Ma'asseroth
Daf 3a
פּיסקא. כָּל הָאֲדוֹמִים מִשֶׁיַּאֲדִימוּ. מְייָשָׁא תַּנֵּי רִימוֹן שֶׁנִּיקְּרָה בוֹ אֲפִילוּ פְרִידָה אַחַת כּוּלָּהּ 3a חִיבּוּר לְמַעֲשֵׂר. אֶשְׁכּוֹל שֶׁבִּישֵּׁל בּוֹ אֲפִילוּ גַרְגִּר יְחִידִי כּוּלּוֹ חִיבּוּר לְמַעְשְׂרוֹת. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה פָּֽשְׁטוּ הוּא לָן כָּל אוֹתָהּ הַגֶּפֶן כָּל אוֹתָן הַמִּין. חָֽזְרוּ וּפָֽשְׁטוּ לוֹ כָּל אוֹתָהּ הָרוּחַ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן אוֹמֵר כָּל אוֹתוֹ הַכֶּרֶם. הָיָה כֶרֶם קָטָן וַעֲשָׂאוֹ גָדוֹל. גָּדוֹל וַעֲשָׂאוֹ קָטָן אֶחָד וַעֲשָׂאוֹ שְׁנַיִם שְׁנַיִם וַעֲשָׂאוֹ אֶחָד.
Traduction
Tous les fruits rouges, est-il dit, y sont soumis lorsqu’ils atteignent cette couleur''. Mesa enseigna: Dès qu’une grenade a été piquée des oiseaux (ce qui est le signe de la maturité), fût-ce d’un seul côté, elle est considérée comme entièrement soumise à la dîme; de même, lorsque dans une grappe un grain est mûr, elle est soumise en entier à la dîme. De plus, ajouta R. Hanina, Mesa a bien étendu cette règle; elle ne s’applique pas seulement à la grappe, mais encore à tout le cep de vigne, et même à une espèce différente faisant partie de ce treillis, et même au côté tout entier. Selon R. Yossé b. R. Aboun, on y comprend même toute la vigne. Si la vigne avait été petite et qu’ensuite on l’ait agrandie, ou si elle avait été d’abord grande, puis petite, ou si d’une vigne on en a fait deux, ou si de deux on en a fait une seule, est-ce que le lien d’unité est maintenu, ou est-il rompu par le changement survenu? (la question reste sans solution).
Pnei Moshe non traduit
פשטו הוא לן. רבנן דבית המדרש פשטו לנו הדין דלאו האשכול כולו בלבד הוא חיבור אלא אפי' כל אותה הגפן שיש בה אשכול הזה ואפי' כל אותו המין שבגפן שבצידה:
חזרו. אח''כ ופשטו לו שאפי' כל אותו הרוח שיש בה אותה הגפן שיש בה האשכול הזה חיבור הוא למעשרות כאלו הגיע כל הרוח לעונת המעשרות:
כל אותו הכרם. חיבור הוא אלא הא דקא מיבעי' לי' אם היה כרם קטן והיינו שאין בו אלא שתי שורות של שלש שלש כדאמרי' בפ''ד דכלאים והוסיף לנטוע אצלו עוד עד שעשאו כרם גדול מהו שיהא כל הכרם חיבור לענין זה:
גדול ועשאו קטן. והיה בהכרם כשהיה גדול גפן אחת שיש בה כמו אשכול הזה ואח''כ עקר השורה זו ועשאו כרם קטן מהו שיהא בו דין חיבור לענין זה מאחר שכבר נראה בו אשכול א' כזה כשהי' כרם גדול או דילמא השתא ככרם אחר הוא וכן אחד וכו' שחלקו א''נ איפכא מאי ולא אפשיטו הני בעיות:
שְׁמוּאֵל אָמַר דְּלַעַת שֶׁנִּיקְּרָה בְּבֵית אָבִיהָ כָּל אוֹתָהּ הַגּוּמָא אֲסוּרָה. אַף בְּמַכְבֵּדוֹת תְּמָרָה כֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי שָׁאַל יוֹנָתָן בֶּן חֲרָשָׁא אִישׁ גִּינָּסַר אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל וַחֲכָמִים בְּיַבְנֶה. נִיקּוּרֵי רֶטֶב בָּאֲבִיהֶן מָה הֵן. אָֽמְרוּ לוֹ כָּל אוֹתוֹ הַדֶּקֶל אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לָכֵן צְרִיכָה בְּשֵׁנִּיקְּרוּ כוּלָּן. שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְאֵין דֶּרֶךְ הַנָּחָשׁ לַעֲשׂוֹת כֵּן. אֲנִי אוֹמֵר עָנָן שֶׁל צִיפּוֹרִין שָׁכַן עֲלֵיהֶן וְנִיקְּרוּ. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא נִיקּוּרֵי רֶטֶב בָּאֲבִיהֶן אָסוּר וְהָרַבִּים נָהֲגוּ בְהֶן הֵיתֵר וְאֵינָן נִיזּוֹקִין.
Traduction
– Samuel dit: lorsqu’une courge est trouée en son lieu de naissance, tout le contenu du fossé où poussent les voisines est également interdit (par crainte du contact venimeux d’un serpent). Il en est de même pour toutes les dattes d’une même branche (la piqûre de l’une les entache toutes). R. Yossé dit: Jonathan b. Hersha, habitant de Guenossar, consulta R. Gamliel et les sages de Yabne sur la question de savoir quelle est la règle lorsqu’on trouve une datte non mûre trouée en son lieu de naissance. Toute cette branche, lui dit-on, est interdite. Selon R. Yossé, cette question n’a été présentée qu’au cas où toutes les dattes seraient piquées; en ce cas, on pourrait remarquer que tel n’est pas l’usage du serpent, de trouer tous les fruits, et que ces piqûres doivent être le résultat d’une nichée entière d’oiseaux, qui ayant leur nid dans le dattier, l’auront complètement picoré (on aurait donc pu croire qu’en ce cas le tout reste permis: même alors, est-il dit, le tout est interdit). R. Yona dit au nom de R. Simon Hasida: quoique les dattes non mûres trouées sur l’arbre soient interdites, la plupart des personnes se permettent d’en manger, et elles n’en ont pas souffert.
Pnei Moshe non traduit
דלעת שניקרה בבית אבי'. כלומר באיבה בעודה מחוברת ולענין גילוי איתמר שאם נמצא בה מניקור הנחש:
כל אותה הגומא. כלומר כל שבסביבותי' אסורה דחיישינן שמא גם בהן הטיל הנחש הארס שלו:
אף במכבדות התמרה הדין כן מכבדות התמרה נקרא אותן התמרים שהן זו אצל זו בהעוקץ כמו אשכול בענבים:
ניקורי רטב באביהן מה הן. אותן הניקורין שנמצאו בתמרים כשהן רוטב ולחין ומחוברים באיביהן מהו לחוש לשאר התמרים. ואמרו לו כל אותו הדקל אסור משום חשש ניקור. ואיידי דקאמר לעיל מענין חיבור למעשרות נקט נמי להא לענין חיבור משום ניקור הנחש:
לכן צריכה בשניקרו כולן. כלומר דר' יוסי מפרש דמאי מספקא ליה הא חמירא סכנתא מאיסורא ואם לענין איסור וחיוב מעשר אמרינן לעיל דכולא חיבור הוא מכ''ש לענין חשש ניקור הלכך קאמר דלא כן צריכה אלא בשאנו רואין שניקרו כל התמרי' שלא תאמר הואיל ואין דרך הנחש לעשות כן שינקר כולן בפעם אחת וכן לא בזה אחר זה דמתחילה אוכל א' כולו ואח''כ הולך להשאר וא''כ בכה''ג הוה אמינא דתלינן לקולא שאני אומר ענן של צפורים כלומר חיל אחד של צפורים שהוא כמו ענן והוא שכן עליהם וניקרו כולן לפיכך קמ''ל דלא תלינן לקולא ואע''פ שניקרו כולן חיישינן לניקור הנחש:
אסור. מן הדין אלא שהרבים נהגו בהן היתר ורואין אנו שאינן ניזוקין:
פּיסקא. הָרִימוֹנִים מִשֶׁיִּמַּסּוּ. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא מִשֶּׁיִּתְמָעֵךְ הָאוֹכֶל תַּחַת יָדָיו. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר לֵוִי מִשֵּׁיַּכְנִיסוּ מֶחֱצָה. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי דִּילְמָא מִן רַבָּנִין דַּאֲגַדְּתָא הוּא שָׁמַע לָהּ. אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵינוּ. פַּלְגּוֹן לְבָבֵינוּ.
Traduction
– ''Les grenades, est-il dit, sont soumises lorsqu’elles s’amollissent''. C’est, dit R. Zeira au nom de R. Yossa, lorsque le manger fond sous les doigts. R. Juda b. Pazi dit au nom de R. Josué b. Levi: c’est lorsque la pression les fait à moitié rentrer; selon R. Yona, on fait sans doute dériver ce terme de cette interprétation rabbinique (15)Cf. Bamidbar rabba, 17. qui explique ainsi le verset (Dt 1, 28): Nos frères ont amolli nos cœurs, dans ce sens: ils ont divisé nos cœurs.
Pnei Moshe non traduit
משיתמעך וכו'. כדפרישית במתני':
משיכניסו מחצה. כלומר דמפרש משימסו היינו שהגיעו לבישול המחצה שלהן ור' יונה בעי מנ''ל לפרש הכי דילמא מן רבנן דדרשין באגדתא שמע לה דהן מפרשין הכתוב אחינו המסו את לבבינו פלגון לבבינו וכתרגומו תברו ית לבנא ששברו וחלקוה לשנים:
הַתְּמָרִים מִשֶׁיַטִּילוּ שְׂאוֹר. רִבִּי חִייָה בַּר וָוא אָמַר מִשֶּׁיִּתְמַלֵּא הַחֶרֶץ. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי מַה נָן קַייָמִין אִם בְּשֶׁיִּתְמַלֵּא הַחֶרֶץ נוֹבֶלֶת הִיא. אִם מִשֶּׁתִּפְרוֹשׁ גַּרְעִינָהּ מִתּוֹךְ הָאוֹכֶל בְּשֵׁילָה הִיא כָל צוֹרְכָהּ. רַבָּנָן דְּקֵיסָרִין אָֽמְרֵי וְיִהְיוּ יָפוֹת לָאֲכִילָה.
Traduction
– ''Les dattes, est-il dit, sont soumises à la dîme lorsqu’elles se fendillent''. C’est, dit R. Hiya b. Wava, à partir du moment où la ride de la cosse du fruit s’emplit (de jus). Mais, objecta R. Yona, comment adopter ce signe? Si la terre en est pleine, ce sont des déchets (dattes non mûres) secoués (16)(Berakhot 2, 1) par le vent? Si c’est que le grain se détache du fruit, c’est qu’il est largement mûr? (or, il s’agit de savoir quand commence la maturité)? Voici, répondirent les rabbins de Césarée, comment l’on opère: on étend quelques-uns de ces fruits, et lorsqu’ils deviennent bons à manger, ceux de l’arbre le sont aussi.
Pnei Moshe non traduit
משיתמלא החריץ. שתפתח כל התמרה:
ר' יונה בעי. ע''ז דמה אנן קיימין דאם בשיתמלא החריץ ממש א''כ כבר נובלת היא התמרה מן הדקל ואם משתגיע עד שתפרוש גרעינה מתוך האוכל כבר בשילה היא כל צורכה ואנן לא איירינן במתני' אלא מזמן שהגיעו לעונת המעשר אפי' לא נתבשלו כל צרכן דאל''כ מאי קמ''ל:
רבנן דקיסרי אמרו. דהכי אמרינן משיטילו שאור ויהיו יפות לאכילה ואף שלא נתבשלו כל צרכן:
הַפֶּרְסִיקִין מִשֶׁיַּטִּילוּ גִידִים. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם אִיסִּי מִשֶׁיַּטִּילוּ גִידִין אֲדוּמִין.
Traduction
– ''Les pêches, est-il dit, sont soumises lorsqu’elles semblent veinées''. C’est, dit R. Zeira, au nom de R. Imi, lorsqu’il y a des veines rouges.
הָאֶגּוֹזִים וְהַשְּׁקֵדִים מִשֶׁיֵּעָשׂוּ מְגוֹרָה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר הָאֶגּוֹזִים וְהַשְּׁקֵידִים מִשֶּׁיַעֲשׂוּ קְלִיפָּה. אָֽמְרוּ בַּקְּלִיפָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁהִיא סְמוּכָה לָאוֹכֶל. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי יוּדָה בָּאַלְצָרִין וּבְאִיפִּסְטָקִין וּבְאִיצְטְרוֹבֵּילִין מִשֶּׁיַעֲשׂוּ קְלִיפָּה.
Traduction
– Enfin, ''les noix et les amandes, lorsqu’elles se détachent de la première écorce; selon R. Juda, lorsque la peau interne est formée''. C’est de la peau la plus intérieure qu’il s’agit, celle qui touche au manger (l’externe, plus dure, se forme avant la maturité). Les autres sages reconnaissent comme R. Juda que pour les amandes amères, les pistaches et les pommes de pin (17)Ces 3 termes se retrouvent en (Demaï 2, 1)., on compte depuis le moment où la peau est formée.
Pnei Moshe non traduit
אמרו. לפרש דברי ר' יהודא דבקליפה התחתונה קאמר שהיא סמוכה לאוכל ותוספתא היא בריש פ''ק וגריס באיזה קליפה אמרו בקליפה התחתונ' וכו':
מודין חכמים לר' יודה וכו'. דבאלו מיני פירות מודים הן שלא הגיעו לעונת המעשרות אלא משיעשו קליפה התחתונה הסמוכה להאוכל ולא פליגי אלא באגוזים ושקדים לפי שדרכן כשמתחילין להתבשל מתפרש האוכל שלהן מקליפתן החיצונה:
תַּנֵּי רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא חֲרוּבִין שִׁלְשׁוּלָן הוּא חֲנָטָן. וְכָל הַשְּׁחוֹרִין כְּגוֹן עִינְּבֵי הַדַּס וְעִינְּבֵי סְנֶה מִשֶּׁיִּנָּקֵידוּ. תַּנֵּי רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא מִשֶׁיַּעֲשׂוּ נְקוּדוֹת נְקוּדוֹת שְׁחוֹרוֹת. הַפְּרִישִׂין אִיסָפַרְגְּלִין וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָן פְּרִישִׂין שֶׁאֵין לָךְ מִין אִילָן שֶׁהוּא פָּרִישׂ לִקְדֵירָה אֶלָּא מִין זֶה בִּלְבָד.
Traduction
R. Hinena b. Papa a enseigné: les caroubes, en arrivant à former des chaînons, fleurissent (20)De ce moment, on calcule l'annuité de la croissance.; et lorsqu’il est dit: ''pour tous les fruits noirs, lorsqu’ils commencent à être pointillés, l’obligation commence'', il s’agit p. ex. des boutons de myrte, ou de ceux des buissons. R. Hinena b. Papa enseigna que l’on entend par ce pointillage des points noirs (foncés). – Le terme ''prichin'' désigne des coings (asparagi). Et pourquoi les appelle-t-on ainsi? Parce qu’il n’y a pas d’autre sorte du potager que celle-ci qui soit destinée ''perech'' à être cuite au pot.
Pnei Moshe non traduit
גמ' שלשולן. משיעשו כמין שלשלת הוא חנטן לענין דאמור רבנן באילן אזלינן בתר שנת החנטה אבל לעונת המעשרות לא פליג אמתני' והכי אמר לעיל בסוף פ''ד דשביעית:
שהוא פריש לקדירה. שאין דרך לאוכלו חי כלל אלא שיתבשלו בקדירה:
פּיסקא א. וְכָל הַלְּבָנִים. כְּגוֹן אִילֵּין מרפייתא. מִשֶּׁיִּקָּרֵיחוּ. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא אָמַר מִשֶּׁיַּעֲשׂוּ קְרָחוֹת קְרָחוֹת לְבָנוֹת. תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי מִשֶּׁיַּזְחִילוּ מַיִם. אָתָא עוּבְדָא קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה וּבְעָא לְמֵיעֲבַד כְּרִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא. חָזַר וְאָמַר וְכִי מַחְמַת הָאוֹכֶל הֵן מַקְרִיחוֹת. לֹא מַחְמַת הַתּוֹלָעַת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן.
Traduction
– ''Il en est de même, est-il dit, pour tous les fruits clairs'', p. ex. pour ceux de Mirphita (21)Nous n'avons pas trouvé de localité de ce nom, ni du nom de Refita. Selon Elie Fulda, c'est un fruit dont la floraison tombe à la maturité.; et par l’expression ''se peler'', on entend qu’il s’y forme des bandes comme des briques. Selon R. Simon b. Yohaï, c’est lorsqu’ils égouttent du jus. Comme un fait de ce genre se présenta à R. Hanina, il voulut agir selon l’avis de R. Hinena b. Papa; mais il se reprit en disant que le fruit n’est pas pelé par la maturité, mais par le ver qui y survient (et occasionne des stries).
Pnei Moshe non traduit
משיזחילו מים. שנתבשלו עד שהמשקין יוצאין מהן ופליג אמתני':
וכי מחמת האוכל. כלומר וכי מחמת עצמן הן מקריחות לא מחמת התולעת שיש בהן וגורם שיקריחו השערות ולפיכך חזר מפירושא דרבי חיננא בר פפא:
Ma'asseroth
Daf 3b
משנה: וּבְיָרָק הַקִּשׁוּאִין וְהַדִּילּוּעִין וְהָאֲבַטִּיחִין וְהַמֵּלַפֶּפּוֹנוֹת הַתַּפּוּחִים וְהָאֶתְרוֹגִים חַייָבִין גְּדוֹלִים וּקְטָנִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הָאֶתְרוֹגִין בְּקוֹטְנָן. הַחַייָב בִּשְׁקֵדִים הַמָּרִים פָּטוּר מִן הַמְּתוּקִים הַחַייָב בַּמְּתוּקִין פָּטוּר מִן הַמָּרִים.
Traduction
En fait de légumes verts, les courges, les concombres, les potirons, les melons, outre les pommes et les cédrats (parmi les produits des arbres), sont soumis aux divers droits, qu’ils soient grands ou petits. R. Simon en dispense les cédrats (23)B. Suka 36a. aussi longtemps qu’ils sont petits (peu mûrs). L’époque à laquelle les amandes amères sont soumises aux droits (24)Mishna, (Hulin 1, 6) (Babli, ib., 25b). (que l’on mange toutes petites) n’est pas celle des amandes douces (que l’on mangera de préférence plus tard); et, à l’inverse, l’époque des amandes douces n’est pas celle des amères (pour la même raison).
Pnei Moshe non traduit
מתני' ובירק. הדין כך הוא דאלו שהן ראוין לאכילה בקטנן כגון הקישואין והדילועין והאבטיחים והמלפפונות חייבין הן אף בקטנן:
התפוחים והאתרוגים. כלומר וכן בפירות האילן התפוחים והאתרוגים חייבין הן בין גדולים ובין קטנים מפני שהן ראוין לאכילה כשהן קטנים:
ר''ש פוטר את האתרוגים בקטנן. טעמי' דר''ש קאמר בגמרא דסוכה פ' לולב הגזול משום דכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה ואתרוגים קטנים אם נוטען אינן מצמיתין ובתפוחים קטנים מפרש הכא בגמרא דעתי' דר''ש ואין הלכה כר''ש דמתני':
החייב בשקדים המרים. והיינו בעודם קטנים שדרכן ליאכל קודם שיהו מרים:
פטור מן המתוקים. דמתוקים דרכן לאכול כשהן גדולים. והחייב במתוקים והיינו כשנגמר פריים ונתגדלו פטור מן המרים דמרים גדולים אינן ראוים לאכילה ובגמרא מסיק דלית הילכתא הכי במרים אלא דלעולם פטורין בין קטנים בין גדולים:
הלכה: תַּמָּן תַּנִּינָן הַלּוֹקֵחַ שְׂדֵה יָרָק בְּסוּרִיָּא עַד שֶׁלֹּא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת חַייָב. מִשֶּׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת פָּטוּר וְלוֹקֵט כְּדַרְכּוֹ וְלוֹקֵחַ. וָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. חִזְקִיָּה אָמַר בְּשָׂדֶה שֶׁל קִשׁוּאִין וְשִׁל דִּילוּעִין הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי זְעִירָא אֲפִילוּ תֵימַר בִּשְׂדֵה יָרָק עַצְמוֹ עוֹד הוּא יֵשׁ לוֹ גְבוּל מִשֶּׁיָּבִיא שָׁלֹשׁ פְּתִילוֹת.
Traduction
On a enseigné plus loin (5, 5): ''Si l’on achète un champ de légumes verts en Syrie, avant qu’il soit parvenu à l’époque de l’obligation de la dîme, il est soumis aux divers droits (l’obligation n’étant survenue qu’après l’acquisition); si au contraire, on l’a acheté après cette époque, on en est dispensé, et l’on peut y recueillir les produits comme d’ordinaire, pour les employer à son usage''. Comment donc se fait-il qu’ici au contraire ces légumineux, grands ou petits, y sont soumis? C’est que, répond Hiskia, notre Mishna ne parle que d’un champ de courges et de concombres (25)Les feuilles seules ont poussé. Il n'est pas question de véritables légumineux.. On peut dire, ajoute R. Zeira, qu’il s’agit même d’un champ de verdure; mais il a pourtant une limite, c’est celle où il a produit trois tiges (ce qui influe sur l’époque de la dîme).
Pnei Moshe non traduit
גמ' תמן תנינן. לקמן בפ''ה הלוקח שדה ירק בסוריא וכו' סוריא הוא ארם נהרים וארם צובה שכבש דוד ובמקצת דינה כא''י ובמקצת כח''ל ולפיכך הדבר תלוי אם הגיעו לעונת המעשרות ביד העכו''ם פטור ואם לא הגיעו עד שבאו לרשות ישראל חייב שמעינן מיהת דיש עונת המעשרות גבי ירק והכא את אמר הכין בתמי' דבירק חייב אף בקטנן:
חזקי' אמר. דלא קשיא דבשדה של קישואין ודילועין היא מתניתא דידן דהן וכיוצא בהן דחשיב במתני' ראוין לאכילה אף בעודם קטנים ואין עונת המעשרות אמור בהן ומתני' דלקמן בשאר שדה ירק איירי:
ר''ז אמר אפ''ת בשדה ירק עצמו וכו'. כלומר דאפילו נימא דמתני' דהכא לאו דוקא אלו המינין קתני וה''ה בשאר שדה ירק אפ''ה יש לו ג''כ גבול דלאו קטנים ממש קאמר דחייבין אלא משיביא שלש פתילות שיהא בו אורך כשיעור ג' פתילות ובכה''ג אמרינן דחייבין ולאפוקי דלא בעינן שנתגדלו כל צרכן והשתא שייך שפיר עונת המעשרות בכולהו:
נְהוֹרַאי בַּר שִׁינְיָא אָמַר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן תַּפּוּחִים קְטָנִים פְּטוּרִין. תַּפּוּחִין גְּדוֹלִים חַייָבִין. תַּפּוּחֵי מֶלִּימֵילָה בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטָנִים חַייָבִין. וְדָא מַתְנִיתָא מָהִיא מָאן דְּאָמַר קְטָנִים בְּמַחְלוֹקֶת. מָאן דְּאָמַר תַּפּוּחֵי מֶלִּימֵילָה דִּבְרֵי הַכֹּל.
Traduction
Nehoraï b. Senia dit au nom de R. Simon: les petites pommes en sont dispensées; les grandes y sont soumises. Les pommes de frêne, produisant des noix de Galle, qu’elles soient petites ou grandes, y sont également soumises. De quelles pommes parle notre présente Mishna? Celui qui dit qu’il s’agit de petites pommes en fait un objet de discussion (puisque, selon R. Simon, les petites sont dispensées); au contraire, d’après celui qui dit que ce sont des pommes de frêne, elles sont d’un commun accord soumises aux droits. (Or, donc, en disant que les petites sont soumises, conteste-t-on l’avis de R. Simon? Ou s’agit-il de celles du frêne?
Pnei Moshe non traduit
נהוראי בר שוניא אמר משום ר''ש וכו'. תוספתא היא בפ''ק דמכלתין וגריס שם תפוחי נמילה חייבין בין גדולים בין קטנים. והיינו הך דתפוחי מילי מילה דקאמר הכא היינו שכבר נתעגלו ונראין כמו מילה מילה והוא מלשון המשנה דמס' מדות וחמש אמלתראות של מילה היה על גביו כלומר שנראין עגולים כעפצים הללו שקורין מילה ולאפוקי קטני קטנים דבהו פליג ר''ש ופוטר:
ודא מתניתא מה הוא. ומתני' דידן דקתני תפוחין קטנים חייבין כמאן הוא אי פליג ר''ש עליו או לא וקאמר דתליא בפירושא דמילתא:
מאן דאמר קטנים במחלוקת. כלומר מאן דמפרש להמתני' דתפוחין קטנים ממש קאמר א''כ במחלוקת מתוקמא דהא ר''ש דתוספתא פליג בתפוחין קטנים ממש אבל מאן דמפרש דמתני' ג''כ בתפוחי מילה מילה מיירי ולא קטנים ממש קאמר אלא שכבר נתעגלו ונראין כמילה זו א''כ כדברי הכל הוא בתפוחין:
פּיסקא ב. הַתִּלְתָּן מִשֶּׁתִּצְמַח. כֵּינִי מַתְנִיתָא כְּדֵי שֶׁתִּזָּרַע וְתִצְמַח. כֵּיצַד הוּא 3b בוֹדֵק. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן נוֹטֵל מְלֹא קוּמְצוֹ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסֶּפֶל שֶׁל מַיִם אִם שָׁקַע רוּבָּהּ חַייֶבֶת. וְאִם לָאו פְּטוּרָה. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי מֵעַתָּה מַה שֶׁשִּׁיקַּע יְהֵא חַייָב. וּמַה שֶׁלֹּא שִׁיקַּע יְהֵא פָטוּר. אֶלָּא בְּרוֹב כָּל פְּרִידָה וּפְרִידָה אִיתְאֲמָרַת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן וְכֵינִי בְּרוֹב כָּל פְּרִידָה וּפְרִידָה אִיתְאֲמָרַת.
Traduction
Quant au fenugrec, il faut entendre ainsi la règle de la Mishna: il faut lui laisser le temps d’être semé et de germer. Comment fait-on pour vérifier l’état de l’obligation? R. Samuel b. Nahman répond au nom de R. Jonathan,: on en prendra une poignée pleine que l’on plongera dans un seau d’eau; si la majeure partie est submergée et va au fond, elle est mûre et soumise aux dîmes; au cas contraire, elle en est dispensée. S’il en est ainsi, objecta R. Yona, on devrait y soumettre ce qui va au fond (étant mûr) et en dispenser ce qui surnage? Non; car, ainsi qu’il a été dit plus haut, il suffit qu’une partie soit mûre pour soumettre le tout aux dîmes. C’est en effet ainsi, dit R. Yossé bar R. Aboun, qu’il faut l’entendre.
Pnei Moshe non traduit
כיני מתני'. כן צריך לפרש המתני' כדי שתזרע ותצמח וכו' כדפרישית במתני':
מעתה מה ששיקע יהא חייב. דקס''ד רובו של קומצו קאמר ומשני ברוב כל פרידה ופרידה איתמר וכן אמר ר' יוסי בר בון:
אָמַר רִבִּי זְעִירָא כְּתִיב עַשֵּׂר תְעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ. דָּבָר שֶׁהוּא נִזְרָע וּמַצְמִחַ יָצָא פָּחוֹת מִשְּׁלִישׁ שֶׁאֵינוֹ נִזְרָע וּמַצְמִחַ. רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי זֵיתִים וַעֲנָבִים שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ אַף הַמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן. לְהַכְשִׁיר אֵין מַכְשִׁירִין.
Traduction
R. Zeira déduit de ce verset (Dt 14, 22): Tu devras donner la dîme des produits de ta semence, que les produits semés qui ensuite poussent y sont soumis, hormis ceux qui ne sont pas parvenus au tiers de la croissance (22)Cf. ci-après, (Halla 1, 3), fin.. R. Hinena dit au nom de Rabbi: les olives ou les raisins non parvenus au tiers de leur maturité n’ont pas même la faculté que le jus qui en découle soit susceptible de propager l’impureté.
Pnei Moshe non traduit
אמר ר' זעירא כתיב וכו'. כלומר דהיינו טעמא נמי מה דאמרו בתבואה וזיתים משיכניסו שליש:
אף המשקין היוצאין מהן להכשיר וכו'. כלומר אף לנונין הכשר טומאה לא חשיבי משקה ואינן מכשירין:
רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה זֵיתִים מֵאֵימָתַי חַייָבוֹת בְּמַעְשְׂרוֹת מִשֶּׁיְבַכֵּר צַמְייָא קַייְטָא. לֹא בִיכֵּר צַמְייָא קַייְטָא. מִשֶׁבִּיכִּירוּ בְּנוֹת שֶׁבַע. לֹא בִיכִּירוּ בְּנוֹת שֶׁבַע. מִשֶּׁיּוּרוּ מֻרְוִיּוֹת שְׁנִייָה שֶׁבְּמוּקְצֶה. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּי רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי תַּנְחוּם בַּר חִייָה מִשֶׁיְּבַכְּרוּ בְּנוֹת שֶׁבַע לְבָנוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן וּבִלְבַד בְּנוֹת שֶׁבַע שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם.
Traduction
R. Hiya dit au nom de R. Hanina: A partir de quel moment les olives sont-elles soumises à l’obligation de la dîme? Lorsque les pousses spontanées de l’été sont mûres; s’il n’y en a pas, c’est lorsque les figues blanches mûrissent; si celles-ci ne sont pas mûres, ce sera lorsque les olives auront été lavées par la seconde pluie, étant exposées sur le toit (pour sécher). R. Eliézer bar R. Yossé dit au nom de R. Tanhoum b. Hiya que c’est au moment où les figues blanches mûrissent. Toutefois, ajoute R. Yossé bar R. Aboun, il s’agit seulement des figues blanches du même endroit (et non d’une autre altitude).
Pnei Moshe non traduit
זיתים מאימתי חייבות במעשרות. כלומר מאימתי ניכרין הן שהביאו שליש:
משיבכר צמייא קייטא. צמייא ל' עשייה וגידול. ועשתה את צפרניה תרגום ירושלמי ותצמית ית טופרנהא כלומר משיבכרו התאנים בזמן הקיץ שלהן אז בידוע הוא שהביאו הזיתים שליש:
בנות שבע. מין תאנים הטובות:
משיורו מרויות שנייה שבמוקצה. מרויות כמו מורביות של תאנה בפ''ב דתמיד כלומר משיראו אותן המורביות שנקצצו בשנייה במוקצה של התאנים:
ובלבד בנות שבע שבאותו מקום. כלומר הכל הולך אחר אותו המקום שביכרו שם הוא דהוי סימן להזיתים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source