Vayedaber

Ma'asser Cheni

Daf 13a

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לֹא אָֽמְרוּ בֵּית שַׁמַּי אֶלָּא בְסוֹף. אֲבָל בַּתְּחִילָּה אוֹף בֵּית שַׁמַּי מוֹדֵיי. מַה טַעֲמָא דְבֵית שַׁמַּי כֶּסֶף וְלֹא זָהָב. וְאֵימָא כֶסֶף וְלֹא נְחוֹשֶׁת. וְהָתַנִּינָן הַפּוֹרֵט סֶלַע מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. וְסָֽבְרִינָן מֵימַר כֵּינִי מַתְנִיתָא הַמְצָרֵף סֶלַע מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. 13a מַאי כְדוֹן טַעֲמָא דְבֵית שַׁמַּאי. הִיא כֶסֶף הִיא נְחוֹשֶׁת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר בֵּין בַּתְּחִילָּה בֵּין בְּסוֹף בֵּית שַׁמַּי פְּלִיגִין. מַה טַעֲמָא דְבֵית שַׁמַּי. כֶּסֶף רִאשׁוֹן וְלֹא כֶסֶף שֵׁינִי. וְהָתַנִּינָן הַפּוֹרֵט סֶלַע מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי וְסָֽבְרִינָן מֵימַר כֵּינִי מַתְנִיתָא הַמְצָרֵף סֶלַע מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. מַאי כְּדוֹן טַעֲמָא דְבֵית שַׁמַּי. כֶּסֶף עַד כְּדֵי כֶסֶף.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' אמר ר' יוחנן לא אמרו ב''ש אלא בסוף. כלומר כשכבר פדה הפירות מעשר שלו על סלעי כסף ורוצה לחללו על דינרי זהב בהא הוא דאסרי ב''ש כדמפרש טעמייהו לקמיה אבל בתחילה אם בא לחלל הפירות מעשר על דינרי זהב אף ב''ש מודוי דיכול לחללן על דינרי זהב משום דבקרא כתיב ונתת בכסף וצרת הכסף בידך והלכת וגו'. וקסברי ב''ש דדהבא לגבי כספא פרי הוי אבל לגבי פירא טיבעא הוי הלכך ונתת בכסף לאו דוקא כסף קאמר דקרא לא קפיד אלא שיחלל הפירות מעשר על המטבע ולא על הפירות וא''כ כשמחלל פירות מעשר על זהב נמי על המטבע הוא מחלל ושפיר קעבד אבל אם חילל בתחילה הפירות מעשר על הכסף אין לו לחלל הכסף על זהב דוצרת הכסף כתיב וכדמפרש ואזיל דטעמא דב''ש דכסף כתיב ולא זהב וכלומר דהאי כסף בתרא הוא דקפדינן שלא יחללו על זהב דכספא הוא טיבעא ודהבא לגבי כספא פירא הוי ואין מחללין על הפירות וב''ה סברי דכספא לגבי פירא טיבעא הוי אבל לגבי דהבא הכספא היא פירא והדהבא הוא טיבעא ופירות ע''ג טיבעא מחללינן:

ואימא כסף ולא נחשת. כלומר דפריך מכיון דקאמרת דלב''ש אסור לחלל הכסף מעשר על זהב משום דהאי כסף בתרא דוקא דקפדה התורה כסף ולא זהב א''כ אימא נמי כסף ולא נחשת ואנן לא שמעינן הכי לב''ש דוהתנינן במתני' דלקמן הפורט סלע ממעות מעשר שני ב''ש אומרים בכל הסלע מעות וסברינן מימר כיני מתני' המצרף סלע ממעות מעשר שני כלומר דלא תפרש שהוא פורט הסלע חולין ממעות נחשת מעשר שחילל הפירות עליהן אלא דסברינן לומר דכן צריך לפרש המתני' שהוא מצרף הסלע כסף שיש לו ממעות מעשר שחילל בתחילה הפירות על סלע כסף ועכשיו הוא רוצה לצרפו על פרוטות נחשת ומתירין ב''ש לצרף לכל הסלע למעות של נחשת ואמאי נימא דכסף קאמר רחמנא ולא נחשת:

מאי כדון טעמא דבית שמאי. והשתא מאי טעמייהו דאסרי לחלל הכסף על זהב ומתירין לחללו נחשת ומשני היא כסף היא נחשת כלומר שאני פרוטות נחשת דחריפי הן להוציאן ודינן ככסף דטבעא מיקריין ולפיכך מתירין בית שמאי לחלל הכסף על פרוטות נחשת:

רשב''ל אמר בין בתחלה בין בסוף ב''ש פליגין. דאף בפירות מעשר קסברי ב''ש דאסור לחללן על זהב וכן פליגי בסוף דאסור לחלל הכסף מעשר על זהב דקסברי בית שמאי דדהבא לעולם פירא הוי ואף כנגד הפירות הלכך אף בתחלה אין מחללין פירות מעשר על זהב דפירות על פירות לא מחללינן:

מה טעמא דב''ש. כלומר ומה טעמייהו דקסברי דלבסוף אין מחללין הכסף על זהב דאי אמרת משום דקסברי כסף דוקא אמר רחמנא ולא שיחזור ויחלל הכסף על הזהב א''כ הוה קשיא מה טעמייהו דמתירין לצרף הכסף מעשר על מעות נחושת ומפרש דהיינו טעמא דב''ש דפליגי גם בסוף משום דוצרת הכסף והלכת כתיב כסף ראשון ולא כסף שני דצריך שיוליך אותו הכסף בעצמו שחילל פירות מעשר עליו ולא שיחללו על מעות אחרים ופריך והא תנינן הפורט סלע וכו' כדלעיל כלומר דסוף סוף קשיא מהאי מתני' דשמעינן לב''ש דמצרף סלע כסף ממעות מעשר שלו על מעות נחשת ואמאי הא דרשי כסף ראשון ולא כסף שני ומאי כדון טעמא דב''ש דפליגי בסוף ומשני לעולם כדאמרן והא דמתירין לצרף הכסף על מעות נחשת משום דכסף עד כדי כסף אמר רחמנא וכלומר דהן שוין כדי כסף לפי שקלין הן להוציאן והוו חריפי כמו הכסף וזהו כעין דמשני לעיל אליבא דר' יוחנן הכי נמי אליבא דר''ל והא דלא קאמר הכא כדלעיל היא כסף היא נחשת משום דלר''ל לא שייכא האי לישנא דכיון דקאמר טעמייהו דב''ש דכסף ראשון ולא כסף שני א''כ אף נחשת כסף שני הוא והלכך קאמר בהאי לישנא עד כדי כסף שהנחשת כדי כסף הראשון בעצמו הוא שלהוציא הכסף צריך הוא לצרפו על פרוטות נחשת וא''כ היינו כסף ראשון:

Ma'asser Cheni

Daf 13b

משנה: 13b הַפּוֹרֵט סֶלַע מִמָּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בֵּית שֶׁמַּאי אוֹמְרִים בְּכָל הַסֶּלַע מָעוֹת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּשֶׁקֶל כֶּסֶף וּבְשֶׁקֶל מָעוֹת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֵין מְחַלְּלִין כֶּסֶף וּפֵירוֹת עַל כֶּסֶף. וַחֲכָמִים מַתִירִין. הַפּוֹרֵט סֶלַע שֶּׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלֵם בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים בְּכָל הַסֶּלַע מָעוֹת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּשֶׁקֶל כֶּסֶף וּבְשֶׁקֶל מָעוֹת. הַדָּנִים לִפְנֵי חֲכָמִים אוֹמְרִים בִּשְׁלֹשָׁה דֵינָרֵי כֶסֶף וּבְדֵינָר מָעוֹת. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר בִּשְׁלֹשָׁה דֵינָרִין כֶּסֶף וּבָרְבִיעִית מָעוֹת/כֶּסֶף. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אַרְבַּע אַסְפָּרוֹ כֶסֶף. שַׁמַּי אוֹמֵר יַנִּחֶנָּה בֶּחָנוּת וְיֹאכַל כְּנֶגְדָּהּ. מִי שֶׁהָיוּ מִקְצָת בָּנָיו טְמֵאִין וּמִקְצָת בָּנָיו טְהוֹרִין מַנִּיחַ אֶת הַסֶּלַע וְאוֹמֵר מַה שֶׁהַטְּהוֹרִין שׁוֹתִין סֶלַע זוֹ מְחוּלֶּלֶת עָלָיו. נִמְצְאוּ טְמֵאִים וּטְהוֹרִין שׁוֹתִין מִכַּד אֶחָד.

Traduction

Si à Jérusalem on échange un sela d’argent contre la petite monnaie, il faut, selon Shammaï, échanger tout le sela contre du cuivre; selon Hillel, il pourra prendre en échange une partie d’argent et une autre de cuivre (de crainte qu’il ne reste pas assez pour dépenser le tout). Ceux qui décident devant les sages (75)Cf. Sanhedrin 1, fin. La guemara ci-après indique les noms disent: on peut en ce cas échanger son argent dans une proportion de 3/4, c’est-à-dire on prendra pour 3 dinars d’argent et pour un de monnaie en cuivre. R. aqiba dit: on prendra pour 3 dinars d’argent et pour un quart de dinar (1/16 du total) en monnaie de cuivre. Selon R. Tarfon, on prendra 4 aspres (76)Selon Zudkermann, Münze, p. 29, c'est 1/600 de mané. Cf. (Eduyot 1, 10) d’argent. Selon Shammaï, on déposera tout son argent chez un boutiquier, et pour le montant on mangera (on n’échangera rien, pour éviter tout oubli devenu profane). Si quelqu’un a des enfants dont les uns sont purs et les autres impurs (devant boire à la même cruche, en 2e dîme, dont l’accès est interdit aux impurs), il déposera un sela d’argent et s’exprimera ainsi: je déclare que cette pièce de monnaie serve à racheter ce que les purs boiront. Dès lors, les purs et les impurs pourront boire du même vase (77)Comme ce n'est plus de la 2e dîme, aussitôt après que les purs ont bu, les impurs peuvent y boire.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הפורט סלע ממעות מע''ש. כדמפרש הש''ס בהלכה דלעיל כיני מתניתא המצרף סלע ממעות מעשר שני כלומר שהסלע הוא ממעות מע''ש ובא לצרפו על מעות נחשת ולהחליפו בהן:

ב''ש אומרים בכל הסלע מעות. מותר לו להחליף את כל הסלע ולפורטו על מעות נחשת וב''ה אומרים בשקל כסף ובשקל מעות שצריך להחליפו החצי על מעות כסף והחצי על מעות נחשת והשקל הוא חצי סלע וטעמא דב''ה דמכיון שמסתמא אינו מוציא את כל הפרוטות בבת אחת לא התירו לו להחליף את כל הסלע בפרוטות נחשת וב''ש לא חיישי לכך:

ר''מ אומר אין מחללין כסף ופירות על כסף. אם יש לו חצי דינר כסף ופירות מעשר שוה חצי דינר לא יצרפם יחד לחלל על דינר כסף:

וחכמים מתירין. מפרש בגמרא דלא התירו חכמים אלא דוקא בכה''ג שהפירות אינן שוין דינר דאינן ראויים לחללן בפני עצמן אז מותר לחלל בצירוף עם הכסף אבל אם הפירות שוין הן דינר כסף מכיון שהן ראוין לחללן בפני עצמן מודים הן שאסור להצטרף עם הכסף ולחללן אלא מחללן בפני עצמן והלכה כחכמים:

מתנ' הפורט סלע של מעשר שני בירושלים. במתני' דלעיל איירי בפורט הסלע של מעות מעשר חוץ לירושלים והכא איירי בפורט הסלע של מעות מעשר בירושלים וקמ''ל דפלוגתייהו דב''ש ודב''ה בין חוץ לירושלים ובין בירושלים וטעמא דב''ה דלעיל והכא חדא טעמא היא דהפרוטות של נחשת דרכן להתעפש לפיכך לא יצרף כל הסלע בפרוטות נחשת שמא לא יוציא אותן הכל ואם יבוא להחליף את המותר במעות כסף צריך ליתן להשלחני להשתכר ונמצא השלחני משתכר שני פעמים והמע''ש מפסיד וב''ש לא חיישי לכך:

הדנים לפני [חכמים] אומרים. מפרש בגמרא כגון בן עזאי ובן זומא:

בשלשה דינרי כסף ובדינר מעות. אם בא לפרוט את הסלע כסף לא יפרוט אלא בג' חלקים מעות כסף ובדינר שהוא חלק רביעי מעות נחשת:

ר''ע אומר בג' דינרי כסף וברביעית. כלומר שהרביעית של הדינר הרביעי יכול לפרוט במעות נחשת ולא יותר:

ר''ט אומר ארבע אספרי כסף. אספרי הוא חלק א' מעשרים בסלע שכל דינר ה' אספרי ופורט הסלע בג' דינרי כסף והדינר הרביעי בד' אספרי כסף והחמישית של מעות נחשת ולא יקח ממעות נחשת כ''א חלק א' מעשרים:

שמאי אומר. לא יחלל הסלע כלל על הפרוטות אלא יניחנה בחנות אצל החנוני ויאכל כנגדה וטעמא דשמאי מפרש בגמרא שאם יהיו לו פרוטות בידו שמא ישכח ויוציאם לחולין ואין הלכה אלא כב''ה בלבד:

מתני' מי שהיו מקצת בניו טמאין. ואין יכולין לאכול ולשתות מעשר שני ומקצתן טהורין כיצד יעשה אם רוצה שיאכלו וישתו כאחד בירושלים:

מניח את הסלע. של מעשר שני ואומר מה שהטהורין שותין או אוכלין תהא סלע זו מחוללת עליו ותצא הסלע לחולין:

נמצאו טמאין וטהורין שותין מכת אחד. ובנוסחת המשנה מכד אחד והיינו הך כלומר בבת אחת שהטהורין שתו את שלהן בטהרה ובלבד שלא יגעו הטמאין בהיין או בהמאכל שלא יטמאוהו כדקאמר בגמרא:

הלכה: רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר מַה פְלִיגִין רִבִּי מֵאִיר וְרַבָּנִין בְּפֵירוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי כֶסֶף. אֲבָל בְּפֵירוֹת שֶׁיֵּשּׁ בָּהֶן כְּדֵי כֶסֶף אוֹף רַבָּנִין מוֹדֵיי. חֲצִי דֵינָר כֶּסֶף וַחֲצִי דֵינָר פֵּירוֹת מוּתָּר. דֵּינָר כֶּסֶף וְדֵינָר פֵּירוֹת אָסוּר. כָּל שֶׁכֵּן שְׁנֵי דֵינָרִין כֶּסֶף וּשְׁנֵי דֵינָרֵי פֵירוֹת שֶׁאָסוּר.

Traduction

R. Simon b. Lakish dit que la discussion entre R. Meir et les rabbins a lieu pour les fruits dont le montant n’équivaut pas à une pièce d’argent; mais lorsque leur montant s’élève à cette somme, les rabbins partagent l’avis de R. Meir. Il est permis (selon les sages) d’échanger un demi-dinar d’argent pour un demi-dinar de fruits, mais c’est interdit entre un dinar d’argent et un dinar de fruits, et à plus forte raison entre 2 dinars d’argent et 2 dinars de fruits.

Pnei Moshe non traduit

גמ' רשב''ל אמר מה פליגין ר''מ ורבנן. דוקא בפירות שאין בהן כדי דינרכסף אבל בפירות שיש בהן כדי דינר כסף אף רבנן מודיי דאין לו להצטרף עם הכסף ולחללן על שקל כסף שהוא שני דינרין וכדפרישית במתני' דכיון שיש בפירות כדי דינר כסף מחללן בפ''ע וכדמפרש ואזיל חצי דינר כסף וחצי דינר פירות זו שמותר אבל דינר כסף ודינר פירות אסור לחללן על שקל כסף ומכ''ש ב' דינרין כסף ובשני דינרין פירות שאסור לו להצטרפן ולחלל על סלע כסף וה''ה אם הפירות שוה דינר אסור לו להצטרף עם ג' דינרי כסף ולחללן על הסלע דזהו ג''כ נלמד במכ''ש מדינר כסף ודינר פירות שאסור:

אֵלּוּ הֵן הַדָּנִין בֶּן עֲזַאי וּבֶן זוֹמָא. אֵלּוּ הֵן הַתַּלְמִידִים חֲנִינָה בֶּן חֲכִינַיי וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָה. עֵדָה קְדוֹשָׁה רִבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא.

Traduction

Les juges étaient (78)Babli, Syndhérin, 17b: Ben-Azaï et Ben-Zôma. Les disciples étaient: Hanania b. Hakinaï et R. Eliezer b. Matia. Quant à l’assemblée sainte, elle se composait de R. Yossé b. Meshullam et R. Simon b. Menassia (79)Midrash hazith sur (Qo 9, 9).

Pnei Moshe non traduit

גמ' אלו הן הדנים. לפני חכמים בן עזאי ובן זומא ולא נקראו תלמידים אלא שהיו יושבין לפני הזקנים ודנין לפניהן בהלכה:

עדה קדושה. מקום שנזכר עדה קדושה וקהלא קדישא הן רבי יוסי בן המשולם ור''ש בן מנסיא:

מַה טַעֲמָא דְשַׁמַּי שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיַעֲשֶׂה אוֹתָהּ חוּלִין.

Traduction

⁠— Quel est le motif de l’avis de Shammaï pour exiger de la monnaie contre tout le sela? Il craint que, par oubli, on n’emploie en profane la partie que l’on aurait échangée en petite monnaie.

Pnei Moshe non traduit

מה טעמא דשמאי וכו'. כדפרישית במתני':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source