Le texte Le vocabulaire Les révisions
Kilayim
Daf 42b
רִבִּי הֲוָה עָֽנְוָון סַגִּין וְהֲוָה אֲמַר כָּל מַה דְּיֵימִי לִי בַּר נַשָּׁא אֲנָא עֲבִיד חוּץ מִמַּה שֶׁעָשׂוּ זִקְנֵי בְּתֵירָא לִזְקֵנִי דְּשָׁרוּן גַּרְמוֹן מִנְּשִׂיאוּתֵיהּ וּמְנוֹנֵיהּ. אִין סְלִיק רַב הוּנָא רֵישׁ גָּלוּתָא לְהָכָא אֲנָא מוֹתִיב לֵיהּ לְעֵיל מִינַּיי דְּהוּא מִן יְהוּדָה וַאֲנָא מִבִּנְיָמִין דְּהוּא מִן דִּכְרַיָּא וַאֲנָא מִן נְקוּבְתָא. חַד זְמָן עָאַל רִבִּי חִייָה רוֹבָא לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ הָא רַב הוּנָא לְבַר נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו שֶׁל רִבִּי. אָמַר לֵיהּ אֲרוֹנוֹ בָא. אֲמַר לֵיהּ פּוּק וְחָמִי מָאן בָּעֵי לָךְ לְבַר. וּנְפַק וְלָא אַשְׁכַּח בַּר נַשׁ וְיָדַע דְּהוּא כָעֵיס עֲלוֹי. עֲבַד דְּלָא עֲלִיל לְגַבֵּיהּ תַּלְתִּין יוֹמִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוֹן כָּל אִינּוּן תַּלְתּוֹיֵי יוֹמַיָּא יְלִיף רַב מִינֵּיהּ כְּלָלֵי דְּאוֹרָֽייְתָא. לְסוֹף תְּלַת עֲשַׂרְתֵּי שַׁנְיָא וּתְלַתְּתוֹי יוֹמַיָּא עָאַל אֱלִיָּהוּ לְגַבֵּיהּ בִּדְמוּת רִבִּי חִייָה רוֹבָה. אֲמַר לֵיהּ מַה מָרִי עֲבִיד. אֲמַר לֵיהּ חַד שִׁינַּיי מְעִיקָה לִי. אֲמַר לֵיהּ חֲמִי לָהּ לִי וְחָמֵי לָהּ לֵיהּ וִיהַב אֶצְבְּעָתֵיהּ עֲלָהּ וְאִינְּשִׁמְתְּ. לְמָחָר עָאַל רִבִּי חִייָה רוֹבָה לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ מַה עֲבִיד רִבִּי הַאי שִׁינָּךְ מַה הִיא עֲבִידָא. אֲמַר לֵיהּ מִן הַהִיא שַׁעְתָא דִּיהַב אֶצְבְּעָתָךְ עֲלָהּ אִינְּשִׁימָת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר אִי לָכֶם חַיּוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִי לָכֶם עוּבָּרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲמַר לֵיהּ אֲנָא לָא הֲוֵינָא מִן הַהִיא שַׁעֲתָא הֲוָה נְהִיג בֵּיהּ בִּיקָר. כַּד הֲוָה עֲלִיל לְבֵית וַועֲדָא הֲוָה אֲמַר יִכָּנֵס רִבִּי חִייָא רוֹבָא לִפְנִים. אָמַר לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי לִפְנִים מִמֶּנִּי. אָמַר לוֹ חַס וְשָׁלוֹם אֶלָּא רִבִּי חִייָא רוֹבָה לִפְנִים וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי לִפְנָי לִפְנִים. רִבִּי 42b הֲוָא מַתְנֵי שְׁבָחֵיהּ דְּרִבִּי חִייָא רוֹבָה קוֹמֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי. חַד זְמָן חָמֵי גַּו בָּנִי וְלָא אִיתְכְּנַע מִן קוֹמוֹי. אָמַר לֵיהּ אֲהִנּוֹ דְּאַתְּ מַתְנִי שְׁבָחֵיהּ. אָמַר לֵיהּ מַה עֲבַד לָךְ. אָמַר לֵיהּ חָמִתֵיהּ גַּו בָּנִי וְלָא אִיתְכְּנַע מִן קוֹמוֹי. אָמַר לֵיהּ לָמָּה עֲבַדְתְּ כֵּן. אָמַר לֵיהּ כְּמוֹ יָבֹא עָלַי ייֵתִי עָלַי דְּאִין סְחִית לָא יָֽדְעִית בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אַשְׁגְּרִית עֵינַיי בְּכָל סֵפֶר תִּילִים אֲגָדָה. מִן הַהִיא שַׁעֲתָא מָסַר לֵיהּ שְׁנֵי תַלְמִידִין דִּיהַלְּכוּן עִימֵּיהּ בְּגִין סָכוּתָא.
Traduction
Rabbi était très modeste et disait: à tout ce que quelqu’un me demanderait de faire, j’obéirais sauf en ce que les vieillards de Behéra on fait à l’égard de mon ancêtre (Hillel); ils se dessaisirent de la présidence en sa faveur, et le nommèrent Nassi et leur place. Je ne feras d’exception qu’en faveur de R. Houna, le chef de la captivité séant à Babylone, et s’il descendait ici (en Palestine), je le nommerais à une place au-dessus de moi, car sa généalogie est supérieure à la mienne, vu qu’il descend de la tribu de Juda, tandis que je descends de celle de Benjamin; il descend de cette tribu par les hommes, (en ligne paternelle), et moi par les femmes (ligne maternelle). Un jour, R. Hiya Rouba entra chez Rabbi et lui dit que R. Houna était dehors (319)Babli, (Moed Qatan 17a).. Rabbi devint pâle de colère (d’avoir été ainsi mis à l’épreuve). -Il est mort, répliqua R. Hiya pour l’apaiser, et sa bière passe. -Va voir qui t’appelle au dehors, dit ensuite Rabbi à R. Hiya Rouba. Celui-ci étant sorti et n’ayant vu personne, comprit que Rabbi avait été irrité contre lui; et il s’arrangea de façon à ne pas se présenter chez lui pendant 30 jours. Pendant tout ce mois, dit R. Yossé bar R. Aboun, Rav apprit chaque jour de lui une règle de précepte légal. Au bout de 13 ans et d’un mois (juste lorsque ce fait survint), le prophète Elie apparut à Rabbi sous la forme de R. Hiya Rouba et lui demanda: -comment se porte le maître -Une dent me fait souffrir, répondit-il. -Montre-la moi, dit Elie; et l’ayant vue, il la toucha du doigt, et Rabbi fut guéri. Le lendemain, le véritable R. Hiya Rouba se rendit chez lui et lui demanda des nouvelles de sa santé et de sa dent. -Depuis l’instant, répondit-il, où tu l’as touchée du doigt, elle est guérie (sans doute parce que j’ai protégé d’innocentes souris), et il s’écria: ô vous tous les animaux de la terre sainte, et vous femmes enceintes de ce pays, je m’engage à implorer Dieu pour vous. -Ce n’était pas moi, réplique R. Hiya. Rabbi comprenant qu’un ange lui avait apparu, sous la forme de R. Hiya, lui rendit les honneurs. Ainsi, lorsque Rabbi se rendait à la salle d’études, il faisait passer R. Hiya Rouba devant lui. -Mais, lui dit R. Ismael bar R. Yossé, passera-t-il aussi avant moi? Dieu m’en garde, dit Rabbi; seulement R. Hiya Rouba passera avant moi, et toi avant tous. Rabbi avait fait l’éloge de R. Hiya Rouba devant R. Ismael bar R. Yossé. Celui-ci vit un jour R. Hiya Rouba dans le vestibule de la salle de bain, qui ne se leva pas en sa présence. -Est-ce là, dit-il à Rabbi, celui dont tu m’as fait l’éloge! -Pourquoi, demanda R. Rabbi à Hiya, as-tu agi ainsi? -Je jure bien, répondit-il, que j’ai complètement ignoré son arrivée au bain, car j’étais préoccupé en ce moment par un passage biblique, et toute mon attention était fixée sur le livre des Psaumes, avec ses commentaires. A partir de cet instant, Rabbi le fit accompagner par deux disciples, pour lui éviter tout danger.
Pnei Moshe non traduit
רבי הוה ענוון סגין. עניו גדול היה ואמר כל מה שאומר לי אדם אעשה חוץ מה שעשו זקני בתירה לזקני הלל שסילקו עצמן מן הנשיאות ומינו אותו במקומן כדאמרי' בפ''ו דפסחים:
אין סליק. ואם יעלה רב הונא ריש גלותא לכאן לו אני מושיבו למעלה ממני מפני שהוא מיהודה ואני מבנימין שהוא מן הזכרים כלו' שרבי היה ג''כ מיהודה מדבית דוד אלא שרב הונא היה מזכרים מיהודה ורבי מנקיבות ומצד אביו היה מבנימין וחשוב הוא ביחוס ממני:
נתכרכמו פניו של רבי. שחישב שר' חייא א''ל שיקיים דבורו ולנסותו הוא בא:
א''ל ארונו. הוא שבא שמת רב הונא:
פוק חמי. צא וראה מי קורא לך מבחוץ וידע ר' חייא דכעס עליו רבי וכוונתו היה שיצא מלפניו על שביישו ורצה לנסות אותו:
עבד. ר' חייא ונהג עצמו בנזיפה ולא נכנס אצלו שלשים יום דנזיפת הנשיא ל' יום כדאמר בפ''ג דמ''ק:
כל אינון. ל' יום יליף רב מיניה דר' חייא כל הכללים שבתורה:
לסוף. הי''ג שנה דלעיל ול' יום אלו אח''כ נכנס אליהו אצלו בדמות ר' חייא רבה:
חמי לה לי. הראני אותה והראהו ונתן אצבעו עליו ונתרפא ואע''ג דהמעשה דלעיל גרמה הרפואה היינו הך דקאמר הכא שלפי שריחם בא אליהו ועשה לו כן אלא מפני כבודו של ר' חייא לא נתרפא עד לאחר ל' יום כדי שינהוג בו כבוד:
אי לכם. מי יגן עכשיו עליכם:
מן ההיא שעתא. התחיל רבי לנהוג כבוד בר' חייא שידע שאליהו בא בדמותו לכבודו:
לבית ועדא. לבה''מ:
רבי הוה מתני. היה מספר שבחו של ר' חייא לפני ר' ישמעאל בר' יוסי פ''א חמי ליה גו בני בתוך המרחץ ולא נכנע לקום לפני ר' ישמעאל בר' יוסי ולהדרו ובחדר של בית המרחץ שעומדים שם לבושים היה דאיכא מקום הידור:
אהינו. זהו שאתה מספר בשבחו א''ל ומה עשה לך והגיד לו ושאל רבי לר''ח למה עשית כן:
ייתי. יבא עלי שאף אם רחצתי עצמי לא ידעתי ג''כ מהרחיצה לפי שבאותה שעה הייתי טרוד במחשבה שהייתי מסתכל לעין באגדת ספר תילים:
מן. אותה שעה מסר לו רבי שני תלמידים שיהו מהלכין עמו שלא יסתכן מחמת טרדת המחשבה:
רִבִּי יוֹסֵי צָם תְּמָנֵיי יוֹמִין לְמֵיחְמֵי רִבִּי חִייָה רוֹבָה וּלְסוֹפָא חָמָא וְרָֽגְזוּן יָדֵיהּ וּכְהוֹ עֵינֵיי. וְאִין תֵּימַר דַּהֲוָא רִבִּי יוֹסָה בַּר נַשׁ זְעִיר. חַד גָּֽרְדַיי אֲתַא לְגַבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן אֲמַר לֵיהּ חָמִית בְּחֵילְמִי דִּרְקִיעַ נְפַל וְחַד מִתַּלְמִידָךְ סְמַךְ לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ וְחַכִּים אַתְּ לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אִין אֲנָא חָמֵי לֵיהּ אֲנָא חַכַּם לֵיהּ. עֲבַר כָּל תַּלְמִידוֹי קוֹמוֹי וְחַכִּים לְרִבִּי יוֹסָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ צָם תְּלַת מָאוָון צוֹמִין לְמֵיחְמֵי רִבִּי חִייָה רוֹבָה וְלָא חָֽמְתֵיהּ. וּבְסוֹפָא שְׁרָא מִצְטָעֵר אֲמַר מַה הֲוָה לָעֵי בְאוֹרָֽיְתָא סַגִּין מִינַּיי. אָֽמְרוּ לֵיהּ רִיבֵּץ תּוֹרָה בְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמָּךְ וְלֹא עוֹד אֶלָּא דַהֲוָה גְלִי. אֲמַר לוֹן וְלֹא הֲוִינָא גְלִי. אָֽמְרִין לֵיהּ אַתְּ הֲוִיתָה גְלִי מֵילַף וְהוּא הֲוָה גְלִי מַלְפָּא.
Traduction
R. Yossa jeûna huit jours, afin de voir R. Hiya Rouba. Au bout de cet espace de temps, il l’aperçut; ses mains se crispèrent et ses yeux furent éblouis à la vue de l‘auréole qui entourait le pieux Rabbi. -Ce n’est pas à dire, remarque-t-on, que R. Yossâ fut ainsi frappé parce que c’était un homme médiocre, puisqu’il arriva qu’un tisserand gerdo'' vint raconter à R. Yohanan un songe qu’il y avait eu; il lui avait semblé voir le ciel tomber à terre, et tout près de là se trouvait un disciple de R. Yohanan. -Le reconnaîtrais-tu, lui demanda ce dernier? -Certes, dit-il, si je le voyais, je le reconnaîtrais. -Le maître fit alors passer devant lui tous ses disciples, et il reconnut R. Yossa (c’était donc un homme supérieur). R. Simon ben Lakish jeûna 300 fois sans parvenir à voir ce R. Hiya (320)Babli, (Baba Metsia 85b).. A la fin, il commença à s’en chagriner et dit: quelle est donc sa supériorité écrasante sur moi dans la connaissance de la loi? -Il propage la loi en Israël, lui répondit-on, bien plus que toi; et, en outre, il voyage dans ce but. -Mais, répliqua-t-il, est-ce que je ne voyage pas aussi dans ce but? -Oui, mais tu voyages pour apprendre et t’instruire, tandis que lui voyage pour enseigner.
Pnei Moshe non traduit
ר' יוסי. התענה שמונים תעניות שיזכה לראות ר' חייא רבה שכבר היה בישיבה של מעלה ולבסוף ראהו ורגזון ידיה רעדו אבריו וכהו עיניו:
ואין. וא''ת שר' יוסי אדם קטן היה ולא היה כדאי לראותו לא היא דהא חד גרדיי בא לפני ר' יוחנן וא''ל ראיתי בחלום הרקיע נופל וא' מתלמידך סומך אותו שלא יפול:
וחכים את ליה. אם יכול אתה להכירו ואמר אם אראהו אכיר אותו והעביר כל תלמידיו לפנייו והכיר לר' יוסי שזהו שראה בחלום הרי שאדם גדול היה ואעפ''כ לא היה כדאי לראות את ר''ח מפני גודל מעלתו:
ובסופא. התחיל לצער עצמו ואמר מה זה וכי היה יגע בתורה יותר ממני ואמרו לו הוא ריבץ תורה בישראל יותר ממך ולא עוד אלא שהיה גולה כדי להרביץ תורה:
את הויתה גלי מילף. אתה היית גולה כדי ללמוד והוא היה גולה ללמד לאחרים:
כַּד דְּמָךְ רַב הוּנָא רֵישׁ גָּלוּתָא אַסְקוּנֵיהּ לְהָכָא. אָֽמְרֵי אָן אֲנָן יְהָבִין לֵיהּ. אָֽמְרִין נֵיתִינֵיהּ גַּבֵּי רִבִּי חִייָה רוֹבָה דְּהוּא מִן דִּידְהוּ. אָֽמְרִין מָאן בְּעֵי מִיהַב לֵיהּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי אֲנָא עֲלִיל יְהַב לֵיהּ. אָֽמְרוּ לֵיהּ עִילְּתָא אַתְּ בָּעֵי דְּאַתְּ גְבַר סַב וְאַתְּ בָּעֵי מֵיעוֹל מֵיתַב לָךְ תַּמָּן. אֲמַר לוֹן יְהָבוּן מְשִׁיחָתָא בְרַגְלַיי וְאִין עֲנִייַת אַתּוּן גָּֽרְשִׁין. אָעַל וְאַשְׁכַּח תְּלַת דָּנִין יְהוּדָה בְנִי אַחֲרֶיךָ וְאֵין עוֹד. חִזְקִיָּה בְנִי אַחֲרֶיךָ וְאֵין עוֹד. אַחֲרֶיךָ יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְאֵין עוֹד. תָּלָה עֵינוֹי מִסְתַּכְּלָה אִיתְאֲמַר לֵיהּ אַפִּיךְ אַפִּיךְ שְׁמַע קָלֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה רַבָּא אֲמַר לְרַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ נְפִישׁ לְרַב חוּנָה יְתִיב לֵיהּ וְלָא קְבִיל עֲלוֹי מָתִיב לֵיהּ אָֽמְרִין כְּמַה דְּלָא קְבִיל עֲלוֹי מָתִיב לֵיהּ כֵּן זַרְעִיתֵיהּ לָא פְסִיקָא לְעוֹלָם. וְיָצָא מִשָּׁם וְהָיָה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְנִכְפְּלוּ לוֹ שָׁנָיו.
Traduction
Lorsque R. Houna, le chef de la captivité à Babylone mourut, les Juifs palestiniens se rendirent en cette ville (321)Babli, (Moed Qatan 25b).. -Où l’enterrerons-nous, demandèrent-ils? Plaçons-le à côté de R. Hiya Rouba, parce qu’il est de sa famille. -Qui osera se rendre dans cette sépulture pour y déposer R. Houna? -Je m’offre, dit R. Hagaï, pour ce service. -C’est un prétexte que tu cherches, lui dit-on, parce que tu es vieux, et il te serait agréable de mourir en ce lieu afin d’y être enterré. -Puisque vous me soupçonnez, répondit-il, attachez à mon corps une corde, afin de me ramener sur terre si je séjournais (322)Ou, selon J. Lévy, Neuhebr. Wörterbuch: lorsque j'appellerai. trop longtemps dans la tombe. Lorsqu’il arriva, il entendit que trois morts se louaient réciproquement dans leurs enfants: après toi, disait l’un, seul le fils Juda est remarquable par sa piété, et nul ne lui est comparable; ou Hiskia est seul comparable à ton mérite, nul autre; ou enfin, Joseph le fils du patriarche a seul laissé une mémoire aussi vénérable que la tienne, et il n'y a nul autre (ce qui indiquait que R. Houna doit être écarté de ce lieu). R. Hagaï leva les yeux pour chercher à voir R. Hiya: -retourne-toi (323)Littéral: Tourne, tourne ton visage., lui fut-il dit, et il entendit la voix de R.Hiya Rouba dire à son fils R. Juda: -laisse entrer ici le corps de R. Houna; mais ce dernier, par modestie, n’accepta pas un tel honneur et fut enterré ailleurs. R. Hiya ajoute: -''Puisque le vénérable R. Hagaï, en rendant les derniers devoirs à R. Houna n’a pas voulu bénéficier de cette tombe, je le bénis et lui prédis que sa postérité n’aura pas de fin''. Il est sortit âgé de 80 ans; et il atteignit le double de cet âge.
Pnei Moshe non traduit
אן. היכן אנו קוברין אותו ונתנו עצה ביניהם ואמרו המוטב ונכון הוא להניחו אצל ר''ח רבה שהוא משלהם מבני בבל:
מאן בעי מיהב ליה. מי הוא אשר ימלא לבו להכניסו לשם וא''ר חגיי אני אכניסנו להניחו שם:
עילתך את בעי. עילה ותואנה אתה מבקש לפי שאדם זקן אתה ורצונך למות שם ולהקבר אצל ר' חייא:
יהבון משיחתא ברגליי. יתנו לקשור משיחה אחת ברגלי:
ואין עניית. שאתעכב שם הרבה:
אתון גרשין תגררו אותי ע''י החבל והמשיחה לחוץ:
עאל ואשכח תלת דנין. שלשה שהיו מדנין אותם בקול שבח ותהלה. א''נ רנין גרסי' ג' קולות של שבח:
יהודה בני אחריך ואין עוד. זה יהודה בנו של ר' חייא וכלומר שאין עוד אחריך בחסידות ובמעלה וכן לחזקיה בנו וכן ליוסף בן ישראל הוא יוסף הצדיק:
תלה עינוי מסתכלה. הגביה ר' חגיי פניו ותלה עיניו לראות ושמע דאיתאמר ליה אמיך אפיך. כן הוא בכתובות. השפל פניך והזהר מלהסתכל ושמע קולו של ר''ח רבה שאמר לרב יהודה בריה נפיש לרב הונא יתיב ליה. הנח לרב הונא מקומך שינפש ויקבר כאן:
ולא קביל עלוי מתיב ליה. ולא קבל עליו רב הונא שיעמוד רב יהודה ויקבר במקומו וזהו מרוב ענותנותו:
אמרין. שמע רב חגיי קול שאמרו כשם שלא קיבל עליו זה שיעקור רבי יהודה ממקומו וישב הוא שם כן בשכר זה לא יפסוק זרעו לעולם:
ויצא משם. רב חגיי והיה באותו זמן בן שמונים ונכפלו לו שניו על שנתעסק עם רב הונא:
כְּתִיב וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבוּרָתָם. יַעֲקֹב כָּל הֶן דְּהוּא מַה הוּא מְנַכֵּי. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר דְּבָרִים בְּגַב. רִבִּי חֲנִינָא אָמַר דְּבָרִים בְּגַב. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר דְּבָרִים בְּגַב. מַהוּ דְּבָרִים בְּגַב. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי י֨י בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. וַהֲלֹא אֵין אַרְצוֹת הַחַיִּים אֶלָּא צוֹר וַחֲבֵרוֹתֶיהָ וְקֵיסָרִין וַחֲבֵרוֹתֶיהָ תַּמָּן זוֹלָא תַּמָּן שׂוֹבְעָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אֶרֶץ שֶׁמֵּיתֶיהָ חַיִּין תְּחִילָּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וּמַה טַעַם נוֹתֵן נְשָׁמָה לְעַם עָלֶיהָ. אֶלָּא מֵעַתָּה רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה הִפְסִידוּ. אָמַר רִבִּי סִימַיי מַחְלִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵיהֶן אֶת הָאָרֶץ וְהֵן מִתְגַּלְגְּלִין כְּנוֹדוֹת וְכֵיוָן שֶׁהֵן מַגִּיעִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַפְשָׁן חוֹזְרוֹת עֲלֵיהֶן. וּמַה טַעַם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל וְנָתַתִּי רוּחִי בָּכֶם וִחְיִיתֶם.
Traduction
– Il est écrit (324)''Babli, (Ketubot 111a); Midrash Béreschith rabba, section 98.'': tu m’emporteras de l’Egypte et tu m’enterreras dans leur sépulture (Gn 47, 30). Pourquoi le pieux patriarche Jacob insistait-il pour être enterré en Terre sainte? Est-ce qu’un homme tel que lui ne repose pas aussi bien partout (avec la certitude la résurrection)? R. Eleazar répondit: il y a là des paroles qui peuvent donner à réfléchir; ce fut aussi l’avis de R. Hanina, ainsi que de R. Josué ben Levi. R. Simon ben Lakish interprète le verset: je marcherai devant Dieu, dans les pays de la vie (Ps 116, 9); or, faut-il entendre par là des villes telles que Tyr et ses environs (325)''Ibid, n° 54 et 96; mischlé rabba, n° 27.'', ou Césarée et ses environs, où l’on vit à bon marché à cause de l’affluence des produits apportés dans ces ports de mer (326)''Voir Neubauer, Géographie, p. 293. Littéral: là règne le bon marché; là est la satiété.''? Non, dit R. Simon ben Lakish, au nom de Bar-Kappara on entend par là un pays dont les morts ressusciteront les premiers à l’arrivée du Messie; et, ce qui le prouve, c’est qu’il est dit (Is 42, 5) Il donne l’âme au peuple à cause d’elle (de cette terre). Est-ce à dire que nos rabbins enterrés hors de la Palestine ne jouiront pas du bénéfice de la résurrection? L’Eternel, dit R. Simi, creusera la terre sous leur corps, de façon qu’ils viennent rouler comme des outres jusqu’en Terre-Sainte; et parvenus là, leur âme retournera dans leur corps et les vivifiera. Aussi est-il écrit: je vous déposerai dans le pays d’Israël; j’enverrai mon souffle en vous et vous vivrez (Ez 37, 14).
Pnei Moshe non traduit
יעקב כל הן דהוא מה הוא מנכי. כל היכן הוא שהוא קבור מה הוא מפסיד ומה איכפת ליה ליעקב הצדיק [שרצה] להקבר בא''י:
דברים בגב. יש דבר פנימי ונסתר בזה:
אלא צור וחברותיה. ששם הזול ושם השובע שהן נתונין על חוף הים והכל מצוי שם בריוח אלא להכי קרא דוד לא''י ארצות החיים כדר''ל ארץ שמתיה חיים בתחלה לעתיד:
ומה טעם. מהיכן למדנו זה מדכתיב נותן נשמה לעם עליה וארישיה דקרא רוקע הארץ וצאצאיה קאי וסתם ארץ א''י היא ומשמע בא''י הוא שנותן נשמה ושם הם חיים:
הפסידו. בתמיה:
מחליד. נוקב לפניהם את הארץ ועושה להן מחילות תחת הקרקע והן מתגלגלין כנודות הללו וכו' ובשביל כך לא רצה יעקב להקבר בח''ל שלא יהיה לו צער גלגול מחילות:
רִבִּי בְּרֶכְיָה שָׁאַל לְרִבִּי חֶלְבּוֹ. רִבִּי חֶלְבּוֹ שָׁאַל לְרִבִּי אִימִּי. רִבִּי אִימִּי שָׁאַל לְרִבִּי אֶלְעָזָר. רִבִּי לָֽעְזָר שָׁאַל לְרִבִּי חֲנִינָה וְאִית דְּאָֽמְרִין רִבִּי חֲנִינָה שָׁאַל לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֲפִילוּ כְגוֹן יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַחֲבֵירָיו. אָמַר לֵיהּ גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵיפָה כָל אַרְצָהּ. אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה מַה הֵן שָׁאַל לָהֵן וְהֵן שָׁאַל לָהֵן לֹא שְׁמָעִינָן מִינָּהּ כְּלוּם. מַיי כְדוֹן. כֵּיוָן שֶׁנִּשְׂרְפָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה בָהֶן מִדַּת הַדִּין. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים עָשָׂת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִשְׂרְפָה הָדָא הוּא דִּכְתִיב וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד. כּוּתִים שֶׁבָּהּ מַה הָיוּ עוֹשִׂין מַטְלִיּוֹת מַטְלִיּוֹת וְהָֽיְתָה נִשְׂרֶפֶת.
Traduction
R. Berakhia demanda à R. Helbo, celui-ci à R. Imi, celui-ci à R. Eliézer, et enfin à R. Hanina, ou encore selon d’autres, ce dernier demanda à R. Josué ben Lévi: est-ce que des impies tels que Jéroboam ben Nebat et ses compagnons (enterrés en Palestine) jouiront du bénéfice de la résurrection? -Oui, puisqu’il est écrit (Dt 29, 22): le soufre et le sel a brûlé tout le pays (depuis cette punition, leurs crimes sont oubliés, et ils auront part à la vie future). R. Berakhia dit: par suite de ces interrogations successives, transmises de l’un à l’autre, nous n’avons rien entendu; or, en somme, quelle est la réponse à leur question? Ce verset indique que le sol palestinien ayant été brûlé, justice à été faite (et les fautes sont pardonnées). On a enseigné au nom de R. Juda: pendant 7 ans, la Terre-Sainte a été consumée (en souvenir de ces crimes), comme il est dit (Dn 9, 27): il confirme l’alliance avec un grand nombre pendant une semaine (septaine d’années). Qu’advient-il des habitants samaritains (327)Midrash Rabba sur les (Qo 1. (semi-idolâtres) de la Palestine? Ils sont transformés comme des morceaux d’étoffes puis brûlés.
Pnei Moshe non traduit
אפי' כגון ירבעם בן נבט וחביריו. הא דדריש נותן נשמה לעם עליה אם לירבעם וחבריו שנקברו בא''י מועיל נמי להם זכות הארץ:
א''ל. והשיב מקרא הזה גפרית וגו':
מה זה הן שאל להן. זה שאל לזה וזה לזה ואחרי כל השאלות השיב מקרא הזה ואכתי לא שמעינן כלום דלא ידעינן מאי קאמר ומה תשובה זו:
מאי כדון. ומעתה מה אנו למדין מזה וקאמר דזאת היא הכוונה דמכיון שנשרפה א''י שנתקיים בה גפרית ומלח וגו' נעשה באלו ג''כ מדת הדין שכבר קבלו דינם שנשרפו בהיותם קבורים שם ועי''ז יזכו לתחיה כשאר המתים:
והגביר ברית לרבים. מה שהקב''ה אמר להן בשעה שכרת ברית עמהן גפרית וגו' זה הגביר שבוע אחד:
כותים שבה. שהיו דרים בה אז כשהביאם סנחריב לשם מה היו עושים:
מטליות מטליות. כלומר שהיו זורעין אותה חתיכות תתיכות ומל' מטלניות של ג' על ג' ובעוד שהיו זורעין אותה נשרפת:
Kilayim
Daf 43a
משנה: הַבִּרְסִים וְהַבֻּרְדְּסִין וְהַדַּלְמַטִּיקִיּוֹן וּמִנְעֲלוֹת הַפִּינוֹן לֹא יִלְבְּשֵׁם עַד שֶׁיִּבְדּוֹק. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף הַבָּאִים מֵחוֹף הַיָּם וּמִמְּדִינַת הַיָּם אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתָן בְּקַנַּבִּס. וּמִנְעַל שֶׁל זֶרֶד אֵין בּוֹ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.
Traduction
Les vêtements surnommés birrus, bardiacus, dalmatica (333)''Les birri et bardiaci sont des objets de literies; les dalmatica sont des caleçons provenant peut être de la Dalmatie.'', et les sandales de feutre pino'' ne doivent pas être mis avant d’être examinés (s’ils ne contiennent pas de mélange). R. Yossé dit: il est inutile de les examiner s’ils arrivent d’un port de mer ou d’un pays d’outre-mer, parce qu’alors on a la conviction qu’ils sont cousus avec du chanvre. Il n’y a pas lieu d’appliquer cette crainte de Kilayim aux souliers de cuir (fourrés en feutre, sorte de pantoufle).
Pnei Moshe non traduit
מתני' הברסין והברדסין. פי' בערוך ערך בדס הן מיני גלופקרין שמכסין בהן את המטות אלא שאלו רפופין ר''ל דקין ואלו עבין:
והדלמטיקיון. הן מיני בתי שוקיים של צמר קאלצי''ש בלע''ז:
ומנעלות הפינון. עשויין מפסולת של צמר:
לא ילבשם עד שיבדוק. שמא יש פשתן מעורב בהן:
מחוף הים וממדינת הים. מפרש בגמ' מחוף הים שמביאין לשם ממדינת הים אינן צריכין בדיקה שאין הפשתן מצוי שם וחזקתן תפורין בקנבוס וקאמר בגמרא שמשנה זו נשנית בראשונה אבל בזמן הזה שהפשתן מצוי בכל מקום כולם צריכים בדיקה:
ומנעל של זרד. אית דמפרשי מנעלים של עור שנותנין אותן תחת כף הרגל ואית דמפרשי שמגיעין עד הירך ואית דגרסי של זרב וכך הובא בגמרא והם מנעלים שמשימין בתוכן צמר לחמם את הרגל מלשון יזורבו נצמתו ואית דמפרשי שעשוין לימות החמה ואיו בו משום כלאים כדמפרשינן בגמ' מאי טעמא:
הלכה: הַבּוּרְסִין בִּרְיָה. הַבֻּרְדְּסִין דֵּילְמָא. הַדַּלְמַטִּיקוֹן קוֹלְבִין וּמַעֲפוֹרִין וּמִנְעֲלוֹת הַפִּינוֹן דַּרְדְּסִין.
Traduction
Les divers effets désignés dans la Mishna sont des étoffes de laine plus ou moins minces (334)Voir la casuistique intitulée: Mamar Markokaï, n° 1., savoir des capuches, des chaînes (copula), des turbans et des sandales d’étoffe (panni).
Pnei Moshe non traduit
גמ' הברסין. נקרא בריה וכו' כך היו נקראים בימיהם:
רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף הַבָּאִין מֵחוֹף הַיָּם וּמִמְּדִינַת הַיָּם. מַה חוֹף הַיָּם וּמִמְּדִינַת הַיָּם אוֹ מֵחוֹף הַיָּם שֶׁמִּמְּדִינַת הַיָּם. מִן מַה דְתַנֵּי כְּגוֹן צוֹר וַחֲבֵרוֹתֶיהָ וְקֵיסָרִין וַחֲבֵרוֹתֶיהָ. הָדָא אָֽמְרָה מֵחוֹף הַיָּם שֶׁמִּמְּדִינַת הַיָּם.
Traduction
R. Yossé dit (dans la Mishna): ''s’ils arrivent d’un port de mer ou d’un pays d’outre-mer, etc.'' S’agit-il d’objets provenant de l’un ou de l’autre? Ou faut-il que ce soit un port de mer placé au-delà de la mer? Comme il est dit (plus haut): par exemple Tyr et ses environs, ou Césarée et ses environs, cela prouve que l’on exige la réunion de ces deux conditions.
Pnei Moshe non traduit
מה. מאי קאמר אם מחוף הים וממדינת הים כלומר שצריך שיהיו ממדינת הים ממש ומחוף הים של המקומות אשר שם:
או מחוף הים שממדינת הים. כלומר או דמחוף הים בלחוד סגי שמביאין לשם ממדינת הים ותולין אנו כל מה שבחוף הים שהן הובאו ממדינת הים וממקום שאין הפשתן מצוי שם:
מן מה דתני. עלה בברייתא כגון צור וכו' ש''מ מחוף הים של כאן ומביאין לשם ממדינת הים כגון צור שהיתה רוכלת ימים וכן חברותיה:
אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה. הָדָא דְּתֵימַר בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא הָֽיְתָה הַפִּשְׁתָּן מְצוּיָה בְכָל מָקוֹם. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁהַפִּשְׁתָּן מְצוּיָה בְכָל מָקוֹם צְרִיכִין בְּדִיקָה.
Traduction
''Il est inutile de les examiner, dit-il''. Ceci était vrai en principe, parce que l’on ne trouvait pas de chanvre partout: mais, depuis que l’on en a partout, il faut l’examine aux pantoufles de feutre,
כְּתִיב וְאַתָּה פַּשְׁחוּר וְכֹל יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ תֵּלְכוּ בַּשֶּׁבִי. וּבָבֶל תָבֹא וְשָׁם תָּמוּת וְשָׁם תִּקָּבֵר. רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ וְרִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא. חַד אָמַר מֵת שָׁם וְנִקְבַּר שָׁם 43a יֵשׁ בְּיָדוֹ שְׁתַּיִם. מֵת שָׁם וְנִקְבַּר כָּאן יֵשׁ בְּיָדוֹ אַחַת. וְחָרָנָה אָמַר קְבוּרָה שֶׁבְּכָאן מְכַפֶּרֶת עַל מִיתָה שֶׁלָּהֶן.
Traduction
Il est écrit (Jr 21, 1): quant à toi, Pashur et tous les habitants de ta maison, vous irez en captivité; tu arriveras à Babylone, tu y mourras et tu y sera enterré. Ce verset est interprété diversement par R. Abba bar Zemina au nom de R. Helbo et par R. Hama bar Hanina; d’après l’un, la mort qui a eu lieu hors de la Terre-Sainte et l’enterrement effectué là sont la conséquence d’un double péché, tandis que, la mort seule ayant lieu hors de la Terre-Sainte et le corps étant restitué en cette terre, ne représentent qu’une faute. D’après l’autre explication, si la sépulture a eu lieu en Terre-Sainte, elle annule l’effet de la mort ayant eu lieu au dehors.
Pnei Moshe non traduit
יש בידו שתים. כמו שתי מיתות ולפיכך כפל הכתוב:
וחרנה. ואידך אמר קבורה שבכאן בא''י מכפרת על מיתה שמתו בחו''ל ולא עלו בחייהן ואין בידו אפי' אחת:
רִבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה רִיגְלוֹי דְבַר נַשָּׁא עֲרַבָתֵיהּ לְמִיקְמָתֵיהּ כָּל הֶן דְּהוּא מִתְבְּעֵי. כְּתִיב מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמוֹת גִּלְעַד. וְיָמוֹת בְּבֵיתוֹ וְלֹא תַמָּן. אֱלִיחוֹרֶף וַאֲחִיָּה תְּרֵין אֵיסֶקְרֵיטוֹרֵי דִשְׁלֹמֹה. חָמָא מַלְאַךְ מוֹתָא מִסְתַּכֵּל בּוֹן וַחֲרִיק בְּשִׁינּוֹי. אֲמַר מִילָּה וִיהָבוּן בְּחַלָּלָא. אֲזַל וּנְסַבְּהוֹן מִן תַּמָּן אֲתָא קָאִים לֵיהּ גָּחִיךְ לְקָבְּלֵיהּ אֲמַר לֵיהּ הַהִיא שַׁעֲתָא הֲוֵיתָא אִיחְרוֹק בְּשִׁינַּייִךְ וּכְדוֹן אַתְּ גָחִיךְ לָן. אָמַר לֵיהּ אֲמַר לִי רַחֲמָנָא דְּיִנְסַב לֶאֱלִיחוֹרֶף וַאֲחִיָּה מִן חֲלָלָה וְאָֽמְרִית מִי יְהִיב לִי אִילֵּין לָהֶן דְּאִישְׁתַּלְּחִית מִינְסִיבִינִין וִיהַב בְּלִיבָּךְ לְמֵיעֲבַד כֵּן בְּגִין דְּנַעֲבִיד שְׁלִיחוּתִי. אֲזִל וְאִיטְפַּל בּוֹן מִן תַּמָּן. תְּרֵי בְּרוֹיי דְּרִבִּי רְאוּבֶן בַּר אִיסְטְרוֹבִילוֹס תַּלְמִידוֹי דְּרִבִּי. חָמָא מַלְאָכָא דְמוֹתָא מִסְתַּכֵּל בּוֹן וַחֲרִיק בְּשִׁינּוֹי וַאֲמַר נִיגְלִינוֹן לִדְרוֹמָא שֶׁמָּא הַגָּלוּת מְכַפֶּרֶת. אֲזַל וְנַסְתּוּן מִתַּמָּן.
Traduction
R. Yona dit au nom de R. Hama bar Hanina (328)Babli, (Suka 53a).: les pieds de l’homme le transportent, spontanément au lieu où il est condamné à mourir; ainsi il est dit (1R 22, 20): qui veut séduire Achab afin qu’il monte et tombe à Ramot en Galaad? Mais nul n’y réussit, et Achab mourut chez lui, non ailleurs (ni à la guerre selon sa destinée). Elihoref (1R 4, 3), et Ahiyah (1R 11, 29) étaient tous deux secrétaires (scriptores) de Salomon. Celui-ci s’aperçut que l’ange de la mort regardait de leur côté en grinçant des dents (de ce qu’il ne pouvait ravir ces 2 hommes hors du lieu où ils devaient mourir). Salomon n’eut qu’à prononcer un mot magique, et ils se trouvèrent dans l’atmosphère, où la mort les atteignit. Après cela, l’ange vint se placer près de Salomon et rit devant lui. -Quoi, dit le roi, tout à l’heure tu étais furieux, et maintenant tu ris! -Oui, dit l’ange; Dieu m’avait ordonné d’enlever Elihoref et Ahia lorsqu’ils seront en l’air; et, comme je me disais: qui me les enverra dans l’endroit où je suis chargé de les tuer, tu as eu la pensée d’agir ainsi, afin que je puisse remplir ma mission, après ce récit, il se rendit à côté d’eux (et les tua). Les deux fils de R. Ruben bar Astrobelo étaient disciples de Rabbi. Celui-ci s’aperçut que l’ange de la mort les guettait en grinçant des dents (parce qu’il ne pouvait pas les atteindre en ce lieu). -Essayons, dit Rabbi, de les préserver en les exilant dans une contrée au Sud de la Palestine, afin que l’exil rachète leurs péchés. Il alla donc et les fit retirer de ce pays; après avoir quitté la Terre-Sainte et s’être rendu en Babylonie, il fut sur le point de mourir.
Pnei Moshe non traduit
רגלוי דבר נש. הם ערבים שלו ומובלין יתיה להעמידו למקום שמבקשים שימות שם:
וימות בתוך ביתו. ומפני מה לא מת בביתו ולא שם אלא שהיה צריך להיות שם לפי שנגזר עליו שיפול במלחמה ולקיים הנבואה במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות ילקו הכלבים את דמך גם אתה:
איסקוריטירו. סופריו ויועציו:
חמא. שלמה למלאך המות מסתכל בהון וחורק בשיניו שכעס על שלא היה יכול למלאות רצונו בהן:
אמר. שלמה מלה. איזה שם ונתנ' בחלל באויר העולם וחשב להצילם מידו והלך מלאך המות ולקחם משם שכך נגזר עליהם שימותו באויר ובא ושחק לנגד שלמה ושאל לו בתחלה היית כועס ועתה שוחק והשיבו לפי שהקב''ה צוה עלי עליהן לקחת אותם מן האויר ואמרתי מי יתן לאלו אל המקום אשר שולחתי לקחת אותם ונתן בלבך לעשות כדי לקיים שליחותי:
אזל. שלמה ולקחם משם להטפל בקבורתם ובבבלי פ' החליל גריס האי עובדא בנוסחא אחרת:
ואיטפל בון מן תמן. כן הוא בכתובות:
תרין בנוי דר' ראובן. כן הוא שם:
חמא. רבי:
וחרק בשינוי. שלא היו במקומן שנגזר עליהן:
נגלינון לדרומא. לארץ הדרום שהגלות יכפר עליהם שלא ימותו ואזל מלאך המות ולקחם משם שנגזר עליהם שבארץ הדרום ימותו:
עוּלָּא נְחוּתָא הֲוָה. אִידְמָךְ תַּמָּן שָׁרֵי בְּכִי. אָֽמְרִין לֵיהּ מַה אַתְּ בְּכִי אֲנָן מַסְקִין לָךְ לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹן וּמַה הֲנָייָה לִי. אֲנָא מוֹבַד מַרְגָּלִיתִי גַּו אַרְעָא מְסָאבְתָא. לֹא דוֹמֶה הַפּוֹלְטָהּ בְּחֵיק אִמּוֹ לַפּוֹלְטָהּ בְּחֵיק נָכְרִיָּה. רִבִּי מֵאִיר הֲוָה אִידְמִיךְ לֵיהּ בְּאַסְּייָא. אֲמַר אֵימוֹרִין לִבְנֵי אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל הָא מְשִׁיחְכוֹן דִּידְכוֹן. אֲפִילוּ כֵן אֵמַר לוֹן יְהַבוֹן עַרְסִי עַל גֵּיף יַמָּא דִּכְתִיב כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶיהָ.
Traduction
Il commença à pleurer: ''Pourquoi pleures-tu, lui dirent ses élèves; nous te transporterons en Terre-Sainte''. -''Que m’importe, répondit-il; je perds mon âme dans cette terre impure''. Ce n’est pas la même chose d’expirer sur le sein de sa mère que sur le sein d’une étrangère. – R. Meir, sur le point de mourir à Esya (près Antioche), recommanda de dire aux habitants de la Palestine: ''Voici votre corde (329)Avec elle, au jour de la Résurrection, le cadavre serait tiré en Terre-Sainte. Aussi, les gens pieux avaient soin de faire munir leurs pieds d'une corde.''; et malgré cela, il ajouta qu’aussitôt après son décès, on mit sa bière au bord de la mer (afin de toucher ainsi à la Terre-Sainte), selon ces mots (Ps 24, 2): Il l’a fondée sur les mers et l’a constituée sur les fleuves.
Pnei Moshe non traduit
עולא נחותא. על שם שהיה רגיל לילך ולירד מא''י לבבל הוו קרו ליה נחותא:
הוה אידמך תמן. בא זמנו למות שם בבבל והתחיל לבכות:
אמרין ליה מה לך בוכה. אנחנו מעלין אותך להקבר בא''י ואמר להן ומה מהנייה לי אם אני מאבד מרגלית נשמה שלי בארץ טמאה אינו דומה הפולטה בחיק אמו היא א''י שהיא כאם להנשמה מפני קדושתה:
באסייא. שהיא חו''ל ואמר אמרין לבני ארעא דישראל הא המשיח שלכם כלומר שצוה להם שיאמרו תשגיחו על הרב שלכם שמת בחו''ל שתעלו אותו להקבר בא''י:
ואפי' כן. ועכ''ז צוה להן שם שאפי' בעוד ארונו באסייא שיתנוהו על חוף הים לפי שא''י מיוסדת על הימים וחוף הים בכל מקום יש לו איזה צד שייכות לא''י ומביא ראיה מן המקרא דכתיב על ימים יסדה ועל א''י נאמר זה כדמסיק שבעה ימים הן שסובבין את א''י:
שִׁבְעָה יַמִּים סוֹבְבִין אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. יַמָּא רַבָּא יַמָּא דְטִיבֵּרִיָא יַמָּא דְסַמְכוֹ יַמָּא דְמִילְחָא יַמָּא דְחוֹלָתָא יַמָּא דְשַׁלְייָת יַמָּא דְאַפַּמֵּיָא. וְהָא אִיכָּא יַמָּא דְחָמְץ דִּיֹּקְלֵיטִיָּנוּס הִקְוָה נְהָרוֹת וַעֲשָׂאוֹ. כְּתִיב הַנִּשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְּשִׁימוֹן. אָמַר רִבִּי חִייָא בִּרָיָא כָּל מִי שֶׁהוּא עוֹלֶה לְהַר יְשִׁימוֹן וּמָצָא כְמִין כְּבָרָה בְּיַם טִיבֵּרִיָא זוֹ הִיא בּוֹרָהּ שֶׁל מִרְיָם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן שַׁעֲרוּנָהּ רַבָּנִין וְהָא הִיא מְכוּוָּנָא כָּל קֳבֵיל תַּרְעָא מְצִיעִיָּא דִכְנִישְׁתָּא עֲתִיקְתָא דְּסרונגין.
Traduction
Sept mers baignent la Palestine, savoir: la grande mer (Méditerranée), la mer de Tibériade, la mer Samkho (330)Il faut peut-être lire samkou, rouge, selon Baba (Batra 74b)., la mer Salée (de Sodome), la mer Hultha, la mer Sheliyath, et la mer d’Apamée (331)Pour les passages parallèles et leur explication, voir Neubauer, géographie, p. 24.. -Pourquoi ne compte-t-on pas la mer de Hamec (ou Emésa)? -Parce que l’Empereur Dioclétien l’a formée par la réunion de différents fleuves (c’est donc un canal, non un lac naturel). – Il est écrit (Nb 23, 28): qui regarde le désert. A ce propose, R. Hiya dit (332)''Même série, (Ketubot 12, 3) ( 35b); Midrash rabba sur la section (Lv 22).'' qu’en gravissant cette montagne, on aperçoit une espèce de tourbillon dans la mer de Tibériade: c’est le puits de Miriam. R. Yohanan dit: les rabbins ont mesuré le terrain et ils ont trouvé que ce puits occupe juste la porte du milieu de la vieille synagogue de Serounguin.
Pnei Moshe non traduit
והא איכא ימא דחמץ. שם מקום ולמה לא נחשב בתוכן משום דלאו ים מששת ימי הבריאה הוא אלא דיקליטיינוס המלך חפר מהנהרות וקיבצם ועשאו ים:
להר ישימון. וזהו הר הכרמל דגריס בפ' ב''מ בענין זה:
כמין כברה. סלע עגול ועשוי ככברה:
שערונה. שיערו אותה חכמים לבארה של מרים שהיא נתונה בים טבריא ומכוונת כנגד שער האמצעי של בהכ''נ הישנה בעיר סרוגנין מא''י וקמ''ל היודע אותו שער האמצעי יכול לכוון לנגדו לבארה של מרים בים טבריא:
רִבִּי בַּרקִירִיָּא וְרִבִּי לָֽעְזָר הֲווֹן מְטַייְלִין בְּאִיסְטַרִין רָאוּ אֲרוֹנוֹת שֶׁהָיוּ בָּאִין מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אָמַר רִבִּי בַּרקִירִיָּא לְרִבִּי לָֽעְזָר מַה הוֹעִילוּ אֵילּוּ. אֲנִי קוֹרֵא עֲלֵיהֶם וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה בְּחַיֵּיכֶם. וַתָּבוֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי בְּמוֹתַתְכֶם. אָמַר לֵיהּ כֵּיוָן שֶׁהֵן מַגִּיעִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵן נוֹטְלִין גּוּשׁ עָפָר וּמַנִּיחִין עַל אֲרוֹנָן. דִּכְתִיב וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ.
Traduction
– R. Barkiria et R. Eleazar se promenant dans la rue (strata), virent arriver des cercueils que l’on importait en Palestine du dehors. A quoi bon ce transport, dit le premier rabbin au second? A eux s’applique le verset (Jr 2, 7): Vous avez changé mon héritage en abomination en l’abandonnant de votre vivant; et vous êtes revenus rendre ma terre impure par votre mort. Dès qu’ils arrivent en Terre-Sainte, répliqua R. Eleazar, on prend une motte de terre que l’on place sur leur bière (en signe de pardon), selon ces mots (Dt 32, 43): Il sera l’expiation de sa terre et de son peuple.
Pnei Moshe non traduit
רבה בר קיריא וכו'. היו מטיילין ברחוב וראו ארונות שהן באין מחוץ לארץ ליקבר שם לא''י:
מה הועילו אלו שציוו להוליך אותן אחר פטירתם לכאן והיה מכיר אותם שהיה בידם לעלות בחייהם ולא עלו ולפיכך אמר קורא אני עליהם ונחלתי וכו':
כיון שהן מגיעין לא''י והן נוטלין גוש עפר. מן הארץ ומניחין על ארונן מכפר עליהן על מיתת חו''ל כדכתיב וכפר אדמתו של א''י על עמו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source