Kilayim
Daf 20a
עַד שֶׁיְּהֵא מוּקָּף גֶּדֶר 20a מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו. מִן מַה דְתַנִּינָן בֵּין שְׁנֵי כְרָמִים. הָדָא אָֽמְרָה אֲפִילוּ מֵרוּחַ אַחַת. עַד שֶׁיְּהֵא מוּקָּף גֶּדֶר כָּל אוֹתוֹ הָרוּחַ. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רַב מַתָּנָה אֵין זָנָב לְכֶרֶם גָּדוֹל וְלֹא מָחוֹל לְכֶרֶם קָטָן. אֵין זָנָב לְכֶרֶם גָּדוֹל. שֶׁאֵי אַתְּ זָקוּק לוֹ. וְלֹא מָחוֹל לְכֶרֶם קָטָן. לוֹסַר חוּצָה לוֹ יוֹתֵר מִתּוֹכוֹ. תּוֹכוֹ שְׁמוֹנֶה וְחוּצָה לוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. וְאֵי זֶהוּ כֶּרֶם קָטָן. שָׁלֹשׁ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ. הָא שָׁלֹשׁ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ יֵשׁ לוֹ מָחוֹל. אָמַר רִבִּי זְעִירָא הָדָא אָֽמְרָה עָשָׂה פַסִּין כְּנֶגֶד שְׁלֹשׁ גְּפָנִים יֵשׁ לוֹ מָחוֹל.
Traduction
Faut-il que la haie entoure la vigne de 4 côtés pour qu’on lui donne le nom d’entourage de la vigne (selon l’interlocuteur de R. Juda), ou suffit-il d’un côté? On peut savoir la réponse de ce qu’il est dit, selon R. Juda, que l’espace compris entre 2 vignes, ou angle, forme ce qu’on nomme l’entourage; cela indique qu’il suffit qu’il y ait un enclos d’un côté. Faut-il que cette haie se prolonge tout le long de ce côté, ou non? On peut répondre à cette question par ce qui suit: R. Zeira ou R. Yassa dit au nom de R. Matna: on n’applique pas à une grande vigne la règle du prolongement de ligne ou queue, ni à une petite vigne la règle de l’entourage, c’est-à-dire pour une grande vigne, on n’exige pas que la disposition soit telle:: (figure exigible seulement pour une petite vigne de 5 ceps) (125)Comp. Ci-après, Mishna 6.; et à une petite vigne on n’applique pas la règle de l’entourage, au point que l’on interdise ce qui l’entoure au dehors plutôt que ce qui est au-dedans d’elle; or, l’intérieur doit se composer d’un carré ayant au moins 8 coudées de long sur autant de large (126)Voir ci-après, guemara, 9., et la partie externe comprend 12 coudées de circuit. On nomme petite vigne une vigne carrée de 3 rangées de ceps, on le nomme entourage. Il en résulte, dit R. Zeira, que si l’on a érigé des planches faisant face à 3 ceps de vigne, cela constitue l’entourage (donc, il est inutile que le côté entier soit garni d’une haie, et il suffit que ce soit en face des 3 ceps).
Pnei Moshe non traduit
עד שיהא מוקף גדר מארבע רוחותיו. בעיא היא אליבא דת''ק דקסבר מחול הוא בין כרם לגדר אי נימא דאין מחול עד שיהא הגדר מוקף מד' רוחות הכרם ויהא מקום פנוי סביבות הכרם לבין הגדר:
מן מה דתנינן בין שני כרמים. ופשיט לה ממה דתנינן לר' יהודה בין שני כרמים ור' יהודה אדברי ת''ק קאי דמה דהת''ק קרי מחול לדידיה הוא גדר הכרם וצריך שיהיה זה בין שני כרמים ולא בין גדר לכרם א''כ הדא אמרה דלת''ק אפי' אין הגדר אלא מרוח אחת כמו בין הכרמים לר' יהודה שהיא מרוח אחת דהא לא קאמר בכרם בתוך הכרמים:
עד שיהא מוקף גדר כל אותו הרוח. כלומר ועדיין תיבעי לך אם צריך שיהא היקף הגדר על פני אורך הרוח או דנימא דאפי' אין הגדר אלא בחצי אורך הרוח או במקצתו יש לו ג''כ דין מחול שאסור להביא זרע כנגד הגפנים של כל אותו הרוח עד רחוק י''ב אמה ואף במקום שאין הגדר מגיע לנגדן:
נשמעינה מן הדא. דר''ז דלקמן:
אין זנב לכרם גדול. כהאי דתנן לקמן הנוטע שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב הרי זה כרם וקאמר רב מתנה דזהו דוקא בכרם קטן שאין בו אלא חמשה גפנים בהא בעינן שיהא נטוע כך ובא' יוצא זנב ולא בינתיים ולא באמצע אבל בכרם גדול שיש בו הרבה שורות מהגפנים לא בעינן שיהא אחד יוצא זנב כדמפרש לקמיה שאי אתה זקוק לו לפי שיש בו שורות וגפנים הרבה ובלא כך נקרא כרם ולא מחול לכרם קטן כדמפרש ואזיל דכרם קטן הוא כשאין בו אלא שש גפנים ונטוע בשתי שורות שלש כנגד שלש הלכך אין לו דין מחול הכרם כדלקמיה:
לוסר חוצה לו יותר מתוכו. כלומר שאם אתה אומר שיש לו דין מחול א''כ אתה מחמיר לאסור חוצה לו יותר מתוכו שהרי תוכו בין השורות שמונה אמות הוא דבעינן שיהא מותר להביא זרע לשם כדתנן לקמן בסוף פרקין הנוטע את כרמו על ח' אמות מותר וא''כ אינו אוסר בין השורות אלא עד שמונה וחוצה לו יהא אסור עד י''ב בתמיה הא בתוכו יש כאן גפנים מב' הצדדין וחוצה לו אין גפנים אלא מצד אחד ומצד השני הוא הגדר דבשלמא בכרם גדול אע''ג דדינו נמי כן דאם הוא נטוע על ח' ח' אמות מותר להביא זרע בין השורות וא''כ אמאי חוצה לו בשתים עשרה הא לק''מ דבאמת כשהוא נטוע כך אין לו דין מחול כדאמרינן לקמן בפ''ז בהדיא כן וזהו ג''כ מה''ט גופיה שלא יהא חוצה לו חמור מתוכו וכי אמרינן דיש לכרם גדול דין מחול בשהוא נטוע על פחות פחות משמונה אמות וא''כ בין כל השורות אסור להביא זרע לשם והשתא תוך הכרם חמור הוא דמשורה החיצונה זו עד שורה החיצונה השנית אסור להביא זרע וחוצה לו אין איסור אלא עד י''ב אמות אבל בכרם קטן שאין בו אלא ב' שורות אלו לא משכחת לה שלא יהא חוצה לו חמור מתוכו אלא ע''כ דאין לו דין מחול:
הא שלש כנגד שלש כנגד שלש. שיש כאן ג' שורות של שלש שלש גפנים יש לו דין מחול דמשכחת ביה תוכו חמור מחוצה לו כגון שהשורות נטועות בפחות משמונה אמות וכדאמרן:
א''ר זעירא הדא אמרה עשה פסין כנגד שלש גפנים יש לו מחול. כלומר אפי' בכרם גדול שיש בו כמה שורו' מהרבה גפני' ועשה פסין והוא הגדר וכדאמרינן בריש הלכה דלעיל לא סוף דבר גדר אלא אפי' עשה פסין ואין בין אחד לחבירו ג''ט נידון כגדר ודייק ר' זעירא מדלא קפדינן הכא אלא על שלש שורות של שלש גפנים ולא על הגפנים וכסתם כרם גדול שנטועין השורות של חמש חמש גפנים כדתנן לקמן הנוטע שורה של חמש גפנים וכו' ש''מ דבמנין גפנים ליכא קפידא אלא עד שלש גפנים דשלש הוא דבעינן מדלא דייק אלא הא שלש כנגד שלש כנגד שלש ולא קאמר הא שלש שורות של שתים שתים א''כ שמעינן דשלש בעינן אבל לא יותר והשתא שמעינן נמי דהגדר נגד שלש גפנים סגי לדין דמחול ונפשטה הבעיא דלעיל דלא בעינן שיהא הגדר על פני כל אותו הרוח אלא אפי' אין הגדר כ''א כנגד שלש גפנים שבשורה החיצונה יש לזה דין דמחול ואסור להביא זרע עד שיהא שם שתים עשרה על כל פני אורך השורה ואף שלא כנגד הגדר:
Kilayim
Daf 20b
משנה: מְחִיצַת הַקָּנִים אִם אֵין שָׁם בֵּין קָנֶה לַחֲבֵירוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס הַגְּדִי הֲרֵי זוּ כִמְחִיצָה. וְגֶדֶר שֶׁנִּפְרַץ עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת הֲרֵי הוּא כְפֶתַח. יוֹתֵר מִיכֵּן כְּנֶגֶד הַפִּירְצָה אָסוּר. נִפְרְצוּ בוֹ פִּרְצוֹת הַרְבֶּה אִם הָעוֹמֵד מְרוּבָּה עַל הַפָּרוּץ מוּתָּר וְאִם הַפָּרוּץ מְרוּבָּה עַל הָעוֹמֵד כְּנֶגֶד הַפִּירְצָה אָסוּר.
Traduction
Une clôture de joncs (127)(Eruvin 16b). sert de séparation s’il n’y a pas entre un jonc et l’autre espace de trois palmes, de quoi laisser passer un agneau (128)Dans cette condition, on peut planter la vigne d'un côté, et semer n'importe quoi de l'autre côté.. Si dans une haie il y a une brèche de dix coudées, on la considère comme une porte; si la brèche est encore plus grande, il n’est pas permis, vis-à-vis d’elle, de rien planter (par crainte d’une confusion); s’il y a plusieurs brèches plus petites (129)N'ayant pas plus de dix coudées de long sur trois de large., il est permis de semer si la partie qui reste intacte dépasse celle qui est renversée; mais, au cas contraire, c’est interdit en face de la brèche.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שלשה טפחים כדי שיכנס הגדי. דזהו השיעור שיכול ליכנס הגדי בבת אחת וכל שהוא פחות משלשה שאין הגדי יכול ליכנס הרי זה כלבוד והויא מחיצה:
הרי הוא כפתח. ואפי' כנגדו מותר לסמוך ואם הוא יותר מעשר לא חשיב כפתח וצריך הרחקה כנגד מקום הפרוץ:
אם העומד מרובה על הפרוץ מותר. ולפי המסקנא בפ''ק דעירובין דהלכתא כמ''ד עומד כפרוץ מותר הך רישא לאו דוקא היא אלא איידי דתני בסיפא ואם הפרוץ מרובה על העומד אסור כנגד הפרצה תני נמי ברישא עומד מרובה וה''ה אם העומד כפרוץ דמותר אף כנגד הפירצה:
כנגד הפרצה אסור. עד שירחיק כשיעור אבל כנגד העומד לעולם הוא מותר:
הלכה: עֲשָׂרָה פַּסִּין כְּנֶגֶד הַבֵּנַייִן וְיֵשׁ בְּעוֹמֵד אַרְבָּעָה וְהָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ כְּנֶגֶד הָעוֹמֵד מוּתָּר כְּנֶגֶד הַפִּרְצָה אָסוּר. עָשָׂה פַסִּין כְּנֶגֶד הַגְּפָנִים וְאֵין בְּעוֹמֵד אַרְבָּעָה וְהַפָּרוּץ רָבָה עַל הָעוֹמֵד. פְּשִׁיטָא כְּנֶגֶד הָעוֹמֵד מוּתָּר כְּנֶגֶד הַפִּרְצָה אָסוּר.
Traduction
S’il y a 10 planchettes, pessoi, placées vis-à-vis des vides de la plantation (130)Au lieu que ce soit en face des ce Psaume, formant un espace de 4 coudées, et que la partie de la haie restant debout est supérieure à ce qui est renversé, il est permis de planter d’autres produits en face de la partie restée debout, mais c’est interdit en face de la brèche (les vides seuls étant couverts, il resterait une apparence de mélange). Si en face des ceps on pose des planchettes, de telle sorte que la haie maintenue n’ait pas 4 coudées et que la partie renversée de la haie est supérieure au reste, il va sans dire que l’on peut seulement planter d’autres produits en face de la séparation, non au-delà.
Pnei Moshe non traduit
גמ' עשה פסין כנגד הבנין. אגדר שנפרצו בו פרצות והפרוץ מרובה על העומד קאי שאם עשה פסין מבפנים להגדר והעמידן כנגד הביניים והן הפרצות שבין העומדין ולא שהוסיף עליהן לסתום הפרצות אלא שהעמידן מרחוק מעט וכנגד הפרצות:
ויש בעומד ארבעה. אפי' יש בעומד רחב ארבעה טפחים:
והעומד רבה על הפרוץ. כלומר אע''פ שעכשיו אם נצרף הפסין להעומדין שבגדר יהיה עומד מרובה על הפרוץ אפי' הכי כנגד העומד שבגדר הוא שמותר לסמוך הזרעים וכנגד הפרצה אסור וטעמא דמילתא מפני מראית העין הוא שהרואה שסומך הזרעים אצל הגדר מבחוץ אומר שזה סמך עצמו על הגדר והרי הוא נפרץ והפרצות רבו על העומדין ולא ישגיח על הפסין שמבפנים שהן מרחוק:
עשה פסין כנגד הגפנים. אבל אם לא העמידן כנגד הבינים אלא כנגד הגפנים וכו' כלומר בזה פשיטא הוא שכנגד הפרצה אסור הוא שהרי נשאר הפרוץ של הגדר רבה על העומד אלא משום אין בעומד ארבעה הוא דנקט דברישא הרבותא דאפי' בעומד ארבעה כנגד הפרצה אסור ואע''ג שהעמידן כנגד הבינים והכא קאמר דכנגד העומד לעולם מותר הוא ואפי' אין בו רוחב ארבעה ומה דקאמר פשיטא אכנגד הפרצה אסור הוא דקאמר וכדאמרן:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן חֲנִינָה נָעַץ אַרְבָּעָה קָנִים בְּאַרְבָּעָה זָוִיוֹת שֶׁבְּכֶרֶם וְקָשַׁר גָּמֵי מִלְּמַעֲלָה מַצִּיל מִשּׁוּם פֵּיאָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כִּמְחִיצַת שַׁבָּת כֵּן מְחִיצַת כִּלְאַיִם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַךְ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אֶצֶל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לְנגנינר הֶרָאוֹ שָׂדֶה אַחַת. וּבֵית חֲבֵירָתָה הָֽיְתָה נִקְרֵאת. וְהָיוּ שָׁם פִּרְצוֹת יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר וְהָיָה נוֹטֵל אָעִין וְסוֹתֵם. דּוּקַרְנִין וְסוֹתֵם עַד שֶׁמִּיעֵטָן פָּחוֹת מֵעֶשֶׂר. אָמַר כְּזֶה כֵן מְחִיצַת שַׁבָּת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא מוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְעִנְייַן שַׁבָּת שֶׁאֵין הַפֵּיאָה מַצֶלֶת יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. אָמַר רִבִּי חַגַּי מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן מַקִּיפִין שְׁלֹשָׁה חֲבָלִים זֶה לְמַעֲלָה מִזֶּה וְזֶה לְמַעֲלָה מִזֶּה. אִם אָמַר אַתְּ שֶׁהַפֵּיאָה מַצֶלֶת יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר דַּיּוֹ חֶבֶל אֶחָד.
Traduction
R. Simon b. Lakish dit au nom de R. Juda ben Hanina (131)''Comp. Même série, (Eruvin 1, 9) ( 19c); (Suka 1, 1) ( 52a).'' que si l’on a fiché en terre 4 joncs aux 4 angles de la vigne et que, du haut de ces joncs, l’on ait tiré une corde (pour les joindre sommairement), l’espace placé en dehors de ces lignes est un coin à part (132)Le mot péa a ici le sens de bande de terre, comme pina dans Babli, (Eruvin 11a)., accessible à tout autre élément. Au contraire, c’est interdit selon R. Yona, qui dit: la barrière qui ne constitue pas une séparation suffisante entre 2 propriétés au point de vue du repas shabatique (qui n’entraîne pas défense de porter des objets d’un point à l’autre) n’est pas non plus effective pour empêcher tout mélange. Il arrive, dit R. Yohanan, que R. Josué ben Korha alla auprès de R. Yohanan ben Nouri pour lui rendre visite (133)Le mot naguigar employé ici peut, sans doute, être comparé à gagagi, nuncio dans (Avoda Zara 4a).; on lui montra un champ, qui était nommé Bétarta (séparé de son voisin et facile à reconnaître par cette distinction); or, comme les rupture de la haie avaient plus de 10 coudées d’espace, il les remplissait en y plaçant du bois et des pieux ou fourches dicranon, jusqu’à ce que la brèche soit au-dessous de 10 coudées. A ce sujet, on dit qu’il en est de même pour la séparation au point de vue du repas shabatique (134)C'est un enclos, à l'intérieur duquel il est permis de déplacer tout ce que l'on veut le samedi.. R. Zeira dit: R. Simon ben Lakish reconnaît au point de vue du repos shabatique, que la rupture de la haie formant ouverture ou porte n’a plus d’effet et n’autorise pas le transport, si elle a plus de dix coudées. Aussi, dit R. Hagaï, une Mishna (135)Mishna, IIe section, (Eruvin 1, 9). s’exprime ainsi: ''on entoure le terrain avec 3 cordes disposées l’une au-dessus de l’autre''; or, si malgré la rupture angulaire de la haie elle était préservée et autorisait le transport au samedi, eût-elle plus de dix coudées, il suffirait d’une corde (simulant l’angle ou porte au point de vue du repos shabatique; mais, la haie seule devant être élevée, comme le figurent les cordes superposées, il en résulte que c’est insuffisant pour permettre le transport, le Shabat).
Pnei Moshe non traduit
מציל משום פיאה. משום צורת הפתח ועל שם שקולעין הגמי מקנה לקנה מלמעלן קרי ליה פאה מלשון פאה נכרית וכלומר דמציל והוי כמחיצה סביב הכרם ומותר לסמוך זרעים מבחוץ:
א''ר יונה. ובפ''ק דעירובין וכן בריש פ''ק דסוכה גריס נמי כאן ר' יוחנן ואיתא לכולא סוגיא דלקמן שם:
כמחיצת שבת. מה שנקרא מחיצה לענין שמותר לטלטל בתוכה בשבת כן היא לענין מחיצת כלאים שתהא מחיצה כזו הפסק בין הכלאים:
לנגנינר. שם מקום:
ובית חברתה היתה נקראת. על שם שהיו זורעין ממינין אחרי' בשדה שבצדה וסמוכה ומחוברת לזו וסמכו על הגדר שהיה מפסיק ביניהן והיה שם בהגדר פרצות יותר מעשר אמות והיה נוטל עצים ודוקרנין עצים משופין כמין דקר וסותם עד שמיעט על פחות מעשר ואמר כזה מהני נמי לענין מחיצות שבת לסתום הפרצה היותר מעשר אפילו באלו עצים דקין כל שהן:
מודה רשב''ל לענין שבת שאין הפאה מצלת יותר מעשר כצ''ל. וכן הוא בעירובין ובסוכה דאע''ג דלענין כלאי' קאמר לעיל נעץ ארבעה קנים וכו' מציל משום פאה והיינו לפי מה שהן ואפי' ביותר מעשר מודה הוא לענין שבת שאין צורת הפתח מתיר בפרצה שהיא יותר מעשר:
מתני' אמר' כן. מהך מתני' ששנינו בעירובין שם שמעינן לה דאין צוה''פ מתיר ביותר מעשר דתנינן התם גבי שיירא שחנתה בבקעה מקיפין שלשה חבלים על היתדות זה למעלה מזה ובין חבל לחבירו פחות מג''ט והוי כלבוד וכן בין החבל התחתון לקרקע פחות מג''ט ושיעור חבלים ועוביין יתר על טפח שיהא בין הכל עשרה טפחים והוי מחיצה לטלטל בתוכה ואם את אומר שהצורת הפתח מתיר אף ביותר מעשר למה לי ג' חבלים הרי די בחבל אחד שיקשור אותו בקנים שמכאן ומכאן ויהא ניתרת כל אורך המחיצה בצוה''פ אלא לאו ש''מ דאין צוה''פ מתיר ביותר מעשר:
רִבִּי יוּדָן בָּעֵי עָשָׂה גֶדֶר לִפְנִים 20b מִגֶּדֶר וְאָמַר אִם יֵשׁ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים מוּתָּר לְהָבִיא זֶרַע לְשָׁם וְאִם לָאו אָסוּר לְהָבִיא זֶרַע לְשָׁם. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הָיָה שָׁם מָקוֹם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה נִיטָּל הַמָּחוֹל. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה וּבִלְבַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. אָמַר רִבִּי מָנָא אֲפִילוּ מֵיצַר וְהוֹלֵךְ.
Traduction
R. Judan demanda: si l’on a élevé une haie à l’intérieur de l’espace déjà garni d’un enclos (qui est à moins de 12 coudées de la vigne), est-il permis de semer entre les 2 haies, ou non? (Ce nouvel espace est-il interdit à tout produit étranger comme par le passé, où est-il devenu apte à cette semence depuis qu’il est séparé de la vigne)? A cette question il répond ainsi lui-même: s’il y a une espace d’au moins 3 palmes, il est permis d’y semer (la haie est effective); au cas contraire, c’est interdit (la haie intérieure étant nulle). R. Jacob bar Idi dit au nom de R. Simon b. Lakish que s’il y a entre les 2 haies un intervalle de 12 coudées, il est interdit à tout élément étranger, parce que l’entourage est pour ainsi dire supprimé (ou transporté entre les 2 haies). Cela s’applique, ajoute R. Hiskia, à l’espace qui a 12 coudées de long sur autant de large; et même, dit encore R. Mena, si le carré n’est pas complet et que l’on procède en rétrécissant toujours les 2 lignes qui entourent cet intervalle (soit 12 coudées de large en commençant, et très peu en finissant, les 2 lignes ayant 12 de long).
Pnei Moshe non traduit
עשה גדר לפנים מגדר. מהו להביא הזרע בין הגדרות אם הוי כחוץ לגדר או לא:
ואמר. כלומר בתר דבעי הדר פשטה. ואמר דמסתברא אם יש ג''ט ביניהן מותר להביא זרע לשם דהוי חוץ לגדר הפנימי דמפסיק בין הכרם לבין הזרעים שמחוצה לו אבל בפחות מג' הוי לבוד וכגדר אחד דמי והוי כזורע בתוך הגדר ולא מחוצה לו:
היה שם מקום שתים עשרה אמה ניטל המחול. כלומר דר''ל מפרש דהא דבעינן במחול שתים עשרה אמה לא שיהא שתים עשרה על כל פני אורך השורה נגד הגדר אלא אם היה שם מקום א' פנוי והוא רחב שתים עשרה אמה בין הכרם להגדר ניטל המחול מכל אורך השורה ומותר להביא זרע ואפי' במקום שאין שם שתים עשרה בין הגפנים להגדר ופליגי ר' חזקיה ור' מנא בהאורך של מקום שתים עשרה דקאמר ר''ל דלר' חזקיה ובלבד שיהא שם שתים עשרה על שתים עשרה דאז הוא מותר אפי' חוץ להמקום הזה ור' מנא קאמר דאפי' אין בכל האורך שתיים עשרה רחב שתים עשרה אלא במקום אחד הוא רחב שתים עשרה ואח''כ מיצר והולך ג''כ הוא מתיר כל אורך השורה שחוץ למקום הזה וניטל המחול מחוץ להמקום ומותר להביא זרע ואפי' אין שם שתים עשרה רוחב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source