Ma'asseroth
Daf 26a
אֵילּוּ הֵן גְּרִיסִין הַקִּילִקִין אֵילּוּ הַמְּרוּבָּעִין. תַּנִּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵין מְרוּבָּע מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. הָתִיב רִבִּי בְּרֶכְיָה וְהָתַנִּינָן גּוּפָהּ שֶׁל בַּהֶרֶת כְּגְרִיס הַקִּילִקִי מְרוּבָּע. אָמַר רִבִּי בִּיסִּינָה כָּל גַּרְמָא אָֽמְרָה לֵית לֵיהּ מְרוּבָּע. וְלָמָּה תַנִּינָן. דִּירִבְעֶנָּה הִיא. וְהִיא נִגְעָה מָלֵא קִטְרִין. וְהִיא אָבִיבָה דְּפִילָא עָגוּל הוּא מִלְּמַטָּן. 26a אִית דְּבָעֵי מֵימַר לֹא אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אֶלָּא בַּבִּרְיוֹת. וְתַנִּי כֵן מְרוּבָּע בְּאוֹכְלִין אֵין מְרוּבָּע בַּבִּרְיוֹת.
Traduction
Enfin, on nomme ''pois de Cilicie'' ceux qui sont presque carrés. On a enseigné que R. Simon b. Gamliel dit (191)''Cf. même série, (Nedarim 3, 2) (37d); (Shevuot 3, 9) (34d); casuistique de Bar-Samuel, n° 51.'': il n’y a pas de produit qui, dès l’origine de la création, ait la forme carrée (Rien dans la nature n’a cette forme). Mais, objecta R. Berakhia, n’a-t-on pas dit (192)Mishna, (Negaïm 6, 1). que le corps même d’une tache de peau est grand comme un pois cilicien carré? Lui-même, répondit R. Bisna, a dit qu’il n’y a pas de carré; et s’il a employer ce terme, c’était pour dire que le cohen chargé de mesurer la plaie examinera si le carré taché équivaut à ce pois. N’y a-t-il pas certain arbre dont les produits sont carrés? Oui, mais comme il a des nœuds formant le cercle autour de l’arbre, il semble arrondi. Mais est-ce que le genou de l’éléphant n’est pas carré? Il est rond au bas. Selon d’autre, R. Simon b. Gamliel a seulement voulu dire qu’il n’y a pas de carrés parmi les animaux créés, mais il y en a parmi les aliments (comme p. ex. ce pois de Cilicie).
Pnei Moshe non traduit
גמ' איזהו שום בעל בכי. תוספתא הוא בסוף פרק ג' וגריס התם כל שאין לו אלא זור אחד ובתוספתא כתיבת יד אשר לפני דור אחד ומלשון דרי דרי כלומר שאין לו אלא שורה אחת סביב העמוד שהוא האמצעי אשר בתוכו. ודברי רשב''ג גריס התם אחר איזהו בצל של רכפא וכו':
תני. בתוספתא שם רשב''ג אומר אין מרובע מששת ימי בראשית אין לך בריה בעולם שנברא מרובע ממש ברבוע הישר וגרסינן להא בפרק שלישי דנדרים הלכה ב' ובפרק שלישי דשבועות הלכה ח':
והתנינן. בריש פרק ששי דנגעים:
כל גרמה אמרה. אדרבה מכל עצמה של משנה זו שמעינן דלית ליה מרובע מברייתו דאם כן למה לי למיתני מרובע אלא דלמא תנינן מרובע שירבע הוא וישער הנגע כמות הגריס במרובע שהוא ארכו כרחבו:
והא נגעה. ובנדרים גריס והא כנעה והוא שם שרץ ותולעת כדתנן בפרק תשיעי דפרה הדירה והכנה שבתבואה ומרובע הוא ומשני מלא קטרין כלומר שאינו חלק כמו שטח המרובע דמלא קשרים הוא:
והא אביבא דפילא. והא עניבא צ''ל וכן הוא בשבועות שם ענב של פרי אחד ומרובע הוא ומשני עגול הוא מלמטה ואית דבעי מימר דבלאו הכי לא קשיא מגריס הקילקי ומעינבא דפילא דלא אמר רשב''ג אלא בבריות לא מצינו אבל במיני אוכלין יש מרובע ותני נמי כן:
אֵילוּ הֵן עֲדָשִׁים הַמִּצְרִיּוֹת כָּל שֶׁגַּלְגְּלֵיהֶן חַדִּין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כָּל שֶׁאֵין לָהֶן צְרוֹרוֹת. אֵילוּ הֵן הַקֻּרִיקָם. כָּל שֶׁעוּקָצֵיהֶן מוּעָטִין וְהִלְקֵטֵיהֶן מְרוּבִּין. מַה דָמִי לָהּ אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כְּגוֹן אִילֵּין קוֹנִייָתָה.
Traduction
On appelle lentille d’Egypte celles qui sont plates et dont les bords semblent acérés. R. Simon b. Gamliel dit: ce sont celles qui sont pures de toutes mottes terreuses. On nomme cracca les légumineux dont les tiges sont petites et dont les excroissances (ou gibbosités adhérentes) sont grandes. A quel produit cela ressemble-t-il? A une sorte de pois, répondit R. Yossé.
Pnei Moshe non traduit
אלו הן עדשים וכו'. הכל בתוספתא שם:
כל שגלגליהן חדין. שצדי העגול שלהן יותר חדין הן משאר עדשים:
כל שאיך להן צרורות בזה הם ניכרין שאין בהם כל כך צרורות כמו בשארי עדשים ואפילו הכי בחזקת הפקר הן שאינם מצוים לזרוע מהן בגינה:
כל שעוקציהן מועטין. העוקצין הן קטנים ביותר והלקטיהן מה שנלקט מגוף הכרוב מרובין:
כגון אילין קוניתה. זהו הקונרס הנזכר בסוף פרק ה' דכלאים והן דומין להקריקס שהוזכר כאן:
רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי כַּרְכֻּמִּין מַהוּ שֶׁיְּהוּ מוּתָּרִין מִשּׁוּם סְפִיחִין. הָתִיב רִבִּי תַנְחוּם בַּר יִרְמְיָּה וְהָתַנִּינָן וְהֶחָשׁוּד עַל הַשְׁבִיעִית אֵין לוֹקְחִין מֵהֶן פִּשְׁתָּן אֲפִילוּ סָרוּק. וּפִשְׁתָּן לָאו קִיסְמִין הוּא. אָמַר רִבִּי חִינְנָא מִפְּנֵי זַרְעָהּ. רִבִּי מָנָא אָמַר אִם מִפְּנֵי זַרְעָהּ וְהָתַנִּינָן הֶחָשׁוּד לִהְיוֹת מוֹכֵר תְּרוּמָה לְחוּלִין אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ מַיִם וּמֶלַח. אִית לָךְ מֵימַר מַיִם וּמֶלַח מִפְּנֵי זַרְעָהּ לֹא מִפְּנֵי קְנָס. אַף הָכָא מִפְּנֵי קְנָס.
Traduction
R. Jérémie demanda: est-ce que l’usage du safran (simple couleur) est permis en la 7e année à titre de pousse spontanée? C’est certainement interdit, dit R. Tanhoum b. Jérémie, puisque l’on a enseigné (193)Mishna, (Bekhorot 4, 8) et 9.: A celui que l’on soupçonne de négliger les lois relatives au repos agraire (et qui ne craindrait pas de vendre des produits provenant de cette annuité, il n’est pas permis même d’acheter des tiges de lin, fut-il cardé (ce qui peut faire croire qu’il a poussé depuis longtemps). Or, ce n’est pas un mets, mais un bois (et pourtant c’est interdit). C’est peut-être, dit R. Hinena, en raison de sa semence (comestible). Ce ne saurait être la cause de la défense, dit R. Mena, puisqu’il est dit (ibid.): de celui que l’on soupçonne capable de vendre l’oblation comme profane, il n’est pas permis d’acheter même de l’eau ou du sel. Or, là on ne peut pas dire qu’il s’agisse de semence, mais c’est une amende que l’on a voulu imposer à un tel vendeur; il en sera donc de même pour le lin.
Pnei Moshe non traduit
כרכמין. הקיסמין שלהן מהו שיהא מותרין ליקח מכל אדם בשביעית ואין חוששין משום ספיחין:
והתנינן. בפרק רביעי דבכורות החשוד על השביעית וכו' ואפי' הוא סרוק שהוא מתוקן במסרק אין לוקחין ממנו דלא קפיד אהאי טירחא זוטא ואף דאי שמעי רבנן ומפסידי מיניה קתני מיהת פשתן ופשתן לאו קסמין הוא ואפילו הכי אין לוקחין ממנו:
מפני זרעה. לא אסרו פשתן אלא מפני הזרע שיש בהקסמין:
אם מפני זרעה. מאי האי דתנינן שם החשוד להיות מוכר תרומה לשם חולין וכו' וכי אית לך מימר מים ומלח מפני זרעו אלא ודאי דטעמא משום קנס אם כן אף הכא נמי משום קנס:
Ma'asseroth
Daf 26b
מְנַחֵם בֶּן מַכְסִימָא אָחוֹי דְּיוֹנָתָן קַיְפָא בְּשֵׁם רִבִּי אַמִּי פִּשְׁתָּן נִלְקָחַת מִכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית. הָדָא דְתֵימָא בְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם חָשׁוּד הוּא אִם אֵינוֹ חָשׁוּד. הָא דָבָר בָּרִיא שֶׁהוּא חָשׁוּד אָסוּר. זוּגָא קְרִיבֵיהּ דְּרִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. בִּיקִייָא נִלְקָחַת מִכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתִין אָֽמְרָה כֵן זֶרַע לוּף הָעֶלְיוֹן זֶרַע כְּרֵישִׁין זֶרַע חֲצִלִין זֶרַע לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת וּשְׁאַר זֵירְעוֹנֵי גִינָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין. וְתַנִּי עֲלָהּ זֶרַע אִסָּטִיס וְזֶרַע קוֹצָה וְזֶרַע 26b בִּיקִייָא הָא בִּיקִייָא עַצְמָהּ לֹא. דִּילְמָא דְּלָא אִתְאֲמָרַת אֶלָּא בְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם חָשׁוּד הוּא אִם אֵינוֹ חָשׁוּד. הָא דָבָר בָּרִיא שֶׁהוּא חָשׁוּד אָסוּר.
Traduction
Menahem bar Mabsima, frère de R. Jonathan, Qipa, dit au nom de R. Imi: on peut acheter de chacun le lin en la 7e année agraire. Toutefois, c’est vrai lorsque le vendeur n’a pas une réputation notoire d’être sujet au soupçon de négligence; mais il est évident que lorsque ce soupçon existe, c’est interdit. Zouga, un parent de R. Aba b. Zabdi, dit au nom de R. Abahou: on peut acheter la vesce de chacun en la 7e année. —Mais, objecta R. Yossé, notre Mishna ne dit-elle pas: ''La semence du porreau élancé, celle du cresson, celle de l’oignon, ou des raves, ou des radis, et celle enfin de toutes les sortes de produits du jardinage que l’on ne mange pas sont dispensés'' (ne sont pas considérés comme fruits). Et l’on a enseigné à ce sujet (194)Comp. Le Midrash Sifri, section Reéh, n° 105.: la semence de guède (195)Cette plante a des feuilles ne servant qu'à teindre en blé foncé. isati'', ou celle de chardon, ou celle de vesce, est dans le même cas. Donc, ce dernier produit lui-même est interdit. Il se peut toutefois que l’on n’ait pas parlé du produit même (mais de sa semence), pour le cas où l’on ne sait pas si le vendeur est sujet, ou non, au soupçon de négligence à l’égard de ces lois; mais lorsqu’on sait d’une façon notoire qu’il est sujet au soupçon il va sans dire qu’il est interdit.
Pnei Moshe non traduit
פשתן נלקחת מכל אדם בשביעית. כדמפרש ואזיל הדא דתימר בשאינו ידוע אם חשוד הוא אלא בסתם עם הארץ מיירי אבל אם דבר בריא שחשוד הוא וודאי אסור ליקח ממנו כדתנינן במתני' דבכורות וכה''ג מחלק לעיל בפ''ט דשביעית בהלכה ז':
ביקייא. מין ירק:
מתני' אמרה כן. בתמיה והאנן תנן זרע לוף העליון וכו' ותני עלה בתוספתא לפרש שאר זרעוני וכו' כגון זרע אסטיס וכו' ומשמע דוקא זרע ביקייא הא ביקייא עצמו אסור:
דלמא. כך הוא דלא איתאמרת דנלקחת מכל אדם אלא בסתם שאינו ידוע אם חשוד הוא או לא ובהכי איירי בדוקא:
כֵּינִי מַתְנִיתָא זֶרַע הַסִּילִיּוֹן שֶׁל לוּף. חָדָא אִיתָא הֲוָה לָהּ יַרְבּוּזִין דִּתְרוּמָה גַּו כִּפְתָּהּ נָֽפְלוּ לְגִינְתָא וְצָֽמְחוּן. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְשָׁרָא. אָמַר לוֹ רִבִּי חִייָה בַּר וָוא וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶן תְּרוּמָה הֲרֵי אֵילּוּ יֵאָכֵלוּ. אָמַר לוֹ בַּבְלַייָא מִן דְגָלִייָת לָךְ חַסְפָּא אַשְׁכָּחַת מַרְגָּנִיתָא אַתְּ אָמַר וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא.
Traduction
Aussi, la Mishna dit bien: la semence du porreau élancé (196)Selon la version de R. Simson de Sens, il s'agirait ici d'une sorte de porreau sauvage., etc. Une femme ayant des asperges (197)Parfois, on rend le mot yarboun par épinard, ou oseille, comme en (Sheviit 9, 1) et 2. d’oblation dans son panier, les laissa tomber dans un jardin, où elles poussèrent. On vint consulter R. Yohanan sur ce fait, et lui demander si l’on pouvait manger ce produit; il le permit. Mais, lui dit R. Hiya b. Wawa, n’y a-t-il pas un enseignement qui dit: ''Bien que leur origine soit de l’oblation, on peut en manger''? —Babylonien (198)On retrouve cette réponse en (Ketubot 9, 11) (33b)., répondit-il à R. Hiya, après que je t’ai découvert un tesson, tu as su trouver la perle, et tu as rappelé qu’un enseignement le dit (199)Cf. (Terumot 9, 4)..
Pnei Moshe non traduit
כיני מתני'. כך הוא הא דקתני זרע לוף העליון בזרע של הסיליון דלוף הוא והוא הלוף השוטה סיליו בלשון יוני שוטה כך פי' הערוך בערך סיליון. ונראה דאם כך הוא ה''ל למימר זרע לוף הסיליון אלא דט''ס הוא וצ''ל העליון וכלומר דבמתני' קתני זרע לוף העליון ועלה קאמר כיני מתני' כן צריך לפרש זרע העליון של לוף וכן כתב הרמב''ם בפירוש המשנה וז''ל אמרו בגמרא כי שיטת המאמר כן הזרע העליון של לוף:
חדא איתא. אשה אחת היו לה ירבוזין דתרומה אספרג''ו בלעז בתוך קופתה ונפלו לתוך הגינה וצמחו ושאלה לר' יוחנן אם יש בהן משום גידולי תרומה ושרא לה שהזרע אינו נאכל ואין הגידולין אסורין משום גידולי תרומה אלא בזרע הנאכל כגון חטים וכיוצא בהן:
ולא מתני' היא וכו'. ופשיטא דמותר וא''ל בבלייא לאחר שגליתי לך חספא ואשכחת את מרגניתא את אמר ולא מתני' הוא דאלו לא גליתי לך ההיתר מנא לך דלענין הגידולין קאמרה מתני' ומתוך דברי הוא שלמדת לפרש להמתני' כן:
הדרן עלך העוקר שתלים וסליקא לה מסכת מעשרות בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source