Chap. 6
1
יֵ֣שׁ רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְרַבָּ֥ה הִ֖יא עַל־הָאָדָֽם:
Il est un mal que j’ai constaté sous le soleil et qui est fréquent parmi le genre humain :
Rachi (non traduit)
וְרַבָּה הִיא עַל הָאָדָם. בְּהַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם הִיא נוֹהֶגֶת:
M. David (non traduit)
ורבה היא. הרעה הזאת היא גדולה על האדם ומצירה מאד :
M. Tsion (non traduit)
ורבה. גדולה. כמו על כל רב ביתו (אסתר א ח) :
2
אִ֣ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִתֶּן־ל֣וֹ הָאֱלֹהִ֡ים עֹשֶׁר֩ וּנְכָסִ֨ים וְכָב֜וֹד וְֽאֵינֶ֨נּוּ חָסֵ֥ר לְנַפְשׁ֣וֹ | מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־יִתְאַוֶּ֗ה וְלֹֽא־יַשְׁלִיטֶ֤נּוּ הָֽאֱלֹהִים֙ לֶאֱכֹ֣ל מִמֶּ֔נּוּ כִּ֛י אִ֥ישׁ נָכְרִ֖י יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ זֶ֥ה הֶ֛בֶל וָחֳלִ֥י רָ֖ע הֽוּא:
Voici un homme à qui Dieu a donné richesse, biens et honneurs ; il ne manque personnellement de rien qu’il puisse désirer. Mais Dieu ne le laisse pas maître de jouir de ces avantages : c’est un étranger qui en jouira. Quelle vanité et quelle souffrance amère !
Rachi (non traduit)
עֹשֶׁר וּנְכָסִים. לְפִי פְּשׁוּטוֹ, כְּמַשְׁמָעוֹ:
וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ. שֶׁיְּהֵא שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, לִמְצֹא קוֹרַת רוּחַ בְּעָשְׁרוֹ, כִּי שׁוֹאֵף לַעֲשֹׁק וּלְהַרְבּוֹת הוֹן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, ''וְהוּא כַמָּוֶת וְלֹא יִשְׂבָּע'', וְגַם לֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה לֶאֱכֹל הֵימֶנָּה לֶעָתִיד, וְאִישׁ נָכְרִי יִטֹּל אוֹתוֹ מָמוֹן וְיַעֲשֶׂה בּוֹ צְדָקָה וְיֵהָנֶה מִמֶּנּוּ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד. מִקְרָא, מִשְׁנָה וְאַגָּדָה. וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ. שֶׁלֹּא זָכָה לִגְמָרָא, וּמִתּוֹךְ כָּךְ, אֵין הֲנָאָה מִמֶּנּוּ בְּשׁוּם דְּבַר הוֹרָאָה. כִּי אִישׁ נָכְרִי יֹאכְלֶנּוּ. זֶה בַּעַל הַגְּמָרָא:
M. David (non traduit)
איש וגו'. רוצה לומר ראיתי איש וגו' : וכבוד. מן הבריות, והוא דבר המרחיב את הלב ומשמחו : ואיננו חסר לנפשו. אין הוא חסר אל נפשו מכל אשר יתאוה רוצה לומר יוכל הוא למלאות רצון נפשו בכל מה שיתאוה כי אין חסר לו כלום : ולא ישליטנו האלהים. אבל האלהים לא נתן לו ממשלה ויכולת ליהנות מן העושר, כי הטה את לבבו לקמץ : איש נכרי. הזר ממנו שאינו ראוי לירשו הוא יאכל את העושר, כי יבא לידו ויהנה ממנו : זה הבל. אסיפת ההון היה מבלי תועלת, והוא מכאוב רע בראותו שזולתו יהנה ממה שקבץ הוא :
3
אִם־יוֹלִ֣יד אִ֣ישׁ מֵאָ֡ה וְשָׁנִים֩ רַבּ֨וֹת יִֽחְיֶ֜ה וְרַ֣ב | שֶׁיִּהְי֣וּ יְמֵֽי־שָׁנָ֗יו וְנַפְשׁוֹ֙ לֹא־תִשְׂבַּ֣ע מִן־הַטּוֹבָ֔ה וְגַם־קְבוּרָ֖ה לֹא־הָ֣יְתָה לּ֑וֹ אָמַ֕רְתִּי ט֥וֹב מִמֶּ֖נּוּ הַנָּֽפֶל:
Qu’un homme donne le jour à cent fils et vive de longues années, quel que soit le nombre de ses jours, s’il ne doit pas savourer son bonheur, et qu’une tombe même lui soit refusée, je dis que l’avorton est plus favorisé que lui.
Rachi (non traduit)
אִם יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה. בָּנִים:
וְרַב שֶׁיִּהְיוּ יְמֵי שָׁנָיו. (וְרַב הוֹן וְכָל טוּב יְמֵי שָׁנָיו) שֶׁלּוֹ. ''וְרַב'' לְשׁוֹן דַּי. דַּי לְכָל טוֹבָה:
וְנַפְשׁוֹ לֹא תִשְׂבַּע. מֵאוֹתָהּ הַטּוֹבָה, שֶׁאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ לְהִתְקָרֵר רוּחוֹ בְּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ:
וְגַם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לּוֹ. פְּעָמִים שֶׁנֶהֱרָג, וּכְלָבִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ נִמְצְאוּ בְּאַחְאָב, שֶׁהוֹלִיד בָּנִים הַרְבֵּה, וּמָמוֹנוֹ הִרְבָּה, וְהָיָה חוֹמֵד שֶׁל אֲחֵרִים, וְלֹא מָצָא קוֹרַת רוּחַ בְּמָמוֹנוֹ, וּכְלָבִים אֲכָלוּהוּ:
טוֹב מִמֶּנּוּ הַנָּפֶל. שֶׁל אִשָּׁה, כִּי הַנֵּפֶל בַּהֶבֶל בָּא וְהָלַךְ, וְלֹא רָאָה טוֹבָה וְלֹא נִתְאַוָּה לָהּ, וְאֵין לוֹ לְהִצְטַעֵר:
M. David (non traduit)
מאה. רוצה לומר מאה בנים המשמח לב מולידם : ורב וגו'. בגודל ובכבוד אשר יהיו ימי שניו : ונפשו. אבל נפשו לא שבעה מן הטובה, כי לא מילא תאותה בשום דבר : לא היתה לו. כי חית השדה אכלוהו : טוב ממנו. מי שאירע לו כאלה, נפל האשה טוב ממנו :
M. Tsion (non traduit)
ורב. גדול רוצה לומר מכובד : הנפל. כן יקרא הנולד מת :
4
כִּֽי־בַהֶ֥בֶל בָּ֖א וּבַחֹ֣שֶׁךְ יֵלֵ֑ךְ וּבַחֹ֖שֶׁךְ שְׁמ֥וֹ יְכֻסֶּֽה:
Car celui-ci arrive comme un vain souffle, s’en va dans la nuit, et son nom demeure enseveli dans les ténèbres.
M. David (non traduit)
כי בהבל בא. הנפל הזה כשבא לעולם מתחלה בא מבלי השיג תועלת, וכשהלך אל הקבר הלך בחושך, רוצה לומר לא ראוהו מי ולא ידע ממנו אחר זה לא יזכר שמו, כאלו השם נתכסה בחושך ואין מי רואהו להזכירו. והוא ענין מליצה, כי באמת לא נקרא לו שם :
5
גַּם־שֶׁ֥מֶשׁ לֹא־רָאָ֖ה וְלֹ֣א יָדָ֑ע נַ֥חַת לָזֶ֖ה מִזֶּֽה:
Il n’a même pas vu ni connu le soleil ; il jouit d’un repos qu’ignorait l’autre.
M. David (non traduit)
לא ראה. הנפל הזה : ולא ידע. מעולם לא ידע נחת הרוח שיש מדבר אחד יותר ממה שיש מדבר אחר, והואיל וכן אין לו להצטער מה שהיה חסר מן הטובה, כי מעולם לא ראה טובה ולא נתאווה לה, אבל האיש שילד מאה וגו' יודע הוא מהו טובה ועל שנעדרה ממנו צערו מרובה :
M. Tsion (non traduit)
נחת. רוצה לומר נחת רוח :
6
וְאִלּ֣וּ חָיָ֗ה אֶ֤לֶף שָׁנִים֙ פַּעֲמַ֔יִם וְטוֹבָ֖ה לֹ֣א רָאָ֑ה הֲלֹ֛א אֶל־מָק֥וֹם אֶחָ֖ד הַכֹּ֥ל הוֹלֵֽךְ:
A quoi servirait même de vivre deux fois mille ans, si on n’a pas su ce que c’est d’être heureux ? Finalement tout n’aboutit-il pas au même terme ?
Rachi (non traduit)
וְאִלּוּ חָיָה. וְאִם חָיָה אַלְפַּיִם שָׁנָה, מַה יִּתְרוֹן לוֹ, הוֹאִיל וְטוֹבָה לֹא רָאָה? הֲלֹא סוֹפוֹ לָשׁוּב אֶל הֶעָפָר כִּשְׁאָר הָעֲנִיִּים?:
M. David (non traduit)
ואלו חיה. ואם חיה : פעמים. שני פעמים אלף שהם שני אלפים : לא ראה. רוצה לומר לא התענג בטובה : הלא אל מקום אחד. רוצה לומר מהו הנאה שמצא באריכות ימיו, הלא במותו ישוב אל העפר כשאר העם, כי הכל הולך אל מקום אחד הוא הקבר וכמוהם כמוהו :
7
כָּל־עֲמַ֥ל הָאָדָ֖ם לְפִ֑יהוּ וְגַם־הַנֶּ֖פֶשׁ לֹ֥א תִמָּלֵֽא:
Tout le labeur de l’homme est au profit de sa bouche, et jamais son désir n’est assouvi.
Rachi (non traduit)
כָּל עֲמַל הָאָדָם. בִּשְׁבִיל פִּיהוּ הוּא, שֶׁיֵּהָנֶה וְיֹאכַל בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַבָּא, וְזֶה לֹא נֶהֱנֶה בְּחַיָּיו:
וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא. בִּתְמִיָּה כְּלוֹמַר, וְזֶה אֲפִלּוּ תַּאֲוָתוֹ לֹא מִלֵּא בַּהֲנָאָה מֻעֶטֶת, כְּמוֹ, ''תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי'', לְשׁוֹן הַשָּׂגַת תַּאֲוָה. וְאַחֲרֵי שֶׁכֵּן הוּא:
M. David (non traduit)
כל עמל. מה שהאדם עמל לקבץ הון, הוא למען יהיה לו מה לתת אל פיהו לאכול ולשתות : וגם הנפש. ישמור שלא תכרת, רוצה לומר שיתן מהונו צדקה לזכות את הנפש :
M. Tsion (non traduit)
תמלא. ענינו כריתה וחתוך. כמו התמלא בשכות עורו (איוב מ לא) :
8
כִּ֛י מַה־יּוֹתֵ֥ר לֶחָכָ֖ם מִֽן־הַכְּסִ֑יל מַה־לֶּעָנִ֣י יוֹדֵ֔עַ לַהֲלֹ֖ךְ נֶ֥גֶד הַחַיִּֽים:
Quelle supériorité le sage a-t-il donc sur le fou ? Où est l’avantage du malheureux, habile à marcher à rebours de la vie ?
Rachi (non traduit)
מַה יוֹתֵר. לוֹ בְּחָכְמָתוֹ מִשֶּׁאִם הָיָה כְּסִיל:
מַה לֶּעָנִי. חִסָּרוֹן מִן הֶעָשִׁיר שֶׁאֵין לוֹ קוֹרַת רוּחַ גַּם הוּא יוֹדֵעַ לַהֲלוֹךְ בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיִּים, ד''א וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהֲרֵי לֹא עָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים בְּחַיָּיו:
M. David (non traduit)
כי מה יותר. מהו היתרון שיש לחכם יותר מן הכסיל, כי אם מה שנותן לב לעני לדעת את מחסורו ולהחיותו ברעב, למען יוכל גם הוא ללכת נגד החיים ודומה להם :
M. Tsion (non traduit)
נגד. ענינו השואה ודמיון. וכן ואלכה לנגדך (בראשית לג יב) :
9
ט֛וֹב מַרְאֵ֥ה עֵינַ֖יִם מֵֽהֲלָךְ־נָ֑פֶשׁ גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ:
Mieux vaut se satisfaire par les yeux que de laisser dépérir sa personne ; cela aussi est vanité et pâture de vent.
Rachi (non traduit)
טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ. טוֹב הָיָה וְהֻכְשַׁר לָזֶה לִרְאוֹת עָשְׁרוֹ לְמַרְאֵה עֵינָיו מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה הַהוֹלֵךְ בַּנֶּפֶשׁ. טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ. טוֹב הָיָה לָזֶה וְהֻכְשַׁר לָלֶכֶת אַחַר עֵינָיו לִגְזֹל וְלַעֲשֹׁק מֵהִלּוּךְ נַפְשׁוֹ, שֶׁלֹּא נָתַן לֵב הֵיכָן נַפְשׁוֹ תֵּלֵךְ כְּשֶׁיָּמוּת:
גַּם זֶה הֶבֶל. הוּא הַנִּיתָּן לָרְשָׁעִים:
M. David (non traduit)
טוב מראה עינים. טוב היה אם היה אדם רואה בעיניו מהלך הנפש לאחר המיתה, לאיזה מקום הולך נפש הצדיק ולאיזה מקום הולך נפש הרשע, והיה אם כן יודע ההפרש, ועל ידי זה היה מיישר דרכו : גם זה הבל. אבל באמת שגם זה הבל מבלי תועלת, כי אז היה עובד את המקום על מנת לקבל פרס ולהנצל מן העונש, ויותר טוב לעבדו שלא על מנת לקבל פרס : ורעות רוח. בדבר הזה היה לו רעות רוח, כי אז היה עובד את המקום שלא ברצון כי אם מאהבת השכר ויראת העונש, מה שאין כן כשעובד מאהבת המקום כי אז יעבוד מרצונו :
10
מַה־שֶּֽׁהָיָ֗ה כְּבָר֙ נִקְרָ֣א שְׁמ֔וֹ וְנוֹדָ֖ע אֲשֶׁר־ה֣וּא אָדָ֑ם וְלֹא־יוּכַ֣ל לָדִ֔ין עִ֥ם (שהתקיף) שֶׁתַּקִּ֖יף מִמֶּֽנּוּ:
Ce qui vient à naître a dès longtemps reçu son nom ; d’avance est déterminée la condition de l’homme ; il ne pourra tenir tête à un plus fort que lui.
Rachi (non traduit)
מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ. חֲשִׁיבוּת וּגְדֻלָּה שֶׁהָיְתָה לוֹ בְּחַיָּיו, ''כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ'', כְּלוֹמַר, כְּבָר הָיָה וְעָבַר יָצָא לוֹ שֵׁם בִּשְׂרָרָה, וְעַתָּה חָלַף, וְנוֹדָע שֶׁהוּא אָדָם וְלֹא אֵל, וְסוֹפוֹ שֶׁמֵּת, וְלֹא יוּכַל לָדוּן עִם מַלְאָךְ הַמָּוֶת שֶׁהוּא תַּקִּיף מִמֶּנּוּ:
M. David (non traduit)
מה שהיה. הגדולה שהיה לאדם כבר נקרא שמו בשם גדול עודו חי, וכאומר מה שעבר אין : ונודע. אבל במותו נודע לכל שהיה רק בן אדם, ולא היה בידו לרדת לדין עם מי שהוא תקיף ממנו הוא מלאך המות החזק ממנו, ולא יוכל למנוע את הנפש בדין :
M. Tsion (non traduit)
שהתקיף. ענין חוזק ואלמות. כמו אם יתקפו האחד (לעיל ד יב) :
11
כִּ֛י יֵשׁ־דְּבָרִ֥ים הַרְבֵּ֖ה מַרְבִּ֣ים הָ֑בֶל מַה־יֹּתֵ֖ר לָאָדָֽם:
Certes, il est bien des discours qui augmentent les insanités ; quel avantage offrent-ils à l’homme ?
Rachi (non traduit)
כִּי יֵשׁ דְּבָרִים הַרְבֵּה. שֶׁנִּתְעַסֵּק בָּהֶן בְּחַיָּיו, כִּשְׂחוֹק הַמְּלָכִים, קוֹפִים וּפִילִים וַאֲרָיוֹת, הַכֹּל הִרְבָּה לוֹ וּמַה יִוָּתֵר לוֹ מִשֶּׁמֵּת?:
M. David (non traduit)
כי יש. באמת יש ענינים הרבה מה שהפליא זה לעשות בגדולתו עודו חי, אבל כל אלה מרבים הבל הואיל ואינם נצחיים : מה יותר לאדם. מה יתרון המעלה בא לאדם במה שהוא אדם מחונן דעה יותר מכל החי :
12
כִּ֣י מִֽי־יוֹדֵעַ֩ מַה־טּ֨וֹב לָֽאָדָ֜ם בַּֽחַיִּ֗ים מִסְפַּ֛ר יְמֵי־חַיֵּ֥י הֶבְל֖וֹ וְיַעֲשֵׂ֣ם כַּצֵּ֑ל אֲשֶׁר֙ מִֽי־יַגִּ֣יד לָֽאָדָ֔ם מַה־יִּהְיֶ֥ה אַחֲרָ֖יו תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ:
Qui sait, en effet, ce qui est avantageux pour l’homme durant sa vie, au cours de ces quelques années de sa vaine existence, qu’il voit fuir comme une ombre ? Qui peut annoncer à l’homme ce qui se passera après lui, sous le soleil ?
Rachi (non traduit)
כִּי מִי יוֹדֵעַ. כִּי מִי אֲשֶׁר יוֹדֵעַ מַעֲשִׂים טוֹבִים, וּמַה לָאָדָם לַעֲשׂוֹת בְּחַיָּיו, שֶׁיִּהְיוּ טוֹבִים לוֹ לָעוֹלָם הָאָרֹךְ:
מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּי הֶבְלוֹ. שֶׁהֵם מְעַט מִסְפָּר:
וְיַעֲשֵׂם. לְאוֹתָם מַעֲשִׂים בְּשָׁעָה מֻעֶטֶת שֶׁהוּא חַי, שֶׁהוּא זְמַן קָצָר כְּצֵל עוֹף הָעוֹבֵר, וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה, ''כַּצֵּל'' סְתָם, וְלֹא פֵּרֵשׁ אִם צֵל דֶּקֶל אִם צֵל כּוֹתֶל, שֶׁהֵם קְבוּעִים, כְּבָר פֵּרְשׁוֹ דָּוִד אָבִיו, ''יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר'', זֶהוּ צִלּוֹ שֶׁל עוֹף הַפּוֹרֵחַ, כָּךְ נִדְרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ:
אֲשֶׁר מִי יַגִּיד לָאָדָם. בְּמַה יִתְקַיֵּם הוֹן שֶׁקָּבַץ מֵעֹשֶׁק לְבָנָיו אַחֲרָיו תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:
M. David (non traduit)
כי מי יודע. רוצה לומר מעט המה אשר ישכילו לדעת מהו הטוב אל האדם לעשות בחייו, במספר ימי חייו ההבל אשר הוקצה לו מן השמים : ויעשם. למען עשות המעשים האלה עודו חי בכל עת, ולא ינוח כצל הזה אשר לא ינוח בעת מן העתים, כי תמיד נוטה הוא ממקום למקום בעבור נטיית השמש. ומוסב למעלה לומר הואיל ולא רבים יחכמו להבין את זאת לכן לא בא יתרון מעלה לאדם במה שהוא אדם מחונן דעה : אשר מי יגיד לאדם. רוצה לומר לא סוף דבר שאין אדם יודע דבר מושכל מה לעשות בחייו, כי אפילו דבר מוחש אשר יהיה מאחורי ערפו אין ידוע לו בזה העולם, וצריך הוא שיהא מי יגיד לו מה הוא :
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source