Chap. 3
1
לַכֹּ֖ל זְמָ֑ן וְעֵ֥ת לְכָל־חֵ֖פֶץ תַּ֥חַת הַשָּׁמָֽיִם (פ)
Il y a un temps pour tout, et chaque chose a son heure sous le ciel.
Rachi (non traduit)
לַכֹּל זְמָן. אַל יִשְׂמַח הָאוֹסֵף בְּהוֹן מֵהֶבֶל, כִּי אִם עַכְשָׁיו הוּא בְּיָדָיו, עוֹד יִירָשׁוּהוּ צַדִּיקִים, אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן, כִּי לְכָל דָּבָר יֵשׁ זְמַן קָבוּעַ מָתַי יִהְיֶה:
לְכָל חֵפֶץ. לְכָל דָּבָר. כָּל הַדְּבָרִים קְרוּיִם חֲפָצִים בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה:
M. David (non traduit)
לכל זמן. רוצה לומר אין שום דבר בא במקרה והזדמן בזמן זולת זמן כי אם בזמנו בא בעבור סיבה הקודמת : ועת לכל חפץ. לכל הדברים שהאדם חפץ בו גם לזה יש עת, כי לא בכל עת יחפוץ בדבר אחד כי פעם יחפוץ בדבר מה ופעם בחלופו, וכאשר יפרש במקראות שלאחריו : תחת השמים. רוצה לומר לכל הדברים הנעשים בזה העולם :
M. Tsion (non traduit)
חפץ. ענינו כמו רצון :
2
עֵ֥ת לָלֶ֖דֶת וְעֵ֣ת לָמ֑וּת עֵ֣ת לָטַ֔עַת וְעֵ֖ת לַעֲק֥וֹר נָטֽוּעַ:
Il est un temps pour naître et un temps pour mourir, un temps pour planter et un temps pour déraciner ce qui était planté ;
Rachi (non traduit)
עֵת לָלֶדֶת. לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים:
וְעֵת לָמוּת. קֶצֶב שָׁנוֹת שֶׁל כָּל דּוֹר וָדוֹר:
עֵת לָטַעַת. גּוֹי וּמַמְלָכָה:
וְעֵת לַעֲקוֹר. עֵת יָבֹא לְהֵעָקֵר:
M. David (non traduit)
עת ללדת. עכשיו מפרש הדברים אשר בעת אחת חפץ בה ובעת אחרת יחפוץ בחלופו, ואמר בעת אחת חפץ האדם וחשקו ללדת, ובעת אחת רוצה בחלופו שימות הנולד, וכן כולם עד סוף הענין : לעקור נטוע. לעקור מן הארץ את האילן הנטוע :
M. Tsion (non traduit)
לטעת. מלשון נטיעה :
3
עֵ֤ת לַהֲרוֹג֙ וְעֵ֣ת לִרְפּ֔וֹא עֵ֥ת לִפְר֖וֹץ וְעֵ֥ת לִבְנֽוֹת:
un temps pour tuer et un temps pour guérir, un temps pour démolir et un temps pour bâtir ;
Rachi (non traduit)
עֵת לַהֲרוֹג. אוּמָּה שְׁלֵמָה, כְּשֶׁמַּגִּיעַ יוֹם פְּקֻדָּתָהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, וּשְׁאֵרִיתֵךְ יַהֲרֹג:
וְעֵת לִרְפּוֹא. שִׁבְרָם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִצְרַיִם, ''וְשָׁבוּ עַד ה' וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם'':
עֵת לִפְרוֹץ. חוֹמַת הָעִיר כְּשֶׁנִּגְזַר עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם מְפֹרָצֶת:
וְעֵת לִבְנוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר, וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם:
M. David (non traduit)
להרוג. רוצה לומר אף להמית מי בידים : לרפוא. שהוא עצמו ירפאו מן החלי למען לא ימות : לפרוץ. לעשות פרצות בחומה : לבנות. לסתום את הפרצות :
4
עֵ֤ת לִבְכּוֹת֙ וְעֵ֣ת לִשְׂח֔וֹק עֵ֥ת סְפ֖וֹד וְעֵ֥ת רְקֽוֹד:
un temps pour pleurer et un temps pour rire, un temps pour se lamenter et un temps pour danser ;
Rachi (non traduit)
עֵת לִבְכּוֹת. בְּתִשְׁעָה בְּאָב:
וְעֵת לִשְׂחוֹק. לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר, ''אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ'':
עֵת סְפוֹד. בִּימֵי אֵבֶל:
וְעֵת רְקוֹד. בַּחֲתָנִים וְכַלּוֹת:
M. David (non traduit)
עת ספוד. כשמת לו מת חפצו להספידו, כי בזה תנוח הצער : ועת רקוד. בעת שמחת נשואין וכדומה, אז יחפוץ האדם לרקוד ולדלג לעורר השמחה :
M. Tsion (non traduit)
רקוד. ענין דילוג וקפיצה של שמחה :
5
עֵ֚ת לְהַשְׁלִ֣יךְ אֲבָנִ֔ים וְעֵ֖ת כְּנ֣וֹס אֲבָנִ֑ים עֵ֣ת לַחֲב֔וֹק וְעֵ֖ת לִרְחֹ֥ק מֵחַבֵּֽק:
un temps pour jeter des pierres et un temps pour ramasser des pierres, un temps pour embrasser et un temps pour repousser les caresses ;
Rachi (non traduit)
עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים. בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל מֻשְׁלָכִים בְּחֻרְבַּן הַבַּיִת, ''תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ'':
וְעֵת כְּנוֹס. אוֹתָם מִן הַגּוֹלָה, ''וְהוֹשִׁיעָם ה' אֱלֹהֵיהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּצֹאן עַמּוֹ כִּי אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת עַל אַדְמָתוֹ:
עֵת לַחֲבוֹק. ''כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר וְגוֹ''':
וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק. ''וְרִחַק ה' אֶת הָאָדָם'':
M. David (non traduit)
להשליך אבנים. יזרקם מן הבית למען לא יכשל בהם : כנוס אבנים. לבנות בהם דבר הצורך : לחבוק. לרדוף אחר אהבת מי ולחבקו : לרחוק מחבק. עוד ירחיק את עצמו ממנו למען לא יבא לידי חבוק :
M. Tsion (non traduit)
כנוס. ענין אסיפה וקבוץ : לחבוק. הוא סביבת הזרוע בגוף בעבור אהבה :
6
עֵ֤ת לְבַקֵּשׁ֙ וְעֵ֣ת לְאַבֵּ֔ד עֵ֥ת לִשְׁמ֖וֹר וְעֵ֥ת לְהַשְׁלִֽיךְ:
un temps pour chercher [ce qui est perdu] et un temps pour perdre, un temps pour conserver et un temps pour dissiper ;
Rachi (non traduit)
עֵת לְבַקֵּשׁ. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, אֶת הָאֹבֶדֶת אֲבַקֵּשׁ. לְעִנְיַן נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל:
וְעֵת לְאַבֵּד. וְעֵת שֶׁאִבְּדָם בַּגּוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר, ''וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם''. עֵת לִשְׁמוֹר. ''יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ'', כְּשֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ:
וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ. ''וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת'':
M. David (non traduit)
לבקש. לחפש את דבר האבוד : לאבד. הדבר ההוא יאבד אף בידים : לשמור. שלא יקחנו מי : להשליך. במקום המופקר למען יקחנו כל הרוצה :
7
עֵ֤ת לִקְר֙וֹעַ֙ וְעֵ֣ת לִתְפּ֔וֹר עֵ֥ת לַחֲשׁ֖וֹת וְעֵ֥ת לְדַבֵּֽר:
un temps pour déchirer et un temps pour coudre, un temps pour se taire et un temps pour parler ;
Rachi (non traduit)
עֵת לִקְרוֹעַ. מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, ''וָאֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה וְגוֹ''':
וְעֵת לִתְפּוֹר. ''וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ. . . וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת'':
עֵת לַחֲשׁוֹת. פְּעָמִים שֶׁאָדָם שׁוֹתֵק וּמְקַבֵּל שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר, ''וַיִּדֹּם אַהֲרֹן'', וְזָכָה שֶׁנִּתְיַחֵד הַדִּבּוּר עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, ''וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן. . . יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ'':
וְעֵת לְדַבֵּר. ''אָז יָשִׁיר משֶׁה''; ''וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה''; ''קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים'':
M. David (non traduit)
לקרוע. בגד או יריעה : לתפור. את הדבר שקרע : לחשות. לבל ישיב דבר למחרפו : ועת לדבר. להשיב חורפו דבר כאשר עם לבבו :
M. Tsion (non traduit)
לחשות. ענין שתיקה. כמו ויחשו גליהם (תהלים קז כט) :
8
עֵ֤ת לֶֽאֱהֹב֙ וְעֵ֣ת לִשְׂנֹ֔א עֵ֥ת מִלְחָמָ֖ה וְעֵ֥ת שָׁלֽוֹם: (פ)
un temps pour aimer et un temps pour haïr, un temps pour la guerre et un temps pour la paix.
Rachi (non traduit)
עֵת לֶאֱהֹב. ''וַאֲהֵבְךָ'':
וְעֵת לִשְׂנֹא. שֶׁנֶּאֱמַר, ''כָּל רָעָתָם בַּגִּלְגָּל כִּי שָׁם שְׂנֵאתִים'':
M. David (non traduit)
לאהוב. דבר מהדברים : לשנוא. הדבר הזה בעצמו : עת מלחמה. בעת אחת חפץ האדם וחשקו לערוך מלחמה עם שונאו, ובעת אחרת ירצה בחלופו להיות עמו בשלום :
9
מַה־יִּתְרוֹן֙ הָֽעוֹשֶׂ֔ה בַּאֲשֶׁ֖ר ה֥וּא עָמֵֽל:
Quel avantage tire le travailleur de la peine qu’il se donne ?
Rachi (non traduit)
מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה. מַה יִּתְרוֹן שֶׁל עוֹשֶׂה רַע בְּכָל שֶׁהוּא עָמֵל? גַּם הוּא עִתּוֹ יָבֹא וְהַכֹּל אָבַד:
M. David (non traduit)
מה יתרון. מוסב למעלה לומר הואיל ודרך האדם אשר בעת אחת יחפוץ בדבר מה ובעת אחרת ירצה בחלופו אם כן מה יתרון בא לאדם העושה בדבר אשר הוא עמל בוא למען השיג חפצו, הלא עת לכל חפץ ופן למחר יחפוץ בחלופו והיה אם כן עמלו לרעתו :
10
רָאִ֣יתִי אֶת־הָֽעִנְיָ֗ן אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן אֱלֹהִ֛ים לִבְנֵ֥י הָאָדָ֖ם לַעֲנ֥וֹת בּֽוֹ:
J’ai observé la besogne que Dieu a assignée aux fils d’Adam pour se fatiguer en efforts.
Rachi (non traduit)
הָעִנְיָן. הַמִּנְהָג:
לַעֲנוֹת. לְהִתְנַהֵג:
M. David (non traduit)
ראיתי את הענין. ראיתי את הדבר אשר מסר אלהים לבני האדם להשתמש בו ולעשות אותו בכל עת שירצה : לענות בו. רוצה לומר כאלו מסרן בידם לענות אותם בו כי הם ישתמשו בו לעשותו בעת זולת עת, ובזה המה מעונים ומיוסרים על ידו, כי אם עשאום בזמנם יפה היה להם :
M. Tsion (non traduit)
נתן. ענין מסירה : לענות. מלשון עינוי ויסורים :
11
אֶת־הַכֹּ֥ל עָשָׂ֖ה יָפֶ֣ה בְעִתּ֑וֹ גַּ֤ם אֶת־הָעֹלָם֙ נָתַ֣ן בְּלִבָּ֔ם מִבְּלִ֞י אֲשֶׁ֧ר לֹא־יִמְצָ֣א הָאָדָ֗ם אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֛ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים מֵרֹ֥אשׁ וְעַד־סֽוֹף:
Il a fait toute chose excellente à son heure ; il a mis aussi dans le cœur de l’homme le sens de la durée, sans quoi celui-ci ne saisirait point l’œuvre accomplie par Dieu du commencement à la fin.
Rachi (non traduit)
יָפֶה בְעִתּוֹ. בְּעֵת הַטּוֹבָה, יָפֶה הוּא לָבֹא תַּשְׁלוּם שְׂכַר מַעֲשֵׂה הַטּוֹב, וּבְעֵת הָרָעָה, רְאוּיָה הִיא לְתַשְׁלוּם מַעֲשֵׂה הָרָע:
גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם וְגוֹ'. גַּם אֶת חָכְמַת הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן בְּלֵב הַבְּרִיּוֹת, לֹא נָתַן הַכֹּל בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אֶלָּא זֶה קְצָת וְזֶה קְצָת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אֶת כָּל מַעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָדַעַת אוֹתוֹ, וְלֹא יֵדַע אֶת עֵת פְּקֻדָּתוֹ, וּבַמֶּה יִכָּשֵׁל, כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן לֵב לָשׁוּב, שֶׁיִּדְאַג וְיֹאמַר ''הַיּוֹם אוֹ מָחָר אָמוּת''. וּלְכָךְ, כָּתוּב כָּאן ''הָעֹלָם'' חָסֵר, לְשׁוֹן הַעֲלָמָה, שֶׁאִם יֵדַע הָאָדָם יוֹם מִיתָתוֹ קְרוֹבָה, לֹא יִבְנֶה בַּיִת וְלֹא יִטַּע כֶּרֶם. לְכָךְ הוּא אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ; זֶה שֶׁיֵּשׁ עֵת לְמִיתָה, דָּבָר יָפֶה הוּא, שֶׁסּוֹמֵךְ הָאָדָם לוֹמַר:
''שֶׁמָּא עֲדַיִן עֵת מִיתָתִי רָחוֹק'', וּבוֹנֶה בַּיִת וְנוֹטֵעַ כֶּרֶם, וְזוֹ יָפָה, שֶׁנֶּעֱלַם מִן הַבְּרִיּוֹת:
M. David (non traduit)
את הכל. כל מה שברא ועשה הקדוש ברוך הוא בעולמו הכל יפה, אבל להשתמש בהם בעתם המיוחד להם לא בעת זולת עת : גם את העולם. גם כל דרכי העולם ותועלותיו נתן בלב בני אדם להבינם עד תכליתו אם יעמיקו בהשכל רב : מבלי. רוצה לומר מלבד זאת אשר לא מצא האדם די חכמה לדעת ולהבין את המעשה וגו' : מראש ועד סוף. אף אם אמנם יכול הוא להשיג מה מהם, מכל מקום לא ישכיל הכל עד התכלית :
M. Tsion (non traduit)
מבלי. ענינו כמו מלבד :
12
יָדַ֕עְתִּי כִּ֛י אֵ֥ין ט֖וֹב בָּ֑ם כִּ֣י אִם־לִשְׂמ֔וֹחַ וְלַעֲשׂ֥וֹת ט֖וֹב בְּחַיָּֽיו:
J’ai reconnu qu’il n’y a pas de plus grand bien que de s’égayer et de se faire une vie heureuse.
Rachi (non traduit)
יָדַעְתִּי. עַתָּה, הוֹאִיל וְנֶעְלַם עֵת הַפְּקֻדָּה, כִּי אֵין טוֹב בַּבְּרִיּוֹת כִּי אִם לִשְׂמוֹחַ בְּחֶלְקוֹ וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֵי בּוֹרְאוֹ בְּעוֹד שֶׁהוּא חַי:
M. David (non traduit)
ידעתי. ואני הנה השכלתי לדעת דרכי העולם ותועלותיו. והן ידעתי שאין טוב ומאושר בבני אדם, כי אם מי שדרכו לשמוח ולעשות טוב חסד וצדקה בעוד שהוא חי :
13
וְגַ֤ם כָּל־הָאָדָם֙ שֶׁיֹּאכַ֣ל וְשָׁתָ֔ה וְרָאָ֥ה ט֖וֹב בְּכָל־עֲמָל֑וֹ מַתַּ֥ת אֱלֹהִ֖ים הִֽיא:
Et toutes les fois que l’homme mange et boit, jouissant du bien-être qu’il doit à son labeur, c’est là un don de Dieu.
Rachi (non traduit)
וְרָאָה טוֹב. תּוֹרָה וּמִצְוֹת:
M. David (non traduit)
וגם כל האדם. אף מי שלא השכיל זאת מדעתו כי אם טבעו הטה את לבבו שיאכל וישתה ולראות טוב, רוצה לומר לבחור לעשות צדקה וחסד עם ההון שקבץ בעמל ויגיעה : מתת. רוצה לומר זהו מתנה מן המקום ברוך הוא אשר הוחק כן בטבעו :
M. Tsion (non traduit)
מתת. מלשון מתנה :
14
יָדַ֗עְתִּי כִּ֠י כָּל־אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֤ה הָאֱלֹהִים֙ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְעוֹלָ֔ם עָלָיו֙ אֵ֣ין לְהוֹסִ֔יף וּמִמֶּ֖נּוּ אֵ֣ין לִגְרֹ֑עַ וְהָאֱלֹהִ֣ים עָשָׂ֔ה שֶׁיִּֽרְא֖וּ מִלְּפָנָֽיו:
J’ai reconnu aussi que tout ce que Dieu fait restera ainsi éternellement : il n’y a rien à y ajouter, rien à en retrancher : Dieu a arrangé les choses de telle sorte qu’on le craigne.
Rachi (non traduit)
יָדַעְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, הוּא רָאוּי לִהְיוֹת לְעוֹלָם, וְאֵין לְשַׁנּוֹתוֹ, לֹא בְּתוֹסֶפֶת וְלֹא בְּגֵרָעוֹן, וּכְשֶׁנִּשְׁתַּנָּה, הָאֱלֹהִים צִוָּה וְעָשָׂה שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה, כְּדֵי שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו. אוֹקְיָנוֹס פָּרַץ גְּבוּלוֹ בְּדוֹר אֱנוֹשׁ וְהֵצִיף שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם:
וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו. שִׁבְעַת יָמִים נִשְׁתַּנָּה הִלּוּךְ הַחַמָּה בְּדוֹר הַמַּבּוּל, לִזְרוֹחַ בְּמַעֲרָב וְלִשְׁקוֹעַ בְּמִזְרָח, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו. חַמָּה חָזְרָה לַאֲחוֹרֶיהָ עֶשֶׂר מַעֲלוֹת בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ, וּבִימֵי אָחָז אָבִיו, נִתְקַצֵּר הַיּוֹם וְנִתְרַבָּה הַלַּיְלָה בְּיוֹם מוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִסְפָּד. כָּל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו. לְפִיכָךְ, אֵין טוֹב לָאָדָם לַעֲסוֹק אֶלָּא בְּמִצְוָתוֹ וְלִירָא מִלְּפָנָיו:
M. David (non traduit)
הוא יהיה לעולם. כזה השיעור שהגביל הוא : עליו. על זה והשיעור אין ביד מי להוסיף ואין ביד מי לגרוע ולהפחית ממנו : והאלהים עשה. אמנם מה שעשה האלהים בזה השיעור לא עשהו כן לכוונת תועלתו, כי אם למען ייראו הבריות מלפניו ולא ימרו פיו, ורק בזה השיעור הוא מבוא אל היראה ולא בשיעור זולתו עם כי אנחנו לא נדעהו זהו מקוצר הדעת :
15
מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ כְּבָ֣ר ה֔וּא וַאֲשֶׁ֥ר לִהְי֖וֹת כְּבָ֣ר הָיָ֑ה וְהָאֱלֹהִ֖ים יְבַקֵּ֥שׁ אֶת־נִרְדָּֽף:
Ce qui existait dans le passé existe à présent ; ce qui sera dans l’avenir a été antérieurement : Dieu veut la continuité.
Rachi (non traduit)
מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא. מַה שֶׁהָיָה מִלְּפָנֵינוּ, כְּבָר הוּא עָשׂוּי וּרְאִינוּהוּ אוֹ שְׁמַעְנוּהוּ מֵאֲחֵרִים שֶׁרָאוּהוּ, וְיֵשׁ לָנוּ לְהָעִיד עָלָיו שֶׁרָאִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּפִים. יַעֲקֹב נִרְדָּף, עֵשָׂו רוֹדֵף. ''וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי''. מִצְרַיִם רוֹדְפִים אֶת יִשְׂרָאֵל; מִצְרַיִם טֻבְּעוּ בַּיָּם, וְיִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בְּיָד רָמָה:
וַאֲשֶׁר. עָתִיד לִהְיוֹת עוֹד בָּאַחֲרוֹנָה, הוּא דֻּגְמַת מַה שֶׁכְּבָר הָיָה. כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה, כֵּן בָּאַחֲרוֹנָה. אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁנֶּה מִדּוֹתָיו בָּעוֹלָם:
וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף. לִפָּרַע מִן הָרוֹדֵף, לְפִיכָךְ, מַה יִּתְרוֹנוֹ שֶׁל עוֹשֵׂה הָרָעָה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל? הֲרֵי סוֹפוֹ לְהִשְׁתַּלֵּם:
M. David (non traduit)
מה שהיה כבר הוא. מה שהיה מאז כבר הוא עשוי ואין להשיב, רוצה לומר אם מי רדף אחר חבירו ועשה עמו רעה מה שעשה עשוי : ואשר להיות. וכן אשר עתיד להיות עוד באחרונה שירדוף מי אחר חבירו לעשות עמו רעה, כבר היה הגזרה טרם עשותו ויהיה הכח בידו להשלים חפצו : והאלהים. אבל עם כל זה האלהים יבקש את הנרדף ויפרע מן הרודף :
16
וְע֥וֹד רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ מְק֤וֹם הַמִּשְׁפָּט֙ שָׁ֣מָּה הָרֶ֔שַׁע וּמְק֥וֹם הַצֶּ֖דֶק שָׁ֥מָּה הָרָֽשַׁע:
Voici encore ce que j’ai vu sous le soleil : dans l’enceinte de la justice domine l’iniquité ; au siège du droit triomphe l’injustice.
Rachi (non traduit)
מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט וְגוֹ'. רָאִיתִי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְקוֹם לִשְׁכַּת הַגָּזִית בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהָיְתָה ''מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט''. שָׁמָּה יִשְׁפְּטוּ רֶשַׁע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ''רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ'', וְרָאִיתִי פֻּרְעָנוּתָם:
מְקוֹם הַצֶּדֶק. שַׁעַר הַתָּוֶךְ, שֶׁהָיָה מְקוֹם חִתּוּךְ הֲלָכוֹת:
שָׁמָּה הָרֶשַׁע. שָׁם יֵשְׁבוּ שַׂר סְכִים, רַב סָרִיס, נֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר, רַב מָג, וּנְבוּכַדְנֶצַּר וְחֵילוֹתָיו, וְדָנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמִשְׁפְּטֵי מָוֶת:
שָׁמָּה הָרָשַׁע. טַעֲמוֹ לְמַעְלָה, לוֹמַר שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר כְּמוֹ הָרֶשַׁע (וְהָיָה רָאוּי לִנָּקֵד בסגו''ל הרי''ש, אֶלָּא לְפִי שֶׁהוּא סוֹף פָּסוּק, נֶהְפַּךְ לִנָּקֵד קמ''ץ גָּדוֹל, וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל מָקוֹם לֹא מָצִינוּ לוֹ עוֹד שֶׁמִּתְהַפֵּךְ בְּאֶתְנַחְתָּא וְסוֹף פָּסוּק):
M. David (non traduit)
תחת השמש. בזה העולם מקום שהשמש זורח : מקום המשפט. מקום המוכן לשבת שם לשפוט בין איש לרעהו : שמה הרשע. נתהפך להיות שמה מקום הרשע, כי ישבו שמה אנשי בליעל יחשבו לעשות תחבולות רשע : ומקום הצדק. מקום ישיבת אנשי הצדק שמה ישב גם הרשע ויסיתם אחרי דעת המשובש :
17
אָמַ֤רְתִּֽי אֲנִי֙ בְּלִבִּ֔י אֶת־הַצַּדִּיק֙ וְאֶת־הָ֣רָשָׁ֔ע יִשְׁפֹּ֖ט הָאֱלֹהִ֑ים כִּי־עֵ֣ת לְכָל־חֵ֔פֶץ וְעַ֥ל כָּל־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה שָֽׁם:
Aussi me suis-je dit à moi-même : "Le juste et le méchant, c’est Dieu qui les jugera ; car il a fixé un temps pour chaque chose et pour chaque action."
Rachi (non traduit)
אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי וְגוֹ'. לְפִיכָךְ אֲנִי אוֹמֵר, אֶת הַכֹּל שׁוֹפֵט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַחַר זְמַן; וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּתְעַכֵּב הַדָּבָר, סוֹפוֹ לָבֹא אֶל שְׁעָתוֹ. כִּי שָׁעָה יֵשׁ לְכָל חֵפֶץ, אַף לְפֻרְעָנוּת. וְלִפְקֻדַּת הַדִּין יֵשׁ עֵת מָתַי יָבֹא:
וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה. שֶׁעָשָׂה הָאָדָם, שָׁם יִשְׁפְּטוּהוּ בְּבֹא עֵת הַפְּקֻדָּה. שָׁם בְּאוֹתוֹ הָעֵת נִתָּן זְמַן לְכָל הַמַּעֲשֶׂה לְהִשָּׁפֵט עָלָיו. אַבַּב חוּטְרֵי מִילֵּי וְאַבֵּי דָּרֵי חוּשְׁבָּנָא:
M. David (non traduit)
את הצדיק. היושב שמה הנפתה אחרי דעת הרשע : ואת הרשע. המסית והמדיח : ישפוט האלהים. לשלם להם גמול רע זה כזה : כי עת. כי יבא עת תשלומין על כל רצון ועל כל המעשה הנעשה שם, רוצה לומר המקום ישלם גמול בין עשו מעשה רשע בפועל בין אם עדיין לא עשו כי אם רצו לעשות ולא עלתה בידם :
M. Tsion (non traduit)
חפץ. רצון :
18
אָמַ֤רְתִּֽי אֲנִי֙ בְּלִבִּ֔י עַל־דִּבְרַת֙ בְּנֵ֣י הָאָדָ֔ם לְבָרָ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים וְלִרְא֕וֹת שְׁהֶם־בְּהֵמָ֥ה הֵ֖מָּה לָהֶֽם:
Ensuite j’ai réfléchi à cette prétention des hommes d’être l’objet des préférences de Dieu, et j’ai vu que, considérés en eux-mêmes, ils sont comme les animaux.
Rachi (non traduit)
אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי. בִּרְאוֹתִי כָל זֹאת:
עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם. שֶׁאָחֲזוּ לָהֶם מִדַּת גַּאֲוָה לִנְהוֹג שְׂרָרָה וְרַבָּנוּת בַּקְּטַנִּים מֵהֶם:
לְבָרָם. (סְפָרִים אֲחֵרִים לְבָרְרָם) הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹדִיעָם שֶׁאֵין שְׂרָרוֹתָם כְּלוּם, וּלְהַרְאוֹתָם שֶׁהֵם, וְאַף הַשָּׂרִים וְהַמְּלָכִים:
בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם. כִּשְׁאָר בְּהֵמָה וְחַיָּה הֵמָּה לְעַצְמָם:
M. David (non traduit)
על דברת. על ענין בני אדם איך יתנהגו ומה יעשו : לברם אלהים. רוצה לומר שהם יבררו ויבחנו רוממות גדולות האלהים ולראות בבחינת השכל שהם כמו בהמה המה לעצמם, וכאומר אבל מול רוממות האלהים המה כאין :
M. Tsion (non traduit)
על דברת. על ענין כמו על דבר הכסף (בראשית מג יח) ולפי שהוא דבוק אל בני האדם לזה אמר דברת. כמו עזי וזמרת יה (שמות טו ב) : לברם. מלשון ברור דבר ובחינה :
19
כִּי֩ מִקְרֶ֨ה בְֽנֵי־הָאָדָ֜ם וּמִקְרֶ֣ה הַבְּהֵמָ֗ה וּמִקְרֶ֤ה אֶחָד֙ לָהֶ֔ם כְּמ֥וֹת זֶה֙ כֵּ֣ן מ֣וֹת זֶ֔ה וְר֥וּחַ אֶחָ֖ד לַכֹּ֑ל וּמוֹתַ֨ר הָאָדָ֤ם מִן־הַבְּהֵמָה֙ אָ֔יִן כִּ֥י הַכֹּ֖ל הָֽבֶל:
Car telle la destinée des fils d’Adam, telle la destinée des animaux ; leur condition est la même, la mort des uns est comme la mort des autres ; un même souffle les anime : la supériorité de l’homme sur l’animal est nulle, car tout est vanité.
Rachi (non traduit)
כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וְגוֹ'. הוּא טַעַם הַדָּבָר, אֲשֶׁר נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִקְרֶה וָפֶגַע לִבְנֵי אָדָם, וְיֵשׁ מִקְרֶה וָפֶגַע לִבְהֵמָה, וּמִקְרֶה אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם נָתַן, כִּי, כְּשֵׁם שֶׁזֶּה מֵת, כַּךְ זֶה מֵת:
וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן. וְיִתְרוֹנוֹ וְהַצְלָחָתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִן הַבְּהֵמָה אֵינוֹ נִרְאֶה מִשֶּׁמֵּת, כִּי הַכֹּל נֶהְפָּךְ לִהְיוֹת הֶבֶל לָשׁוּב אֶל הֶעָפָר:
M. David (non traduit)
כי מקוה. כי יש מקרה מיוחד לבני האדם לבדם כמקרה העצבון וכדומה : ומקרה הבהמה. ויש מקרה מיוחד לבהמה לבדה בעבור חסרון הדעת : ומקרה אחד להם. ויש מקרה אחד לשניהם, כי כאשר ימות זה כן ימות זה : ורוח. עודם חיים יש לכלם רוח החיוני זה כזה, וכאומר ולזה המה אם כן כבהמה, כי עודם חיים יש רוח החיוני לזה כזה ומקרה המות יקרה לזה כזה, ואם מה שיש מקרה לבהמה לבדה מה שאין לאדם, הלא נגד זה יש מקרה לאדם לבדו מה שאין לבהמה : ומותר. ומעלת יתרון האדם מן הבהמה לא יש : כי הכל הבל. רוצה לומר זהו אם כל מעשה אדם היה הבל שלא עסק כי אם באסיפת הקנינים וכדומה, אבל לא כן הוא אם עסק בתורה ובמעשים טובים :
M. Tsion (non traduit)
ומותר. מלשון יתרון : אין. ענינו כמו לא יש : כי. אם :
20
הַכֹּ֥ל הוֹלֵ֖ךְ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֑ד הַכֹּל֙ הָיָ֣ה מִן־הֶֽעָפָ֔ר וְהַכֹּ֖ל שָׁ֥ב אֶל־הֶעָפָֽר:
Tout aboutit au même endroit : tout est venu de la poussière et tout retourne à la poussière.
M. David (non traduit)
הכל. בין אדם בין בהמה כולם הולכים אל מקום אחד, הוא האומר בסוף המקרא אל העפר : הכל היה וגו'. רוצה לומר כמו שיצירת אדם הראשון וכל החי היה מן העפר, כן כולם במותם ישובו אל העפר :
21
מִ֣י יוֹדֵ֗עַ ר֚וּחַ בְּנֵ֣י הָאָדָ֔ם הָעֹלָ֥ה הִ֖יא לְמָ֑עְלָה וְר֙וּחַ֙ הַבְּהֵמָ֔ה הַיֹּרֶ֥דֶת הִ֖יא לְמַ֥טָּה לָאָֽרֶץ:
Qui peut savoir si le souffle des fils d’Adam monte en haut, tandis que le souffle des animaux descend en bas, vers la terre ?
Rachi (non traduit)
מִי יוֹדֵעַ. כְּמוֹ, ''מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב''. מִי הוּא אֲשֶׁר מֵבִין וְנוֹתֵן לֵב שֶׁרוּחַ בְּנֵי אָדָם הִיא הָעוֹלָה לְמַעְלָה וְעוֹמֶדֶת בְּדִין, וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הִיא הַיּוֹרֶדֶת לְמַטָּה לָאָרֶץ, וְאֵין לָהּ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג כִּבְהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת עַל מַעֲשֶׂיהָ:
M. David (non traduit)
מי יודע. רוצה לומר מעט המה אשר ישכילו לדעת את ההפרש אשר רוח בני האדם חשובה, אשר עולה היא אחרי המיתה למעלה אל המקור אשר נחצבה משם, אבל רוח הבהמה שפלה אשר יורדת היא אחרי המיתה למטה אל הארץ אשר נחצבה משם. ומוסב למעלה לומר הואיל ולא רבים יחכמו להבין את זאת, לכן יראו שהם בהמה המה להם :
22
וְרָאִ֗יתִי כִּ֣י אֵ֥ין טוֹב֙ מֵאֲשֶׁ֨ר יִשְׂמַ֤ח הָאָדָם֙ בְּֽמַעֲשָׂ֔יו כִּי־ה֖וּא חֶלְק֑וֹ כִּ֣י מִ֤י יְבִיאֶ֙נּוּ֙ לִרְא֔וֹת בְּמֶ֖ה שֶׁיִּהְיֶ֥ה אַחֲרָֽיו:
Par là je vois bien que le meilleur parti à prendre pour l’homme, c’est de se réjouir de ses œuvres, puisque c’est là son lot ; car qui le ramènera [un jour] pour voir ce qui se passera après lui ?
Rachi (non traduit)
וְרָאִיתִי. בְכָל אֵלֶּה:
כִּי אֵין טוֹב. לָאָדָם:
מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו. מִיְגִיעַ כַּפָּיו יִשְׂמַח וְיֹאכַל, וְלֹא לְהַרְחִיב כִּשְׁאוֹל נַפְשׁוֹ לַחֲמוֹד לְהִתְעַשֵּׁר, לְהַרְבּוֹת לֹא לוֹ:
כִּי הוּא חֶלְקוֹ. יְגִיעַ כַּפָּיו הוּא הַחֵלֶק הַנִּתָּן לוֹ מִשָּׁמַיִם, וּבוֹ יִשְׂמַח:
כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת. לְאַחַר שֶׁמֵּת, בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה לְבָנָיו, אִם יַצְלִיחוּ גַם הֵם בָּעֹשֶׁר שֶׁאָסַף הוּא וְהֵנִיחַ לָהֶם, אוֹ לֹא יַצְלִיחוּ:
M. David (non traduit)
וראיתי. על פי אלה הדברים ראיתי בבחינת השכל, אשר אין טוב ומאושר בכל הענינים ממה אשר ישמח האדם עם ההון שקבץ במעשי ידיו לאכול ולשמוח מהם : כי הוא חלקו. שמחתו בזה העולם עם ההון שקבץ, זהו לבד חלקו ולא עוד, כי כשימות ויניח ההון לבניו אחריו מי יביאנו אחר מותו לזה העולם לראות בשמחה ובטובה שיהיה לבניו אחריו עם ההון שקבץ הוא למען ישמחו בטובתם :
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source