Vayedaber

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הַכֹּל מוֹדִין בָּעֲנָבִים שֶׁהֵן אֲסוּרוֹת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי לָֽעְזָר הָאוֹסֵר אֵינוֹ נֶאֱסָר וְשֶׁאֵינוֹ אוֹסֵר נֶאֱסָר. מַה פְלִיגִין בִּמְסַכֵּךְ אֶת גַּפְנוֹ עַל גַּבֵּי תְבוּאָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ. אֲבָל הַמְּסַכֵּךְ אֶת גַּפְנוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ עַל גַּבֵּי תְבוּאָתוֹ כָּל עַמָּא מוֹדִין שֶׁהָאוֹסֵר נֶאֱסָר. הַמְּסַכֵּךְ גַּפְנוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ עַל גַּבֵּי תְבוּאָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁזָּרַע אֶת כַּרְמוֹ בַשְּׁבִיעִית וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רִבִּי עֲקִיבָה וְאָמַר אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. הֲרֵי אֵין הַגֶּפֶן שֶׁלּוֹ וְאֵין הַתְּבוּאָה שֶׁלּוֹ וְאִיתְתָבַת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואיתתבת. כלומר ואפ''ה הושבה תשובה זו מר' יוסי לת''ק דפליג עליה וש''מ דר' יוסי פליג אף בגפנו של חבירו ע''ג תבואתו של חבירו:

נשמעינה מן הדא. דמתני' גופה דר' יוסי הביא ראיה ממעשה דר''ע והרי בשביעית אין הגפן ולא התבואה שלו דהכל הפקר היא:

המסכך גפנו של חבירו ע''ג תבואתו של חבירו. מהו הדין ומשום דאיכא למימר דלא פליגי אלא בעושה בדבר שהוא שלו לאסור את שאינו שלו דלאו כלהימנו לאסור את של חבירו במידי דיליה אבל אם עושה בשל חבירו על של חבירו האחר אפשר דגם רבי יוסי ור''ש מודים דיכול הוא לאסור וחייב לשלם לזה הבעל התבואה:

מה פליגין. וקאמר הש''ס דבמה פליגי רבי יוחנן ור' אלעזר במסכך גפנו וכו' כגוונא דמתני' דאיהו לא עביד מעשה אלא בגפנו והגפן אינה נקראת האוסר כדאמרן אבל במסכך גפנו של חבירו ע''ג תבואתו דהשתא איהו עביד מעשה על דבר שהוא שלו והוא הגורם שזרע התבואה לשם א''כ הוא הנקרא האוסר וכ''ע מודים שהאוסר נאסר וקידש את תבואתו ואפילו למ''ד דאינו אוסר תבואתו של חבירו:

א''ל ר''א. והלא ק''ו הוא. האוסר אינו נאסר וזהו התבואה שהיא נקראת האוסר למ''ד דס''ל דנאסרה מפני שהגפן עומד בפני עצמו אלא ע''י שהתבואה שנזרעה אח''כ שם בא האיסור והשתא לאידך מ''ד דפליג וס''ל דהתבואה לא נאסרה וא''כ זה שאינו אוסר וזהו הגפן שאין האיסור בא ממנו היאך יהיה נאסר:

הכל מודים. במתני' בענבים שהן אסורות דאע''ג דפליגי אם תבואתו של חבירו נאסרה מודים מיהת דגפנו של זה שסיכך נאסרה:

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר קְנָסֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר וַעֲֲבַד עוּבְדָּא דִכְוָותֵיהּ מִן הָדָא. הַמְסַכֵּךְ אֶת גַּפְנוֹ עַל גַּבֵּי תְבוּאָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ. וְכִי מַה עָשָׂה מַעֲשֶׂה. אֶלָּא כְּשֶׁהוֹסִיף לְפִי דַּעַת הוּא מוֹסִיף. חַד בַּר נַשׁ חֲוֵי סַלְעֵיהּ לְרִבִּי לָֽעְזָר אֲמַר לֵיהּ טָבָא הִיא וִיפָּֽסְלָת. אֲתָא עוּבְדָּא קוֹמֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וּקְנָסֵיהּ מִן הָדָא. הַמַּרְאֶה דִינָר לְשׁוּלְחָנִי וְנִמְצָא רַע חַייָב לְשַׁלֵּם מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹשֵׂא שָׂכָר. וְרִבִּי לָֽעְזָר נוֹשֵׂא שָׂכָר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אֲבוּנָא הַמַּחֲזִיק בּוֹ כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי אָבוּן לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר קְנָסָה דְרַבָּנִין. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר קְנָסָה דְרִבִּי מֵאִיר. כָּךְ אָתָא עוּבְדָּא שָׁאַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרִבִּי לָֽעְזָר הַהֵן קְנָסָא 34a דְמָאן. אֲמַר לֵיהּ דְּרַבָּנִין. אֲמַר לֵיהּ פּוּק שְׁלִם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כך אתא עובדא. כלומר ובין כך אתא האי עובדא דר''א לפניו ושאל לו ר''ל ההן קנסא דהאי ברייתא כמאן אתיא וא''ל ר''א דרבנן נמי מודו בה וא''ל א''כ פוק שלם דלדידך הלכה כחכמים:

ר''ש בן לקיש אמר קנסיה דר''מ. כלומר הא דר''מ אוסר במתני' משום קנס חכמים הוא:

ועבד עובדא דכוותיה מן הדא וכו'. כלומר שבא מעשה כזה לפניו והורה כר''מ דחייב באחריותו משום דהלכה כר''מ בקנסותיו:

וכי מה עשה מעשה. דקס''ד דמיד שסיכך גפנו ע''ג תבואתו של זה קנסו והלכך פריך וכי מה מעשה עשה דליקנסיה לשלם הרי הוא יכול להחזירו לצד אחר ומשני אלא בשהוסיף מיירי שנוספה התבואה אחד ממאתים אחרי שסיכך זה גפנו עליה ואסרה ולפיכך קנסו לשלם מפני שלפי דעתו הוא מוסיף כלומר עי''ז שסיכך גפנו ולא החזירו א''כ מדעתו היתה אותה הוספה ומעשיו גרמו לכך:

חד בר נש חוי סלעיה לר' אלעזר. הראה לו הסלע שלו שנתנו לו אחד וא''ל טבא היא וע''י כך קיבלה ובאמת דפסולה היתה אותה המטבע:

וקנסיה. לר''א לשלם לזה ומן הדא ברייתא המראה וכו' ומפני שהוא נושא שכר שהשולחני נוטל איזה שכר בשביל כך והוא מחליף המעות ממטבע זו לזו ומשתכר:

ור''א נושא שכר. בתמיה וכי איזה שכר קיבל בשביל זה:

ומשני ר' יעקב בר אחא דה''ק המחזיק בו בידו כנושא שכר. כלומר בשביל ההיא הנאה דסומכין עליו כנושא שכר הוא:

ר' יוסי בר בון לא אמר כן. דלאו היינו טעמא דחייביה לשלם:

אלא ר''א אמר קנסיה דרבנן. כלומר לפי שיטתו דלקמן חייביה דפליגי בה דר''א סבר דהך ברייתא המראה דינר לשולחני אתיא כרבנן דר''מ דפליגי עליה בעלמא דאיהו דאין דינא דגרמי ורבנן לא דייני דינא דגרמי והכא מודו רבנן דקנסינן ליה ור''ל סבר דהך ברייתא קנסיה דר''מ היא ולרבנן דלא דייני דינא דגרמי פטור:

משנה: הָאַנָּס שֶׁזָרַע אֶת הַכֶּרֶם וְיָצָא מִלְּפָנָיו קוֹצְרִין אֲפִילוּ בְּמוֹעֵד. עַד כַּמָּה הוּא נוֹתֵן לַפּוֹעֲלִין עַד שְׁלִישׁ. יוֹתֵר מִיכֵּן קוֹצֵר וְהוֹלֵךְ אֲפִילוּ לְאַחַר הַמּוֹעֵד. מֵאֵימָתַי נִקְרָא אַנָּס מִשֶּׁיִּשְׁקַע.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

משישקע. שם הבעלים מן הכרם ויהא נקרא על שם האנס דאז הוא כשלו ומקדש כל מה שיזרע:

מאימתי הוא נקרא אנס. כלומר לענין שיהא הכרם חשוב כשלו ושיכול לאסרו בזריעה:

עד שליש. בגמרא פליגי בה דאיכא דאמרי עד שליש יותר משכרן הראוי להם יתן כדי לעקור את הכלאים יותר על זה לא יתן אלא קוצר כדרכו מעט מעט לרפי מה שיכול ואע''פ שהכלאים משתהין בכרם ואיכא דאמרי עד שליש לדמים מה ששוין פירות הכרם והזרע יתן לפועלים כדי לעקור מיד יותר מכאן לא יתן אלא ימתין עד שיקצור מעט מעט כדרכו:

עד כמה הוא נותן לפועלים. אם אינו מוצא פועלין אא''כ יוסיף בשכרן עד כמה יוסיף:

קוצרו. להזרע אפילו במועד ואע''ג דהאנס לא אסר דאין אדם מקדש דבר שאינו שלו מ''מ אם יוסיפו במאתים לאחר שחזר לבעלים מקדש הלכך הוי דבר האבד וקוצר אפי' במועד:

מתני' האנס. גזלן שגזל כרם וזרעו ויצא מלפניו הכרם וחזר לבעליו כשהוא זרוע:

משנה: עָצִיץ נָקוּב מְקַדֵּשׁ בַּכֶּרֶם וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר זֶה וְזֶה אֲסוּרִין וְאֵינָן מְקַדְּשִין. הַמַּעֲבִיר עָצִיץ נָקוּב בַּכֶּרֶם אִם הוֹסִיף בְּמָאתַיִם אָסוּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

יגדור מיד. מלשון גודר בתמרים. כלומר ילקט ויסלק אותן ואם אירע אונס ולא סילקן מותר ואינן מתקדשין:

תבואה שהיא נוטה תחת הגפן. שאין עיקר התבואה תחת הגפן אלא מבחוץ והשבלים שלה נוטין תחת הגפן דאילו עיקר התבואה תחת הגפן הא תנן לעיל בהלכה ג' דאוסר ומקדש. וכן בירק. הנוטה תתת הגפן:

מחזיר ואינו מקדש. כלומר לכתחילה צריך שיחזיר לצד אחר ואם לא החזיר אינו מקדש:

משתשליש. משתביא שליש דכתיב ותבואת הכרם ופחות משליש לא מיקרי תבואה ובגמרא קאמר דאית דגרסי משתשריש:

וענבים משיעשו כפול הלבן. משיתגדלו ויהיו כפול הלבן אבל קודם לכן נקרא בוסר ואם זרע תבואה או ירק בכרם ועקרן קודם שיגיעו הענבים להיות כפול הלבן ה''ז לא קידש וכן אם הענבים הגיעו להיות כפול הלבן וזרע בצדן תבואה או ירק ועקרן קודם שישרישו או קודם שתשליש התבואה לפי גי' דהכא ה''ז לא קידש:

תבואה שיבשה כל צורכה וענבים שבשלו כל צרכן אינן מתקדשות. או או קתני כיצד אם התבואה יבשה כל צרכה ובא ונטע גפן בתוכה או אם הענבים בשלו כל צרכן וזרע תבואה או ירק בצדן אע''פ שזה אסור אינן מתקדשות כדדריש בגמרא דכתיב פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם למדנו שאינו מקדש עד שיהא שם מלאת זרע ותבואת כרם ותבואה שלא הביאה שליש או שלא השרישה וכן הירק לא הגיעו לכלל מלאת זרע ואם לאחר שיבשו שוב אינן קרוין מלאת זרע וכן הענבים קודם שיגיעו להיות כפול הלבן או לאחר שבשלו כל צרכן והן קרוין תבואת כרם:

מתני' עציץ נקוב. שיש בו נקב והוא בכדי שורש קטן וזרוע ירק בתוכו:

מקדש בכרם. אם הניחו בכרם או בד''א של עבודת הכרם מקדש כאילו נזרע בארץ:

זה וזה אוסרין. לכתחילה ובדיעבד לא קידש דלא הוי כזורע בארץ ואין הלכה כר''ש:

המעביר עציץ נקוב בכרם. ובתוכו זרוע ירק והניחו תחת הגפן אם נשתהא שם בארץ עד שהוסיף אחד במאתים אסור ומקדש ושיעור כדי לידע אם הוסיף אחד ממאתים מפורש לעיל בפ''ה בהלכה ו':

הרוח שעלעלה. שסערה רוח סערה תרגומו רוח עלעלא ושיבר ענפי הגפנים והפילן ע''ג התבואה:

וַעֲנָבִים מִשֶּׁיֵּעָשׂוּ כְפוּל הַלָּבָן. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל דִּכְתִיב וּתְבוּאַת הַכָּרֶם. כֵּינִי מַתְנִיתָא אֵינָן מִתְקַדְּשׁוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וענבים משיעשו כפול הלבן וכו' ותבואת הכרם. כדפרישית במתני':

כיני מתניתא אינן מתקדשות. כלומר בדוקא קתני דאינן מתקדשות אם התבואה יבשה כל צרכה והענבים שבשלו כל צרכן אבל אעפ''כ אסור הוא לכתחילה לזרוע בצד ענבים שבשלו כל צרכן וכן ליטע גפן אצל תבואה שיבשה כל צרכה:

אע''פ שאין קרקע נגזל יש יאוש לקרקע. כלומר דר' אילא משני אין דהכא שאני דאף דבעלמא אין גזילה לקרקע אמרו חכמים דיש יאוש לקרקע זו והאנס אוסר מדבריהם:

ויש קרקע נגזל. בתמיה וכי שייך גזילה בקרקע דנימא דמהני יאוש לענין שיהא האנס אוסר מיהת מדבריהם:

א''ר אחא נשתקעו הבעלים. את שמן ממנו ונקרא על שם האנס אע''פ שלא נתיאשו הבעלים ממנו איסורו דבר תורה כלומר דאפילו כן האנס אוסרו מן התורה הואיל ונקרא שמו עליו הוי כשלו אבל אם אפי' כבר נתיאשו הבעלים אלא שעדיין לא נשתקע שם הבעלים ממנו אין האנס אוסרן אלא מדבריהם:

אֵימָּתַי מִתְקַדֶּשֶׁת מִשֶּׁתַּשְׁלִישׁ. אִית תַּנָּיֵי תַּנֵּי מִשֶּׁתַּשְׁרִישׁ. מָאן דְּאָמַר מִשֶּׁתַּשְׁלִישׁ מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. מָאן דְּאָמַר מִשֶּׁתַּשְׁרִישׁ מְסַייְעָא לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מ''ד משתשריש מסייעא לר' יוחנן מ''ד משתשליש מסייעא לר' הושעיא. כצ''ל ובספרי הדפוס נתחלפו התיבות בטעות. ופלוגתא דר' הושעיא ור' יוחנן לעיל בפ''ה בהלכה ז' על הא דתנינן שם הזורע וסיערתו הרוח לפניו בכרם אם עשבים יופך וכו' דקא''ר הושעיא בעשבים הכל מותר ואע''ג דכבר השריש הזרע שהרי עלו עשבים אפ''ה אינו אוסר בכלאים עד שיביא שליש וגריס הכא נמי עד שתשליש ולר' יוחנן דס''ל התם דהכל אסור אף בעשבים הואיל והשריש הזרע גריס הכא ג''כ כשיטתו עד שתשריש:

עד שליש. ופליגי בה רב הונא ורב ששת מאי עד שליש חד אמר שליש לשכר ואידך אמר לדמים כדפרישית במתני':

הלכה: וּכְבֶן עַזַּאי יִסְפֹּר. אַשְׁכָּח תַּנֵּי רִבִּי עֲקִיבָה אָמַר יַחֲזִיר. בֶּן עַזַּאי אָמַר יִסְפּוֹר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וכבן עזאי יספר. אתבואה שהיא נוטה תחת הגפן קאי דקתני במתני' מחזיר ולבן עזאי צריך שיספר במספריים מה שהוא נוטה תחת הגפן כדאשכחן ברייתא דתני דפליגי בה דר''ע אומר יחזיר ובן עזאי אמר יספר וקמ''ל דמתני' כר''ע היא:

גמ' כיני מתניתא מותר לקוצרו אפי' במועד. כלומר דקמ''ל דלא תימא דהא דקתני קוצרו אפי' במועד היינו אם יש חשש שמא יוסיף במאתים במועד הלכך קאמר דאע''ג דליכא האי חששא וקצירה במועד אסירא מ''מכאן התירו לקצור מיד ואף במועד שלא יהא נראה כמקיים כלאים:

משנה: הָרוּחַ שֶׁעִילְעֲלָה אֶת הַגְּפָנִים עַל גַּבֵּי תְבוּאָה יִגְדּוֹר מִיַּד וְאִם אֵירְעוֹ אוֹנֵס מוּתָּר. תְּבוּאָה שֶׁהִיא נוֹטָה תַּחַת הַגֶּפֶן וְכֵן בְּיֶרֶק מַחֲזִיר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. מֵאֵימָתַי תְבוּאָה מִתְקַדֶּשֶׁת מִשֶּׁתַּשְׁלִישׁ. וַעֲנָבִים מִשֶּׁיֵּעָשׂוּ כְפוּל הַלָּבָן. תְּבוּאָה שֶׁיָּֽבְשָׁה כָל צָרְכָהּ וַעֲנָבִים שֶׁבִּישְּׁלוּ כָל צָרְכָן אֵינָן מִתְקַדְּשׁוֹת

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

יגדור מיד. מלשון גודר בתמרים. כלומר ילקט ויסלק אותן ואם אירע אונס ולא סילקן מותר ואינן מתקדשין:

מחזיר ואינו מקדש. כלומר לכתחילה צריך שיחזיר לצד אחר ואם לא החזיר אינו מקדש:

משתשליש. משתביא שליש דכתיב ותבואת הכרם ופחות משליש לא מיקרי תבואה ובגמרא קאמר דאית דגרסי משתשריש:

מתני' עציץ נקוב. שיש בו נקב והוא בכדי שורש קטן וזרוע ירק בתוכו:

מקדש בכרם. אם הניחו בכרם או בד''א של עבודת הכרם מקדש כאילו נזרע בארץ:

זה וזה אוסרין. לכתחילה ובדיעבד לא קידש דלא הוי כזורע בארץ ואין הלכה כר''ש:

הרוח שעלעלה. שסערה רוח סערה תרגומו רוח עלעלא ושיבר ענפי הגפנים והפילן ע''ג התבואה:

מֵאֵימָתַי נִקְרָא אַנָּס מִשֶּׁיִּשְׁקַע. אָמַר רִבִּי אָחָא נִשְׁתַּקְעוּ הַבְּעָלִים וְלֹא נִתְייָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים אִיסּוּרוֹ דְּבַר תּוֹרָה. נִתְייָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים וְלֹא נִשְׁתַּקְעוּ הַבְּעָלִים אִיסּוּרָן מִדִּבְרֵיהֶן. וְיֵשׁ קַרְקַע נִגְזָל. אָמַר רִבִּי לָא אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קַרְקַע נִגְזָל יֵשׁ יֵיאוּשׁ לְקַרְקַע.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וענבים משיעשו כפול הלבן וכו' ותבואת הכרם. כדפרישית במתני':

ויש קרקע נגזל. בתמיה וכי שייך גזילה בקרקע דנימא דמהני יאוש לענין שיהא האנס אוסר מיהת מדבריהם:

עַד כַּמָּה הוּא נוֹתֵן [לַפּוֹעֲלִין] עַד שְׁלִישׁ. רַב חוּנָא וְרַב שֵׁשֶׁת חַד אָמַר שְׁלִיש לְשָׂכָר וְחָרָנָה אָמַר שְׁלִישׁ לְדָמִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עד שליש. ופליגי בה רב הונא ורב ששת מאי עד שליש חד אמר שליש לשכר ואידך אמר לדמים כדפרישית במתני':

הלכה: רִבִּי בָּא בַּר יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כֵּינִי מַתְנִיתָא מוּתָּר לְקוֹצְרוֹ אֲפִילוּ 34b בְּמוֹעֵד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source