Chap. 17
L’Éternel parla ainsi à Moïse :
Ajouter une note
Interlinéaire
סופר סת''ם
Traduction intégrale
Onkelos
Targ. Yonathan
2
אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו
"Dis à Eléazar, fils d’Aaron le pontife, de retirer les encensoirs du milieu de l’embrasement et d’en disperser le feu au loin ; car ils sont devenus saints.
3
את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל
Les encensoirs de ces hommes, coupables de leur propre mort, on les transformera en plaques minces dont on revêtira l’autel, parce qu’ils ont été présentés devant le Seigneur et sont devenus saints ; et ils serviront d’enseignement aux enfants d’Israël."
4
ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח
Et le pontife Eléazar prit les encensoirs d’airain qu’avaient apportés ceux qui furent brûlés, et on les lamina pour en revêtir l’autel :
5
זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו
signe commémoratif pour les enfants d’Israël, afin que nul profane, étranger à la race d’Aaron, ne s’ingérât de faire fumer l’encens devant l’Éternel et ne subît le sort de Coré et de sa faction, tel que l’Éternel le lui avait annoncé par l’organe de Moïse.
6
וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה
Toute la communauté des enfants d’Israël murmura, le lendemain, contre Moïse et Aaron, en disant : "C’est vous qui avez tué le peuple de l’Éternel !"
7
ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה
Or, comme la communauté s’attroupait contre Moïse et contre Aaron, ils se tournèrent vers la tente d’assignation, et voici que la nuée la couvrait et la gloire du Seigneur apparut.
Moïse et Aaron s’avancèrent jusque devant la tente d’assignation.
Et l’Éternel parla à Moïse, disant :
10
הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם
"Eloignez-vous du milieu de cette communauté, je veux l’anéantir à l’instant !" Et ils se jetèrent sur leur face.
11
ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף
Et Moïse dit à Aaron : "Saisis l’encensoir, mets-y du feu de l’autel, pose le parfum, et porte-le sur le champ au milieu de la communauté pour effacer leur faute ; car le Seigneur a laissé éclater sa colère, déjà le fléau commence !"
12
ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם
Aaron prit l’encensoir, comme l’avait dit Moïse, et s’élança au milieu de l’assemblée, où déjà le fléau avait commencé à sévir ; et il posa le parfum, et il fit expiation sur le peuple.
13
ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה
Il s’interposa ainsi entre les morts et les vivants, et la mortalité s’arrêta.
14
ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח
Les victimes de cette mortalité furent au nombre de quatorze mille sept cents, outre ceux qui avaient péri à cause de Coré.
15
וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה
Aaron retourna auprès de Moïse, à l’entrée de la tente d’assignation, lorsque la mortalité eut cessé.
L’Éternel parla ainsi à Moïse :
17
דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו
"Annonce aux enfants d’Israël que tu dois recevoir d’eux une verge respectivement par famille paternelle, de la part de tous leurs chefs de familles paternelles, ensemble douze verges ; le nom de chacun, tu l’écriras sur sa verge.
18
ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם
Et le nom d’Aaron, tu l’écriras sur la verge de Lévi, car il faut une seule verge par chef de famille paternelle.
19
והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה
Tu les déposeras dans la tente d’assignation, devant le statut où je vous donne habituellement rendez-vous.
20
והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם
Or, l’homme que j’aurai élu, sa verge fleurira, et ainsi mettrai-je fin à ces murmures contre moi, que les enfants d’Israël profèrent à cause de vous."
21
וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם
Moïse parla aux enfants d’Israël ; et tous leurs phylarques lui remirent chacun une verge, selon leurs familles paternelles, ensemble douze verges ; et la verge d’Aaron fut jointe aux leurs.
22
וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת
Moïse déposa ces verges devant le Seigneur, dans la tente du statut.
23
ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים
Or, le lendemain, Moïse entra dans la tente du statut, et voici qu’avait fleuri la verge d’Aaron, déposée pour la famille de Lévi : il y avait germé des boutons, éclos des fleurs, mûri des amandes.
24
ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו
Moïse retira toutes les verges de devant le Seigneur et les exposa devant les enfants d’Israël : ils les regardèrent, et reprirent chacun la sienne.
25
ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו
Et l’Éternel dit à Moïse : "Replace la verge d’Aaron devant le statut, comme signe durable à l’encontre des rebelles ; tu feras cesser par là leurs murmures contre moi, et ils ne mourront point."
26
ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה
Moïse obéit : comme l’Éternel lui avait ordonné, ainsi fit-il.
27
ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו
Les enfants d’Israël parlèrent ainsi à Moïse : "Certes, c’est fait de nous, nous sommes perdus, tous perdus !
28
כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע
Quiconque s’approche tant soit peu de la résidence du Seigneur est frappé de mort : sommes-nous donc tous destinés à périr ?"
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source