Ma'asser Cheni
Daf 27a
נִתְחַלְּפוּ לוֹ. 27a תַּמָּן תַּנִּינָן זִימֵּן שְׁחוֹרִין וּמָצָא לְבָנִים לְבָנִים וּמָצָא שְׁחוֹרִים שְׁנַיִם וּמָצָא שְׁלֹשָׁה אֲסוּרִין. שְׁלֹשָׁה וּמָצָא שְׁנַיִם מוּתָּרִין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא דְּרִבִּי הִיא. דְּתַנֵּי מָאתַיִם וּמָצָא מְנָה הַמְּנָה נוּטָּל דִּבְרֵי רִבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים חוּלִין. חָזַר וְאָמַר דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא שַׁנְייָא הִיא בְגוֹזָלִין שֶׁדַּרְכָּן לִפְרוֹחַ. וְהָתַנֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל הִיא הַדָּבָר בְּגוֹזָלִין הִיא הַדָּבָר בְּבֵצִים. הֲוֵי דְּרִבִּי הִיא. תַּמָּן הוּא הִנִּיחַ הוּא מָצָא בְּרַם הָכָא אָבִיו הִנִּיחַ אָבִיו מָצָא. רִבִּי בּוּן בַּר כֹּהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יֹסֵא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא הוֹרֵי רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי כְּהָדָא דְּרִבִּי.
Traduction
⁠— Quelle sera la règle lorsque de l’argent de seconde dîme se trouvera confondu avec le profane? Comme notre Mishna déclare-t-elle le tout profane, puisque l’on a enseigné ailleurs (161)''Mishna, Betsa, ch.1, 4. Cf. Série Jérusal. ibid. ( 60c); b. ib., 10b'': si en cas de destination de tourterelles noires pour la fête dans le 1er nid, on y trouve des blanches (qui devaient se trouver dans le 2e nid), ou si après avoir déterminé des blanches on y trouve des noires, elles sont interdites au jour de fête comme nouvelles arrivées (et l’on admet pas qu’il y a eu un simple échange); si l’on en a fixé deux et que l’on y trouve trois, elles sont interdites, parce qu’il y a certainement une nouvelle venue; si au contraire on avait fixé trois et que l’on en trouve seulement deux, elles sont permises (une seule est envolée). Ce dernier cas, auquel il est permis d’en user, doit être conforme, dit R. Jacob b. Aha au nom de R. Yossé, à l’opinion de Rabbi, puisqu’il est dit finalement: lorsqu’on a annoncé 200 dinars et que l’on en trouve seulement la moitié, on prend ce mané (les 100 dinars), selon Rabbi (162)Il suppose que l'on aura pris la moitité et laissé le reste comme dîme, de même que sur 3 tourterelles l'une est partie; mais selon les autres sages, le tout sera tenu pour profane. Puis, il renonça à cet avis en disant que cet enseignement peut se conformer à tous, et s’il est vrai que, pour les tourterelles les rabbins permettent aussi d’en tirer parti au jour de fête, c’est qu’elles ont l’habitude de s’envoler et les autres sont permises (tandis qu’ici, pour la 2e dîme déplacée, tout a dû être enlevé et le reste est profane). Mais R. Halafta b. Shaoul n’a-t-il pas enseigné que la règle est la même aussi bien pour des tourterelles que pour des oeufs, et n’en résulte-t-il pas que c’est seulement conforme à Rabbi? C’est que, pour la destination au jour de fête, la même personne qui a posé les objets la veille doit aussi les retrouver au lendemain; tandis qu’ici, pour la 2e dîme, le père a posé dans un coin ce que le fils n’y trouve plus. R. Aboun b. Cohen dit en présence de R. Yossa au nom de R. Aha b. Zabda a professé au sujet de la 2e dîme une règle analogue à l’avis de Rabbi (la même personne ayant remis et trouvé l’argent, il est sacré comme dîme).
Pnei Moshe non traduit
גמ' תמן תנינן. בפ''ק דביצה וגרסינן שם נמי להסוגיא זימן שחורים בעי''ט ולמחר מצא לבנים במקום השחורים והשחורים מצא במקום הלבנים שזימן וכן שנים ומצא שלשה הרי אלו אסורין דאמרינן הני אחריני נינהו:
שלשה ומצא שנים מותרין. דאמרינן חד מינייהו אזיל לעלמא והני אינהו דאזמינהו נינהו:
דרבי היא. מתני' דביצה דתני בתוספתא פ''ה דרבי ורבנן פליגי בדינא דמתניתין דהכא במאתים ומצא מנה:
המנה ניטל. כלומר מנה אחת ניטל ונשאר מנה מעשר מונח וכדסתמא דמתני. הכא וחכמים אומרים הכל חולין דאמרינן כל המעשר ניטל והני מעות אחריני נינהו וא''כ מתניתין דביצה נמי כרבי היא דאזלא:
חזר ואמר. דלא היא אלא מתני' דביצה איכא לאוקמי כדברי הכל דשנייא הוא בגוזלין שדרכן לדדות ולפרוח והלכך אפי' לרבנן תלינן דהאחד הלך והשנים נשארו אבל הכא דהמעות ניטלין הן הלכך אמרינן דהכל ניטל והני אחריני וחולין הן:
והתני רבי חלפתא. דאין חילוק בדינא דמתניתין דביצה בין הניח וזימן גוזלות ובין הניח וזימן ביצים דאם הניח שלשה ביצים ומצא שנים מותרין ולא חיישינן דשמא אחריני נינהו ונולדו ביום טוב והשתא על כרחך דטעמא לאו משום דעשוין לפרוח דלא שייכא בביצים הוי על כרחך דמתניתין דביצה דרבי הוא:
תמן הוא הניח הוא מצא ברם הכא אביו הניח ובנו מצא. כצ''ל וכך הוא בביצה שם. כלומר דלעולם אימא לך דמתניתין דביצה כד''ה אתיא ואפילו רבנן מודו דאמרינן הנשארים הן הן הראשונים שהזמין ואחד מהן נשמט או נאבד ולפיכך הוא הדבר בגוזלות והוא הדבר בביצים משום דהתם הוא הניח אותם והוא מצא עכשוו שנים ומהיכי תיתי נימא דניטלו דאם היה נוטל היה נוטל את כולן אבל הכא אביו הוא שהניח ובנו הוא שמצא הלכך אמרינן אביו בעצמו הוא שנטלן אח''כ ושכח מלומר לבנו וא''כ אלו שנמצאו הכל חולין ורבי ס''ל דאי איתא שאביו הטלן אח''כ היה אומר לבנו ובהאי סברא הוא דפליגי הכא:
הורי ר' בא בר זבדא. במעשר שני כהדא דרבי. דאמרינן מנה מונח מנה מוטל וכסתמא דמתני' ושאני במתני' דביצה וכדאמרן:
הֲרֵי שֶׁהָיָה מִצְטָעֵר עַל מָעוֹתָיו שֶׁלָּאָבִיו. נִרְאֶה לוֹ בַחֲלוֹם כָּךְ וְכָךְ הֵם וּבִמְקוֹם פְּלוֹנִי הֵם. אָתָא עוּבְדָּא קוֹמֵי רַבָּנִין אָֽמְרִין דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי מִצְטָעֵר וַחֲמִי וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא מִסְתַּבְּרָה דְלֹא בְּהוּא דְלֹא מִצְטָעֵר וַחֲמִי. בְּרַם הָכָא כְּמַה דְבַר נַשׁ הֲוֵי הוּא חֲלִים. אָמַר רִבִּי אָבִין מָאן דַּעֲבַד יְאוּת עֲבַד כְּרִבִּי יוֹסֵי.
Traduction
Quelqu’un qui se tourmentait de ne pas pouvoir retrouver l’argent de son père (163)Babli, Sanhedrin 30a eut un songe, dans lequel il vit à quelle somme cet argent s’élevait et où il se trouvait. Lorsqu’on rapporta le fait aux rabbins, ils dirent: les rêves ne font rien grandir ni diminuer (164)Midrash, Bereschith rabba, 68, et Ekha rabba, 1. R. Yona cependant, s’étant tourmenté à ce même sujet, eut un rêve où il vit tout ce qui lui manquait - pourquoi donc dit-on que les rêves ne servent à rien? -Voici, dit R. Yossé, ce que l’on a voulu dire: Lorsque quelqu’un sans se tourmenter de ce qui l’inquiète, a un songe, il se réalisera; mais pour l’homme qui y pense sans cesse et voit en rêve ce qu’il cherche, ce n’est qu’un vain rêve. R. Abin dit: Celui qui veut bien agir se conformera à l’avis de R. Yossé (de ne pas tenir compte du rêve).
Pnei Moshe non traduit
הרי שהיה מצטער על מעותיו של אביו. של מע''ש היכן הם ונראה לו בחלום וכו' ותוספתא היא בפ''ה:
מצטער וחמי ואת אמר הכין. בתמיה הלא נראין הדברים שכך הוא שלפי שהיה מצטער עליהן בא אביו ונראה לו בחלום לומר לו א''כ האמת הוא כן:
אמר ר' יוסי. דהוא גופיה טעמא דלא מיסתברא לסמוך על כך דלא בהוא דלא מצטער וחמי כלומר אלא בההוא דלא היה מצטער ולא היה חושב מזה כלום והיה נראה לו בחלום כך וכך אפשר שהוא אמת אבל הכא שהיה מצטער וחושב על כך אורחא הוא דכמה דבר נש הוי הוא חלם כמו שהאדם הוא במחשבה כך נראה לו בחלום ולפיכך אין זה כלום:
מאן דעביד יאות. הרוצה לעשות ולהתנהג יפה יעשה כהאי דר' יוסי דאין לסמוך על החלום שנראה לו ממה שהיה חושב ביום. ואיידי דאיירי בענינא דחלומות מייתי להאי דלקמן:
חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא. אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַי מִתַמַר לִי אֵיזִיל לְקַפּוֹדָקִיָּא וְאַתְּ מַשְׁכַּח מִדְלָא דְאָבוּךְ. אֲמַר לֵיהּ אֲזַל אָבוֹי דְּהוּא גַבְרָא לְקַפּוֹדָקִיָּא מִן יוֹמוֹי אֲמַר לֵיהּ לָא. אֲמַר לֵיהּ אֵיזִיל מֲנִי עֶשֶׂר שׁוּרִייָן גַּו בֵּייתֵיךְ וְאַתְּ מַשְׁכַּח מִידְלָא דְאָבוּךְ קַפָּא דקוריא.
Traduction
Un homme se rendit auprès de R. Yossé b. Halafta et lui dit: J’ai entendu en rêve que l’on me disait d’aller à Kapodkia (Cappadoce), où je trouverai l’argent de mon père (165)B. Berakhot 56b. -Est-ce que ton père, lui demanda R. Yossé, est jamais allé en cet endroit? -Non, répondit-il. -Alors, poursuivit R. Yossé, va et compte dix poutres dans ta maison et tu trouveras l’argent de ton père à la fin de la dizaine (decuria) de poutres? (cippus, tronc d’arbre).
Pnei Moshe non traduit
חמית בחלמאי. שאמרו לי לך לקפודקיא ותמצא מידלא הן הנכסים של אביך שהן שם וא''ל ר' יוסי הלך אביך לקפודקיא מימיו וא''ל לא וא''ל זיל חשוב ותמנה עשר קורות בתוך ביתך ותמצא הנכסים של אביך שהצניעם שם:
קפא דקוריא. כלומר קפודקיא הוא רמז לקפא דקורות:
חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא. אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי לְבוּשׁ חַד כְּלִיל דְּזַיִת. אֲמַר לֵיהּ דְּאַתְּ מִתְרוֹמְמָא. לְבָתָר יוֹמִין אֲתָא חָד חוֹרָן אָמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי לְבִישׁ כְּלִילָא דְּזַיִת. אָמַר לֵיהּ דְּאַתְּ מַלְקֵי. אָמַר לֵיהּ לְהַהוּא גַבְרָא אָֽמְרָת דְּאַתְּ מִתְרוֹמְמָא וְלִי אָֽמְרָת דְּאַתְּ מַלְקֵי. אָמַר לֵיהּ הַהוּא הֲוָה בִּנְצִיָּא וְאַתְּ בְּחַבָּטִיָּא.
Traduction
@Un autre homme vint auprès de R. Yossé b. Halafta lui raconter s’être vu en songe le front ceint d’une couronne de feuilles d’olivier (et lui en demanda le sens). -Cela indique, dit R. Yossé, que tu t’élèveras dans les grandeurs. Après quelques jours, une autre personne vint dire une seconde fois: -J’ai vu en songe que j’avais le front ceint d’une couronne de feuilles d’oliviers. -C’est que, lui dit R. Yossé, tu sera frappé. -Cependant, répliqua cet homme, tu as dit l’autre jour à tel homme que ce rêve est un signe de grandeur? -C’est que, répondit R. Yossé, lui a eu la vision des olives en floraison, et toi tu les as vu mûrir jusqu’à tomber par terre.
Pnei Moshe non traduit
כליל דזית. עטרה של זית וא''ל דאתה עתיד להתרומם לבתר יומין ובא איש אחר ושאל לו שראה ג''כ כחלום הזה שהוא לבוש בעטרה של זית והשיב לו דסופך ללקות ושאל לו מפני מה אמרת לזה שעתיד להתרומם ולי אמרת דאת מלקי והשיב לוההוא גברא הוה חזי הזית בנציא בשעה שעלתה ניצו וכך אמר לו וזה הוא רמז שעתיד להתגדל כזה הזית שהוא בניצו ועומד להתגדל אבל אתה אמרת לי שראית הזית בחבטיא בשעה שחובטין אותו לפיכך אמרתי לך דאת מלקי:
Ma'asser Cheni
Daf 27b
חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּרִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶלְמַיי מַשְׁקֶה זֵיתָא מְשַׁח. אֲמַר לֵיהּ תִּיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא לְאִימֵּיהּ הוּא חֲכַם. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּרִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַי עֵינִי נָֽשְׁקָה חֲבֵירָתָהּ. אֲמַר לֵיהּ תִּיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא לְאַחְתֵּיהּ הוּא חֲכַם. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי אִית לִי תְּלָתָא עֵיינִין. אֲמַר לֵיהּ 27b תַּנּוּרִין אַתְּ עֲבִיד תַּרְתֵּין עֵיינֵיךְ וְעֵינָא דְתַנּוּרָא. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי אִית ליהּ אַרְבָּעָה אוּדְנִין. אָמַר לֵיהּ מַלּוֹי אַתְּ תַּרְתֵּי אֻדְנֵיךְ וְתַרְתֵּי אוּדְנוֹי דִגְרָבָא. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי בִּרְייָתָא עָֽרְקִין מִן קוֹמוֹי. אֲמַר לֵיהּ דְּאַתְּ מֵייתֵי אִיזַייָא וְכָל עָמָּא עָֽרְקִין מִן קֳדָמָךְ. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי לְבִישׁ חַד פִּינַקְס דִּתְרֵי עָשָׂר לְוָחִין. אֲמַר לֵיהּ אִיסְטְוָוא דְּהַהוּא גַבְרָא אִית בָּהּ תְּרֵי עָשָׂר מַרְקָעָן. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי בְּלַע חַד כּוֹכָב. אֲמַר לֵיהּ תִיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא יְהוּדַאי קְטַל דִּכְתִיב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמִי כַּרְמֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא מַסִּיק חַסִּין. אֲמַר לֵיהּ חַמְרֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא מֵיפוֹק בַּסִּים וְאַתְּ מִינְסַב חַסִּין וּצְבַע בְּכַסִּין.
Traduction
Une personne vint auprès de R. Ismael bar Yossé lui raconter avoir vu dans un rêve qu’il arrosait un olivier avec de l’huile. -Que le souffle de cet homme s’évapore, dit-il, puisqu’il a des relations illicites avec sa mère! Un homme vint auprès de R. Ismael bar R. Yossé lui dire: -il me semblait voir en songe que l’un de mes yeux baisait son voisin. -Maudit soit cet homme, s’écria le rabbi, puisqu’il a des relations illicites avec sa soeur! Un autre vint auprès de lui disant avoir vu en songe qu’il a trois yeux (166)Midrash rabba sur les (Qo 1. -Tu sera boulanger, lui dit R. Ismaël, et outre tes deux yeux tu auras l’oeil du four ouvert devant toi. Un autre encore vint auprès de lui raconter avoir vu en songe qu’il avait 4 oreilles. -C’est que, lui dit R. Yossé tu seras tonnelier; et outre tes 2 oreilles, tu tiendras celles (les 2 anses) des tonneaux. Un autre homme vint lui dire avoir vu en songe que toutes les créatures fuyaient devant lui. -C’est que, lui dit R. Ismael, tu apporteras des chardons, oisoi, et tous te fuiront. Un autre vint auprès de lui dire qu’il s’était vu en songe affublé d’un écritoire, pinax, muni de 12 planches. -C’est que, dit-il, ta couverte d’ane, isto'', a 12 taches. Un autre vint auprès de R. Ismael lui dire: il me semblait en songe que j’avalais une étoile. -Maudit soit cet homme, s’écria-t-il, qui est un meurtrier, comme il est dit (Nb 24, 17): un astre s’est élancé de Jacob. Un autre se présenta en disant: j’ai vu des herbes amères pousser dans la vigne de mon prochain. -C’est que, dit-il, ton vin se tournera en vinaigre, et tu prendras des herbes amères pour les tremper dans ce vinaigre, et manger cette mixture.
Pnei Moshe non traduit
חד בר נש. נכרי היה:
משקה זיתא משח. השמן הוא משקה להזית וא''ל תיפח רוחיה דההוא גברא לאימיה הוא חכים מכיר הוא לאמו שבא עליה וזה השמן משקה להזית והוא יצא מן הזית:
לאחתיה הוא חכים. לאחותו הוא מכיר שבא עליה וזה רמז כמו ששתי העינים הן בגוף אחד כך זה בא על אחותו שבאו שניהן ממקום אחד:
תנורין את עבד. המלאכה שלך לעשות התנור וא''כ תרתין הן עיניך והשלישי עינו של תנור שעושין לו כפתח להוציא העשן במס' כלים בפ''ח השרץ שנמצא בעין של תנור:
מלוי את. ממלא גרבי יין אתה והשנים הן אזניך והשתים אזני הגרבא:
ברייתא. הבריות בורחין מלפני וא''ל שאתה מביא איזייא והן הקוצים כסוחים והכל יברחו מפניך שלא יכשלו בהם:
איסטווא דההוא גברא. האיצטבא שלך יש בה י''ב מרקען הן כמו השליבות שמרוקעין ומרוחקין זה מזה:
דכתיב דרך כוכב מיעקב. ולפיכך נמשלו ישראל לכוכבים:
מסיק חסין. עולין בו חזרת והוא חסא וא''ל היין שלו יהיה מתוק הרבה ואתה תצטרך להביא חסא ותצבע להיין לערבו עם זה בהכוסות:
חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי מִיתַמַּר לִי הָכֵין זְרַק אֶצְבַּעְתָּךְ נְחַת. אֲמַר לֵיהּ הַב לִי אַגְרִי וַאֲנָא אֲמַר לָךְ. אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמִי מִיתַמַּר לִי הָכֵין תִּיהֲוֵי נְפַח בְּפוּמָךְ. אֲמַר לֵיהּ הַב לִי אַגְרַאי וַאֲנָא אֲמַר לָךְ. אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמִי הָכֵין זְקֵיף אֶצְבַּעָךְ. אֲמַר לֵיהּ לָא אָֽמְרִית לָךְ הַב לִי אַגְרִי וַאֲנָא אֲמַר לָךְ. כַּד דְּאִיתַמַּר לָךְ הָכֵין נְחַת דִּילְפָא בְחִיטָּךְ. כַּד אִיתַמַּר לָךְ הָכֵין אִינַפְּחָן. כַּד אִיתַמַּר לָךְ הָכֵין צָֽמְחִין.
Traduction
Un autre vint dire à Ismael: j’ai vu en songe que l’on me disait de diriger les doigts en bas. -Donne le salaire dû, dit R. Ismael, et je te l’expliquerai. L’homme continua: -je voyais en songe que l’on me disait de souffler avec la bouche. -Donne le salaire dû, répéta le rabbi, et je te l’expliquerai. -Enfin, dit l’homme, j’ai eu un 3e rêve, où l’on me disait de dresser les doigts en l’air. -Je t’ai déjà dit de payer le salaire dû; après quoi, tu auras les explications. Or, tu as d’abord rêvé d’avoir à descendre les doigts, en signe de ce que toute la gouttière est tombée sur ton froment; puis le vent a soufflé sur ton blé, pour l’amoindrir; enfin, pour achever le mal, la pluie est tombée sur ton grenier, et a fait gonfler ce qui restait.
Pnei Moshe non traduit
מיתמר לי הכין. שאמרו לי כך זרק אצבעתך נחית תזרוק מה שירד באצבעות שלך וא''ל תן לי שכרי ואני אגיד לך ולא נתן לו וחזר וראה שאמרו לו כך תעלה נפיחה ותהיה בפיך ולא רצה להגיד לו עד שיתן שכרו ולא נתן לו וחזר וראה שאמרו לו כך זקוף הוא אצבע שלך וא''ל ולא אמרתי לך תן לי השכר ואני אגיד. לך ועכשיו הפסדת ואני אומר לך כשראית בראשונה שאמרו לך זרוק אצבעותיך נחת זה היה שנחת הדלף בחיטין שלך ואמרו לך תזרוק הדלף ותנקה אותן ובשני' כשאמרו לך כך תיהוי נפח בפומך כבר נפחו החטין וכד איתמר לך הכין עכשיו זקיף הוא אצבעך כבר צמחו ונתקלקלו הכל:
חַד כּוּתַיי אֲמַר אֲנָא אֵיזִיל מַפְלֵי בְּהָדֵין סַבָּא דִיהוּדָאֵי. אֲתָא לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי אַרְבַּע אֲרָזִין וְאַרְבַּע שִׁיקְמִין מַקְנִיתָא אִדְרָא תוֹרְתָא וְהַהוּא גַבְרָא יְתִיב מִדְרָךְ. אֲמַר לֵיהּ תִיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא לֵית הָדֵין חֲלָם. אֲפִילוּ כֵן לֵית אַתְּ נְפִיק רֵיקָן. אַרְבַּעְתֵּי אַרְזֵי אַרְבַּעְתֵּי שִׁיטָּתֵיהּ דְּעַרְסָא. אַרְבַּעְתֵּי שִׁקְמֵי אַרְבַּעְתֵּי כּוֹרְעֲתָא דְּעַרְסָא. מַקְנִיתָא מַרְגְּלָתָא. אִדְרָא בְּרָא דְתִבְנָא. תּוֹרְתָא אֶצְבְּעָתָא. וְהַהוּא גַבְרָא יְתִיב מִדְרָךְ. וְהוּא גַבְרָא רְבִיע בְּגַוֵּיהּ לָא חֲיַי וְלָא מֲיִית. וְכֵן הֲוָות לֵיהּ.
Traduction
⁠— Un païen se rendit chez lui, se promettant de railler ce vieux juif (167)Ibid. Il lui dit avoir vu en songe 4 cèdres, 4 sycomores, puis des joncs, une peau dora de vache, et un homme assis dessus s’y appuyait. -Maudit soit ce questionneur, dit R. Ismael; je sais bien que tu n’as rien rêvé. Cependant je ne te renverrai pas sans explication: les 4 cèdres représentent les 4 côtés du lit; les 4 sycomores sont les 4 jointures (ou pieds); le jonc représente la partie horizontale de la couche; la peau vue sera étendue sur la balle remplie de paille; et un homme s’y appuiera parce que son corps y sera suspendu entre la vie et la mort. Et, en effet toute cette prédiction se réalisa.
Pnei Moshe non traduit
אנא איזל ומפלי. אני הולך ואשחוק בהדין סבא דיהודאי שהוא אומר שיודע פתרון החלומות ואני אומר לו דבר שלא היה ולא נברא ואראה מה יאמר לי:
מקניתא. מה שמשימין תחת הרגל להדום אדרא הוא מוכין תוריתא שורות שורות וההוא גברא יתיב עליהון ומדריך עושה צרכיו וא''ל ר' ישמעאל תיפח רוחיה דהאי גברא אין זה חלום כלל ואעפ''כ הואיל והגדת לי לא אשיב אותך ריקם ואני פותר לך ד' ארזים הן ד' שיטות ארוכות המטה והד' שקמי הן ד' כרעי המטה והמקניתא הוא מרגלתא הרגל והוא עץ התחתון שמעמידין עליו המטה והאדרא הוא ברא של התבן של המטה והתוריתא אצבעתא הן שורות העצים שהן עשויות כאצבעות ומסרגין החבלים עליהן ומה שראית דהוא גברא יתיב ומדריך כך הוא שהוא ישכב וירבע בתוך המטה ולא חי ולא מת אלא תמיד בחליו ועושה צרכו עליה וכן הוות ליה כפתרונו של ר' ישמעאל:
חָדָא אִיתָא דַּאַתְיָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. אָֽמְרָה לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי תִּינְייָתָא דְבַיְתָא מִיתְבְּרָא. אֲמַר לָהּ דְּאַתְּ מוֹלַד בַּר דָּכָר אָֽזְלָה וְיָֽלְדָה דָכָר. בָּתַר יוֹמִין אָֽזְלָה בָּעֵיָא לֵיהּ. אָּֽמְרִין לָהּ תַּלְמִידוֹי לֵית הוּא הָכָא. אָּמְרִין לָהּ מָה אַתְּ בָּעֵייָא מִינֵיהּ. אָֽמְרָה לוֹן חֲמִית הַהִיא אִיתְתָא בְּחֶילְמַאי תִּינְייָתָא דְבַיְתָא מִיתְבְּרָא. אָּֽמְרִין לָהּ דְּאַתְּ מוֹלַד בַּר דָּכָר וּבַעֲלָהּ דְּהַהִיא אִיתְתָא מַייִת. כַּד אֲתָא רִבִּי לָֽעְזָר תַּנּוּן לֵיהּ עוּבְדָּא אֲמַר לוֹן קְטַלְתּוּן נְפַשׁ לָמָּה שֶׁאֵין הַחֲלוֹם הוֹלֵךְ אֶלָּא אַחַר פִּתְרוֹנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה.
Traduction
Une femme vint auprès de R. Eleazar (168)Bereschith rabba, 89, et lui dit: J’ai vu en rêve que le second linteau de la maison se brisait. -C’est que, lui dit-il, tu enfanteras un garçon: ce qui se réalisa. Quelque temps après, elle vint encore consulter ce rabbin. -Il est absent, dirent les disciples; que lui veux-tu? -Elle dit: une telle femme a vu en songe que le second linteau de la maison se brisait. -C’est signe, répondirent-ils (d’après l’exemple précédent), qu’elle va enfanter un garçon et que cette femme perdra son mari. Lorsque R. Eléazar revint, on lui raconta ce qui s’était passé. -C’est comme si vous aviez tué une âme, leur dit-il; car le songe n’a de valeur que selon l’explication qui en est donnée, conformément à ces mots (Gn 41, 13): Et comme il avait pronostiqué, ainsi fut-il.
Pnei Moshe non traduit
חדא איתה. אשה אחת באת לפני ר''א וא''ל ראיתי תיניתא המשקוף של הבית נשבר ופתר לה שתלד בן זכר על שם היולדת היושבת על המשבר והמשקוף הוא זכר ששוקף על האסקופה:
לית הוא הכא. הרבי שלנו אינו בכאן ומה אתה רוצה ממנו והגידה להם החלום ופתרו שתלד בן זכר ובעלה ימות והוא המשקוף של הבית וכשחזר ר''א לביתו וספרו לו המעשה אמר להם מה עשיתם הרגתם את הנפש ולמה כן לפי שאין החלום הולך אלא אחר פתרונו כדכתיב:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִין אַחַר פִּתְרוֹנֵיהֶן חוּץ מִן הַיַּיִן. יֵשׁ שׁוֹתֶה יַיִן וְטוֹב לוֹ. יֵשׁ שׁוֹתֶה יַיִן וְרַע לוֹ. תַּלְמִיד חָכָם שׁוֹתֶה וְטוֹב לוֹ. עַם הָאָרֶץ שׁוֹתֶה וְרַע לוֹ.
Traduction
R. Yohanan dit (169)Berakhot 57a: on se dirige pour tous les rêves d’après leur explication, sauf pour la vision du vin: tantôt le rêve d’en avoir bu est favorable; tantôt il est mauvais. Lorsque le savant rêve d’en avoir bu, c’est bon signe; lorsque c’est un ignorant, c’est mauvais signe.
Pnei Moshe non traduit
חוץ מן היין שיש שותה וטוב לו. אם הוא ת''ח ויודע לשתות במדה וכדי להוסיף כח בתורה וע''ה ששותה הרבה רע לו וא''כ אין פתרון ליין אלא הכל לפי מה שהוא אדם:
חַד בַּר נַשׁ אֲתֵי גַבֵּי רִבִּי עֲקִיבָה אֲמַר לֵיהּ חֲמֵית בְּחֶילְמַאי רַגְלִי קְטִינָא. אֲמַר לֵיהּ דְּמוֹעֲדָא מַייְתֵי וְלֵית מֵיכַל קוֹפָּד. אֲתָא חַד חוֹרָן לְגַבֵּיהּ אֲמַר חֲמֵית בְּחֶילְמַאי רַגְלִי מְסוֹבְלָא. אֲמַר לֵיהּ מוֹעֲדָא מַייְתֵי וְאִית לָךְ קוֹפָּד סַגִּי. חַד תַּלְמִיד מִן דְּרִבִּי עֲקִיבָה הֲוָה יְתִיב וְאַפּוֹי מְשַׁנְייָן אֲמֵר לֵיהּ מַהוּ כֵן. אָמַר לֵיהּ חֲמִית בְּחֶילְמַאי תְּלַת מִילִין קַשְׁייָן בַּאֲדָר אַתְּ מַייִת וְנִיסָן לֵית אַתְּ חֲמֵי וּמַה דְאַתְּ זְרַע לֵית אַתְּ כְּנַשׁ. אָמַר לֵיהּ תְּלַתֵיהוֹן טָבָא אִינּוּן. בַּהֲדָרָא דְאוֹרֵייתָא אַתְּ מְרוֹמְמָא וְנִיסִין לֵית אַתְּ חֲמֵי וּמַה דְאַתְּ זְרַע לֵית אַתְּ כְּנַשׁ. וּמַה דְאַתְּ מוֹלִיד לֵית אַתְּ קְבַר.
Traduction
Un homme se présenta à R. aqiba, en lui disant: j’ai vu en rêve que j’avais un pied plus petit que l’autre. -C’est que, lui dit aqiba, à l’arrivée du prochain jour de fête, tu n’auras pas de viande à manger. Un autre vint auprès de lui raconter qu’il avait vu en rêve son pied chargé, allongé. -Cela indique, lui dit R. aqiba, qu’à la prochaine fête tu auras plus de viande qu’il ne t’en faut. Un disciple de R. aqiba était assis le visage tout bouleversé. -Qu’as-tu, lui demanda son maître? -J’ai vu en songe trois choses pénibles, lui répondit l’élève: je mourrai au mois d’Adar, je ne verrai pas Nissan (qui suit), et je ne recueillerai pas de ce que j’ai semé. -Toutes trois, au contraire, dit le maître, vont se tourner en bien: par la majesté (170)Jeu de mots entre Hadar, majesté, et Adar de la Loi tu seras élevé; tu ne subiras pas d’épreuves (171)Autre jeu de mots entre nissayon épreuve, et Nissan; enfin tu n’enfouiras pas ce que tu auras semé, c.-à-d., que tu n’enterras pas le fils qui te naîtra.
Pnei Moshe non traduit
רגלי קטינא. נתקטן או רגלי קטיעה יפתר לו כשיבא המועד ולא ימצא לאכול בו בשר וזהו הרגל שלו קטיעה:
רגלי מסובלא. הרגל שלי הוא מסורבל וכבד עלי המשא יפתר לו כשיבוא מועד הרגל יהיה לו הרבה בשר לאכול:
ואפוי משניין. פניו זועפים ושאל לו על מה זה והגיד לו שראה חלום בשלשה דברים קשים באדר וכו' ופתר ליה ר''ע ואמר אלו השלשה הכל הן לטובה בהדרא דאורייתא אתה מתרומם ותתגדל עד יום מותך וניסן לית את חמי שלא תבא לידי נסיון ואין אתה צריך לניסין ומה שראית מה דאת זרע אין אתה מאסף זהו מה שאתה מוליד אין אתה קובר אותם כ''א כולם יהיו בחיים שלמים וקיימים:
הדרן עלך המוליך פירות
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source