Chap. 49
49 : 1
לַמְנַצֵּ֬חַ | לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר:
Au chef des chantres. Par les fils de Coré. Psaume.
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
למנצח, תוכחת מוסר אל הבוטחים בעשרם ועובדים את גופם ואדמתם ומעבידים ומאבדים את נפשם ונשמתם, מראה על פניהם סכלותם כי יחליפו העולם העומד באובד, הרוחני בגשמי, הנקלה בנכבד, וכי נמשלו כבהמות נדמו :(מלבי''ם באור הענין)
49 : 2
שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים הַ֝אֲזִ֗ינוּ כָּל־יֹ֥שְׁבֵי חָֽלֶד:
Écoutez ceci, vous toutes, ô nations, soyez attentifs, vous tous, habitants du globe,
Rachi (non traduit)
שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים. לְפִי שֶׁמִּזְמוֹר זֶה מְיוּסָּד עַל בְּנֵי אָדָם הַבּוֹטְחִים בְּעָשְׁרָם אָמַר כָּל הָעַמִּים שֶׁכֻּלָּם צְרִיכִים יִיסּוּר:
חָלֶד. הִיא הָאָרֶץ עַל שֵׁם שֶׁהִיא נוֹשֶׁנֶת וַחֲלוּדָּה, רדוייל''ייא בלע''ז, וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּירְשׁוּ עַל שֵׁם הַחוּלְדָּה שֶׁהִיא בַּיַּבָּשָׁה וְאֵינָהּ בַּיָּם דְּתָנוּ רַבָּנָן כָּל שֶׁיֵּשׁ בַּיַּבָּשָׁה יֵשׁ בַּיָּם חוּץ מִן הַחוּלְדָּה:
M. David (non traduit)
כל העמים. כי כולם צריכים לדעת המוסר הזה :
M. Tsion (non traduit)
האזינו. הטו אוזן : חלד. אנשי הזמן :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
שמעו, האזינו. האזנה קלה משמיעה, ומבואר אצלי (ישעיה א' י' ובכ''מ), שבכ''מ שיבואו על שני נושאים מתחלפים, ידבר אל הנושא העקרי בלשון שמיעה ואל הטפל בלשון האזנה, ופה העמים שהם הקבוצים עקרים נגד יושבי חלד שמציין גם אנשים פרטים :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
שמעו זאת, תוכחה זו כוללת בין עמים ולאומים שהיא החברה המדינית, ובין יחידים היושבים חלד, כי בסכלות הזה השתבשו יחידים גם תעו בו גוים וממלכות :(מלבי''ם באור הענין)
49 : 3
גַּם־בְּנֵ֣י אָ֭דָם גַּם־בְּנֵי־אִ֑ישׁ יַ֝֗חַד עָשִׁ֥יר וְאֶבְיֽוֹן:
les hommes d’humble condition comme les grands personnages, ensemble les riches et les pauvres !
Rachi (non traduit)
גַּם בְּנֵי אָדָם. בְּנֵי אַבְרָהָם שֶׁנִּקְרָא הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים (יְהוֹשֻׁעַ י''ד) בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה:
גַּם בְּנֵי אִישׁ. בְּנֵי נֹחַ שֶׁנִּקְרָא אִישׁ צַדִּיק (בְּרֵאשִׁית ו'):
M. David (non traduit)
יחד. ר''ל זה כזה :
M. Tsion (non traduit)
בני אדם. המון העם : בני איש. הגדולים שבהם כמו הלא איש אתה (ש''א כו) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
גם בני אדם, בני איש. כשנרדפים יחד יציין בבני איש בני גדולים, וכן לקמן (ס''ב י') :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
גם, היא כוללת גם כל כתות האנשים, בין הנכבדים בין הנקלים, בין העשיר בין האביון, כי כולם יבערו ויכסלו בזה :(מלבי''ם באור הענין)
49 : 4
פִּ֭י יְדַבֵּ֣ר חָכְמ֑וֹת וְהָג֖וּת לִבִּ֣י תְבוּנֽוֹת:
Ma bouche prêche la sagesse, et la raison inspire les pensées de mon cœur.
Rachi (non traduit)
וְהָגוּת לִבִּי. מַחְשְׁבוֹת לִבִּי, תְבוּנוֹת הֵם:
M. David (non traduit)
והגות. מחשבות לבי המה דברי תבונה ר''ל מלבד הדברים הנגלים שיש במה שאדבר הנה יש בהם עוד דברים נסתרים מה שאחשוב בלבי :
M. Tsion (non traduit)
והגות. ומחשבות :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
חכמות, תבונות. חכמה דרכי ההנהגה שיש בהם טוב ורע, וחקי החכמה הם מקובלים, והתבונה הם דברים שיוציא משכלו על ידי היקשים והתבוננות, ושם פה מיוחד אל החכמה, וכללים אלה התבארו ביחוד בס' משלי :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
פי ידבר חכמות, המאמרים שיאמר בפיו הם דברי חכמה, והגות לבי תבונות, ותוך מאמריו החיצונים רצוף היקש תבוניי, למשל מה שיאמר שהכסף והעושר הם רק קנינים מדומים זה לקוח מדברי החכמה, אבל מה שיסביר את הדבר הוא היקש הלקוח מדרכי הבינה, וזה צורתו, האדם צריך שימיר קנין חיצוני בעד קנין מתעצם אליו יותר, למשל הכסף בעבור גופו, הנפש היא עצמות האדם נגד הגוף, התולדה מזה שצריך שימיר מחמדי הגוף בעד אושר הנפש, והיקש תבוניי הזה בנוי על היסוד הלקוח מדברי החכמה ממהות הנפש ושהיא עצמות האדם :(מלבי''ם באור הענין)
49 : 5
אַטֶּ֣ה לְמָשָׁ֣ל אָזְנִ֑י אֶפְתַּ֥ח בְּ֝כִנּ֗וֹר חִידָתִֽי:
Je prête l’oreille aux sentences poétiques, et prélude avec la harpe aux piquants aphorismes.
Rachi (non traduit)
אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי. לְדִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת מְשַׁל הַקַּדְמוֹנִי (ש''א כד):
אֶפְתַּח. לָכֶם חִידָתִי זֹאת בְּכִנּוֹר וְזוֹ הִיא הַחִידָה לָמָּה אֲנִי צָרִיךְ לִירָא בִּימֵי רַע בְּיוֹם פְּקוּדַּת עוֹל לְפִי שֶׁעֲוֹן עִקְּבֵי יְסוּבֵּנִי עֲוֹנוֹת שֶׁאֲנִי דָּשׁ בֶּעָקֵב שֶׁאֲנִי מְזַלְזֵל בָּהֶם שֶׁהֵם בְּעֵינַי עֲבֵרוֹת קַלּוּת הֵם מַרְשִׁיעוֹת אוֹתִי בְּדִין וְכָל שֶׁכֵּן הָעֲשִׁירִים:
M. David (non traduit)
אטה למשל אזני. דברי המשל הם כמו כצאן לשאול שתו ולא יראו אור ואמר גם אני אטה אזני להם כאומר לא לזולת לבד אזכיר ואזהיר כי גם את עצמי עמהם : אפתח בכנור חידתי. כי החידה היא סגורה וסתומה ואמר אפתח סתימת החידה ואפרשה עם הכנור שאזמר בה כי בהכרעת הנגון יובן הדברים :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
אטה למשל אזני, כי יתחיל דבריו במשל מן פדיון האח ופדיון עצמו ממות, שהוא משל אל פדיון הנפש ממות העצמי, אפתח בכנור חידתי, שמדי נגנו בכנור ימצא תיכף חדתו, ויבין הנמשל :(מלבי''ם באור הענין)
49 : 6
לָ֣מָּה אִ֭ירָא בִּ֣ימֵי רָ֑ע עֲוֹ֖ן עֲקֵבַ֣י יְסוּבֵּֽנִי:
Pourquoi m’exposerais-je à avoir peur aux jours de l’adversité ? à me voir enveloppé par le péché qui s’attacherait à mes talons ?
M. David (non traduit)
למה אירא. וזהו דברו למה אירא וגו' ר''ל על מה אירא כשיבוא הרע בעולם והלא על כי העונות אשר אני מזלזל בהם לדושם בעקב רגליהם הם המסבבים אותי ובעבורם אני מתפחד פן ע''י אלכד ברעה :
M. Tsion (non traduit)
עקבי. עקב הרגל :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
למה אירא, פסוק זה הוא כעין הצעה לכל מה שיאמר אח''ז, הנה ה' הכין לנו מקור חיים היא הנפש הנצחיית אשר היא לא תמות במות הגוף כי תשאר צרורה בצרור החיים את ה' בעדן הנפשות, וא''כ למה אירא בימי רע, כשיגיעו ימי המות למה אירא מן המות הלא היא יובילני אל החיים הנצחיים, ואך מה שאירא הוא כי עון עקבי יסובני, שאז יסובו אותי העונות שהלכתי והנהגתי בהם שלא שמרתי להכין לי צידה ליום מועד ולעשות דבר להשלמת נפשי, עד שלא אירא מן המות רק ממעשי הרעים :(מלבי''ם באור הענין)
49 : 7
הַבֹּטְחִ֥ים עַל־חֵילָ֑ם וּבְרֹ֥ב עָ֝שְׁרָ֗ם יִתְהַלָּֽלוּ:
De ceux qui se fient à leurs biens, et se glorifient de l’abondance de leurs richesses,
Rachi (non traduit)
הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם. וּמַה בֶּצַע בְּמָמוֹנָם הֲלֹא:
M. David (non traduit)
הבוטחים. ר''ל א''כ כ''ש האנשים התולין בטחונם ברוב עשרם ומתהללים בה כ''ש שיש להם להתפחד כי הלא דרכם להרבות זלזול בעונות ולדושם בעקב הרגל :
M. Tsion (non traduit)
חילם. עשרם : יתהללו. ישתבחו :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
הבוטחים, אומר אני אל הבוטחים על חילם, ולא יבטחו בו להיות אמצעי אל השלימות כמו לעשות בו צדקה וחסד, רק שברוב עשרם יתהללו, וזה הוא התכלית אצלם לאצור עושר רב :(מלבי''ם באור הענין)
49 : 8
אָ֗ח לֹא־פָדֹ֣ה יִפְדֶּ֣ה אִ֑ישׁ לֹא־יִתֵּ֖ן לֵאלֹהִ֣ים כָּפְרֽוֹ:
pas un ne saurait racheter son frère, ni donner à Dieu le coût de sa rançon.
Rachi (non traduit)
אָח. לֹא יוּכַל לִפְדּוֹת אֶת אָחִיו בְּמָמוֹנוֹ לְפִי שֶׁאִם בָּאִים לִפְדּוֹת אִישׁ אֶת אָחִיו יִתְיַקֵּר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם מִכָּל הוֹן לְפִיכָךְ עַל כָּרְחוֹ חָדֵל הוּא לְעוֹלָם מִלִּפְדּוֹתוֹ:
M. David (non traduit)
אח וגו'. כאומר הנה באמת סכלות גדול הוא לבטוח בעושר כי הלא אין איש יוכל לפדות בממון את אחיו מן המיתה ואף כופר נפש עצמו לא יוכל ליתן :
M. Tsion (non traduit)
כפרו. פדיון נפשו :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
אח, הכי לא יפדה איש את אחיו, שאם ירצה להמית את אחיו והוא יכול לפדותו בממון הכי לא יפדהו. ? ואם יקרה אכזר כזה שממונו חביב עליו מהצלת אחיו, הכי לא יתן לאלהים כפרו, היינו כופר עצמו, אם נתחייב מיתה וכופר יושת עליו שבו ינצל מן המות וכי לא יתן כספו בעד הצלת חייו. ? הלא ודאי יתנהו, א''כ אשאל אם כל אדם יתן את כל אשר לו בעד חיי גופו הגם שגופו אינו עקר האדם, ר''ל שהוא אינו עצם האדם הנשאר קיים ונצחי, שעיקר האדם הוא נפשו הנצחיית והגוף רק לבוש אליו :(מלבי''ם באור הענין)
49 : 9
וְ֭יֵקַר פִּדְי֥וֹן נַפְשָׁ֗ם וְחָדַ֥ל לְעוֹלָֽם:
Le rachat de leur âme est à trop haut prix, il faut y renoncer à jamais.
Rachi (non traduit)
וְיֵקַר. (שֶׁיִּחְיֶה לָנֶצַח וְלֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת) וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן מְנִיעָה כְּמוֹ אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז (יְשַׁעְיָה יג) וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי (וַיִּקְרָא כו), כְּלוֹמַר וְיִמָּנַע פִּדְיוֹן נַפְשָׁם:
M. David (non traduit)
ויקר. להפדות את הנפש הוא דבר יקר ולא סוף דבר שיקר הוא אלא אפי' שחדל הוא לעולם ואינו נמצא כלל :
M. Tsion (non traduit)
ויקר. דבר אשר תקשה מציאותו קרוי יקר וכן ודבר ה' היה יקר (ש''א ג) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
נפשם. בא לרוב על הנפש הרוחניית, כמ''ש (למעלה ג') :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ויקר, וא''כ הלא יקר ונעלה מן פדיון גופו העובר הוא פדיון נפשם, לפדות נפשם הנצחיית מן המות הנצחי, וא''כ מדוע וחדל לעולם, מדוע יחדלו המון האנשים מלפדות את נפשם בל תמות המות הנפשיי הנצחיי :(מלבי''ם באור הענין)
49 : 10
וִֽיחִי־ע֥וֹד לָנֶ֑צַח לֹ֖א יִרְאֶ֣ה הַשָּֽׁחַת:
Pensent-ils donc vivre toujours, ne pas voir la tombe ?
M. David (non traduit)
ויחי. אף אם הרבה יחיה וכי יחיה עוד לנצח ולא יראה כלל את השחת ומהו א''כ בטחון העושר :
M. Tsion (non traduit)
השחת. בור הקבר :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
לנצח. מציין תמיד זמן הנצחי של האלהי והנשמה והרוחנים שהם למעלה מן הזמן שנקרא בשם עולם, כמ''ש (ישעיה סי' נ''ז) :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ויחי, ר''ל שהלא בפדותם את גופם לא יפדהו רק שיחיה חיי שעה לא על חיי עולם, כי בסוף ימות בהכרח וירד לשחת, אבל אם יפדה את נשמתו הלא יחי עוד לעולם חיים נצחיים, ולא יראה השחת, וא''כ היה ראוי שיתן כל הונו ורכושו בעד פדיון נשמתו, ומדוע חדל זאת לעולם ואין איש שם על לב לפדותה מני אבדון נצחי :(מלבי''ם באור הענין)
49 : 11
כִּ֤י יִרְאֶ֨ה | חֲכָ֘מִ֤ים יָמ֗וּתוּ יַ֤חַד כְּסִ֣יל וָבַ֣עַר יֹאבֵ֑דוּ וְעָזְב֖וּ לַאֲחֵרִ֣ים חֵילָֽם:
Ils remarquent pourtant que les sages meurent, tout comme périssent le fou et le sot, en laissant leurs biens à d’autres.
Rachi (non traduit)
כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ. וְאֵין נִיצּוֹלִין מִן הַמָּוֶת לְפִיכָךְ ע''כ הוּא חָדֵל לִיגַע וְלִטְרוֹחַ עַל פִּדְיוֹן אָחִיו:
חֵילָם. מָמוֹנָם, בַּחֲכָמִים נֶאֱמַר מִיתָה שֶׁאֵינָם מֵתִים בעה''ז אֶלָּא הַגּוּף בִּלְבַד וּבִכְסִיל וָבַעַר נֶאֱמַר אֲבֵידָה:
M. David (non traduit)
כי יראה. עם כי יראה שכל בני העולם עומדים למיתה החכם יהיה או סכל ובמותם יעזבו עושרם לאחרים אשר לא עמלו בו :
M. Tsion (non traduit)
ובער. שוטה : חילם. עשרם :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כי יראה, הלא צריך הוא לראות שבענין הנפשיי יש הבדל בין החכם ובין הכסיל, שחכמים ימותו וכסיל ובער יחד יאבדו, שהחכמים לא יאבדו כי נפשם תחיה לעד רק ימותו שהוא מיתת הגוף, אבל כסיל ובער הם יאבדו, כי לא ישאר שארית לנפשם, אבל בענין הממון אין שום הבדל בין האנשים כי כולם יעזבו לאחרים חילם, שעשרם יירשו אחרים אחרי מותם :(מלבי''ם באור הענין)
49 : 12
קִרְבָּ֤ם בָּתֵּ֨ימוֹ | לְֽעוֹלָ֗ם מִ֭שְׁכְּנֹתָם לְדֹ֣ר וָדֹ֑ר קָֽרְא֥וּ בִ֝שְׁמוֹתָ֗ם עֲלֵ֣י אֲדָמֽוֹת:
Ils s’imaginent que leurs maisons vont durer éternellement, leurs demeures de génération en génération, qu’ils attacheront leurs noms à leurs domaines.
Rachi (non traduit)
קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם. מַחְשְׁבוֹתָם לִבְנוֹת לָהֶם בָּתִּים שֶׁיִּתְקַיְּימוּ לְעוֹלָם:
קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם. אֶת בָּתֵּיהֶם שֶׁהֵם בּוֹנִים לְמַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְזִכָּרוֹן וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ (בְּרֵאשִׁית ו') אַנְטִיּוֹכֻס בָּנָה אַנְטוֹכְיָא סִלְיָקוֹס בָּנָה סְלִיקְיָא:
M. David (non traduit)
קרבם. עכ''ז יחשבו בקרב לבם אשר בתיהם תתקיים לעולם : קראו. קוראים שמם על אדמתם לומר שהיא אדמת פלוני כאלו יחיו לנצח ותהיה בידם :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
בתימו, משכנתם. המשכנות הם בלתי בנויים כ''כ בחזק כמו הבתים, ועל כן מציינים במלות לדור ודור שאינו מורה על התמדה כללית כמו מלת לעולם, כמ''ש בהבדל בין לעולם ובין לדור ודור (למעלה ל''ג י''א) : קראו בשמותם. כמו ותכתוב ספרים בשם אחאב (מ''א כ''א), ושאלתם לו בשמי לשלום (שמואל א' כ''ה) בשם דוד (שם). וקראו. מענין הכרזה שמכריזים בשמם :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
(יב־יג) קרבם, ר''ל הלא ראוי שידעו ויחשבו זאת בקרב לבם, כי בתימו אשר ישארו לעולם ומשכנותם, אשר ישארו לדור ודור, ר''ל הבתים והמשכנות של העשירים אשר ישארו אחרי מותם ביד זרים היורשים אותם, הם יקראו ויכריזו ויפרסמו בשמותם, דהיינו בשמם ובשליחותם, שהבתים האלה יהיו שלוחים מהם להכריז בשמם עלי אדמות ולהודיע לכל לאמר, דעו כי האדם אשר לא ילין ביקר, מי שלא יוכל לקחת עמו יקרו ונכסיו ללין עמו בקבר, האדם הזה נמשל כבהמות נדמה, היה סכל כבהמה, כי האדם צריך לקחת עמו את היקר, דהיינו לעשות בו חסד ומעשים טובים עד שישאר בידו לעת אחריתו, ומי שלא עשה זאת הוא נמשל כבהמה, כן יקראו ויכריזו בתי העשירים ומשכנותיהם, ר''ל שמן הבתים וארמנותיהם אשר עמלו בהם בבנינם והם עתה ביד זרים ילמדו כל בני אדם המוסר הזה :(מלבי''ם באור הענין)
49 : 13
וְאָדָ֣ם בִּ֭יקָר בַּל־יָלִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ:
Or les hommes ne se perpétuent pas dans leur splendeur ; semblables aux animaux, ils ont une fin.
Rachi (non traduit)
בִּיקָר. לְשׁוֹן יְקָר וְתִפְאֶרֶת, (סא''א):
נִמְשַׁל. לְשׁוֹן מָשָׁל:
נִדְמוּ. לְשׁוֹן דְּמָמָה:
M. David (non traduit)
ואדם ביקר. הלא אין האדם בוטח ביקר עשרו שילין עמו עד הבוקר וא''כ מה הוא העושר : נמשל. הבוטח בעשרו הוא נמשל לבהמות ודומים אליהם בחסרון הדעת והענין כפול לדמיון גמור :
M. Tsion (non traduit)
ביקר. מלשון יקר : נדמו. מלשון דמיון :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
נמשל, נדמו. הדמיון הוא יותר מן המשל, כמו שבארתי היטב ישעיה (ס' מ') ועל כן מוסיף שנדמו לגמרי. ילין. לינה בא גם על ההתמדה בדבר בצוארו ילין עז (איוב מ''ב) :(מלבי''ם באור המלות)
49 : 14
זֶ֣ה דַ֭רְכָּם כֵּ֣סֶל לָ֑מוֹ וְאַחֲרֵיהֶ֓ם | בְּפִיהֶ֖ם יִרְצ֣וּ סֶֽלָה:
Cette attitude chez eux est pure folie : qu’ils puissent, de leur bouche, se déclarer satisfaits de l’avenir. Sélah !
Rachi (non traduit)
כֵּסֶל. שְׁטוּת:
וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה. וְהַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם יְדַבֵּרוּ בָּהֶם וִיסַפְּרוּ בְּפִיהֶם מַה אֵירַע לָרִאשׁוֹנִים:
יִרְצוּ. לְשׁוֹן הַרְצָאַת דְּבָרִים, רטרירונ''ש בלע''ז, וחז''ל פֵּירְשׁוּ זֶה דַרְכָּם שֶׁל רְשָׁעִים שֶׁסּוֹפָם אֲבוּדִים אֲבָל כֵּסֶל לָמוֹ חֵלֶב יֵשׁ לָהֶם עַל כִּסְלֵיהֶם וּמְכַסּוֹת אֶת כִּלְיוֹתֵיהֶם וְאֵינָן יוֹעֲצוֹת אוֹתָם לָשׁוּב מֵרָעָתָם וְשֶׁמָּא תֹּאמַר שִׁכְחָה הִיא לָהֶם עַל שֶׁשָּׁכְחוּ שֶׁסּוֹפָם לָמוּת ת''ל וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ כְּלוֹמַר יוֹם אַחֲרִיתָם תָּמִיד בְּפִיהֶם וְאֵין חֲרֵדִים מִמֶּנּוּ:
M. David (non traduit)
זה דרכם. כן מנהגם להחזיק לעצמם את הכסילות הזאת להתהלל עם העושר ולבטוח בה : אחריהם. אף בניהם הבאים אחריהם גם המה ירצו לעולם באמרי פי אבותיהם להתהלל עם העושר :
M. Tsion (non traduit)
כסל. מל' כסילות : למו. להם : ירצו. מלשון רצון :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
כסל. מענין תקוה, כמו אשר יקוט כסלו (איוב ז'). ירצו. מענין רצון, ובא על הצואה שמגלה בפיו רצונו מה שיהיה אחריו בחילוק נכסיו וכדומה :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
זה דרכם, וא''כ איך יהי' דרכם זה כסל למו, איך יהי' זה תקותם ואיך ישימו כסלם בעושר כזה שיכריז אחרי מותם שהיו דומים כבהמות ? ואיך אחריהם בפיהם ירצו, שבצואתם בעת מותם יגלו רצונם בפיהם מי שיירש נחלתם אחריהם, היש שטות גדול מזה. ? סלה סיום הענין :(מלבי''ם באור הענין)
49 : 15
כַּצֹּ֤אן | לִֽשְׁא֣וֹל שַׁתּוּ֮ מָ֤וֶת יִ֫רְעֵ֥ם וַיִּרְדּ֘וּ בָ֤ם יְשָׁרִ֨ים | לַבֹּ֗קֶר (וצירם) וְ֭צוּרָם לְבַלּ֥וֹת שְׁא֗וֹל מִזְּבֻ֥ל לֽוֹ:
Comme un troupeau ils s’avancent vers le Cheol ; le matin venu, les hommes droits auront raison d’eux ; le Cheol consume jusqu’à leur forme, ne leur servant [pas longtemps] de demeure.
Rachi (non traduit)
כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ. כַּצֹּאן הַמִּתְאַסֵּף לַדִּיר כֵּן הֵם לִשְׁאוֹל:
שַׁתּוּ. דְּגֵשׁוּת התי''ו בְּמָקוֹם תי''ו שְׁנִיָּיה לִשְׁאוֹל שׁוֹתְּתוּ לְשׁוֹן שָׁתוֹתֶיהָ שֶׁל שְׁאוֹל לְמַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה וְכֵן שַׁתּוּ בַּשָּׁמַיִם פִּיהֶם (לְקַמָּן ע''ג) גַּם הוּא לְשׁוֹן שָׁתוֹת, קָבְעוּ בַּשָּׁמַיִם פִּיהֶם לְשׁוֹנָם הָרָע:
מָוֶת יִרְעֵם. מַלְאַךְ הַמָּוֶת יֹאכְלֵם, וְאֶל תִּתְמַהּ עַל לְשׁוֹן אֲכִילָה זוֹ שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (אִיּוֹב יח) יֹאכַל בַּדָּיו בְּכוֹר מָוֶת, ל''א לְשׁוֹן רְצִיצָה כְּמוֹ הֲיָרֹעַ בַּרְזֶל (יִרְמְיָה טו):
וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר. לְיוֹם הַגְּאוּלָּה כְּשֶׁיִּזְרַח בְּקָרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ רוֹדִים בָּהֶם כְּמוֹ שנא' וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים וגו' (סוֹף מַלְאֲכֵי):
וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל. צוּרָתָם שֶׁל רְשָׁעִים תִּבְלֶה אֶת הַשְּׁאוֹל, גֵּיהִנֹּם כָּלֶה וְהֵם אֵינָם כֵּלִים:
מִזְּבֻל לוֹ. מִהְיוֹת לָהֶם מָדוֹר והקב''ה מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתֵּקָהּ וּמְלַהֶטֶת אוֹתָם שנאמ' (שָׁם) וְלִהַט אוֹתָם הַיּוֹם הַבָּא, וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּירְשׁוּ מִזְּבוּל לוֹ עַל שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּזְּבוּל שֶׁהֶחֱרִיבוּ אֶת בהמ''ק:
M. David (non traduit)
כצאן. ועומדים המה למיתה לכלות הנפש עם הגוף כמו הצאן הנאסף אל הדיר הגופות עם נפשותם כן יאספו כולם להשימם בשאול והמות ישברם מכל וכל כי בקבר תכלה הנפש עם הגוף : וירדו. אף בחייהם כאשר יבוא עתם ימשלו בם הישרים בבוא עת בקרם וזריחתם : וצורם. וחזקם יובא להרקב בשאול ולא ישאר מהם מאומה לא מהגוף ולא מהנפש : מזבול לו. מן המדור שלו יובא אל השאול :
M. Tsion (non traduit)
שתו. שמו : ירעם. ישברם : וירדו. וימשלו : וצורם. מלשון צור ור''ל חזקם. לבלות. מלשון בליה ורקבון : מזבול. ענין מדור כמו בית זבול לך (מ''א ח) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
וצורם. מענין צור וסלע, הצור שלהם יבלה וישחית את השאול שלא יהיה זבול ומעון להצור שהיא הנפש הרוחנית, שנקראת צור (לקמן ע''ג כ''ו, איוב י''ח ד') :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כצאן לשאול שתו, כחות החיים דומים כצאן שסוף בהמה לשחיטה כן לשאול שתו, והמות ירעה אותם כמו שהצאן מפטמין אותם בכדי לטבחם ולהמיתם, כן סבת רעיתם ומזונם הוא המות, שע''י המות וההעדר הכרוך בטבע החומר יותכו ליחותיו תמיד ויצטרך אל המזון להשלים תמורת הניתך, ואחר שהתמורה חלושה מן הליחות השרשי יופסד הליחות השרשי ויתמעט תמיד עד שימות, וירדו, אולם נגד כחות החיים הממירים מזגיהם תמיד ונתכים ומתקרבים אל המות, נמצא ג''כ כחות ישרים, שהם הכחות הנפשיות והשכליות כמו כח הבינה והדעת ויתר המדות הטובות שהם כולם ישרים ותמימים, והם ירדו, כצאן האלה שהם כחות החיים וימשלו בם ע''י כח הממשלה אשר בנפש בכל בקר, ויבקרו אותם כבקרת רועה עדרו, וצורם שהוא הצור החזק שלהם שהיא הנפש הנצחיית (שנקראת בשם צור כמ''ש ויעתק צור ממקומו וכמש''ש) הוא ירדה בם לבלות שאול מזבול לו, שהוא יבלה את השאול בל יהי' זבול ומעון לו להצור הזה, שנפשו הרוחנית תתגבר על כחות החומריים וישיבם אל היושר והשיוי ואל הנצחיות, וימשול על כח ההעדר שהוא השאול הכרוך בטבע החומר ויגבור השכל והצורה והרוחני על בני השאול ואבדון אלה :(מלבי''ם באור הענין)
49 : 16
אַךְ־אֱלֹהִ֗ים יִפְדֶּ֣ה נַ֭פְשִׁי מִֽיַּד־שְׁא֑וֹל כִּ֖י יִקָּחֵ֣נִי סֶֽלָה:
Toutefois Dieu délivrera mon âme du Cheol, quand il lui plaira de me retirer. Sélah !
Rachi (non traduit)
אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי. אֲבָל אֲנִי שֶׁהִטֵּיתִי לְמָשָׁל אָזְנִי, אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי שֶׁלֹּא אֵלֵךְ אֶל שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִי בְּחַיַּי לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו:
M. David (non traduit)
מיד שאול. לבל תכלה נפשי עם הגוף בקברי : כי יקחני סלה. את נפשי יקח להיות גנוזה עמו למעלה עד עולם :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
כי יקחני. כמו כי לקח אותו אלהים, היום ה' לוקח את אדוניך, שהוא עלות הצדיק אל צרור החיים את ה' :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
אך, אולם אנכי לא נמשכתי אחרי החומר, ואלהים יפדה נפשי הרוחנית מיד שאול, כי יקחני אליו להיות נפשי צרורה בצרור החיים עם ה' אלהי הרוחות, סלה, סיום הענין :(מלבי''ם באור הענין)
49 : 17
אַל־תִּ֭ירָא כִּֽי־יַעֲשִׁ֣ר אִ֑ישׁ כִּֽי־יִ֝רְבֶּה כְּב֣וֹד בֵּיתֽוֹ:
Ne sois pas alarmé si quelqu’un s’enrichit, et voit s’accroître le luxe de sa maison !
M. David (non traduit)
אל תירא. אל תדאג בעבור קנאת העשיר :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
אל תירא, בל תתירא ולבך אל יהגה אימה, באשר תחשב כי בזה יעשיר איש במה שירבה כבוד ביתו, במה שביתו מלא כבוד מרוב הקנינים והחמודות, אל תחשוב שהיא היא העושר של האיש, לא זאת.(מלבי''ם באור הענין)
49 : 18
כִּ֤י לֹ֣א בְ֭מוֹתוֹ יִקַּ֣ח הַכֹּ֑ל לֹא־יֵרֵ֖ד אַחֲרָ֣יו כְּבוֹדֽוֹ:
Car, quand il mourra, il n’emportera rien ; son luxe ne le suivra point [dans la tombe].
M. David (non traduit)
הכל. כלל וכלל לא וכן ולרש אין כל (ש''ב יב) : לא ירד. אל הקבר :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
כי לא. כי זה מלשון אם, ומלת הכל כפשוטו :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כי אם לא במותו יקח הכל, אם אין הקנינים מתעצמים עמו עד שיוכל לקחתם עמו בעת מותו, ע''י שיוציא ממונו לצדקה ומע''ט שאז הקנינים הם שלו גם אחר מותו, כי הצליח בם את נפשו והלך לפניו צדקו, אם לא יוכל לקחת הכל במותו רק ישארו פה ביד זרים, א''כ הלא לא ירד אחריו כבודו ואינו כבוד אמתי אחר שלא ישאר אצלו :(מלבי''ם באור הענין)
49 : 19
כִּֽי־נַ֭פְשׁוֹ בְּחַיָּ֣יו יְבָרֵ֑ךְ וְ֝יוֹדֻ֗ךָ כִּי־תֵיטִ֥יב לָֽךְ:
Il a beau se dire heureux durant sa vie, s’attirer des hommages par son bien-être :
Rachi (non traduit)
כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ. הָרָשָׁע מְבָרֵךְ אֶת נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו וְאוֹמֵר שָׁלוֹם עָלַיִךְ נַפְשִׁי לֹא יְאוּנֵּךְ שׁוּם רָעָה אֲבָל אֲחֵרִים אֵין אוֹמְרִים עָלָיו כֵּן:
וְיוֹדֻךָ כִּי תֵיטִיב לָךְ. וְאַתָּה אִם תִּשְׁמַע לִדְבָרַי הַכֹּל יוֹדוּךָ כִּי תֵּטִיב לְנַפְשֶׁךָ לְיַשֵּׁר אֶת דַּרְכֶּךָ:
M. David (non traduit)
כי נפשו. הוא לבד ברך נפש עצמו בימי חייו ואמר שלום יהיה לי אבל לא נתברך מזולת אבל אתה כאשר תטיב מעשיך להיטיב לך בעוה''ב אז הכל יודוך :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כי, מי שרוצה שיהיו הקנינים שלו, צריך שיוציאם בצרכי נשמתו, עד שעם חייו יברך את נפשו לא את גופו, ויודוך רק אז יודוך אם תיטיב לך, לנשמתך, לא אם תיטיב לזרים יורשי עשרך :(מלבי''ם באור הענין)
49 : 20
תָּ֭בוֹא עַד־דּ֣וֹר אֲבוֹתָ֑יו עַד־נֵ֝֗צַח לֹ֣א יִרְאוּ־אֽוֹר:
il ira rejoindre la génération de ses pères, qui plus jamais ne verront la lumière.
Rachi (non traduit)
תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו. כְּשֶׁתַּשְׁלִים יָמֶיךָ וְתָמוּת תָבֹא וְתִרְאֶה אֶת דּוֹר הָרְשָׁעִים אֲבוֹתָיו שֶׁל רָשָׁע נִידּוֹנִים בַּגֵּיהִנֹּם אֲשֶׁר עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר:
M. David (non traduit)
תבוא וגו'. כאשר תבוא להשכיל אף עד גמול דור אבותיו אשר ג''כ היתה כל חמדתם לאסוף הון אז תבין שעד נצח לא ראו אור עוה''ב :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
תבא, אם תבא עד דור אבותיו (של האיש שלא ירד אחריו כבודו) תראה כי עד נצח לא יראו אור כי יאבדו לנצח :(מלבי''ם באור הענין)
49 : 21
אָדָ֣ם בִּ֭יקָר וְלֹ֣א יָבִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ: (פ)
L’homme, au sein du luxe, s’il manque de raison, est pareil aux animaux : sa fin est certaine.
Rachi (non traduit)
אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין. דֶּרֶךְ הַחַיִּים נְתוּנָה לְפָנָיו שֶׁאִם יֵלֵךְ בָּהּ הֲרֵי נִכְבָּד אֵינוֹ מִבֵּין אֶת הַטּוֹב:
M. David (non traduit)
אדם ביקר. ר''ל אף תבין כי האדם אשר הוא ביקר העושר ולא יבין לבל ישים בו כל חמדתו ולבטוח בו שהוא נמשל לבהמות ודומים להם ביתרון הדעת דמיון גמור :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ואדם, האדם שי''ל יקר שהיא נפשו הנצחיית שהוא יקר אמתי, והוא לא יבין ויחליפנה בעבור הבל ורעות רוח, א''כ הוא נמשל כבהמות נדמו, כי חיי גוף האדם דומה כחיי הבהמה כמות זה כן מות זה :(מלבי''ם באור הענין)
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source