Vayedaber

Shvi'ite

Daf 3b

משנה: מְזַבְּלִין וּמְעַדְּרִין בְּמִקְשָׁאוֹת וּבְמִדְלָעוֹת עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְכֵן בְּבֵית הַשַּׁלְּחִין. מְיַבְּלִין וּמְפָֽרְקִים וּמְאַבְּקִין וּמְעַשְּׁנִין עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף נוֹטֵל הוּא אֶת הֶעָלֶה מִן הָאֶשְׁכּוֹל בַּשְּׁבִעִית. מְסַקְּלִין עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. מְקָֽרְסְמִין מְזָֽרְדִין וּמְפַסְּלִין עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כְּזֵירוּדָהּ וּכְפִיסּוּלָהּ שֶׁל חֲמִישִׁית כֵּן שֶׁל שִׁשִּׁית. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל זְמָן שֶׁאֲנִי רַשַּׁאי בַּעֲבוֹדַת הָאִילָן אֲנִי רַשַּׁאי בְּפִיסּוּלוֹ.

Traduction

On peut mettre l’engrais et former des creux dans les champs de concombres et de courges, jusqu’au nouvel an, il en est de même des champs secs arrosés artificiellement (35)''Mishna Baba Batra 3, 1, et 4, 7; cf. Ct 4, 13, et (Ne 3, 15).''. On peut aussi, jusque-là, écarter les parasites des racines, enlever les feuilles mortes, couvrir les racines avec de la terre et les enfumer (pour tuer les vers). R. Simon dit: même dans la 7e année, on peut enlever les feuilles des raisins. On peut jusqu’au nouvel an débarrasser les pierres des champs, enlever les troncs secs, tailler les branches et les émondes (37)Arracher les excroissances inutiles, qui absorbent la sève sans profit.. R. Josué dit: pour la taille et l’émondage, on peut opérer dans la 6ème année (au profit de la 7ème) comme dan la 5ème (c’est-à-dire même plus tard). R. Simon dit: aussi longtemps seulement qu’il est permis de cultiver l’espace qui entoure l’arbre, il est permis aussi de l’émonder (pas plus tard).

Pnei Moshe non traduit

מתני' מזבלין את השדות:

ומעדרין. חופרין בעיקרי המוקשאות והמדלעות עד ר''ה וכן מעדרין בית השלחין והיא שדה שצריכה להשקותה תמיד ואין די לה במי הגשמים:

מזבלין. ובנוסחת המשניות מיבלין. חותכין היבלת הנולדות באילנות ונראה דנוסחא דהכא מזבלין היא:

מפרקין. העלין מן האילן כדי להקל מעליו:

מאבקין. להשרשים המגולין מכסין אותן באבק:

ומעשנין. תחת האילן להמית התולעים הגדילין בו כל אלו וכן הא דחשיב בפרקין דלקמן מותרין בערב שביעית עד ר''ה אף בזמן המקדש ואע''ג דכל אלו עבודות וכיוצא בהן שהן לתיקון השדה והאילנות והן אסורין מדבריהן בשביעית כמו החרישה שהיא ג''כ מדבריהם איסור הלאו שבה שאינו אסור בלאו מן התורה אלא אותן ארבעה עבודות המפורשין בכתוב והן הזריעה והקצירה והזמירה והבצירה מ''מ לענין תוספת שביעית כל אלו דחשיב כאן וכיוצא בהן אינן אסורין בתוספת שביעית מלבד החרישה והקצירה הלמ''מ שאסורין בתוספת שביעית בזמן המקדש כדפרישי' בפ' דלעיל:

רש''א אף נוטל הוא את העלה מן האשכול בשביעית עצמה והלכה כת''ק דלא אמרו מפרקין את האילן אלא בתוספת שביעית וכן כל דבר שהוא לתיקון השדה או להאילנות אסור בשביעית עצמה מדבריהם אבל לא בתוספת שביעית כדאמרן:

מתני' מסקלין. מסירין את האבנים מן השדות:

מקרסמין. כמו קרסמוה נמלה שחותכין וכורתין הענפים היבשים מן האילן:

מזרדין. זירוד שייך בלחין כשהענפים הלחין הם מרובים רגילים לקצוץ מקצת מהן:

מפסלין. שנוטלין הפסולת והו' מה שיבש מענפי האילן ולפי זה מקרסמין דלעיל אתבואה קאי שכורתין את השבלים ביד ולהניח התבן. וי''מ מפסלין מלשון פסל לך שנוטל כל הענפים כדי שיתעבה האילן לקורות:

ר' יהושע אומר וכו'. בגמ' מסיק דג' מחלוקת בדבר לת''ק לא שרי אלא עד ר''ה של שביעית ור' יהושע קסבר כזירודה ופיסולה של שנת החמישית שמותרת בשנה הששית עד ר''ה כך הוא של שנת ששית שמותרת אף בשביעית ר''ש קסבר דאף זירודה ופיסולה של חמישית בששית לא התירו אלא כ''ז שהוא רשאי בעבודת האילן בששית והיינו עד העצרת ולא יותר והלכה כת''ק:

הלכה: עַד אֵימָתַי חוֹרְשִׁין כו'. מָאן תַּנָּא לֵחָה רִבִּי מֵאִיר הִיא. 3b וְרִבִּי מֵאִיר כְּבֵית שַׁמַּאי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן כְבֵית הִלֵּל. וְכֵן אֲתִינָן מַתְנִיתָא רִבִּי מֵאִיר כְּבֵית שַׁמַּאי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן כְּבֵית הִלֵּל. אֶלָּא רִבִּי מֵאִיר כְּמִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן כְּמִשְׁנָה אֲחַרוֹנָה. וְכֵן אֲתִינָן מַתְנִיתָא רִבִּי מֵאִיר כְּמִשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן כְּמִשְׁנָה אֲחַרוֹנָה. אֶלָּא רִבִּי מֵאִיר שְׁנָייָהּ מַחְלוֹקֶת וְרִבִּי שִׁמְעוֹן שְׁנָייָהּ כְּדִבְרֵי הַכֹּל. הֲוֵי מָאן תַּנָּא עַד אֵימָתַי חוֹרְשִׁין שְׂדֵה הַלָּבָן עֶרֶב שְׁבִיעִית רִבִּי מֵאִיר. בְּרַם כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן דִּבְרֵי הִכֹּל עַד הָעַצֶּרֶת.

Traduction

Le Docteur anonyme, qui indique comme limite de temps, la cessation de l’humidité du sol, est R. Meir; ce qui revient à dire que ce dernier est conforme à l’avis de Shammaï (33)''De même au 1, 1, Schammaï permet la culture en tant qu'elle profite au fruit; mais Hillel fixe une époque.'', tandis que son interlocuteur, R. Simon, adopte l’avis de Hillel. Se peut-il que, dans une même Mishna, l’avis anonyme pou celui de R. Meir soit conforme à Shammaï (et ne serve pas de règle), tandis que l’avis contraire ou celui de R. Simon est conforme à Hillel? En effet, on veut dire que R. Meir se règle d’après l’état du sol, comme l’a enseigné la Mishna précédent (1, 1), et R. Simon adopte dans la présente Mishna l’époque fixe. -Mais, où a-t-on appris que l’un ait rapporté la première Mishna et l’autre la seconde? -On veut dire seulement que, selon R. Meir, on rapporte (plus haut et ici) les 2 cas où il y a discussion (1, 1), tandis que, selon R. Simon, au présent cas, tout le monde est d’accord et fixe la même limite de temps. Ainsi donc, c’est le préopinant ou R. Meir qui fixe, d’après l’humidité de la terre, la limite pour la culture d’un champ blanc; mais, selon R. Simon, tous sont d’accord que l’on ne se règle pas d’après l’état du sol, et qu’il faut cesser à la fête de Pentecôte.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מאן תנא ליחה ר''מ היא. פלוגת' דר''מ ור''ש בתוספת' דריש מכילתין גבי שדה האילן דתני התם שלשה בתוך בית סאה הרי אלו מצטרפין וחורשין כל בית סאה בשבילן דברי ר''מ ור' יהודה. ר' יוסי ור''ש אומרים אין חורשין להן אלא צרכן וקס''ד השתא דר''ש דפליג במתניתן בשדה הלבן ולא ס''ל עד שתכלה הליחה אלא עד הפסח לטעמי' הוא דאזיל דכמו דמחמיר בשדה האילן מחמיר נמי בשדה לבן דאפי' לא כלתה הליחה קודם הפסח אסור לחרוש מפסח ואילך ור''מ דמיקל בשדה האילן מיקל הוא נמי בשדה לבן והיינו דקאמר מאן תנא ליחה דכל זמן שלא כלתה הליחה מותר לחרוש ר''מ היא:

ור''מ כב''ש ור''ש כב''ה. כלומר וטעמיה דר''מ דמיקל בהני דיני משום דכב''ש ס''ל דמקילין ג''כ בריש מכילתין בשדה האילן וקסברי מותר לחרוש כ''ז שהוא יפה לפרי ור''מ דתוספתא אליבא דב''ש קאמר לפיכך מיקל נמי הכא בשדה לבן ור''ש דמחמיר בתוספת בשדה אילן וכן במתני' בשדה לבן כב''ה ס''ל דקאמרי בריש מכילתין דאין מותר לחרוש אלא עד העצרת וכן מחמיר הכא בשדה לבן ודקאמר ר''ש בשדה אילן אין חורשין להן אלא צרכן היינו אחר העצרת:

וכן אתינן מתניתא. בתמיה כלומר דמתמה מאי חזית לפרש למתניתן דהכא דר''מ לטעמיה דב''ש קאמר ור''ש לטעמיהו דב''ה והא לא שמעינן להו לב''ש ולב''ה דפליגי בהדיא בשדה הלבן ואמאי תלית לה בפלוגתייהו דפליגי בשדה האילן אימא במאי דפליגי פליגי ובמאי דלא פליגי לא פליגי:

אלא אימא הכא. דרבי מאיר כמשנה הראשונה שנה משנתו וזהו קודם תקנת ר''ג ובית דינו שהיו מחמירין בתוספת שביעית ור''ש כמשנה אחרונה ומתמה עלה הש''ס וכן אתינן מתני' וכו' דהא נמי לא מצית אמרת דר''ש אליבא דמשנה אחרונה קאמר דהא משנה אחרונה של ר''ג וב''ד לגמרי התירו לתוס' שביעית ומותר לחרוש עד ר''ה:

אלא ר''מ שנייה מחלוקת. כלומר אלא לעולם כדאמרינן מעיקרא דמאן דמחמיר בשדה אילן מחמיר הוא בשדה הלבן ומאן דמיקל בזה מיקל בזה ודקשיא לך היכא שמעינן לב''ש וב''ה דפליגי בשדה הלבן בסברא זו גופה פליגי ר''מ ור''ש דר''מ שנה לה במחלוקת דאיהו הוא דס''ל הכי דבמחלוקת ב''ש וב''ה בשדה האילן תליא וכמו דמקולי ב''ש בשדה האילן ה''ה נמי בשדה הלבן ור''ש שנה לה לדינא דשדה הלבן כד''ה דס''ל דלא פליגי ב''ש וב''ה בהא ולכ''ע עד הפסח:

הוי. דמסקנא דמלתא כך היא כדאמרן דמאן תנא עד אימתי חורשין שדה הלבן ערב שביעית משתכלה הליחה ר''מ וס''ל כב''ש:

ברם כר''ש דברי הכל עד הפסח כצ''ל. דלדידי' לא פליגי בשדה הלבן ולגי' הספר עד העצרת י''ל דה''ק דר''מ שנייה במחלוקת למתני' דריש מכילתין בשדה האילן כמו שנשנית במשנה והלכך תלי נמי דינא דשדה הלבן בפלוגתייהו וס''ל כב''ש וא''כ ת''ק דהכא ר''מ היא אבל ר''ש לא שנה להמתני' דריש מכילתין בפלוגתא אלא דברי הכל בשדה האילן עד העצרת והלכך נמי שנה דינא דשדה הלבן עד הפסח וככ''ע אתיא והיינו דמסיים במתני' וקתני לשדה האילן עד העצרת לומר דכמו דלא פליגי ב''ש וב''ה בזה ל''פ נמי בזה:

לֹא סוֹף דָּבָר בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מִקְשָׁה וּמוּדְלָה אֶלָּא אֲפִילוּ מֵאַחַר שֶׁבְּנֵי אָדָם עֲתִידִין לִיטַּע בַּמִּקְשִׁיּוֹת וּבַמִּדְלָעוֹת מוּתָּר.

Traduction

En indiquant comme durée l’époque de la culture des concombres et des courges, il ne faut pas absolument que ces produits soient dans les champs; il est même permis de tenir compte de cette prolongation, lorsque l’on a l’intention de planter plus tard ces cucurbitacées.

Pnei Moshe non traduit

לא סוף דבר וכו'. הא דקתני כל זמן שבני אדם חורשין וכו' ואע''ג דכבר תני משתכלה הליחה ולמה לו לשנות עוד לסימן הזה הלכך מפרש דהא קמ''ל דאע''ג דלית ליה לדידיה מוקשה ומודלה לידע מתי כלתה הליחה מהן מ''מ כל זמן שבני אדם שיש להן עתידין ליטע מותר לו לחרוש שדהו דאכתי לצורך ששית היא ולא מיתזי לצורך שביעית:

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן נָתַתָּ תוֹרַת כָּל אֶחֶד וְאֶחָד בְּיָדוֹ. זֶה אוֹמֵר כָּלָה לֵחָה שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר לֹא כָלָה לֵחָה שֶׁלִּי. אֶלָּא בִשְׂדֵה הַלָּבָן עַד הַפֶּסַח וּבִשְׂדֵה הָאִילָן עַד הָעַצֶּרֶת.

Traduction

R. Simon objecte, est-il dit dans la Mishna, que ce serait abandonner l’application de la loi à l’arbitraire de chacun; l’un pourrait dire que chez lui il y a plus d’humidité, et l’autre dirait le contraire; il faut donc, pour le champ de blé, déterminer l’époque de Pâques, et pour les vergers, la fête de Pentecôte.

Pnei Moshe non traduit

א''ר שמעון וכו' כדפרישית במתניתי' וכן להאי מה בין וכו':

מַה בֵּין שְׂדֵה הַלָּבָן לִשְׂדֵה הָאִילָן. שְׂדֵה הַלָּבָן עַל יְדֵי שֶׁהִיא עָתִיד לְזוֹרְעָהּ בַּתְּחִילָּה צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא הַלֵּחָה קַייֶמֶת אֲבָל שְׂדֵה הָאִילָן עַל יְדֵי שֶׁהִיא נְטוּעָה מִכְּבָר אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא רוֹב הַלֵּחָה קַייֶמֶת.

Traduction

⁠—Pourquoi ne fixe-t-on pas la même époque pour les 2 espèces de champs? -Comme on commencera plus tôt la culture du blé, il faut, en l’abandonnant, qu’il y reste encore un peu de sève, tandis que cette dernière qualité n’est nullement nécessaire au verger, où la plantation est déjà faite (34)Les jardiniers remarquent que pour les arbres fruitiers en général, il faut un terrain sec..

Shvi'ite

Daf 4a

משנה: מְזָהֲמִין אֶת הַנְּטִיעוֹת וְכוֹרְכִין אוֹתָן וְקוֹטְמִין אוֹתָן וְעוֹשִׂין לָהֶן בָּתִּים וּמַשְׁקִין אוֹתָן עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּי רִבִּי צָדוֹק אוֹמֵר אַף מַשְׁקֶה הוּא אֶת הַנּוֹף בַּשְּׁבִיעִית אֲבָל לֹא אֶת הָעִיקָּר. סָכִין אֶת הַפַּגִּין וּמְנַקְּבִין אוֹתָן עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. פַּגֵּי עֶרֶב שְׁבִיעִית שְׁנִּכְנְסוּ לִשְׁבִיעִית וְשֶׁל שְׁבִיעִית שֶׁיָּֽצְאוּ לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית לֹא סָכִין וְלֹא מְנַקְּבִין אוֹתָן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָסוּךְ אֵין סָכִין מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲבוֹדָה מָקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ לָסוּךְ סָכִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בְּאִילָן מִפְּנֵי שֶׁהוּא רַשַּׁאי בַּעֲבוֹדַת הָאִילָן.

Traduction

Jusqu’au nouvel an, on peut enduire les jeunes arbustes (d’un ciment insecticide), les lier (38)Les entourer d'un abri pour les protéger contre la chaleur et le froid. Comp. Aboda zara, 50b., les épointer, les soutenir de cases protectrices, les arroser. R. Eléazar ben R. Zadok dit: on peut même dans la 7ème année arroser les branches, mais non la souche. Jusqu’au nouvel an, on enduit les figues hâtives (39)Peu mûres. (Ct 2, 13). d’huile et on les troue (pour les faire mûrir). Celles de la 6ème année (non mûres) qui sont restées à l’arbre jusque dans la 7e, ou celles de la 7e restées (pour la même raison) jusqu’à la 8e, ne peuvent être ni enduites, ni trouées. R. Juda dit: dans les endroits où c’est l’usage, on ne peut pas le faire, parce qu’alors c’est un travail agricole; au cas contraire, on le peut. R. Simon l’autorise pour les arbres (la 8ème année), puisqu’alors l’arboriculture est permise (40)Voir ci-dessus, (Demaï 1, 1.).

Pnei Moshe non traduit

מתני' מזהמין את הנטיעות. דרך עובדי האדמה שמושחין את הנטיעות בשמן זוהמא וריחו רע כדי שיבריחו את התולעים מהן:

וכורכין אותן. כשהענפים מתפרדות הרבה כורכין אותן למעלה וקושרין אותן בראשיהם שלא יהו נוטות על הארץ:

וקוטמין. ראשיהן לפי הצורך וי''מ קוטמין באפר על השרשים:

ועושין להן בתים. כמו סוכה למעלה להגן עניהן מפני החמה והצנה:

ומשקין אותן. ששופכין את המים על ראש האילן ויורדין על גוף האילן כולו ומשקהו:

אף משקה הוא את הנוף. של האילן בשביעית עצמה אבל לא את העיקר שלא יעשה בשביעית כדרך שעושה בשאר שנים ואין הלכה כר''א בר' צדוק:

מתני' סכין את הפגים. פגי תאנה שאינן נגמרות דרך הוא לסוכן בשמן ומנקבין אותן ומשימין שמן בנקבים למהר בישולן:

פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית. כלומר שאין דרכן של אלו להתבשל עד שנכנסו לשביעית וכן של שביעית שיצאו למוצאי שביעית לא סכין ולא מנקבין אותן לא בערב שביעית ולא בשביעית:

ר' יהודה וכו'. דס''ל דבמקום שלא נהגו לסוך לא מיחזי הסיכה עבודה ואין הלכה כר' יהודה:

ר''ש מתיר באילן. כלומר באילן זה שהוא מלא פירות שביעית ומתיר לעשות בו מלאכה במוצאי שביעית מפני שעכשיו הוא רשאי בעבודת האילן ואע''פ שהפירות קדושין מקדושת שביעית בעבודת אילן הוא מותר ואין הלכה כר''ש:

הלכה: מְזַבְּלִין וּמְעַדְּרִין בְּמִקְשָׁאוֹת כו'. מַהוּ לַחֲרוֹשׁ לָהֶם. תַּנֵּי כָּל זְמָן שֶׁאַתְּ מוּתָּר לַחֲרוֹשׁ אַתְּ מוּתָּר לְזַבֵּל וּלְעַדֵּר אִם אֵין אַתְּ מוּתָּר לַחֲרוֹשׁ אֵין אַתְּ מוּתָּר לֹא לְזַבֵּל וְלֹא לְעַדֵּר. אָמַר רִבִּי יוֹסָה וּמַתְנִיתָא אָֽמְרָה 4a כֵן מְזַבְּלִין וּמְעַדְּרִין בְּמִקְשִׁיּוֹת וּבְמִדְלָעוֹת עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכֵן בְּבֵית הַשַּׁלְּחִין. וְתַנֵּי עֲלָהּ חוֹרְשִׁין בְּית הַשַּׁלְּחִין עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. רִבִּי אוֹמֵר עַד לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שְׁלֹשָׁה יָמִים כְּדֵי שֶׁיִּזְרַע וְיַשְׁרִשׁ וְיִטַּע וְיַשְׁרִשׁ. וְאִלּוּ עוֹשֶׂה שָׁרָשִׁים לִשְׁלֹשָׁה יָמִים. רִבִּי אוֹמֵר עַד לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים כְּדֵי שֶׁיִּזְרַע אוֹרֶז וְיַשְׁרִישׁ וְיִטַּע אוֹרֶז וְיַשְׁרִישׁ.

Traduction

Puisque l’on peut mettre l’engrais, etc., peut-on aussi cultiver le sol pour les féconder? -Oui, puisque l’on a enseigné: aussi longtemps que l’on peut cultiver le sol, on peut aussi le fumer; dès qu’il n’est plus permis de le cultiver, on ne peut plus le fumer. En effet, dit R. Yossa, on a expressément enseigné dans la Mishna: ''on peut mettre l’engrais et former des creux dans les champs de concombres et de courges jusqu’au nouvel an, et il en est de même des champs secs arrosés artificiellement''. A ce sujet, il est dit que l’on peut cultiver ces derniers jusqu’au nouvel an; selon Rabbi, il faut s’arrêter 3 jours avant le nouvel an, car, en ces 3 jours, on pourrait semer ou planter (et si les semailles produisaient des racines, elles seraient imputables à la 6e année). Mais, est-ce qu’une semence prend racine en trois jours? Aussi Rabbi dit-il qu’il s’agit d’un intervalle de temps précédant le nouvel an de trois mois, suffisant, par exemple, au riz que l’on aurait semé; il reste alors assez de temps, après la croissance, pour l’arracher avec les racines.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מהו לחרוש להם. לאלו דקתני במתני' מעדרין:

תני בתוספתא (פ''ק) כ''ז וכו' ובתוספתא לא גריס לעדור:

אמר רבי יוסי ומתני' אמרה כן. ממתני' גופה שמענו דחרישה ועדירה חדא היא דהא קתני וכן בית השלחין ותני עלה בתוספתא סוף הפרק שם חורשין בית השלחין עד ר''ה אלמא כל היכא דהתירו זה התירו גם את זה:

רבי אומר עד לפני ראש השנה ג' ימים וכו'. ופריך ואלו עושין שרשים לג' ימים בתמיה:

רבי אומר וכו'. כלומר אלא תני הכי שלשה חדשים לפני ר''ה כדי שיזרע אורז שם וישרש וכו' מפני שהאורז ממהר להשריש בקרקע:

מזבלין וכו' כדפרישית במתני':

מְיַבְּלִין מַעֲבִירִין אֶת הַיְּבוֹלֶת. מְפָֽרְקִין בֶּעָלִין. מְאַבְּקִין עוֹשֶׂה לָהּ אָבָק. מְעַשְּׁנִין מַתְנִינָן לָהּ תַּנֵּי מְכַוְונִין מְצַדְּדִין מְכַוְונִין לָהּ מִצְּדָדִין. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי עוֹשֶׂה לָהּ דִּיקְרָן. רִבִּי יוֹסָה אוֹמֵר תּוֹלֶה לָהּ אֶבֶן.

Traduction

Le premier terme (de la Mishna) signifie: écarter les parasites des plantes; le suivant, enlever les feuilles mortes; puis, il s’agit de couvrir les racines avec de la terre, et enfin de les enfumer. On a enseigné que l’on peut aussi former des clôtures sur les côtés du champ; et les compagnons ajoutent que l’on peut tracer les limites en soutenant les plants par des tuteurs. Enfin, R. Yossa dit que l’on peut suspendre (36)Voir Babli, Shabat 67. une pierre à un arbre trop fertile (pour l’affaiblir et faire tomber ses fruits).

Pnei Moshe non traduit

מעשנין. ומפרש מתנינן לה עשן תרגומו תננא:

תני. בתוספתא (פ''ק):

מכוונין. מצדדין. ומפרש מכוונין היינו כפשטה מכוונון לה שעושין שיתגדל האילן בשוה ושיעלה כיון:

מצדדין חבריא מפרשי עושה לה דיקרין. כמין דקר עוש' ותוחב בצדדי האילן כדי שיעלו הענפים בשוה ור' יוסי מפרש תולה לה אבן אם מתעקם האילן מצד אחד תולה אבן מצד השני כדי שיעלה בשוה:

תַּנֵּי מְוַותְּרִין וּמְשַׁמְּטִין כֵּינִי מַתְנִיתָא מְוַותְּרִין בִּגְפָנִים וּמְשַׁמְּטִין בְּקָנִים. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְוַותֵּר וּלְשַׁמֵּט קוֹדֶם לְחָג מְוַותְּרִין וּמְשַׁמְּטִין קוֹדֶם לְחָג. לְאַחַר הֶחָג מְוַותְּרִין וּמְשַׁמְּטִין לְאַחַר הֶחָג. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר וּבִלְבַד מִן הַבִּקְעָה וּלְמַעֲלָה.

Traduction

On enseigne aussi: on peut relâcher les liens des ceps et espacer les joncs qui les retiennent. En effet, on retrouve cet enseignement, portant comme remarque additionnelle, que lorsqu’on a l’habitude de faire ces opérations chaque année avant la fête de la Pentecôte, il faut agir de même la 6e année; si au contraire, c’est l’habitude de procéder à ces opérations plus tard, on agira de même en cette année. Seulement, de R. Simon, on aura soin de ne pas mettre de terre dans les creux (ou trous des joncs), mais un peu au-dessus (pour éviter toute culture).

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא שם:

מוותרין משמטין. כדמפרש ואזיל כיני מתניתא מוותרין בגפנים שעושין להסמיכה בעצים ובקנים שיתוותרו ויתרחבו הזמורות ביותר:

ומשמטין בקנים. אם הקנים תכופין הרבה זה לזה שומטין כמה מהם כדי שאלו יתגדלו ויתעבו:

מקום (שנהגו) לוותר ולשמט לפני החג. של שנה שמינית ומפני שיש מקומות שנוהגין לוותר ולשמט אחר החג ולא קודם שמחמירין מפני תוספת שביעית ביציאתו והכל אחר המנהג:

ובלבד מן הבקעה ולמעלה. כמו הפקעה והיינו פקעת האילן שממנו יוצאין הענפים וס''ל דלא התירו כל זה באילן אלא מן הפקעה ולמעלה לפי ששם הוא נעשה לתיקון גידול הענפים:

רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא בְשֵׁם רִבִּי חָמָא אָבוֹי דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה נוֹטֵל אֶת הַקְּבוּצִין עִמָּהּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף נוֹטֵל הוּא אֶת הֶעָלִין מִן הָאֶשְׁכּוֹל בַּשְּׁבִעִית. מָחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן תַּנִּינָן תַּמָּן מְמָֽרְסִין אֶת הָאוֹרֶז בַּשְּׁבִיעִית דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן אֲבָל לֹא מְכַסְּחִין. וָכָא הוּא אָמַר אָכֵין. שַׁנְייָא הִיא הָכָא שֶׁהוּא כְמַצִּיל מִן הַדְּלֵיקָה.

Traduction

Il est permis aussi, dit R. Jérémie au nom de R. Oshia d’enlever en même temps les déchets, ou feuilles mortes. Selon R. Simon, est-il dit dans la Mishna, même dans la 7e année, on peut enlever les feuilles des raisins. -Mais n’est-ce pas en opposition avec ce que le même R. Simon dit plus loin (§ 10): ''on peut étancher d’eau un champ de riz, la 7e année mais on ne peut pas l’émonder'', tandis qu’ici c’est permis pour le raisin? -Les deux cas ne sont pas semblables: car l’opération dont il est question ici équivaut au sauvetage d’un incendie (l’enlèvement des feuilles préserve le raisin seul).

Pnei Moshe non traduit

נוטל את הקבוצין עמה. לפרש מכוונין דלעיל קאי שנוטל את הקבוצים והקוצים שעולין באילן כדי לכוונו:

ר''ש אומר וכו'. ופריך מיחלפה שיטתיה דר''ש דהא תמן בסוף פרקין הוא אומר ממרסין וכו' אבל לא מכסחין שאין חותכין וקוצצין העלין ממנו:

והכא הוא אומר הכין. שנוטלין את העלה מן האשכול בשביעית:

ומשני שנייא היא הכא שהוא כמציל מן הדליקה. כלומר שזהו הצלה מן ההפסד והקלקול שלא יתקלקל האשכול מחמת העלין שעלו עליו וכל שהוא דרך הצלה מן ההפסד מותר אבל בסוף פרקין הוא עושה שיתגדל ביותר וזהו אסור בשביעית עצמה:

מְסַקְּלִין עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה כו'. תַּמָּן תַּנִינָן הַמְּסַקֵּל אֶת שָׂדֵהוּ נוֹטֵל אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת וּמֵנִיחַ אֶת הַנּוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ. וָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה כָּאן בְּתָלוּשׁ כָּאן בִּמְחוּבָּר.

Traduction

Reprise: On peut jusqu’au nouvel an débarrasser les pierres des champs, enlever les troncs secs, tailler les branches et les émondes (37)Arracher les excroissances inutiles, qui absorbent la sève sans profit.. R. Josué dit: pour la taille et l’émondage, on peut opérer dans la 6ème année (au profit de la 7ème) comme dan la 5ème (c’est-à-dire même plus tard). R. Simon dit: aussi longtemps seulement qu’il est permis de cultiver l’espace qui entoure l’arbre, il est permis aussi de l’émonder (pas plus tard). Il est dit plus loin (3, 7): lorsqu’on enlève les pierres de son champ, on prend les supérieures et on laisse celles du bas, qui touchent à la terre. Comment donc se fait-il qu’ici on ne permette d’enlever les pierres que jusqu’au nouvel an? C’est que plus loin il s’agit de pierres détachées, tandis qu’ici il s’agit de pierres adhérentes au sol (en les enlevant la 7ème année, on semblerait s’adonner à la culture).

Pnei Moshe non traduit

גמ' תמן תנינן. לקמן (בפ''ג) המסקל את שדהו נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ כי היכי דלא ליתחזי שמתקן את שדהו והכא את אמר הכין בתמיה דקתני מסקלין סתם ולא מחלק בין עליונות להנוגעות בארץ. ואע''ג דלקמן בשביעית עצמה מיירי והכא בשנת ששית עסקינן ולר' יהושע הוא דפריך דפליג אזירודה ופיסולה וס''ל דמותרת אף בשביעית בשל ששית ומסתמא פליג נמי אמסקלין דברישא דלת''ק עד ר''ה דוקא ולדידיה אף בשביעית מותר דמאי שנא תיקון האילן מתיקון השדה ופריך דמי נימא דר' יהושע פליג נמי אסתמא דמתני' דלקמן:

כאן בתלוש. אבנים תלושות המונחות ע''פ השדה דאף אם נוטל לאותן הנוגעות בארץ לא מחזי כמתקן את השדה אלא שמפנה אותן שלא יעכבו ההליכה וכאן במתני' דלקמן במחובר מיירי שאותן הנוגעות בארץ מחוברין הן בקרקע וכשנוטלן מיחזי שמתקן את שדהו:

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הֲוֵינָן סָֽבְרִין מֵימַר דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּקִירְסוּם דְּאִינּוּן תְּרֵין תַּנָּאִין מְסַקְּלִין עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה מְקָֽרְסְמִין מִזָֽרְדִין וּמְפַסְּלִין עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּרַבָּנָן. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כְּזֵירוּדָהּ וּכְפִיסּוּלָהּ שֶׁל חֲמִישִׁית כֵּן שֶׁל שִׁשִּׁית. הֲוֵי תְּלָתָה תַּנָּאִין אִינּוּן. מְסַקְּלִין עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה מְקָֽרְסְמִין מְזָֽרְדִין וּמְפַסְּלִין עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּרַבָּנָן. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כְּזֵירוּדָהּ וּכְפִיסּוּלָהּ שֶׁל חֲמִישִׁית כֵּן שֶׁל שִׁשִּׁית אֲפִילוּ יוֹתֵר מִכֵּן. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל זְמָן שֶׁאֲנִי רַשַּׁאי בַּעֲבוֹדַת הָאִילָן אֲנִי רַשַּׁאי בְּפִיסּוּלוֹ עַד הָעַצֶּרֶת.

Traduction

R. Yossé dit: on a supposé d’abord que la Mishna exprime seulement l’opinion de 2 interlocuteurs et que R. Simon partage l’avis de R. Josué pour l’enlèvement des troncs secs, savoir que, selon tous les rabbins, on peut, jusqu’au nouvel an, débarrasser les pierres des champs, enlever les troncs secs, tailler les branches ou les émonder. Mais comme R. Josué dit: pour la taille et l’émondage, on peut opérer aussi longtemps dans la 6ème année (au profit de la 7ème) qu’on le ferait dans la 5ème, il en résulte qu’il y a 3 avis. Ainsi, selon les rabbins, on peut jusqu’au nouvel an débarrasser les pierres des champs, enlever les troncs secs, tailler les branches et les émonder; ces 2 dernières opérations, selon R. Josué, peuvent avoir lieu jusqu’après la fin de la 6ème année au-delà du 7e nouvel an; enfin, selon R. Simon, l’émondage n’est permis qu’aussi longtemps que l’on peut cultiver l’espace entourant l’arbre, soit jusqu’à la fête de Pentecôte.

Pnei Moshe non traduit

הוינן סברין מימר. מעיקרא היינו רוצין לומר דר''ש כר' יהושע ס''ל בקירסום וה''ה לאינך כלומר שהיו סבורין לפרש להא דר' יהושע דמחמיר הוא מהת''ק דלהת''ק כל אלו מותרין עד ר''ה ואתא ר' יהושע למימר כזירודה וכו' היינו כמו בחמישית דנוהגין לתקן בתחלת ימות החמה כך של ששית בתחלת ימות החמה וזהו כסברת ר''ש כל זמן שהוא רשאי בעבודת האילן רשאי הוא בתקינו ולא יותר וא''כ ר''ש ור' יהושע בחדא שיטתא קיימי ורישא כרבנן וליכא אלא תרין תנאין דפליגי במתני':

ר' יהושע אומר וכו'. כלומר אבל לבתר דדייקינן בלישניה דר' יהושע דקאמר כזירודה ופיסולה של חמישית וכן של ששית ואי ס''ד דר' יהושע מחמיר הוא מת''ק וכדאמרן כזירודה ופיסולה בחמישית כן בששית מבעיא ליה מאי של חמישית ושל ששית דקאמר אלא ודאי ר' יהושע מיקל טפי וס''ל דכמו של חמישית בששית מותר כך של ששית בשביעית מותר הוי תלתא תנאי אינון ורישא לרבנן עד ר''ה ולר' יהושע אפי' יותר מכאן דאף בשביעית מותר ולר''ש עד העצרת ותו לא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source