Vayedaber

Kilayim

Daf 35b

משנה: כִּלְאֵי הַכֶּרֶם אֲסוּרִין מִלִּזְרוֹעַ וּמִלְּקַייֵם וַאֲסוּרִין בְּהַנָּאָה. כִּלְאֵי זְרָעִים אֲסוּרִין מִלִּזְרוֹעַ וּמִלְּקַייֵם וּמוּתָּרִין בַּאֲכִילָה וְכָל שֶׁכֵּן בְּהַנָּאָה. כִּלְאֵי בְגָדִים מוּתָּרִין בְּכָל דָּבָר וְאֵינָן אֲסוּרִין אֶלָּא מִלִּלְבּוֹשׁ. כִּלְאֵי בְהֵמָה מוּתָּרִין לְגַדֵּל וּלְקַייֵם וְאֵינָן אֲסוּרִין אֶלָּא מִלְּהַרְבִּיעַ. כִּלְאֵי בְהֵמָה אֲסוּרִין זֶה עִם זֶה.

Traduction

Il n’est pas permis de semer ou de laisser subsister les mélanges avec la vigne (246)''Moed Katon, 2b; (Makot 21b); (Aboda zara 64a).'', ni d’en tirer profit (247)Il faut les brûler.; il est aussi défendu de semer ou de laisser subsister les mélanges de verdure (dans les jardins), mais il est permis de les manger et à plus forte raison d’en tirer un autre profit. On peut tirer un parti quelconque du mélange des étoffes; il est seulement interdit de s’en revêtir. Il est permis d’élever et de conserver le produit des mélanges hétérogènes d’animaux; il est seulement défendu de les accoupler (pour en produire d’autres), ou de les atteler ensemble (à cause de leur origine diverse).

Pnei Moshe non traduit

מתני' כלאי הכרם אסורין מלזרוע. אפי' מין אחד של ירק או תבואה אסור לזרוע בצד הגפנים או ליטע גפן בצד הירק או התבואה ואם זרע קידש ונאסרו שניהן בהנאה אבל לענין מלקות אינו לוקה עד שיזרע שני מיני תבואה או שני מיני ירקות עם החרצן במפולת יד וכן אם זרע מין אחד תבואה ומין אחד ירק עם החרצן במפולת יד משום דכתיב לא תזרע כרמך כלאים משמע דה''ק קרא לא תזרע ב' מינין שהן כלאים עם כרמך ואם עשה כן לוקה שתים אחת משום כלאי זרעים דכתיב לאו בפ''ע שדך לא תזרע כלאים ואחת משום לא תזרע כרמך כלאים:

ומלקיים. אם ראה אותן והניחן ולא עקרן ה''ז קידש אבל ללקות אינו לוקה עד שיעשה מעשה שיזרע או שמנכש את העשבים ועי''כ יצמחו הכלאים ביותר וכן המחפה בכלאים בעפר בין בידו בין ברגלו ובין בכלי ה''ז לוקה:

ואסורין בהנאה. דכתיב פן תקדש ודרשינן תוקד אש שהן טעונין שריפה ואסורין בהנאה:

כלאי זרעים מלזרוע. ואם זרע לוקה וכן המנכש והמחפה בכלאי זרעים לוקה:

ומלקיים. ואם קיימן אינו לוקה:

ומותרין באכילה. אפי' לזה שעבר וזרע. כלאי בגדים מותרין בכל דבר. לעשותן ולמכרם ואינן אסורין אלא מללבוש או להעלות עליו דכתיב לא יעלה עליך ואין אסור מן התורה אלא העלאה שהיא דרך לבישה:

כלאי בהמה מותרין לגדל ולקיימן. כלומר אף לקיימן למכרן דלא אסרו לסחורה אלא במין האסור לאכילה מן התורה ובמידי דקימי לאכילה כדתנן בפרק י' דשביעית וקמ''ל דאף מיני כלאים מותר לקיימן לסחורה ואינן אסורין אלא מלהרביע מין על שאינו מינו וללקות אינו לוקה על שיכניס בידו כמכחול בשפופרת:

כלאי בהמה אסורין זה בזה. כלומר הנולדים מכלאי בהמה אסורין זה בזה והיינו שאמותיהן שני מינין הן פרד שאמו חמור עם פרד שאמו סוס אסור להרכיבן זה על זה ואם הרכיבן לוקה:

הלכה: כִּלְאֵי הַכֶּרֶם אֲסוּרִין כו'. כְּתִיב לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאַיִם. אֵין לִי אֶלָּא הַזּוֹרֵעַ מְקַייֵם מְנַיִין תַּלמוּד לוֹמַר וְכֶרֶם וְלֹא כִלְאַיִם. מַה כְרִבִּי עֲקִיבָה דְּרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר הַמְקַייֵם עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא הַכֹּל מוֹדִים בָּאָסוּר שֶׁהוּא אָסוּר בְּשֶׁלֹּא קִייֵם עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה אֲבָל אִם קִייֵם עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה לוֹקֶה. כְּהָדָא דְתַנֵּי הַמְחַפֶּה בְּכִלְאַיִם לוֹקֶה.

Traduction

Comme il est écrit (Dt 22, 9): tu ne sèmeras pas d’hétérogènes dans ta vigne, on sait qu’il est interdit d’y semer; comment sait-on qu’il est défendu aussi de les maintenir? de ce qu’il est question avant tout de vigne (c’est que l’on n’interdit pas seulement de semer des hétérogènes, mais de les laisser subsister ensemble). Est-ce que cette interprétation est seulement conforme à l’avis de R. aqiba qui dit qu’en maintenant les Kilayim on transgresse une défense? (Et est-ce contraire aux autres sages)? Non, dit R. Yossé, tous s’accordent à dire que c’est interdit lorsque le maintien a eu lieu sans intervention (si en voyant le mélange, on ne l’arrache pas); mais lorsque, de plus, on a accompli un acte pour les maintenir on est condamnable et passible de coups de lanière, lorsque par exemple la vigne est ensemencée de verdures et qu’au lieu de les arracher on les recouvre de terre, (tandis que, selon R. aqiba, on est condamnable au premier cas).

Pnei Moshe non traduit

גמ' כתיב לא תזרע כרמך כלאים וכו'. ברייתא שנויה בת''כ פ' קדושים גבי כלאי זרעים שדך לא תזרע אין לי שלא יזרע שלא יקיים מנין ת''ל לא כלאים לא אמרתי אלא משום כלאים. כלומר מדסמיך לא לכלאים ש''מ דהתורה הקפידה שלא יהא כלאים בשדך ואף שהוא לא זרע אלא אחר לא אמרתי אלא משום כלאים שלא תקיימן בשדך והכא דריש לה גם בכלאי הכרם ת''ל וכרם לא כלאים כלומר מדמקדים לא וסמיך ליה לכרמך ש''מ דה''ק דבכרמך לא יהא כלאים ואע''פ שהוא לא זרען וכעין דדריש בפ' דלעיל בהלכה ד' לענין כרם אחר:

מה כר''ע. ושואל הש''ס מה אם כר''ע הוא דאתיא המתני' דקתני ומלקיים דאיהו הוא דס''ל המקיים כלאים עובר בל''ת וקא''ר יוסי דמתני' ד''ה היא דלא קתני אלא אסור והכל מודים באיסור שהוא אסור:

בשלא קיים ע''י מעשה. והא דאמרינן דאינו אלא באיסור בשלא עשה מעשה בקיומן אלא שראה כלאים בתוך שלו והניחן ולא עקרן אבל אם קיים אותן ע''י מעשה לוקה והיכי דמי כהדא דתני המחפה בכלאים שחיפה אותן בעפר לוקה:

הֶעֱבִיר חֲמִשָּׁה עֲצִיצִין שֶׁאֵינָן נְקוּבִין תַּחַת גֶּפֶן אַחַת 35b תַּפְלוּגְתָּא דְּרִבִּי לָֽעְזָר וְרִבִּי יוֹחָנָן. הָאוֹסֵר אֵינוֹ נֶאֱסָר וְשֶׁאֵינוֹ אוֹסֵר נֶאֱסָר. אֲבָל אִם הֶעֱבִיר עָצִיץ אֶחָד תַּחַת חָמֵשׁ גְּפָנִים כָּל עָמָּא מוֹדֵיי שֶׁהָאוֹסֵר נֶאֱסָר.

Traduction

Si l’on fait passer 5 pots de semence non troués sous la vigne, quelle est la règle? Ce cas est en discussion entre R. Eléazar et R. Yohanan, selon cette déduction: si le blé qui provoque l’interdiction n’est pas interdit lui-même (le cep étant isolé), à plus forte raison ne peut-on interdire ce qui n’entraîne pas l’interdit (le raisin). Mais tous reconnaissent qu’au cas où l’on a fait passer un pot de semence sous une vigne de 5 ceps, cette semence qui provoque l’interdit est interdite elle-même.

Pnei Moshe non traduit

העביר חמשה עציצין שאינן נקובין תחת גפן אחת. לרבותא הוא דקחמר אפי' תחת גפן אחת. תליא בפלוגת' דר' אלעזר ור' יוחנן דלעיל בהל''ד גבי המסכך גפנו ע''ג תבואתו של חבירו דקאמר ר' יוחנן הכל מודים בענבים של זה שהן אסורות ומתקדשות דהא הגפן שלו הוא ור''א פליג עליה התם וקאמר האוסר אינו נאסר ושאינו אוסר נאסר בתמיה דהרי התבואה והיא נקראת האוסר שעל ידה בא האיסור שנזרעה שם ואפ''ה אמרת דלת''ק דהתם אינה מתקדשת וכי היאך נאמר דשאינו אוסר והוא הגפן העומד שם בתחילה שיהא נאסר וה''נ בדין דהכא דלר''י אע''ג דעציץ שאינו נקוב אינו מתקדש אפ''ה הגפן מתקדש הוא ולר' אלעזר אמרינן האוסר אינו נאסר והוא העציץ וכי היאך יהיה שאינו אוסר והוא הגפן נאסר והרי לא על ידו בא האיסור אבל אם העביר עציץ אחד תחת חמש גפנים כלומר בעציץ הנאסר קאמר והיינו עציץ נקוב ואפי' העבירו תחת חמש גפנים בזו אחר זו בהא כ''ע מודים שאוסר ג''כ את הגפנים שהרי האוסר הוא נאסר כדאמרן:

הדרן עלך המבריך את הגפן

Kilayim

Daf 36a

מְנַיִין שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָייָה נֶאֱמַר כָּאן פֶּן תִּקְדַּשׁ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן פֶּן תּוּקְדָּשׁ בּוֹ מַה פֶּן הָאָמוּר לְהַלָּן אָסוּר בַּהֲנָייָה אַף פֶּן שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אָסוּר בַּהֲנָייָה. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר נֶאֱמַר כָּאן פֶּן תִּקְדַּשׁ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מַה קדש הָאָמוּר 36a לְהַלָּן אָסוּר בַּהֲנָייָה אַף כָּאן אָסוּר בַּהֲנָייָה. אָמַר רִבִּי הוּנָא בִּיאָתוֹ אֲסוּרָה בַּחֲנָייָה. אִית דִּבְעֵי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינַא פֶּן תִּקְדַּשׁ פֶּן תּוּקַּד אֵשׁ.

Traduction

Comment sait-on qu’il est interdit d’en tirer jouissance? Il est dit au sujet des hétérogènes (ibid): afin de ne pas consacrer, etc., et ailleurs, au sujet de l’idolâtrie (ibid. 12, 30): afin de ne pas se heurter; or, de l’analogie des termes employés ˆp (afin), dans ces 2 versets, on déduit qu’il y a interdiction de toute jouissance dans les 2 cas (248)Comp. Sifri, section Ki-thetsé, n° 230.. Selon une autre interprétation, on compare l’expression employée ici: afin de ne pas consacrer, etc., à cet autre verset (Dt 23, 18): il n’y aura pas de fornicateur en Israël; or, comme dans les 2 versets, on emploi la racine çdq, on ne conclut qu’ici comme là il y a interdiction d’en tirer aucune jouissance; en d’autres termes, l’approche du fornicateur est interdite, selon R. Houna. Enfin, il y a une autre explication justifiant l’interdiction de jouir des hétérogènes: Selon R. Hanina, il faut traduire l’expression çdqt ˆp: afin de ne pas les consumer au feu.

Pnei Moshe non traduit

מנין. לכלאי הכרם שהוא אסור בהנייה:

ונאמר להלן פן תוקדש בו. לא נמצא זה בפסוק וטעות הוא וצ''ל כל הנוגע במזבח יקדש מה להלן וכו':

א''ר חונה ביאתו אסורה בהנייה. כלומר דמפרש דלא יהיה קדש נדרש לאזהרה על השפחה ועל העבד שביאתו אסורה:

מן הדא. ממשמעות קרא דכלאי הכרם גופיה פן תקדש ודריש נוטריקון פן תוקד באש:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source