Chap. 5
1
בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים: (ס)
Je suis entré dans mon jardin, ô ma sœur, ma fiancée ; j’ai récolté ma myrrhe et mon baume, j’ai mangé de mes rayons de miel, j’ai bu mon vin et mon lait. Mangez, mes compagnons, buvez et enivrez-vous, amis.
Rachi (non traduit)
בָּאתִי לְגַנִּי. בִּימֵי חֲנֻכַּת הַבָּיִת:
אָרִיתִי. לָקַטְתִּי, וְהוּא לְשׁוֹן מִשְׁנָה ''כִּמְלֹא אוֹרֶה וְסַלּוֹ'', וְאַף לְשׁוֹן מִקְרָא ''וְאָרוּהָ כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ''. וְנֶאֱמַר עַל שֵׁם הַקְּטֹרֶת, שֶׁהִקְטִירוּ קְטֹרֶת יָחִיד הַנְּשִׂיאִים עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן וְנִתְקַבְּלָה, וְהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג לְדוֹרוֹת. וְעַל כֵּן נֶאֱמַר ''אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי''. יֵשׁ דְּבַשׁ שֶׁהוּא גָּדֵל בְּקָנִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ''בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ''. ו''יערת'' הִיא לְשׁוֹן קָנֶה, כְּמוֹ ''וַתָּשֶׂם בַּסּוּף'', וְשַׁוִּיתָהּ בְּיַעֲרָא. וּמוֹצְצִין הַדְּבַשׁ וּמַשְׁלִיכִין הָעֵץ. וַאֲנִי מֵרֹב חִבָּה ''אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי'', אָכַלְתִּי הַקָּנֶה עִם הַדְּבַשׁ, אֶת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי עִם הָרָאוּי, קְטֹרֶת נְדָבָה, וְכֵן שְׂעִירֵי חַטָּאת שֶׁהִקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים, וְאֵין חַטָּאת קְרֵבָה נְדָבָה, וַאֲנִי קִבַּלְתִּים בּוֹ בַּיּוֹם:
שָׁתִיתִי יֵינִי. הֵם הַנְּסָכִים:
עִם חֲלָבִי. מָתְקוּ וְצַחוּ מֵחָלָב:
אִכְלוּ רֵעִים. בְּאֹהֶל מוֹעֵד אַהֲרֹן וּבָנָיו, וּבְבֵית עוֹלָמִים הַכֹּהֲנִים כֻּלָּם:
שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל אוֹכְלֵי בְּשַׂר זֶבַח הַשְּׁלָמִים שֶׁהִקְרִיבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ:
M. David (non traduit)
באתי לגני. החשוק שלח דברו וכה אמר כן אעשה ואמהר לבא אל הגן שהכנת לי ואלקט המור עם שאר, מיני הבושם שהזמנת לי. ואת הדבש אוכל לתאוה עד שאוכל גם הקנים למצוץ הדבש מהם. ואשתה היין עם החלב שהזמנת לי : אכלו רעים. למרבית השמחה אזמן קרואים ואפייסם לאכול, וכה אומר להם אכלו רעים וגו'. והנמשל הוא לומר כאילו המקום ברוך הוא מבטיח ואומר הנה חיש מהר אשרה שכינתי בקרבך, ואקבל ברצון קטורת הסמים, ואש תרד מן השמים ותאכל עצי המערכה עם הקרבנות אשר יערבו עלי כדבש, ואקבל ברצון נסכי היין אשר ימתקו עלי כחלב, והכהנים בני אהרן יאכלו חלקם ממותר אשי :
M. Tsion (non traduit)
באתי. עבר במקום עתיד. וכן אריתי אכלתי שתיתי: אריתי. ענין לקיטה, כמו וארוה כל עוברי דרך (תהלים פ יג): יערי. כן יקראו הקנים שגדל בהם הדבש. וכן ביערת הדבש (ש''א יד כז): ושכרו. ענין השתיה יותר מכדי המדה: דודים. אהובים:
2
אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה:
Je dors, mais mon cœur est éveillé : c’est la voix de mon bien-aimé ! Il frappe : " Ouvre-moi, ma sœur, ma compagne, ma colombe, mon amie accomplie ; car ma tête est couverte de rosée, les boucles de mes cheveux sont humectées par les gouttelettes de la nuit."
Rachi (non traduit)
אֲנִי יְשֵׁנָה. כְּשֶׁהָיִיתִי שְׁלֵוָה וּשְׁקֵטָה בְּבַיִת רִאשׁוֹן, נוֹאַשְׁתִּי מֵעֲבֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּישֵׁנָה וְנִרְדָּמֶת:
וְלִבִּי עֵר. זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כָּךְ נִדְרַשׁ בִּפְסִיקְתָּא:
וְלִבִּי עֵר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי עֵר לְשָׁמְרֵנִי וּלְהֵיטִיב לִי:
קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק. מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל הַנְּבִיאִים וּמַזְהִיר עַל יְדֵיהֶם הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ:
פִּתְחִי לִי. אַל תִּגְרְמִי לִי שֶׁאֶסְתַּלֵּק מֵעָלַיִךְ:
שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל. לְשׁוֹן אָדָם שֶׁבָּא בַּלַיְלָה דּוֹפֵק עַל פֶּתַח אֲהוּבָתוֹ. אוֹמֵר כֵּן ''בִּשְׁבִיל חִבָּתֵךְ בָּאתִי בַּלַּיְלָה בְּעֵת הַטַּל אוֹ הַגֶּשֶׁם''. וְהַדֻּגְמָא ''שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל'' שֶׁאֲנִי מָלֵא רָצוֹן וְנַחַת רוּחַ אַבְרָהָם אָבִיךְ, שֶׁעָרְבוּ עָלַי מַעֲשָׂיו כַּטַּל, וְהִנְנִי בָּא אֵלַיִךְ טָעוּן בְּרָכוֹת וְשִׁלּוּם שְׂכַר מַעֲשִׂים טוֹבִים אִם תָּשׁוּבִי אֵלָי:
קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה. אַף בְּיָדִי הַרְבֵּה קְבוּצוֹת מִינֵי פֻּרְעָנִיּוֹת לִפָּרַע מֵעוֹזְבַי וּמִמְּנַאֲצַי. ''טַל'' הוּא לְשׁוֹן נַחַת:
רְסִיסֵי לָיְלָה. גִּשְׁמֵי לַיְלָה שֶׁהֵן טוֹרַח וַעֲיֵפוּת. ''רְסִיסֵי'' תַּרְגּוּם שֶׁל ''רְבִיבִים'', ''וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב,'' ''וְכִרְסִיסֵי מַלְקוֹשָׁא'' קְווּצּוֹת הֵן דִּבּוּקֵי שַׂעֲרוֹת הָרֹאשׁ הַמְדֻבָּקִים יַחַד שֶׁקּוֹרִין פלוצייל''ש. וּלְפִי שֶׁאָחַז הַמִּקְרָא בִּלְשׁוֹן טַל וּמָטָר, אָחַז בִּלְשׁוֹן רֹאשׁ וּקְוֻצּוֹת, שֶׁדֶּרֶךְ טַל וּמָטָר לְהֵאָחֵז בַּשֵׂעָר וּבַקְּוֻצּוֹת. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ ''טַל וּרְסִיסֵי לָיְלָה'' שְׁנֵיהֶם לְטוֹבָה שְׂכַר מִצְוֹת קַלּוֹת הַנּוֹחוֹת לְהֵעָשׂוֹת כְּטַל, וּשְׂכַר מִצְוֹת חֲמוּרוֹת הַקָּשׁוֹת כְּטוֹרַח רְסִיסֵי לָיְלָה:
M. David (non traduit)
אני ישינה. עתה חזרה החשוקה להשלים אמריה עם הנערות, כי כשבא לאוזן החשוק טעם אמריה והפלגת חשקה, שלח אמריו לקלסה באומרו הנך יפה רעיתי וגו' וכל הענין, והיא חשבה מחשבות שיבוא אל הגן לשבת עמה. והוא השיב שכן יבוא הפסיק הענין בזה הספור. ועתה שנה להם מה היה הסיבה אשר החשוק נפרד ממנה כל כך הרבה מן הזמן. ואמרה כאשר הלכתי לישן ועדיין היה לבי ער כי לא נשתקעתי בשינה, שמעתי קול דודי נוקש על הדלת, וכה אמר פתחי לי הדלת את אחותי רעיתי הדבוקה בי כיונה בבן זוגה התמימה באהבתה אלי : שראשי נמלא טל. כי שער ראשי נמלא מן הטל שירד עלי, והקוצות נתמלאו מזלוף הגשמים שירדו בלילה. וכאומר מהרי פתחי, כי מיצר אני בעומדי חוצה בעבור רטיבת הטל והמטר שירדו עלי. והנמשל הוא לומר כאשר ישבתי בגולה בבבל הייתי נואש מן הגאולה, אבל הבחורים שבי כדניאל וחביריו היו מצפים עליה וחשבו את הקץ הנאמר בפי ירמיה, והנה המקום ברוך הוא העיר רוח כורש לשלחם חפשי, למען לא יחולל עוד שמו בין הגוים לומר עם ה' אלה ומארצו יצאו מבלי יכולת להעמידם בארצו :
M. Tsion (non traduit)
ער. מלשון הערה והקצה: דופק. ענין ההכאה בנחת על הדלת. כמו מתדפקים על הדלת (שופטים יט כב): תמתי. מלשון תמימות והוא הפוך המרמה: קוצותי. הוא שער הראש התלוי למטה. וכן קווצותיו תלתלים האמור למטה: רסיס. ענין זלוף ונטיפה. וכן לרוס את הסולת ( יחזקאל מו יד):
3
פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם:
"J’ai enlevé ma tunique, comment pourrais-je la remettre ? Je me suis lavé les pieds, comment pourrais-je les salir ?"
Rachi (non traduit)
פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי. כְּלוֹמַר, כְּבָר לִמַּדְתִּי לְעַצְמִי דְּרָכִים אֲחֵרִים; לֹא אוּכַל לָשׁוּב אֵלֶיךָ עוֹד, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, ''וּמִן אָז חָדַלְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וגו''' שֶׁהָיוּ הַדְּרָכִים הָאֵלֶּה יְשָׁרִים בְּעֵינֵיהֶם. וּלְשׁוֹן ''פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי, רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי'', לְשׁוֹן תְּשׁוּבַת הָאִשָּׁה הַמְּנָאָפֶת שֶׁאֵינָהּ רוֹצָה לִפְתּוֹחַ לְבַעְלָהּ הַדָּלֶת, וּלְפִי שֶׁפָּתַח הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹן ''אֲנִי יְשֵׁנָה, קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק'', סִיֵּם בִּלְשׁוֹן תְּשׁוּבָה הַנּוֹפֶלֶת עַל לְשׁוֹן דּוֹפֵק עַל הַדֶּלֶת בְּעֵת מִשְׁכַּב הַשֵּׁנָה בַּלֵּילוֹת:
M. David (non traduit)
פשטתי את כתנתי. ואני השבתי לו הנה כבר פשטתי את כתנתי כדרך ההולכים לישן, ואין ללכת ערומה, ואיך אם כן אלבשנה כי יש לי טורח בזה. וכבר רחצתי את רגלי עד לא עליתי על המשכב, ואיך אם כן אטנפם ללכת בארץ לפתוח לך הדלת. והנמשל הוא לומר הנה נתעצלתי לעלות לירושלים, לפי שכבר נתישבתי בבבל והיתה הארץ ההיא ערבה עלי, ולא רציתי לטרוח בטלטול הדרך :
M. Tsion (non traduit)
פשטתי. ענין הסרת המלבוש: איככה. מלשון איך: אטנפם . מלשון טינוף ולכלוך:
4
דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו:
Mon bien-aimé retire sa main de la lucarne, et mes entrailles s’émeuvent en sa faveur.
Rachi (non traduit)
דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר. שֶׁאֵצֶל הַדֶּלֶת, וְרָאִיתִי יָדוֹ, וְנֶהֶפְכוּ עָלַי הֲמוֹן מֵעַי לָשׁוּב לְאַהֲבָתוֹ וְלִפְתֹּחַ לוֹ:
M. David (non traduit)
דודי שלח ידו מן החור. אחר זה הושיט החשוק את ידו מן החור שאצל הדלת, הכוונה היה למען תראה ידו ותגעגע עליו ויצר לה בהפרידו ממנה : ומעי המו עליו. כאשר ראיתי ידו השלוחה מן החור, נצטערתי בעבורו ונכמרו רחמי. והנמשל הוא לומר שהמקום ברוך הוא שלח דברו על ידי חגי וזכריה לנבאות לה שבא הקץ, ועל ידי זה נתעוררה לבנות הבית, כמו שנאמר והתנבי חגי נביאה וזכריה וגו' באדין קמו זרובבל וגו' ושריו למבנא בית אלהא וגו' קמתי אני :
M. Tsion (non traduit)
שלח. ענין הושטה: החור. הנקב: המו. מלשון המייה והוא ענין צער והכמרת רחמים. וכן ועל כן המו מעי לו (ירמיה לא יט): עליו. בעבורו:
5
קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל:
Je me lève pour ouvrir à mon bien-aimé ; mes mains dégouttent de myrrhe, mes doigts laissent couler la myrrhe sur les poignées du verrou.
Rachi (non traduit)
קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר. כְּלוֹמַר, בְּלֵב שָׁלֵם וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, כִּמְקַשֶּׁטֶת עַצְמָהּ לְהִתְאַהֵב עַל אִישָׁהּ בְּרֵיחַ טוֹב:
מוֹר עֹבֵר. רֵיחַ עוֹבֵר וּמִתְפַּשֵּׁט לְכָל צַד:
M. David (non traduit)
קמתי אני. אז קמתי ממטתי לפתוח לדודי את הדלת, ובכדי להתאהב עליו התבשמתי להיות ריחי נודף, ובעבור מרבית הבושם היו ידי נוטפים מור. ומן אצבעותי היה המור עובר ויורד על ידי המנעול האוחזים את הדלת לסגרה. והנמשל הוא לומר הן עסקתי בבנין בנפש חפיצה והצלחתי בה, כמו שנאמר ושבי יהודיא בנין ומצלחין :
M. Tsion (non traduit)
עובר. ענין התפשטות: כפות המנעול. הכלי שסוגרין בו הדלת קרוי מנעול. כמו מנעוליו ובריחו (נחמיה ג) וכפות הם ידות המנעול הנתחבים במקום העשוי להם לסגור הדלת, והוא מלשון כף היד:
6
פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי:
J’ouvre à mon bien-aimé, mais mon bien-aimé est parti, a disparu, mon âme s’était pâmée pendant qu’il parlait ; je le cherche et je ne le trouve point, je l’appelle et il ne me répond pas.
Rachi (non traduit)
בִּקַּשְׁתִּיהוּ וגו': וְדוֹדִי חָמַק עָבָר. נִסְתַּר וְנִכְסָה מִמֶּנִּי, כְּמוֹ ''חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ'', סִתְרֵי יְרֵכַיִךְ, עַל שֵׁם שֶׁהַיָּרֵךְ בַּסֵּתֶר. ''עַד מָתַי תִּתְחַמָּקִין'', תִּסָּתְרִי וְתִתְכַּסִּי מֵחֲמַת בּוּשָׁה שֶׁמָּעַלְתְּ בִּי:
נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ. שֶׁאָמַר ''לֹא אָבֹא אֶל בֵּיתֵךְ, כִּי מִתְּחִלָּה לֹא אָבִית לִפְתּוֹחַ'':
M. David (non traduit)
פתחתי. כאשר פתחתי לו הדלת אז סבב עצמו ועבר משם : נפשי יצאה בדברו. כי כשפנה ממנה דיבר קשות לאמר לא אשוב עוד אליך. ואמרה בשמעי דבריו אלה כמעט יצאה נפשי מהפלגת הגעגועין : בקשתיהו. אחר זה בקשתי אותו וחפשתי אחריו ולא מצאתי אותו, וקראתי אותו בחשבי שהוא במקום סתר ויגלה עצמו אלי בשמעו קולי, אבל לא ענה לי. והנמשל הוא לומר כאשר גמרתי בנין הבית נסתלקה הנבואה ומאוד נצטערתי על העדרה, ומחזרת הייתי על החזרת הנבואה ולא עלתה בידי :
M. Tsion (non traduit)
חמק. ענין סבוב. כמו עד מתי תתחמקין (ירמיה לא כא):
7
מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת:
Les gardes qui font des rondes dans la ville me rencontrent, ils me frappent, me maltraitent ; les gardiens des remparts m’enlèvent ma mantille.
Rachi (non traduit)
מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר. וְתוֹפְסִין גַּנָּבִים הַמְהַלְּכִים בַּלֵּילוֹת:
הִכּוּנִי פְצָעוּנִי. חָבְלוּ בִּי חַבּוּרָה. כָּל פֶּצַע, לְשׁוֹן מַכַּת כְּלִי זַיִן הוּא, נברדור''א בלע''ז:
רְדִידִי. עֶדְיִי הַמְרוּדָּד וְהַמְרוּקָּע עָלַי, וְכֵן כָּל הָעִנְיָן לְשׁוֹן אֵשֶׁת נְעוּרִים הַמִּתְאוֹנֶנֶת עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ וּמְבַקַּשְׁתּוֹ. וְזוֹ הִיא הַדֻּגְמָא דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר. כְּשֶׁאָמַרְתִּי, ''רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי וְלֹא אֶפְתַּח לְךָ, וְלֹא אָשׁוּב מִן עֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁבָּחַרְתִּי בָּהּ'':
שָׁלַח יָדוֹ. וְהֶרְאָה נִקְמָתוֹ בִּימֵי אָחָז, וְהֵבִיא עָלָיו חֵיל מֶלֶךְ אֲרָם, ''וַיַּכּוּ בוֹ וַיִּשְׁבּוּ מִמֶּנּוּ שִׁבְיָה גְדוֹלָה וגו' וַיַּהֲרֹג פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ בִּיהוּדָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף בְּיוֹם אֶחָד'':
וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו. בָּא חִזְקִיָּהוּ בְּנוֹ וְשָׁב בְּכָל לְבָבוֹ לִדְרוֹשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָל דּוֹרוֹ שְׁלֵמִים, לֹא קָם דּוֹר בְּיִשְׂרָאֵל כְּמוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּחֵלֶק ''בָּדְקוּ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע וְלֹא מָצְאוּ עַם הָאָרֶץ, מִגֶּבֶת וְעַד אַנְטוֹכְיָא, וְלֹא מָצְאוּ אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁאֵין בְּקִיאִין בְּהִלְכוֹת טֻמְאָה וְטָהֳרָה''. וְזֶהוּ:
''וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וגו'''. אַף יֹאשִׁיָּהוּ נֶאֱמַר בּוֹ ''וְכָמוֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ'', כִּי רָאָה פּוּרְעָנוּת שֶׁבָּאָה עַל מְנַשֶּׁה וְעַל אָמוֹן, לְקַיֵּם ''שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחוֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו'':
פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר. לֹא בִּטֵּל גְּזֵרָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בְּחִזְקִיָּהוּ, ''הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וגו'. וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד'' אֵלּוּ דָנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה; וְאַף בְּיֹאשִׁיָּהוּ עַל יְדֵי חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה ''הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל ישְׁבָיו וגו''', וְאוֹמֵר, ''וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ וגו'. אַךְ לֹא שָׁב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה עַל כָּל הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה. וַיֹּאמֶר ה', ''גַּם אֶת יְהוּדָה אָסִיר מֵעַל פָּנַי כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי אֶת יִשְׂרָאֵל וּמָאַסְתִּי אֶת הָעִיר הַזֹּאת'':
נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ. יָצְאָה מִמֶּנִּי בְּדַבְּרוֹ דָּבָר זֶה:
בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ. וְאִם תֹּאמַר, ''וַהֲלֹא יִרְמְיָה עוֹמֵד וּמִתְנַבֵּא בִּימֵי יְהוֹיָקִים וְצִדְקִיָּהוּ, שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם, לֹא לְבַטֵּל הַגְּזֵרָה, אֶלָּא לְהָקֵל הַפֻּרְעָנוּת וּלְהָכִין מַלְכוּתָם בְּשׁוּבָם מִן הַגּוֹלָה, לְנָטְעָם מֵאֵין נְתִישָׁה וְלִבְנוֹתָם מֵאֵין הוֹרֵס:
מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים. נְבוּכַדְנֶאצַּר וְחֵילוֹתָיו:
הַסֹּבְבִים בָּעִיר. לִנְקוֹם נִקְמָתוֹ שֶׁל מָקוֹם:
נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ:
שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת. אַף מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִים חוֹמוֹתֶיהָ כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, ''עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם וגו''' הֵם הִצִּיתוּ בּוֹ אֶת הָאוּר, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, ''מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ וגו''':
M. David (non traduit)
מצאוני השומרים. בעת סבבתי בעיר לחפש אחריו, מצאו אותי שומרי העיר הסובבים בלילה לשמרה. והכו אותי ופצעו בי. ושומרי החומות לקחו מעלי את רדידי, כדרך שעושין להולך יחידי באישון לילה שמכים ופוגעים בו ומפשיטין בגדיו, באמרם שהולך הוא לגנוב או לנאף. והנמשל הוא לומר הנה פגעו בי השודדים המתפרצים בעולם, ואבדו ממני כמה וכמה בכל דור ודור, וחמסו אותי אכלוני הממוני הציגוני ככלי ריק :
M. Tsion (non traduit)
פצעוני. היא מכה המוציאה דם. וכן פצע תחת פצע (שמות כא כה). נשאו. לקחו. וכן ובתים ונשאו (מיכה ב ב): רדידי. הוא שם תכשיט מה מרודד ודק. וכן והצניפות והרדידים (ישעיה ג כג):
8
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי:
Je vous en conjure, ô filles de Jérusalem : Si vous rencontrez mon bien-aimé, que lui direz-vous ? Que je suis malade d’amour !
Rachi (non traduit)
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם. הָאֻמּוֹת אַנְשֵׁי נְבוּכַדְנֶאצַּר שֶׁרְאִיתֶם בַּחֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מוֹסְרִים עַצְמָם לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, וְאֶת דָּנִיֵּאל לְגוֹב אֲרָיוֹת עַל עִסְקֵי הַתְּפִלָּה, וְאֶת דּוֹרוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי בִּימֵי הָמָן:
אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי. לֶעָתִיד לָבוֹא לְיוֹם הַדִּין, שֶׁיְּבֻקַּשׁ מִכֶּם לְהָעִיד עָלַי, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, ''יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ'':
מַה תַּגִּידוּ לוֹ. שֶׁתָּעִידוּ עָלַי שֶׁבִּשְׁבִיל אַהֲבָתוֹ חָלִיתִי בְּיִסּוּרִים קָשִׁים בֵּינֵיכֶם. יָבֹא נְבוּכַדְנֶאצַּר וְיָעִיד, יָבֹא אֱלִיפַז וְצוֹפַר וְכָל נְבִיאֵי הָאֻמּוֹת, וְיָעִידוּ עָלַי שֶׁקִּיַּמְתִּי אֶת הַתּוֹרָה:
M. David (non traduit)
השבעתי וגו'. ככלותה לספר אמרה אל הנערות משביע אני אתכן אם תמצאו את דודי, הנה זאת היא מה שתגידו לו, אשר אני חולה מרוב הגעגועין אל אהבתו. וכאילו תאמר אין חליי בעבור ההכאות שהכו ופצעו בי השומרים, כי הצער הזה הוא כאין מול צער הפרדתו ממני וזהו חליי. והנמשל הוא כאילו כנסת ישראל משבעת את העובדי כוכבים ומזלות להעיד עליה לעתיד לפני המקום ברוך הוא לומר שכל התלאות שסבלתי בגולה קבלתי באהבה, אבל כל חליי ודאגתי היה על המנעת השראת השכינה, כי לבד זאת היה מגמתי ותוחלתי :
9
מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ:
En quoi ton amant est-il supérieur aux autres amants, ô la plus belle des femmes ? En quoi ton amant est-il supérieur aux autres amants, pour que tu nous conjures de la sorte ?
Rachi (non traduit)
מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד. כָּךְ הָיוּ שׁוֹאֲלִין הָאֻמּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, ''מַה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל הָאֱלֹהִים שֶׁכָּךְ אַתֶּם נִשְׂרָפִים וְנִצְלָבִים עָלָיו''? שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ. לְהָעִיד לוֹ עַל אַהֲבָתֵךְ:
M. David (non traduit)
מה דודך. כאילו הנערות משיבות אותה מה זה תתרפק בו ומגעגעת עליו את היפה בין הנשים. וכי במה נחשב הוא ביתר שאת משאר הדודים : שככה השבעתנו. אשר כך השבעתנו להגיד שאתה חולה לאהבתו. וכאילו תאמרנה הנה גודל החריצות הזה יורה שאין מי להעריך אליו, אמרי נא מה הם הטובות הנמצאות בו שאינם בזולתו. והנמשל הוא כאילו העובדי גילולים משיבות אותה לומר אמרי נא במה הא נחשב מכל שרי מעלה של העו''ג הלא כולם משפיעים טובה לאנשיהם וא''כ הואיל והוא עזבך התחברי עמנו ונהיה לעם אחד ותהי גם את תחת ממשלת השר המושל בנו :
10
דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה:
Mon amant est blanc et vermeil, distingué entre dix mille.
Rachi (non traduit)
דּוֹדִי צַח. לָבָן, כְּמוֹ ''צַחוּ מֵחָלָב'':
וְאָדוֹם. אֲפָרֵשׁ תְּחִלָּה כָּל הָעִנְיָן לְפִי פְּשׁוּטוֹ, בְּקִילוּס נוֹי בָּחוּר כְּשֶׁהוּא לָבָן וּפָנָיו אַדְמוֹנִיּוֹת:
דָּגוּל מֵרְבָבָה. נִדְגָּל בַּחֲיָלוֹת הַרְבֵּה, רַבִּים חֵילוֹתָיו. רְבָבוֹת הַרְבֵּה קְרוּיִין רְבָבָה, שֶׁנֶּאֱמַר ''רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ'':
M. David (non traduit)
דודי צח ואדום. כאילו משיבה הן אין להעריך שאר הדודים מול דודי, כי דודי הוא צח הלבון מעורב במראה אדמימות הנחמד לעין. והנמשל הוא לומר הנה המקום ברוך הוא פועל הרחמים והדין. כי צחות הלבון יורה על הרחמים, והאודם על הדין כמפורסם. וכאומר הנה בידו הכל הרחמים והדין, אבל שרי מעלה לא ייטיבו ולא ירעו מעצמם, כי אינם אלא שלוחי המקום ברוך הוא : דגול מרבבה. יש לו דגלים מקבוצת רבבות. והנמשל הוא לומר רבים הם מלאכיו עושי דברו, כמו שנאמר אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבבן קדמוהי יקומון, ולא כן שרי מעלה :
M. Tsion (non traduit)
צח. ענין בהירות הלובן. כמו צחו מחלב (איכה ד ז): דגול. מלשון דגל והוא הנס שנושאים לפני כל מחנה ומחנה. וכן איש על דגלו (במדבר ב ב ): מרבבה. רבוא הוא עשרת אלפים:
11
רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב:
Sa tête est comme l’or pur, les boucles de ses cheveux qui pendent sont noires comme le corbeau.
Rachi (non traduit)
רֹאשׁוֹ. מַבְהִיק כְּכֶתֶם פָּז. כֶּתֶם הוּא לְשׁוֹן סְגֻלַּת מְלָכִים שֶׁאוֹצְרִין בְּבֵית גִּנְזֵיהֶם, וְכֵן ''יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב'', וְכֵן ''וְלַכֶּתֶם אָמַרְתִּי מִבְטַחִי'', וְכֵן ''וַחֲלִי כָתֶם'':
קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים. לְשׁוֹן תְּלוּיִים, פנדלויי''ש בלע''ז:
שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב. כָּל אֵלֶּה נוֹי לְבָחוּר:
M. David (non traduit)
ראשו כתם פז. כאומרה אין להניח בראשו עטרת זהב, כי הראש עצמו יפה ומבהיק עוד ככתם פז. והנמשל הוא לומר אין לספר עוצם גדלו, כי הוא מרומם על כל ברכה ותהלה : קוצותיו תלתלים. שערותיו המה מסולסלים. ועל כי יתהפכו בסלסולם פעמים נכנסים ופעמים יוצאים, לכן המה נראים תלים תלים, והמה שחורות כנוצות העורב, וזה דבר נוי. והנמשל הוא לומר הנפלאות הנשפעות מאת המקום ברוך הוא יתהפכו בתחבולותיו, והמה צפונות וחשוכות מעין האדם ואין להשיגם. ובא הרמז בנוצות העורב, כי דבר שחור הוא חשוך אל העין :
M. Tsion (non traduit)
כתם פז. זהב טוב ויקר. כמו בכתם אופז (דניאל י ה): קווצותיו . הוא שער הראש התלוי למטה: תלתלים. מלשון תל וגובה: כעורב. שם מין עוף:
12
עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת:
Ses yeux sont comme des colombes sur le bord des cours d’eau : ils semblent baignés dans le lait, ils sont bien posés dans leur cadre.
Rachi (non traduit)
עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם. עֵינָיו עַל אֲפִיקֵי מַיִם נָאוֹת כְּעֵינֵי יוֹנִים. אֲפִיקֵי מַיִם עֲרֵבִים לְמַרְאֶה, וְהַבַּחוּרִים יוֹצְאִים שָׁם לָשׁוּט. וְכֵן מְקַלֵּס הַמְשׁוֹרֵר עֵינֵי דוֹדִי, כְּשֶׁהוּא מַבִּיט עַל אֲפִיקֵי מַיִם, דּוֹמוֹת לְנוֹי עֵינֵי יוֹנִים:
רֹחֲצוֹת. עֵינֵי דוֹדִי בֶּחָלָב:
יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת. כָּל זֶה לְשׁוֹן נוֹי. לֹא בּוֹלְטוֹת יוֹתֵר מִדַּאי וְלֹא שׁוֹקְעוֹת, אֶלָּא יוֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת, גּוּמָא שֶׁלָּהֶם. (סְפָרִים אֲחֵרִים:
הָעַיִן לְפִי הַגּוּמָא) הָעִנְיָן לְפִי הַדֻּגְמָא. וְהוּא לְשׁוֹן כָּל דָּבָר שֶׁעָשׂוּי לְמַלּוֹאת גּוּמָא הָעֲשׂוּיָה לוֹ לְמוֹשָׁב כְּמוֹ ''אַבְנֵי מִלֻּאִים'', ''וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן'':
M. David (non traduit)
עיניו כיונים. הבטת עיניו יפה כהבטת עיני יונים בהתיצבם על אפיקי מים, ומביטים לרוות שם צמאונם, והיא הבטה נאה מאוד : רוחצות בחלב. לובן עיניו המה צחות ונקיות מבלי מצוא בהן רושם אדמימות, כאילו הן רוחצות תמיד בחלב : יושבות על מלאת. קבועות המה בגומא שלהן, לפי מדת הגומא למלאותו, אינן בולטות ואינן שוקעות, והוא דבר נוי. והנמשל הוא לומר שהוא משגיח בהבטת אהבה והשגחת הדין ממתיק ברחמים, כי לובן החלב יורה על הרחמים, וההשגחה עצמה היא על דרך המיצוע. עם כי על הכל ישגיח, מכל מקום על מחשבה רעה אינו משגיח בה לענוש עליה, כמו שנאמר און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה' :
M. Tsion (non traduit)
אפיקי מים. מקומות שהמים שוטפים ונגרים בחוזק. וכן כאפיקים בנגב ( תהלים קכו ד):
13
לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר:
Ses joues sont comme une plate-bande de baume, comme des tertres de plantes aromatiques ; ses lèvres sont des roses, elles distillent la myrrhe liquide.
Rachi (non traduit)
לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם. אֲשֶׁר שָׁם בְּאוֹתָם עֲרוּגוֹת גִּדּוּלֵי מֶרְקָחִים:
מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים. מִגְדָּלוֹת שֶׁל מֶרְקָחִים, גִּדּוּלֵי בְּשָׂמִים שֶׁמְּפַטְּמִים אוֹתָם מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ:
M. David (non traduit)
לחיו כערוגת הבושם. לחיו המה בתכלית ההדור, ידמו אל הערוגות שצומחים שם הבושם, שמייפין אותן ביותר : מגדלות מרקחים. אשר בערוגות ההן יש גידולי סממנים מובחרים לעשות מהם מעשה רוקח להיות שמור לזמן מרובה, שאז הערוגות ההן הנה בתכלית ההדור מפאת צורתם, ומפאת הסממנים המובחרים במינם הצומחות עליהן. והנמשל הוא לומר הדיבורים שיצאו מפי המקום ברוך הוא המה יקרים ומחוכמים ובתכלית התועלת. וירמוז בלחיים על כי המה יקיפו כלי הדבור : שפתותיו שושנים. מבין שפתותיו עולה ריח טוב כריח השושנים, וכאילו מטיפות את המור. והנמשל הוא על הנביאים השלוחים מאת ה' לדבר דבדיו, שהמה כמו שושנים שריחם נודף למרחוק, כי כל כך המה מודיעים מה שיהיה לאחרונה ומייעדים טובה מרובה והצלחות מתמידות :
M. Tsion (non traduit)
לחיו. הוא המקום מתחת לעין: כערוגת. הוא תלם המחרישה כמו מערוגות מטעה (יחזקאל יז ז): מגדלות. גידולי. מרקחים. כן יקראו הסממנים המעורבים השמורים לזמן מרובה. וכן רוקח מרקחת (שמות ל כה): שושנים. שם עשב המריח: עובר. רוצה לומר מתפשט:
14
יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים:
Ses mains sont des cylindres d’or, incrustés d’onyx, son corps une œuvre d’art en ivoire, ornée de saphirs.
Rachi (non traduit)
גְּלִילֵי זָהָב. כְּאוֹפַנֵּי זָהָב:
מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ. כָּל לְשׁוֹן מוֹשַׁב אֶבֶן יְקָרָה בְּזָהָב קָרוּי מִלֵּאת:
עֶשֶׁת. לְשׁוֹן ''שָׁמְנוּ עָשְׁתוּ''. קִבּוּץ עָב קָרוּי עֶשֶׁת מששאי''ה בלע''ז:
שֵׁן. מֵעַצְמוֹת פִּיל:
מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים. מְקוּשֶּׁטֶת וּמְתוּקֶּנֶת בַּסַּפִּירִים, לְשׁוֹן ''וַתִּתְעַלָּף'', דִּמְתַרְגְּמִינָן וְאִתַּקָּנַת:
M. David (non traduit)
ידיו גלילי זהב. אצבעות ידיו כשהן פרודות יתדמו במראיהן כזרועות אופני הזהב, רוצה לומר נקיות כזהב, ועם כי ראשי אצבעותיו הן כלי השימוש ודרכן להיות מלוכלכות : ממולאים בתרשיש. ובהם יושבים אבני תרשיש לפי מדות הגומות לא בולטין ולא שוקעין. ועל הצפרנים יאמר שהם נאים וחלקים כאבני תרשיש, והמה במדה הראויה לא קצרות ולא ארוכות. והנמשל הוא על גלגלי השמים מעשה אצבעות המקום ברוך הוא, שנאמר כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך, שהמה בהירים ויקרים כזהב וממולאים כוכבי אור : מעיו עשת שן. בטנו זך ובהיר כזכות שן הפיל כשהיא מעוטפת בספירים וקבועים בה, שאז נופל זוהר הספירים על השן ומבהיק ביותר. והנמשל הוא לומר עם כי השמים שמים לה', אוה מאז למושב לו על הכפורת, שהיא מקום פנימי ונעלם כמו המעים שבתוך הגוף, ומשם באה הארה לכנסת ישראל כצחות וזכות השן ובהירות הספיר :
M. Tsion (non traduit)
גלילי. אופני המרכבה. כמו על גלילי כסף (אסתר א ו): בתרשיש . שם אבן יקר: מעיו. על הבטן יאמר שבו המעים: עשת. ענין בהירות וזכות. וכן ברזל עשות (יחזקאל חז יט): שן. היא שן הפיל: מעולפת. ענין עטוף וכסוי. כמו ותתעלף (בראשית לח יד):
15
שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים:
Ses jambes sont des colonnes de marbre fixées sur des socles d’or ; son aspect est celui du Liban, superbe comme les cèdres.
Rachi (non traduit)
שׁוֹקָיו. כְּעַמּוּדֵי שֵׁשׁ הַמְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז:
עַמּוּדֵי שֵׁשׁ. עַמּוּדֵי שַׁיִשׁ, וַחֲבֵרוֹ בִּמְגִלַּת אֶסְתֵּר, ''עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ''. וּמַרְאֵהוּ גָּבוֹהַּ כְּאַרְזֵי הַלְּבָנוֹן:
בָּחוּר כָּאֲרָזִים. נִבְחָר בֵּין הַבָּנִים כְּאֶרֶז בֵּין שְׁאָר עֵצִים:
M. David (non traduit)
שוקיו עמודי שש. רגליו נאים בלובן וביושר כעמודי אבן שיש. והמה מיוסדים על אדני פז, הם כפות הרגלים, שהמה נקיות כזהב פז, עם כי מדרכם להיות מלוכלכות בעפר הארץ. והנמשל הוא על העולם השפל הדום רגלי המקום ברוך הוא, שנא' והארץ הדום רגלי, שהוא חזק כעמודי אבני שיש, ואדני יסוד כדור הארצי המעמידו במקומו לבל יתקרב לפאה מן הפאות, דומה הוא אל הפז. ויאמר על הנקודה האמצעית מכדור הארצי שהיא מעמדת כל הכדור במקומו כאשר חקרו הטבעיים, כי כל יסוד משתוקק ליסודו, ולכן בא הרמז בפז, כי הנקודה הזאת הוא כמעט קט כמו הפז שמעט ירד לעולם, כמו שאמרו רז''ל : מראהו וגו'. מראה קומתו הוא כהר הלבנון, והוא נבחר משאר הדודים כארזים מכל עצי היער. והמשל הוא לומר שהמקום ברוך הוא גדול ורם מכל אלהים, ומאד נבחר מכולם ואין להעריך אותם אליו :
M. Tsion (non traduit)
שוקיו. הוא פרק מפרקי הרגל: שש. אבן שיש: מיוסדים . מלשון יסוד: אדני. הוא הדבר שהעמור תקוע בו. וכן אדני כסף ( שמות כו יט): פז. הוא המובחר שבזהבים:
16
חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם:
Son palais n’est que douceur, tout en lui respire le charme. Tel est mon amant, tel est mon ami, ô filles de Jérusalem !
Rachi (non traduit)
חִכּוֹ מַמְתַקִּים. דְּבָרָיו עֲרֵבִים:
זֶה דוֹדִי. זֶה דְּמוּת דּוֹדִי וְזֶה דְּמוּת רֵעִי, וְעַל כָּל אֵלֶּה חָלִיתִי לְאַהֲבָתוֹ. וְהַדֻּגְמָא כְּלַפֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ הִיא:
דּוֹדִי צַח. וְלָבָן לְהַלְבִּין עֲוֹנוֹתָי. צַח וְלָבָן כְּשֶׁנִּרְאָה בְּסִינַי נִרְאָה כְּזָקֵן מוֹרֶה הוֹרָאוֹת, וְכֵן בְּשִׁבְתּוֹ לַמִּשְׁפָּט ''לְבוּשֵׁיהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא'':
וְאָדוֹם. לִיפָּרַע מִשּׂוֹנְאָיו כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, ''מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ'':
דָּגוּל מֵרְבָבָה. הַרְבֵּה חֲיָלוֹת מַקִּיפִין אוֹתוֹ:
רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז. תְּחִלַּת דְּבָרָיו הִבְהִיקוּ כְּכֶתֶם פָּז, וְכֵן הוּא אוֹמֵר, ''פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר''. פָּתַח ''אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ''; הֶרְאָם תְּחִלָּה שֶׁמִּשְׁפַּט מְלוּכָה יֵשׁ לוֹ עֲלֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ גָּזַר עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹתָיו:
קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים. עַל כָּל קוֹץ וְקוֹץ תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת:
שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב. עַל שֵׁם שֶׁהָיְתָה כְּתוּבָה לְפָנָיו אֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה; דָּבָר אַחֵר ''קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים'' כְּשֶׁנִּרְאָה עַל הַיָּם, נִרְאָה כְּבָחוּר נִלְחָם בִּגְבוּרָה:
עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם. כְּיוֹנִים שֶׁעֵינֵיהֶם צוֹפוֹת אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם, כָּךְ עֵינָיו עַל בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁשָּׁם מוֹצָאֵי הַתּוֹרָה הַמְשׁוּלִים לְמָיִם:
רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב. כְּשֶׁהֵן צוֹפוֹת בַּמִּשְׁפָּט, מְבָרְרוֹת דִּין לַאֲמִתּוֹ לְהַצְדִּיק צַדִּיק, לָתֵת לוֹ כְּצִדְקָתוֹ, וּלְהַרְשִׁיעַ רָשָׁע, לָתֵת דַּרְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ:
יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת. עַל מִלֵּאת שֶׁל עוֹלָם. מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ, צוֹפוֹת טוֹבִים וְרָעִים; דָּבָר אַחֵר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתְנָם עֵינַיִם לְהָאִיר לָעוֹלָם כְּשֵׁם שֶׁהָעֵינַיִם מְאִירִים לְאָדָם. כְּיוֹנִים הַנּוֹדְדִים מִשּׁוֹבָךְ לְשׁוֹבָךְ לְבַקֵּשׁ אָכְלָם, כָּךְ הֵם הוֹלְכִים מִמִּדְרָשׁוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי חָכָם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל פְּלוֹנִי חָכָם, לְבַקֵּשׁ טַעֲמֵי תּוֹרָה:
עַל אֲפִיקֵי מָיִם. עַל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁהֵם מוֹצָאֵי מַיִם שֶׁל תּוֹרָה:
רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב. לְפִי שֶׁקְּרָאָן עֵינַיִם וְהָעַיִן לְשׁוֹן נְקֵבָה הִיא, אָמַר ''רוֹחֲצוֹת'', לְשׁוֹן נְקֵבָה. הֵם מְצַחְצְחִין עַצְמָן בְּחָלָב שֶׁל תּוֹרָה וּמְלַבְּנִים סְתָרֶיהָ וּסְתוּמוֹתֶיהָ:
יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת. מְיַשְּׁבִים דְּבָרִים עַל אָפְנֵיהֶם; דָּבָר אַחֵר ''עֵינָיו'' עִנְיָנָיו, פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה וַהֲלָכוֹת וּמִשְׁנָיוֹת, ''כְּיוֹנִים'' שֶׁהֵם נָאִים בַּהֲלִיכָתָן; ''עַל אֲפִיקֵי מָיִם'' בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, ''רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב'' מְצֻחְצָחוֹת כֶּחָלָב, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי:
לְחָיָו. דִּבְּרוֹת הַר סִינַי, שֶׁהֶרְאָה לָהֶם פָּנִים מַסְבִּירוֹת וְשׂוֹחֲקוֹת:
שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים. דִּבּוּרִים שֶׁנִּדְבַּר בְּאֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁהֵם לְרִיצּוּי וּלְכַפָּרָה וּלְרֵיחַ טוֹב:
תּוֹרַת חַטָּאת וְאָשָׁם וּמִנְחָה וְעוֹלָה וּשְׁלָמִים: יָדָיו. הַלּוּחוֹת שֶׁנָּתַן מִימִינוֹ, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו הֵמָּה:
גְּלִילֵי זָהָב. אֵלּוּ הַדִּבְּרוֹת, שֶׁבָּהֶן נֶאֱמַר:
''הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב''. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן נְחֶמְיָה:
''מַעֲשֵׂה נִסִּים הָיוּ. שֶׁל סַנְפִּירִינוֹן הָיוּ וְהָיוּ נִגְלָלִין; דָּבָר אַחֵר עַל שֵׁם שֶׁמְּגַלְגְּלוֹת טוֹבָה לָעוֹלָם:
מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ. שֶׁכָּלַל בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת תרי''ג מִצְוֹת:
מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן. זֶה תּוֹרַת כֹּהֲנִים הַנִּתָּן בְּאֶמְצַע חֲמִשָּׁה חֻמָּשִׁים, כַּמֵּעַיִם הַלָּלוּ שֶׁהֵם נְתוּנִים בְּאֶמְצַע הַגּוּף:
עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים. נִרְאֵית חֲלָקָה כְּעֶשֶׁת שֵׁן, וְהִיא סְדוּרָה דִקְדּוּקִים רַבִּים:
גְּזֵרוֹת שָׁווֹת וּבִנְיַן אָב וְקַלִּים וַחֲמוּרִים: מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר:
''הָעַמּוּד הַזֶּה יֵשׁ לוֹ כוֹתֶרֶת לְמַעְלָן וּבָסִיס לְמַטָּן''. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר גָּדָא פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה יֵשׁ לָהֶן כּוֹתֶרֶת לְמַעְלָן וּבָסִיס לְמַטָּן, וְסָמוֹכוֹת לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם, כְּגוֹן פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל שְׁבִיעִית וְיוֹבֵל, ''וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר'', לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה קָשָׁה אֲבָקָהּ שֶׁל שְׁבִיעִית, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה וַעֲרָכִין וּכְגוֹן ''יִפְקֹד ה' . . . אִישׁ עַל הָעֵדָה'', ''צַו . . . אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי''. עַד שֶׁאַתָּה מְפַקְּדֵנִי עַל בָּנַי, פְּקֹד אוֹתָם עָלַי! וְכֵן כַּמָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר:
''שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים וגו''': מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן. הַמִּסְתַּכֵּל וּמִתְבּוֹנֵן בִּדְבָרָיו, מוֹצֵא בָהֶם פְּרָחִים וְלוּלָבִים. כְּיַעַר זֶה שֶׁמְּלַבְלֵב, כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה הַהוֹגֶה בָּהֶם תָּמִיד מְחַדֵּשׁ בָּהֶם טְעָמִים:
בָּחוּר. נִבְחָר, כָּאֲרָזִים הַנִּבְחָרִים לְבִנְיָן וּלְחֹזֶק וּלְגוֹבַהּ:
חִכּוֹ מַמְתַקִּים. דְּבָרָיו עֲרֵבִים. ''וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם אֲנִי ה''', הַנֶּאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר. יֵשׁ חֵךְ מָתוֹק מִזֶּה? אַל תַּחְבְּלוּ בְּעַצְמְכֶם וּתְקַבְּלוּ שָׂכָר! ''וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה'' עֲוֹנוֹת נֶחְשְׁבוּ לוֹ לִזְכֻיּוֹת. יֵשׁ חֵךְ מָתוֹק מִזֶּה?
M. David (non traduit)
חכו ממתקים. כל דברי חכו מתוקים במליצה נאותה וצחות אמרים, וכל מעשיו ותנועותיו המה חמודים כי עשוים בהשכל רב. והנמשל הוא לומר דברי התורה הנתונים מפיו המה משפטים צדיקים וחוקים ישרים, וכל מעשיו בחסד וברחמים : זה דודי וגו'. הנה מי שיש בו אלה השבחים זה דודי ורעי. וכאומרת בהיות כן איך לא אשתוקק אליו, וכי יש מי להעריך אליו. והנמשל הוא לומר דעו מי שכל אלה בו הוא אלהי, וכאילו תאמר עתה שפטו נא אם מי דומה לו, ומה זה תאמרו לעזבו ולהתחבר עמכם להיות תחת ממשלת השר של מעלה המושל בכם, הלא כלם כמוהם כאין למול אלהי :
M. Tsion (non traduit)
חכו. הוא מה שממעל הלשון והוא מכלי הדבור: ממתקים. מלשון מתוק:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source