Ma'asseroth
Daf 11a
משנה: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ הֵילָךְ אִיסָּר זֶה בְּעֶשְׂרִים תְּאֵינִים שֶׁאָבוֹר לִי בּוֹרֵר וְאוֹכֵל. בְּאֶשְׁכּוֹל שֶׁאָבוֹר לִי מְגַרְגֵּר וְאוֹכֵל. בְּרִימּוֹן שֶׁאָבוֹר לִי פּוֹרֵט וְאוֹכֵל. בַּאֲבַטִּיחַ שֶׁאָבוֹר לִי סוֹפֵת וְאוֹכֵל. אֲבָל אִם אֲמַר לוֹ בְּעֶשְׂרִים תְּאֵינִים אֵילּוּ בִּשְׁנֵי אֶשְׁכּוֹלוֹת אֶילּוּ בִּשְׁנֵי רִימּוֹנִים אֵילּוּ בִּשְׁנֵי אֲבַטִּיחִים אֵילּוּ אוֹכֵל כְּדַרְכּוֹ וּפָטוּר מִפְּנֵי שֶׁקָּנָה בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לִקְצוֹת בִּתְאֵינִים אָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל תְּאֵינִים הוּא אוֹכֵל וּפָטוּר. עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל אֲנִי וּבְנִי אוֹ שֶׁיֹּאכַל בְּנִי בִשְׂכָרִי הוּא אוֹכֵל וּפָטוּר וּבְנוֹ אוֹכֵל וְחַייָב. עַל מְנָת שֶׁאוֹכַל בִּשְׁעַת הַקְּצִיעָה וּלְאַחַר הַקְּצִיעָה. בִּשְׁעַת הַקְּצִיעָה אוֹכֵל וּפָטוּר לְאַחַר הַקְּצִיעָה אוֹכֵל וְחַייָב שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה. זֶה הַכְּלָל הָאוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה פָּטוּר וּשְׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה חַייָב. הָיָה עוֹשֶׂה בַּלְּבָסִים לֹא יֹאכַל בִּבְנוֹת שֶׁבַע. בִּבְנוֹת שֶׁבַע לֹא יֹאכַל בַּלְּבָסִים. אֲבָל מוֹנֵעַ הוּא אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לִמְקוֹם הַיָּפוֹת וְאוֹכֵל. הַמַּחֲלִיף עִם חֲבֵירוֹ זֶה לוֹכַל וְזֶה לוֹכַל. זֶה לִקְצוֹת וְזֶה לִקְצוֹת. זֶה לוֹכַל וְזֶה לִקְצוֹת חַייָב. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַמַּחֲלִיף לוֹכַל חַייָב וְלִקְצוֹת פָּטוּר.
Traduction
Lorsque l’on dit à son prochain: ''Voici un issar, pour lequel je désire choisir dix figues'', il peut les choisir et les manger sans dîme (une à une); ou s’il offre le montant d’une grappe, il peut la manger grain à grain; ou s’il offre un issar pour une grenade au choix, il peut l’égrener (sans la détacher); ou s’il s’agit d’un melon, il peut en couper successivement des morceaux. Mais, s’il offre un issar en indiquant telles 20 figues, ou ces 2 grappes, ou ces 2 grenades, ou ces 2 melons, il peut en manger comme d’ordinaire, sans rédimer, parce qu’il a acquis ce qui adhérent à la terre (non soumis aux droits). Reprise. Si quelqu’un prend un ouvrier à gage pour se faire aider à la cueillette des figues (71)Cf. Babli, Baba Metsia 92a., et que celui-ci rappelle la condition de pouvoir en manger, il peut en effet en manger sans rédimer (Dt 23, 25). S’il établit la condition d’en manger lui et toute sa famille, ou d’en donner à son fils à manger à titre de salaire, lui seul peut en manger sans rédimer, mais non le fils. De même, s’il établit la condition d’en manger, pendant la cueillette et après, il ne peut en manger que pendant le travail sans rédimer; mais, pour ce qui suit, l’obligation de la dîme subsiste, parce qu’à ce moment l’autorisation d’en manger prescrite par la loi cesse. En règle générale, lorsque la loi permet d’en manger, on est dispensé des droits, mais non lorsqu’elle ne l’autorise plus. Si l’ouvrier est en train de travailler dans les figues de mauvaise qualité, il ne pourra pas manger des blanches; s’il est occupé à ces dernières, il ne devra pas manger des mauvaises, mais il peut conserver son appétit et se retenir de manger, jusqu’à ce qu’il arrive aux bonnes. Si quelqu’un échange avec son prochain les figues vertes à manger, ou celles qui doivent sécher, ou si l’un doit manger les figues vertes, tandis que l’autre mangera les sèches, dans tous ces cas, l’obligation de la dîme subsiste (en raison de l’échange commercial). R. Juda dit: si on échange les figues vertes, on doit les dîmes; si on échange les sèches, on en est dispensé (il n’y a pas d’acquisition possible aussi longtemps que le travail de cueillette n’est pas achevé).
Pnei Moshe non traduit
מתני' השוכר את הפועל לקצות בתאנים. לחתוך ולקצות אותן במקצועות או לשטחן כדי לייבשן ונקראות קציעות ודין הפועל שאוכל מן התורה בעושה במחובר לקרקע בשעת גמר מלאכה ובתלוש מן הקרקע עד שלא נגמר מלאכתו כדתנן בפ' השוכר את הפועלים לפיכך אוכל הוא ופטור מן המעשר ולא הוי כמקח דהרי מן התורה יש לו לאכול:
על מנת שאוכל אני ובני. הוא אוכל ופטור אבל בנו דאוכל בתנאי הוי כמקח וכן אם אמר שיאכל בנו בשכרו וחייב במעשר:
בשעת הקציעה. דאז אוכל מן התורה פטור ולאחר הקציעה שאינו אוכל מן התורה אלא בתנאי מקח הוא וחייב במעשר:
גמ' למה דקתני על מנת. הא בלא''ה אוכל מן התורה בשעת הקציעה ומשני ר' אבין דלכן היא צריכה שאפי' א''ל על מנת ומיחזי כתנאי אפ''ה פטור משום דבלאו הכי אוכל הוא מן התורה:
מתני' היה עושה בלבסים. מין תאנים הגרועים:
בנות שבע. הן תאנים הלבנים וטובים:
לא יאכל וכו'. דלא זיכתה לו התורה אלא במין שהוא עושה בו ולא יאכל ממין אחר עד שיעשר:
אבל מונע וכו'. יכול הפועל למנוע א''ע שלא לאכול מן הרעות עד שהוא מגיע למקום היפות ועושה בהן ואוכל מן היפות מה שהיה לו לאכול מן הרעות:
המחליף עם חבירו זה לאכול וזה לאכול. אכול אתה בתאנים שלי ואני אוכל בשלך:
זה לקצות וזה לקצות. תעסוק אתה בקציעות שלי ואני עושה בקציעות שלך. זה לאכול וזה לקצות. קח לך תאנים שלי לאכילה ותן לי משלך להקצותן ולעשות מהן קציעות חייב בכולן במעשרות מפני שהוא כמכר וקובע למעשרות:
רבי יהודה אומר המחליף לאכול חייב ולקצות פטור. משוס דמקחאינו קובע בדבר שלא נגמר מלאכתו הלכך אם החליפו שניהם לאכילה אז הוי המקח בדבר שנגמר מלאכתו ושניהן חייבין במעשרות ואם החליפו שניהן לקצות שניהם פטורין ויכולין לאכול אכילת עראי שהקציעות לא נגמר מלאכתן ואין המקח קובע בדבר שלא נגמר מלאכתו ואם החליפו זה לאכול וזה לקצות אותו שלקח לאכילה חייב לעשר לפי שהוא דבר שנגמר מלאכתו ואותו שלקח כדי להקצות לא נקבע למעשר ואוכל אכילת עראי ופטור והלכה כר' יהודה:
הלכה: רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מְגַרְגֵּר אַחַת אַחַת וְהוֹלֵךְ וְאוֹכֵל. אָמַר לוֹ רִבִּי חִייָה בַר וָוא וְכֵן רִבִּי עֲבִיד. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי אֲבַטִּיחַ שֶׁסָּפַת בּוֹ אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא קְנָייוֹ. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי אַף בְּרִמּוֹן כֵּן.
Traduction
– R. Yossé dit au nom de R. Yohanan: on peut égrener des grappes de raisins l’une après l’autre (sans les détacher) et continuer à les manger ainsi sans les rédimer. En effet, lui dit R. Hiya b. Aba, Rabbi agissait de même. On a enseigné au nom de R. Yossé: lorsqu’on a coupé une tranche d’un melon, quelque petite qu’elle soit, l’acquisition est faite (et l’obligation de la dîme commence). R. Yona remarqua qu’il doit en être de même pour la grenade (que l’on égrène).
Pnei Moshe non traduit
ר' יוסי בשם ר' יוחנן. על הא דקתני במתני' באשכול שאבור לי מגרגר ואוכל ומפרש לה מגרגר אחת אחת מהענבים והולך ואוכל ולאפוקי שלא יקצוץ את האשכול כולו דאז חייב לעשר:
תני בשם ר' יוסי. דפליג אמתני' באבטיח וס''ל דאם ספת בו אפי' כל שהו קנייו והוי מקח לקבוע למעשר ור' יונה בעי אם אף ברמון דפליג ר' יוסי דברייתא או דילמא מודה דפורט גרגר גרגר ואוכל:
לָמָּה לִי עַל מְנָת אֲפִילוּ שֶׁלֹּא עַל מְנָת. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי שַׁמַּי לָכֵן צְרִיכָה אֲפִילוּ אָמַר לוֹ עַל מְנָת.
Traduction
תַּמָּן תַּנִּינָן הָיָה עוֹשֶׂה בְּיָדָיו אֲבָל לֹא בְּרַגְלָיו. בְּרַגְלָיו אֲבָל לֹא בְּיָדָיו אֲפִילוּ עַל כְּתֵיפוֹ הֲרֵי זֶה יֹאכַל. וְתַנֵּי כֵן בְּיָדָיו אוֹגֵד בְּרַגְלָיו מְקַמֵּץ. אֲפִילוּ עַל כְּתֵיפוֹ טוֹעֵן. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו וּבְגוּפוֹ כְּדַייִשׁ מַה דַייִשׁ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו וּבְגוּפוֹ אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו וּבְגוּפוֹ. דַּייִשׁ מַה דַייִשׁ מְיוּחָד שֶׁהוּא בְּתָלוּשׁ אַף כָּל שֶׁהוּא בְּתָלוּשׁ. יָצָא הַמְנַכֵּשׁ בְּשׁוּם וּבִבְצָלִים וְהַמְסַמֵּךְ בִּגְפָנִים וְהָעוֹדֵר תַּחַת הַזֵּיתִים. דַּייִשׁ מַה דַייִשׁ מְיוּחָד שֶׁגִּידּוּלָיו מִן הָאָרֶץ אַף כָּל דָּבָר שֶׁגִּידּוּלָיו מִן הָאָרֶץ. יָצָא הַחוֹלֵב וְהַמְגַבֵּן וְהַמְחַבֵּץ. דַּייַשׁ מַה דַייִשׁ מְיוּחָד דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ אַף כָּל דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ. יָצָא הַבָּדֵיל בִּתְמָרִים וְהַמְפָרֵד בִּגְרוֹגְרוֹת וְהַיַּיִן מִשֶׁיִּקְפֶּה וְהַשֶּׁמֶן מִשֶּׁיֵּרֵד לְעוּקָה. דַּייִשׁ מַה דַייִשׁ מְיוּחָד שֶׁלֹּא בָּא לְזִיקַת הַמַּעְשְׂרוֹת. אַף כָּל דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לְזִיקַת הַמַּעְשְׂרוֹת. יָצָא הַלָּשׁ וְהַמְקַטֵּף וְהָאוֹפֶה.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. בפ' השוכר את הפועלים והובאה שם מקצת מהסוגיא בהלכה ב':
היה עושה. הפועל בידו כו'. אפי' הוא טוען על כתיפו. ואינו מזיז ידיו ורגליו ה''ז יאכל:
ותני כן. בתוספתא דב''מ פ''ח שמפרש היכי דמי בידו כגון אוגד ברגליו מסמיך. והתם גריס מקמץ והיינו הך שהוא דוחק ברגליו וסומך בענין המלאכה:
אפי' על כתיפו. כגון שהוא טוען ואינו מזיז ממקומו:
ר' יוסי ב''ר יהודה אומר וכו' כדיש. דכתיב גבי שור הנחסם ואיתקש חוסם לנחסם גם לענין זה מה דייש שהשור הוא עושה בידיו וברגליו ובגופו אף כל וכו':
דייש. ברייתא אחריתא היא וככ''ע אתיא דילפינן מדייש שהוא מיוחד שהוא בתלוש אף כל וכו' כדפרשינן התם דדריש מדלא כתיב לא תדוש בחסימה וכתיב לא תחסום שור בדישו שור דכתב רחמנא למה לי לאקושי חוסם לנחסם ונחסם לחוסם מה נחסם שהוא שור אוכל בתלוש כשעושה בו מלאכה אף חוסם שהוא אדם אוכל בתלוש כשעושה בו מלאכה ומה חוסם אוכל במחובר בשעת גמר מלאכה אף נחסם וילפינן עוד מדיש מה דיש מיוחד שהוא דבר מגידולי קרקע ולא נגמרה מלאכתו למעשר ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל וכו' יצא המנכש בשום ובבצלים שמסיר הקטנים שאינם גדילים עוד לעולם מבין האחרים להרחיב מקום להגדולים וכן המסמך בגפנים בקנים והעודר שהוא חופר תחת הזיתים שכל אלו אינם גמר מלאכה ויצא החולב וכו' שאינן גידולי קרקע ויצא הבודל בתמרים וכו' שהן מחוברין יחד ובודלן ומפרידן זה מזה והיין וכו' שכל אלו כבר נגמר מלאכתן למעשר:
דייש מה דייש מיוחד שלא בא לזיקת המעשרות. ועוד ילפינן מדיש שמיוחד שלא בא לזיקת מעשרות כלומר לשום זיקה שהוא קרוי בשם תרומה ומעשר והיינו חלה דקרויה תרומה אף כל וכו' יצא הלש וכו' שכבר באו לזיקה של תרומה שנגמר מלאכתן לחלה:
חֲבֵרַייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כָּךְ מֵשִׁיב רִבִּי יוּדָה אֶת רִבִּי מֵאִיר אֵין אַתְּ מוֹדֶה לִי בְּנוֹתֵן לִבְנוֹ שֶׁהוּא פָטוּר. מַה לִי הַלּוֹקֵט וְנוֹתֵן לִבְנוֹ מַה לִי הַלּוֹקֵט וְנוֹתֵן לְאַחֵר. רִבִּי יוּדָן בָּעֵי מַה חֲמִית מֵימַר בְּלוֹקֵט וְנוֹתֵן לוֹ. אוֹ נֵימַר בְּלוֹקֵט וְאוֹכֵל. אָמַר רִבִּי מָנָא לֵית כָּאן בְּלוֹקֵט וְאוֹכֵל אֶלָּא בְּלוֹקֵט וְנוֹתֵן לוֹ. מִן הָדָא גִּינַּת וְורָדִין. אִית לָךְ מֵימַר גִּינַּת וְורָדִין בְּלוֹקֵט וְאוֹכֵל לֹא בְּלוֹקֵט וְנוֹתֵן לוֹ. אַף הָכָא בְּלוֹקֵט וְנוֹתֵן לוֹ דוּ אָמַר לֵיהּ אִין אַתְּ עֲלִיל אַתְּ מְקַלְקֵּל וְורָדֶיהָ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל הֲוָויָה דְּרִבִּי מָנָא 11a כַּרְמָא אֲנִי מוֹכֵר לָךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ גְפָנִים הֲרֵי זֶה מָכוּר שֶׁלֹּא מָכַר לוֹ אֶלָּא שְׁמוֹ. פַּרְדֵיסָא אֲנִי מוֹכֵר לָךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ אִילָנוֹת הֲרֵי זֶה מָכוּר שֶׁלֹּא מָכַר לוֹ אֶלָּא שְׁמוֹ.
Traduction
Les compagnons d’étude dirent au nom de R. Yohanan que R. Juda objectait ceci à R. Meir: si tu reconnais comme moi que l’on peut sans dîme en donner à son fils, il n’y a pas différence entre celui qui cueille de ces produits dont il donne à son fils et celui qui, après les avoir cueillis, les remet à autrui. R. Judan demanda: A quoi bon établir la distinction entre celui qui cueille pour les remettre à autrui et celui, les cueillant, les mange lui-même? Peut-être est-ce même en ce dernier cas que R. Meir soutient son avis et en interdit la consommation? —Non, dit R. Mena: il n’est pas question de cueillir soi-même pour en manger, mais de cueillir pour autrui; et on peut le prouver par l’exemple du jardin des roses. Là, il n’est certes pas question d’un étranger qui va en manger, mais du propriétaire qui les cueille, car le maître dirait à l’étranger: si tu y entrais, tu abîmerais les roses. De même ici, il sera question duc as où le propriétaire cueille ce qu’il remettra à une autre personne. Un enseignement s’oppose à ce raisonnement (ou discussion) de R. Mena:lorsqu’on offre de vendre à autrui sa vigne, n‘y eut-il pas de raisin, la vente est valable, car il se peut que le terrain nu portât ce nom; de même, si l’on offre de vendre un jardin, n’y eut-il pas d’arbres, la vente est valable, car il se peut que le terrain nu portât ce nom (de même ici, le ''jardin de roses'' peut avoir été le nom du terrain, sans qu’il y ait de roses; et, dès lors, les précautions à observer n’ont plus lieu d’être).
Pnei Moshe non traduit
כרמא אני מוכר לך וכו'. תוספתא היא בפ''ו דב''ב אלמא דאפי' לענין מכר אמרינן שלא מכר לו אלא שמו א''כ ה''ה נמי דהאי גינת וורדים מנא ליה לר' מנא דהיו בה וורדים להכריח דמסתמא היה שם בעל הגינה לוקט ונותן כדי שלא יהו הנכנסין מקלקלין את הוורדים אימא לך דלא היו בה וורדים כלל אלא כך היתה נקראת בשמה וא''כ מצינו לומר דאף בלוקט ואוכל פליג ר''מ ור' יהודה מביא ראיה מהאי גינת וורדים דלא הופרש ממנה מעשרות מעולם משום שהיו לוקטין אחת אחת ואוכלין:
Ma'asseroth
Daf 11b
כְּתִיב כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ. יָכוֹל בִּשְׁאָר כָּל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. תַּלְמוּד לוֹמַר וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף עַל קָמַת רֵעֶךָ. אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהָנִיף וְאֵי זֶה זֶה זֶה הַפּוֹעֵל. 11b אִיסִּי בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר בִּשְׁאָר כָּל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר מַה תַלְמוּד לוֹמַר וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף מִכָּאן שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לֶאֱכוֹל אֶלָּא בִּשְׁעַת הַנָּפַת מַגָּל. תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר עַד אֵיכָן דִּקְדְּקָה הַתּוֹרָה בְגֶזֶל שֶׁצְּרִיכָה לָדוּן בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ עַד כְּדֵי הַנָּפַת מַגָּל כֵּן גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁלֹּא חָרַב דּוֹר הַמַּבּוּל אֶלָּא עַד מִפְּנֵי הַגֶּזֶל. וּפוֹעֵל עוֹשֶׂה בִּמְלַאכְתּוֹ וְאוֹכֵל וּפָטוּר מִן הַגֶּזֶל.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
כתיב כי תבוא בקמת רעך וקטפת מלילות בידך יכול כו' ת''ל וחרמש לא תניף על קמת רעך את שיש לו רשות להניף. כגון פועל שיש לו רשות להניף בשביל הבעל הבית ובו הכתוב מדבר דצוותה התורה שלא יניף לצורך עצמו בשעה שהוא מניף לצורך בעה''ב שלא יבטל ממלאכת הבעל הבית אלא אחר שגמר הקצירה בשביל הבעה''ב אז הוא אוכל וזהו ששנינו שם וכולן לא אמרו אלא בשעת גמר מלאכה כלומר מן התורה לאחר שיגמר עבודתו יכול הוא לישב ולאכול אבל משום השב אבידה לבעלים שלא יפסיק ממלאכתו וישב לאכול אמרו פועלין אוכלין בהליכתן מאומן לאומן:
איסי בן עקביא אומר. דהכתוב כמשמעו ובשאר כל אדם הוא מדבר וחרמש לא תניף בא ללמד שאין לו רשות לכל אדם לאכול מקמת חבירו אלא בשעת הנפת מגל וה''ק קרא לא תניף אתה החרמש לקצור מקודם שמניפין המגל שהוא החרמש לצורך הבעל הקמה:
עד היכן דיקדקה התורה בגזל שצריכה לדון בין אדם לחבירו בתוך כן עד כדי הנפת המגל שלא חרב דור המבול אלא עד מפני הגזל גדולה מלאכה שפועל עושה במלאכתו ואוכל ופטור מן הגזל. כך נראה שצ''ל בברייתא כסדר הזה ונתחלפו מקצת תיבות בדפוס. ומ''מ היינו הך אף כמו שהוא לפנינו. בא וראה עד היכן דקדקה התורה בגזל שצריך לדון בין אדם לחבירו שהקפידה התורה שלא לאכול מדבר של חבירו עד כדי שעת הנפת המגל. בתוך כך גדולה מלאכה. כלומר דמתוך כך אתה למד ג''כ כמה גדולה מלאכה וחוזר עוד למה שהתחיל לדרוש דאתה רואה שלא חרב דור המבול ולא נחתם גזר דינם על שאר עבירות אלא עד מפני הגזל:
ופועל וכו'. זהו סיום למה שאמר גדולה מלאכה כלומר שהרי אתה רואה דעם כל זה התירה התורה לפועל לאכול ופטור מן הגזל מפני שהוא עושה במלאכתו וא''כ כמה גדולה מלאכה:
כְּתִיב לֹא תַחְסוֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ. אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר בְּתָלוּשׁ וְאָדָם בִּמְחוּבָּר אָדָם מַהוּ שֶׁיֹּאכַל בְּתָלוּשׁ. מַה אִם הַשּׁוֹר שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל בִּמְחוּבָּר הֲרֵי הוּא אוֹכֵל בְּתָלוּשׁ. אָדָם שֶׁהוּא אוֹכֵל בִּמְחוּבָּר אֵינוֹ דִין שֶׁיֹּאכַל בְּתָלוּשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תַחְסוֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ. שׁוֹר בְּלֹא תַחְסוֹם וְאֵין אָדָם בְּלֹא תַחְסוֹם. שׁוֹר מַהוּ שֶׁיֹּאכַל בִּמְחוּבָּר. מַה אָדָם שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל בְּתָלוּשׁ אוֹכֵל בִּמְחוּבָּר שׁוֹר שֶׁהוּא אוֹכֵל בְּתָלוּשׁ אֵינוֹ דִין שֶׁיֹּאכַל בִּמְחוּבָּר. אוֹ מַה כָּאן בְּלֹא תַחְסוֹם אַף כָּאן בְּלֹא תַחְסוֹם. תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תַחְסוֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ. בְּדִישׁוֹ אֵין אַתְּ חוֹסְמוֹ. אֲבָל חוֹסְמוֹ אַתְּ בִּמְחוּבָּר לְקַרְקַע.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
כתיב לא תחסום שור בדישו. וזהו דבר תלוש ובאדם מצינו כתוב בהדיא במחובר כי תבא בכרם רעך וגו' כי תבא בקמת רעך וגו' אין לי אלא שור בתלוש ואדם במחובר דהכי כתיב:
אדם מהו שיאכל בתלוש. וקאמר ק''ו מה אם השור שאינו אוכל במחובר כלומר דלא מצינו כתוב בהדיא דאוכל במחובר הרי הוא אוכל בתלוש וכו':
ת''ל לא תחסום שור בדישו. כלומר מה ת''ל שור דוקא הרי אדם ג''כ אוכל הוא בתלוש מק''ו אלא ללמד שור עובר הוא עליו בלא תחסום ואין עובר על אדם בלא תחסום אם מונע הבעה''ב את הפועל מלאכול אינו עובר בלאו:
שור מהו שיאכל במחובר. וקאמר ק''ו מה אדם וכו' דלא מצינו כתיב בהדיא דאוכל בתלוש אלא מק''ו הוא דנפקא לן שור דמצינו בהדיא שאוכל בתלוש אינו דין וכו':
או מה כאן. בתלוש עובר בלא תחסום אף כאן במחובר בלא תחסום ת''ל וכו' מדישו קדריש דמכיון דילפינן דגם שור אוכל במחובר בדישו למה לי אלא למעוטי במחובר לקרקע דאינו עובר בלא תחסום:
מִכָּן אָֽמְרוּ קוֹצֵץ הוּא אָדָם עַל יְדֵי עַצְמוֹ עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים וְעַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַגְּדוֹלִים וְעַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן דַּעַת. אֲבָל אֵינוֹ קוֹצֵץ לֹא עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטָנִים וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַקְּטָנִים וְלֹא עַל יְדֵי בְהֶמְתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
מכאן אמרו וכו'. דהואיל ופועל אוכל מן התורה יכול הוא לקצוץ ולהתנות עם הבעל הבית ליטול דמים ולא יאכל ודוקא בשביל עצמו ובשביל בניו ועבדיו הגדולים ואשתו דיש בהן דעת וידעי ומחלי אבל אינו קוצץ וכו' מפני שאין בהן דעת ופועל מדזכתה לו התורה הוא אוכל ולית ליה למרייהו זכיה באכילתן:
לֹא צְרִיכָא הָאוֹכֵל מִן הַתּוֹרָה יְהֵא חַייָב. אָמַר רִבִּי יוֹנָה הַתּוֹרָה פָֽטְרָה אוֹתוֹ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
לא צריכא האוכל מן התורה יהא חייב. אמתני' קא מהדר דתני האוכל מן התורה פטור ופריך דאדרבה דלא צריכה אלא שיהא חייב במעשר דמכיון דאכילתו מן התורה הוי קביעות למעשר אמר ר' יונה דלא היא לפי שהתורה זיכתה לו לאכול ופטרה אותו מן המעשר:
תַּמָּן תַּנִּינָן הָיָה עוֹשֶׂה בִּתְאֵינִים לֹא יֹאכַל בַּעֲנָבִים. בַּעֲנָבִים לֹא יֹאכַל בִּתְאֵינִים. וְתַנֵּי עֲלָהּ הָיָה עוֹשֶׂה בְּיִיחוּר זֶה לֹא יֹאכַל בְּיִיחוּר אַחֵר. וְתַנִּינָן הָיָה עוֹשֶׂה בִּכְלוֹסִין לֹא יֹאכַל בִּבְנוֹת שֶׁבַע. בִּבְנוֹת שֶׁבַע לֹא יֹאכַל בִּכְלוֹסִין לֹא כֵן צְרִיכָה אֲפִילוּ שְׁתֵּיהֶן בְּיִיחוּר אֶחָד.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' תמן תנינן. בפ' השוכר את הפועלים היה עושה וכו' ותני עלה דאפי' אם היה עושה ביחור זה לא יאכל ביחור אחר ותנינן היה עושה בלבסים וכו' ודייקא עלה דמי נימא דתנא דמתני' דידן לא ס''ל כהאי תנא דברייתא דקס''ד דלבסים ובנות שבע מסתמא לאו בייחור אחד הן גדלין ואי דס''ל דאפי' מייחור זה לא יאכל בייחור אחר מאי איריא לבסים ובנות שבע תיפוק לי' דמייחור לייחור הוא:
לא כן צריכה. כלומר דמשני דלעולם אית לי' לתנא דידן להאי דתני בברייתא ולא צריכה אלא לכן דאפי' בשתיהן בייחור אחד הן דלפעמים משכחת לה שאף בייחור אחד גדלין רעות ויפות וקמ''ל דאפי' כן הואיל ושני מינים הן אם עושה בזה לא יאכל במין האחר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source