Shvi'ite
Daf 11b
משנה: הַמְּזַנֵּב בַּגְּפָנִים וְהַקּוֹצֵץ בַּקָּנִים רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר יַרְחִיק טֶפַח וְרִבִּי עְקִיבָה אוֹמֵר קוֹצֵץ כְּדַרְכּוֹ בְקָֽרְדוֹם בְּמַגָּל וּבִמְגֵּירָה וּבְכָל מַה שֶׁיִּרְצֶה. אִילָן שֶׁנִּפְשַׁח קוֹשְׁרִין אוֹתוֹ בַּשְּׁבִיעִית. לֹא שֶׁיַּעֲלֶה אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹסִיף.
Traduction
Si l’on veut épointer (121)Comp. (Dt, 25, 18. des ceps de vigne (pour qu’ils grossissent), ou couper des bouts de joncs, il faut, selon R. Yossé le Galiléen, que cela ait lieu à la hauteur d’un palme au dessus du tronc situé dans la terre. Selon R. aqiba, on peut, selon l’usage, couper avec une hache, ou avec une serpe, ou une scie, ou n’importe quel objet. Quant à l’arbre fendu par le vent, on peut, dans la 7e année, le rattacher de façon à ce que la déchirure n’augmente pas, mais non à ce que l’arbre grandisse.
Pnei Moshe non traduit
המזנב בגפנים. שמקטע זנבות ענפי הגפנים:
ירחיק טפח. מן הגפן עצמו ובקנים ירחיק טפח משורש הקנה שלא יהא נראה כעבודה:
ר''ע אומר קוצץ כדרכו בקרדום במגל. והוא חרמש או במגירה ובכל מה שירצה מותר כל זמן שאינו מתכוין אלא לעצים והלכה כר''ע:
אילן שנפשח. שנבקע. וישסף תרגומו ופשח. קושרין אותו בשביעית ולא שיעלה שיתחברו בקועיו ויהיה נדבק ונקשר אלא שלא יוסיף להתבקע יותר:
משנה: מֵאֵימָתַי אוֹכְלִין פֵּירוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית. הַפַּגִּים מִשְּׁהִזְרִיחוּ אוֹכֶל בָּהֶן פִּיתּוֹ בַּשָּׂדֶה. בִּיחִילוּ כּוֹנֵס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְכֵן כְּיוֹצֵא בָּהֶן בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ חַייָבִין בְּמַעְשְׂרוֹת. הַבּוֹסֶר מִשֶׁהֵבִיא מַיִם אוֹכֶל בָּהֶן פִּיתּוֹ בַּשָּׂדֶה הִבְאִישׁ כּוֹנֵס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכֵן כְּיוֹצֵא בּוֹ בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ חַייָבִין בְּמַעְשְׂרוֹת.
Traduction
A partir de quand peut-on, la 7e année, manger les produits des arbres (123)''S'ils sont trop peu mûrs pour être mangés, on ne peut pas les cueillir; après la maturité, il va sans dire que l'on en fait ce que l'on veut.''? Avec les figues, sur le point de mûrir, dès qu’elles commencent à se colorer de rouge foncé, on mange du pain aux champs (sans les rentrer); lorsqu’elles grossissent, on les rentre chez soi. De même, en ces cas, il faut, les autres années, en donner la dîme (124)Ce sont désormais des fruits.. Avec des raisins verts (129)Pour le sens général de ce terme, voir Fleischer, Bernsteins Ausgabe der Syr. Chrestomathie von Kirsch, dans Ergoenz Blatt zur Allgem. Literar. Zeitung, mars 1838, n° 20., dès qu’ils donnent un peu de jus, on peut manger du pain aux champs; dès qu’à travers leur peau on voit les pépins, on peut les rentrer chez soi. De même, si ces cas se présentent pendant les années ordinaires, il faut donner la dîme de ces fruits (ils ont désormais toute leur valeur).
Pnei Moshe non traduit
מתני' מאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית משום דכל זמן שאינן ראוין לאכילה אסור לקוץ ולאכול שהרי הוא מפסידן ורחמנא אמר לאכלה ולא להפסד:
הפגי'. פגי תאנה כדכתיב התאנה חנטה פגיה:
משיזריחו. כשיתחיל המים והלחלוחית להכנס בתוכן דרכן להבהיק ולהיות נראות חלק וזהו משיזריחו:
אוכל בהן פתו בשדה. אבל לא יכניסם בתוך ביתו כדדריש בגמ' דכתיב כל תבואתה לאכול וכתיב מן השדה תאכלו את תבואתה בענין שתי תבואות הכתוב מדבר אחת מענין השדה ואחת שמותר לו לאכול בבית והיינו כשנתבשלו כדקתני בסיפא:
בחילו. מל' וגם נפשם בחלה בי. כלומר שהתחילו להתגדל ולהתבשל:
וכן כיוצא בו בשאר שני שבוע. משביחלו חייבין במעשרות כדתנן לקמן (בפ''ק דמעשרות) התאנים משיבחילו:
הבוסר. ענבים שלא נתבשלו:
משהביא מים. בתוכו וכשסוחטן מוציא מים:
הבאיש. שנתבשלו והגיעו לכלל שיקראו באשה ושהגרעינים נראין מבחוץ:
הלכה: הַמַּבְקִיעַ בַּזַּית כו'. תַּנֵּי הַקּוֹצֵץ בַּקָּנִים רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְקוֹץ יִתּוֹק. לְתוֹק יִקּוֹץ. וּמַגְבִּיהַּ טֶפַח וְקוֹצֵץ. הַקּוֹצֵץ בַּקּוֹרוֹת לֹא יְהֵא מַחֲלִיק וּמַדְרִיג מַדְרִיג וּמַחֲלִיק. אֶלָּא מִתְכַּוֵין שֶׁתְּהֵא קִיצָצָן שָׁוָה. תַּנֵּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַחֲלִיק יַדְרִיג. לִדְרֹג יַחֲלִיק וְגוֹמֵם עִם הָאָרֶץ. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִקּוֹץ בְּקוֹרְדוֹם.
Traduction
Au sujet de la coupe des bouts de joncs, on a enseigné que (122)Voir Tossefta sur ce traité, 3, selon R. Juda, lorsqu’on a l’habitude de couper avec un instrument, on devra alors couper avec la main (pour modifier le travail); et lorsque d’ordinaire, on coupe avec la main, on coupera alors avec l’instrument, et on laissera une hauteur d’un palme. En coupant des troncs d’arbres, on ne devra pas, selon l’habitude, couper une partie droite et une autre en biais, ou l’inverse, mais s’appliquer à faire une coupe toute lisse. On a enseigné selon R. Simon ben Gamliel, lorsqu’on a l’habitude de couper droit, on coupera à ce moment en biais, et si l’usage est de couper en biais, on fera une coupe droite, jusqu’au niveau du sol, pourvu que l’on ne se serve pas de la hache ordinaire.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בתוספתא (פ''ג) והתם גריס לדברי רבי יהודה במקום דגריס הכא רשב''ג לקמן ורשב''ג במקום רבי יהודה כאן:
מקום שנהגו לקוץ יתוק. מל' ננתקה את מוסרותימו ובתוספתא גריס לתוך מל' עמוד התוך כלומר שיקוץ באמצע שלא יעשה כדרך שעושין בשאר השנים:
הקוצץ בקורת. שקמה לא יהא מחליק ומדריג מדריג ומחליק כלומר כדרך שעושין בקציצת קורות מן האילן שעושין כמו מדריגות מדריגות וחולקין אותן שיהיו חלקין. ובתוספתא גריס ה''ז לא יחליק ולא ידריג אלא מתכוין כדי שתהא קציצתן שוה:
הלכה: הַמְּזַנֵּב בַּגְּפָנִים כו'. מַהוּ בִּיחִילוּ רִבִּי חִייָא בַּר בָּא אָמַר חַייָתָה כְּמַה דְּתֵימַר וְגַם נַפְשָׁם בָּחֲלָה בִי.
Traduction
Qu’est-ce qu’on entend par le grossissement des fruits? C’est, répond R. Hiya bar Aba, l’instant où elles rougissent de leur développement (125)Cf. même série, Maaserot 1, 2 ( 48d)., comme il est dit (Za 11, 8): et leur âme aussi a été honteuse de moi.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מהו ביחלו חיתה. כלומר שנתבשל' מעט ונראית גדולה כמה דתימר וכו':
רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי כְבֵית שַׁמַּאי. וְרִבִּי עֲקִיבָה כְבֵית הִלֵּל. וְכֵן אֲתִינָן מַתְנֵי רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי כְבֵית שַׁמַּאי וְרִבִּי עֲקִיבָה כְבֵית הִלֵּל. אֶלָּא רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי חָשׁ לַעֲבוֹדַת הָאָרֶץ.
Traduction
R. Yossé le Galiléen se conforme à l’avis sévère de Shammaï et R. aqiba à celui de Hillel (qui permet pour l’olivier, de le déraciner). -Est-il bien vrai que dans la Mishna, R. Yossé soit conforme à l’avis de Shammaï et R. aqiba à celui de Hillel? (R. Yossé ne dit-il pas qu’il faut laisser une hauteur d’un palme)? -Ce dernier, en effet, craint qu’en ne laissant pas un palme d’espace, on ne laboure la terre, en coupant les ceps trop près du sol.
Pnei Moshe non traduit
ר' יוסי הגלילי כב''ש. קס''ד דטעמא דר''י הגלילי במתני' דבעי שינוי כדסברי ב''ש בפ' דלקמן גבי בצלים הקיצונים דעוקרין אותן במארופות של עץ וב''ה אומרים בקרדומות של מתכת ור''ע דקאמר הכא קוצץ כדרכו בקרדום וכו' כב''ה:
וכן אתינן מתני' וכו'. בתמיה וכי כאן בא להשמיענו לזה הא ידעינן דר''י הגלילי מתלמידי ב''ש כב''ש ס''ל ור''ע הוא מתלמידי ב''ה אלא הכא טעמא אחרינא איכא דריה''ג חשש שלא יהא נראה כעבודת הארץ ור''ע אין חושש לכך מכיון שהוא כורתן לעצים:
תַּנֵּי אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מְבַדִּין בְּחֻרְשִׁין וְגוֹמֵם הָאָרֶץ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִקּוֹץ בְּקַרְדוֹם. אֵין בּוֹדְקִין אֶת הַזְּרָעִים בָּאֲדָמָה בֶּעָצִיץ אֲבָל בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בִּגְלָלִים בֶּעָצִיץ. וְשׁוֹרִין אוֹתָן בַּשְּׁבִיעִית לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית וּמְקַייְמִין אֶת הָאַלּוֹוִי בְּרֹאשׁ הַגַּג וְלֹא מַשְׁקִין אוֹתָן. 11b אֵין תּוֹלִין תּוֹבִין בִּתְאֵינִים. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה מַייְתֵי יִיחוּר דִּתְאֵינָה שְׂטַר וְתָלֵי בָהּ וְאָמַר לָהּ הָדָא עָֽבְדָה וְאַתּ לֵית אַתְּ עָֽבְדָה. וְלֹא כֵן תַּנֵּי אִילָן שֶׁהוּא מְנַבֵּל פֵּירוֹתָיו סוֹקְרִין אוֹתוֹ בְסִיקְרָא וּמַטְעוֹנִין אוֹתוֹ אֲבָנַים וּמְבַהֲתִין לֵיהּ דְּיַעֲבוֹד. אָֽמְרֵי תַמָּן דְּלָא יַתִּיר פֵּירוֹתָיו. בְּרַם הָכָא דְּיַעֲבִיד לְכַתְּחִילָּה.
Traduction
On a enseigné: Aba Shaoul dit qu’il est permis de rafraîchir (couper) les sillons en la 7e année et raser le niveau de la terre, mais non la fendiller avec la hache. On ne doit pas fouiller la terre avec une bêche pour voir si les semences commencent à germer (ce qui ressemblerait à un travail agricole), mais on peut faire un examen dans le fumier en l’écrasant; on peut aussi, dès la 7e année, tremper et amollir les semences qui serviront dans la 8e année, et conserver la mousse (115)C'est peut-être l'aloës selon le terme originaire persan: Alvah. qui pousse sur les toits, mais sans l’arroser. On ne doit pas suspendre des modèles au figuier. -En quoi consiste cette opération? -On prend une branche de figuier de choix (bien fournie) que l’on suspend, pour montrer ses belles productions et faire honte pour ainsi dire à celui qui ne produit pas. -Mais n’a-t-on pas enseigné au contraire (116)''Voir même série, Maasser Sheni, 5, 1 ( 55d); Babli, (Shabat 67a); (Hulin 77b).'', lorsqu’un arbre, par excès de sève, laisse choir ses fruits, on l’enduit d’une teinte rouge et on le charge de pierres, afin d’arrêter (117)Littéral: on le rend (l'arbre) honteux de perdre ses fruits, afin qu'en le voyant l'on prie pour lui. ses excroissances sans valeur? -Là, fut-il répondu, il est permis de faire cette opération; parce qu’il s’agit de préserver les fruits contre une chute prématurée: tandis qu’ici il est question de stimuler la production par la comparaison.
Pnei Moshe non traduit
תני. שם. אבא שאול אומר מגררין בחרשים וגומם מעם הארץ. עצים שבחורשין מגררין אותן וגוממין מעל הארץ. ובלבד שלא יקוץ בקרדום. כדרך שעושין בשאר שני שבוע:
אין בודקין את הזרעים באדמה בעציץ. מפני שכן דרך לזרוע בעציץ מלא אדמה ונראה כזורע בשביעית אבל בודקין אותן בגללים בעציץ שאין דרך לזרוע בעציץ מלא גללים:
ושורין אותן בשביעית. שיהיו יפין לזריעה למוצאי שביעית דאין זה עבודה:
ומקיימין את האלויי בראש הגג. אלויי מין פרי הוא. כמו כאלה וכאלון ובפי''ז דכלים הרימון האלון והאגוז שחקקום התינוקות. דרך להטמינו בעפר בראש הגג לקיימו וקמ''ל דאין זה עבודה אבל אין משקין אותו שיתגדל ביותר:
אין תולין תוכין בתאנה. תוספתא היא (בפ''ק) והתם גריס תחובין והיינו הך וכך הוא כתוב שם תאנה שנתקלפה אין טחין חותה בטיט מפני שהיא מלאכתה אין תולין תחובין בתאנה ומפרש ואזיל מהו זה:
כיצד הוא עושה מייתי יחור דתאנה שטר ותלי בה. שטר ממרח הוא. וימרחו על השחין ויחי תרגומו וישטרו על שיחנא ויתסי. כלומר אע''פ שאינו ממרח בטיט לאילן עצמו אלא שמביא יחור של תאנה וממחה ותוחב ותולה בו אפילו כן כעבודה היא שמתוך כך נתחזק האילן:
ואמרי עלה. כלומר דאיכא דפרכי עלה. הדא עבודה ואית לית את עבודה בתמיה. לזה את מחשב לה לעבודה ואית כה''ג דלית את מחשב עבודה כדמסיק הקושיא דהא לא כן תני התם בתוספתא:
אילן שמנבל פירותיו שפירותיו נובלין ונושרין ממנו סוקרין אותו בסקרא ומטעינין אותו אבנים ומבהת ליה דיעבד כלומר שמכחישין ומתישין אותו בשביל שיעשו פירות וכדמסיים שם ואין חוששין לא משום שביעית ולא משום דרכי האמורי אלמא דכל כה''ג לא הוי כעבודה בשביעית:
אמרי שאני תמן דאינו עושה אלא דלא יתן ממנו פירותיו. כלומר שלא ינשרו ממנו וכה''ג מותר בשביעית דלא הוי אלא לנטורי בעלמא ברם הכא דיעביד בתחלה. שהוא גורם שיתחזק האילן ויעשה פירות בתחלה וכל אברויי אילנא אסור בשביעית:
אֵין מַרְכִּיבִין דְּקָלִים מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲבוֹדָה. שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְהֲוָה רוֹבָהּ שָׁרֵי לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר אָסוּר.
Traduction
Il est interdit de greffer les palmiers, parce que c’est un travail agricole; et ce n’est pas un enseignement inutile, car on aurait pu croire que c’est permis, parce que la majeure partie est visiblement arrivée à la maturité (et qu’il s’agit seulement d’adoucir ou d’améliorer les produits); il a donc fallu indiquer que c’est interdit.
Pnei Moshe non traduit
אין מרכיבין דקלים. בשביעית מפני שהיא עבודה:
שלא תאמר. כלומר וכי תימא מאי קמ''ל פשיטא דהרכבה עבודה הואי הלכך מתרץ לה דהא קמ''ל שלא תאמר הואיל והוא רובה שרי הוא מתוך שהדקל גדול הוא ואינה ניכרת ההרכבה בו כל כך:
א''כ שדי הוא צ''ל. מתוך שהוא גדול הוא משיר פירותיו ומרכיבין אותו באילן דקל אחר שלא ישיר ומהו דתימא דזהו מותר הוא שהרי אין כאן אלא לשמור ולא להחזיקו לפום כן צריך מימר אסור דאפ''ה הואיל והוא עושה התיקון על ידי הרכבה והרכבה עבודה היא:
מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד תִשְׁעָה הִיא מַתְנִיתָא.
Traduction
On sait par la Mishna (suivante) qu’il est interdit de couper ce qui a une hauteur de 3 palmes jusqu’à dix (mais c’est permis pour la mesure qui serait inférieure à cette limite).
Pnei Moshe non traduit
מג' ועד תשעה היא מתני'. אהא דקתני המחליק ג' זה בצד זה קאי וקאמר דמג' ועד ט' מיירי כלומר שאם יש שם מג' אילנות ועד ט' כשנוטל מהן ג' זה בצד זה נקרא מחליק ומודים ב''ה עד שיגום:
Shvi'ite
Daf 12a
12a כְּתִיב וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל. רִבִּי חִייָא בַּר בָּא אָמַר שְׁתֵּי תְּבוּאוֹת אַחַת מִן הַבַּיִת וְאַחַת מִן הַשָּׂדֶה וּכְתִיב מִן הַשָּׂדֶה תֹאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ.
Traduction
Il est écrit (Lv 25, 7): Pour ton bétail, et pour les animaux qui se trouvent dans ton pays, on réservera tous les produits servant à la consommation. Ceci indique, dit R. Hiya bar Aba, qu’il y aura en cette année deux récoltes, l’une venant de la maison, l’autre des champs. Aussi, est-il dit: dans les champs vous chercherez les fruits à manger (ibid. 12).
Pnei Moshe non traduit
כתיב וכו'. כדפרישית במתני':
רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָא בָּעֵי פַּגִּין מַהוּ לַעֲשׂוֹת מֵהֶן מָלוּגְמָא מֵאַחַר שֶׁהוּא אוֹכֵל בָּהֶן פִּיתּוֹ בַּשָּׂדֶה יְהֵא אָסוּר. אוֹ מֵאַחַר שֶׁהוּא מַכְנִיסָן לַבַּיִת יְהֵא מוּתָּר.
Traduction
R. Yossé ben Hanina demanda: est-il permis de se servir, de figues prêtes à mûrir, pour les employer comme remède (126)Cf. 8, 1.? -Est-ce interdit, parce qu’aux champs, ces figues servent de nourriture avec le pain? Ou ne les considère-t-on pas comme telles, puisqu’on ne les rentre pas en grange jusqu’à un certain moment, et par conséquent est-ce permis? (question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
פגין מהו לעשות מלוגמא. משום דתנינן לקמן ברפ''ח כל האוכלין המיוחדין לאדם אין עושין מהן מלוגמא לרפואה בשביעית דרחמנא אמר לאכלה ולא למלוגמא והלכך בעי מי נימא דמאחר שהוא אוכל בהן פתו בשדה מאכל אדם נקראין ויהא אסור או דילמא מאחר שהוא מכניסן לתוך הבית כלומר לאחר שהוא מכניסן לתוך הבית דווקא ומכיון שהוא צריך להמתין עד שיהו ראוין שהוא מכניסן לתוך הבית יהא מותר למלוגמא דאכתי לאו מיוחד למאכל אדם הן ולא איפשיטא:
תַּמָּן תַּנִּינָן הַפַּגִּין וְהַבּוֹסֶר רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מִטָּמֵא טוּמְאַת אוֹכְלִין. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר מִשֶּׁיָּבוֹאוּ לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת. תַּנֵי כָּאן מִיַּד וְלֵית כָּאן מִיַּד. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּפַגֵּי תְאֵינִים הִיא מַתְנִיתָא הָא בִשְׁאָר כָּל הַפַּגִּין אֵינָן מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכְלִין עַד שֶׁיָּבוֹאוּ לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה מַתְנִיתִין אָֽמְרָה כֵן הַפַּגִּין מִשְּׁיַּזְרִיחוּ אוֹכֶל בָּהֶן פִּיתּוֹ בַּשָּׂדֶה. רִבִּי פְדָת בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הַכֹּל מוֹדִין בַּשְּׁבִיעִית. הַכֹּל מוֹדִין חֲבֵרַייָא אָֽמְרִין שֶׁאֵינָן מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכְלִין.
Traduction
On a enseigné ailleurs (127)Mishna Oukcin, 3, 6.: selon R. aqiba, les figues prêtes à mûrir et le verjus sont susceptibles de propager l’impureté des objets de consommation (on les considère comme des comestibles); selon R. Yohanan ben Nouri, ils ne reçoivent cette qualité que plus tard, à l’époque où on prélèvera les dîmes. Or, comment se fait-il que l’on ait dit qu’ils sont aptes de suite? Se peut-il que l’on les mange avant la maturité? -En effet, répondit Hanania au nom de Simon ben Lakish, la Mishna parle, selon R. aqiba, de figues prêtes à mûrir (lesquelles sont bonne à manger); mais pour tous les autres fruits prêts à mûrir, l’aptitude à la propagation des impuretés n’est possible qu’au moment où l’on prélève les dîmes. La Mishna, ajouta R. Yossé, indique également qu’il y a une distinction, puisqu’elle dit: ''On mange du pain aux champs avec les figues sur le point de mûrir, dès qu’elles commencent à ce colorer de rouge foncé''. (c’est pour elles l’époque de la dîme; mais pour les autres arbres, c’est plus tard). R. Pedath dit au nom de R. Yohanan que tous sont d’accord au sujet de la 7e année, c’est-à-dire tous admettent qu’alors, n’ayant pas les caractères des comestibles, les fruits ne sauraient transmettre l’impureté, comme cela arrive les autres années.
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. בפ''ג דעוקצין:
תני כאן מיד. כלומר דמפרש הא דר''ע מטמא בהן משום טומאת אוכלין תני בהן מיד דאע''פ שלא הגיעו להשיעור דתנינן הכא במתני' מיד הן מטמאין משום אוכלין ופריך ולית כאן מיד הא לא תנינן מיד בהדיא ואמאי לא בעית למימר דצריך שיהא בהן כשיעורא דמתני' ומקודם לאו אוכלין נינהו כלל:
בפגי תאנה היא מתניתא. כלומר ר''ל מפרש למתני' דעוקצין דבפגי תאנה מיירי ובהו פליג ר''ע וקסבר דמטמאין טומאת אוכלין הואיל ונקראין אוכלין לענין שביעית וא''כ שיעורא דידהו לענין טומאה כדתנינן הכא בשביעית:
אבל בשאר כל הפגין. דכל פירות שלא נתבשלו נקראין פגין אף ר''ע מודה שאינן מטמאין טומאת אוכלין עד שיבואו לעונת המעשרות האמורה בהן:
מתניתא אמרה כן. מלישנא דמתני' שמענו ג''כ דבפגי תאנה עסקינן דקתני משיזריחו ודרך פגי תאנה הוא כן ואז הן ראוין לאכול בהן פתו בשדה ומתני' דעוקצין נמי בהכי מיירי ושמעינן נמי דמקודם לכן לאו אוכל נינהו וכן בשאר כל הפגין דלא שייך בהן האי שיעורא לאו אוכלין נינהו עד שיבואו לעונת המעשרות:
ור' פדת בשם ר' יוחנן אומר. דשאני שביעית והכל מודין בשביעית וכדמפרש ואזיל:
הכל מודין. כלומר לענין מאי הכל מודין:
חברייא אמרין שאין מטמאין טומאת אוכלין. כלומר בשביעית הכל מודין שאין מטמאין טומאת אוכלין מקודם שיבואו לשיעורא דמתני' משיזריחו דבשביעית בעינן שיהו מיהת ראוין לאכילה כ''ד וכן לענין טומאה לאו אוכלין נינהו בשביעית עד שיגיעו לשיעור שיכול לאוכלן בשדה מיהת אבל מתני' דעוקצין פלוגתייהו בשאר השנים ואיכא למימר דלר''ע בין פגי תאנה ובין שאר כל הפגין מטמאין טומאת אוכלין אע''פ שלא הגיעו לשיעורא דמתני' דהכא:
הַקּוּר כְּעֵץ לְכָל דָּבָר אֶלָּא שֶׁהוּא נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר וְכַפּוֹנִיּוֹת לְאוֹכְלִין נִפְטָרוֹת מִן הַמַּעְשְׂרוֹת. דָּרַשּׁ רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְּבֵית מִדְּרָשָׁא הַקּוּר אֵין קְדוּשַׁת שְׁבִיעִית חָלָה עָלַיו. וְרִבִּי יוֹסֵה מְפַקְּדִין עַל שׁוֹאֲלַייָא וְאָֽמְרִין לוֹן מִן לְכוֹן מֵימַר כֵּן. וַהֲווֹן אָֽמְרִין הוּא אָמַר לוֹן רִבִּי יוֹסֵה מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי וּמְסַייְעָה לָן דְּתַנֵי הַפַּגִּין שֶׁל שְׁבִיעִית אֵין שׁוֹלְקִין אוֹתָן וּבִמְסוּייָפוֹת מוּתָּר מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְלָאכְתָן.
Traduction
La branche fraîche de palmier (qui sera sèche l’année suivante), est considérée comme du bois mort en toutes choses (non soumise aux diverses règles); seulement, on peut l’acheter contre de l’argent provenant de la seconde dîme (128)Voir Babli, (Eruvin 28b).. Les dattes non mûres sont considérées comme des objets comestibles (et soumises aux lois de la 7e année); seulement, on est dispensé d’en prélever les dîmes. R. Juda ben Pazi enseigna qu’à l’égard des jeunes branches de palmier, les lois de la 7e année ne sont pas applicables. Lorsqu’on demanda à ce sujet l’avis de R. Yossa, il s’irrita contre les questionneurs et leur dit: -Qui a pu émettre un doute à cet égard? -C’est R. Juda ben Pazi, répondirent-ils. Un enseignement formel, s’écria R. Yossa, conteste l’avis de R. Juda ben Pazi et confirme le nôtre, puisqu’il est dit: on ne doit pas faire bouillir les figues hâtives; mais c’est permis pour celles qui sont tardives, afin d’achever leur maturité et de les manger ainsi, selon l’habitude.
Pnei Moshe non traduit
הקור וכו'. סיפא דמתני' בעוקצין שם והוא עץ רך הנוסף בסביבות הדקל בכל שנה ואוכלין אותו כשהוא רך:
כעץ לכל דבר. ואינו מטמא טומאת אוכלין אלא שהוא נלקח בכסף מעשר דגידולי קרקע הוא:
כפניות. תמרים שלא בשלו כל צרכן:
לאוכלין. לענין טומאת אוכלין כאוכלין הן ופטורות מן המעשרות:
ור' יוסי מפקדין על שואלייה. על השואלים אותו היה מצוה עליהם שינהגו בו קדושת שביעית והיה אומר להם מי הוא זה שאמר לכם כן שלא יהא שביעית חלה עליו שאתם מסתפקים ושואלין על כך ואמרו לו הוא ר' יודה בר פזי שדרש כן:
א''ל ר' יוסי. אל תחושו לו דמתנית' פליגא עליה ומסייעה לן דקדושת שביעית חלה עליו:
דתני. בתוספתא (פ''ג):
אין שולקין אותן. כחומרי מאכל בהמה שאין שולקין אותן בשביעית:
ובמסויפות. של סוף הקיץ מותר מפני שהוא מלאכתן שכן דרכן לאכלן ע''י שליקה וכמאכל אדם הן ומותר לשולקן:
מֵאֵימָתַי אוֹכְלִין פֵּירוֹת כו'. קוּר וכִפָּנִיּוֹת הֲרֵי הֵן כְּעֵץ וְכֵן אָנוּ אוֹמְרִים וְעֵץ אָסוּר לְשׁוֹלְקוֹ אֶלָּא בְּגִין דִּקְדוּשַׁת שְׁבִיעִית חָלָה עָלָיו לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר אָסוּר.
Traduction
Les jeunes branches de palmier et les dattes non mûres sont considérées comme du bois mort, et il est interdit de les bouillir. C’est aussi ce que nous disions. -Mais est-ce qu’il est interdit de faire bouillir du bois? -Non; mais comme l’on a dit que la sainteté de la 7e année lui est applicable, il a fallu dire que c’est interdit à ce dernier titre.
Pnei Moshe non traduit
קור וכפניות הרי הן כעץ. ובתוספתא שם גריס בקור וכפניות מותר. ונראה שחסר כאן הסיפא דתוספתא וצ''ל כדהתם והיינו דמדייק דמדקתני מותר וקשה מאי קמ''ל הלא קור כעץ הוא וכן אנו אומרין ועץ אסור לשלקו בתמיה. אלא ש''מ בגין דקדושת שביעית חלה עליו לפום כן צריך מימר מותר כצ''ל כמו שהוא בתוספתא ומיהת מסייעא לן דקדושת שביעית חלה עליו ומאכל אדם הוא לפי שלפעמים בני אדם אוכלין אותו:
הַבּוֹסֶר מִשֶּׁהֵבִיא מַיִם כו'. גַּבֵּי בּוֹסֵר מַה אִית לָךְ אָמַר. אָמַר רִבִּי אָבוּן שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַקִּיהוֹת אוֹכְלוֹת אוֹתוֹ.
Traduction
Quant au verjus, quelle peut être la raison pour laquelle on le laisse se perdre et l’on soit tenu de n’en manger qu’aux champs? -C’est que, dit R. Abahou, c’est la nourriture réconfortante des personnes faibles.
Pnei Moshe non traduit
גבי בוסר מה אית לך מימר. כלומר מ''ט דקתני במתני' אוכל בו פתו וכי ראוי לאכילה הוא וקאמר ר' אבון אין שכן דרך הקיהות אוכלות אותו כלומר אלו שאוהבין לאכול מידי דאית ביה קיוהא ואוכלין פתן עמו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source