Vayedaber

Chap. 10

וּפְלִשְׁתִּ֖ים נִלְחֲמ֣וּ בְיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּ֑נָס אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙ מִפְּנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וַיִּפְּל֥וּ חֲלָלִ֖ים בְּהַ֥ר גִּלְבֹּֽעַ:

Cependant les Philistins livraient bataille aux Israélites. Ceux-ci s’enfuirent devant eux et laissèrent des morts sur la montagne de Ghelboé.

Ajouter une note

Interlinéaire

Traduction intégrale

Rachi

M. Tsion

Ralbag

Rachi (non traduit)

וּפְלִשְׁתִּים נִלְחֲמוּ בְיִשְׂרָאֵל. אֵינוֹ מְסַפֵּר כִּי אִם מַפַּלְתּוֹ שֶׁל שָׁאוּל וְכַאֲשֶׁר בָּא לְסַפֵּר מַעֲשֶׂה דָּוִד אֵינוֹ מְסַפֵּר זִילוּתוֹ אֶלָּא גְּבוּרָתוֹ וּגְדוּלָּתוֹ כִּי הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ וּלְמַלְכֵי יְהוּדָה:

וַיַּדְבְּק֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים אַחֲרֵ֥י שָׁא֖וּל וְאַחֲרֵ֣י בָנָ֑יו וַיַּכּ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים אֶת־יוֹנָתָ֧ן וְאֶת־אֲבִינָדָ֛ב וְאֶת־מַלְכִּי־שׁ֖וּעַ בְּנֵ֥י שָׁאֽוּל:

Les Philistins atteignirent Saül et ses fils et tuèrent Jonathan, Abinadab et Malki-Choua, fils de Saül.

Ajouter une note

Interlinéaire

Traduction intégrale

M. David

וַתִּכְבַּ֤ד הַמִּלְחָמָה֙ עַל־שָׁא֔וּל וַיִּמְצָאֻ֖הוּ הַמּוֹרִ֣ים בַּקָּ֑שֶׁת וַיָּ֖חֶל מִן־הַיּוֹרִֽים:

L’attaque s’acharna contre Saül ; il fut surpris par les archers qui lui causèrent de la frayeur.

Ajouter une note

Interlinéaire

Traduction intégrale

Rachi

M. David

M. Tsion

Ralbag

Rachi (non traduit)

וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים בַּקָּשֶׁת. בּוֹא וּרְאֵה כִּי אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה לְנֶגֶד ה' (מִשְׁלֵי כ''א) כִּי נֶגֶד ה' דַּרְכֵי אִישׁ בִּנְיָמִין הָיוּ שׂוֹנְאֵיהֶם נוֹפְלִים לִפְנֵיהֶם בְּקֶשֶׁת כִּי הֵם בְּקִיאִים בְּקֶשֶׁת כְּדִכְתִיב אִטֵּר יָד יְמִינוֹ וגו' בְּשׁוֹפְטִים (כ''א) וְכֵן בִּיהוֹנָתָן צִדָּה אוֹרֶה לְשַׁלֵּחַ לִי לְמַטָּרָה בִּשְׁמוּאֵל (א' כ') וּכְתִיב לְמַטָּה (י''ב ב') בִּנְיָמִן נוֹשְׁקֵי קֶשֶׁת מַיְמִינִים וגו' וְכֵן בְּאַסָּא בְּסֵפֶר זֶה (ב' י''ד) וּמִבִּנְיָמִן נוֹשְׂאֵי מָגֵן וְדוֹרְכֵי קֶשֶׁת וגו' אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם סָר מֵעַל שָׁאוּל נָפַל בְּיַד רוֹבֶה קֶשֶׁת בְּדָבָר שֶׁהוּא אוּמָּנֻתוֹ. וַיָּחֶל מִן הַיּוֹרִים. כְּמוֹ וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה (אֶסְתֵּר י'):

וַיֹּ֣אמֶר שָׁאוּל֩ אֶל נֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו שְׁלֹ֥ף חַרְבְּךָ֣ | וְדָקְרֵ֣נִי בָ֗הּ פֶּן יָבֹ֜אוּ הָעֲרֵלִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ וְהִתְעַלְּלוּ בִ֔י וְלֹ֤א אָבָה֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו כִּ֥י יָרֵ֖א (ס) מְאֹ֑ד וַיִּקַּ֤ח שָׁאוּל֙ אֶת הַחֶ֔רֶב וַיִּפֹּ֖ל עָלֶֽיהָ:

Saül dit alors à son écuyer : "Tire ton épée et me transperce pour que je ne sois pas en butte aux coups de ces incirconcis et à leurs outrages." Mais l’écuyer, saisi de peur, n’osa. Alors Saül prit l’épée et se jeta dessus.

Ajouter une note

Interlinéaire

Traduction intégrale

M. David

M. Tsion

וַיַּ֥רְא נֹשֵֽׂא־כֵלָ֖יו כִּ֣י מֵ֣ת שָׁא֑וּל וַיִּפֹּ֥ל גַּם־ה֛וּא עַל־הַחֶ֖רֶב וַיָּמֹֽת: (ס)

L’écuyer de Saül, le voyant mort, se jeta, lui aussi, sur son épée et mourut.

Ajouter une note

Interlinéaire

Traduction intégrale

Ralbag

וַיָּ֤מָת שָׁאוּל֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָ֔יו וְכָל־בֵּית֖וֹ יַחְדָּ֥ו מֵֽתוּ:

Ainsi périrent Saül, ses trois fils ; et tous les gens de sa maison moururent ensemble.

Ajouter une note

Interlinéaire

Traduction intégrale

וַ֠יִּרְאוּ כָּל־אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶׁר־בָּעֵ֙מֶק֙ כִּ֣י נָ֔סוּ וְכִי־מֵ֖תוּ שָׁא֣וּל וּבָנָ֑יו וַיַּעַזְב֤וּ עָרֵיהֶם֙ וַיָּנֻ֔סוּ וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּשְׁב֖וּ בָּהֶֽם (ס)

Les Israélites qui étaient dans la vallée, voyant que [leurs frères] avaient lâché pied et que Saül et ses fils étaient morts, abandonnèrent leurs villes et se sauvèrent. Les Philistins y pénétrèrent et s’y établirent.

Ajouter une note

Interlinéaire

Traduction intégrale

M. David

וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים לְפַשֵּׁ֖ט אֶת־הַֽחֲלָלִ֑ים וַֽיִּמְצְא֤וּ אֶת־שָׁאוּל֙ וְאֶת־בָּנָ֔יו נֹפְלִ֖ים בְּהַ֥ר גִּלְבֹּֽעַ:

Le lendemain, les Philistins vinrent dépouiller les cadavres ; ils trouvèrent ceux de Saül et de ses fils gisant sur le mont Ghelboé.

Ajouter une note

Interlinéaire

Traduction intégrale

M. Tsion

וַיַּ֨פְשִׁיטֻ֔הוּ וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־רֹאשׁ֖וֹ וְאֶת־כֵּלָ֑יו וַיְשַׁלְּח֨וּ בְאֶֽרֶץ־פְלִשְׁתִּ֜ים סָבִ֗יב לְבַשֵּׂ֛ר אֶת־עֲצַבֵּיהֶ֖ם וְאֶת־הָעָֽם:

Ils le dépouillèrent, lui tranchèrent la tête et lui enlevèrent ses armes, qu’ils envoyèrent dans le pays des Philistins à la ronde, pour annoncer la nouvelle à leurs idoles et au peuple.

Ajouter une note

Interlinéaire

Traduction intégrale

M. David

Ralbag

וַיָּשִׂ֙ימוּ֙ אֶת־כֵּלָ֔יו בֵּ֖ית אֱלֹהֵיהֶ֑ם וְאֶת־גֻּלְגָּלְתּ֥וֹ תָקְע֖וּ בֵּ֥ית דָּגֽוֹן: (ס)

Ils déposèrent ses armes dans le temple de leur dieu et attachèrent son crâne au temple de Dagon.

Ajouter une note

Interlinéaire

Traduction intégrale

M. David

M. Tsion

וַֽיִּשְׁמְע֔וּ כֹּ֖ל יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־עָשׂ֥וּ פְלִשְׁתִּ֖ים לְשָׁאֽוּל:

Tous les habitants de Jabès-Galaad ayant appris ce que les Philistins avaient fait à Saül,

Ajouter une note

Interlinéaire

Traduction intégrale

Ralbag

וַיָּקוּמוּ֮ כָּל־אִ֣ישׁ חַיִל֒ וַיִּשְׂא֞וּ אֶת־גּוּפַ֣ת שָׁא֗וּל וְאֵת֙ גּוּפֹ֣ת בָּנָ֔יו וַיְבִיא֖וּם יָבֵ֑ישָׁה וַיִּקְבְּר֨וּ אֶת־עַצְמוֹתֵיהֶ֜ם תַּ֤חַת הָאֵלָה֙ בְּיָבֵ֔שׁ וַיָּצ֖וּמוּ שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים:

les plus résolus allèrent enlever le corps de Saül et ceux de ses fils et les transportèrent à Jabès ; puis ils enterrèrent leurs ossements sous le tamarisc de Jabès, et l’on jeûna durant sept jours.

Ajouter une note

Interlinéaire

Traduction intégrale

Rachi

M. Tsion

Rachi (non traduit)

וַיְבִיאוּם יָבֵישָׁה. לְיַבֵּשׁ גִּלְעָד:
וַיָּצוּמוּ שִׁבְעַת יָמִים. וְלָמָּה מְסָרוֹ עַצְמָם בְּסַכָּנָה לָקַחַת גּוּפוֹת שָׁאוּל וּבָנָיו מֵהַר גִּלְבּוֹעַ יוֹתֵר מִשְּׁאָר יִשְׂרָאֵל לְפִי שֶׁעָשָׂה לָהֶם שָׁאוּל טוֹבָה שֶׁהִצִּילָם כְּשֶׁעָלָה נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי עֲלֵיהֶם וּכְנֶגֶד אוֹתָם שִׁבְעַת יָמִים שֶׁנָּתְנוּ לָהֶם זְמַן אִם יָבֹא לָהֶם מוֹשִׁיעַ וְהָיוּ צַמִּים וּמִתְעַנִּים אוּלַי יָבֹא לָהֶם מוֹשִׁיעַ וּבָא שָׁאוּל וְהוֹשִׁיעָם כְּנֶגְדָּן נִתְעַנּוּ עַתָּה גַּם הֵם ז' יָמִים וְגַם מִפְּנֵי אֲבֵילוּת שֶׁנָּהֲגוּ שִׁבְעַת יָמִים כִּי גַּם קְרוֹבֵיהֶם הָיוּ כְּשֶׁהָרְגוּ יִשְׂרָאֵל אֶת יוֹשְׁבֵי גִּבְעָה בְּמַעֲשֵׂה פִּלֶּגֶשׁ בַּגִּבְעָה (סוֹף שׁוֹפְטִים) נָתְנוּ אַנְשֵׁי יָבֵשׁ בְּנוֹתֵיהֶם לְבִנְיָמִין כְּשֶׁחִטְּפוּם מִן הַמְּחוֹלוֹת:

וַיָּ֣מָת שָׁא֗וּל בְּמַֽעֲלוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר מָעַ֣ל בַּֽיהוָ֔ה עַל־דְּבַ֥ר יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר לֹא־שָׁמָ֑ר וְגַם־לִשְׁא֥וֹל בָּא֖וֹב לִדְרֽוֹשׁ:

Ainsi mourut Saül à cause de l’infidélité qu’il avait commise envers Dieu, en désobéissant à sa parole et en allant consulter les nécromanciens,

Ajouter une note

Interlinéaire

Traduction intégrale

Rachi

M. David

Ralbag

Rachi (non traduit)

וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל. שְׁתֵּי מְעִילוֹת מָעַל בִּשְׁאֵלַת אוֹב אַחַת שֶׁשָּׁאַל אַחֲרֵי שְׁמוּאֵל וְאַחַת שֶׁדָּרַשׁ בָּאוֹבוֹת וּבְאַגָּדָה דִּשְׁמוּאֵל שָׁנִינוּ חָמֵשׁ מְעִילוֹת מָעַל:
עַל דְּבַר ה' אֲשֶׁר לֹא שָׁמָר. מַה שֶּׁצִּוָּהוּ שְׁמוּאֵל כְּדִכְתִיב שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחֵל (שְׁמוּאֵל א') וְעַל אֲשֶׁר מָעַל בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק:

Ralbag (non traduit)

על דבר ה' אשר לא שמר. ר''ל במה שלא הוחיל על שמואל שבע' ימים עד בואו אליו כי מפני זה אמר לו שמואל כי ממלכתו לא תקום. ובמה שלא עשה את דבד ה' בעמלק כי מפני זה אמר לו שמואל יען מאסת את דבר ה' וימאסך ממלך : וגם לשאול באוב לדרוש. ר''ל במה שבא שאול אל אשה בעלת אוב ואמר לה שתקסם לו באוב. והנה לאלו הסבות כלם המיתהו ה' יתברך וסבב שתהיה המלוכה לדוד בן ישי ולא זכר מלכות איש בשת בן שאול כי לא היה ממלכי יהודה אך זכר שאול להעיר על דבר צמיחת מלכות בית דוד איך היתה. כי לולא חטאי שאול לא היתה צומחת עדיין ואף על פי שהיה ראוי לפי מה שנתבאר מברכת יעקב שתהיה המלכות בסוף לשבט יהודה. ולזה אמר שמואל לשאול כי עתה הכין ה' את ממלכתך אל ישראל עד עולם ועתה ממלכתך לא תקום (שמואל א' י''ג י''ג). והנה הרצון באמרו עד עולם עד זמן ארוך כטעם אמרו ועבדו לעולם. הנה מה שראינו לבארו בזה החלק שהגבלנו באורו בזה המקום וברבו בארנו לפי המחשבה הגוברת לבד לעמקו ובפרט בענין התיחש הבנים לאביהם כי לפעמים השמיט דורות רבים בתולדות ולפעמים השמיט הדור האחד והשמיט התיחש הנמשך לו להשענו שיובן מדבריו זה ובמה שהוא התאר לא נוכל לאמת איך היה אם לא שעמדנו עליו ממקום אחר וראינו גם כן שאין בזה שום נזק איך שיובן בכמו אלו היוחסים וזה מבואר מאד. והנה התועלות המגיעים מזה הספור הם אלו. התועלת הראשון הוא ליסד אמונת החדוש כמו שזכרנו בבאורנו לדברי תורה ולזה זכר הסתעפות הדורות. מאדם הראשון עד הזמן ההוא. התועלת השני הוא להודיע כי ה' יתברך יענוש החוטא על חטאו וישלם טוב לצדיק כצדקתו. ולזה ספר שכבר היה ער בכור יהודה רע בעיני ה' וימיתהו. ולזה גם כן זכר בעכן שמעל מעל בחרם מפני שלא נתקיימו לו תולדות עם שבזה תועלת מפני פרסום החטאים שיהיה האדם יותר נשמר מלחטא כדי שלא יקנה לו בשת ושם רע לדורי דורות. ולזה גם כן זכר כי יואש ושרף בעלו למואב. ולזה גם כן זכר כי יעבץ היה נכבד מאחיו ולזה שמע ה' יתברך בקולו במה ששאל ממנו. ואחשוב כי יעבץ היה מהשופטים והוא אבצן כי האל''ף והעי''ן הם ממוצא אחד והם מתחלפים. והנה היה מחור בן חצרון שהיה (לעיל ד' ד') אבי בית לחם. וכן מצאנו בבועז שהיה נראה מדבריו היותו מהשופטים והוא מבית לחם וידמה ששמו האמיתי היה בועז. אך אמו קראתהו יעבץ כי ילדתו בעצב. ולזה גם כן זכר כי הבכורה היתה לראובן ולפי שחלל יצועי אביו בשכבו את בלהה פילגש אביו נתנה בכורתו ליוסף. ולזה גם כן זכר כי מפני שמעלו באלהי אבותיהם ראובן וגם וחצי שבט המנשי וזנו אחרי אלהי עמי הארץ אשר השמיד אלהים מפניהם העיר ה' רוח מלכי אשור והגלה אותם ויביאם לחלח ולחבור והרא ונהר גוזן. ולזה גם כן ספר כי יהודה הגלו לבבל במעלם. ולזה גם כן זכר שכבר מת שאול במעלו אשר מעל בה' ולא נשאר מזרעו כי אם בן אחד ליהונתן והסב ה' המלוכה לדוד אשר היה כלבבו בכל מעשיו רק בדבר אוריה החתי. ולזה גם כן ספר הצלחת דוד ברבוי הבנים. התועלת השלישי הוא להודיע כי הממשלה היתה לדוד מלידה ומבטן ומהריון כי אבותיו היו נשיאים. ר''ל כי נחשון בן עמינדב היה נשיא בני יהודה בימי משה והדור השני לנחשון היה בועז מן השופטי' את ישראל והרביעי לבועז היה דוד. התועלת הרביעי הוא להודיע שהוא ראוי שיקים האדם זכר לאחיו כשמת בלא בנים. ולזה ספר כי אף על פי שלא יבם שלה בן יהודה תמר אשת ער אחיו שמת בלא בנים. הנה קרא שם הבן הראשון שיולד לו ער להשאיר זכר לאחיו. ולזה אמר בני שלה בן יהודה ער וגו' (ד' כ''א). התועלת החמישי הוא להודיע איך הפליג ה' יתברך להשגיח בישראל להשיבם לאמונתו לפי מה שאפשר. וזה כי עם הפליגם לחטוא שמע זעקת בני ראובן וגד וחצי שבט מנשה בעת אשר זעקו אליו במלחמה ויתן עם רב מאד בידם עד שהיה נפש אדם מהשבי מאה אלף (ה' כ''א) כי זה היה ממה שהיה ראוי שיישירם לעבוד את ה' לבדו והם לא לקחו מוסר ובמעט זמן אחר זה גלו מארצם. התועלת הששי הוא לפרסם כי רוב הכהנים הגדולים היו מפנחס ולזה נתן לו ה' יתברך ברית כהנת עולם ופרסם עם זה כי עשרה דורות מזרעו פרנסו כל זמן בית ראשון אשר היו ממלכי יהודה יותר מחמשה עשר דורות וממלכי ישראל היו מעת רחבעם עד עת חזקיה כמו שמונה עשר דורות. ולזה זכר כי עזריה כהן בבית אשר בנה שלמה ויהוצדק שהיה הדור העשירי אחריו הלך בהגלות ה' את יהודה וירושלים ביד נבוכדנצר. התועלת השביעי הוא להודיע כי כשיהיו שלשה יחד הנה ראוי שיהיה הגדול באמצע והקטן מהם בשמאלו והגדול מהקטן בימינו כי הימין יותר נכבד מהשמאל והאמצע הוא היותר נכבד מהם. וזה מבואר בדברים הטבעים כי הלב הוא באמצע והוא היותר נכבד עם שבזה תועלת שהוא קרוב להם יחד להשפיע להם מהודו ולהדריכם ולהנהיגם והם קרובים לו יחד לשמשו. ולזה ספר כי הימן המשורר אשר מבני הקהתי שהם היותר נכבדים היה באמצע ומימינו היה המשורר אשר מבני גרשון שהיה אחריו בגדולה ומשמאלו היה המשורר אשר מבני מררי שהיה למטה מכלם. התועלת השמיני הוא להודיע כי מעבודת הלוים היה לשרת בשם ה' בשיר כי זה נרמז בתורה ולא נתבאר בה באור רחב. אך בזה הספר ובספר עזרא נתבאר זה תכלית הבאור וזה משלמות התקיעה בחצוצרות שהיו תוקעים הכהנים ונתבאר פה כי עבודת הלוים היתה לשמור משמרת שיהיו שוערים לפתוח הדלתות ביום ולסגרם בלילה ולשמור כל הלילה בארבע רוחות ביהמ''ק ולא ישכבו בלילה השומרים והיו שומרים מבואות הבית שלא יכנסו שם רק הראוים והיו גם כן שומרים כל כלי העבודה וכלי הקדשים וכל כלי הקדש וזאת היא השמירה שרמז אליה בפרשת בהר סיני. התועלת התשיעי הוא להודיע כי בשכר עבודתם נתנו לכהנים וללוים עריהם. ולזה סמך בזה המקום לעבודת הלוים והכהנים זכרון הערים שנתנו ישראל לכהנים וללוים. התועלת העשירי הוא להודיע איך השגיח ה' יתברך בשבט בנימין להרבותם אחרי כלות השבט ההוא בימי פילגש בגבעה שלא נשארו מהם כי אם שש מאות איש מבלי נשים וטף ולא ארכו הימים שהיו מספרם בימי דוד קרוב לששים אלף. התועלת האחד עשר הוא להודיע כי אין ראוי לעשוק לאנשים ואף כי יד העושקים תקיפה. ולזה ספר מה שקרה מהרע לבני אפרים ברדתם לקחת את מקנה אנשי גת מפני היותם בוטחים על עוצם גדולת יוסף שהיה שליט על הארץ וספר כי כבר הרגום אנשי גת. התועלת השנים עשר הוא להודיע שיש שם אות וסימן מעת לקיחת האשה בטוב ההצלחה או בהפכה. ולזה אמרו ז''ל (חולין צ''ה ע''ב) בית תינוק ואשה אף על פי שאין נחש יש סימן וזה דומה קצת למה שאמר נחשתי ויברכני ה' בגללך (בראשית ל' כ''ז). ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף (שם ל''ט ה'). ולזה זכר כי אפרים בא אל אשתו סביב הריגת בניו וילדה לו בן וקרא שמו בריעה כי ברעה היתה בביתו. התועלת השלשה עשר הוא להודיע כי ה' יתברך ישגיח בנרדפים. ולזה זכר שקצת בני אהוד הוציאו אחיהם מגבע והגלו אותם אל מנחת וקצת הגולי' הצליחו מאד בבנים (לעיל ח') ובנו עירו' והצליחו במלחמה להבריח את יושבי גת. התועלת הארבעה עשר הוא להודיע כי ה' יתברך לא יקפח שכר כל בריה ובריה. ולזה ספר כי אף על פי שבחטאי שאול חיוב הכליון לבניו כדי שתסוב המלוכה לדוד הנה השגיח ה' יתברך ביהונתן לטוב לבבו עם האלהים ועם אנשי' והשגיח במפיבשת בנו להשאיר ממנו זרע עד שמזרעו היה אחד והוא אולם שהרבה בנים ובני בנים מאה וחמשים. התועלת החמשה עשר הוא מה שלמדנו מפני מה שסמך לגלות בבל וכרון השבי' לירושלים והשתדלות' בעבודת בית האלהים בשלום שבפנים שלא היתה הכונה בהגלותם כי אם להיישירם לעבודת ה' יתברך כי רוב השומן הביאם אל הבעיטה. ולזה תמצא כי בתחלת בית שני נעתק ענין יהודה ובנימין אל הטוב בתכלית מה שאפשר וזה מבואר מאד בספר עזרא. התועלת הששה עשר הוא להודיע שהוא ראוי לגמול חסד לאשר גמלוהו היו חיים או מתים. ולזה ספר כי אחרי מות שאול כששמעו אנשי יבש גלעד את אשר עשו הפלשתים לשאול קמו כל איש חיל ונשאו את גופת שאול ואת גופות בניו ויביאום יבשה ויקברו את עצמותיהם תחת האלה ונצטערו צער גדול על מיתתו עד שכבר הפליגו בזה וצמו שבעת ימים :

וְלֹֽא־דָרַ֥שׁ בַּֽיהוָ֖ה וַיְמִיתֵ֑הוּ וַיַּסֵּב֙ אֶת־הַמְּלוּכָ֔ה לְדָוִ֖יד בֶּן־יִשָֽׁי: (פ)

au lieu de rechercher l’Éternel. Celui-ci le fit périr et fit passer la royauté à David, fils de Jessé.

Ajouter une note

Interlinéaire

Traduction intégrale

M. David

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source