Kilayim
Daf 2b
משנה: הַזְּאֵב וְהַכֶּלֶב כֶּלֶב הַכּוּפְרִי וְהַשּׁוּעַל וְהָעִזִּים וְהַצְּבָאִים הַיְּעֵילִים וְהָֽרְחֵלִים הַסּוּס וְהַפֶּרֶד הַפֶּרֶד וְהַחֲמוֹר הַחֲמוֹר וְהָעֲרוֹד אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לְזֶה כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה.
Traduction
Le loup et le chien, le chien de campagne et le renard, les boucs et les daims, le chamois et la chèvre, le cheval et le mulet, le mulet et l’âne, l’âne et l’onagre, forment des groupes qu’il est interdit d’atteler ensemble, bien qu’ils se ressemblent.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כלב כופרי. שמגדלים בני כפרים והוא קטן ודומה לשועל:
היעלים. הוא מין חיה ואקו תרגומו ויעלא:
והערוד. חמור הבר:
משנה: הַצְּנוֹן וְהַנַּפּוּס וְהַחַרְדָּל וְהַלַּפְסָן וּדְלַעַת יְוָנִית עִם הַמִּצְרִית וְהָֽרְמוּצָה אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לְזֶה כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה.
Traduction
Le radis et le navet (§ 3), la moutarde et la lupsana, le potiron grec et l’égyptien, ou le potiron amer (§ 2), forment des matières diverses (interdites), bien qu’elles se ressemblent (ils diffèrent par l’espèce et le goût).
Pnei Moshe non traduit
מתני' הצנון והנפוס. נפוס הוא הנזכר לעיל בהל''ג שהעלין שלו דומין ללפת ולפיכך אינו כלאים עם הלפת אבל עם הצנון אע''פ שהוא דומה לו בעלין ובפרי אפ''ה הוו כלאים זה בזה מפני שהטעם של צנון אינו כלל כטעם הנפוס כדאמר בגמרא:
והלפסן. מרוי''ו בלע''ז:
והרמוצה. כלומר וכן דלעת יוונית עם דלעת הרמוצה הוו כלאים ואע''פ שדומין זה לזה:
הלכה: הָא כֶּלֶב עִם כֶּלֶב כּוּפְרִין אֵינוֹ כִלְאַיִם. וּדְלֹא כְרִבִּי מֵאִיר דְּרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כִּלְאַיִם. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר כֶּלֶב מִין בְּהֵמָה מוֹדֶה בְּכֶלֶב כּוּפְרִי שֶׁהוּא מִין חַיָּה. הָא כֶּלֶב עִם כֶּלֶב כּוּפְרִי עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר כִּלְאַיִם.
Traduction
De ce que l’on procède par groupes, il résulte que l’attelage d’un chien avec un chien de campagne n’est pas interdit. C’est contraire à l’avis de R. Meir, d’après lequel cette union est interdite (29)Comp. Ci-après, (8, 2).. Bien que R. Meir soit d’avis que le chien est un animal domestique, il reconnaît que le chien de campagne est une bête sauvage. Aussi, selon lui, la jonction d’un chien et d’un chien de campagne est interdite.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הא כלב עם כלב כופרין אינו כלאים. דלא קתני אלא זוגות זוגות:
ודלא כר''מ. הא דדייקינן דכלב עם כלב כופרי לא הוו כלאים דלא כר''מ הוא דאילו ר''מ אומר כלאים עליהן דהא לקמן סוף פ''ח תנינן הכלב מין חיה רמ''א מין בהמה ואע''ג דבכלב פליג וס''ל דמין בהמה הוא מ''מ מודה הוא בכלב כופרי שהוא מין חיה:
הא. כלומר הא שמעינן דכלב עם כלב הכופרי על דעתיה דר''מ כלאים הן דהוו להו בהמה וחיה ואילו לרבנן שניהן חיה ממין אחד הן:
הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן יֵשׁ מֵהֶן שֶׁהִילְּכוּ אַחַר הַפֶּרִי וְיֵשׁ מֶהֶן שֶׁהִילְּכוּ אַחַר הֶעָלִין. הַלֶּפֶת וְהַצְּנוֹן הִילְּכוּ בָהֶן אַחַר הַפֶּרִי. הַלֶּפֶת וְהַנַּפּוּס הִילְּכוּ בָהֶן אַחַר הֶעָלִין. הָתִיבוּן. הֲרֵי צְנוֹן וְנַפּוּס הֲרֵי פֶרִי דוֹמֶה וְהֶעָלִין דּוֹמִין וְתֵימַר כִּלְאַיִם. אָמַר רִבִּי יוֹנָה בְּזֶה הִילְּכוּ בָהֶן אַחַר טַעַם הַפֶּרִי.
Traduction
R. Yonathan dit: pour les uns, on se règle d’après le fruit; pour les autres, d’après les feuilles. Pour joindre les raves aux radis, on se règle d’après les feuilles (s’ils diffèrent, le mélange est interdit). Mais, a-t-on objecté, les radis et les navets ne se ressemblent-ils pas autant par la forme du fruit que par les feuilles, et pourtant on interdit de les joindre? En ce cas, répond R. Yona, on se règle d’après les goûts des produits (qui diffèrent notablement l’un de l’autre).
Pnei Moshe non traduit
גמ יש מהן. מהשנוים בפרקין שהילכו אחר הפרי אם פריהן שוין אינם כלאים זב''ז ויש מהן שהילכו בהן כמו כן אחר העלין כדמפרש ואזיל:
הלפת והצנון. אע''פ שאין העלין דומין זה לזה הילכו בהן אחר הפרי והואיל ופריהן שוין אינם כלאים זה בזה:
הלפת והנפוס. אין פריהן שוים הילכו בהן אחר העלין. והואיל והעלין שוין אינם כלאים זה בזה כדתנן לעיל במשנה ג':
התיבון. על ר' יונתן הרי צנון ונפוס שהפרי שלהן וכן העלין דומין זה לזה ואפ''ה את אומר שהן כלאים זה בזה:
א''ר יונה בזה הילכו בהן אחר טעם הפרי. כלומר לא דמי הא לכללא דכייל ר' יונתן דלא אמר שהולכין לפעמים אחר הדמיון אלא באלו שאין טעם שלזה רחוק ונבדל הרבה מטעם של זה דבכה''ג אע''פ שהן אין דומין לגמרי אלא במקצת כמו בעלין או בפרי בלבד אפ''ה אינן כלאים דחששא דכלאים משום מראית העין הוא והואיל והן דומין באיזה צד לא הוו כלאים אבל צנון ונפוס שטעם של זה משונה הרבה ורחוק הוא מטעם של זה בזה אין הולכין אחר המראה אלא מכיון שטעם שלהן אינו דומה כלל וכלל זה עם זה הוו כלאים זה בזה:
שַׂלְמָן בַּר לֵוִי אַחוֹי דְּזַבְדִּי בַּר לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כּוּלְּהוֹן זוּגוֹת זוּגוֹת. רַב אָמַר כּוּלְּהוֹן מִן אֶחָד. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב דְּתַנֵּי אַף 2b הַבְּכָיִים. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן וְהָתַנֵּי אַף הָרוֹגְייָנִין.
Traduction
Salmen bar Levi, frère de Zabdaï bar Levi dit, au nom de R. Josué bar Levi, qu’il faut procéder par groupes (tels qu’ils sont énoncés dans la Mishna), pour qu’il n’y ait pas de Kilayim (en cas d’interversion, c’est interdit). Selon Rav, au contraire, tous ces produits sont de la même espèce et peuvent être mêlés. Il existe un enseignement contraire à Rav, selon lequel il est permis, d’après R. Yossé bar R. Aboun, de joindre aux dites sortes la Baxxari'' (plante de noisetier (24)Comp. (Sheviit 7, 4). qui forme certes une espèce distincte). Il en est de même, a-t-on enseigné, pour l’oryganum, ou l’arroche ou marjolaine (25)L'équivalent grec de ce mot, ou krusolakanon n'est correctement transcrit en araméen que dans le commentaire de R. Simson, où on lit krislicanon..
Pnei Moshe non traduit
רב אמר כולהון זוגות זוגות. גרסינן וכך אמר בהלכה א' וריב''ל אמר כולהון מין אחד ונתחלף בדפוס בטעות וארישא דמתני' קאי דריב''ל קאמר דכל ארבעה מין אחד הן קאמר התנא ואינן כלאים זה בזה והכי ס''ל נמי דאינן כלאים עם הני דקחשיב בסיפא כדמוכח מדלקמן ורב קאמר דוקא זוגות זוגות והאגסים והפרישין כלאים זה בזה והיינו דקמותיב מתניתא ברייתא דתני אף הבכיים אינם כלאים עם הני דקחשיב במתני' וא''כ על כרחך לאו זוגות זוגות קתני דבחמשה ליכא זוגות וכן התיב ר' יוסי בר' בון על רב מברייתא דתני אף הרוגיינים:
בְּשׁוּקֵי שֶׁל צִיפּוֹרִין הָיוּ מַרְכִּיבִין קְרוּסְטָמֵלִין עַל גַּבֵּי אֲגַס. רָאָם תַּלְמִיד אֶחָד אָמַר לָהֶן אֲסוּרִים אַתֶּם הָֽלְכוּ וּקְצָצוּם וּבָאוּ וְשָׁאֲלוּ בְיַבְנֶה אָמַר לָהֶן מִי שֶׁפָּגַע בָּכֶם מִתַּלְמִידֵי בֵית שַׁמַּאי הָיוּ. לֹא אָמַר אֶלָּא קְרוּסְטָמֵיל עַל גַּבֵּי אֲגַס. הָא אֲגַס עַל גַּבֵּי חִיזְרָר לֹא.
Traduction
Au marché de Sephoris, on greffait les orangers crusomhla (26)Cf. Sachs, Beitroege zur Sprachforschung, etc., 1, p. 156-7. sur les poiriers. Un homme instruit, en voyant ce fait, dit que c’est interdit. Aussitôt après, l’on coupa ce qui avait été greffé et l’on alla interroger les sages à Yabné. Ceux-ci répondirent: celui que vous avez vu est un disciple de l’école sévère de Shammaï (mais d’après Hillel, dont l’avis prédomine, ce n’est pas un mélange interdit). Toutefois, on n’a parlé que de greffer l’oranger sur le poirier, mais on n’a rien dit de la jonction entre le poirier et la pomme de pin.
Pnei Moshe non traduit
בשוקי של צפורי היו מרכיבין וכו'. תוספתא היא בפ''א ומייתי לה הכא דבעי לשנויי להא דמותיב על רב וכן להותיב על ר' יהושע בן לוי:
מי שפגע בכם מתלמידי ב''ש. דפליגי אמתני' ולית הלכתא כותייהו:
הוי לא אמר אלא קרוסטמל על גבי אגס. הוא דמותר ולא כאותו תלמיד הא אגס על גבי חיזרד לא והיינו כרב דזוגות זוגות קתני דאילו לריב''ל הא קאמר כולהון מין אחד ומשמע דלדידיה דהני דמני ברישא מין אחד הן אף עם הני דמני בסיפא וא''כ אגס עם חיזרד ג''כ מותר:
בִּתְחוּם אָרִיחַ הָיוּ מַרְכִּיבִין תַּפּוּחַ עַל גַּבֵּי חִיזְרָר וּבָא תַּלְמִיד אֶחָד אָמַר לָהֶן אֲסוּרִין אַתֶּם הָֽלְכוּ קְצָצוּם וּבָאוּ וְשָׁאֲלוּ בְיַבְנֶה אָמַר לָהֶן יָפֶה אָמַר הַתַּלְמִיד. לֹא אָמַר אֶלָּא הַתַּפּוּחַ עַל גַּבֵּי חִיזְרָר. הָא חִיזְרָר עַל גַּבֵּי אֲגַס לֹא. מַה דַהֲוָה עוּבְדָּא הֲוָה עוּבְדָּא.
Traduction
Or, aux environs d’Arich, on greffait le pommier sur le pin. En voyant cela, un savant qui passait, dit que c’est interdit. Aussitôt l’on coupa ce qui avait été greffé et l’on alla interroger les sages à Yabné. Ceux-ci répondirent: le savant que vous avez vu a bien dit (c’est un mélange interdit). Toutefois, la Mishna ne juxtapose que le pommier et le pin (qu’elle interdit); mais est-ce que le pin greffé sur le poirier n’est pas interdit? Par le dernier fait cité, on voit que c’est défendu.
Pnei Moshe non traduit
בתחום של מקום אריח וכו'. כלו' דמהדר הש''ס והא עוד תניא התם ברייתא אחריתא ומסייעא לריב''ל דאמרו יפה אמר התלמיד דתפוח ע''ג חיזרד אסור כדתנן בסיפא דמתני' ולא אמרו אלא תפוח ע''ג חיזרד הוא דאסור הא חיזרד ע''ג אגס לא אסר והיינו כריב''ל דהני דמני ברישא דמתני' מין אחד הן אף עם הני דמני בסיפא:
מה דהוה עובדא הוה עובדא. כלומר דהדר דחי לה דאין כאן לא תיובתא ולא סייעתא לא למר ולא למר דמעשה דהוה הכי הוה וליכא למידק מהני ברייתות ולא מידי:
תַּנֵּי גּוֹי שֶׁהִרְכִּיב אֱגוֹז עַל גַּבֵּי פֶּרְסִק אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת כֵּן נוֹטֵל מִמֶּנּוּ יִיחוּר וְהוֹלֵךְ וְנוֹטֵעַ בְּמָקוֹם אַחֵר. מַה נְפַק מִינְהוֹן קדריה פֶּרְסִקִּיָּה. הִרְכִּיב תְּרִיד עַל גַּבֵּי יַרְבּוּן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת כֵּן נוֹטֵל הִימֶנּוּ זֶרַע וְהוֹלֵךְ וְזוֹרֵעַ בְּמָקוֹם אַחֵר. מַה נְפַק מִינְהוֹן כְּרוּסָלַבַּיִנין. זַרְגּוּן וְלֶפֶת מַה נְפַק מִינְהוֹן פֵיטְרָה סוֹלִינוֹן. לוּזִין וּבוֹטְמִין מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן פִּיסְטַקִּין. זֵיתִין וְרִמּוֹן מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן שִׁיזְפִין.
Traduction
On a enseigné: s’il arrive à un païen de greffer un noyer sur un pécher, quoique cette opération soit interdite à un Israélite, ce dernier peut prendre une branche et la transplanter ailleurs. Il en naîtra des pêches défectueuses. Si l’on a greffé de l’épinard sur de l’asperge (ou fenugrec), quoique ce soit une opération interdite à un Israélite, ce dernier peut en prendre de la graine et la semer ailleurs. Cela donnera des gerbes d’or (27)Peut-être de l'arabe. Voir Babli, (Pessahim 39a), cf. charig. La jonction du cep de vigne et des raves produira du persil, la jonction de l’amandier et du noisetier produit la pistache (28)Pline, Hist. Nat. XII, 4.; enfin, la jonction de l’olivier et des connares donne des prunes (sisiphion).
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ב:
מה נפיק מביניהון. מהרכבת אגוז ע''ג אפרסק:
קדריה פרסקיה. כך שמו ויש לפרש ל' קדרות ושחרות שיוצאין מהרכבה זו אפרסקין שחורים:
דרבון. ובתוספתא ירבון:
מה נפק מביניהון כורכי לבנון. כך שמו:
זרגון ולפת מה נפיק מינהון פטר פיטרה. סוליגון ולוזין ובוטמין מה נפיק מנהון פיסטקין. זיתים ורימון מה נפיק מביניהון שיזפין:
Kilayim
Daf 3a
משנה: אֵין מְבִיאִין אִילָן בְּאִילָן יֶרֶק בְּיֶרֶק וְלֹא אִילָן בְּיֶרֶק וְלֹא יֶרֶק בְּאִילָן. רִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר יֶרֶק בְּאִילָן.
Traduction
Il est défendu de greffer une espèce d’arbre (fruitier) sur une autre inculte, ou une sorte de légume, sur une sorte différente, ni un arbre sur de la verdure ou de la verdure sur un arbre. R. Juda autorise cette dernière opération (parce qu’il n’en résulte pas de fruit extraordinaire).
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין מביאין אילן באילן. אין מרכיבין אילן באילן מין בשאינו מינו לא אילן מאכל ע''ג אילן מאכל ולא אילן סרק באילן מאכל אבל אילן סרק באילן סרק כיון שאינם עושין פרי לא מיקרו כלאים ושרי:
ירק בירק. מין בשאינו מינו:
ר' יהודה מתיר ירק באילן. טעמיה דר' יהודה מפרש בגמרא משום דס''ל כשהן כבר נטועין הירק והאילן אינן מתאחין זה בזה ולא נעשין כלאים ואין הלכה כר' יהודה:
הלכה: מֻחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר נוֹטֵל הוּא אָדָם מָעָה אַחַת מִפִּיטְמוֹ שֶׁל אֲבַטִּיחַ וּמָעָה אַחַת מִפִּיטְמוֹ שֶׁל תַּפּוּחַ וְנוֹתְנָן בְּתוֹךְ גּוּמָא אַחַת וְהֵן מִתְאָחִין וְנַעֲשִׂין כִּלְאַיִם. וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. תַּמָּן עַל יְדֵי שֶׁהוּא נוֹתֵן זֶה בְצַד זֶה הֵן מִתְאָחִין וְנַעֲשִׂין כִּלְאַיִם. בְּרַם הָכָא יֶרֶק בְּאִילָן הוּא.
Traduction
Est-ce que R. Juda n’est pas en contradiction avec lui-même? Il dit ailleurs (§ 2): si l’on joint un peu de graine du sommet d’un melon et de la graine du sommet d’une pomme et qu’on les place dans une même motte de terre, les semences en se confondant forment un mélange hétérogène. Comment donc se fait-il qu’ici il autorise la greffe? Les 2 cas ne se ressemblent pas: ailleurs, en plaçant une semence à côté de l’autre qui est différente, on les joint et l’on provoque le Kilayim, tandis qu’ici il s’agit de greffer de la verdure sur un arbre fruitier (l’effet en est nul).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מיחלפא שיטתיה דר' יהודה תמן הוא אומר. לעיל בהלכה ב' שמביא ראיה לדבריו בדין קישות ומלפפון וקאמר תדע שהן כלאים ואף על פי שמגרעין זרע של קישות כשהוא נוטעה ונעשית אבטיח ומזרע אותו האבטיח נוטעה ונעשית מלפפון אפילו הכי עיקרן שני מינין הן שהרי אדם נוטל ממעי אבטיח גרעין א' וגרעין א' משל תפוח וכשנותנן לתוך גומא אחת הן מתאחין זה עם זה וגדל האילן ונעשין כלאים שהרי ירק באילן הוא וה''נ בקישות ומלפפון אלמא דשמעינן לר' יהודה דמיהת מודה בירק באילן שהן כלאים והכא הוא אומר הכין דירק באילן מותר:
תמן וכו'. כלומר דמשני דעד כאן לא קא''ר יהודה לעיל אלא כשהוא נוטל גרעין זרע מירק וגרעין זרע ממין אילן ונותן זה בצד זה בתוך גומא אחת שע''י כך הן מתאחין ונעשית כלאים:
ברם הכא ירק באילן הוא. כלומר אבל הכא דמיירי בהרכבה שכבר הירק הוא נטוע בפ''ע וכן האילן בפ''ע אינן מתאחין הירק עם האילן והלכך הוא דמתיר הרכבת ירק באילן:
עוֹף לֹא תַנִּיתָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אַייְתִיתֵיהּ מִן דְּבַר דְּלָיָה תַּרְנְגוֹל עִם הַפּוֹסְּיוֹנִי תַּרְנְגוֹל עִם הַטַּווָס אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה 3a לְזֶה כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר מִשְׁנָה שְׁלֵימָה שִׁנָּה לָנוּ רִבִּי וְכֵן חַיָּה וְעוֹף כְּיוֹצֵא בָהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה צֻרְכָה לְהָדָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן תַּנִּינָן הָכָא חַיָּה וּפֵרַשְׁתָּנָהּ תַּמָּן. תַּנִּינָן בְּהֵמָה הָכָא וּפֵרַשְׁתָּנָהּ תַּמָּן. עוֹף תַּנִּיתָהּ תַּמָּן אָתָא וּפֵרַשְׁתָּנָהּ הָכָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְיֵאוּת. בָּא לְהוֹדִיעָךְ שֶׁהָעוֹף אָסוּר בְּכִלְאַיִם.
Traduction
Quelle est la règle au sujet des oiseaux, dont on ne parle pas? R. Yohanan répond que l’on peut le savoir d’après cet enseignement de bar Balia: ''Il est interdit de joindre un coq et un faisan fasiano'', ou le coq et l’oie, bien qu’ils se ressemblent fort''. R. Simon ben Lakish dit qu’une Mishna spéciale a été enseignée à ce sujet par Rabbi (30)Ce qui dispense d'avoir recours à l'enseignement cité par R. Yohanan. (Baba Qama 5, 10)., disant qu’il en est de même pour les animaux sauvages et les oiseaux (on leur applique ces règles). Toutefois, ajoute R. Yossé, l’enseignement cité par R. Yohanan est nécessaire ici: car, après avoir enseigné ici la règle générale sur les animaux sauvages, on explique ailleurs les détails; après avoir énoncé ici la règle relative aux animaux domestiques, on expose ailleurs les détails; enfin, après avoir indiqué ailleurs la loi relative aux oiseaux, on énonce ici les détails. En général, dit R. Yossé, on a bien fait d’enseigner que la loi relative aux hétérogènes s’applique aux oiseaux.
Pnei Moshe non traduit
עוף לא תניתה. במתני' דתנינן ממיני בהמה וחיה שיש בהן שאף על פי שדומין זה לזה כלאים הן וממיני עוף לא אשמעינן כלום אם מצינו ג''כ בהן שהן דומין והן כלאים:
א''ר יוחנן אייתיתה מן דבר דליה. ובסוף פ' שור שנגח את הפרה גריס א''ר יוחנן אנא דאייתיתיה מן דבית לוי תרנגול עם פיסיוני וכו' בברייתא דבי לוי תניתה דגם במיני עופות הוא כן שיש מינין בשאינו מינן שאע''פ שדומין זה לזה הן כלאים זה בזה:
ר''ל אמר משנה שלימה שנה לנו רבי. כלומר דר''ל קאמר דאין אנו צריכין לההיא דתנא דבי לוי שהרי משנה שלימה שנה לנו רבי שם אחד שור ואחד כל בהמה לנפילת הבור וכו' ולכלאים ולשבת וכן חיה ועוף כיוצא בהן א''כ כבר שמענו שעוף כמו בהמה וחיה לכל דיני דכלאים וה''ה למאי ששנינו כאן במס' כלאים:
א''ר יוחנן צרכה להדא. דבית לוי גרסי' ולגי' הדפוס אמר על עצמו להדא דר' יוחנן ואפשר נמי לומר דהיינו הך דצריכא היא למאי דאמרית משמיה דתנא דבי לוי כדמסיק ואזיל:
תנינן הכא חיה. ופרשנתה תמן. וכלומר הכא בב''ק תנינן סתם דחיה שייך בה ג''כ דין דכלאים אבל לא פירש לנו רבי שם שיש בחיה מינין הדומין זה לזה ואעפ''כ כלאים הן אלא שפירש אותה תמן במסכת כלאים כדתנינן במתני' הזאב והכלב וכו' וכן תנינן בהמה הכא בב''ק סתמא לכלאים ופרשנתה תמן במשנה כאן לענין הדומין זה לזה הסוס והפרד וכו' והשתא גבי עוף נמי תניתה תמן בב''ק סתמא אתא ופרשנתה הכא וכלומר דאף דרבי הו''ל לפרש במשנה הכא לענין הדומין זה לזה בעוף כמו דפירש בבהמה וחיה ולא סמיך אסתמא דהתם דלא שמעינן משם דין כלאים בהדומין זה לזה והלכך אתא תנא דבי לוי ופרשנתה הכא גם בעוף כמו כן. א''ר יוסי ויאות. כלומר דר' יוסי בא לומר דיאות תני לנו רבי שבא להודיעך התם בב''ק שהעוף אסור בכלאים כמו בהמה דבהמתך דקרא לאו דוקא אלא בכלל וכיון שכן שפיר שמעינן דעוף הוא שוה לכל דיני דכלאים כמו בהמה וחיה ואפי' בהדומין זה לזה הואיל ושני מינין הן הוו כלאים ולא היה צריך לחזור ולשנות גם בעוף בהדומין זה לזה דממילא שמעינן לה:
רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר כַּהֲנָא שָׁאַל לְרֵישׁ לָקִישׁ הַמַּרְבִּיעַ בְּחַיּוֹת הַיָּם מַהוּ. אָמַר לֵיהּ עוֹד הֵן כְּתִיב בָּהֶן לְמִינֵיהֶן. רִבִּי אָחָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא הֲוָה אָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ כָּל שֶׁכָּתוּב בּוֹ לְמִינֵיהוּ כִּלְאַיִם נוֹהֵג בּוֹ. הָתִיב רִבִּי כַהֲנָא הֲרֵי חַייֹת הַיָּם הֲרֵי כְתִיב בָּהֶן לְמִינֵיהֶן מֵעַתָּה כִּלְאַיִם נוֹהֵג בָּהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוֹן הָכָא פָרַס כַּהֲנָא מְצוּדָתֵיהּ עַל רֵישׁ לָקִישׁ וְצַייְדֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה יָכִיל אֲנָא פָּתַר לָהּ מִשּׁוּם מַנְהִיג. מַייְתִי חוּט וְקָטַר בְּעוּדְנֵיהּ דְּלָכִיסָא וּבְעוּדְנֵיהּ דִּירוֹקָא וְאִינּוּן שַׁייְפִין דֵּין עִם דֵּין וּמַזְרִעִין.
Traduction
R. Jérémie dit que Kahana demanda à Simon b. Lakish (31)Misdrasch Bereshit rabba, 7. quelle est la règle à l’égard de l’accouplement des monstres marins? A leur sujet aussi, fut-il répondu, il a été dit (au moment de leur création): selon leur espèces (Gn 1, 21). Ce n’est pas ainsi que R. Aha s’est exprimé; mais voici ce qu’il a dit au nom de Resh-Lakish: à tout objet dont il est dit (dans le récit de la création): selon son espèce, la loi sur les hétérogènes est applicable. Là-dessus, Kahana objecta (32)Ibid., 5. qu’à l’égard des monstres marins, il est aussi dit ''selon leur espèce'', et cependant nous ignorons si la loi des hétérogènes leur est applicable? Pour ce fait, dit R. Yossé bar R. Aboun, Kahana a jeté son filet sur Simon b. Lakish et l’a pris au piège (c.-à-d. il n’y a pas lieu de répondre à cette question de Kahana, car l’avis de Resh-Lakish qui propose d’appliquer aussi aux poissons la loi de Kilayim n’est pas admissible, puisqu’il n’y a pas entre eux d’accouplement). Cependant, dit R. Yona, on peut interpréter l’avis de Resh-Lakish en supposant qu’il s’agit de la question de conduite, comme en ce cas: on prend un fil que l’on attache à la nageoire du poisson leuco'' (blanc, l’able), et à celle d’un poisson verdâtre (33)Comp. Même série, (Baba Metsia 2, 1); on les laisse aller ensemble, et la fécondation a lieu (c’est un accouplement d’hétérogènes).
Pnei Moshe non traduit
המרביע בחיות הים מהו. אם נוהג בהן כלאים כמו במיני יבשה ולקמן מקשי עלה היכי דמי הרבעה במיני הים:
עוד הן כתיב בהן למינהו. כלומר הרי למדנו הרבעה דאסור בכל מקום שכתוב בו למינהו והרי גם הן כתיב בהן למניהו כמו דכתיבא גבי מיני יבשה:
ר' אחא לא אמר כן. בהאי לישנא דקאמר ר' ירמיה דכהנא שאל ליה לר''ל והשיב לו כך אלא הכי הוה אמר ר' אחא בשם ר''ש בן לקיש דהוה תני להאי כללא למילתא באפי נפשיה כל שכתוב בו למינהו כלאים נוהג בו והיינו כלאים דהרבעה דבה שייכא דרשא דלמינהו ועל זה התיב כהנא ליה אלא מעתה הרי חית הים הרי כתוב בה למינהו ומעתה כלאים דהרבעה נוהג בהן והיכי משכחת לה שאדם יכול להרביע במיני הים:
הכא פרס כהנא מצודתיה על ר''ל וצדייה. שאינו יכול להשיב לו כלום ע''ז:
א''ר יונה יכול אנא פתר לה משום מנהיג. כלומר יכולני לפרש זה ע''י מנהיג אותם ושפיר משכחת לה נמי כלאים דהרבעה דמייתי חוט וקטר באודניה דלכיסא ובאודניה דיריקא והן שמות מיני דגים שבים ודוגמא לזה מצינו בפרק אלו מציאות בסוף הלכה א' מחרוזות של דגים ובתוך ירק אחד או לכיס א' חייב להכריז דהוי סימן וכשקושר החוט באזניהם ומנהיגן ואינון שייפין זה עם זה ומזרעין והרי כלאים דהרבעה ע''י כלאים דהנהגה וחייב הוא על שניהן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source