּ אוֹתָן אַלְפַּיִם, אֵין סָפֵק שֶׁלְּכָל צְדָדֵי הָעִיר יִהְיֶה אַלְפַּיִם, אֶלָּא הַיְנוּ לוֹמַר שֶׁכְּשֶׁהֵן עֲגֻלּוֹת הוּא מַפְסִיד הַזָּוִיּוֹת וּכְשֶׁהֵן מְרֻבָּעוֹת נִשְׂכָּר הַזָּוִיּוֹת, דְּכָל אַמְּתָא בְּרִבּוּעַ אַמְּתָא וּתְרֵי חֻמְשֵׁי בַּאֲלַכְסוֹן, נִמְצָא כְּשֶׁיּוֹצֵא [מֵהָעִיר] כְּנֶגֶד הַזָּוִיּוֹת לָלֶכֶת בַּאֲלַכְסוֹן מְהַלֵּךְ אַלְפַּיִם וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת אַמָּה, וְאִם הָיוּ עֲגֻלּוֹת לֹא הָיָה יָכוֹל לַהֲלֹךְ בְּשׁוּם צַד יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם. בֵּית יוֹסֵף: {ו} טַבְלָא מְרֻבַּעַת. בְּעִיר מְרֻבַּעַת עָסְקִינַן, שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא אַלְפַּיִם עַל אַלְפַּיִם, דַּהֲווּ נַמִּי תְּחוּמִין מְרֻבָּעִין, וְאִם אֵינָהּ מְרֻבַּעַת כְּגוֹן שֶׁהִיא יְתֵרָה עַל אַלְפַּיִם לְאָרְכָּהּ אוֹ פְּחוּתָה מֵאַלְפַּיִם, לֹא הָווּ מְרֻבָּעִים, דִּתְחוּמִין מְרֻבָּעִים לָאו דַּוְקָא שֶׁיְּהֵא אָרְכָּן כְּרָחְבָּן, שֶׁהֲרֵי רָחְבָּן לְמִדַּת הָעִיר הִיא כוּ', אֶלָּא מְרֻבָּעִים דְּקָתָנֵי לִמְעוּטֵי עֲגֻלִּים. רַשִׁ''י:
Rambam non traduit
כיצד מעברין את הערים בית נכנס בית יוצא כו': ענין מעברין הוא שיחברו למדינה דבר אחד כמו העובר שהוא נוסף בגוף אמו ותהיה המדידה חוץ לאותו דבר הנוסף. ואמר בכאן כי אם יהיה בית חוץ למדינה ובית תוך המדינה (כזו הצורה) שנמוד חוץ מן הבית היוצא מן המדינה כדי להוסיף לאנשי המדינה שבעים אמות. וכן כשהוא פגום והוא בנין חרוב או גדודיות הוא מה שיש לו שלשה גדרים בלבד. וגשרים ידוע. נפשות מקומות יוצאים מן הארץ ומתנאי שיהיה שם בית דירה ואמרם עושין אותה כטבלא מרובעת ר''ל כי כשתהיה המדינה עגולה שיעשו בה מרובע דבק לה ואז ימדדו חוץ למרובע אלפים אמה לכל רוח ומרויחין אנשי המדינה אותו התוספת שיוסיף המרובע על העגולה שבתוכו:
2
נוֹתְנִין קַרְפֵּף {ז} לָעִיר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא אָמְרוּ קַרְפֵּף אֶלָּא בֵין שְׁתֵּי עֲיָרוֹת, אִם יֵשׁ לָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם, וְלָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם, עוֹשֶׂה קַרְפֵּף לִשְׁתֵּיהֶן לִהְיוֹתָן כְּאֶחָת:
R. Bartenura non traduit
נוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר. כָּל הַבָּא לִמְדֹּד תְּחוּמִין מֵנִיחַ לָעִיר אֲוִיר שֶׁל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם שֶׁהֵן שִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי אַמָּה וּמִשָּׁם מַתְחִיל לִמְדֹּד אַלְפַּיִם אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בְּמִדְבָּר לה) מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב, אָמְרָה תּוֹרָה תֵּן חוּצָה וְאַחַר כָּךְ מְדֹד, כְּלוֹמַר תֵּן לָהּ קַרְפֵּף שֶׁל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם וְאַחַר כָּךְ מְדֹד מִשָּׁם וָהָלְאָה:
לֹא אָמְרוּ קַרְפֵּף אֶלָּא בֵין שְׁתֵּי עֲיָרוֹת. שְׁתֵּי עֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ נוֹתְנִין שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם לְכָל אַחַת כְּדֵי לְחַבְּרָן עַל יְדֵי קַרְפִּיפוֹת הַלָּלוּ לִהְיוֹת כְּעִיר אַחַת, וְהַבָּא לָלֶכֶת מֵאַחַת מֵהֶן [דֶּרֶךְ] חֲבֶרְתָּהּ מוֹדְדִים לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה מִחוּץ לַחֲבֶרְתָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁתֵּיהֶן כְּעִיר אַחַת עַל יְדֵי קַרְפִּיפוֹת הַלָּלוּ שֶׁמְּחַבְּרִין בֵּינֵיהֶן. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים, שֶׁאֵין נוֹתְנִין קַרְפֵּף לְעִיר אַחַת אֶלָּא בֵּין שְׁתֵּי עֲיָרוֹת בִּלְבַד:
Toss. Yom Tov non traduit
{ז} קַרְפֵּף. הוּא צֶלַע מִצְּלָעוֹת מְרֻבָּעוֹת מִדַּת בֵּית סָאתַיִם וְהוּא שִׁבְעִים וְשִׁירַיִם. הָרַמְבַּ''ם. עֲשָׂאוֹ שֵׁם מְשֻׁתָּף אוֹ מֻשְׁאָל, דִּבְפֶרֶק ב' מִשְׁנָה ג' פֵּרֵשׁ כְּהָרַ''ב שָׁם וְנִלְמַד מֵעִנְיָנוֹ:
Rambam non traduit
נותנין קרפף לעיר דברי רבי מאיר כו': קרפף הוא צלע מצלעות מרובעות מדתו בית סאתים והוא שבעים ושירים וכבר ביארנו זה בפ''ב [משנה ה'] מזאת המסכתא וביארנו כי אותם השירים שני שלישים בקרוב. ודעת רבי מאיר שצריך להתרחק מן המדינה שבעים ושירים ואז ישער אלפים אמה תחום וראייתו על זה מלשון התורה [במדבר לה] מקיר העיר וחוצה רוצה לומר כי המדה נופלת חוץ לעיר וחכמים אינן סוברין כן אלא כשיש בין שתי המדינות שיעור שתי קרפיפות או פחות כל שהוא שהם כמדינה אחת וימדדו אלפים אמה לכל רוח חוץ לשניהם ווהיה מותר לכל אחת מהם שתלך לאחרת וחוצה לה אלפים אמה וזהו ענין אמרם עושה קרפף לשתיהן להיות כאחת כלומר כשיש ביניהם זה הריחוק אז יתן לכל אחת קרפף וידבקו יחד ויהיו כמדינה אחת. ואין הלכה כרבי מאיר:
3
וְכֵן שְׁלֹשָׁה כְפָרִים הַמְּשֻׁלָּשִׁין, אִם יֵשׁ בֵּין שְׁנַיִם הַחִיצוֹנִים מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאֶחָד וּשְׁלִישׁ, עָשָׂה אֶמְצָעִי אֶת שְׁלָשְׁתָּן לִהְיוֹתָן כְּאֶחָד:
R. Bartenura non traduit
וְכֵן שְׁלֹשָׁה כְפָרִים הַמְּשֻׁלָּשִׁים. לֹא מְשֻׁלָּשִׁים מַמָּשׁ, אֶלָּא שְׁלִישִׁי עוֹמֵד מֵרָחוֹק כְּנֶגֶד בֵּין הַחִיצוֹנִים, וְכָל שֶׁאִלּוּ מַכְנִיס אֶמְצָעִי לְבֵינֵיהֶן {ח} וְאֵין בֵּין זֶה לָזֶה אֶלָּא קמ''א אַמָּה וּשְׁלִישׁ, שֶׁהֵן שִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים לָזוֹ וְשִׁבְעִים אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים לָזוֹ, וְכֵן לְצַד הָעִיר הַחִיצוֹנָה הָאַחֶרֶת אֵין בֵּין הָאֶמְצָעִית לְבֵינָהּ אֶלָּא מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאֶחָד אַמָּה וּשְׁלִישׁ, הֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן נֶחְשָׁבוֹת כְּאַחַת, וְהַיּוֹצֵא מֵאַחַת מֵהֶן לֵילֵךְ דֶּרֶךְ חַבְרוֹתֶיהָ מוֹנֶה מֵחוֹמַת חֲבֶרְתָּהּ הַחִיצוֹנָה. וְכַמָּה יְהֵא בֵּין הָאֶמְצָעִית לַחִיצוֹנִית, אַלְפַּיִם אַמָּה, דְּהוֹאִיל וִיכוֹלָה לָבֹא אֶמְצָעִית לַחִיצוֹנָה וְחִיצוֹנָה לָאֶמְצָעִית בְּלֹא עֵרוּב אָמְרִינַן רוֹאִין כְּאִלּוּ אֶמְצָעִית נְתוּנָה בֵּינֵיהֶן. אֲבָל אִם רְחוֹקָה יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם לֹא אָמְרִינַן רוֹאִין:
Toss. Yom Tov non traduit
{ח} וּדְקָתָנֵי בֵּין שְׁנַיִם הַחִיצוֹנִים הָכִי קָאָמַר, אִם יֵשׁ אֲוִיר בֵּין שְׁנֵי הַחִיצוֹנִים כְּדֵי לְהִתְמַלְּאוֹת אֶמְצָעִי וְלַעֲמֹד אֲוִיר הַנִּשְׁאָר בֵּין אֶמְצָעִי לַחִיצוֹנִים עַל מֵאָה אַרְבָּעִים וְאַחַת וּשְׁלִישׁ לְכָאן וּמֵאָה אַרְבָּעִים וְאַחַת וּשְׁלִישׁ לְכָאן, דְּהַיְנוּ שְׁתֵּי קַרְפֵּפוֹת לִשְׁנֵיהֶן, רוֹאִין כוּ', אֲבָל אִם רָבָה אֲוִיר יוֹתֵר מִכָּאן לֹא אָמְרִינַן רוֹאִין. רַשִׁ''י:
Rambam non traduit
וכן שלשה כפרים המשולשין כו': כשהן השירים שני שלישים הוא מבואר שיהיה שיעור שתי קרפיפות מאה ואחת וארבעים ושליש והכוונה כי כשיש בין שנים החיצונים מן המרחק שיעור כשנדמה האמצעי שהוא ביניהם יהיה הנשאר בינו ובין כל אחד מהם שתי קרפיפות מכל צד ובתנאי שני שיהיה האמצעי בינו ובין כל אחד משנים החיצונים אלפים אמה או פחות ואז ישובו השלשה כמו מדינה אחת ותהיה המדידה חוצה להם :
4
אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא בְחֶבֶל שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמָּה {ט}, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. וְלֹא יִמְדּוֹד אֶלָּא כְנֶגֶד לִבּוֹ. הָיָה מוֹדֵד וְהִגִּיעַ לְגַיְא אוֹ לְגָדֵר, מַבְלִיעוֹ וְחוֹזֵר לְמִדָּתוֹ. הִגִּיעַ לְהָר, מַבְלִיעוֹ {יב} וְחוֹזֵר לְמִדָּתוֹ, וּבִלְבַד שֶּׁלֹא יֵצֵא חוּץ לַתְּחוּם. אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ {יד}, בָּזוֹ אָמַר רַבִּי דוֹסְתַּאי בַּר רַבִּי יַנַּאי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, שָׁמַעְתִּי שֶׁמְּקַדְּרִין בֶּהָרִים:
R. Bartenura non traduit
אֵין מוֹדְדִין. אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁל תְּחוּם שַׁבָּת אֶלָּא בְּחֶבֶל שֶׁל פִּשְׁתָּן אָרֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה:
לֹא פָחוֹת. שֶׁכְּשֶׁהַחֶבֶל קָצָר נִמְתָּח הַרְבֵּה וּמַאֲרִיךְ (הָאַמָּה) [הַמִּדָּה]:
וְלֹא יוֹתֵר. שֶׁכְּשֶׁהוּא אָרֹךְ הַרְבֵּה כָּבְדוֹ מַכְפִּילוֹ בְּאֶמְצָעִיתוֹ וּמִתְקַצֵּר:
אֶלָּא כְנֶגֶד לִבּוֹ. קָבְעוּ לוֹ חֲכָמִים מָקוֹם לָשׂוּם רֹאשׁ הַחֶבֶל כָּל אֶחָד נֶגֶד לִבּוֹ, שֶׁאִם יִתֵּן זֶה כְּנֶגֶד צַוָּארוֹ וְזֶה כְּנֶגֶד רַגְלָיו הַחֶבֶל מִתְקַצֵּר וְהַתְּחוּמִין מִתְמַעֲטִין:
לְגָדֵר. חוֹמַת אֲבָנִים שֶׁנָּפְלָה וְנַעֲשֵׂית גַּל גָּבוֹהַּ וּמְשֻׁפָּע:
מַבְלִיעוֹ. אִם אֵינוֹ רָחָב חֲמִשִּׁים אַמָּה {י} מִשְּׂפָתוֹ אֶל שְׂפָתוֹ מִלְּמַעְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּמִדְרוֹנוֹ הִלּוּךְ יוֹתֵר מֵאֶלֶף {יא}, אֵין אוֹמְרִים תַּעֲלֶה מִדַּת מִדְרוֹנוֹ לְמִדַּת הַתְּחוּם, אֶלָּא זֶה יַעֲמֹד עַל שְׂפָתוֹ מִכָּאן וְזֶה יַעֲמֹד עַל שְׂפָתוֹ מִכָּאן וְיַבְלִיעוּ מִדְרוֹנוֹ בְּחֶבֶל אֶחָד:
וְחוֹזֵר לְמִדָּתוֹ. מִדְּקָתָנֵי חוֹזֵר לְמִדָּתוֹ, מַשְׁמַע שֶׁאִם הָיָה רָחְבּוֹ כְּנֶגֶד הָעִיר יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ שָׁם בַּחֶבֶל, וּבְאֶחָד מֵרָאשָׁיו שֶּׁלֹא כְּנֶגֶד הָעִיר יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ, הוֹלֵךְ וּמַבְלִיעוֹ שָׁם, וּמוֹדֵד וְהוֹלֵךְ שָׁם מִשְּׂפָתוֹ וָהָלְאָה עַד כְּנֶגֶד הַמָּקוֹם שֶׁכָּלֶה בּוֹ רֹחַב הַגַּיְא כְּנֶגֶד הָעִיר, וְחוֹזֵר לְמִדָּתוֹ כְּנֶגֶד הָעִיר, וּמַשְׁלִים אֶת מִדַּת תְּחוּמָיו:
הִגִּיעַ לְהָר מַבְלִיעוֹ. וְהוּא שֶּׁלֹא יִהְיֶה הַר זָקוּף הַרְבֵּה אֶלָּא מְשֻׁפָּע, שֶׁבְּהִלּוּךְ חָמֵשׁ אַמּוֹת מִמֶּנּוּ לֹא יִגְבַּהּ אֶלָּא עֲשָׂרָה טְפָחִים {יג}, אֲבָל אִם הוּא זָקוּף עַד שֶׁבְּפָחוֹת מֵהִלּוּךְ חָמֵשׁ אַמּוֹת זָקוּף עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינוֹ מַבְלִיעוֹ, אֶלָּא אוֹמְדוֹ בִּלְבַד וְהוֹלֵךְ:
וְהוּא שֶּׁלֹא יֵצֵא חוּץ לַתְּחוּם. כְּשֶׁהוֹלֵךְ הַמּוֹדֵד לְהַבְלִיעַ הָהָר אוֹ הַגַּיְא, לֹא יֵצֵא חוּץ לַתְּחוּם לְמָקוֹם שֶׁרָאשֵׁי הַגַּיְא קְצָרִים שֶׁיָּכוֹל לְהַבְלִיעָם שָׁם כְּדֵי שֶׁיַּחְזֹר אַחַר כָּךְ לְמִדָּתוֹ כְּנֶגֶד הָעִיר, גְּזֵרָה מִפְּנֵי שֶׁהָרוֹאֶה אוֹתוֹ מוֹדֵד וְהוֹלֵךְ שָׁם יֹאמַר שֶׁמִּדַּת תְּחוּמִים שֶׁל צִדֵּי הָעִיר בָּאָה עַד כָּאן:
בָּזוֹ אָמַר רַבִּי דוֹסְתַּאי. בְּזוֹ לְמִעוּטֵי עִיר מִקְלָט וְעֶגְלָה עֲרוּפָה הַקְּרוֹבָה אֶל הֶחָלָל, שֶׁאֵין מְקַדְּרִין בָּהֶן {טו}:
מְקַדְּרִין. נוֹקְבִין, רוֹאִין כְּאִלּוּ נוֹקְבִין אוֹתָן וּמוֹדְדִים דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב {טז} לְמַעֵט מִדַּת מִדְרוֹנוֹ, כִּדְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא שֶׁמּוֹדְדִין אוֹתוֹ בְּחֶבֶל שֶׁל אַרְבַּע אַמּוֹת, וְהַתַּחְתּוֹן מֵנִיחַ אֶת הַחֶבֶל כְּנֶגֶד לִבּוֹ וְהָעֶלְיוֹן כְּנֶגֶד רַגְלָיו, וְכֵן מוֹדְדִין אוֹתוֹ כֻּלּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת אַרְבַּע אַמּוֹת, וּמִתְמַעֵט מִדְרוֹן שֶׁל כָּל אַרְבַּע אַמּוֹת חֲצִי קוֹמַת אָדָם. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי דּוֹסְתַּאי:
Toss. Yom Tov non traduit
{ט} חֲמִשִּׁים אַמָּה. בַּגְּמָרָא אַסְמְכִינְהוּ אַקְּרָא דִּכְתִיב [שְׁמוֹת לו] בַּחֲצַר הַמִּשְׁכָּן וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים, וּמִדְּלֹא אָמַר חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים יָלְפִינַן מִנֵּיהּ תַּרְתֵּי, הַךְ דְּהָכָא וְהָא דְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ב': {י} הַמְכֻוָּן אִם אֵינוֹ רָחָב כִּי אִם חֲמִשִּׁים אַמָּה: {יא} רְצוֹנוֹ לוֹמַר עַד אַלְפַּיִם, וְהָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא. [וְכָתַב] הָרִי''כ וְאִם רָצָה לֵירֵד בְּשַׁבָּת בְּמִדְרוֹן הַגַּיְא יָכוֹל לֵירֵד שָׁם וְאַחַר כָּךְ יוֹצֵא מִשָּׁם וּמַשְׁלִים תְּחוּמוֹ כְּאִלּוּ לֹא יָרַד בַּגַּיְא: {יב} מַבְלִיעוֹ. כְּמוֹ בְּהַבְלָעַת הַגַּיְא שֶׁעוֹמְדִים עַל שְׁנֵי שִׂפְתֵי הַגַּיְא מִזֶּה וּמִזֶּה שֶׁנִּמְדַּד הַשֶּׁטַח הָרָחָב [בְּעֶלְיוֹנוֹ] וְלֹא הַקָּצָר כוּ', וְדִכְוָתֵיהּ בְּהָר כְּשֶׁמַּבְלִיעוֹ [נִמְדְּדְהוּ בְּתַחְתִּיתוֹ בְשִׁטְחוֹ הָרָחָב], וְכֵיצַד יַעֲשֶׂה, זוֹקֵף עֵץ גָּבוֹהַּ בִּשְׂפָתוֹ מִזֶּה וְעֵץ אַחֵר כְּנֶגְדּוֹ בִּשְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמוֹתֵחַ הַחֶבֶל מִזֶּה לָזֶה. תּוֹסָפוֹת, וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יג} גְּמָרָא. וְהַטַּעַם מִשּׁוּם דְּנִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ לַעֲלוֹת בְּמִדְרוֹנוֹ כוּ'. הָרִי''כ. וּמַה שֶּׁכָּתַב אֲבָל כוּ' אֵינוֹ מַבְלִיעַ וְכוּ' הַיְנוּ טַעֲמָא לְפִי שֶׁקָּשֶׁה לַעֲלוֹת עָלָיו וּלְמָדְדוֹ עַל גַּבּוֹ כְּפֵרוּשׁ הָרִי''כ. וְשִׁעוּר הָאֹמֶד הוּא עַד חֲמִשִּׁים אַמָּה, אֲבָל יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים מְקַדְּרִין. טוּר: {יד} לְהַבְלִיעוֹ. בַּחֶבֶל שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמָּה. טוּר. וְקָאֵי נַמִּי אַגַּיְא וְגָדֵר, דְּקִדּוּר שַׁיָּךְ נַמִּי בְּהוּ. וּמִיהוּ בְּגַיְא לֹא אִכְפַּת לָן בֵּין מִתְלַקֵּט עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ חֲמִשָּׁה אוֹ פָּחוֹת. טוּר: {טו} וְטַעֲמָא מְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא, מִפְּנֵי שֶׁהֵן שֶׁל תּוֹרָה: {טז} וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ''י, דְּמַשְׁוֶה מִדַּת הָהָר כְּאִלּוּ הוּא נָקוּב בִּמְקוֹם מַעֲמַד רַגְלֵי הָעֶלְיוֹן, וְנִמְצָא לִבּוֹ בְּמָקוֹם שֶׁרַגְלָיו עוֹמְדוֹת שָׁם עַכְשָׁיו. וּכְשֶׁנּוֹתֵן הַחֶבֶל עַכְשָׁיו כְּנֶגֶד מַרְגְּלוֹתָיו הָוֵי לֵיהּ כְּאִלּוּ נוֹתֵן אוֹתוֹ כְּנֶגֶד לִבּוֹ בְּקַרְקַע חֲלָקָה כְּדֶרֶךְ כָּל הַמּוֹדְדִין:
Rambam non traduit
אין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה כו': זה החבל ראוי להיות מפשתים וברור הוא כי בכל מדידה יפול בה מעט קירוב ולפיכך התנה שלא יוסיפו על אורך זה החבל ולא יגרעו ממנו. ואמרם ולא ימדוד אלא כנגד לבו רוצה לומר שיתפוש קצת החבל לעומת לבו לא עליו ולא תחתיו. וענין אמרם מבליעו שיפרוש החבל עליו מלמעלה ולא יצטרך למדידת עומק הגיא או גובה הגדר וזה יתכן ר''ל שיהיה רחב הגיא חמשים אמה או פחות שהוא שיעור החבל וכמו כן גובה הגדר ואם לא יתכן ימדוד אותו כאשר נפרש לקמן וזה שאמר הגיע להר מבליעו בתנאי שיהיה גבהו על הארץ כדי שימצא כשימוד מארכו בארץ חמש אמות שימצא בגובה הקו הנופל על קצה החמש אמות על זויות עומדת עשרה טפחים אבל אם יהיה גבהו על הארץ כדי שימצא גבוה עשרה טפחים באותו קו הנופל ויהיה ממנו לקצה ההר פחות מחמש אמות הרי הוא כמו הגדר הגבוה העומד על שטח הארץ ולא יצטרך להבליעו אלא יקח אותו באומד. ובלבד שלא יצא חוץ לתחום רוצה לומר שלא יעמוד אותו המודד חוץ לתחום כשירצה להעביר החבל על המקום הגבוה לראות לאיזה מקום יגיע וזה מפני שנחוש שמא יראה אותו שום אדם כשהוא מודד ויחשוב כי במקום עמידתו הגיע תחום שבת. שמעתי שמקדרין בהרים רוצה לומר האומד והקירוב וקודר בלשונם המחתך ומקדרין מחתכין המדה ופירשו בגמרא זה הענין והוא שיקחו חבל מארבע אמות ויעמוד אחד במקום הגבוה מן ההר והשני במקום הנמוך ממנו ויתן העומד במקום גבוה קצה החבל נגד רגליו והעומד במקום נמוך יתן קצה החבל לעומת לבו ויתרחק ממנו כשיעור אורך החבל וככה ימדדו אותו כולו ד' אמות על זה הקרוב עד שיודע כמה יפסוק מתחום שבת והלכה כר' דוסתאי:
5
אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מִן הַמֻּמְחֶה. רִבָּה לְמָקוֹם אֶחָד וּמִעֵט לְמָקוֹם אַחֵר, שׁוֹמְעִין לִמְקוֹם שֶׁרִבָּה. רִבָּה לְאֶחָד וּמִעֵט לְאַחֵר, שׁוֹמְעִין לַמְרֻבֶּה. אֲפִלּוּ עֶבֶד, אֲפִלּוּ שִׁפְחָה, נֶאֱמָנִין לוֹמַר, עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת, שֶּׁלֹא אָמְרוּ חֲכָמִים {יז} אֶת הַדָּבָר לְהַחֲמִיר אֶלָּא לְהָקֵל:
R. Bartenura non traduit
אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מִן הַמֻּמְחֶה. אָדָם הַבָּקִי בִּמְדִידָה. וְגָאוֹן פֵּרֵשׁ מֻמְחֶה לְשׁוֹן וּמָחָה עַל [כָּתֵף] יַם כִּנֶּרֶת (בְּמִדְבָּר לד), כְּלוֹמַר שֶׁמִּתְכַּוְּנִים לִמְדֹּד הַתְּחוּמִין לְכַתְּחִלָּה מִן הַמָּקוֹם הַשָּׁוֶה וְהַיָּשָׁר כְּדֵי שֶּׁלֹא יְהֵא צָרִיךְ לְקַדֵּר:
רִבָּה לְמָקוֹם אֶחָד וּמִעֵט לְמָקוֹם אַחֵר. שֶׁנִּמְצְאוּ סִימָנֵי תְּחוּם זוֹ אֲרֻכִּין וּבוֹלְטִין מִכְּנֶגֶד סִימָנֵי תְּחוּם קֶרֶן שֶׁכְּנֶגְדָּהּ:
שׁוֹמְעִין לִמְקוֹם שֶׁרִבָּה. וּמוֹצִיאִין מִדַּת הַקְּצָרָה כְּנֶגְדָּהּ, מִפְּנֵי שֶּׁלֹא מָתַח מִתְּחִלָּה הַחֶבֶל כָּל צָרְכּוֹ. וְתַנְיָא בַּתּוֹסֶפְתָּא שֶׁהוּא צָרִיךְ לְמָתְחוֹ בְּכָל כֹּחוֹ:
רִבָּה לְאֶחָד וּמִעֵט לְאַחֵר. הָכִי קָאָמַר, רִבָּה אֶחָד וּמִעֵט אַחֵר, שֶׁמָּדְדוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם מֻמְחִים, זֶה רִבָּה וְזֶה מִעֵט:
Toss. Yom Tov non traduit
{יז} חֲכָמִים. מִדְּאוֹרַיְתָא לֹא מִיתַּסְרִי מִידֵי, וְאִינְהוּ גָזוּר, הִלְכָּךְ אָזְלִינַן בְּהוּ לְקֻלָּא. רַשִׁ''י. וּמִיהוּ אִיכָּא דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּעַד שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת מִדְּאוֹרַיְתָא:
Rambam non traduit
אין מודדין אלא מן המומחה כו': מומחה הוא האדם החכם המהיר במלאכתו באיזו מלאכה שתהיה או בחכמה מן החכמות ורוצה בכאן שיהיה חכם בתשבורת מהיר במדידת הקרקעות. ומה שאמרו שומעין למקום שריבה פירשו אותו בגמרא שאם אמר שבכאן הוא תחום שבת והוא פחות מן השיעור שהיינו חושבים או אם אמר שבכאן תחום שבת והוא יותר ממה שהיינו חושבין כמו שנאמין אותו ונסמוך עליו שיהיה המקום פחות ממה שהיינו חושבין כמו כן נסמוך עליו שהוא יותר ממה שהיינו חושבין קודם לכן ושיעור הבבא השניה מזו המתני' כך ריבה אחד ומיעט אחד שומעים למרבה רוצה לומר אם באו שנים וחלקו זה על זה וכל אחד מהם מומחה שנסמוך ונעשה כדברי המיקל:
6
עִיר שֶׁל יָחִיד וְנַעֲשֵׂית שֶׁל רַבִּים, מְעָרְבִין אֶת כֻּלָּהּ. וְשֶׁל רַבִּים וְנַעֲשֵׂית שֶׁל יָחִיד, אֵין מְעָרְבִין אֶת כֻּלָּהּ, אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה חוּצָה לָהּ כְּעִיר חֲדָשָׁה שֶׁבִּיהוּדָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲמִשִּׁים דִּיוּרִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁל שְׁנֵי בָתִּים:
R. Bartenura non traduit
עִיר שֶׁל יָחִיד. כְּגוֹן שֶׁאָדָם אֶחָד קָנָה כֻּלָּהּ וְהוּא מַשְׂכִּיר כָּל בָּתֶּיהָ לִבְנֵי אָדָם הַדָּרִים בָּהּ. וְאַחַר כָּךְ נַעֲשֵׂית שֶׁל רַבִּים:
מְעָרְבִין אֶת כֻּלָּהּ. כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ מְעָרְבִין כְּשֶׁהָיְתָה שֶׁל יָחִיד, שֶּׁלֹא הָיְתָה צְרִיכָה שִׁיּוּר:
אֵין מְעָרְבִין אֶת כֻּלָּהּ. שֶׁאָסוּר לְעָרֵב עִיר שֶׁל רַבִּים אִם אֵין מְשַׁיֵּר בָּהּ בָּתִּים יְדוּעִים בְּלֹא עֵרוּב, דְּהַהוּא שִׁיּוּר הָוֵי הֶכֵּר דְּטַעְמָא מִשּׁוּם עֵרוּב הוּא וְלֹא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרַת רְשׁוּת הָרַבִּים. וְזוֹ הוֹאִיל וְהָיְתָה שֶׁל רַבִּים וְהָיְתָה צְרִיכָה שִׁיּוּר, אַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא הַוְיָא שֶׁל יָחִיד, נִדּוֹנֵית כְּבַתְּחִלָּה {יח}:
אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה חוּצָה לָהּ. שִׁיּוּר שֶּׁלֹא עֵרְבוֹ עִם שְׁאָר הָעִיר. וּרְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לָן, שֶׁאֲפִלּוּ שִׁיּוּר שֶׁל חוּצָה לָהּ מוֹעִיל לִשְׁאָר הָעִיר:
כָּעִיר חֲדָשָׁה שֶׁבִּיהוּדָה. עִיר הָיְתָה בִּיהוּדָה וּשְׁמָהּ חֲדָשָׁה {יט}, וְלֹא הָיוּ בָּהּ אֶלָּא חֲמִשִּׁים דִּיּוּרִים, וְהִיא הָעִיר הַיּוֹתֵר קְטַנָּה שֶׁבְּכָל אֶרֶץ יְהוּדָה, וְהִיא הָיְתָה שִׁיּוּר לְעִיר גְּדוֹלָה הַסְּמוּכָה לָהּ, וְהוּא שִׁעוּר הַשִּׁיּוּר שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁיֵּר בָּעִיר שֶּׁלֹא יְעָרְבוֹ עִם הָאֲחֵרִים מִשּׁוּם הֶכֵּירָא:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת כוּ'. וּפְסַק הַהֲלָכָה אֲפִלּוּ בַּיִת אֶחָד בְּחָצֵר אֶחָד הָוֵי שִׁיּוּר. וְעִיר שֶׁאֵין לָהּ אֶלָּא פֶּתַח אֶחָד בִּלְבַד, אֲפִלּוּ הָיְתָה שֶׁל רַבִּים, אֵין צָרִיךְ שִׁיּוּר:
Toss. Yom Tov non traduit
{יח} דִּלְמָא הָדְרָה וּמִתְעַבֶּדֶת שֶׁל רַבִּים וְאָתוּ לְעֵרוּבֵי כֻּלָּהּ: {יט} כַּמְּפֹרָשׁ בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ, צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל גָּד:
Rambam non traduit
עיר של יחיד ונעשית של רבים מערבין את כולה כו': העיקר אצלנו כי עיר של רבים כשיש לה שני שערים יכנסו בני אדם על האחת ויצאו על השנית שאין עושין לכולה עירוב אחד כדי שלא ישתמשו בני אדם ברשות הרבים דעלמא והם אינם יודעים כי העירוב הוא שהתיר להם התשמיש בתוכה ולפיכך חובה להניח ממנה שיור בלא עירוב כדי שלא ישתמש אותו השיור עם המדינה להודיע כי העירוב הוא שהתיר לנו התשמיש בתוכה והודיענו כי כשהיתה העיר מקודם לכן של רבים אפילו היא היום של יחיד שהיא צריכה לשיור על כל פנים כמו שהיתה מקודם אבל אם היתה של יחיד מקודם שהיה אפשר לעשות עירוב אחד בכולה תשאר כמו שהיתה אפילו היא עכשיו של רבים ואם יש לה פתח אחד בלבד אפילו היתה של רבים אינה צריכה שיור ומחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון בשיעור השיור שישאר בה בלא עירוב והיתה בארץ יהודה עיר ושמה חדשה והיו בה חמשים דיורין והיא היתה עיר קטנה שבכל ארץ יהודה ופסק ההלכה אפילו בית אחד בחצר אחת הוי שיור:
7
מִי שֶׁהָיָה בַמִּזְרָח וְאָמַר לִבְנוֹ {כ}, עָרֵב לִי בַמַּעֲרָב, בַּמַּעֲרָב וְאָמַר לִבְנוֹ, עָרֵב לִי בַמִּזְרָח, אִם יֵשׁ הֵימֶנּוּ וּלְבֵיתוֹ אַלְפַּיִם אַמּוֹת, וּלְעֵרוּבוֹ יוֹתֵר מִכָּאן, מֻתָּר לְבֵיתוֹ וְאָסוּר לְעֵרוּבוֹ. לְעֵרוּבוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה, וּלְבֵיתוֹ יוֹתֵר מִכָּאן {כא}, אָסוּר לְבֵיתוֹ וּמֻתָּר לְעֵרוּבוֹ. הַנּוֹתֵן אֶת עֵרוּבוֹ בְּעִבּוּרָהּ שֶׁל עִיר, לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. נְתָנוֹ חוּץ לַתְּחוּם, אֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת, מַה שֶׁנִּשְׂכָּר הוּא מַפְסִיד:
R. Bartenura non traduit
מִי שֶׁהָיָה בַמִּזְרָח. בַּשָּׂדֶה, וְקָדַשׁ עָלָיו שָׁם הַיּוֹם, וְהוּא רָחוֹק מֵעֵרוּבוֹ יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם, וַהֲרֵי אֵין עֵרוּבוֹ עֵרוּב כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ וְלִטְּלוֹ, הַוְיָא לֵיהּ שְׁבִיתָתוֹ בְּבֵיתוֹ, שֶׁהֲרֵי בִּתְחוּם בֵּיתוֹ הוּא עוֹמֵד, וּמִסְּתָמָא בְּבֵיתוֹ נִיחָא לֵיהּ שֶׁתְּהֵא שְׁבִיתָתוֹ כְּשֶׁאֵין עֵרוּבוֹ עֵרוּב:
אָסוּר לְבֵיתוֹ. לִמְנוֹת מִבֵּיתוֹ אַלְפַּיִם לְכָל רוּחַ:
בְּעִבּוּרָהּ שֶׁל עִיר. בְּאֶחָד מִן הַבָּתִּים הָעוֹמְדִים בְּתוֹךְ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם:
לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. שֶׁהֲרֵי בְּלֹא עֵרוּב נַמִּי יֵשׁ לוֹ מִן הָעִיר אַלְפַּיִם לְכָל רוּחַ, וְכָל הָעִיר עִם עִבּוּרָהּ נֶחְשָׁבִים לוֹ כְּאַרְבַּע אַמּוֹת:
נְתָנוֹ חוּץ לַתְּחוּם. חוּץ לְעִבּוּרָהּ שֶׁל עִיר, וְהָכִי מְפָרֵשׁ לַהּ בַּגְּמָרָא:
מַה שֶּׁנִּשְׂכָּר. לְרוּחַ זֶה מַפְסִיד לָרוּחַ שֶׁכְּנֶגְדָּהּ, שֶׁהֲרֵי מוֹנֶה מִן הָעֵרוּב אַלְפַּיִם לְכָל רוּחַ, וְאִם נְתָנוֹ בְּסוֹף אֶלֶף לַמִּזְרָח נִמְצָא שֶׁכָּלוֹת אַלְפַּיִם שֶׁל מִזְרָח בְּסוֹף שְׁלֹשָׁה אֲלָפִים לָעִיר וְנִשְׂתַּכֵּר אֶלֶף, וְאַלְפַּיִם שֶׁל מַעֲרָב כָּלוֹת בְּסוֹף אֶלֶף שֶׁל מַעֲרַב הָעִיר וְהִפְסִיד אֶלֶף. וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּאֵין הָעִיר עוֹלָה בְּחֶשְׁבּוֹן הָאַלְפַּיִם שֶׁל מַעֲרָב אֶלָּא כֻּלָּהּ כְּאַרְבַּע אַמּוֹת. וְהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁאֵין כָּלוֹת הָאַלְפַּיִם שֶׁמִּן הָעֵרוּב לְצַד הָעִיר {כב} אֶלָּא בְּסוֹף הָעִיר אוֹ חוּצָה לָהּ, אֲבָל אִם כָּלוֹת בְּאֶמְצַע הָעִיר אוֹ בְּאֵיזֶה מָקוֹם בְּתוֹכָהּ אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ בְּתוֹךְ הָעִיר אֶלָּא עַד מָקוֹם שֶׁכָּלוֹת הָאַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁל עֵרוּב וְתוּ לֹא, כְּדִתְנַן בְּסָמוּךְ:
Toss. Yom Tov non traduit
{כ} לִבְנוֹ. מִבְּעוֹד יוֹם. רַשִׁ''י: {כא} וּלְבֵיתוֹ כוּ'. וּבַגְּמָרָא [פָּרֵיךְ] הֵיכָא מַשְׁכַּחַת לַהּ, כְּגוֹן דְּקָאֵי בֵּיתוֹ בַּאֲלַכְסוֹנוֹ, שֶׁרְאוּבֵן עוֹמֵד בְּמִזְרַח בֵּיתוֹ וְעֵרוּבוֹ מוֹשֵׁךְ לַמַּעֲרָב יוֹתֵר מִבֵּיתוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן פְּעָמִים שֶׁהָאֲלַכְסוֹן רָב וְהָוֵי בֵּיתוֹ רָחוֹק מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מֵעֵרוּבוֹ: {כב} כְּלוֹמַר לְמַעֲרַב הָעֵרוּב:
Rambam non traduit
מי שהיה במזרח ואמר לבנו ערב לי במערב כו': עבורה של עיר היא התוספת שמוסיפין על המדינה ואז יהיה מדת אלפים אמה לכל רוח שוה עם הנוסף עליה כשהיא עגולה ונרבע אותה או שיש בתים חוצה לה כמו שביארנו בתחלת הפ' שתצא המדה מן הבית החיצון וכשנתן העירוב באותה התוספת הרי הוא כאילו לא עשה עירובו והוא כמו אנשי המדינה וילך אלפים אמה לכל רוח. ואמרם חוץ לתחום אינו רוצה לאלפים אמה אבל רוצה חוץ לעיבורה של עיר שבו קדם דברינו. מה שנשכר הוא מפסיד לפי שאם עשה עירובו ברחוק אלף אמה ע''ד הדמיון מביתו שיש לו במדינה ברוח מזרח יש לו ללכת במזרח ג' אלפים אמה אלף עד העירוב ואלפים ממקום העירוב ולא ילך ברוח אחר ר''ל ברוח מערב אלא אלף ואותן האלף שהרויח במזרח הפסיד אותן במערב וכבר ביארנו זה הענין פעמים ודע כי זה הדבר יהיה כאשר אמרנו בתנאי כי כשנמוד ממקום העירוב שנתן אותו על דרך הדמיון במזרח המדינה אלף אמה הגיע המדה לסוף המדינה או חוצה לה אבל אם הגיע המדה לקצת המדינה הרי הפסיד כל המדינה ואין לו ללכת במדינה לצד המערב אלא לסוף אלפים ממקום העירוב וזכור זה העיקר:
8
אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר קְטַנָּה, וְאֵין אַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר גְּדוֹלָה. כֵּיצַד. מִי שֶׁהָיָה בְעִיר גְּדוֹלָה וְנָתַן אֶת עֵרוּבוֹ בְעִיר קְטַנָּה, בְּעִיר קְטַנָּה וְנָתַן אֶת עֵרוּבוֹ בְעִיר גְּדוֹלָה, מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין לוֹ אֶלָּא מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה:
R. Bartenura non traduit
אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה. שֶׁהָיְתָה לָהֶן עִיר קְטַנָּה בְּתוֹךְ אַלְפַּיִם, וְיוֹצְאִים מֵעִירָן וּמוֹנִין וְהוֹלְכִים דֶּרֶךְ הַקְּטַנָּה הַסְּמוּכָה, מְהַלְּכִין אֶת כָּל הָעִיר הַקְּטַנָּה הַסְּמוּכָה לָהֶן כְּאַרְבַּע אַמּוֹת וּמַשְׁלִימִים מִדָּתָן חוּצָה לָהּ {כג}:
וְאֵין אַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה מְהַלְּכִין אֶת הַגְּדוֹלָה. כֻּלָּהּ כְּאַרְבַּע אַמּוֹת, לְפִי שֶׁמִּדַּת תְּחוּמִין כָּלָה בְּאֶמְצַע עִיר גְּדוֹלָה, לְפִיכָךְ אֵין עִיר גְּדוֹלָה נֶחְשֶׁבֶת לָהֶם כְּאַרְבַּע אַמּוֹת וְאֵין הוֹלְכִים בָּהּ אֶלָּא עַד סוֹף תְּחוּמָן:
כֵּיצַד מִי שֶׁהָיָה בְעִיר גְּדוֹלָה. מַתְנִיתִין חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר קְטַנָּה וְאֵין אַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר גְּדוֹלָה, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמוֹדֵד אַלְפַּיִם אַמָּה, אֲבָל הַנּוֹתֵן עֵרוּבוֹ בְּתוֹךְ הָעִיר, בֵּין נָתְנוּ אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה עֵרוּבָן בַּקְּטַנָּה בֵּין נָתְנוּ אַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה עֵרוּבָן בַּגְּדוֹלָה, מְהַלְּכִין כָּל הָעִיר שֶׁהָעֵרוּב מֻנָּח בָּהּ כְּאַרְבַּע אַמּוֹת, כֵּיצַד, מִי שֶׁהָיָה מֵעִיר גְּדוֹלָה וְנָתַן אֶת עֵרוּבוֹ בְּעִיר קְטַנָּה כוּ':
וְרַבִּי עֲקִיבָא. חוֹלֵק עַל תַּנָּא קַמָּא וְסָבַר שֶׁאֵין הָעֵרוּב עוֹשֶׂה הָעִיר שֶׁהוּא מֻנָּח בָּהּ כְּאַרְבַּע אַמּוֹת, וְאֵין מוֹנִים אַלְפַּיִם אֶלָּא מִמְּקוֹם הָעֵרוּב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
Toss. Yom Tov non traduit
{כג} כְּלוֹמַר עַל הָאַרְבַּע אַמּוֹת אֵלּוּ מַשְׁלִימִים. דְּלָאו כְּהָרִי''כ שֶׁכָּתַב דְּאַף עַל גַּב דְּאָמְרִינַן כְּאַרְבַּע אַמּוֹת דָּמְיָא, לֹא שֶׁנַּחְשֹׁב אוֹתָן כְּלָל, אֶלָּא מִדְּכָתַב וּמַשְׁלִימִין רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁנַּחְשֹׁב אוֹתָן הָאַרְבַּע אַמּוֹת [וְכֵן כָּתְבוּ הָרַ''מ וְהַטּוּר]:
Rambam non traduit
אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה כו': זו המשנה היא צריכה לשיעור ואני אבאר שיעורה אחרי עיקרים שאתה צריך לעמוד עליהם והם כי מי ששבת במקום שיש לו אלפים אמה לכל רוח כאשר נתבאר פעמים וכשמדד אלפים אמה ממקום אחד והגיע סוף האלפים לקצת המדינה או מערה אין לו ללכת אלא למקום שהגיע שם המדה ולא ילך במדינה כלל ולא במערה ואם הגיע המדה לסוף המדינה או חוצה לה ונכנסת המדינה כולה או המערה תוך אלפים נחשוב לו המדינה כולה ד''א ותכלה מדתו חוצה לה ואם יהיה ע''ד דמיון בין מקום השביתה ובין המדינה מאה אמה ונכנסת המדינה תוך האלפים ילך המדינה כולה וחוצה לה אלף ושמונה מאות ותשעים ושש אמות לפי שנחשוב המדינה כולה כד' אמות וזה הדין בעצמו הוא דין מי שימוד ממקום העירוב אלפים אמה שיש לו ללכת ממקום העירוב ונזדמנה באמצע מדינה או מערה וזהו שקוראים אותו מודד אבל מי שנתן העירוב שעשה במדינה יש לו ללכת אותה מדינה כולה וחוצה לה אלפים אמה ואפילו היתה כמו נינוה ולפי אלו העיקרים כשיהיו שתי מדינות קרובות האחת גדולה והשנית קטנה בענין כי כשנמדוד חוץ לגדולה אלפים אמה תהיה הקטנה נבלעת תוך אותן האלפים אמה וכשנמדוד חוץ לקטנה אלפים מגיע המדה לקצת המדינה הגדולה כפי אלו העיקרים שהקדמנו מותר לאנשי הגדולה שיהלכו הקטנה כולה ואנשי הקטנה לא ילכו הגדולה כולה אלא עד מקום שתגיע מדתם וכל זה כשנמדוד אלפים אמה אבל כשנתנו אנשי המדינה העירוב במדינה אחרת מהלכין את כולה וחוצה לה. א''כ שיעור זאת המשנה ובאורה בזה הלשון אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה בד''א במודד אלפים אמה חוץ לתחום אבל הנותן את עירובו בין נתנו אנשי העיר גדולה את עירובן בקטנה בין נתנו אנשי עיר קטנה עירובן בגדולה מהלך כל המדינה שהניח בה העירוב כיצד מי שהיה מעיר גדולה וכו'. וחלק רבי עקיבא על זה לפי שהוא סובר כי אפילו נתן האדם עירובו ברה''י אינו הולך אלפים אמה אלא ממקום העירוב. ואין הלכה כרבי עקיבא:
9
אָמַר לָהֶן רַבִּי עֲקִיבָא, אִי אַתֶּם מוֹדִים לִי בְנוֹתֵן עֵרוּבוֹ בִמְעָרָה, שֶׁאֵין לוֹ מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה. אָמְרוּ לוֹ, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁאֵין בָּהּ דִּיוּרִין, אֲבָל יֶשׁ בָּהּ דִּיוּרִין, מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. נִמְצָא, קַל תּוֹכָהּ מֵעַל גַּבָּהּ. וְלַמּוֹדֵד שֶׁאָמְרוּ נוֹתְנִין לוֹ אַלְפַּיִם, שֶׁאֲפִלּוּ סוֹף מִדָּתוֹ כָּלֶה בִמְעָרָה:
R. Bartenura non traduit
אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁאֵין בָּהּ דִּיוּרִים. שֶׁנִּפְרְצוּ מְחִצּוֹתֶיהָ וְאֵינָהּ רְאוּיָה לְדִיוּרִין, שֶׁאִם רְאוּיָה לְדִיוּרִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהּ עַכְשָׁיו דִּיוּרִין אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת כֻּלָּהּ אֶלָּא כְּאַרְבַּע אַמּוֹת לְדִבְרֵי חֲכָמִים. וְכֵן עִיר שֶׁאֵין יוֹשֵׁב בָּהּ וְיֵשׁ לָהּ חוֹמָה סָבִיב שֶׁנָּתַן בָּהּ עֵרוּבוֹ נֶחְשֶׁבֶת כְּאַרְבַּע אַמּוֹת, וַאֲפִלּוּ הִיא גְּדוֹלָה כְּאַנְטִיּוֹכְיָא:
נִמְצָא קַל תּוֹכָהּ מֵעַל גַּבָּהּ. דְּאִלּוּ גַּבָּהּ שֶׁל מְעָרָה אִם נָתַן שָׁם עֵרוּבוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ, דְּגַבָּהּ אֵינוֹ רָאוּי לְדִיּוּרִין, וְתוֹכָהּ מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה:
וְלַמּוֹדֵד שֶׁאָמְרוּ. אַף עַל פִּי שֶׁחוֹלְקִים חֲכָמִים עַל רַבִּי עֲקִיבָא בְּנוֹתֵן עֵרוּבוֹ בָּעִיר לוֹמַר שֶׁכָּל הָעִיר לוֹ כְּאַרְבַּע אַמּוֹת, מוֹדִים הֵן שֶׁהַבָּא מִמְּקוֹם שְׁבִיתָתוֹ וְכָלְתָה מִדָּתוֹ שֶׁל אַלְפַּיִם אַמָּה אֲפִלּוּ בִמְעָרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דִּיּוּרִין, שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס לְהַלָּן מִמִּדָּתוֹ כְּלוּם:
Rambam non traduit
אמר להן ר''ע אי אתם מודים לי בנותן כו': אמרו כי מערה אין בה דיורין ואינה ראויה לדיורון רוצה לומר כשנפסדו המחיצות אבל כשנשארו המחיצות אפילו היא בלי יושבים מהלך את כולה וחוצה לה וכן מי שהניח עירובו או שבת במדינה ריקנית חריבה אם נשארה חומתה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לדעת החכמים. ואמרם נמצא קל בתוכה מעל גבה כי על גבה ממקום עירובו בלבד ילך וכשנתן עירובו בתוכה ילך אלפים אמה חוצה לה. ואמרם למודד שאמרו כבר פירשנו אותו שהוא עד סוף אלפים אמה בלבד ילך למקום שיכלו ואם כלו למקצת המערה אין לו ללכת בכולה:
פרק ו
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source