Vayedaber

רִבִּי יוֹחָנָן מְפַקֵּד מַלְבְּשׁוּנִי בִּירִירִיקָא לָא חִיוְורֵי וְלָא אוּכְמִין. אִין קָמִית בֵּינֵי צַדִּיקַייָא לָא נִבְהָת. אִין קָמִית בֵּינֵי רְשִׁיעַיָּא לָא נִבְהָת. רִבִּי יֹאשַׁיָּה מְפַקֵּד אַלְבְּשׁוּנִי חִיוְורִין חֲפִיתִין. אָֽמְרִין לֵיהּ וּמַה אַתְּ טָב מִן רַבָּךְ. אָמַר לָן וּמַה אֲנָא בְהִית בְּעָבְדַּאי. רִבִי יִרְמְיָה מְפַקֵּד אַלְבְּשׁוּנִי חִיוְורִין חֲפִיתִין אַלְבְּשׁוּנִי בְּנָרָסַיי יְהָבוֹן מְסָנַא בְּרַגְלַי וְחוּטְרָא בְיָדַיי וִיהֲבוּנִי עַל סִיטְרָא אִין אֲתִי מְשִׁיחָא אֲנָא מָעֲתָד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בגרסיי. כפי מה שאני רגיל בחיי ותנו מנעלים ברגליי ומקלי בידי והשכיבוני על צדי כדי שאהיה מוכן להתעורר ולעמוד בביאת משיח ואז יחיו המתים והכל לחזק האמונה ופנת תחיית המתים:

מן רבך. ר' יוחנן:

והשיב ומה אנא בהית בעובדיי. וכי אני בוש במעשיי ולעורר לב התלמידים ליראת ה' אמר כן:

מלבישוני. שילבישו אותו בורדיקא והוא צבע כמראה התכלת וממוצע בין הלובן והשחרות:

אין קמית. שאם אני עומד בין הצדיקים המעוטפים לבנים איני מתבייש שאין מלבושי שחורים ואם בין הרשעים איני מתבייש להיות כמתגאה עליהם שהרי אינם לבנים וכהא דר' ינאי בבבלי פ' כל היד שאמר לבניו אל תקברוני לא בכלים לבנים וכו':

חיוורין חפותין. לבנים מגוהצין ונאים. א''נ שיש להן אימרא כמו ובחפת חלוקו כלומר שילבישוהו כהוגן וכראוי:

רִבִּי צִוָוה שְׁלֹשָׁה דְבָרִים בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ מִן הָעוֹלָם. אַל תָּזוּז אַלְמָנָתִי מִבֵּיתִי. וְאַל תִּסְפְּדוּנִי בָּעֲייָרוֹת. וּמִי שֶׁנִּיטְפַּל בִּי בְּחַיָּי יְטַפֵּל בִּי בְמוֹתִי. אַל תָּזוּז אַלְמָנָתִי מִבֵּיתִי. וְלָאו מַתְנִיתָא הִיא אַלְמָנָה שֶׁאָֽמְרָה אֵי אֶפְשִׁי לָזוּז מִבֵּית בַּעֲלִי. אָמַר רִבִּי דּרוֹסָא דְּלָא יֵימְרוּן לָהּ בֵּיתָה דִּנְשִׂיוּתָה הוּא מְשׁוּעֲבָד הוּא לִנְשִׂיוּתָה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בַּר יוֹסֵה כְּהָדָא דְתַנֵּי דָּרָה בַבָּתִּים כְּשֵׁם שֶׁהָֽיְתָה דָּרָה בָהֶן וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. וּמִשְׁתַּמֶּשֶׁת בִּכְלֵי כֶסֶף וּבִכְלֵי זָהָב כְּשֵׁם שֶׁהָֽיְתָה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. וְנִיזּוֹנֶת כְּשֵׁם שֶׁהָֽיְתָה נִיזּוֹנֶת וּבַעֲלָהּ נָתוּן בִּמְדִינַת הַיָּם. וְאַל תִּסְפְּדוּנָי בָּעֲייָרוֹת מִפְּנֵי הַמַּחֲלוֹקֶת. וּמִי שֶׁנִּיטְפַּל בִּי בְּחַיָּי יְטַפֵּל בִּי בְמוֹתִי. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה דְּצִיפּוֹרִין כְּגוֹן יוֹסֵי אֶפְרָתִי וְיוֹסֵף חֵפָנִים. רִבִּי חִזְקִיָּה מוֹסִיף אַל תַּרְבּוּ עָלַי תַּכְרִיכִין. וּתְהֵא אֲרוֹנִי נְקוּבָה 42a בָּאָרֶץ. מִילְתָא אָֽמְרִין בְּסַדִּין אֶחָד נִקְבַּר רִבִּי. דְּרִבִּי אָמַר לָא כְּמַה דְבַר אִינָּשׁ אֲזַל הוּא אֲתִי. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין כְּמַה דְבַר נָשׁ אֲזַל הוּא אֲתִי. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן כְּסוּת הַיּוֹרֶדֶת עִם אָדָם לִשְׁאוֹל הִיא בָאָה עִמּוֹ מַה טַעֲמָא תִּתְהַפֵּךְ כְּחוֹמֶר חוֹתָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ. אַנְטוֹלִינוֹס שְׁאַל לְרִבִּי מַהוּ תִּתְהַפֵּךְ כְּחוֹמֶר חוֹתָם אָמַר לֵיהּ מִי שֶׁהוּא מֵבִיא אֶת הַדּוֹר הוּא מַלְבִּישׁוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ולאו מתניתא היא. בתמיה ולמה הוצרך לצוות על זה דהא תנינן שם אלמנה שאמרה וכו' ומשני ר''א בר' יוסי כהדא דתני וכו' כלומר שאע''פ שאם אמרה אי אפשי לזוז מבית בעלי שומעין לה מ''מ אינן מחוייבין לתת לה דירת בית חשוב ולא להשתמש בכלים חשובים אלא כשם שאם היה בעלה במדינת הים ולא כשם שהוא עמה ולפיכך לא היה בית הנשיאות ראוי לה והוצרך לצוות עליה:

מפני המחלוקת. שאם יספדוהו בעיירות יבואו רבים מהכפרים הסמוכים ולא תשא אותם הארץ ויבאו לידי מחלוקת:

כגון יוסי אפרתי ויוסף חפני. שהיו משמשין אותו בחייו וכן במותו דקדים ערסייהו לערסיה כדקאמר בבבלי בפ' הנזכר:

אל תרבו עלי תכריכין. שלא להרבות הרימה:

נקובה בארץ. שיהא הארון נתחב בקרקע כדרך הכוכין שעושין בכותלי המערות שלא יבאו הגשמים וישטפו אותו וכגי' הב''ר באגדה זו מפני המבול א''נ שיהא הארון עצמו נקוב לארץ שאם יכנסו המים יעמדו במקומן ולא ישטפוהו למקום אחר:

דרבי אמר וכו'. כלומר לא כמו שאדם נקבר הוא עומד בתח''ה בלבוש זה עצמו אלא במלבושים אחרים ולפיכך לא צוה שילבישוהו כהוגן:

כסות היורדת וכו'. כלומר כמו שיהי' הנס בתחייה ובבנין הגופות כך יהיה בלבושים שלו:

כמו לבוש. כמו שהיה לבוש:

מי שמביא את הדור. מי שהוא מחיה ומביא אתם הוא מלבישם וזהו תתהפך כחומר חותם שהיו כחומר ומהפכן שיהו לחותם צורה ולתחיה וגם יתיצבו כמו לבוש שהוא ילביש אותם:

מילתא אמרין. יש אומרין שבסדין אחד בלבד נקבר רבי:

צִיפּוֹרַיָּא אָֽמְרִין מָאן דַּאֲמַר לָן רִבִי דְּמָךְ אֲנָן קְטָלִין לֵיהּ. אֲדִיק לוֹן בַּר קַפָּרָא רֵישֵׁי מְכַסֵּי מָאנוֹי מְבַזְּעִין וַאֲמַר לוֹן יְצוֹקִים וְאֶרְאֶלִּים תְּפוּסִין בַּלּוּחוֹת הַבְּרִית וְגָֽבְרָה יָדָן שֶׁל אֶרְאֶלִּים וְחָֽטְפוּ אֶת הַלּוּחוֹת. אָֽמְרִין לֵיהּ דְּמָךְ רִבִּי. אֲמַר לוֹן אַתּוּן אָֽמְרִתוֹן וְקָֽרְעוֹן וַאֲזַל קָלָא דְּקָֽרְעוֹן לְגופפתא מַהֲלָךְ תְּלָתָא מִילִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ציפוראי. אנשי צפורי ששם היה רבי מוטל ואמרו מי שיאמר לנו מת רבי אנו הורגים אותו ומרוב צערם אמרו כך:

אדיק. הציץ להם בר קפרא וראוהו ראשו מכוסה ומעוטף כאבל ובגדיו קרועים:

מצוקים ואראלים. מצוקי ארץ ומלאכים תפשו בלוחות הברית וגברה ידם של המלאכים וחטפו ועל רבי רמז לומר כן:

דמך רבי. אם כבר מת:

אתון אמריתון. ולא יצא הדבר מפי:

לגו פפתה. עד שם המקום פפתה שהוא מהלך ג' מילין מציפורי:

רִבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא מַעֲשֵׂה נִיסִּין נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. עֶרֶב שַׁבָּת הָֽיְתָה וְנִתְכַּנְּסוּ כָּל הָעַייָרוֹת לְהַסְפִּידוֹ וְאַשֵׁירוֹנֵיהּ תְּמַנֵּי עֶשְׂרֵה כְּנִישָׁן וְאַחְתּוֹנֵיהּ לְבֵית שָׁרַיי וְתָלָה לוֹן יוֹמָא עַד שֶׁהָיָה כַּל אֶחָד וְאֶחָד מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ וּמְמַלֵּא לוֹ חָבִית שֶׁל מַיִם וּמַדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר. כֵּיוָן שֶׁשָּֽׁקְעָה הַחַמָּה קָרָא הַגֶּבֶר שָׁרוֹן מְצִיקִין. אָֽמְרִין דִּילְמָא דְחַלְּלִינָן שַׁבָּתָא. יָֽצְתָה בַּת קוֹל וְאָֽמְרָה לָהֶן כָּל מִי שֶׁלֹּא נִתְעַצֵּל בְהֶסְפֵּידוֹ שֶׁל רִבִּי יְהֵא מְבוּשָּׂר מֵחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא בַּר מִן קַצְרָא. כֵּיוָן דְּשָׁמַע כֵן סְלַק לֵיהּ לְאִיגְרָא וּטְלַק גַּרְמֵיהּ וּמִית. נְפָקַת בַּת קָלָא וְאָֽמְרָה וַאֲפִילוּ קַצְרָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שרון מציקין. התחילו לצער עצמן שמא ח''ו חללנו שבת:

ואישרוניה ח''י כנישן. הניחוהו בח''י קבוצות ואסיפות בנ''א כי כן היה דרכם לעשות מושבות ומעמדות ומתאספים שם העם להספד:

ואחתוניה לבית שריי. והורידוהו לבית שערים ששם נקבר רבי ועמד להן השמש ונתארך היום עד שהיה וכו':

בר מן קצרא. חוץ מן הכובס אחד שהיה דרכו לבוא תמיד לפני רבי ואותו היום לא בא כיון דשמע כן עלה לראש הגג והפיל עצמו לארץ מרוב צערו ומת:

ואפילו קצרא. אף הכובס מזומן הוא לחיי עוה''ב:

רִבִּי הֲוָה יְתִיב לֵיהּ בְּצִיפּוֹרִין שְׁבַע עֶשְׂרֵה שְׁנִין וְקָרָא עַַל גַּרְמֵיהּ וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וַיְחִי יְהוּדָה בְצִיפּוֹרִין שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וּמִין גּוֹבְעִין עֲבַד תְּלַת עֶשְׂרֵה שְׁנִין חֲשַׁשׁ בְּשִׁנּוֹי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוֹן כָּל אוֹתָן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לֹא מֵתָה חַיָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא הִפִּילָה עוּבָּרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְלָמָּה חָשׁ שִׁנּוֹי. חַד זְמָן עֲבַר חָמָא חַד עֵיגַל מִנְכַס גָּעָה וְאָֽמְרָה לֵיהּ רִבִּי שֵׁיזְבִי אֲמַר לֵיהּ לְכָךְ נוֹצָֽרְתְּ. וּבְסוֹף אֵיךְ אִינְּשִׁמָת. חָֽמְתוֹן קְטָלִין חַד קַן דְּעַכְבָּרִין אֲמַר אַרְפּוּנוֹן וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו כְּתִיב.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומן גוביהן. כך כתוב בכתובות מן אותן הי''ז שנים עשה י''ג שנים בצער כאב השיניים בה וקמ''ל חסידותו של רבי שאף שהיה לו יסורין אלו קבל באהבה וקרא על עצמו ויחי יעקב וגו' לומר שדומה לו כמו שהיה יעקב חי באלו השנים ובשלוה גדולה היה:

לא מתה יולדת בא''י. לפי שיסורין של רבי היו מגינים על הדור:

ולמה. מאיזה מעשה באו לו היסורין:

חד זמן. היה עובר וראה עגל אחד שמוליכין אותו לשחוט וצעק וא''ל רבי הצילני:

ובסופה. ובסוף מאיזה מעשה נתרפא ונסתלקו היסורין:

חמתון. ראה אותם הורגין קינה אחת של עכברין ואמר להם הניחום ורחמיו על כל מעשיו כתיב ובשבילשנתרחם עליהן נתרחמו ג''כ עליו מן השמים:

רִבִּי הֲוָה עָֽנְוָון סַגִּין וְהֲוָה אֲמַר כָּל מַה דְּיֵימִי לִי בַּר נַשָּׁא אֲנָא עֲבִיד חוּץ מִמַּה שֶׁעָשׂוּ זִקְנֵי בְּתֵירָא לִזְקֵנִי דְּשָׁרוּן גַּרְמוֹן מִנְּשִׂיאוּתֵיהּ וּמְנוֹנֵיהּ. אִין סְלִיק רַב הוּנָא רֵישׁ גָּלוּתָא לְהָכָא אֲנָא מוֹתִיב לֵיהּ לְעֵיל מִינַּיי דְּהוּא מִן יְהוּדָה וַאֲנָא מִבִּנְיָמִין דְּהוּא מִן דִּכְרַיָּא וַאֲנָא מִן נְקוּבְתָא. חַד זְמָן עָאַל רִבִּי חִייָה רוֹבָא לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ הָא רַב הוּנָא לְבַר נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו שֶׁל רִבִּי. אָמַר לֵיהּ אֲרוֹנוֹ בָא. אֲמַר לֵיהּ פּוּק וְחָמִי מָאן בָּעֵי לָךְ לְבַר. וּנְפַק וְלָא אַשְׁכַּח בַּר נַשׁ וְיָדַע דְּהוּא כָעֵיס עֲלוֹי. עֲבַד דְּלָא עֲלִיל לְגַבֵּיהּ תַּלְתִּין יוֹמִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוֹן כָּל אִינּוּן תַּלְתּוֹיֵי יוֹמַיָּא יְלִיף רַב מִינֵּיהּ כְּלָלֵי דְּאוֹרָֽייְתָא. לְסוֹף תְּלַת עֲשַׂרְתֵּי שַׁנְיָא וּתְלַתְּתוֹי יוֹמַיָּא עָאַל אֱלִיָּהוּ לְגַבֵּיהּ בִּדְמוּת רִבִּי חִייָה רוֹבָה. אֲמַר לֵיהּ מַה מָרִי עֲבִיד. אֲמַר לֵיהּ חַד שִׁינַּיי מְעִיקָה לִי. אֲמַר לֵיהּ חֲמִי לָהּ לִי וְחָמֵי לָהּ לֵיהּ וִיהַב אֶצְבְּעָתֵיהּ עֲלָהּ וְאִינְּשִׁמְתְּ. לְמָחָר עָאַל רִבִּי חִייָה רוֹבָה לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ מַה עֲבִיד רִבִּי הַאי שִׁינָּךְ מַה הִיא עֲבִידָא. אֲמַר לֵיהּ מִן הַהִיא שַׁעְתָא דִּיהַב אֶצְבְּעָתָךְ עֲלָהּ אִינְּשִׁימָת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר אִי לָכֶם חַיּוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִי לָכֶם עוּבָּרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲמַר לֵיהּ אֲנָא לָא הֲוֵינָא מִן הַהִיא שַׁעֲתָא הֲוָה נְהִיג בֵּיהּ בִּיקָר. כַּד הֲוָה עֲלִיל לְבֵית וַועֲדָא הֲוָה אֲמַר יִכָּנֵס רִבִּי חִייָא רוֹבָא לִפְנִים. אָמַר לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי לִפְנִים מִמֶּנִּי. אָמַר לוֹ חַס וְשָׁלוֹם אֶלָּא רִבִּי חִייָא רוֹבָה לִפְנִים וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי לִפְנָי לִפְנִים. רִבִּי 42b הֲוָא מַתְנֵי שְׁבָחֵיהּ דְּרִבִּי חִייָא רוֹבָה קוֹמֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי. חַד זְמָן חָמֵי גַּו בָּנִי וְלָא אִיתְכְּנַע מִן קוֹמוֹי. אָמַר לֵיהּ אֲהִנּוֹ דְּאַתְּ מַתְנִי שְׁבָחֵיהּ. אָמַר לֵיהּ מַה עֲבַד לָךְ. אָמַר לֵיהּ חָמִתֵיהּ גַּו בָּנִי וְלָא אִיתְכְּנַע מִן קוֹמוֹי. אָמַר לֵיהּ לָמָּה עֲבַדְתְּ כֵּן. אָמַר לֵיהּ כְּמוֹ יָבֹא עָלַי ייֵתִי עָלַי דְּאִין סְחִית לָא יָֽדְעִית בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אַשְׁגְּרִית עֵינַיי בְּכָל סֵפֶר תִּילִים אֲגָדָה. מִן הַהִיא שַׁעֲתָא מָסַר לֵיהּ שְׁנֵי תַלְמִידִין דִּיהַלְּכוּן עִימֵּיהּ בְּגִין סָכוּתָא .

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לסוף. הי''ג שנה דלעיל ול' יום אלו אח''כ נכנס אליהו אצלו בדמות ר' חייא רבה:

רבי הוה ענוון סגין. עניו גדול היה ואמר כל מה שאומר לי אדם אעשה חוץ מה שעשו זקני בתירה לזקני הלל שסילקו עצמן מן הנשיאות ומינו אותו במקומן כדאמרי' בפ''ו דפסחים:

אין סליק. ואם יעלה רב הונא ריש גלותא לכאן לו אני מושיבו למעלה ממני מפני שהוא מיהודה ואני מבנימין שהוא מן הזכרים כלו' שרבי היה ג''כ מיהודה מדבית דוד אלא שרב הונא היה מזכרים מיהודה ורבי מנקיבות ומצד אביו היה מבנימין וחשוב הוא ביחוס ממני:

נתכרכמו פניו של רבי. שחישב שר' חייא א''ל שיקיים דבורו ולנסותו הוא בא:

א''ל ארונו. הוא שבא שמת רב הונא:

פוק חמי. צא וראה מי קורא לך מבחוץ וידע ר' חייא דכעס עליו רבי וכוונתו היה שיצא מלפניו על שביישו ורצה לנסות אותו:

עבד. ר' חייא ונהג עצמו בנזיפה ולא נכנס אצלו שלשים יום דנזיפת הנשיא ל' יום כדאמר בפ''ג דמ''ק:

כל אינון. ל' יום יליף רב מיניה דר' חייא כל הכללים שבתורה:

חמי לה לי. הראני אותה והראהו ונתן אצבעו עליו ונתרפא ואע''ג דהמעשה דלעיל גרמה הרפואה היינו הך דקאמר הכא שלפי שריחם בא אליהו ועשה לו כן אלא מפני כבודו של ר' חייא לא נתרפא עד לאחר ל' יום כדי שינהוג בו כבוד:

אי לכם. מי יגן עכשיו עליכם:

מן ההיא שעתא. התחיל רבי לנהוג כבוד בר' חייא שידע שאליהו בא בדמותו לכבודו:

לבית ועדא. לבה''מ:

רבי הוה מתני. היה מספר שבחו של ר' חייא לפני ר' ישמעאל בר' יוסי פ''א חמי ליה גו בני בתוך המרחץ ולא נכנע לקום לפני ר' ישמעאל בר' יוסי ולהדרו ובחדר של בית המרחץ שעומדים שם לבושים היה דאיכא מקום הידור:

אהינו. זהו שאתה מספר בשבחו א''ל ומה עשה לך והגיד לו ושאל רבי לר''ח למה עשית כן:

ייתי. יבא עלי שאף אם רחצתי עצמי לא ידעתי ג''כ מהרחיצה לפי שבאותה שעה הייתי טרוד במחשבה שהייתי מסתכל לעין באגדת ספר תילים:

מן. אותה שעה מסר לו רבי שני תלמידים שיהו מהלכין עמו שלא יסתכן מחמת טרדת המחשבה:

רִבִּי יוֹסֵי צָם תְּמָנֵיי יוֹמִין לְמֵיחְמֵי רִבִּי חִייָה רוֹבָה וּלְסוֹפָא חָמָא וְרָֽגְזוּן יָדֵיהּ וּכְהוֹ עֵינֵיי. וְאִין תֵּימַר דַּהֲוָא רִבִּי יוֹסָה בַּר נַשׁ זְעִיר. חַד גָּֽרְדַיי אֲתַא לְגַבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן אֲמַר לֵיהּ חָמִית בְּחֵילְמִי דִּרְקִיעַ נְפַל וְחַד מִתַּלְמִידָךְ סְמַךְ לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ וְחַכִּים אַתְּ לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אִין אֲנָא חָמֵי לֵיהּ אֲנָא חַכַּם לֵיהּ. עֲבַר כָּל תַּלְמִידוֹי קוֹמוֹי וְחַכִּים לְרִבִּי יוֹסָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ צָם תְּלַת מָאוָון צוֹמִין לְמֵיחְמֵי רִבִּי חִייָה רוֹבָה וְלָא חָֽמְתֵיהּ. וּבְסוֹפָא שְׁרָא מִצְטָעֵר אֲמַר מַה הֲוָה לָעֵי בְאוֹרָֽיְתָא סַגִּין מִינַּיי. אָֽמְרוּ לֵיהּ רִיבֵּץ תּוֹרָה בְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמָּךְ וְלֹא עוֹד אֶלָּא דַהֲוָה גְלִי. אֲמַר לוֹן וְלֹא הֲוִינָא גְלִי. אָֽמְרִין לֵיהּ אַתְּ הֲוִיתָה גְלִי מֵילַף וְהוּא הֲוָה גְלִי מַלְפָּא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

את הויתה גלי מילף. אתה היית גולה כדי ללמוד והוא היה גולה ללמד לאחרים:

ר' יוסי. התענה שמונים תעניות שיזכה לראות ר' חייא רבה שכבר היה בישיבה של מעלה ולבסוף ראהו ורגזון ידיה רעדו אבריו וכהו עיניו:

ואין. וא''ת שר' יוסי אדם קטן היה ולא היה כדאי לראותו לא היא דהא חד גרדיי בא לפני ר' יוחנן וא''ל ראיתי בחלום הרקיע נופל וא' מתלמידך סומך אותו שלא יפול:

וחכים את ליה. אם יכול אתה להכירו ואמר אם אראהו אכיר אותו והעביר כל תלמידיו לפנייו והכיר לר' יוסי שזהו שראה בחלום הרי שאדם גדול היה ואעפ''כ לא היה כדאי לראות את ר''ח מפני גודל מעלתו:

ובסופא. התחיל לצער עצמו ואמר מה זה וכי היה יגע בתורה יותר ממני ואמרו לו הוא ריבץ תורה בישראל יותר ממך ולא עוד אלא שהיה גולה כדי להרביץ תורה:

כַּד דְּמָךְ רַב הוּנָא רֵישׁ גָּלוּתָא אַסְקוּנֵיהּ לְהָכָא. אָֽמְרֵי אָן אֲנָן יְהָבִין לֵיהּ. אָֽמְרִין נֵיתִינֵיהּ גַּבֵּי רִבִּי חִייָה רוֹבָה דְּהוּא מִן דִּידְהוּ. אָֽמְרִין מָאן בְּעֵי מִיהַב לֵיהּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי אֲנָא עֲלִיל יְהַב לֵיהּ. אָֽמְרוּ לֵיהּ עִילְּתָא אַתְּ בָּעֵי דְּאַתְּ גְבַר סַב וְאַתְּ בָּעֵי מֵיעוֹל מֵיתַב לָךְ תַּמָּן. אֲמַר לוֹן יְהָבוּן מְשִׁיחָתָא בְרַגְלַיי וְאִין עֲנִייַת אַתּוּן גָּֽרְשִׁין. אָעַל וְאַשְׁכַּח תְּלַת דָּנִין יְהוּדָה בְנִי אַחֲרֶיךָ וְאֵין עוֹד. חִזְקִיָּה בְנִי אַחֲרֶיךָ וְאֵין עוֹד. אַחֲרֶיךָ יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְאֵין עוֹד. תָּלָה עֵינוֹי מִסְתַּכְּלָה אִיתְאֲמַר לֵיהּ אַפִּיךְ אַפִּיךְ שְׁמַע קָלֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה רַבָּא אֲמַר לְרַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ נְפִישׁ לְרַב חוּנָה יְתִיב לֵיהּ וְלָא קְבִיל עֲלוֹי מָתִיב לֵיהּ אָֽמְרִין כְּמַה דְּלָא קְבִיל עֲלוֹי מָתִיב לֵיהּ כֵּן זַרְעִיתֵיהּ לָא פְסִיקָא לְעוֹלָם. וְיָצָא מִשָּׁם וְהָיָה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְנִכְפְּלוּ לוֹ שָׁנָיו.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ויצא משם. רב חגיי והיה באותו זמן בן שמונים ונכפלו לו שניו על שנתעסק עם רב הונא:

אמרין. שמע רב חגיי קול שאמרו כשם שלא קיבל עליו זה שיעקור רבי יהודה ממקומו וישב הוא שם כן בשכר זה לא יפסוק זרעו לעולם:

ולא קביל עלוי מתיב ליה. ולא קבל עליו רב הונא שיעמוד רב יהודה ויקבר במקומו וזהו מרוב ענותנותו:

תלה עינוי מסתכלה. הגביה ר' חגיי פניו ותלה עיניו לראות ושמע דאיתאמר ליה אמיך אפיך. כן הוא בכתובות. השפל פניך והזהר מלהסתכל ושמע קולו של ר''ח רבה שאמר לרב יהודה בריה נפיש לרב הונא יתיב ליה. הנח לרב הונא מקומך שינפש ויקבר כאן:

יהודה בני אחריך ואין עוד. זה יהודה בנו של ר' חייא וכלומר שאין עוד אחריך בחסידות ובמעלה וכן לחזקיה בנו וכן ליוסף בן ישראל הוא יוסף הצדיק:

עאל ואשכח תלת דנין. שלשה שהיו מדנין אותם בקול שבח ותהלה. א''נ רנין גרסי' ג' קולות של שבח:

אתון גרשין תגררו אותי ע''י החבל והמשיחה לחוץ:

ואין עניית. שאתעכב שם הרבה:

יהבון משיחתא ברגליי. יתנו לקשור משיחה אחת ברגלי:

עילתך את בעי. עילה ותואנה אתה מבקש לפי שאדם זקן אתה ורצונך למות שם ולהקבר אצל ר' חייא:

מאן בעי מיהב ליה. מי הוא אשר ימלא לבו להכניסו לשם וא''ר חגיי אני אכניסנו להניחו שם:

אן. היכן אנו קוברין אותו ונתנו עצה ביניהם ואמרו המוטב ונכון הוא להניחו אצל ר''ח רבה שהוא משלהם מבני בבל:

כְּתִיב וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבוּרָתָם. יַעֲקֹב כָּל הֶן דְּהוּא מַה הוּא מְנַכֵּי. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר דְּבָרִים בְּגַב. רִבִּי חֲנִינָא אָמַר דְּבָרִים בְּגַב. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר דְּבָרִים בְּגַב. מַהוּ דְּבָרִים בְּגַב. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי י֨י בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. וַהֲלֹא אֵין אַרְצוֹת הַחַיִּים אֶלָּא צוֹר וַחֲבֵרוֹתֶיהָ וְקֵיסָרִין וַחֲבֵרוֹתֶיהָ תַּמָּן זוֹלָא תַּמָּן שׂוֹבְעָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אֶרֶץ שֶׁמֵּיתֶיהָ חַיִּין תְּחִילָּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וּמַה טַעַם נוֹתֵן נְשָׁמָה לְעַם עָלֶיהָ. אֶלָּא מֵעַתָּה רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה הִפְסִידוּ. אָמַר רִבִּי סִימַיי מַחְלִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵיהֶן אֶת הָאָרֶץ וְהֵן מִתְגַּלְגְּלִין כְּנוֹדוֹת וְכֵיוָן שֶׁהֵן מַגִּיעִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַפְשָׁן חוֹזְרוֹת עֲלֵיהֶן. וּמַה טַעַם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל וְנָתַתִּי רוּחִי בָּכֶם וִחְיִיתֶם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

יעקב כל הן דהוא מה הוא מנכי. כל היכן הוא שהוא קבור מה הוא מפסיד ומה איכפת ליה ליעקב הצדיק [שרצה] להקבר בא''י:

דברים בגב. יש דבר פנימי ונסתר בזה:

אלא צור וחברותיה. ששם הזול ושם השובע שהן נתונין על חוף הים והכל מצוי שם בריוח אלא להכי קרא דוד לא''י ארצות החיים כדר''ל ארץ שמתיה חיים בתחלה לעתיד:

ומה טעם. מהיכן למדנו זה מדכתיב נותן נשמה לעם עליה וארישיה דקרא רוקע הארץ וצאצאיה קאי וסתם ארץ א''י היא ומשמע בא''י הוא שנותן נשמה ושם הם חיים:

הפסידו. בתמיה:

מחליד. נוקב לפניהם את הארץ ועושה להן מחילות תחת הקרקע והן מתגלגלין כנודות הללו וכו' ובשביל כך לא רצה יעקב להקבר בח''ל שלא יהיה לו צער גלגול מחילות:

רִבִּי בְּרֶכְיָה שָׁאַל לְרִבִּי חֶלְבּוֹ. רִבִּי חֶלְבּוֹ שָׁאַל לְרִבִּי אִימִּי. רִבִּי אִימִּי שָׁאַל לְרִבִּי אֶלְעָזָר. רִבִּי לָֽעְזָר שָׁאַל לְרִבִּי חֲנִינָה וְאִית דְּאָֽמְרִין רִבִּי חֲנִינָה שָׁאַל לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֲפִילוּ כְגוֹן יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַחֲבֵירָיו. אָמַר לֵיהּ גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵיפָה כָל אַרְצָהּ. אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה מַה הֵן שָׁאַל לָהֵן וְהֵן שָׁאַל לָהֵן לֹא שְׁמָעִינָן מִינָּהּ כְּלוּם. מַיי כְדוֹן. כֵּיוָן שֶׁנִּשְׂרְפָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה בָהֶן מִדַּת הַדִּין. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים עָשָׂת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִשְׂרְפָה הָדָא הוּא דִּכְתִיב וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד. כּוּתִים שֶׁבָּהּ מַה הָיוּ עוֹשִׂין מַטְלִיּוֹת מַטְלִיּוֹת וְהָֽיְתָה נִשְׂרֶפֶת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אפי' כגון ירבעם בן נבט וחביריו. הא דדריש נותן נשמה לעם עליה אם לירבעם וחבריו שנקברו בא''י מועיל נמי להם זכות הארץ:

א''ל. והשיב מקרא הזה גפרית וגו':

מה זה הן שאל להן. זה שאל לזה וזה לזה ואחרי כל השאלות השיב מקרא הזה ואכתי לא שמעינן כלום דלא ידעינן מאי קאמר ומה תשובה זו:

מאי כדון. ומעתה מה אנו למדין מזה וקאמר דזאת היא הכוונה דמכיון שנשרפה א''י שנתקיים בה גפרית ומלח וגו' נעשה באלו ג''כ מדת הדין שכבר קבלו דינם שנשרפו בהיותם קבורים שם ועי''ז יזכו לתחיה כשאר המתים:

והגביר ברית לרבים. מה שהקב''ה אמר להן בשעה שכרת ברית עמהן גפרית וגו' זה הגביר שבוע אחד:

כותים שבה. שהיו דרים בה אז כשהביאם סנחריב לשם מה היו עושים:

מטליות מטליות. כלומר שהיו זורעין אותה חתיכות תתיכות ומל' מטלניות של ג' על ג' ובעוד שהיו זורעין אותה נשרפת:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source