Ma'asser Cheni
Daf 21a
תַּנֵּי אַבָּא (בַּר) חִילְפַיי בַּר קִרְייָא אָמַר בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּוַדַּאי אֲבָל בִּדְמַאי בֵּין בְּיוֹקֶר וְהוּזְּלוּ בֵּין בְּזוֹל וְהוּקְּרוּ מוֹכְרוֹ בְזוֹל. לָמָּה מִשּׁוּם שֶׁנִּרְאֶה לְהִימָּכֵר בְּזוֹל אוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ לִמְקוֹמוֹ. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. הֲרֵי הוֹקִירוּ מְקוֹמוֹ. אִין תֵּימַר מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ לִמְקוֹמוֹ 21a הֲרֵי הוֹקִירוּ. אִין תֵּימַר מִשּׁוּם שֶׁנִּרְאֶה לְהִימָּכֵר בְּזוֹל אֲפִילוּ כֵן נִרְאֶה לְהִימָּכֵר בְּזוֹל. כְּהָדָא רִבִּי חִייָה בַּר וָוא הֲוָה בְּרוֹמֵי וְחָֽמְתִין מְפָֽרְקִין אִילֵּין נִקְלֶוְסִיָּא דְּהָכָא תַּמָּן בְּשַׁעֲרָא דְהָכָא. אָמַר מָאן דְהוֹרֵי לוֹן חִילְפַיי בַּר קִרְוָיָא הוֹרֵי לוֹן.
Traduction
Aba b. Hilfia b. Kerie dit: la Mishna impose le devoir de racheter les fruits au prix de l’endroit où ils se trouvent (même en renchérissant), lorsqu’il s’agit de dîme due avec certitude; mais en cas de doute, quel que soit le changement survenu dans le prix, on vendra d’après le prix inférieur. Pourquoi cette infériorité? C’est que ces fruits ayant pu être vendus à bon marché dans leur lieu de croissance, on n’ira pas au-delà, eu égard au doute; ou bien encore, comme il est impossible de les transporter à nouveau dans l’endroit d’où ils proviennent et où leur prix est inférieur, on a égard à cette impossibilité, et l’on pourra de même les vendre partout à bon marché. Quelle différence pratique y a-t-il entre ces 2 raisons? Il y en a une au cas où ces fruits ont renchéri dans leur lieu de naissance, après le transport, autant que dans le lieu où ils se trouvent: or, si le motif de la restitution dans l’endroit de provenance l’emporte, il faut tenir compte du renchérissement qui est le même dans les deux endroits; si au contraire, la 1ere raison du bas prix au moment du transport l’emporte, ce motif fera qu’il y aura lieu de les racheter au prix le plus bas, selon le départ. C’est ainsi que R. Hiya b. Aba étant à Rome, vit que l’on rachetait de superbes dattes (121)C'est le produit de certain palmier, nommé Nicolaus, dans Pline, Hist. Nat.,1, 13, 4. Voir (Berakhot 6, 5) (au t. 1, p. 120, il faut rectifier le mot fruits en: datte) se trouvant au loin selon la valeur inférieure du lieu de provenance (sans se préoccuper si, depuis lors, le prix s’était élevé; c’est donc le prix au moment du transport qui l’emporte). Aussi, dit-il, ce que nous a enseigné Hilfia b. Kirie a été bien dit.
Pnei Moshe non traduit
בד''א. דפודהו כשער מקומו שעומד שם ואם הוא ממקום הזול למקום היוקר פודהו כשער היוקר במע''ש של ודאי אבל בשל דמאי לעולם מוכרו בזול כלומר פודהו כשער הזול ואפי' הוליכו ממקום הזול למקום היוקר:
למה. אם משום שניתן להמכר בזול שהרי אם רצה היה פודה אותו כשער הזול של אותו מקום שהוליכו משם ומהאי טעמא הקילו בדמאי אלא שבודאי החמירו או מטעמא אחרינא הוא שהקילו בדמאי:
משום שאינו יכול להחזירו למקומו. בלשון תמיה מיתפרשא כלומר וכי אם הוא רוצה אינו יכול להחזירו למקומו הראשון ויפדהו כאותו שער הזול. א''נ האי שאינו כמו שהינו הוא כלומר הרי הוא יכול להחזירו וטובא איכא כה''ג בש''ס הזה:
מה נפק מביניהון. מבין הני טעמי הא בין כך ובין כך צריך אתה לומר שהקילו בדמאי:
הרי הוקירו מקומו. כלומר הרי כון שחזרו והוקירו במקומו הראשון איכא ביניהו דאין תימר דטעמא הויא משום וכי אינו יכול להחזירו למקומו הרי הוקירו עכשיו שם ומה ירויח אם יחזור אותו למקומו וא''כ צריך הוא לפדות כשער יוקר של המקום שעומד שם אבל אין תימר דטעמא משום שנראה להימכר בזול אפי' כן הרי כבר נראה להימכר בזול בשער הראשון מקודם שנתייקר ומאי:
כהדא. ופשיט לה הש''ס מהדא דר' חייא בר ווה דהוה ברומי וראה אותן פודין אילין ניקלוסיא דהכא תמן ברומי כשערא דהכא. ניקלוסיא שם ירקחשוב בפ''ק דע''ז והנקליבם והביאו אותו מא''י לרומי. ושל דמאי היה וכבר נתחייב בדמאי בא''י ופדו שם המע''ש כשער של א''י שהוא יותר בזול לפי שגדל הוא שם ואמר לון ר' חייה מאן הוא דאורי לכם כן ואמרו חילפי בר קירויא הורי להון כך אלמא מדסמכו על זה ולא חקרו שמא עכשיו נתייקר הוא בא''י ש''מ דלעולם נפדה הוא כשער הזול הואיל ונראה להימכר בזול:
תַּנֵּי מִשְׂתַּכֵּר הוּא אָדָם עַד שֶׁקֶל. מִשְׂתַּכֵּר הוּא אָדָם עַד רְבִיעִית. הֵיךְ עֲבִדָא דִּינָרָא הָכָא בִתְרֵין אֲלָפִין וּבְאַרְבְּאֵל בִּתְרֵין אֲלָפִין וְלֶקָּן וְהוּא בָּעֵי מִיתֵּן חֲמִשִּׁים רִיבּוֹא וּמֵיסוּק. דִיהַב לֵיהּ הָכָא בִּתְרֵין אֲלָפִין וּבְאַרְבֵּלִין בִּתְרֵין וְלַקָּן.
Traduction
On a enseigné: il peut arriver, par suite des échanges, que l’on gagne jusqu’à un sicle et même jusqu’au quart de dinar. Voici comment: un dinar en Palestine vaut 2000 proutas (petite monnaie), comme celui d’Arbel a cette valeur, plus un lakan, leucon (122)Cette monnaie divisionnaire vaut 32 prouta, puisqu'il est dit ci-après 250 leuka = 8000 prouta. Or, 250 dinars d’or représentent un équivalent de 50 myriades de prouta (= 500,000 pr.) et à Arbel ils valent 250 lakan de plus; donc, on peut gagner au change là-bas 2000 pr., soit le quart de la plus-value (puisque 250 L. = 8000 pr.).
Pnei Moshe non traduit
תני משתכר הוא אדם עד שקל. בעלמא קאי ולא לענין מע''ש אלא לענין הלואת דינר בדינר הוא דלפעמים יכול אדם להשתכר עד שקל על דינר זהב וכן משתכר הוא עד רביעית דינר כדמפרש ואזיל היך עבידא:
דינרא הכא. הדינר זהב הוא בכאן בתרין אלפין פרוטות קטנות:
ובארבאל. שהוא מקום רחוק מכאן הוא בתרין אלפין ולקן אחד לקן הוא שם משקל ממטבע קטנה ודוגמתו בריש פ''ד דבבא מציעא קרט בקרט שרי לקן בלקן אסור כדפרישית שם ואם יש לזה דרך לילך לארבאל או שיש לו לשלם שם איזה סך יכול הוא לקבל כאן מחבירו לדינר זהב בהלואה בתרין אלפין ולהחזיר לו מטבע דינר זהב בארבאל אע''פ שהוא משתכר זה הלקן או יותר ולא מיחזי כמשתכר בהלואת דינר בדינר כדמפרש טעמא:
והוא בעי מיתן חמשים רבוא ומיסק. כלומר שהוא צריך הוצאות הרבה עד שיעלה לאותו מקום וחמשים רבוא דרך גוזמא הוא ולאו דוקא אלא כך דרכם לתפוס בלשון גוזמא על סך הרבה:
ויהיב ליה הכא בתרין אלפין וחמשין רבוא. כלומר השתא דיהב ליה הדינר זהב הרי הוא כמי שנותן לו תרין אלפין מטבעות קטנות שהוא שוה ונותן לו סך הרב שהיה צריך להוציא עד שיעלה לשם להרויח את הלקן והלכך אין כאן איסור הלואת דינר בדינר אפי' למ''ד בפרק הזהב דאסור להלות דינר בדינר כך היה נראה לפרש דעל ענין הלואת דינר בדינר קאי אבל ראיתי בתוספתא פ''ג דגריס היה מוליכו ממקום למקום משתכר עליו על שויו רובע דברי ר' יהודה ר''א אומר עד דינר ולפ''ז הא דהכא תני משתכר הוא אדם וכו' ג''כ על ענין מעשר שני מתפרש אלא שנשתנה הגי' במקצת ופירושו היה מוליכו ממקום למקום לפדותו והרי הוא שוה שם הרבה יותר על שויו יכול הוא להשתכר לעצמו מהמותר על שויו למר עד רובע מדמי המותר ולמר עד דינר ולא יותר ולגי' דהכא למר עד שקל ולמר עד רביעית מדמי המותר והשאר הוא של מעשר שני אלא שחסר כאן שמות התנאים דפליגי בהא והאי דקאמר היך עבידא וכו' לדוגמא בעלמא נקט כלומר היכי דמי שיהא שוה הפדיון שם כל כך ומפרש על ענין המטבעות כגון שהמעשר שוה כאן עשרה דינרין או יותר והדינר זהב שוה כאן תרין אלפין פרוטות ובארבאל שוה תרין אלפין ועוד מטבע אחת של משקל קטן והוא הלקן והוא בעי מיתן חמשים רבוא ומיסק כלומר והרי הוא צריך להוציא הוצאות סך רב עד שמעלהו להמעשר למקום ארבאל דיהב ליה הכא בתרין אלפין וחמשין רבוא כלומר הרי כשפודה אותו הכא בארבאל דהוי כמאן דיהיב ליה להמעשר תרין אלפין בעד כל דינר ודינר ועוד הסך רב שהוציא עליו עד שהביאו לכאן לפדותו ונמצא כל כך דינרין שהמעשר שוה ה''ז למעשר ומחשב כל דינר ודינר בתרין אלפין פרוטות ומהמותר שהוא הלקן מכל דינר ודינר ששוה כאן יותר ומשתכר הוא לעצמו מזה המותר למר עד דינר או עד שקל ולמר עד רביעית מאותו המותר והשאר נחשב הכל להמעשר ופי' זה עיקר:
תַּנֵּי אֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי לְשֵׁם שֵׁינִי אֶלָּא לְשֵׁם חוּלִין. רִבִּי שָׁאוּל בָּעֵי הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיוּ הַכֹּל יוֹדְעִין בוֹ שֶׁהוּא שֵׁינִי. אֲפִילוּ כֵן. תַּנֵּי אֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֶלָּא בְּמִין עַל מִינוֹ. דִּלֹא כֵן מַה נָן אָֽמְרִין פּוֹדִין מִן הַחִטִּין עַל הַשְּׂעוֹרִין וּמִן הַשְּׂעוֹרִין עַל הַחִטִּין לָכֵן צְרִיכָה. אֲפִילוּ מִן הָאַגִּרוּ עַל הַשַּׁמְתִּית. וּמִן הַשַּׁמְתִּית עַל הָאַגִּרוּ.
Traduction
On a enseigné: il ne faut pas échanger de la seconde dîme contre d’autre dîme (ce serait manquer de respect aux saintetés,), mais on l’échangera pour des produits profanes. Mais, demanda R. Saul, s’il arrive que tous savent que c’est de la seconde dîme, à quoi cela servirait-il de l’échanger en vue du profane? Malgré cela, fut-il répondu, il ne faut pas l’échanger autrement, les rabbins n’établissant pas de distinction entre ces diverses hypothèses. On a enseigné que l’on ne doit échanger de la 2e dîme qu’en employant de l’espèce semblable; car, s’il n’en était pas ainsi, il serait inutile de le remarquer. Est-ce que l’on peut échanger du froment contre de l’orge, ou de l’orge contre du froment? Aussi, a-t-il fallu dire que l’on ne peut même pas employer la sorte foncée (123)Pour ce terme, voir (Pea 2, 5), et ci-dessus, (Terumot 2, 4) pour libérer celle qui est claire, ou réciproquement (quoique d’une seule espèce).
Pnei Moshe non traduit
אין פודין מעשר שני לשם שני. כלומר שלא יאמר בפירוש הריני פודה למעשר שני זה מפני שהוא כמבזה להמעשר אלא יפדה לשם חולין שיאמר כמה שוין פירות חולין אלו:
הגע עצמך שהיו הכל יודעין שהוא שני. ומה מועיל שיאמר כך וקאמר הש''ס אפי' כן אל יאמר כמה שוין פירות מעשר אלו שלא יתבזה:
אלא ממין על מינו. במחלל פירות מעשר שני על פירות חולין מיירי ולא יחלל אלא ממין על מינו ופריך הש''ס דלא כן מה אנן אמרין שמחללין חיטין על השעורין או איפכא בתמיה ומשני דלכן צריכה למיתני שאפי' במין אחד לא יחלל ממין אחד שבו על מין אחר שבו כגון אפי' מן האגדו שהן חטין לבנות על שמתית שהן אדומות ושחורות דוגמתו לעיל בפאה בפ''ב בהלכה ה':
Ma'asser Cheni
Daf 21b
אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה רִבִּי הָיָה לוֹקֵחַ קִשׁוּאִין בְּכוֹרוֹת לַמַּלְכוּת וְקוֹבֵעַ מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁלָּהֶן עַל כָּל עוֹקֶץ וְעוֹקֶץ. רָאָה אוֹתָן כִּילּוּ הֵן חֲתוּכוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי שְׁלֵימוֹת וְאַתְּ אָמַרְתָּ חֲתִיכוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְיֵאוּת אִילּוּ שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ שׁוּתָפִין בְּקִישׁוּת אַחַת לְזֶה חֶלֶק אֶחָד וְלָזֶה שְׁנֵי חֲלָקִים. שֶׁמָּא הוּא אוֹמֵר לוֹ טוֹל חֶלְקָךְ וַאֲנִי חֶלְקִי. אֶלָּא עַל יְדֵי זֶה וְעַל יְדֵי זֶה נִמְכַּר בְּיוֹקֶר. וְהָכָא עַל יְדֵי זֶה וְעַל יְדֵי זֶה נִמְכַּר בְּיוֹקֶר. 21b כְּהָדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רִבִּי הֲוָה מַפְקִיד עַל אִילֵּין דְּרוֹמַיָּא דַּהֲווֹן מְזַלְזְלִין בָּהּ. נַסְתּוֹן בַּר קַפָּר וְקִרְטְטָא קוֹמוֹי אָמַר לֵיהּ טָב הוּא כְּלוּם. עַד כְּדוֹן מִילָּה מְקַרְטְטָה וְלָא טָבָא מִילָּה מְקַרְטְטָה וְטָבָה.
Traduction
R. Hanania dit que Rabbi prenait des concombres hâtifs, destinés comme primeurs aux chefs du gouvernement, et il faisait la seconde dîme pour chaque tige séparément, les considérant chacune comme coupées (124)Après quoi, bien entendu, il en échangeait la partie consacrée contre argent. Mais, objecta R. Yohanan, on prescrit de prendre dans ce but des objets entiers, et voici que l’on parle d’objets coupés? C’est bien agi, répond R. Yona, et l’on ne suppose ces objets coupés que pour leur donner de la plus-value; car, lorsque 2 personnes sont associées pour la possession d’un concombre, dont l’une possède 1/10 et l’autre les 9 autres parties, on ne songera jamais à la diviser de telle sorte que chacun prenne ce qui lui revient, mais l’ensemble sera mieux vendu; il en sera donc de même ici, pour le cas de R. Hanania, et il ne s’agit que d’une plus-value. C’est ainsi que R. Simon bar Rabbi ordonnait aux habitant de Rome qui la négligeaient, d’apporter et de couper ces produits en petits morceaux devant Bar-Kappara, lequel leur disait: voyez combien ces fragments, dont les uns sont destinés à la seconde dîme, on peu de valeur (il faut donc estimer la 10e part d’un de ces produits entiers, et en fixer le montant pour la seconde dîme, qui sera ainsi prélevée). On sait maintenant quelle est la règle pour des produits qui, une fois coupés en morceaux, perdent de leur valeur; mais lorsqu’au contraire un produit bénéficie à être découpé et détaillé, est-ce permis? (Probablement oui, question sans réponse).
Pnei Moshe non traduit
רבי היה לוקח קישואין בכורות למלכות. מהבכורות הראשונות שהן דבר חשוב וכשלקח אותן בשביל המלכות לקח ג''כ בשביל עצמו והיה קובע מעשר שני שלהן על כל עוקץ ועוקץ כלומר שחשש בשביל חלקו על כל אחת ואחת ולפיכך קבע מע''ש שלהן בתוך כל א' וא' בהעוקץ שראה לחשוב אותן כאלו הן חתוכות ויש בכל א' וא' חלק המלך וחלק שלו:
שלימות הן ואת אמרת ראה אותן כאלו הן חתוכות. בתמיה:
א''ר יונה ויאות הוא. שעשה שהרי אלו שנים שהיו שותפין בקישות אחת ואין לאחד אלא חלק העשירית שבה ולהשני תשעה חלקים שמא אומר לו בעל תשעה חלקים לבעל חלק העשירית טול חלקך ואני חלקי ודאי לא יאמר לו כך שלא יקלקל את הקישות לחתכה בשביל חלק העשירית של זה אלא מחזיקין הן בשותפות כשהיא שלימה שע''י זה וע''י זה נמכר ביוקר ונמצא בקביעות המעשר ג''כ כל א' וא' קובע בה לפי חלקו כשהיא שלימה ורואה ומשער כל א' וא' לפדות אותה לפי מה שיש לו בה ומניחין אותה שלימה והכא נמי ע''י זה וע''י זה נמכר ביוקר כלומר אף שלא מכרו אותן אלא ע''י שיש להמלכות כמה חלקים ולרבי חלק מה בהן רואין כל א' וא' שיש בה כמה חלקים להמלכות ולרבי חלק א' בה והיינו דקאמר ראה אותן כאלו הן חתוכות שאף שנשארו שלימות שלא יתקלקלו כמו בהני ב' שותפים מיהו חושבין אותן כאלו הן חתוכות לענין שיקבע רבי המעשר בכל א' וא' כפי החלק שיש לו בה וליתן לפדיון מעשר בעד כל חלק וחלק של כל אחת ואחת:
כהדא. משום דקאמר בשם רבי שהיה מדקדק בפדיון מעשר שני אף שהיה לאחר החורבן קאמר כהדא שמצינו דר''ש ברבי היה מחמיר בפדיון מעשר בזמן הזה והיה מפקר ומבזה על אילון דרומיא שהיו מזלזלין בפדיון המעשר א''נ מפקיד שהיה מצוה עליהן שלא יזלזלו בו אפילו בזמן הזה:
נסתון בר קפרא וקרטטא קומוי. כלומר שהיה נוטלן בר קפרא להפירות מעשר ועשה אותן קרטין קרטין לחתיכות קטנות לפניו וא''ל וכי טב הן עכשיו כלום ולרמז הדבר עשה כן כדקאמר ליה עוד:
עד כדון מילה מקרטטא וטבא מילה מקרטטא ולא טבא כצ''ל. כלו' בתמי' עד עכשיו היה הדבר לקרטין קרטין ואעפ''כ היה שוה איזה שיווי ועכשיו הוא מקרטטא ולא טבא כלום ולמשל ולדוגמא עשה כך שכן הוא גם זה שעד עכשיו אע''פ שהיו מזלזלין בפדיון ולא פדאוהו כראוי לפי שויו מ''מ פדו אותו ועכשיו שאתה מבזה אותם ומחמיר עליהם לא יפדו אותו כלל וכלל שלא ישמעו לך בזמן הזה:
רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר אֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֶלָּא עַד שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה בְּשָׁווֹי. וְאָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה זֶה שֶׁהוּא מְחַלֵּל לֹא יְהֵא מְחַלֵּל עַל חֲצִי פְרוּטָה שֶׁלֹּא יְהֵא כִמְחַלֵּל עִל אַסֵּימוֹן. אֶלָּא עַד שָׁוֶה פְרוּטָה.
Traduction
R. Josué b. Levi dit: on peut échanger toute seconde dîme contre une prouta jusqu’à la valeur de 36 prouta; mais dès que la 2e dîme atteint cette valeur, il faut payer tout l’équivalent. R. Hiskia ajoute: lorsqu’on opère l’échange, il ne faut pas le faire au moyen d’une semi-prouta, qui équivaut à une pièce fruste, ce qui est interdit, mais on emploiera alors une prouta entière.
Pnei Moshe non traduit
אלא עד שלשים וששה בשווי. כלומר אם ירצה להוסיף בפדיון המעשר יותר מהשיווי שלו אל יוסיף יותר מל''ו בשיווי:
זה שהוא מחלל. מעשר שני על המעות לא יהא מחלל בחצי חצי פרוטה כלומר במעט מעט וכל פעם ופעם אינו שוה פרוטה מפני שחצי פרוטה לאו מטבע הויא והרי הוא כמחלל על אסימון אלא עד שוה פרוטה:
אָמַר רִבִּי אִימִּי כָּמָה עָלַל קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְאִינּוּן אָֽמְרֵי פּוּק וְאִישְׁלַם כְּהָדֵין תַּנָּייָה פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי כְּשַׁעַר הַזּוֹל וְלֹא כְשַׁעַר הַיּוֹקֶר כְּמוֹת שֶׁהַחֶנְוָנִי לוֹקֵחַ לא כְּמוֹת שֶׁהוּא מוֹכֵר. כְּמוֹת שֶׁהַשּׁוּלְחָנִי פוֹרֵט לֹא כְּמוֹת שֶׁהוּא מְצָרֵף. עַד כְּדוֹן דָּבָר מְרוּבָּה הָיָה דָבָר מְמוּעָט. אֲפִילוּ כֵן כְּמוֹת שֶׁהַחֶנְוָנִי לוֹקֵחַ לא כְּמוֹת שֶׁהוּא מוֹכֵר. כְּמוֹת שֶׁהַשּׁוּלְחָנִי פוֹרֵט לֹא כְּמוֹת שֶׁהוּא מְצָרֵף.
Traduction
R. Imi raconte que Bama étant allé auprès de R. Yohanan et de R. Simon b. Lakish demander les règles à suivre pour le rachat de la seconde dîme, ceux-ci lui dirent d’aller payer conformément à ce que dit la Mishna: Lorsqu’on veut racheter la seconde dîme au prix du bon marché, non trop élevé, on se réglera d’après le prix (inférieur) d’achat du boutiquier, et non d’après son prix de vente (gain compris); mais en échangeant de la petite monnaie de dîme, on compte le prix élevé du changeur qui détaille, et l’on ne se règle pas d’après son prix inférieur livrant de la petite monnaie pour une pièce. On sait maintenant quelle est la règle lorsqu’il s’agit d’une grande quantité (pour laquelle on remarque moins la dépréciation); mais comment agit-on pour une petite quantité? Même en ce cas, on se réglera d’après le prix d’achat du boutiquier, non d’après son prix de vente; pour l’échange de la petite monnaie, on comptera le prix élevé du changeur qui détaille et non celui de la livraison de la monnaie contre une pièce.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כמה עלל קומי ר' יוחנן ור''ל. כמה וכמה בני אדם נכנסו לפניהם לשאול היאך יהיו נוהגים בפדיון המעשר ואינון אמרי להון פוק ואישלם כהדין תנייא פודין וכו' צא והשלם הדבר כמו ששנינו במשנה פודין וכו' וכלומר שאף בזמן הזה תפדו אותו בשויו אלא שתוכלו לפדותו כשער הזול כהאי מתני':
עד כדון דבר מרובה. עד כאן לא שמענו אלא אם המעשר דבר מרובה הוא דשייך בו לחשוב כך כמות שהשולחני פורט וכו' אלא שאם היה דבר ממועט היאך יחשוב וקאמר אעפ''כ יכול הוא לחשוב לפי ערך כמות שהחנוני לוקח וכו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source