Chap. 10
1
זְב֣וּבֵי מָ֔וֶת יַבְאִ֥ישׁ יַבִּ֖יעַ שֶׁ֣מֶן רוֹקֵ֑חַ יָקָ֛ר מֵחָכְמָ֥ה מִכָּב֖וֹד סִכְל֥וּת מְעָֽט:
Des mouches venimeuses corrompent, font tourner l’huile du parfumeur ; Un peu de folie a plus de poids que sagesse et honneur.
Rachi (non traduit)
זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ וְגוֹ'. כְּגוֹן בִּימֵי הַחֹרֶף, שֶׁאֵין בִּזְבוּבִין כֹּחַ, וְהֵם קְרוֹבִים לָמוּת, גַּם אִם בָּא לְתוֹךְ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ וּמִתְעָרֵב בִּבְשָׂמִים, הוּא מַבְאִישׁוֹ, וְהוּא מַעֲלֶה קֶצֶף, שֶׁקּוֹרִין אשקו''א בלע''ז, וְנִרְאֶה בּוֹ כְּמִין אֲבַעְבּוּעוֹת, וְזֶהוּ מַשְׁמָעוֹ שֶׁל ''יַבִּיעַ''. הֲרֵי דָּבָר קַל שֶׁהִפְסִיד דָּבָר חָשׁוּב. כָּךְ, יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד הַסִּכְלוּת מְעָט, שֶׁהֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. הֲרֵי שֶׁהָיָה אָדָם זֶה שָׁקוּל בְּמֶחֱצָה עֲבֵרוֹת וּמֶחֱצָה זְכֻיּוֹת, וּבָא וְעָבַר עֲבֵרָה אַחַת וְהִכְרִיעַתּוּ לְכַף חוֹבָה, נִמְצֵאת סִכְלוּת זֶה שֶׁהוּא דָּבָר מֻעָט, יָקָר וְשָׁקוּל וְכָבֵד יוֹתֵר מִכָּל הַחָכְמָה וְהַכָּבוֹד שֶׁהָיָה בּוֹ, שֶׁהֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם:
יָקָר. לְשׁוֹן כּוֹבֶד. הוּא כָּבֵד וְשָׁקוּל יוֹתֵר מִן הַחָכְמָה שֶׁבּוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה מוֹשְׁלִים יֵצֶר הָרַע לִזְבוּבֵי מָוֶת:
יַבְאִישׁ יַבִּיעַ. שֵׁם טוֹב, שֶׁהוּא עָרֵב מִשֶּׁמֶן רוֹקֵחַ:
M. David (non traduit)
זבובי מות. זבובים מתים כל אחד מהם שיפול לתוך שמן רוקח המריח הרבה, עם כל זה הזבוב הזה יבאיש את השמן ולא יפסיק הביאוש, כי הזבוב יביע את הביאוש כמעין הנובע, אם כן הרי דבר קל הפסיד דבר חשוב : יקר מחכמה. כן אדם היקר וחשוב בעבור החכמה והכבוד הנמצא בו, עם כל זה אם גם ימצא בו סכלות מעט, משחית הסכלות את חשיבותו :
M. Tsion (non traduit)
יבאיש. ענין סרחון : יביע. מלשון נביעה : רוקח. מעורב בבשמים. כמו רוקח מרקחת (שמות ל כה) : יקר. ענין חשיבות. כמו אבנים יקרות (מ''א ז ט) :
2
לֵ֤ב חָכָם֙ לִֽימִינ֔וֹ וְלֵ֥ב כְּסִ֖יל לִשְׂמֹאלֽוֹ:
Le sage a le cœur à droite, le cœur du sot est à gauche.
Rachi (non traduit)
לֵב חָכָם לִימִינוֹ. חָכְמָתוֹ מְזֻמֶּנֶת לְהַטּוֹתוֹ אֶל דֶּרֶךְ הַמְּיֻמֶּנֶת לְטוֹבָתוֹ:
וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ. לְעַקְּשׁוֹ מִן הַדֶּרֶךְ הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁהִיא תִּפְאֶרֶת וְנוֹחָה לוֹ:
M. David (non traduit)
לב. רוצה לומר השכל הנטוע בלב : לימינו. רוצה לומר מזומן לו בכל עניניו ומיד ימצאנו בעת הצורך. ואמר בלשון השאלה, לפי שימין האדם מזומנת ומהירה יותר מן השמאלית : לשמאלו. רוצה לומר אינו מזומן ואינו מהיר בעת הצורך :
3
וְגַם־בַּדֶּ֛רֶךְ (כשהסכל) כְּשֶׁסָּכָ֥ל הֹלֵ֖ךְ לִבּ֣וֹ חָסֵ֑ר וְאָמַ֥ר לַכֹּ֖ל סָכָ֥ל הֽוּא:
Aussi bien, dans la voie où se dirige le sot, l’intelligence lui fait défaut : il révèle à tous qu’il est sot.
Rachi (non traduit)
וְאָמַר לַכֹּל סָכָל הוּא. בַּהֲלִיכָתוֹ וּבְדִבּוּרוֹ, הַכֹּל מַכִּירִין שֶׁהוּא שׁוֹטֶה:
M. David (non traduit)
וגם בדרך. אפילו בהיותו בדרך שלא במקום מושבו אפילו כשהוא הולך ואינו מתעכב נראה לכל שהוא חסר שכל : ואמר לכל. רוצה לומר מעשיו ועניניו לא בהשכל, וכאילו בפיו יאמר לכל שהוא סכל :
4
אִם־ר֤וּחַ הַמּוֹשֵׁל֙ תַּעֲלֶ֣ה עָלֶ֔יךָ מְקוֹמְךָ֖ אַל־תַּנַּ֑ח כִּ֣י מַרְפֵּ֔א יַנִּ֖יחַ חֲטָאִ֥ים גְּדוֹלִֽים:
Si la mauvaise humeur du souverain fait explosion contre toi, ne quitte pas ta place ; car la douceur atténue de grandes offenses.
Rachi (non traduit)
אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל. מוֹשֵׁל הָעוֹלָם תַּעֲלֶה עָלֶיךָ לְדַקְדֵּק אַחֲרֶיךָ בְּמִדַּת הַדִּין:
מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח. מִדָּתְךָ הַטּוֹבָה אַל תַּנַּח, לוֹמַר לוֹ:
''מַה יוֹעִיל צִדְקָתִי לִי''? כִּי מַרְפֵּא. דִּקְדּוּקֵי הַדִּין בַּיִּסּוּרִין הַבָּאִין עָלֶיךָ, מַרְפֵּא הוּא לַעֲוֹנוֹתֶיךָ, וְיַנִּיחַ לְךָ חֲטָאִים הַגְּדוֹלִים:
M. David (non traduit)
אם רוח המושל. אם תעלה עליך חמת המושל אל תניח מקום מושבך לברוח מפניו : כי מרפא. כי הרפיון מה שתהיה רפוי ממנו ואינך נמסר בידו, זה יניח ויצבור חטאים גדולים, כי בברחך תוסיף חטא, ולא יחמול עליך כאשר ישיג אותך :
M. Tsion (non traduit)
רוח. ענינו כעס וחימה. כמו ינחל רוח (משלי יא כט) : תנח. ענין עזיבה : מרפא. מלשון רפיון : יניח. מלשון הנחה :
5
יֵ֣שׁ רָעָ֔ה רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ כִּשְׁגָגָ֕ה שֶׁיֹּצָ֖א מִלִּפְנֵ֥י הַשַּׁלִּֽיט:
Il est un abus que j’ai observé sous le soleil et qui a l’air d’une inadvertance échappée au souverain :
Rachi (non traduit)
כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט. דּוֹמֶה הוּא לְשַׁלִּיט שֶׁהוֹצִיא דְּבַר שְׁגָגָה מִפִּיו שׁוֹגֵג, וְאִי אֶפְשָׁר לַחֲזוֹר, כָּךְ אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין לְהָשִׁיב:
M. David (non traduit)
יש רעה. אשר ראיתי תחת השמש : כשגגה. ממשלת המושל מצריכו לעשות פעמים הפוך הראוי, ומראה לעם כאילו שגג בדבר, אשר לא כן הוא :
6
נִתַּ֣ן הַסֶּ֔כֶל בַּמְּרוֹמִ֖ים רַבִּ֑ים וַעֲשִׁירִ֖ים בַּשֵּׁ֥פֶל יֵשֵֽׁבוּ:
la folie est appelée à de hautes situations, et des gens considérables demeurent dans un rang inférieur.
Rachi (non traduit)
נִתַּן הַסֶּכֶל בַּמְּרוֹמִים רַבִּים. זוֹ הִיא הָרָעָה שֶׁהִיא כִּשְׁגָגָה שֶׁיּוֹצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט, שֶׁנִּתַּן הַשְּׁטוּת וְהָרֶשַׁע בִּמְרוֹמֵי גֹּבַהּ, שֶׁהִגְבִּיהַּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶת הַכְּסִילִים וְאֶת הָרְשָׁעִים, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהֵם עֲתִידִים לִפְשֹׁט יָד בְּהֵיכָלוֹ וְלָשׂוּם אוֹתוֹתָם אוֹתוֹת:
וַעֲשִׁירִים בַּשֵּׁפֶל יֵשֵׁבוּ. יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַגְּדֻלָּה וְהַכָּבוֹד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַכְשָׁיו בְּיָמַי, עֲתִידִים לֵישֵׁב בַּשֵּׁפֶל, שֶׁנֶּאֱמַר, ''יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ'':
M. David (non traduit)
נתן הסכל. רוצה לומר וזהו הכסיל ניתן במקומות גבוהים מקומות שאין ראוי לו והעשירים הראויים לכבוד ישבו במקום שפל ונמוך. וזה נראה כאילו בשגגה נעשה אבל לא כן הוא :
M. Tsion (non traduit)
הסכל. הכסיל : במרומים. מלשון מרום וגובה : רבים. רוצה לומר גדולים : בשפל. מקום נמוך :
7
רָאִ֥יתִי עֲבָדִ֖ים עַל־סוּסִ֑ים וְשָׂרִ֛ים הֹלְכִ֥ים כַּעֲבָדִ֖ים עַל־הָאָֽרֶץ:
J’ai vu des esclaves à cheval, et des grands allant à pied comme des esclaves.
Rachi (non traduit)
רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים. הֵם כַּשְׂדִּים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, ''זֶה הָעָם לֹא הָיָה''. יִתְעַלּוּ לִהְיוֹת עַל סוּסִים, מוֹלִיכִים אֶת שְׁבוּיֵי יִשְׂרָאֵל אֲסוּרִים בְּקוֹלָרִין:
הֹלְכִים כַּעֲבָדִים עַל הָאָרֶץ. לִפְנֵי קְרוֹנִין שֶׁל כַּשְׂדִּים:
M. David (non traduit)
על סוסים. רוכבים על סוסים מה שאין ראוי להם : כעבדים. כמו שראוי לעבדים : על הארץ. הולכים ברגליהן על הארץ :
8
חֹפֵ֥ר גּוּמָּ֖ץ בּ֣וֹ יִפּ֑וֹל וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵ֖ר יִשְּׁכֶ֥נּוּ נָחָֽשׁ:
Celui qui creuse une fosse y tombe ; celui qui renverse une clôture, le serpent le mord.
Rachi (non traduit)
חֹפֵר גּוּמָּץ. שׁוּחָה:
בּוֹ יִפּוֹל. פְּעָמִים שֶׁהוּא נוֹפֵל בּוֹ. כְּלוֹמַר, יֵשׁ לְךָ חוֹרֵשׁ רָעָה וְסוֹפוֹ לָשׁוּב עָלָיו בַּסּוֹף, שֶׁכָּלָה זַרְעוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶאצַּר עַל יְדֵי כְּלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר, ''וְעַל מָרֵא שְׁמַיָּא הִתְרוֹמַמְתָּ'':
וּפֹרֵץ גָּדֵר. סְיָג שֶׁל חֲכָמִים, לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵיהֶם:
יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ. מִיתָה בִּידֵי שָׁמָיִם, וּלְפִי שֶׁדִּבֵּר בִּלְשׁוֹן פְּרִיצַת גָּדֵר, הִזְכִּיר בְּתַשְׁלוּמִין לְשׁוֹן נְשִׁיכַת נָחָשׁ, שֶׁהוּא דָּר בְּחוֹרֵי נִקְבֵי כָּתְלֵי בָּתִּים פְּרוּצִים:
M. David (non traduit)
חופר גומץ. החופר בור שיפול בו הזולת, אזי החופר עצמו יפול בו, רוצה לומר המכין תקלה לחבירו הוא בעצמו נתקל בו : ופורץ גדר. ההורס גדר של אבנים למען יצאו החוצה הנחשים הדרים בנקבי חורי הגדר ויזיקו לבני אדם, אזי הנחש ישך את ההורס עצמו. והוא כפל ענין במלות שונות :
M. Tsion (non traduit)
חופר. כורה : גומץ. גומא ובור ואין לו חבר ומענינו יובן פתרונו : ופורץ. ענין הריסה : גדר. כותל אבנים : ישכנו. מלשון נשיכה ונכיתה :
9
מַסִּ֣יעַ אֲבָנִ֔ים יֵעָצֵ֖ב בָּהֶ֑ם בּוֹקֵ֥עַ עֵצִ֖ים יִסָּ֥כֶן בָּֽם:
Celui qui extrait des pierres peut se faire du mal ; celui qui fend du bois s’expose à quelque danger.
Rachi (non traduit)
מַסִיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם. מַסִּיעַ אֲבָנִים מִמַּחְצַבְתָּם בֶּהָרִים מִתְיַגֵּעַ לָהֶם:
יֵעָצֵב. לְשׁוֹן יְגִיעָה, כְּמוֹ, ''בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה''. כְּלוֹמַר, כָּל אָדָם לְפִי מְלַאכְתּוֹ עִצְּבוֹנוֹ, אַף עוֹשֵׂה רָעָה, לְפִי זְרִיעָתוֹ יִקְצוֹר:
יִסָּכֶן בָּם. יִתְחַמֵּם בָּם, כְּמוֹ ''וּתְהִי לוֹ סֹכֶנֶת''. אַף הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת, סוֹפוֹ לֵהָנוֹת מֵהֶם:
M. David (non traduit)
מסיע אבנים. העוקר אבנים ומסיעם ממקומם להשליכם בחוצות למען יכשלו בהם בני אדם, אזי המסיע עצמו יעצב על ידם, כי הוא עצמו יוכשל בהם : בוקע עצים. להפיל הבקיעות על בני אדם להרגם אזי הבוקע בא על ידם לידי סכנה, כי עליו יפלו. וכפל הדבר פעמים רבות וכדרך המקרא ולומר שבכל פעם הוא כן :
M. Tsion (non traduit)
מסיע. מלשון הסעה ועקירה ממקומם. כמו ויסיעו אבנים גדולות (מ''א ה יא) : יעצב. מלשון עצבון : בוקע. ענין חתוך : יסכן. מלשון סכנה :
10
אִם־קֵהָ֣ה הַבַּרְזֶ֗ל וְהוּא֙ לֹא־פָנִ֣ים קִלְקַ֔ל וַחֲיָלִ֖ים יְגַבֵּ֑ר וְיִתְר֥וֹן הַכְשֵׁ֖יר חָכְמָֽה:
Si on a laissé s’émousser le fer, n’en affile-t-on pas le tranchant pour lui rendre sa force ? Ainsi le véritable instrument du succès, c’est la sagesse.
Rachi (non traduit)
אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל. חַרְבוֹת צוּרִים, שֶׁקֵּהָה פִּיהֶם וְחִדּוּדָם:
וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל. וְאֵינָם לְטוּשִׁים וּמְרוּטִים ''לְמַעַן הֱיֵה לָה בָּרָק''. אַף עַל פִּי כֵן ''וַחֲיָלִים יְגַבֵּר''. מַגְבִּיר הוּא בַּמִּלְחָמָה אֶת גִּבּוֹרֵי הַחֲיָלִים לְנַצֵּחַ:
וְיִתְרוֹן הַכְשֵׁיר חָכְמָה. וּמַעֲלַת כִּשְׁרוֹן יֵשׁ עוֹד לַחָכְמָה יוֹתֵר מִן הַבַּרְזֶל. אִם תַּלְמִיד חָכָם מַשְׁחִיר פָּנָיו בְּרָעָב, וְאַתָּה רוֹאֵהוּ מִסְכֵּן בֵּין הָעֲשִׁירִים, הַרְבֵּה חֲיָלִים מִתְגַּבְּרִים עַל יָדוֹ. וְאַל תִּתְמַהּ עַל וי''ו ''וַחֲיָלִים'', כִּי הַרְבֵּה ווי''ן נוֹפְלִים כֵּן בְּלָשׁוֹן עִבְרִית, כְּמוֹ ''אִם רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ'':
''עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה'', וְהַרְבֵּה מְפֹרָשִׁים כָּזֶה:
M. David (non traduit)
אם קהה הברזל. אם ברזל להב החרב נעכר ונחשך. ולתוספת ביאור אמר והוא לא פנים קלקל, רוצה לומר שמראית פניו אינו לטוש וזכוך : וחילים יגבר. עם כל זה מגביר הוא במלחמה את אנשי החיל לנצח את הנלחמים בהם : ויתרון הכשיר חכמה. עוד יתר כשרון יש לחכמה, וכמו שנאמר טובה חכמה מכלי קרב :
M. Tsion (non traduit)
קהה. ענינו עכירות וחושך. כמו והנה כהה הנגע (ויקרא יג נו), ובאה הקו''ף במקום הכ''ף כי גיכ''ק מתחלף : קלקל. ענין לטישה וזכוך. כמו קלקל בחצים (יחזקאל כא כו) והוא מלשון נחושת קלל (שם א) : וחילים. אנשי חיל יוצאי מלחמה : ויתרון. מלשון יתר ומרובה : הכשיר. ענין ישר וטוב :
11
אִם־יִשֹּׁ֥ךְ הַנָּחָ֖שׁ בְּלוֹא־לָ֑חַשׁ וְאֵ֣ין יִתְר֔וֹן לְבַ֖עַל הַלָּשֽׁוֹן:
Si le serpent mord faute d’incantations, il n’y a point de profit pour le charmeur.
Rachi (non traduit)
אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ. אֶת אִישׁ:
בְּלוֹא לָחַשׁ. מֵחֲמַת שֶׁלֹּא לָחְשׁוֹ הַחֹבֵר שֶׁלֹּא יִשֹּׁךְ:
וְאֵין יִתְרוֹן. לַחֹבֵר הָרָשָׁע שֶׁהָיָה רָגִיל לְלָחְשׁוֹ, בְּלֹא לָחַשׁ, כָּךְ, אִם בְּנֵי עִירְךָ נִכְשָׁלִים בְּאִסּוּרִין מֵחֲמַת שֶׁאֵין חָכָם דּוֹרֵשׁ לָהֶם וּמְלַמְּדָם אֶת חֻקֵּי הַתּוֹרָה, אֵין יִתְרוֹן לוֹ בִּשְׁתִיקָתוֹ, וְלֹא יִשְׂתַּכֵר:
M. David (non traduit)
אם ישך הנחש. את איש הוא בעבור שלא לחשו החבר שלא ישוך, אבל אם היו לחשו ומזהירו לא היה נושך : ואין יתרון לבעל הלשון. המלשין אין לו מעלה יתירה מן הנחש, וכאומר שהוא עוד גרוע מן הנחש, כי דומים הם במה שאין להם הנאה במעשיהם, והנחש אם לחשו עליו ומזהירו אינו נושך, והמלשין הלא הוא מוזהר ועומד ואינו עוזב דרכו :
M. Tsion (non traduit)
ישוך. מלשון נשיכה : לחש. הם דברים ידועים ידבר על הנחש שלא ישך ועל שהדרך לאומרו בשפלות קול לכן יקרא לחש : לבעל הלשון. זה המלשין ומדבר לשון הרע :
12
דִּבְרֵ֥י פִי־חָכָ֖ם חֵ֑ן וְשִׂפְת֥וֹת כְּסִ֖יל תְּבַלְּעֶֽנּוּ:
Les paroles du sage [éveillent] la sympathie ; les lèvres du sot causent sa perte.
Rachi (non traduit)
דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן. עַל שׁוֹמְעֵיהֶם וְנִשְׁמָעִים לוֹ, וְטוֹב לוֹ שֶׁנּוֹטֵל גְּדֻלָּה עֲלֵיהֶם:
וְשִׂפְתוֹת כְּסִיל תְּבַלְּעֶנּוּ. זֶה הַמֵּסִית אֶת חֲבֵרוֹ מִדֶּרֶךְ טוֹבָה, כְּגוֹן בִּלְעָם, שֶׁפָּרַץ גְּדֵרָן שֶׁל עכו''ם שֶׁגָּדְרוּ עַצְמָן מִן הָעֲרָיוֹת מִדּוֹר הַמַּבּוּל וְאֵילָךְ, וְהוּא יָעַץ לָהֶם לִהְיוֹת מַפְקִירִין נְשׁוֹתֵיהֶם לִזְנוּת:
M. David (non traduit)
דברי פי חכם חן. הדברים היוצאים מפי חכם מעלים חן בעיני הבריות, ולכן כולם אוהבים אותו וחפצים בטובתו : ושפתות כסיל. הדברים היוצאים משפתות הכסיל הם משחיתים אותו, כי לא בדעת ידבר, ועל ידי זה מוכן הוא אל ההשחתה :
M. Tsion (non traduit)
תבלענו. ענין השחתה. כמו בלע ה' (איכה ב ב) :
13
תְּחִלַּ֥ת דִּבְרֵי־פִ֖יהוּ סִכְל֑וּת וְאַחֲרִ֣ית פִּ֔יהוּ הוֹלֵל֖וּת רָעָֽה:
Le début de ses paroles est sottise, la conclusion de son discours est méchante insanité.
Rachi (non traduit)
תְּחִלַּת דִּבְרֵי פִיהוּ סִכְלוּת. כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ''מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ''? הָיָה לוֹ לְהָשִׁיב ''ה', אַתָּה יוֹדֵעַ'' וְהוּא אָמַר ''בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח אֵלָי''. כְּלוֹמַר אִם בְּעֵינֶיךָ אֲנִי נִבְזֶה, חָשׁוּב אֲנִי בְּעֵינֵי מַלְכֵי הָאָרֶץ:
וְאַחֲרִית פִּיהוּ הוֹלֵלוּת. שִׁעְמוּם וְעִרְבּוּ, ''לְכָה אִיעָצְךָ'' זִמַּת אִוֶּלֶת:
M. David (non traduit)
תחלת. ראשית מאמריו הוא סכלות, וסופו הוא שיעמום רעה, רוצה לומר מתחלה עד סוף המה דברי שטות ושיעמום :
14
וְהַסָּכָ֖ל יַרְבֶּ֣ה דְבָרִ֑ים לֹא־יֵדַ֤ע הָאָדָם֙ מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה וַאֲשֶׁ֤ר יִֽהְיֶה֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו מִ֖י יַגִּ֥יד לֽוֹ:
Le sot a beau multiplier son verbiage : nul homme ne sait ce qui sera ; qui pourrait lui dire d’avance ce qui arrivera après lui ?
Rachi (non traduit)
וְהַסָּכָל יַרְבֶּה דְּבָרִים. שֶׁהָיָה מִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן:
לֹא יֵדַע הָאָדָם מַה שֶׁיִּהְיֶה. לוֹ לְאַחַר זְמַן. שֶׁהֲרֵי הָלַךְ לִיטֹּל שְׂכָרוֹ בְּמִדְיָן, וְלֹא יָדַע שֶׁיִּפּוֹל בַּחֶרֶב. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ הַסָּכָל יַרְבֶּה דְּבָרִים. גּוֹזֵר וְאוֹמֵר ''מָחָר אֶעֱשֶׂה כֵן לִפְלוֹנִי'', וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה מָחָר:
וַאֲשֶׁר יִהְיֶה מֵאַחֲרָיו, מִי יַגִּיד לוֹ. כְּלוֹמַר:
לֹא סוֹף דָּבָר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה לְאַחַר זְמַן, אֶלָּא אַף הַהֹוֶה עַכְשָׁיו מֵאַחֲרָיו, שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד עֵינָיו אֶלָּא מֵאֲחוֹרֵי עָרְפּוֹ מֵרָחוֹק, צָרִיךְ הוּא שֶׁיְּהֵא מִי יַגִּיד לוֹ:
M. David (non traduit)
והסכל. אף שהסכל מרבה דברים, עם כל זה עם כל רבוים אדם השומע אמריו לא ידע מה שיהיה תכלית מאמריו ועיקר כונתו : ואשר יהיה. ואפילו אם הסכל יאמר לאדם דבר מוחש אשר יהיה מאחרי האדם שלא כנגד עיניו אלא מאחורי ערפו, אף שהוא קל לדעת ולהבין, מכל מקום אין ידוע לו, כי מי יגיד לו, הואיל ובסכל אין אומר ואין דברים :
15
עֲמַ֥ל הַכְּסִילִ֖ים תְּיַגְּעֶ֑נּוּ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע לָלֶ֥כֶת אֶל־עִֽיר:
Le mal que se donnent les sots les exténue, tellement qu’ils ne savent trouver le chemin de la ville.
Rachi (non traduit)
עֲמַל הַכְּסִילִים תְּיַגְּעֶנּוּ. כְּסִילוּתָם גּוֹרֵם לָהֶם עָמָל הַמְיַגְּעָן, אֲשֶׁר לֹא לָמְדוּ דַּרְכֵי מְבוֹאוֹת הָעִיר וּמִתְיַגֵּעַ לִכְנוֹס דֶּרֶךְ פְּתָחִים וּבִצְעֵי הַמַּיִם, וְיָגֵעַ בִּטְבִיעוּת רַגְלָיו בַּבּוּץ. כְּלוֹמַר עַצְלוּת שֶׁל עוֹזְבֵי הַתּוֹרָה גּוֹרֵם לָהֶם יְגִיעַת עָמָל בַּגֵּיהִנֹּם:
אֲשֶׁר לֹא יָדַע לָלֶכֶת. אֶל נְתִיב אֱמֶת לִפְרוֹשׁ מִן הָעֲבֵרָה, לְפִי שֶׁלֹּא לָמַד תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, ''נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶיךָ'':
M. David (non traduit)
עמל הכסילים. טורח הכסילים תיגע את כל אחד מהם, כי לפי כסלותם טורחים הרבה בדבר שאין בו טורח, והרי הם יגעים בעבור רוב הטורח. וחוזר ומפרש לדוגמא שזהו הכסיל אשר לא ידע ללכת אל עיר, כי לא מצא חכמה ללכת בדרך כבושה, והולך הוא בשביל קטן ותועה בדרך וטורח הרבה ומתיגע :
M. Tsion (non traduit)
תיגענו. מלשון יגיעה :
16
אִֽי־לָ֣ךְ אֶ֔רֶץ שֶׁמַּלְכֵּ֖ךְ נָ֑עַר וְשָׂרַ֖יִךְ בַּבֹּ֥קֶר יֹאכֵֽלוּ:
Malheureux pays, si ton roi est un esclave ; et si les grands font ripaille dès le matin !
Rachi (non traduit)
אִי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ. בִּזְמַן שֶׁמַּלְכֵּךְ וְדַיָּנַיִךְ מִתְנַהֲגִים בְּנַעֲרוּת:
M. David (non traduit)
אי לך ארץ. אוי לך ארץ אשר מלכך מתנהג בנערות ואינו משים לבו בתקון המדינה : ושריך. על ידי זה גם שריך אוכלים בקומם בבוקר, הפך מאמר הכתוב דינו לבוקר משפט :
M. Tsion (non traduit)
אי לך. אוי לך. וכן ואי לו האחד שיפול (לעיל ד י) : נער. רוצה לומר עושה מעשה נערות :
17
אַשְׁרֵ֣יךְ אֶ֔רֶץ שֶׁמַּלְכֵּ֖ךְ בֶּן־חוֹרִ֑ים וְשָׂרַ֙יִךְ֙ בָּעֵ֣ת יֹאכֵ֔לוּ בִּגְבוּרָ֖ה וְלֹ֥א בַשְּׁתִֽי:
Heureux pays, si ton roi est un fils de nobles et si les grands mangent à l’heure voulue, pour prendre des forces et non par goût de la boisson !
Rachi (non traduit)
בִּגְבוּרָה וְלֹא בַשְּׁתִי. שֶׁעוֹסְקִין בִּגְבוּרַת הַחָכְמָה וְהַבִּינָה, וְלֹא בִּשְׁתִיַּת יָיִן:
M. David (non traduit)
אשריך ארץ. מאושר ומשובח אתה ארץ אשר מלכך הוא בן גדולים, כי מלך כזה לא יתנהג בנערות : ושריך. על ידי זה גם שריך לא יאכלו עד בוא עת האוכל וטרם יאכל ישפט משפט העם : בגבורה. כל עסקם בגבורת המלחמה ובתחבולותיו ואינם עוסקים בשתיית היין :
M. Tsion (non traduit)
אשריך. ענין שבח והלול. כמו כי אשרוני בנות (בראשית ל יג) : בן חורים. כן יקראו הגדולים אנשי השם. כמו ולחורים ולסגנים (נחמיה ב טז) : בשתי. מלשון שתיה :
18
בַּעֲצַלְתַּ֖יִם יִמַּ֣ךְ הַמְּקָרֶ֑ה וּבְשִׁפְל֥וּת יָדַ֖יִם יִדְלֹ֥ף הַבָּֽיִת:
L’indolence est cause que la charpente s’effondre ; les mains nonchalantes que la pluie pénètre dans la maison.
Rachi (non traduit)
בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה. כְּשֶׁאָדָם מִתְעַצֵּל וְאֵינוֹ מְתַקֵּן הַפְּרִיצָה קְטַנָּה שֶׁבְּתִקְרַת הַבָּיִת:
יִמַּךְ הַמְּקָרֶה. יִשְׁפַּל הַבִּנְיָן הַמְּקָרֶה אֶת הַבַּיִת וְהַמְּסַכֵּךְ עָלָיו:
יִדְלֹף. יְטַפְטֵף דֶּלֶף גְּשָׁמִים, כְּלוֹמַר:
כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְעַצְּלִים בַּתּוֹרָה, הֵם נְמַקִּים, וּבֵית גְּאוֹן עֻזָּם חָרֵב וּמָךְ:
M. David (non traduit)
בעצלתים. בעבור ידים עצלתים נעשה תקרת הבית מך ודל, רוצה לומר שמתקלקל התקרה אם בעליו מתעצלים לתקנו בכל עת : ובשפלות ידים. בשביל שמשפיל ידיו למטה ואינו מרים אותם לעשות בהם מלאכת תקון הגג, אזי יטפטף אל הבית מי גשמים. וכפל הדבר במלות שונות :
M. Tsion (non traduit)
בעצלתים. מלשון עצלות ורוצה לומר ידים עצלתים, ולזה אמר בלשון רבים : ימך. ענין עניות ודלות. כמו כי ימוך אחיך (ויקרא כה כה) : המקרה. התקרה המסכך על הבית : ידלוף. ענין הזלה וטפטוף. כמו דלף טורד (משלי כז טו) :
19
לִשְׂחוֹק֙ עֹשִׂ֣ים לֶ֔חֶם וְיַ֖יִן יְשַׂמַּ֣ח חַיִּ֑ים וְהַכֶּ֖סֶף יַעֲנֶ֥ה אֶת־הַכֹּֽל:
Pour se mettre en joie, on organise des festins ; le vin égaie la vie, et l’argent répond à tout.
Rachi (non traduit)
לִשְׂחוֹק עֹשִׂים לֶחֶם. לְחֶדְוַת מַזְמוּטֵי חֲתָנִים ומלכים, עוֹשִׂים סְעוּדָּה, וּסְתָם סְעוּדָה גְּדוֹלָה קְרוּיָה לֶחֶם, כְּמוֹ דְאַתְּ אָמַר:
''בֵּלְשַׁצַּר מַלְכָּא עֲבַד לֶחֶם רַב'': וְיַיִן. מַשְׁקִין בַּסְּעוּדָה, אֲשֶׁר יְשַׂמַּח הַחַיִּים:
וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל. אִם אֵין כֶּסֶף, אֵין סְעוּדָה. לְפִיכָךְ, לֹא יִתְעַצֵּל אָדָם מִן הַמְּלָאכָה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לוֹ מַה לְהוֹצִיא:
M. David (non traduit)
לשחוק. על שמחה לבדה עושים סעודה גדולה אבל בזולת שמחה אין דרך לעשותה, ויין משמח את החיים לבדם, רוצה לומר בני אדם בריאים כי לחלשי הטבע יזיק היין ומביא עוד עצבון : והכסף. אבל הכסף ישיב את הכל למלאות שאלת כולם, כי הכל צריכים אל הכסף בין על שמחה בין זולתה, בין בריא ובין חלש וכולם שואלים עליו וממלא הוא שאלתם. ומוסב על המקרא שלפניו מה שמגנה את העצלות, ואמר הלא הכסף צריך לכל, ובעבור העצלות הלא יחסר לו :
M. Tsion (non traduit)
לשחוק. ענין שמחה וחדוה : לחם. סעודה גדולה קרוי בשם לחם. וכן עבד לחם רב (דניאל ה א) : חיים. רוצה לומר בריאים. כמו עד חיותם (יהושע ה) שרוצה לומר עד שנתרפאו ונעשו בריאים : יענה. מלשון עניה והשבת שאלה, ואמר בלשון שאלה ומליצה. ודוגמתו אענה את השמים וגו' (הושע ב כג) : במדעך. בדעתך ובמחשבתך : תקלל. מלשון קלות ובזיון : יא (ג) העבים. עננים : יריקו. ענין הזלה ושפיכה. כמו שמן תורק שמך (שה''ש א ג) : יהוא. כמו יהיה. או היו''ד מורה על העתיד וכאלו אמר יהיה הוא :
20
גַּ֣ם בְּמַדָּֽעֲךָ֗ מֶ֚לֶךְ אַל־תְּקַלֵּ֔ל וּבְחַדְרֵי֙ מִשְׁכָּ֣בְךָ֔ אַל־תְּקַלֵּ֖ל עָשִׁ֑יר כִּ֣י ע֤וֹף הַשָּׁמַ֙יִם֙ יוֹלִ֣יךְ אֶת־הַקּ֔וֹל וּבַ֥עַל (הכנפים) כְּנָפַ֖יִם יַגֵּ֥יד דָּבָֽר:
Ne maudis pas le roi même en pensée ; au fond de ta chambre à coucher, ne maudis par le riche, car l’oiseau du ciel transmettrait le son de ta voix et la gent ailée rapporterait les propos.
Rachi (non traduit)
גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ. אֲפִילּוּ בְּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ, בְּלֹא דִּבּוּר. ''גַּם'' אֲפִילּוּ. מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל. אַל תַּרְגִּיז לְמַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם. דָּבָר אַחֵר:
כְּמַשְׁמָעוֹ, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם: עוֹף הַשָּׁמַיִם. נְשָׁמָה הַנְּתוּנָה בְּךָ, שֶׁסּוֹפָהּ לָעוּף עַל הַשָּׁמָיִם:
וּבַעַל כְּנָפַיִם. מַלְאָךְ הַמְלַוֶּה אוֹתְךָ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר:
''כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ'', וּלְפִי מַשְׁמָעוֹ, הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים. יֵשׁ לְךָ לִדְאֹג מִכָּל בְּרִיָּה, שֶׁמָּא יֵשׁ שׁוֹמְעִין וְיַגִּידוּ לַאֲחֵרִים:
M. David (non traduit)
גם במדעך. אפילו במחשבתך אל תקלל את המלך ולא תחשוב שאין מי יודע מחשבתך להלשין אותך לפני המלך : ובחדרי משכבך. באחד מחדרי משכבך מקום שאין שם איש : עשיר. על פי רוב משלה יד העשיר לעשות רעה אל המקללו : כי עוף השמים. רוצה לומר חיש מהר יהיה נודע לו כאלו עוף השמים הוליך אליו את קול הקללה. ואף אם קלל במחשבה, מכל מקום ימצא מי שיבין הדבר ברמיזתו ויגיד לו : ובעל כנפים. הוא עוף השמים. וכפל הדבר במלות שונות : יגיד דבר. רוצה לומר דבר הקללה : יא (א) שלח לחמך על פני המים. ולא תחשוב שהמים יוליך אותו למרחוק למקום שלא תמצא אותו כי ברבות הימים תמצאנו. והוא ענין משל לומר תן מלחמך אף למי שתחשוב עליו שלא תראנו עוד לקבל ממנו הגמול כי אחר ימים רבים תקבל ממנו תשלום גמול :
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source