Vayedaber

Ma'asser Cheni

Daf 27b

חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּרִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶלְמַיי מַשְׁקֶה זֵיתָא מְשַׁח. אֲמַר לֵיהּ תִּיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא לְאִימֵּיהּ הוּא חֲכַם. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּרִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַי עֵינִי נָֽשְׁקָה חֲבֵירָתָהּ. אֲמַר לֵיהּ תִּיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא לְאַחְתֵּיהּ הוּא חֲכַם. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי אִית לִי תְּלָתָא עֵיינִין. אֲמַר לֵיהּ 27b תַּנּוּרִין אַתְּ עֲבִיד תַּרְתֵּין עֵיינֵיךְ וְעֵינָא דְתַנּוּרָא. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי אִית ליהּ אַרְבָּעָה אוּדְנִין. אָמַר לֵיהּ מַלּוֹי אַתְּ תַּרְתֵּי אֻדְנֵיךְ וְתַרְתֵּי אוּדְנוֹי דִגְרָבָא. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי בִּרְייָתָא עָֽרְקִין מִן קוֹמוֹי. אֲמַר לֵיהּ דְּאַתְּ מֵייתֵי אִיזַייָא וְכָל עָמָּא עָֽרְקִין מִן קֳדָמָךְ. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי לְבִישׁ חַד פִּינַקְס דִּתְרֵי עָשָׂר לְוָחִין. אֲמַר לֵיהּ אִיסְטְוָוא דְּהַהוּא גַבְרָא אִית בָּהּ תְּרֵי עָשָׂר מַרְקָעָן. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי בְּלַע חַד כּוֹכָב. אֲמַר לֵיהּ תִיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא יְהוּדַאי קְטַל דִּכְתִיב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמִי כַּרְמֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא מַסִּיק חַסִּין. אֲמַר לֵיהּ חַמְרֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא מֵיפוֹק בַּסִּים וְאַתְּ מִינְסַב חַסִּין וּצְבַע בְּכַסִּין.

Traduction

Une personne vint auprès de R. Ismael bar Yossé lui raconter avoir vu dans un rêve qu’il arrosait un olivier avec de l’huile. -Que le souffle de cet homme s’évapore, dit-il, puisqu’il a des relations illicites avec sa mère! Un homme vint auprès de R. Ismael bar R. Yossé lui dire: -il me semblait voir en songe que l’un de mes yeux baisait son voisin. -Maudit soit cet homme, s’écria le rabbi, puisqu’il a des relations illicites avec sa soeur! Un autre vint auprès de lui disant avoir vu en songe qu’il a trois yeux (166)Midrash rabba sur les (Qo 1. -Tu sera boulanger, lui dit R. Ismaël, et outre tes deux yeux tu auras l’oeil du four ouvert devant toi. Un autre encore vint auprès de lui raconter avoir vu en songe qu’il avait 4 oreilles. -C’est que, lui dit R. Yossé tu seras tonnelier; et outre tes 2 oreilles, tu tiendras celles (les 2 anses) des tonneaux. Un autre homme vint lui dire avoir vu en songe que toutes les créatures fuyaient devant lui. -C’est que, lui dit R. Ismael, tu apporteras des chardons, oisoi, et tous te fuiront. Un autre vint auprès de lui dire qu’il s’était vu en songe affublé d’un écritoire, pinax, muni de 12 planches. -C’est que, dit-il, ta couverte d’ane, isto'', a 12 taches. Un autre vint auprès de R. Ismael lui dire: il me semblait en songe que j’avalais une étoile. -Maudit soit cet homme, s’écria-t-il, qui est un meurtrier, comme il est dit (Nb 24, 17): un astre s’est élancé de Jacob. Un autre se présenta en disant: j’ai vu des herbes amères pousser dans la vigne de mon prochain. -C’est que, dit-il, ton vin se tournera en vinaigre, et tu prendras des herbes amères pour les tremper dans ce vinaigre, et manger cette mixture.

Pnei Moshe non traduit

חד בר נש. נכרי היה:

משקה זיתא משח. השמן הוא משקה להזית וא''ל תיפח רוחיה דההוא גברא לאימיה הוא חכים מכיר הוא לאמו שבא עליה וזה השמן משקה להזית והוא יצא מן הזית:

לאחתיה הוא חכים. לאחותו הוא מכיר שבא עליה וזה רמז כמו ששתי העינים הן בגוף אחד כך זה בא על אחותו שבאו שניהן ממקום אחד:

תנורין את עבד. המלאכה שלך לעשות התנור וא''כ תרתין הן עיניך והשלישי עינו של תנור שעושין לו כפתח להוציא העשן במס' כלים בפ''ח השרץ שנמצא בעין של תנור:

מלוי את. ממלא גרבי יין אתה והשנים הן אזניך והשתים אזני הגרבא:

ברייתא. הבריות בורחין מלפני וא''ל שאתה מביא איזייא והן הקוצים כסוחים והכל יברחו מפניך שלא יכשלו בהם:

איסטווא דההוא גברא. האיצטבא שלך יש בה י''ב מרקען הן כמו השליבות שמרוקעין ומרוחקין זה מזה:

דכתיב דרך כוכב מיעקב. ולפיכך נמשלו ישראל לכוכבים:

מסיק חסין. עולין בו חזרת והוא חסא וא''ל היין שלו יהיה מתוק הרבה ואתה תצטרך להביא חסא ותצבע להיין לערבו עם זה בהכוסות:

חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי מִיתַמַּר לִי הָכֵין זְרַק אֶצְבַּעְתָּךְ נְחַת. אֲמַר לֵיהּ הַב לִי אַגְרִי וַאֲנָא אֲמַר לָךְ. אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמִי מִיתַמַּר לִי הָכֵין תִּיהֲוֵי נְפַח בְּפוּמָךְ. אֲמַר לֵיהּ הַב לִי אַגְרַאי וַאֲנָא אֲמַר לָךְ. אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמִי הָכֵין זְקֵיף אֶצְבַּעָךְ. אֲמַר לֵיהּ לָא אָֽמְרִית לָךְ הַב לִי אַגְרִי וַאֲנָא אֲמַר לָךְ. כַּד דְּאִיתַמַּר לָךְ הָכֵין נְחַת דִּילְפָא בְחִיטָּךְ. כַּד אִיתַמַּר לָךְ הָכֵין אִינַפְּחָן. כַּד אִיתַמַּר לָךְ הָכֵין צָֽמְחִין.

Traduction

Un autre vint dire à Ismael: j’ai vu en songe que l’on me disait de diriger les doigts en bas. -Donne le salaire dû, dit R. Ismael, et je te l’expliquerai. L’homme continua: -je voyais en songe que l’on me disait de souffler avec la bouche. -Donne le salaire dû, répéta le rabbi, et je te l’expliquerai. -Enfin, dit l’homme, j’ai eu un 3e rêve, où l’on me disait de dresser les doigts en l’air. -Je t’ai déjà dit de payer le salaire dû; après quoi, tu auras les explications. Or, tu as d’abord rêvé d’avoir à descendre les doigts, en signe de ce que toute la gouttière est tombée sur ton froment; puis le vent a soufflé sur ton blé, pour l’amoindrir; enfin, pour achever le mal, la pluie est tombée sur ton grenier, et a fait gonfler ce qui restait.

Pnei Moshe non traduit

מיתמר לי הכין. שאמרו לי כך זרק אצבעתך נחית תזרוק מה שירד באצבעות שלך וא''ל תן לי שכרי ואני אגיד לך ולא נתן לו וחזר וראה שאמרו לו כך תעלה נפיחה ותהיה בפיך ולא רצה להגיד לו עד שיתן שכרו ולא נתן לו וחזר וראה שאמרו לו כך זקוף הוא אצבע שלך וא''ל ולא אמרתי לך תן לי השכר ואני אגיד. לך ועכשיו הפסדת ואני אומר לך כשראית בראשונה שאמרו לך זרוק אצבעותיך נחת זה היה שנחת הדלף בחיטין שלך ואמרו לך תזרוק הדלף ותנקה אותן ובשני' כשאמרו לך כך תיהוי נפח בפומך כבר נפחו החטין וכד איתמר לך הכין עכשיו זקיף הוא אצבעך כבר צמחו ונתקלקלו הכל:

חַד כּוּתַיי אֲמַר אֲנָא אֵיזִיל מַפְלֵי בְּהָדֵין סַבָּא דִיהוּדָאֵי. אֲתָא לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי אַרְבַּע אֲרָזִין וְאַרְבַּע שִׁיקְמִין מַקְנִיתָא אִדְרָא תוֹרְתָא וְהַהוּא גַבְרָא יְתִיב מִדְרָךְ. אֲמַר לֵיהּ תִיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא לֵית הָדֵין חֲלָם. אֲפִילוּ כֵן לֵית אַתְּ נְפִיק רֵיקָן. אַרְבַּעְתֵּי אַרְזֵי אַרְבַּעְתֵּי שִׁיטָּתֵיהּ דְּעַרְסָא. אַרְבַּעְתֵּי שִׁקְמֵי אַרְבַּעְתֵּי כּוֹרְעֲתָא דְּעַרְסָא. מַקְנִיתָא מַרְגְּלָתָא. אִדְרָא בְּרָא דְתִבְנָא. תּוֹרְתָא אֶצְבְּעָתָא. וְהַהוּא גַבְרָא יְתִיב מִדְרָךְ. וְהוּא גַבְרָא רְבִיע בְּגַוֵּיהּ לָא חֲיַי וְלָא מֲיִית. וְכֵן הֲוָות לֵיהּ.

Traduction

⁠— Un païen se rendit chez lui, se promettant de railler ce vieux juif (167)Ibid. Il lui dit avoir vu en songe 4 cèdres, 4 sycomores, puis des joncs, une peau dora de vache, et un homme assis dessus s’y appuyait. -Maudit soit ce questionneur, dit R. Ismael; je sais bien que tu n’as rien rêvé. Cependant je ne te renverrai pas sans explication: les 4 cèdres représentent les 4 côtés du lit; les 4 sycomores sont les 4 jointures (ou pieds); le jonc représente la partie horizontale de la couche; la peau vue sera étendue sur la balle remplie de paille; et un homme s’y appuiera parce que son corps y sera suspendu entre la vie et la mort. Et, en effet toute cette prédiction se réalisa.

Pnei Moshe non traduit

אנא איזל ומפלי. אני הולך ואשחוק בהדין סבא דיהודאי שהוא אומר שיודע פתרון החלומות ואני אומר לו דבר שלא היה ולא נברא ואראה מה יאמר לי:

מקניתא. מה שמשימין תחת הרגל להדום אדרא הוא מוכין תוריתא שורות שורות וההוא גברא יתיב עליהון ומדריך עושה צרכיו וא''ל ר' ישמעאל תיפח רוחיה דהאי גברא אין זה חלום כלל ואעפ''כ הואיל והגדת לי לא אשיב אותך ריקם ואני פותר לך ד' ארזים הן ד' שיטות ארוכות המטה והד' שקמי הן ד' כרעי המטה והמקניתא הוא מרגלתא הרגל והוא עץ התחתון שמעמידין עליו המטה והאדרא הוא ברא של התבן של המטה והתוריתא אצבעתא הן שורות העצים שהן עשויות כאצבעות ומסרגין החבלים עליהן ומה שראית דהוא גברא יתיב ומדריך כך הוא שהוא ישכב וירבע בתוך המטה ולא חי ולא מת אלא תמיד בחליו ועושה צרכו עליה וכן הוות ליה כפתרונו של ר' ישמעאל:

חָדָא אִיתָא דַּאַתְיָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. אָֽמְרָה לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי תִּינְייָתָא דְבַיְתָא מִיתְבְּרָא. אֲמַר לָהּ דְּאַתְּ מוֹלַד בַּר דָּכָר אָֽזְלָה וְיָֽלְדָה דָכָר. בָּתַר יוֹמִין אָֽזְלָה בָּעֵיָא לֵיהּ. אָּֽמְרִין לָהּ תַּלְמִידוֹי לֵית הוּא הָכָא. אָּמְרִין לָהּ מָה אַתְּ בָּעֵייָא מִינֵיהּ. אָֽמְרָה לוֹן חֲמִית הַהִיא אִיתְתָא בְּחֶילְמַאי תִּינְייָתָא דְבַיְתָא מִיתְבְּרָא. אָּֽמְרִין לָהּ דְּאַתְּ מוֹלַד בַּר דָּכָר וּבַעֲלָהּ דְּהַהִיא אִיתְתָא מַייִת. כַּד אֲתָא רִבִּי לָֽעְזָר תַּנּוּן לֵיהּ עוּבְדָּא אֲמַר לוֹן קְטַלְתּוּן נְפַשׁ לָמָּה שֶׁאֵין הַחֲלוֹם הוֹלֵךְ אֶלָּא אַחַר פִּתְרוֹנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה.

Traduction

Une femme vint auprès de R. Eleazar (168)Bereschith rabba, 89, et lui dit: J’ai vu en rêve que le second linteau de la maison se brisait. -C’est que, lui dit-il, tu enfanteras un garçon: ce qui se réalisa. Quelque temps après, elle vint encore consulter ce rabbin. -Il est absent, dirent les disciples; que lui veux-tu? -Elle dit: une telle femme a vu en songe que le second linteau de la maison se brisait. -C’est signe, répondirent-ils (d’après l’exemple précédent), qu’elle va enfanter un garçon et que cette femme perdra son mari. Lorsque R. Eléazar revint, on lui raconta ce qui s’était passé. -C’est comme si vous aviez tué une âme, leur dit-il; car le songe n’a de valeur que selon l’explication qui en est donnée, conformément à ces mots (Gn 41, 13): Et comme il avait pronostiqué, ainsi fut-il.

Pnei Moshe non traduit

חדא איתה. אשה אחת באת לפני ר''א וא''ל ראיתי תיניתא המשקוף של הבית נשבר ופתר לה שתלד בן זכר על שם היולדת היושבת על המשבר והמשקוף הוא זכר ששוקף על האסקופה:

לית הוא הכא. הרבי שלנו אינו בכאן ומה אתה רוצה ממנו והגידה להם החלום ופתרו שתלד בן זכר ובעלה ימות והוא המשקוף של הבית וכשחזר ר''א לביתו וספרו לו המעשה אמר להם מה עשיתם הרגתם את הנפש ולמה כן לפי שאין החלום הולך אלא אחר פתרונו כדכתיב:

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִין אַחַר פִּתְרוֹנֵיהֶן חוּץ מִן הַיַּיִן. יֵשׁ שׁוֹתֶה יַיִן וְטוֹב לוֹ. יֵשׁ שׁוֹתֶה יַיִן וְרַע לוֹ. תַּלְמִיד חָכָם שׁוֹתֶה וְטוֹב לוֹ. עַם הָאָרֶץ שׁוֹתֶה וְרַע לוֹ.

Traduction

R. Yohanan dit (169)Berakhot 57a: on se dirige pour tous les rêves d’après leur explication, sauf pour la vision du vin: tantôt le rêve d’en avoir bu est favorable; tantôt il est mauvais. Lorsque le savant rêve d’en avoir bu, c’est bon signe; lorsque c’est un ignorant, c’est mauvais signe.

Pnei Moshe non traduit

חוץ מן היין שיש שותה וטוב לו. אם הוא ת''ח ויודע לשתות במדה וכדי להוסיף כח בתורה וע''ה ששותה הרבה רע לו וא''כ אין פתרון ליין אלא הכל לפי מה שהוא אדם:

חַד בַּר נַשׁ אֲתֵי גַבֵּי רִבִּי עֲקִיבָה אֲמַר לֵיהּ חֲמֵית בְּחֶילְמַאי רַגְלִי קְטִינָא. אֲמַר לֵיהּ דְּמוֹעֲדָא מַייְתֵי וְלֵית מֵיכַל קוֹפָּד. אֲתָא חַד חוֹרָן לְגַבֵּיהּ אֲמַר חֲמֵית בְּחֶילְמַאי רַגְלִי מְסוֹבְלָא. אֲמַר לֵיהּ מוֹעֲדָא מַייְתֵי וְאִית לָךְ קוֹפָּד סַגִּי. חַד תַּלְמִיד מִן דְּרִבִּי עֲקִיבָה הֲוָה יְתִיב וְאַפּוֹי מְשַׁנְייָן אֲמֵר לֵיהּ מַהוּ כֵן. אָמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי תְּלַת מִילִין קַשְׁייָן בַּאֲדָר אַתְּ מַייִת וְנִיסָן לֵית אַתְּ חֲמֵי וּמַה דְאַתְּ זְרַע לֵית אַתְּ כְּנַשׁ. אָמַר לֵיהּ תְּלַתֵיהוֹן טָבָא אִינּוּן. בַּהֲדָרָא דְאוֹרֵייתָא אַתְּ מְרוֹמְמָא וְנִיסִין לֵית אַתְּ חֲמֵי וּמַה דְאַתְּ זְרַע לֵית אַתְּ כְּנַשׁ. וּמַה דְאַתְּ מוֹלִיד לֵית אַתְּ קְבַר.

Traduction

Un homme se présenta à R. aqiba, en lui disant: j’ai vu en rêve que j’avais un pied plus petit que l’autre. -C’est que, lui dit aqiba, à l’arrivée du prochain jour de fête, tu n’auras pas de viande à manger. Un autre vint auprès de lui raconter qu’il avait vu en rêve son pied chargé, allongé. -Cela indique, lui dit R. aqiba, qu’à la prochaine fête tu auras plus de viande qu’il ne t’en faut. Un disciple de R. aqiba était assis le visage tout bouleversé. -Qu’as-tu, lui demanda son maître? -J’ai vu en songe trois choses pénibles, lui répondit l’élève: je mourrai au mois d’Adar, je ne verrai pas Nissan (qui suit), et je ne recueillerai pas de ce que j’ai semé. -Toutes trois, au contraire, dit le maître, vont se tourner en bien: par la majesté (170)Jeu de mots entre Hadar, majesté, et Adar de la Loi tu seras élevé; tu ne subiras pas d’épreuves (171)Autre jeu de mots entre nissayon épreuve, et Nissan; enfin tu n’enfouiras pas ce que tu auras semé, c.-à-d., que tu n’enterras pas le fils qui te naîtra.

Pnei Moshe non traduit

רגלי קטינא. נתקטן או רגלי קטיעה יפתר לו כשיבא המועד ולא ימצא לאכול בו בשר וזהו הרגל שלו קטיעה:

רגלי מסובלא. הרגל שלי הוא מסורבל וכבד עלי המשא יפתר לו כשיבוא מועד הרגל יהיה לו הרבה בשר לאכול:

ואפוי משניין. פניו זועפים ושאל לו על מה זה והגיד לו שראה חלום בשלשה דברים קשים באדר וכו' ופתר ליה ר''ע ואמר אלו השלשה הכל הן לטובה בהדרא דאורייתא אתה מתרומם ותתגדל עד יום מותך וניסן לית את חמי שלא תבא לידי נסיון ואין אתה צריך לניסין ומה שראית מה דאת זרע אין אתה מאסף זהו מה שאתה מוליד אין אתה קובר אותם כ''א כולם יהיו בחיים שלמים וקיימים:

הדרן עלך המוליך פירות

Ma'asser Cheni

Daf 28a

משנה: 28a כֶּרֶם רְבָעִי מְצַייְנִים אוֹתוֹ בְקוֹזְזוֹת אֲדָמָה וְשֶׁל עָרְלָה בְחַרְסִית וְשֶׁל קְבָרוֹת בְּסִיד וּמַמְחֶה וְשׁוֹפֵךְ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בַּשְּׁבִיעִית וְהַצְּנוּעִין מַנִּיחִין אֶת הַמָּעוֹת וְאוֹמֵר כָּל הַנִּלְקָט מִזֶּה מְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ.

Traduction

La désignation des plants de vigne de 4e année (172)Pour que le passant ne mange pas de ce fruit interdit hors Jérusalem, on lui fait une marque. Cf. Babli, Baba Qama 69a se fait par des mottes de terre; le prépuce des arbres (ou ceux des 3 premières années), par du mortier (plus résistant); enfin on indique l’emplacement des tombes (173)Leur approche impure est interdite aux cohanim par de la chaux que l’on délaye à l’eau chaude et que l’on y verse ensuite. Ce n’est nécessaire, dit R. Simon b. Gamliel, qu’en la 7e année (où tout est abandonné à tous, et il faut éviter les erreurs). Quant aux personnes pieuses ou consciencieuses (174)Le même terme se trouve en (Kilayim 9, 5). Cf. Baba Qama 68a en cette année, elles déposent de l’argent afin de racheter le plant de vigne de 4e année, et elles déclarent que tout ce qui en serait cueilli sera considéré comme racheté par cet argent (et autorisé).

Pnei Moshe non traduit

מתני' כרם רבעי מציינין אותו בקוזזות אדמה. בפיסת רגבי אדמה היו נותנין סביבות הגבולין לסימן להודיע שהוא רבעי ואסור בלא פדיון והסימן באדמה דכשם האדמה דאיכא הנאה מינה לאחר זמן בחרישה וזריעה וקצירה אף האי נמי איכא הנאה מיניה לאחר הפדיון:

ושל ערלה היו מציינין בחרסית. בחתיכות החרסים דהסימן הוא מה החתיכות החרס ליכא הנאה מינייהו אף האי ליכא ביה הנאה כלל:

ושל קברות. שיפרשו משם הכהן והנזיר עושין הסימן בסיד לפי שהסיד לבן כעצמות וממחה הסיד במים כדי שיתלבן ביותר ושופך סביבות הקבר:

אמר רשב''ג בד''א. שעושין סימן לרבעי ולערלה בשביעית שהכל הפקר ויד הכל שוין בה ונוטלים בהיתר לפיכך עושין סימן שיפרשו מאלו האסורין אבל בשאר שני שבוע שהן באין לגזול יניחם ויאכלו דבר האסור ע''ש הלעיטהו לרשע וימות והלכה כרשב''ג:

והצנועין. שהן מדקדקין על עצמן ורוצין שבשביעית שהפקר הוא יהיו נהנין הכל מרבעי מניחין את המעות ואומרין כל הנלקט מזה הרבעי יהא מחולל על המעות האלו ולפי שאי אפשר לפדותו במחובר שהרבעי דינו כמעשר שני שאינו נפדה במחובר לפיכך אומרים כל הנלקט מזה יהא מחולל על המעות האלו וברשותייהו קאי לפדותו:

הלכה: זוּנָא שָׁאַל לְרִבִּי מַה נִיתְנֵי. כֶּרֶם רְבָעִי אוֹ נֶטַע רְבָעִי. אָמַר לוֹן פֻּקּוּן שְׁאָלוּן לְרִבִּי יִצְחָק רוֹבָא דְּבָחַנִת לֵיהּ כָּל מַתְנִיתָא. נַפְקוּן וְשָׁאֲלוּן לֵיהּ. אָמַר לוֹן קַדְמִיָּא כֶּרֶם רְבָעִי וְתִנְייָנָא נֶטַע רְבָעִי. רִבִּי זְעִירָא קָבַל לְסַבַּיָּא דִהֲווֹן בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי יִצְחָק רוֹבָא דְּלָא בָחֲנוּן כָּל מַתְנִייָתָא מִינֵיהּ.

Traduction

Zouga demanda à Rabbi: est-ce qu’il est question dans la Mishna des plants de vigne de 4e année (175)B. Berakhot 35a, ou de toute autre plantation? -Allez, répondit-il, demandez à R. Isaac Rouba, qui connaît à fond tous les textes mishniques. On se rendit auprès de lui, on l’interrogea, et il répondit: dans la 1ere partie de la Mishna, il est question de plant de vigne; dans la seconde, de toute autre plantation. Aussi, R. Zeira reprochait aux vieillards contemporains de R. Isaac Rouba de ne pas connaître aussi bien et par lui tous ces textes.

Pnei Moshe non traduit

גמ' זונא שאל לרבי מה ניתני וכו'. כלו' באלו המשניות הקודמות בפרק הזה היאך ניתני כרם רבעי או נטע רבעי וא''ל צאו ושאלו לר' יצחק הגדול:

דבחנת ליה כל מתניתא. כלומר אע''פ שאני הוא הסותם המשנה מ''מ מסרתי לו ההבחנה שלכל המשנה שהוא יבחין לסדר אותן על הסדר:

קדמייא כרם רבעי ותינייא נטע רבעי. כלומר כך סדרתי אותם המשניות הקודמות שבפ' הזה עד משנה הרביעית סדרתי לשנות בהן כרם רבעי והשניות שהוא ממשנה רביעית עד סוף כל הפרק סדרתי לשנות בהן נטע רבעי וכך נשנין הם לפנינו:

ר' זעירא מקבל לסביא וכו'. כלומר הי' קובל על אלו הזקנים שהיו בימי ר' יצחק רבה שלא ביחנו ממנו לכל המשנה ולידע טעם הסדר שלו שסידר בפקודת רבי:

תַּנֵּי כֶּרֶם רְבָעִי מְצַייְנִים אוֹתוֹ בְקוֹזְזוֹת אֲדָמָה שֶׁהוּא לְשָׁעָה. שֶׁל עָרְלָה בְחַרְסִית בְּחִיוְורָא שֶׁהוּא יוֹתֵר מִכֵּן. וְשֶׁל קְבָרוֹת בְּסִיד דּוּ יוֹתֵר מִכֵּן. תַּנֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶן שָׁאוּל אִם הָיוּ יְחִידוֹת תּוֹלֶה בָהֶן אָזְנֵּי חָבִיּוֹת.

Traduction

⁠— On a enseigné: la désignation des plants de vigne de 4e année se fait par des mottes de terre, parce qu’il suffit d’une indication passagère, pour la présente année; le prépuce des arbres sera indiqué par du mortier, parce que cet objet plus résistant durera les 3 ans d’interdiction; enfin, pour l’emplacement des tombes, on emploiera la chaux délayée, parce qu’elle dure davantage et persiste toujours. On a enseigné que R. Tahlifa b. Saul dit: si les arbres qui représentent ces plants sont isolés, on y suspendra des anses de tonneau d’argile comme indication.

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא פ''ה כרם רבעי וכו' ומפרש הש''ס מפני שהוא לשעה שאינו אסור אלא לפי שעה עד שיפדה לפיכך באדמה שאינו מתקיים אלא לשעה:

ושל ערלה בחרסית. טעמא מפני שהוא בחיוורא יותר מכאן כלו' שהוא מתקיים ביותר החיוורא והסימן של חרסית מבאדמה ושל קברות בסיד מפני שהוא מתקיים החיוורא שלו עוד יותר מכאן:

אם היו יחידות. כלו' שהאילנות של ערלה היו חשובין ביותר ויחידות הן תולה בהן אזני חבית של חרס לפי שהן מתקיימין יותר ולהחשובים צריך לעשות להם סימן יותר מתקיים מפני שהכל רצין אחריהם לאכול מהם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source