Ma'asser Cheni
Daf 31b
משנה: אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ שׁוֹלְחִין אֵצֶל בַּעֲלֵי בָתִּים שֶׁבַּמְדִינוֹת מַהֲרוּ פֵּירוֹתֵיהֶם עַד שֶׁלֹּא תַגִּיעַ שְׁעַת הַבִּיעוּר עַד שֶׁבָּא רִבִּי עֲקִיבָה וְלִימֵּד שֶׁכָּל הַפֵּירוֹת שֶׁלֹּא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת פְּטוּרִין מִן הַבִּיעוּר. מִי שֶׁהָיוּ פֵירוֹתָיו רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ צָרִךְ לִקְרוֹת לָהֶן שֵׁם. מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהַזְּקֵנִים שֶׁהָיוּ בָאִין בִּסְפִינָה אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל עִישּׂוּר שֶׁאֲנִי עָתִיד לָמוּד נָתוּן לִיהוֹשֻׁעַ וּמְקוֹמוֹ מוּשְׂכָּר לוֹ. עִישּׂוּר אַחֵר שֶׁאֲנִי עָתִיד לָמוּד נָתוּן לַעֲקִיבָה שֶׁיִּזְכֶּה בוֹ לָעֲנִייִם וּמְקוֹמוֹ מוּשְׂכָּר לוֹ. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ עִישּׂוּר שֶׁאֲנִי עָתִיד לָמוּד נָתוּן לְאֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וּמְקוֹמוֹ מוּשְׂכָּר לוֹ. וְנִתְקַבְּלוּ זֶה מִזֶּה שָׂכָר.
Traduction
R. Juda dit: en principe, on envoyait chez les propriétaires en province les prévenir d’avoir à se hâter pour libérer leurs fruits des prélèvements dûs, avant que n’arrive l’époque de la destruction générale. Mais, lorsque R. aqiba survint, il enseigna que tous les fruits non arrivés à la période d’obligation de la dîme sont aussi dispensés de l’opération de l’enlèvement. Celui qui a des fruits loin de chez lui doit désigner nominalement quand il les rédimera. Il arriva un jour à R. Gamliel et à des vieillards de rentrer en bateau (201)''De faire un long voyage. Cf. Babli, Qidushin 26b; Baba Metsia 11a''. R. Gamliel dit: je déclare la dîme que je mesurerai plus tard, comme remise dès à présent à Josué (lévite), et l’emplacement qu’elle occupe lui est loué (pour qu’il l’acquière de suite); la 3e dîme que je prélèverai ultérieurement est pour ainsi dire remise dès à présent à aqiba b. Joseph (trésorier), afin qu’il l’acquière pour la distribuer aux pauvres, et la place qu’elle occupe est louée pour lui. Par contre, R. Josué dit: je déclare la dîme que je mesurerai plus tard comme remise dès à présent à Eliézer b. Azaria et la place qu’elle occupe lui est louée dans ce but. Après quoi, ils acceptèrent réciproquement le montant de la location (pour ces dépôts).
Pnei Moshe non traduit
מהרו והתקינו פירותיכם וכו'. לפי שבראשונה היו סבורין דאף הפירות שלא הגיעו לעונת המעשרות חייבין הן בביעור עד שבא ר''ע ולימד שכל הפירות שלא הגיעו לעונת המעשרות פטורין הן מן הביעור וכן הלכה:
מתני' מי שהיו פירותיו רחוקין ממנו. והגיע זמן הביעור ולא הופרש מהן המעשרות:
צריך לקרות שם. להמעשרות ומזכה להן אגב קרקע כהאי עובדא דלקמיה כדי שיכול להתודות למחר:
עישור שאני עתיד למוד. זהו מעשר ראשון שעתיד אני להפרישו יהא זה נתון ליהושע בן חנניה שהיה לוי וכו' ואלו כולן היו עמו בספינה:
ומקומו מושכר לו. שיהא מקום המעשר מושכר לו בזה שהיה מקבל ממנו שכר לקנות הקרקע כדמסיים ונתקבלו זה מזה שכר וע''י כך נקנה לו המעשר כדין מטלטלין אגב קרקע ולהקנות להם בסודר בתורת חליפין לא היה יכול לפי שהחליפין כמכירה הוא ואין המעשרות במכירה דנתינה כתיב בהו ולא מכירה אבל אגב קרקע אינה אלא נתינה שיש בה חיזוק שלא יכול לחזור ולא נראית כמכירה. ותרומה גדולה לא היה לקרות שם שכבר הפריש אותה לפי שאי אפשר לגורן שתעקר אא''כ נפרש ממנו תרומה גדולה:
עשור אחר שאני עתיד למוד. זהו מעשר עני יהיה נתון לעקיבה לפי שר''ע היה גבאי של עניים כדקאמר בגמרא:
א''ר יהושע עשור שאני עתיד למוד. מן המעשר הזה שנתן לי ר''ג וצריך אני להפריש ממנו תרומת מעשר א' מעשרה יהיה נתון לאלעזר בן עזריה שהוא כהן:
ונתקבלו זה מזה שכר. ר''ג קיבל שכר מקום המעשרות מר' יהושע ומר''ע ור' יהושע קיבל שכר המקום מעשר מן המעשר מר''א בן עזריה וע''י כך נקנה המעשר לכל אחד ואחד כדאמרן:
הלכה: וְלֹא טֵבֵל הוּא. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהַטֵּבֵל קָרוּי קוֹדֶשׁ.
Traduction
Mais n’est-ce pas un produit inaffranchi? (Comment donc pouvait-on supposer que c’est soumis à l’annulation, comme s’il s’agissait d’une redevance sacrée, laquelle seule y est soumise)? Ceci prouve, dit R. Ila au nom de Samuel que les fruits non libérés sont aussi considérés comme sacrés.
Pnei Moshe non traduit
ולא טבל היא. בתמי' כלומר והרי אף כשהן פירות הולכין הן לאיבוד בזמן הזה משום שהן טבולין למעשר וכשיחלל אותן ג''כ טעונין גניזה וא''כ מה מועיל החילול:
זאת אומרת שהטבל קרוי קדש. כלומר אף בעודן טבל למעשר שני טעונין גניזה וכן חילול הכסף כשיחללן א''כ הטבל שלו בכלל קדש דכתיב גביה הוא:
אָמַר רִבִּי יוּדָה מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֶל וְהַזְּקֵנִים שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם בְּהַר הַבָּיִת. וְהָיָה יוֹחָנָן הַכֹּהֵן הַסּוֹפֵר הַלָּז יוֹשֵׁב לִפְנֵיהֶן. אָֽמְרוּ לוֹ צֵא וּכְתוֹב
Traduction
R. Juda dit (202)''M. Neubauer (Géographie, p. 62) suit la version des passages parallèles: même série, (Sanhedrin 1, 2) ( 18d); Babli, ibid, 11b; Tossefta sur Eduyot, 2 (Graetz, t. 3, p. 274; Dernburg, p. 242)'': R. Gamliel et les anciens étaient debout sur une estrade élevée à la montagne du Temple. Yohanan le cohen, qui était alors son secrétaire, se tenait devant eux. R. Gamliel lui ordonna d’écrire:
Pnei Moshe non traduit
מעשה ברבן גמליאל וכו'. גרסינן להא לקמן בפ''ק דסנהדרין בהלכה ב ומייתי לה הכא אמתני' בראשונה היו שולחין וכו' וכדאשכחן בהא דר''ג דשלח להן דמטא זמן ביעורא וכו':
אַחֵינוּ בְּנֵי גָלִילָא עִילָּאָה בְּנֵי גָלִילָא אַרְעִיתָא שְׁלָֽמְכוֹן יִסְגֵּא. מוֹדַעְנָא לְכוֹן דְּמָטָא זְמַן בִּיעוּרָא תַּפְקוּן מַעְשְׂרַיָּא מִן מַעֲטָנֵי זֵיתָאֵי. לְאַחָנָא בְּנֵי דְרוֹמָא עִילָּאָה וּבְנֵי דְרוֹמָא אַרְעִיתָא מוֹדַעְנָא לְכוֹן דְּמָטָא זְמַן בִּיעוּרָא תַּפְקוּן מַעְשְׂרַיָּא מֵעֳמְרֵי שִׁיבֳּלַיָּא. לְאַחָנָא בְּנֵי גָלוּתָא דְבָבֶל וּבְנֵי גָלוּתָא דְמָדַי וּבְנֵי גָלוּתָא דְיָוָון וּשְׁאָר כָּל גַּלְוָותְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל שְׁלָֽמְכוֹן יִסְגֵּא. מוֹדַע אֲנָא לְכוֹן דְּאִימְרַיָּא רְכִיכִין וְגוֹזָלַייָא דְּקִיקִין וּשְׁפַר בְאַנְפַּיי וּבְאַנְפֵּי חֲבֵרַיי מוֹסְפָא עַל שַׁתָּא זֶה תַּלְתִּין יוֹמִין.
Traduction
1° ''Frères de la Galilée supérieure et gens de la Galilée inférieure, que votre salut grandisse! Nous vous informons qu’il est temps de s’occuper d’extraire la seconde dîme du blé en gerbes, afin d’annuler ensuite ce qui resterait''. 2° ''Frères de la Drôma (Sud) supérieure et gens de la Drôma inférieure, nous vous faisons savoir que le moment de débarrasser les redevances dues est arrivé, et empressez-vous de prélever les dîmes sur les réservoirs d’huile''. 3° ''Frères qui êtes en exil à Babylone, en Médie, dans le Yavan (pays divers où l’on parlait le grec, Asie mineure, etc.), et partout où des Israélites se trouvent dispersés, salut. Nous vous avisons que les brebis sont encore tendres, les pigeons jeunes (signes d’un printemps peu avancé). Aussi, nous avons trouvé bon, moi et mes collègues, d’ajouter à cette année un mois embolismique (203)V. notre Almanach perpétuel, p. 10 de 30 jours''.
Pnei Moshe non traduit
ממעטני זיתא. מקום קיבוץ הזיתים ולפי שבגליל היו זיתים מרובין:
לאחנא גלותא דבבל וכו'. להם היו צריכין להודיע עיבור השנה לפי שהיו רחוקים ושידעו קודם הפסח מפני החמץ:
דאימרייא דקיקין וכו'. וחסר כאן וזימנא דאביבא לא מטא וכך כתוב בסנהדרין לפי שאלו שנים הראשונים עושין להן סעד לשנה לאחד משלשה דברים שמעברין עליהן:
רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה וְרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה אָמַר אֵין נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה. וְרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה אָמַר נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה. מָתִיב רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה לְרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְהָא כְתִיב וַאֲכַלְתֶּ[ם] אוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם בּוֹא וְאוֹכְלוֹ עִמּוֹ בַּקֶּבֶר. אָמַר לוֹ מַהוּ בְּכָל מָקוֹם בַּעֲזָרָה. אְמַר לוֹ וְהָֽכְתִיב אַתֶּם וּבֵיתְכֶם וְאִשָּׁה נִכְנֶסֶת לָעֲזָרָה. רִבִּי בָּא הֲוָה מִשְׁתָּעֵי הַהֵן עוֹבְדָא. רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה הֲוָה יְלִיף מֵיסַב מַעְשְׂרָא דְחָדָא גִינָּה. וְהָיָה לְאוֹתָהּ גִּינָּה שְׁנֵי פְתָחִים אֶחָד לִמְקוֹם טוּמְאָה וְאֶחָד פָּתוּחַ לִמְקוֹם טָהֳרָה. נְפַק רִבִּי עֲקִיבָה לְגַבֵּיהּ אָמַר לֵיהּ 31b פְּתַח הָהֵן וּסְתוֹם הָהֵן. אִין אֲתָא אֲמַר לֵהּ בֹּא בְדֶרֶךְ הַזּוֹ. אָמַר לֵיהּ אִין שְׁלַח תַּלְמִידֵיהּ אֱמוֹר לֵיהּ אַתֶּם כְּתִיב. שָׁמַע רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְאָמַר מִרְצֻעָה דַּעֲקִיבָה בֶּן יוֹסֵף בָּא לְכָאן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֶחֱזִיר רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה כָּל הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁנָּטַל. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר לָֽעְזָר בְּשֵׁרוּתָא בֶּעָיָא מוֹלֵיי סִבָא דְּקִיסָּא מִינֵיהּ וּבֵיהּ כָּל גּוּמְרָא דְלָא כְוִיָּה בְשַׁעְתָּהּ לָא כְוִיָּה.
Traduction
R. Abahou dit que R. Josué b. Hanania (lévite) et R. Eléazar b. Azaria (cohen) sont en désaccord sur le point suivant: le premier dit que l’on ne donne pas de dîme aux cohanim; le second le permet. Mais objecta R. Josué b. Hanania à son contradicteur, n’est-il pas écrit (Ibid, 5, 31): vous en mangerez en tous lieux? n’est-ce pas que pour en manger, il pourra même aller auprès d’une tombe? (cela n’implique-t-il pas l’exclusion du cohen qui ne peut aller là)? Non, répond R. Eléazar; l’expression ''en tous lieux'' autorise seulement l’usage du parvis sacré. Mais, objecta R. Josué, n’est-il pas dit: vous et votre famille; or, est-ce que la femme entre au parvis? - R. Aba mettait ces déductions en pratique. R Eliézer b. Azaria avait l’habitude d’accepter la dîme sur certain jardin. Il y avait deux portes, l’une menant vers l’impureté (cimetière), l’autre vers la pureté. R. aqiba se rendit chez le jardinier et lui dit: ouvre cette porte seule (la première) et ferme l’autre, afin que R. Eléazar en arrivant se trouve dans le voisinage des tombes et ne puisse pas y entrer, ni prendre cette dîme; s’il envoie son élève pour prendre cette dîme, tu pourras l’écarter en disant que le verset biblique autorise explicitement, par le mot ''vous'', à ce que l’ayant-droit réclame son dû, non d’autres. R. Eléazar en eut avis, et il dit: la bride d’aqiba b. Joseph (avec ses ruses) a passé par là. A ce moment R. Eléazar b. Azaria (blessé) restitua toute la dîme prise. Aussi, R. Isaac b. Eliézer dit: quand l’excroissance d’un arbre est encore jeune, c’est alors le moment de l’arracher (199)''Ou, selon la var.: si on veut chauffer du vin, il faut d'abord un panier plein de bois; une fois le vin chaud, il conservera seul sa chaleur, sans avoir besoin d'ajouter du bois''; car, si on la laisse se développer, elle prendra de la consistance (de même, R. aqiba cherchait par tous les moyens à combattre R. Eléazar; ce qui, plus tard fut devenu impossible); ou encore, le charbon qui ne brûle pas à temps ne brûlera pas plus tard (200)''L'occasion perdue ne se retrouve plus. Cf. Dukes, Rabbin. Blumenlese, p. 133. Voir même série, Betsa, 2, 4 (61c); Haghigâ, 2, 3 (78a)''.
Pnei Moshe non traduit
איתפלגון וכו'. השתא מייתי להאי פלוגתא דתנאי בהא דלעיל:
והא כתיב. גבי מעשר ואכלתם אותו בכל מקום ואם אתה נותנו לכהן היאך מתקיים בכל מקום דמשמע אפי' במקום הקברות וא''כ בא ואוכלו עמו בקבר בתמיה וא''ל דבכל מקום לא אתי לרבות למקום הקבר אלא לרבות לעזרה דאף דאינו כקדשי הקדשים מ''מ אם רצה לאוכלו בעזרה אוכל דסד''א דאין בעזרה אלא אכילת קדשי קדשים בלבד קמ''ל:
א''ל והכתיב שם אתם וביתכם. ואם לרבות עזרה ואשה נכנסת לעזרה בתמיה:
הוה יליף מיסב. היה רגיל ליטול מעשר מגינה אחת:
א''ל פתח ההן וסתום ההן. אותו שהוא למקום טהרה תניח פתוח ואותו שהוא למקום טומאה תסתום דכהן אתה ואין אתה וכו' ואם יבוא בעל הגינה לשם תאמר לו בא בדרך הזה שהוא ממקום טהרה והשיב לו הן שכך ינהוג ור''ע לא רצה לומר בפניו שעל גוף המעשה שנוטל המעשר איננו מסכים עמו ולא אמר לו אלא בדרך רמז וכי היאך אתה נוטל מכאן שהוא פתוח למקום טומאה אבל לאחר שהלך ר''ע שלח תלמידיה לר''א בן עזריה וצוה לאמור לו אתם כתיב וכקושית ר' יהושע בן חנניה דלעיל וכששמע ר''א בן עזריה לזה אמר מרצעה דעקיבא בן יוסף בא לכאן כלומר הרצועה שלו שגם הוא בא עלי בתחבולת קושיא זו ומעתה אני חוזר בי ובאותה שעה החזיר כל המעשרות שנטל עד הנה ונתן אותם ללוים:
כשורותא בעיי מוליי סב דקיסא מיניה וביה. משל הוא כשהכשורה זו שנותנין לבנין חסירה איזה דבר והיא צריכה שימלאו אותה וכדי שלא תשהא ותשכח לתקנה טול קיסם אחד מיניה וביה גופיה למלאות אותה. וכן כל גחלת שאינה בוערת בשעתה וכלומר כשמתחלת להיות בוערת ואין נופחין אותה עד שתתלהב ותבעיר אינה בוערת שהולכת וכבת וכך הדבר הזה שבשעה שחזר בו ר''א בן עזריה מיד באותה שעה החזיר את הכל כדי שלא ישכח ויתיאש אח''כ מלהחזירה ותמצא עוד דוגמתו בפ''ב דביצה בסוף ה''ה גבי מעשה דבבא בן ביטיי:
הַכֹּל מוֹדִין בְּפַת וְשֶׁמֶן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְבָעֵר. בְּיַיִן וּבְתַבְלִין שֶׁהוּא כִמְבוּעָר. מַה פְלִיגִין בְּתַבְשִׁיל בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים צָרִיךְ לְבָעֵר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין צָרִיךְ לְבָעֵר.
Traduction
Tous reconnaissent qu’il faut anéantir le pain ou l’huile de la 2e dîme qui font partie d’un mets (parce qu’ils se conservent visiblement); d’autre part, le vin ou les épices de dîmes qui sont mêlés à d’autres objets, sont comme annulés. Ils discutent seulement sur le mets lui-même, composé de tels produits, non mêlé à d’autres: Shammaï le considère comme maintenu en entier et prescrit l’annulation; Hillel au contraire ne les considère pas de même et permet de le conserver.
Pnei Moshe non traduit
הכל מודים. בין ב''ש וב''ה בפת ושמן של מע''ש ונטע רבעי שצריך לבערו לפי שהשמן נראה בעין יותר מן היין וביין ובתבלין שאין ממשות ניכר בהן הכל מודים שהוא כמבוער ולא נחלקו אלא בתבשיל שב''ש וכו' וב''ה אומרי' א''צ לבער לפי שהוא כמבוער:
מַה טַעֲמָא דְּבֵית שַׁמַּי. וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בִּלְבַד בְּיָֽדְךָ. מַה טַעֲמָא דְּבֵית הִלֵּל. אֲפִילוּ מְחַלְּלוֹ מַה הוּא מוֹעִיל.
Traduction
Le motif de Shammaï se base sur ce qu’il est écrit (Dt 14, 25): Tu réuniras l’argent dans ta main; selon lui, l’échange contre argent devra avoir lieu au plus tard à ce moment, l’argent seul pouvant être conservé ''en mains''. Hillel au contraire en dispense; car, dit-il, cet échange ne servirait à rien, puisque l’on ne peut pas alors apporter l’argent à Jérusalem (on peut alors garder les fruits).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מ''ט דב''ש וצרת הכסף וכו'. כדפרישית במתני' דמיתורא דהאי הכסף קא דרשי:
מ''ט דב''ה וכו'. כדפרישית:
Ma'asser Cheni
Daf 32a
הָדָא אָֽמְרָה שֶׁאֵין נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָה. שַׁנְייָא הִיא שֶׁהָיָה רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה תַּמָּן. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה הָדָא אָֽמְרָה 32a שֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל צָרִיךְ לְזַכּוֹת. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּפֵירוֹת מְחוּבָּרִין לְקַרְקַע. אִילּוּ קוּפָּתוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל נְתוּנָה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאוֹמֵר יִזְכֶּה לְמַעֲשֵׂר שֶׁבָּהּ כְּלוּם עָשָׂה עַד שֶׁיְּסַייֵם.
Traduction
⁠— Il est prouvé de ce que dit la Mishna, qu’on ne remet pas la dîme aux cohanim, puisque R. Gamliel ne l’a pas donnée à R. Eliézer b. Azaria (un cohen), alors présent. Cela n’est pas démontré, fut-il répliqué, car il y avait aussi là R. Josué b. Hanania, qui en avait plutôt besoin que R. Eliézer, fort riche. Il résulte aussi, dit R. Hanania, de ce que la Mishna prescrit une location réciproque, que R. Gamliel a dû mettre ses compagnons en possession desdites redevances, sans se contenter de simples dons. R. Josué dit: il doit s’agir de produits placés à terre; car, si la hotte pleine de fruits, appartenant à R. Gamliel, se trouvait placée dans la maison de R. Josué et que le premier dise au dépositaire de prendre possession de la 2e dîme à prélever sur ces fruits, il est évident que rien ne serait fait, le récipient servant à maintenir la possession au 1er propriétaire; de ce que l’on n’a pas agi ainsi, mais par voie de location, on voit qu’il s’agissait de fruits mis à terre (204)Suit un déjà traduit en (Pea 4, 6).
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדא אמרה שאין נותנין מעשר לכהונה. מי נימא דש''מ מהאי עובדא דאין נותנין מעשר ראשון לכהן מדלא נתן ר''ג המעשר לר''א בן עזריה ופלוגתא היא לעיל בהלכה ה' אם נותנין מעשר ראשון לכהן או לא וקאמר הש''ס דשנייא היא כאן שהיה ר' יהושע בן חנניא תמן שהוא לוי ואפשר שאם לא היה שם היה נותן אף המעשר ראשון לרבי אלעזר בן עזריה:
הדא אמרה שהיה ר''ג צריך לזכות. להן המקום כדי שיקנו המעשרות וקשיא ולמה היה צריך לזה וכי באומר שיתן להם המעשר לא סגי וקאמר ר' יהושע אמורא דהכא מיירי בפירות שהיו מחוברין לקרקע וא''כ לא סגי עד שיזכה להן כדי לקנות. דמה אילו קופתו של ר''ג וכו' וכלומר דאפי' היו נתונין בביתו של ר' יהושע ובקופתו של ר''ג והיה אומר ר''ג יזכה להמעשר שבתוכה שמא עשה כלום ודאי לא שהרי הוא בכלי של ר''ג וכברשותו הוא עד שיסיים לו המקום ויזכה להמקום לקנות המעשר ע''י כך:
רִבִּי רְדִיפָה אָמַר אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי יִרְמְיָה וְרִבִּי יוֹסֵי. חַד אָמַר הָרָאוּי לִיטּוֹל זָכָה. וְחַד אָמַר הָרָאוּי לִיתֵּן זָכָה. מָאן דָּמַר הָרָאוּי לִיטּוֹל זָכָה כָּל שֶׁכֵּן רָאוּי לִיתֵּן. וּמָן דְּאָמַר הָרָאוּי לִיתֵּן הָא לִיטּוֹל לֹא.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ר' רדיפה אמר איתפלגון וכו' כל זה עד סוף הלכה גרסינן. לה לעיל בפ''ד דפאה בה''ו ושם תמצא מבואר הכל עם השייך להאי ענינא:
הָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל מָאן דְּאָמַר הָרָאוּי לִיטּוֹל זָכָה. וְתַמָּן תַּנִּינָן תֵּן גֶּט זֶה לְאִשְׁתִּי שֶׁכֵּן רָאוּי הוּא לְקַבֵּל גֶּט בִּתּוֹ. וּשְׁטָר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי שֶׁכֵּן הוּא רָאוּי לְקַבֵּל שְׁטָר שִׁחְרוּרוֹ. וְתַנִּינָן הִתְקַבֵּל גֶּט זֶה לְאִשְׁתִּי אוֹ הוֹלִךְ גֶּט זֶה לְאִשְׁתִּי אִם רָצָא לְהַחֲזִיר יַחֲזִיר. וְהָעֶבֶד רָאוּי לְהוֹלִיךְ אֶת הַגֶּט. פָּתַר לִצְדָדִין הִיא מַתְנִיתָא.
Traduction
מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל מָאן דְּאָמַר הָרָאוּי לִיתֵּן זָכָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן עִישּׂוּר אֶחָד שֶׁאֲנִי עָתִיד לִימוֹד נָתוּן לַעֲקִיבָה בֶּן יוֹסֵף שֶׁיִּזְכֶּה בוֹ לָעֲנִייִם וּמוּשְׂכָּר לֹו מְקוֹמוֹ. וְרִבִּי עֲקִיבָה רָאוּי הוּא לִיטּוֹל. פָּתַר לָהּ עַד שֶׁלֹּא הֶעֱשִׁיר. וַאֲפִילוּ תֵימַר מִשֶּׁהֶעֱשִׁיר תִּיפְתָּר כְּשֶׁהָיָה פַּרְנָס וְיַד הַפַּרְנָס כְּיַד הֶעָנִי.
Traduction
מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָֽמְרָה הָרָאוּי לִיטּוֹל זָכָה. דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר בְּבַעַל הַבַּיִת עָשִׁיר נֶחְלְקוּ. אֲבָל בְּבַעַל הַבַּיִת עָנִי מִתּוֹךְ שֶׁרָאוּי לִיטוֹל זָכָה.
Traduction
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source