וְהַכִּלְאַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. שְׁמוּאֵל אָמַר בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם. הָא בְכִלְאֵי זְרָעִים מוּתָּר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם. הָא בְכִלְאֵי זְרָעִים אָסוּר. אָמַר רַב חוּנָא 20b כַּד נַחְתּוֹן מַעֲרָבַיָּא דְּתַמָּן אָֽמְרוּנָהּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְקִייַמנוּהָ. אֶת חֻקּוֹתַיי תִּשְׁמוֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָֽׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאַיִם. שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ. הִקִּישׁ כִּלְאֵי זְרָעִים לְכִלְאֵי בְגָדִים וְכִלְאֵי בְהֵמָה. מַה כִּלְאֵי זְרָעִים וְכִלְאֵי בְגָדִים שֶׁאֵין תְּלוּיִין בָּאָרֶץ וְנוֹהֲגִין בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ. אַף כִּלְאֵי זְרָעִים אַף עַל פִּי שֶׁהֵן תְּלוּיִין בָּאָרֶץ נוֹהֲגִין בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ.
Pnei Moshe (non traduit)
שמואל אמר בכלאי הכרם הוא דאסור מד''ס בח''ל הא בכלאי זרעים מותר כדפרישית במתני' ור' יוחנן אמר איפכא ובכלאי זרעים אסור מן התורה:
כד נחתין מערביא דתמן. כשירדו אלו התלמידים שלמדו בא''י ובאו לבבל ואמרו להא בשם ר' יוחנן וקיימונה לטעמא דידיה דאמאי החמיר בכלאי זרעים טפי מכלאי הכרם ואמרו דהיינו טעמיה דכתיב את חוקותי תשמרו וגו' ובגד כלאים וגו' ומדכתב לכולהו בחד קרא והטיל לכלאי זרעים בין כלאי בהמה לכלאי בגדים ש''מ להיקישא הוא דאתא דהקיש כלאי זרעים וכו' ולומר לך שאע''פ שהן תלוין בחובת הקרקע נוהגין בארץ ובח''ל:
חַד בַּר נַשׁ זְרַע חַקְלֵייהּ שְׂעוֹרִין וְלֶפֶת. עָבַר חָנִין גּוֹבִיתָא וְעָֽקְרִין. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי שְׁמוּאֵל וּקְנָסֵיהּ. דְּתַנֵּי אֵין עוֹשִׂין עִם יִשְׂרָאֵל בְּכִלְאַיִם. אֲבָל עוֹקְרִין עִמּוֹ בְכִלְאַיִם מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמָעֵט בָּעֲבֵירָה.
Pnei Moshe (non traduit)
חד ב''נ זרע חקלייה. לשדה שלו שעורין ולפת בערבוביא ובח''ל היה דהא אתא עובדא קומי שמואל:
עבר שם חנין גוביתא. ממקום גוביתא היה וראה כלאים הללו ועקר אותן:
אתא עובדא קומי שמואל וקנסיה. לחנן גוביתא שלא היה לו לעקור אותן שלא ברשות הבעלים כדשמעינן מהאי ברייתא דלקמי':
דתני. בתוספתא סוף פ''ב דכלאים אין עושין עם ישראל בכלאים ובח''ל קאי אבל עוקרין עמו בכלאים וכו' ולמאי איצטריך למיתני האי אבל עוקרין עמו וכי היתירא דעוקרין אשמועינן אלא שמע מינה דלדיוקא איצטריך דעמו הוא דעוקרין אם נותן רשות לעקור אותן אבל בלאו הכי אין לו לעקור למאי שכבר נזרע דמכיון שכבר עבר זה וזרע מה שעבר עבר והואיל ומותרין באכילה הן למה יעקור דלא גזרו על המקיים כלאים בח''ל אפי' למאן דאוסר והלכך קנסיה שמואל:
תַּנֵּי אֵין עוֹשִׂין עִם הַגּוֹי בְּכִלְאַיִם בֵּין בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם בֵּין בְּכִלְאֵי זְרָעִים. אֲבָל עֲייָרוֹת הַמּוּבְלָעוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּגוֹן בָּאִינָה וּבָאִימָה וַחֲבֵרוֹתֶיהָ עוֹשִׂין עִמָּהֶן בְּכִלְאַיִם. כְּשֵׁם שֶׁכִּלְאַיִם בָּאָרֶץ כָּךְ כִּלְאַיִם בְּחוּץ לָאָרֶץ. שְׁמוּאֵל פּוֹתֵר מַתְנִיתָא. אֵין עוֹשִׂין עִם הַגּוֹי בְּכִלְאַיִם בָּאָרֶץ. בֵּין בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם בֵּין בְּכִלְאֵי זְרָעִים. אֲבָל עֲייָרוֹת הַמּוּבְלָעוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּגוֹן בָּאִינָה וּבָאִימָה וַחֲבֵרוֹתֶיהָ עוֹשִׂין עִמָּהֶן בְּכִלְאַיִם. כְּשֵׁם שֶׁכִּלְאַיִם בָּאָרֶץ כָּךְ כִּלְאַיִם בְּחוּץ לָאָרֶץ. כִּלְאֵי הַכֶּרֶם. הָא כִּלְאֵי זְרָעִים מוּתָּר. רִבִּי יוֹחָנָן פּוֹתֵר מַתְנִיתָא. אֵין עוֹשִׂין עִם הַגּוֹי בְּכִלְאַיִם בָּאָרֶץ. בֵּין בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם בֵּין בְּכִלְאֵי זְרָעִים. אֲבָל עֲייָרוֹת הַמּוּבְלָעוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּגוֹן בָּאִינָה וּבָאִימָה וַחֲבֵרוֹתֶיהָ עוֹשִׂין עִמָּהֶן בְּכִלְאַיִם. כְּשֵׁם שֶׁכִּלְאַיִם בָּאָרֶץ כָּךְ כִּלְאַיִם בְּחוּץ לָאָרֶץ. בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם. הָא בְּכִלְאֵי זְרָעִים אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
תני. סיפא דהתוספתא היא בכלאים שם:
אין עושין עם הגוי בכלאים. בא''י מיירי כדמסיים אבל עיירות המובלעות בא''י וכו' ומכ''ש בח''ל דשרי לסייע את הגוי בשדה שלו:
כשם שכלאים בארץ וכו'. וקאמר הש''ס דשמואל ור' יוחנן כל חד וחד מפרש להא לטעמיה למאי דאמרו לעיל דשמואל פתר להאי ברייתא אין עושין וכו' ובסיפא דקתני כשם וכו' אדין כלאים לישראל קאי והיינו כלאי הכרם דוקא דבהן גזרו בח''ל הא כלאי זרעים מותר לזרוע בח''ל כדקאמר לעיל:
ר' יוחנן פתר להאי מתניתא אין עושין וכו'. כלומר ברישא מפרש לה כדשמואל דבהתוספתא לא גריס אלא אין עושין עם הגוי בכלאים סתמא ומפרשי לה דבין בכלאי הכרם ובין בכלאי זרעים אין עושין עמו אבל להאי כשם שכלאים בארץ וכו' דהסיפא מפרש ר' יוחנן לטעמיה:
בכלאי כרם הא בכלאי זרעים. כלומר הא דקאמר כשם שכלאים בארץ בכלאי הכרם נמי מיתפרשא דשתיהן אסורין הן בארץ אבל הא דמסיים כך כלאים בח''ל בכלאי זרעים הוא דמתפרשא דכלאי זרעים הוא דאיתרבו מהיקישא דלעיל לר' יוחנן דשדך לא תזרע כתיבא התם אבל כלאי הכרם ס''ל דלא איתסרו בחוצה לארץ:
הדרן עלך בגד שצבעו וסליקא לה מסכתא ערלה בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source