Ma'asseroth
Daf 15b
משנה: 15b מָצָא קְצִיצוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲפִילוּ בְּצַד שְׂדֵה קְצִיצוֹת וְכֵן תְּאֵינָה שֶׁהִיא נוֹטָה עַל הַדֶּרֶךְ וּמָצָא תַחְתֶּיהָ תְאֵנִים מוּתָּרוֹת מִשּׁוּם גֶּזֶל וּפְטוּרוֹת מִן הַמַּעְשְׂרוֹת. הַזֵּיתִים וְהֶחָרוּבִין חַייָבִין. מָצָא גְּרוֹגְרוֹת אִם דָּֽרְסוּ רוֹב בְּנֵי אָדָם חַייָב וְאִם לָאו פָּטוּר. מָצָא פִילְחֵי דְּבֵילָה חַייָב בְּיָדוּעַ שֶׁמִּדָּבָר גָּמוּר. הֶחָרוּבִין עַד שֶׁלֹּא כִּינְסָן לְרֹאשׁ הַגָּג מוֹרִיד מֵהֶן לִבְהֵמָה וּפָטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחֲזִיר אֶת הַמּוֹתָר.
Traduction
Si quelqu’un trouve sur la route des figues coupées (92)Baba Metsia 21b., fut-ce au bord d’un champ qui en est couvert, et de même si l’on se trouve sous un figuier penché sur le chemin et qu’au–dessous l’on voit des figues, on peut les prendre sans que ce soit un vol, et l’on est dispensé de la dîme (c’est de l’abandon). Mais, pour les olives et les caroubes (dont le propriétaire fait plus grand cas et qu’il ne perd pas de vue), il n’est pas permis de les prendre. Si l’on trouve des figues sèches et que la plupart des habitants de cette localité ont déjà comprimé leurs figues en gâteau (ce qui est la cueillette achevée), il n’est plus permis de les ramasser; au cas contraire, c’est permis. Si quelqu’un trouve des morceaux d’un gâteau de figues, il faut les rédimer, puisqu’il est notoire que ce sont des fragments d’une partie achevée (et soumise aux dîmes). Quant aux caroubes, aussi longtemps qu’on ne les a pas étalées sur le toit pour les sécher (ce qui est l’achèvement), il est permis d’en donner aux animaux (passagèrement), parce qu’on y placera le reste (qui ne sert pas d’ordinaire au fourrage).
Pnei Moshe non traduit
מתני' מצא קציצות בדרך. כך הוא ג''כ נוסחת המשניות ונ''א קציעות והיינו הך מפני שקוצצין אותם באיזמל ושוטחין אותן לייבש ואותן נקראו קציעות:
אפי' בצד שדה קציצות. משום גזל נקט לה דאע''פ שמצא בצד שדה קציעות ומוכחא מילתא דמאותה שדה הן אפ''ה מותרות משום גזל:
ופטורין מן המעשרות. קציעות פטורין הואיל ולא נגמר מלאכתן א''נ דהאי רבותא אפי' בצד שדה קציעות קאי ג''כ אפטורין מן המעשרות דאף דאותן שבשדה י''ל דכבר יבשו ונגמר מלאכתן אפ''ה אותן שמצא בצדה פטורין:
וכן תאנה שהיא נוטה על הדרך ומצא תחתיה תאנים. ודרכן של תאנים כשהן נופלות נמאסות ונשתנות ואינו ידוע אם מאילן זה או לא מותרות משום גזל דשמא מעוברי דרכים נפלו ומספק פטורות מן המעשרות:
בזיתים ובחרובין חייבין. במעשרות לפי שמראיתן מוכיח עליהן וחזקתן שמאילן זה נפלו:
מצא גרוגרות אם דרסו רוב בני אדם. להגרוגרות שלהן וכגון במקום שדורסין הגרוגרות בשדה כדמוקי לה בגמרא:
חייב. מפני שחזקתן מדבר שנגמר מלאכתן הן ואם לאו פטור מלעשר:
מצא פלחי דבילה. אחר שדורסין הגרוגרות בעיגול מחלקין העיגול לכמה פלחין וחתיכות ובכל פלח יש הרבה דבילות דבוקות זו בזו חייב שבידוע הוא שהן מדבר הגמור:
והחרובין עד שלא כנסן לראש הגג. בחרובין שנגמר מלאכתן בשדה מיירי וכגון שעשה מהן ערימה בשדה וכדאמרינן בפ''ק בהלכה ו' ודרך החרובין שכונסין אותן לראש הגג כדי לייבשן ביותר ועד שלא כנסן הכל לראש הגג מוריד מהן לבהמה ופטור ודווקא לבהמה לפי שזהו הכלל אכילת בהמה בקבע לעולם כדין עראי לאדם נחשבת וכל היכא דמותר לאדם אכילת עראי מותר לבהמה אפי' אכילת קבע כגון בפירות שלא נגמר מלאכתן וכאן דנגמר מלאכתן מיירי ואסור לאדם אפי' אכילת עראי הלכך אינו מותר לבהמה כ''א אכילת עראי בדוקא והיינו דקתני מפני שהוא מחזיר את המותר וזה מוכיח שאינו מאכילה אלא אכילת עראי:
הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹנָה לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא לַדֶּרֶךְ. הָא בֵינוֹ לְבֵין חֲבֵירוֹ לֹא. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְהוּא שֶׁמָּצָא זֵיתִים תַּחַת זֵיתִים. וְחָרוּבִין תַּחַת חָרוּבִין. אֲבָל אִם מָצָא זֵיתִים תַּחַת חָרוּבִין וְחָרוּבִין תַּחַת זֵיתִים לא בְדָא.
Traduction
R. Yona dit: la Mishna parle seulement de trouvailles faites sur la grande route, non de ce qu’il y aurait entre l’homme et son prochain; Il dit aussi: Il est question là seulement d’olives trouvées sous l’olivier, ou de caroubes sous le caroubier; mais, si l’on trouve des olives sous le caroubier, ou des caroubes sous l’olivier, il n’en est plus de même (il ne serait pas permis de les prendre, ni d’en manger sans dîme).
Pnei Moshe non traduit
גמ' לא אמרו אלא לדרך. דוקא בתאנה שהוא נוטה על הדרך מותרין משום גזל דאימור מעוברי דרכים נפלו ומכיון שהתאינה בנפילתה נמאסת נתייאשו הבעלים מהן אבל בינו לבין חבירו לא דשמא משל חבירו הן:
והוא שמצא זיתים וכו'. הא דקתני בזיתים ובחרובין חייבין דוקא שמצא כל א' וא' תחת מין האילן שלו אבל אם מצא זיתים תחת החרוב או איפכא לא בדא אמרו חייבין וקמשמע לן דאפילו יש שם אילני זיתים וחרובין זה בצד זה אפ''ה תחת אותו מין האילן בדוקא אמרו:
וְלֹא בַבָּתִּים הֵן נִדְרָסוֹת. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה תִּפְתָּר שֶׁרוֹב דּוֹרְסִין בַּשָּׂדוֹת. רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי וְאֵינָהּ נִיכֶּרֶת אִם דְּרוּסָה הִיא אִם אֵינָהּ דְּרוּסָה. אָמַר רִבִּי שָׁאוּל פְּעָמִים שֶׁהִיא פוֹקַעַת תַּחַת הַגַּלְגָּל וְהִיא דְּרוּסָה וְהִיא נִרְאֵית שֶׁאֵינָהּ דְּרוּסָה. פְּעָמִים שֶׁהָרֶגֶל דּוֹרְסָתָהּ וְהִיא אֵינָהּ דְּרוּסָה וְנִרְאֵית כִדְרוּסָה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר הָדָא דְתֵימָא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין רוֹב דּוֹרְסִין בְּשָׂדוֹת. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁרוֹב דּוֹרְסִין בְּשָׂדוֹת אוֹתָן שֶׁדָּֽרְסוּ אוֹתָן הַמִּיעוּט הָעֲתִידִין לִדְרוֹס מִצְטָֽרְפִין.
Traduction
Quant aux figues comprimées dont parle la Mishna, comment supposer que la dîme est due? N’est-ce pas dans la maison qu’on les comprime (non aux champs)? On peut répondre, dit R. Aboun, b. Hiya, que la plupart de ces gens les compriment au champ. Mais, objecta R. Zeira, ne peut-on pas reconnaître si ces figues ont été comprimées ou non? C’est que, répondit R. Shaoul, il arrive parfois qu’une figue ayant passé sous la roue a été comprimée, mais elle ne le paraît pas; d’autres fois, on l’a écrasée avec le pied, ce qui n’est pas une compression formelle, et cependant elle en porte la marque évidente. R. Eliézer dit: l’assertion émise par la Mishna s’applique seulement au cas où la majeure partie des personnes ne compriment pas leurs figues au champ; mais au cas où c’est la majeure partie, on suppose jointe la partie déjà comprimée et l’autre plus faible qui le sera plus tard: ce qui forme au champ un total assez important pour que la dîme soit due.
Pnei Moshe non traduit
ולא בבתים הן נדרסות. דסתם גרוגרות מביאין אותן מן השדה ודורסין בעיגול בבית ואמאי תלינן אם דרסו וכו' הלא בשדה מצאן:
תיפתר. במקום שרוב דורסין בשדות:
ר' (יונה) [זעירא] בעי. אהא דתנינן אם דרסו וכו' וכי אין ניכרת אם כבר דרוסה היא או אינה דרוסה ולמה לנו לילך אחר הרוב ומשני ר' שאול לפי שפעמים שהיא פוקעת ונשמטת מתחת הגלגל והוא העיגול והיא דרוסה ואינה ניכרת והיא נראית כמו שאינה דרוסה וכן להיפך פעמים שהרגל דורסתה והיא אינה דרוסה בעיגול ונראית כמו שהיא דרוסה והלכך אמרו כאן דאם דרסו רוב בני אדם תלינן שגם אלו נדרסו:
א''ר אלעזר הדא דתימר במקום שאין רוב דורסין בשדות. ר' אלעזר פליג על הא דר' שאול דקאמר דטעמא הויא מפני שלפעמים אינה ניכרת אם דרוסה היא או לאו ולפיכך אמרו בה שהולכין אחר רוב בני אדם ומשמע הא אם בידוע הוא שהיא אינה דרוסה כגון שניכרת שלא נשמטה מתחת העיגול וכיוצא בו לא מהני רוב הדורסין ולעולם פטורה היא דלא נגמרה מלאכתה ועלה קאמר ר' אלעזר דלא היא אלא הדא דתימר בניכרת שאינה דרוסה פטורה היא וכדדייקינן מדבריך זהו שייך לומר דוקא במקום שאין רוב דורסין בשדות דהואיל ואין כאן רוב בני אדם שדרסו וזו ניכרת שאינה דרוסה הוא פטורה אבל במקום שרוב דורסין בשדות כדאיירי במתני' דאוקימנא דהא דקתני אם דרסו רוב בני אדם חייב במקום שרוב דורסין בשדות הוא בכה''ג אמרינן דאע''פ שניכרת היא שאינה דרוסה חייב מפני שאותן שדרסו כבר והן הרוב א''כ יש כאן רוב הגרוגרות שנדרסו מרוב בני אדם שדרסו לפיכך אותן המיעוט שעתידין הן לדרוס מצטרפין לחיוב דהרוב גורר את המיעוט לחיובא:
Ma'asseroth
Daf 16a
משנה: וְאֵי זוֹ הִיא חָצֵר שֶׁהִיא חַייֶבֶת בְּמַעְשְׂרוֹת רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר חָצֵר הַצּוֹרִית שֶׁהַכֵּלִים נִשְׁמָרִים בְּתוֹכָהּ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר כָּל שֶׁאֶחָד פּוֹתֵחַ וְאֶחָד נוֹעֵל פְּטוּרָה. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר כָּל שֶׁאֵין אָדָם בּוֹשׁ מִלּוֹכַל בְּתוֹכָהּ חַייֶבֶת. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּל שֶׁנִּכְנָס לָהּ וְאֵין אוֹמֵר לוֹ מַה אַתְּ מְבַקֵּשׁ פְּטוּרָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ הַפְּנִימִית חַייֶבֶת וְהַחִיצוֹנָה פְטוּרָה. הַגַּגּוֹת פְּטוּרִין אַף עַל פִּי שֶׁהֵן שֶׁל חָצֵר חַייֶבֶת. בֵּית שַׁעַר וְאֶכְסֶדְּרָא וּמִרְפֶּסֶת הֲרֵי אֶלּוּ כְּחָצֵר אִם חַייֶבֶת חַייָבִין וְאִם פְּטוּרָה פְּטוּרִין. הַצְּרִיפִין וְהַבּוּרְגּוֹנָין וְהָאַלִיקַטִּיּוֹת פְּטוּרִין. סוּכַּת גִּינוֹסַר אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֵיחַיִם וְתַרְנְגוֹלִין פְּטוּרִין. סוּכַּת הַיּוֹצְרִים הַפְּנִימִית חַייֶבֶת וְהַחִיצוֹנָה פְטוּרָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּל שֶׁאֵינָהּ דִּירַת הַחַמָּה וְדִירַת הַגְּשָׁמִים פְטוּרָה. סוּכַּת הֶחָג בְּחָג רִבִּי יְהוּדָה מְחַייֵב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.
Traduction
Qu’appelle-t-on une cour (100)Nida 47b. dans laquelle les produits deviennent passibles de la dîme? Selon R. Ismael, ce sera la cour semblable à celles de Tyr, dont les objets sont gardés à vue (par un gardien spécial); selon R. aqiba, elle est disposée en 2 parties dont l’une n’est ouverte que lorsque l’habitant de la seconde a fermé l’autre. Selon R. Néhémie, dès que l’on ne se gêne pas d’y manger, ce qui y entre est soumis aux droit (cela constitue la maison). R. Yossé dit: lorsqu’à l’arrivée de quelqu’un on ne lui demande pas ce qu’il veut (que c’est un lieu public), on est dispensé des droits. R. Juda dit: lorsqu’il y a deux cours l’une à l’intérieur de l’autre (101)Cf. même série, Avoda (Zara 1, 10) ( 40b)., l’intérieure est soumise aux droits, l’autre ne l’est pas. Les fruits que l’on a portés sur le toit (d’au moins 4 coudées carrées) pour les manger là ne sont pas soumis aux droits, si même l’on est au-dessus d’une cour dont la contenance rend les produits obligatoires. L’espace formant l’entrée, l’antichambre, exedra, et la saille de la porte ou ressaut, sont considérés à l’égal de la cour, et si dans celle-ci les fruits sont soumis, ils le sont aussi là; au cas contraire, ils ne le sont pas. Les produits placés sur les guérites (sirpus) les huttes et les hangars d’été, sont dispensés des dîmes. Les tentes de la plaine de Guenossar (servant d’habitation), y eùt-il un moulin et une basse-cour, n’en-trainent pas pour les produits qu’elles contiennent d’obligation de dîme. Quant à la tente des potiers la plus intérieure (étant la demeure) entraîne l’obligation; mais l’extérieure (presque publique) en est dispensée. R. Yossé dit: tout ce qui n’est pas une résidence permanente, aussi bien l’été que l’hiver, n’entraîne pas l’obligation pour son contenu (or, celle du potier, même à l’intérieur, n’est pas habitée l’hiver). Quant à la tente de la fête des tabernacles, qui sert de demeure pendant cette fête, elle entraîne l’obligation selon R. Juda; selon les autres sages, elle ne l’en-traine pas.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ואיזהו חצר שהיא חייבת במעשרות. שהיא קובעת למעשרות להפירות שנכנסו בתוכה כמו הבית ובדבר שנגמרה מלאכתו:
חצר הצורית. לפי שבצור היו מושיבין שומר בפתח החצר:
כל שאחד פותח ואחד נועל. כגון חצר של שני שותפים או של שני דיורין שאחד מהן פותח ואחד נועל פטורה כך הוא שנוי בתוספתא אליבא דר''ע ובגמרא גריס להא בגי' אחרת:
כל שאין אדם בוש מלאכול בתוכה. שאינו נראה בה כאוכל בשוק חייבת:
ואין אומרים לו מה אתה מבקש פטורה. אבל אומרים לו מה אתה מבקש אז אפי' אדם בוש לאכול בתוכה חייבת:
הפנימית חייבת. שאין להחיצונה דריסת הרגל עליה והחיצונה פטורה לפי שיש להפנימית דריסת הרגל עליה. והלכה כדברי כולן להחמיר:
מתני' הגגות פטורין אע''פ שהן של חצר חייבת. וכשמעלן לראש הגג מעביר אותן דרך החצר אפ''ה אין הגגות קובעין למעשר ובגמרא מוקי לה דאתייא ככ''ע ואפי' לר' דקאמר לעיל בהלכה א' אם העביר הפירות דרך חצרו לאכלן בראש גגו החצר קובעת הכא במאי עסקינן שהעבירן לחצרו על מנת לעשותן אח''כ קציעות ונמלך עליהן לאכלן והלכך אין החצר קובעת לפי שבתחילה דעתו היה לעשותן קציעות ואין החצר קובעת בדבר שלא נגמרה מלאכתו ומסיק בגמרא דדוקא בשיש בהגג ארבע אמות על ארבע אמות אבל בפחות מכאן בטל הוא לגבי בית:
בית שער. שלפני החצר ואכסדרה שהיא מקורה מלמעלה בת שלש מחיצות והרביעית פתוחה ומרפסת הוא המקום שלפני העליה ויורדים מן העליה למרפסת ומן המרפסת לחצר הרי אלו דינם כאותה חצר אם חייבת חייבין וקובעין אף שלא העבירן דרך החצר ואם אותה החצר פטורה אף הן אינן קובעין:
הצריפין. הן שאין להם גג אלא עשוים מקנים ורחבין הן מלמטה ועולות ונוגעות זו בזו והבורגנין הן העשויות בשדה שאוצרין בהן הפירות והשומר יושב בהן והאליקטיות הן בתי הקיץ נעשים מארבעה עמודים ותקרה על גביהן כל אלו אינן לקבע ופטורין:
סוכת גנוסר. מקום שבארץ ישראל שהפירות הן מתוקים וטובים ועושים שם סוכות ודרים שם כל זמן הפירות אע''פ שיש שם רחיים ותרנגולין לא הוי קבע ופטורין:
סוכת היוצרים. שהן עשוין זו לפנים מזו ובפנימית הוא דר שם ובחיצונה עושה מלאכתו ומוכר קדרותיו לפיכך הפנימית חייבת והחיצונה שאינה לדירה פטורה:
ר' יוסי אומר. אף הפנימית פטורה שאינה דירת החמה ודירת הגשמים שאינו יושב שם כ''א בימות החמה ואין הלכה כר' יוסי:
סוכת החג בחג ר' יהודה מחייב. לטעמיה אזיל דקסבר סוכה דירת קבע בעינן ואין הלכה כר' יהודה:
16a אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם לִהְיוֹת אוֹכֵל בַּשּׁוּק. כְּהָדָא רִבִּי לָֽעְזָר בְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה אֲכִיל בְּשׁוּקָא חָֽמְתֵיהּ רִבִּי מֵאִיר אֲמַר לֵיהּ בַּשׁוּקָא אַתְּ אֲכִיל. וּבָטַל גַּרְמֵיהּ.
Traduction
Selon un enseignement (99)Qidushin 40b., notre Mishna dit qu’il est permis de descendre des caroubes devant un animal, bien que ce soit autorisé pour l’homme avec dispense de dîme, parce qu’il n’est pas convenable pour un savant de manger dans la rue. C’est ainsi qu’il arriva un jour à R. Eliézer bar Simon de manger dans la rue; R. Meir, l’ayant vu, lui dit: Quoi, tu manges dans la rue! Et, à partir de ce jour, il s’en abstint.
Pnei Moshe non traduit
אית תניי תני וכו'. האי מילתא דמוכחא היא שבטעות נדפסה כאן לזה דלא שייכא כלל להמתני' דאין לפרש דטעמא קאמר על הא דקתני והחרובין עד שלא כנסן לראש הגג מוריד מהן לבהמה ופטור ולא קתני לאדם משום שאין שבחו של ת''ח להיות אוכל בשוק דהא ליתא דכי בשוק איירינן הכא הא לא קאמר אלא מוריד מהן לבהמה וכל היכא שאוכלת היא פטור ואי איתא דאף לאדם פטור הוא מן הדין אמאי נקט לבהמה ולמה לא יהא מוריד אף לאדם ויאכל בחצר שאינה משתמרת או בכיוצא בזה במקום שאינו קובע למעשר א''נ יאכל בראש הגג בעצמו וא''צ שיוריד למטה דראש הגג ג''כ מקום הפטור הוא כדתנן לקמן וראש הגג לאו שוק הוא לענין דנאמר דגנאי הוא לת''ח לאכול שם ועוד דבלאו הכי לא איירינן הכא כלל בענין המקום שמקפיד לאכול שם או לא אלא לענין אם יכול לאכול מאותו דבר ואם נקבע או לא נקבע ואם אלו החרובין לא נגמר מלאכתן יקח מהן ויאכל בבית אכילת עראי שהרי אין הבית קובע בדבר שלא נגמר מלאכתו והנכון דהאי אית תניא תני בהלכה דלקמן הוא דשייכא על הא דקתני במתני' ר' נחמיה אומר כל שאין אדם בוש מלאכול בתוכה ועלה הוא דאתא לפרש לפי שאין שבחו של ת''ח להיות אוכל בשוק ובחצר דכה''ג שהוא בוש לאכול בתוכה מפני שנראה שאוכל בשוק אינה קובעת למעשר והרבה יש כיוצא בזה בהש''ס הזה שנשמט ממקומו והועתק ונדפס למעלה או למטה בסמוך לו:
חמתיה. ראה אותו ר''מ וגער בו וא''ל בשוק את אוכל:
ובטל גרמיה. הפסיק עצמו ולא אכל עוד שם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source