Ma'asser Cheni
Daf 12a
הלכה: אָמַר רִבִּי זְעִירָה כְּדֵי לְשָׂכָר שֵׁינִי שֶׁמָּא יֹאבְדוּ הַשְּׁאָר וְיִהְיוּ אֵילּוּ שֶׁבְּיָדוֹ תְפוּסִין עַל הַשֵּׁנִי. אָמַר רִבִּי זְעִירָא וְצָרִיךְ לְהַתְנוֹת וְלוֹמַר אִם אֵלּוּ שֶּׁלְמַטָּן שֵׁנִי יִהְיוּ אֵלּוּ שֶׁבְּיָדִי תְּפוּסִין עֲלֵיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְהוּא שֶׁלִּיקֵּט 12a מִכָּן וּמִכָּן אֲבָל אִם לִיקֵּט עַל אוֹמָן כְּבוֹלֵל וְחוֹפֵן הוּא.
Traduction
R. Zeira dit que la Mishna prescrit ce procédé à l’avantage de la seconde dîme, pour qu’au cas où le reste serait perdu, il conserve du moins à titre de 2e dîme ce qu’il tient en mains (c’est un équivalent provisoire). Puis il ajoute que l’on établira la condition suivante: ou l’argent se trouvant encore à terre qui composait la seconde dîme, auquel cas ce qui est en mains servira à le remplacer. Toutefois, ajoute R. Yona, il faut l’avoir ramassé de côté et d’autre; mais si l’on a seulement recueilli par lignes droites (par sillon ogmo''), c’est comme si l’on avait mêlé l’argent pris par poignées, et il a dû en tomber de chaque côté (il faut alors restituer à chaque part ce qui lui revient proportionnellement).
Pnei Moshe non traduit
גמ' אמר ר' זעירא כדי לשכר שני. משום הכי הוא דאמרו המתלקטים למעשר שני כדי שיהא המעשר שני משתכר דשמא יאבדו השאר ויהו אלו שבידו שליקטן תפוסין למעשר שני ולא יפסיד המעשר:
אמר ר' זעירא וצריך להתנות. לפי שיש כאן ספק שמא אלו שבידו חולין הן והמעשר הוא במה שנשאר ואם אתה אומר שהן חולין יוציא המעשר לחולין לפיכך צריך להתנות ולומר שאם אלו שלמטה הן מע''ש יהיו אלו המעות שבידי תפוסין ומחוללין עליהן בכל מקום שהמעות מעשר הן וא''כ מה שבידו לעולם מעשר הוא:
והוא שלקט מכאן ומכאן. בהא אמרינן המתלקטין למעשר שני:
אבל אם ליקט על אומן. כלומר על השורה והתחיל ללקטן מצד אחד הרי זה כבולל וחופן הוא והן לפי חשבון:
רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי פְדָיָה רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם חִזְקִיָּה אֵין בְּלִילָה אֶלָּא בְּיַיִן וְשֶׁמֶן בִּלְבַד. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר עַד כְּזֵתִים הַנִּבְלָלִים. מַתְנִיתָא פְּלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. אִם בָּלַל וְחָפַן לְפִי חֶשְׁבּוֹן. פָּתַר לָהּ עַד כְּזֵיתִים. הַמִּתְלַקְּטִים לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי וְהַנִּבְלָלִין לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי הוּנָה סָֽלְקָת מַתְנִיתָא הַנִּבְלָלִין וְהַנֶּחֱפָנִין לְפִי חֶשְׁבּוֹן.
Traduction
R. Yossé dit au nom de R. Pidia, ou R. Yona au nom de R. Hiskia: on ne peut bien mêler ensemble (64)Cf. tr. (Demaï 5, 5) que 2 liquides, p. ex. du vin et de l’huile (non des solides). R. Yohanan ajoute qu’il peut y avoir jusqu’à des olives mêlées (des corps aussi peu secs peuvent frissonner). Est-ce que la Mishna conteste l’avis de R. Yohanan, en disant: lorsqu’on a mêlé ensemble les produits en les pétrissant par poignées, le mélange est tel, qu’il faut répartir entre chaque partie ce qui leur revient en proportion? On peut répondre que le mélange se fait seul lorsque les fruits sont mous comme des olives (65)Mais lorsqu'ils sont plus durs que cela, il faut qu'il y ait un mélange parfait avant de constituer la répartition. - ''Si l’on a ramassé isolément, dit la Mishna, on complète avant tout la 2e dîme; si l’on a tout mêlé, on restituera par portions égales''. Or, selon R. Yossé b. R. Aboun au nom de R. Houna, la Mishna doit se terminer en ces termes: ce qui est mêlé et pétri par poignée doit être restitué à chaque partie en proportions égales.
Pnei Moshe non traduit
אין בלילה אלא ביין ושמן בלבד. הא דחזקיה ור' יוחנן לעיל בפ''ה דדמאי איתמר בהלכה ה' על הא דתנינן שם ובתמרים ובגרוגרות בולל ונוטל וגרסינן שם להא דחזקיה דקאמר אין בלילה אלא ליין ושמן בלבד דדבר הלח הוא נבלל אבל דבר יבש אין סומכין בו על הבילה ור' יוחנן ס''ל דיש בילה אף ליבש עד כזיתים הנבללים כלומר אם הן כל כך עד שהן כזיתים נבללין זה עם זה ומהני בילה ומייתי להא הכא משום דפריך עלה ממתני':
אם בלל וחפן לפי חשבון. וא''כ יש בילה וקשיא אפי' לר' יוחנן ומכ''ש לחזקיה ומשני אליבא דר' יוחנן דאיהו פתר לה עד כזיתים כלומר אם הן כשיעור עד כזיתים אז מהני בילה:
המתלקטים למעשר וכו' סלקת מתניתא הנבללים והנחפנים. כלומר דהא דקתני הנבללים לאו דנבללים מעצמן בלחוד סגי אלא הנבללים ונחפנים וסלקת כלומר עולה סיפא דהמתני' כמו בהרישא דאם בלל וחפן הוא בהא הוא דקתני דהן לפי חשבון:
תַּנֵּי בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר שְׁתַּיִם. רִבִּי זְעִירָא אָמַר מַה בְחֶלְמָה מֵיכַל לְעוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל קוּפְּדָה שְׁמֵינָה. לְמָחָר אָתָא שָׁאַל לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ לָמָּה שְׁתַּיִם. אָמַר לֵיהּ מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לֹו כֵן הוּא דוֹחֵק עַצְמוֹ וּפוֹדֶה אוֹתָהּ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני בן עזאי אומר שתים. הכי תני לה בתוספתא פ''ב בדינא דמתני' מביא בסלע מעות בן עזאי אומר בשתים:
ומתמה עלה ר' זעירא ואמר מה כלומר מה טעמא דבן עזאי דאמר שצריך להביא מעות בשתי סלעים ולמה הוא זה:
בחלמא כדייכל לעולא בר ישמעאל קופדא שמינה. ר' זעירא הוא דקאמר לה ראיתי בחלום שיאכל עולא בר ישמעאל בשר שמן וזה לרמז שהוא יודע הטעם של בן עזאי ולא נתגלה הדבר אי נמי האי תיבת מה אדלמטה קאי מה בחלמא כד ייכל וכו' כלו' מה זה שראיתי בחלום שיאכל עולא בשר שמן אין זה אלא להודיעני שהוא יודע טעמו של דבר ולמחר אתא ר' זעירא ושאל ליה לעולא וא''ל למה שתים:
א''ל. היינו טעמיה דמתוך שאת אומר לו כן להחמיר ולהביא מעות בשתים הוא דוחק עצמו ופודה אותה להסלע של מעשר שאם לא תחמיר עליו חיישינן דילמא לא רמי אנפשיה להתנות ולחללה ויקח אחת מהן בלא תנאי להוציאה לחולין ושמא היא של מעשר והלכך החמירו דרמי אנפשיה ומידכר:
חִזְקִיָּה אָמַר כְּשֶׁהוּא מְחַלְּלָהּ עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כְּרָעָה. וּכְשֶׁהוּא מְחַלֵּל עָלֶיהָ עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כְּיָפָה. וְהָא תַנִּינָן בּוֹרֵר אֶת הַיָּפָה שֶׁבָּהֶן וּמְחַלְלָן עָלֶיהָ. וְיָבוֹר אֶת הָרָעָה וְיַעֲשֶׂה אוֹתָהּ כְּיָפָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה אֲנִי אוֹמֵר הִיא הָֽיְתָה מַעֲשֵׂר שֵׁינִי.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
חזקיה אמר וכו'. הך דחזקיה גרסי' לה בפ''ד דב''מ על מתני' כמה תהא הסלע חסירה וכו' עד מתי מותר להחזיר וכו' ונותנה למעשר שני ואינו חושש וגריס התם חזקיה אמר לצורפה בירושלים מצרפה ביפה בא לחללה בגבולין מחללה ברעה והיינו הך דקאמר הכא ואדהתם קאי דכשהוא מחללה להסלע חסירה בגבולין מחללה ברעה כמות שהיא שוה דחסירה היא וכשהוא מחלל עליה והיינו לצורפה על הפרוטות בירושלים עושה אותה כיפה כלומר כיפיה שלה וכך היא המסקנא דהבבלי התם להא דחזקיה דכשם קאמר כשם שאם מצרפה בירושלים מצרפה ביפיה שלה וכמות שהיא שוה כך אם בא לחלל המעשר עליה בגבולין מחלל כמות שהיא רעה דתרי זילי לא מזלזלינן במעשר לחלל על הסלע חסירה ולחשבה כשאר סלע אלא מחלל עליה ביפיה שלה כמו שהוא מחללה בירושלים על הפרוטות שעושה אותה ברעה ומייתי לה הכא משום דפריך עלה מהמתני' והא תנינן בורר את היפה שבהן ומחללן עליה ולדידך דאמרת דמותר לחלל על הרעה כפי שויה א''כ הכא נמי ויבור את הרעה ויעשה אותה כיפה כלומר כמות שהיא יפה ושוה ויחלל המעות נחושת עליה ולמה הצריכו לברור את היפה שבהן:
Ma'asser Cheni
Daf 12b
12b מִכָּל מָקוֹם לֹא יָצָאת לְחוּלִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לֹא יִתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹתָהּ חוּלִין בְּרוּרִין. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן דְּתַנִּינָן לֹא שֶׁיְּקַייֵם כֵּן אֶלָּא חוֹזֵר וּמְחַלְלוֹ עַל הַכֶּסֶף.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
אמר ר' יונה. שאני הכא שאני אומר היא היתה מעשר שני וכן משני התם שנייא היא הכא שכבר הוכח בו מע''ש כלומר שהרי כבר יש גם בהיפה ספק מעשר ויש לומר שמא היפה היא של מעשר לפיכך צריך לברר את היפה שבהן ומחלל המעות עלי' אבל בעלמא מחלל מעשר אף על הסלע רעה וכמות שהיא יפה בשוויה:
מכל מקום לא יצאת לחולין. אמתני' הוא פריך אהא דקתני מביא בסלע מעות ומחלל סלע של מעשר שני עליהן והא מ''מ וכי לא יצאת הסלע לחולין ע''י כך והא כסף על נחושת הוא מחלל ומשני ר' יונה דלא יתכוין לעשות אותה חולין ברורין בתחילה אלא שצריך הוא לעשות כך כדי שיחלל אחר כך את הסלע היפה על המעות ותדע לך שהוא כן דהא תנינן לא שיקיים כן וכו' וא''כ בתחילה מתכוין הוא לכך לחזור ולחלל המעות על הכסף:
רִבִּי חַגַּי אָמַר קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא מְנַחֵם בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כָּל שֶׁאָֽמְרוּ בִדְמַאי מְחַלְּלִין בְּוַדַּאי מְחַלְּלִין אוֹתוֹ מִדּוֹחַק. וְהָתַנִּינָן מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל נְחוֹשֶׁת מִדּוֹחַק. הָא כֶסֶף עַל כֶּסֶף לֹא. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כָּל שֶׁאָֽמְרוּ בִדְמַאי מְחַלְּלִין בְּוַדַּאי עָבַר וְחִילְּלוֹ מְחוּלָּל. רִבִּי יוּדָן בֶּן פָּזִי רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כָּל שֶׁאָֽמְרוּ בִדְמַאי מְחַלְּלִין בְּוַדַּאי עָבַר וְחִילְּלָן מְחוּלָּלִין.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
כל שאמרו בדמאי מחללין. לכתחלה כדתנן בפ''ק דדמאי דמחלל כסף על נחושת ובודאי מחללין אותו מדוחק ופריך והא תנינן במתני' מחללין כסף על נחושת מדוחק ומשמע הא כסף על כסף מדוחק נמי לא והרי תנינן התם בדמאי דמחללין כסף על כסף ואמאי צריך כאן להביא מעות נחושת יחלל הסלעים עצמן זו על זו ובתנאי:
ר' בא וכו' בשם ר' יוחנן. לא קאמר הכי כי קושיין אלא כך אמר כל שאמרו בדמאי מחללין לכתחילה בודאי אם עבר וחיללו מחולל וכן אמר ר' יודן בן פזי וכו' בשם ר' יוחנן וכלומר דאהא דקתני בדמאי גבי ומחלל אותו הוא דאמרינן הכי וזהו כסף על כסף כדתנינן התם ומחלל אותו כסף על כסף וכו' ואכסף על כסף ונחשת על נחשת קאי:
תַּנֵּי רִבִּי לָֽעְזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁמְּחַלְּלִין כֶּסֶף עַל נְחוֹשֶׁת כָּךְ מְחַלְּלִין זָהָב עַל הַכֶּסֶף. אָמַר לוֹ רִבִּי מִפְּנֵי מַה מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל נְחוֹשֶׁת שֶׁכֵּן מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל הַזָּהָב. וִיחַלְּלוּ זָהָב עַל הַכֶּסֶף. אֵין מְחַלְּלִין זָהָב עַל נְחוֹשֶׁת. אָמַר לוֹ רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁכֵּן מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶּׁלְזָהָב מְחַלְּלִין אוֹתוֹ עַל הַמָּעוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלֵם. מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל כֶּסֶף וְאֵין מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל נְחוֹשֶׁת.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ב ר' אלעזר בר''ש אומר כשם שמחללין כסף על נחושת מדוחק כך וכו' ופליג את''ק דקאמר התם דאין מחללין זהב על הכסף:
אמר לו רבי. דאין הנדון דומה לראי' דמפני מה מחללין כסף על נחושת שכן מחללין כסף על זהב תאמר ויחללו זהב על הכסף שהרי אין מחללין זהב על נחושת אמר לו ר''א בר''ש שכן מצינו שמחללין מע''ש של זהב שהביא לירושלים על מעות שהוא צריך להוציא שם:
מדברי שניהן נלמד מחללין כסף על זהב. כצ''ל ואין מחללין כסף על נחשת אלא מדוחק וכך שנינו בפלוגתייהו שם דמחללין כסף על נחושת מדוחק כדתנן במתני':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source