Chap. 22
1
ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו
Les enfants d’Israël repartirent, et ils allèrent camper dans les plaines de Moab, sur la rive du Jourdain, qui fait face à Jéricho.
Ajouter une note
Interlinéaire
סופר סת''ם
Traduction intégrale
Onkelos
Targ. Yonathan
2
וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי
Balak, fils de Cippor, ayant su tout ce qu’Israël avait fait aux Amorréens,
3
ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל
Moab eut grand peur de ce peuple, parce qu’il était nombreux, et Moab trembla à cause des enfants d’Israël.
4
ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא
Et Moab dit aux anciens de Madian : "Bientôt cette multitude aura fourragé tous nos alentours, comme le bœuf fourrage l’herbe des champs !" Or, Balak, fils de Cippor, régnait sur Moab, à cette époque.
5
וישלח מלאכים אל בלעם בן בער פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי
Il envoya des messagers à Balaam, fils de Beor, à Pethor qui est sur le fleuve, dans le pays de ses concitoyens, pour le mander, en ces termes : "Un peuple est sorti d’Égypte ; déjà il couvre la face du pays, et il est campé vis-à-vis de moi.
6
ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר
Viens donc, je te prie, et maudis-moi ce peuple, car il est plus puissant que moi : peut-être parviendrai-je à le vaincre et le repousserai-je du pays. Car, je le sais, celui que tu bénis est béni, et celui que tu maudis est maudit."
7
וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק
Les anciens de Moab et ceux de Madian partirent, munis des honoraires de la divination, et, arrivés chez Balaam, lui transmirent les paroles de Balak.
8
ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם
Il leur répondit : "Restez ici cette nuit, et je vous rendrai réponse selon ce que l’Éternel m’aura dit." Et les princes moabites restèrent chez Balaam.
9
ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך
Dieu aborda Balaam, en disant : "Qui sont ces hommes-là chez toi ?"
10
ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי
Balaam répondit à Dieu : "C’est Balak fils de Cippor, roi de Moab, qui m’envoie dire :
11
הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו
Déjà ce peuple, sorti de l’Égypte, a couvert la face du pays. Viens donc, maudis-le moi ; peut-être pourrai-je l’attaquer et l’expulserai-je."
12
ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא
Dieu dit à Balaam : "Tu n’iras point avec eux. Tu ne maudiras point ce peuple, car il est béni !"
13
במחוברות חמישי ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם
Balaam, s’étant levé le matin, dit aux officiers de Balak : "Retournez dans votre pays ; car l’Éternel n’a pas voulu me permettre de partir avec vous."
14
ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו
Les princes de Moab se retirèrent, revinrent auprès de Balak et lui dirent :"Balaam a refusé de nous accompagner."
15
ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה
Balak revint à la charge, en envoyant des princes plus nombreux et plus considérés que ceux-là.
16
ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי
Arrivés chez Balaam, ils lui dirent : "Ainsi parle Balak, fils de Cippor : Ne te défends pas, de grâce, de venir auprès de moi.
17
כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה
Car je veux te combler d’honneurs, et tout ce que tu me diras je le ferai ; mais viens, de grâce, maudis-moi ce peuple !"
18
ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה
Balaam répondit en ces termes aux serviteurs de Balak : "Quand Balak me donnerait de l’argent et de l’or plein son palais, je ne pourrais contrevenir à l’ordre de l’Éternel mon Dieu, en aucune façon.
19
ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי
Et maintenant, veuillez attendre ici, vous aussi, cette nuit, que je sache ce que l’Éternel doit encore me dire."
20
ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה
Dieu aborda Balaam pendant la nuit, en lui disant : "Puisque ces hommes sont venus pour te mander, va, pars avec eux ! Et cependant, les ordres que je te donnerai, ceux-là seulement, tu les accompliras !"
21
ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב
Balaam se leva le matin, sangla son ânesse, et partit avec les princes de Moab.
22
ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו
Mais Dieu étant irrité de ce qu’il partait, un ange du Seigneur se mit sur son chemin pour lui faire obstacle. Or, il était monté sur son ânesse, et ses deux jeunes esclaves l’accompagnaient.
23
ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך
L’ânesse, voyant l’ange du Seigneur debout sur son passage et l’épée nue à la main, s’écarta de la route et alla à travers champs ; Balaam frappa l’ânesse pour la ramener sur la route.
24
ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה
Alors l’ange du Seigneur se plaça dans un chemin creux entre les vignes, clôture deçà, clôture delà.
25
ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה
L’ânesse, voyant l’ange du Seigneur, se serra contre le mur, et froissa contre le mur le pied de Balaam, qui la frappa de nouveau.
26
ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול
Mais de nouveau l’ange du Seigneur prit les devants, et il se plaça dans un lieu étroit, où il n’était possible de s’écarter ni à droite ni à gauche.
27
ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל
L’ânesse, voyant encore l’ange du Seigneur, se coucha sous Balaam ; enflammé de colère, Balaam la frappa de son bâton.
28
ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים
Alors le Seigneur ouvrit la bouche de l’ânesse, qui dit à Balaam : "Que t’ai-je fait, pour que tu m’aies frappée ainsi à trois reprises ?"
29
ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך
Balaam répondit à l’ânesse : "Parce que tu te joues de moi ! Si je tenais une épée, certes, je te tuerais sur l’heure !"
30
ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא
Et l’ânesse dit à Balaam : "Ne suis-je pas ton ânesse, que tu as toujours montée jusqu’à ce jour ? Avais-je accoutumé d’agir ainsi avec toi ?" Et il répondit : "Non."
31
ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו
Soudan, le Seigneur dessilla les yeux de Balaam, et il vit l’ange du Seigneur debout sur la route ; l’épée nue à la main ; il s’inclina et se prosterna sur sa face.
32
ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי
L’ange du Seigneur lui dit : "Pourquoi as-tu frappé ton ânesse par trois fois ? C’est moi qui suis venu me poser en obstacle, parce que ce voyage a lieu contre mon gré.
33
ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי
Cette ânesse m’a vu, et elle s’est écartée à mon aspect, trois fois ; si elle ne s’était écartée de devant moi, assurément je t’aurais fait mourir, tandis que je l’aurais laissée vivre."
34
ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי
Balaam répondit à l’ange du Seigneur : "J’ai péché, parce que je ne savais pas que tu fusses posté devant moi sur le chemin ; et maintenant, si cela te déplaît, je m’en retournerai."
35
ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק
Mais l’ange du Seigneur dit à Balaam : "Va avec ces hommes ! Et cependant, la parole que je te dicterai, celle-là seule tu la diras." Et Balaam poursuivit sa route avec les officiers de Balak.
36
וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול
Balak, ayant appris que Balaam venait, alla le recevoir à Ir-Moab, qui est sur la limite de l’Arnon, au point extrême de la frontière.
37
ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך
Et Balak dit à Balaam : "Ne t’avais-je pas appelé par un premier message ? Pourquoi n’es-tu pas venu près de moi ? Est-ce qu’en vérité je n’ai pas le pouvoir de te faire honneur ?"
38
ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר
Balaam répondit a Balak : "Tu le vois, je suis venu vers toi ; mais est-il en ma puissance de dire quoi que ce soit ? La parole que Dieu mettra dans ma bouche, c’est celle-là que je dois dire."
39
במחוברות ששי וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות
Balaam fit route avec Balak, et ils arrivèrent à Kiryath-Houçoth.
40
ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו
Balak immola bœufs et brebis, dont il envoya des parts à Balaam et aux officiers qui l’accompagnaient.
41
ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם
Et le matin venu, Balak alla prendre Balaam et le conduisit sur les hauteurs de Baal, d’où il vit jusqu’aux dernières lignes du peuple.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source