Kilayim
Daf 19a
הלכה: קָרַחַת הַכֶּרֶם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן קָרַחַת הַכֶּרֶם הוּא כֶּרֶם שֶׁחָרֵב. קָרַחַת הַכֶּרֶם מַקְרִיחִין אוֹתוֹ מֵאֶמְצָעוֹ. כֶּרֶם שֶׁחָרֵב מַקְרִיחִין אוֹתוֹ מִכָּל צְדָדָיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהוּא שֶׁבָּא מִמַּטַּע כֶּרֶם גָּדוֹל. אֲבָל אִם בָּא מִמַּטַּע כֶּרֶם קָטוֹן אֵין זֶה קָרַחַת 19a הַכֶּרֶם. וְתַנִּינָן אֵי זֶהוּ קָרַחַת הַכֶּרֶם כֶּרֶם שֶׁחָרֵב מֵאֶמְצָעוֹ וְנִשְׁתַּייֵר בּוֹ כְדֵי כֶרֶם. בֵּין מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֵּין מִשָּׁלֹשׁ בֵּין מִשְׁתַיִם זוֹ כְנֶגֶד זוֹ. הֵיךְ עֲבִידָא חָמֵשׁ שׁוּרִין מִן שׁוּבַע שׁוּבַע נְסַב חַד כַּרְמוֹן. כִּי אִית אַרְבָּעָה כְּרָמִין וּתְלָתָא בֵּינַייִן נְסַב חַד חוֹרָן אִית תַּמָּן תְּלָתָא כְרָמִין וּתְרֵין בֵּינַייִן. נְסַב חַד חוֹרָן אִית תַּמָּן תְּרֵין כְּרָמִין וְחַד בֵּינַייִן.
Traduction
R. Yohanan dit que le cas cité ici est le même que celui de ''la vigne ravagée'', dont il est question au chapitre suivant (§ 1); seulement, voici la différence: dans le présent cas, les vides sont au milieu de la vigne: plus loin, il s’agit de ravages ayant eu lieu sur tous les côtés. R. Yossé ajoute: la plate-bande dont il s’agit ici doit provenir d’une grande plantation de vignes (3 rangs de 3 ceps); mais si elle provient d’une petite plantation (2 rangs), la règle n’est plus la même. En effet, on a enseigné: on appelle bande de la vigne l’espace de vigne dont le milieu est ravagé et où il reste cependant assez d’espace pour constituer une autre vigne (fort grande), soit sur les 4 côtés environnants, soit sur 3, soit sur deux placés l‘un vis-à-vis de l’autre. En quel cas cela se peut-il? Lorsqu’il y a 5 rangées composées chacune de 7 ceps (119)Entre les rangées, ainsi qu'entre les ce Ps il y a un intervalle de 4 coudées., on prend l’un d’elles comme vigne (restent 4 rangs vides); s’il y a 4 rangs de vignes, séparés par 3 intervalles, on implante une rangée vide; s’il y a 3 rangs de vignes, séparés par 2 lignes vides, on prend l’une des lignes libres.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אמר ר' יוחנן קרחת הכרם הוא כרם שחרב. כלומר דמפרש טעמא דקרי ליה הכא בשם קרחת ובפרק דלקמן קאמר סתם כרם שחרב וכו' והלא אף הקרחת כרם שחרב הוא לפיכך קאמר דהכא שייכא לישנא דקרחת לפי שמקריחין אותו באמצע שהחורבה הוא באמצע הכרם כקרחת שהוא באמצע דבהכי מיירי דינא דמתני' שנשתיירו גפנים מן הצדדין אבל התם כרם שחרב אין קפידא לדינא דמיירי שם כדקתני אם יש בו ללקט עשר גפנים לבית סאה אם הוא באמצע או לא אלא מקריחין אותו מכל צדדיו כלומר בכל מקום ואף מן הצדדים אם הוא חרב ונשתיירו עשר גפני' וכו' כדאמרינן לקמן ריש הפרק והלכך נקט סתם כרם שחרב:
והוא שבא ממטע כרם גדול וכו'. כרם קטן מפרש לקמן בהל''ג כל שהוא נטוע שלש גפנים כנגד שלש והיותר מזה בכלל כרם גדול הוא וקאמר ר' יוסי דלא אמרו דין קרחת הכרם אא''כ בא ממטע כרם גדול אבל הקרחת הבא בתוך כרם קטן אין לזה דין קרחת הכרם:
ותנינן וכו'. כלומר ותנינן נמי הכי בתוספתא ריש פ''ג איזהו קרחת הכרם וכו' ונשתייר בו כדי כרם אלמא דבעינן שיהא בהשיור כדי כרם בין שהשיור הוא מד' רוחות בין משלש רוחות וצד הרביעית נחרב ובין שאין השיור אלא משתי הרוחות זו כנגד זו ואלו בכרם קטן לא משכחת לה שיהא השיור כדי כרם:
היך עבידא. לפרש הקרחת דמתני' אליבא דב''ש קאי וכלומר דאפי' בכה''ג דלקמיה מחמירי ב''ש שלא יביא זרע לשם עד שיהא בהקרחת כ''ד אמות:
חמש שורות מן שובע שובע. כלומר הרי שיש כאן נטועין חמש שורות של גפנים על שבע שבע אמות בין כל שורה ושורה שזהו השיעור היותר רחוק בין השורות שעדיין נוהג בו איסור לזרוע ביניהן דאם יש שמונה אמות בין השורות בתחלת הנטיעה מותר להביא זרע לשם כדתנן לקמן בפרקין להכי נקט מן שבע שבע ומכ''ש אם הן נטועין על המרחק בין השורות בפחות מכאן אלא דלרבותא קאמר וכדלקמן ונמצא שבכרם כזה יש בו ארבעה מרחקים שהן הביניים של השורות:
נסב חד כרמין. כי אית ארבעה כרמין ותלתא ביניין. כלומר וכשיטול אחד מן שורות הכרם שהוא האמצעי שנחרב ומשכחת לה כי השתא אית בהכרם ארבעה שורות שנשתיירו ושלשה ביניים של השורות ובהביניים האמצעיים אסור לזרוע בו לכ''ע ואף לב''ה שהרי אין כאן כ''א י''ד אמות באמצע:
נסב חד חורן. וכשתנטל עוד שורה אחרת מה שנחרב עוד נשתיירו שם שלשה שורות הכרם ותרין ביניים של השורות ולב''ש עדיין אסור להביא זרע לשם שהרי אין כאן אלא כ''א אמות באמצע:
נסב חד חורן אית תמן תרין כרמין וחד ביניין. כצ''ל והאי ותרין טעות הדפוס הוא אגב שיטפא דלעיל דכשתנטל עוד שורה השלישית נשתיירו שתי שורות החיצונות של הכרם ומרחק ביניים אחד ובמרחק ביניים הזה יש בו כ''ח אמות והיינו דקמ''ל לרבותא דלפעמים אי אתה מוצא לב''ש שיהא מותר להביא זרע באמצע הקרחת אא''כ יש שם כ''ח אמות בין השורות שנשתיירו ואע''פ דסגי בכ''ד אמות הכא מיהת א''א בענין אחר כדאמרן:
כַּהֲנָא אָמַר כִּתְחִילַּת מַטָּעָתוֹ עוֹשִׂין אוֹתוֹ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים תְּחִילַּת מַטָּעָתוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. וְחוּרְבָּנוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֵּית שַׁמַּאי מַחְמִרִין בְּחֻרְבָּנוֹ יוֹתֵר מִמַּטָּעָתוֹ. תְּחִילַּת מַטָּעָתוֹ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה וְחוּרְבָּנוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. וְכָל הַדְּבָרִים בֵּית שַׁמַּאי מוֹסִיפִין שְׁלִישׁ. מָחוֹל הַכֶּרֶם עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית שַׁמַּאי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית הִלֵּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. וְהָתַנִּינָן מָחוֹל הַכֶּרֶם בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אָמָּה וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה. אִית דְּבָעֵי מֵימַר צֵא מֵהֶן אַרְבַּע אַמּוֹת לַעֲבוֹדָה נִמְצְאוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית שַׁמַּאי וּשְׁמוֹנֶה עַל דְּבֵית הִלֵּל.
Traduction
S’il y a 2 rangées plantées et 2 autres vides, on agit, d’après l’avis de Cahana, comme s’il s’agissait de commencer à planter; or, Shammaï dit que pour semer dans une bande de vigne, il faut qu’elle ait une étendue de 24 coudées, superficie qui devra être la même qu’il s’agit d’une vigne ravagée (il devra rester 24 coudées). Selon R. Yohanan, Shammaï émet un avis plus sévère s’il s’agit de vigne ravagée, que lorsqu’il est question de plantations; ainsi, en ce dernier cas, il se contente d’un espace de 16 coudées (§ 9), tandis qu’ici, où il s’agit de terre ravagée, il exige un espace de 24 coudées, pour permettre d’y semer un nouveau produit. En général, Shammaï exige un tiers d’espace de plus: ainsi, pour l’entourage de la vigne, il faut selon Shammaï 18 coudées; selon Hillel, douze. Mais ne dit-on pas dans la Mishna que, pour cet entourage, il faut, selon Shammaï, 16 coudées et selon Hillel, douze? Il se peut, répondit-on, que de ce chiffre 16 il faille soustraire 4 coudées pour le terrain d’alimentation: restent 12, selon Shammaï, et 8, selon Hillel.
Pnei Moshe non traduit
כהנא אמר כתחלת מטעתו עושין אותו ב''ש וכו'. מילתא באנפי נפשה היא דרב כהנא בא לפרש טעמייהו דב''ש דס''ל חרבנו כתחילת מטעתו דאף בתחלה אין ליטע כרם אלא על מטע שש שש אמות בין כל שורה ושורה והלכך בכרם של חמש שורות דאיירינן ביה דהוא סתם כרם גדול ומרחק ביניים ארבעה הן בין הכל כ''ד אמות ולפיכך נמי סברו בחרבנו דבעינן כ''ד אמות הקרחת שבאמצע בין השורות החיצונות שנשתיירו:
א''ר יוחנן. דלא היא אלא אף ב''ש מודו דבתחלה מותר ליטע על מטע ד''א כדתנן לקמן בפ''ה דסתם כרם הוא נטוע על ארבע אמות בין כל שורה שהן ט''ז אמות להמרחק ביניים בין הכל בסתם כרם של חמש שורות אלא דב''ש מחמירין בחרבנו יותר ממטעתו שבתחלה וטעמא משום דבעינן שיהא כדי עבודה לכאן ולכאן ושישאר מקום חשוב באמצע וכדקאמר לקמן:
וכל הדברים בדיני דמתני' ב''ש מוסיפין שליש. מלבר על דב''ה כמו דקסברי בקרחת הכרם וכן נמי במחול הכרם דעל דעתיה דב''ש צריך שיהא י''ח אמות בין כרם להגדר ועל דעתיה דב''ה הן י''ב:
והתנינן מחול הכרם בש''א ט''ז אמה וכו'. והיאך אתה אומר שב''ש מוסיפין שליש גם במחול הכרם:
אית דבעי מימר. דלא כדאמר מעיקרא דב''ש בעו י''ח אלא כך הוא השליש שמוסיפין הן משום דאמרינן צא מהן מהט''ז אמות לב''ש ד''א לעבודה לצד הכרם נמצאו שנשתיירו י''ב אמה מהעבודה להגדר לדעתיה דב''ש ושמונה לב''ה והרי ב''ש מוסיפין שליש על דב''ה גם במחול הכרם:
וַעֲבוֹדוֹת הַגֶּפֶן אֲדַעְתֵּיהּ דְּבֵית שַׁמַּאי שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וַאֲדַעְתֵּיהּ דְּבֵית הִלֵּל שֵׁשׁ אַמּוֹת. וְהָתַנִּינָן לְפִיכָךְ הַזּוֹרֵעַ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבְּכֶרֶם בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים קִידֵּשׁ שׁוּרָה אַחַת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים קִידֵּשׁ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת. נֵימַר בְּגִין בֵּית הִלֵּל תַּנִּיתָהּ. וְהָתַנִּינָן אֵיזֶהוּ עָרִיס הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה שֶׁל חָמֵשׁ גְּפָנִים. שַׁנְייָא הִיא דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בֶּעָרִיס הַמְּעוּקָם שָׁנוּ. עַל יְדֵי עֲקִימָה תַּרְתֵּיי מִתְבַּלְּעָן.
Traduction
Quant au terrain servant à la vigne, il faut selon Shammaï 8 coudées et selon Hillel six. Mais, ne dit-on pas dans la Mishna (§ 5): ''c’est pourquoi, si dans une vigne l’on ensemence 4 coudées par un produit étranger, il faut, selon Shammaï, interdire à tout usage une rangée entière, et selon Hillel 2 rangées''. (comment donc Shammaï dit-il ici, au contraire, qu’il faut 8 coudées)? On peut répondre à cette objection, en disant que dans ladite Mishna, on se référait à l’avis prédominant de Hillel, selon lequel il suffit de 4 coudées. C’est ainsi que l’on a dit plus loin (V, 1): ''on appelle espalier la plantation d’une rangée de 5 ceps'', (ce qui est forcément conforme à l’avis de Hillel; car, selon Shammaï, la règle serait la même sans espalier). Toutefois, fut-il répliqué, cette dernière preuve est nulle (et cette Mishna peut même avoir été dite selon Shammaï); car, dit R. Simon ben Lakish, lorsque les ceps sont plantés sans régularité, ils s’enchevêtreraient avec ceux qui sont placés en face, et ce ne serait pas une vigne s’il n’y avait pas d’espalier. Reprise. Qu’appelle-t-on entourage de la vigne? Ce qui se trouve entre elle et la haie (120)Même traité, ibid.; s’il n’y a pas au moins 12 coudées, il ne faut rien y semer; mais si le terrain a cette étendue, on laisse un espace pour la culture de la vigne et l’on ensemence le reste (121)''On laisse donc 4 coudées pour la vigne et autant d'espace libre; il reste alors 4 coudées pour d'autres semences.''.
Pnei Moshe non traduit
ועבודת הגפן וכו'. אמתני' קא מהדר ולפרושי טעמייהו דב''ש ודב''ה בקרחת הכרם ולא אזלא להאי דקאמר דבכ''מ ב''ש מוסיפין שליש וכהאי דאית בעי מימר דא''כ ל''פ בעבודת הכרם ולכ''ע ד' אמות אלא דסתמא דהש''ס קאמר לה הא דקאמרי ב''ש בקרחת כ''ד אמות משום דעל דעתייהו עבודת הגפן והיינו אם הרבה גפנים נטועין בכרם שמנה אמות וצא ח' אמות לכאן וח' אמות לכאן ונשתיירו ח' אמות באמצע שהיא מקום חשוב לב''ש ואדעתיה דב''ה שש אמות לכאן ולכאן לעבודת הכרם נשתיירו ד' אמות באמצע והוי מקום חשוב לב''ה ומותר להביא זרע לשם:
והתנינן. לקמן בפרקין הנוטע שורה של חמש גפנים וכו' לפיכך הזורע ד' אמות שבכרם וכו' אלמא דלכ''ע ד' אמות הן לעבודת הכרם:
נימר בגין ב''ה תניתה. כלומר דדחי לה הש''ס להקושיא דנהי דלב''ה מוכח מהאי מתנית' דד' אמות הן עבודת הכרם וטעמייהו במתני' דידן דבעינן שישתייר באמצע שמונה אמות וכדפרישית במתני' מיהת לב''ש מצינן למימר לעולם דס''ל דעבודת הכרם ח' אמות הן והאי דקתני לקמן הזורע ד''א שבכרם בשביל ב''ה הוא דקתני הכי דלדידהו מקדש הזרע את הכרם אם זרעה בד' אמות של העבודה ולאשמעינן דקידש ב' שורות לדידהו כדאמרינן שם ולב''ש דנקט ד''א לאו דוקא הוא אלא אם זרע בהעבודה דס''ל לדידהו קאמרי דלא קידש אלא שורה אחת דנקרא כרם לב''ש:
והתנינן. לקמן בריש פ''ו איזהו עריס וכו' נותנין לו עבודתו ד' אמות ב''ש אומרים מודדין ד''א מעיקר גפנים וכו' והכא ליכא למימר דמשום ב''ה נקט כן דהא ב''ש בהדיא קאמרי ד' אמות:
שנייא היא. התם דאכתי ליכא למיפשט מהאי דעריס דב''ש סברי ד''א לעבודת הכרם דאימר לך דקסברי ו' אמות הן עבודת הכרם וא''כ במתני' דידן טעמייהו דשש אמות לכאן ולכאן לעבודת הכרם ונשתיירו י''ב אמות באמצע כדי שיהא ג''כ שש אמות לכאן ולכאן דאי לאו הכי מיבטלי השש אמות של הצדדין מכאן ומכאן לאותן שבאמצע דשדי פלגא להכא ולהכא ולא נמצא בהן כאותן שמן הצדדין ולפיכך הוא דבעו ב''ש שיהא גם באמצע י''ב אמות והאי מתני' דעריס לק''מ דהא אמר ר''ל התם בעריס מעוקם שנו שאין השורה מכוונת ביושר אלא עקומה שאמצעיתה בולטת ושם הוא בצד הגדר ומקצת הגפנים מצד זה ומקצת מצד זה להלן מהבליטה חוץ להגדר והלכך אמרינן דעל ידי עקימתן תרתי אמות מתבלעין הן ואין נחשבין לעבודה כ''א ד' אמות מאמצע הבליטה לפי ששם הוא הגדר ולעולם בעלמא אימא לך דלב''ש ששה אמות הן עבודת הכרם:
Kilayim
Daf 19b
19b לֹא סוֹף דָּבָר גֶּדֶר אֶלָּא אֲפִילוּ עָשָׂה פַסִּין אִם אֵין בֵּין פַּס לַחֲבֵירוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים נִידּוֹנִין כְּגֶדֶר. אֲפִילוּ קָמָה וַאֲפִילוּ קַשִּׁין. וָאַתְיָא כַּיי דָּמַר רִבִּי חֲנִינָא אֵין הָאָסוּר נַעֲשֶׂה מְחִיצָה לְהַצִּיל. סָֽבְרִין מֵימַר הָאָסוּר נַעֲשֶׂה מְחִיצָה לֵיאָסֵר.
Traduction
Reprise. Selon R. Juda, ladite mesure n’est que la haie de la vigne (n’exigeant que 6 coudées). Et qu’appelle-t-il entourage de la vigne (exigeant 12 coudées)? L’espace compris entre 2 vignes (formant un angle (122)Si, par exemple, l'une des rangées va du Sud au Nord, l'autre de l'Est à l'Ouest.). Qu’appelle-t-on haie? Ou un mur haut de dix palmes, ou un fossé profond de dix et large de quatre (123)Alors, on peut semer ou planter de l'autre côté ce que l'on veut.. En parlant de haie, la Mishna ne veut pas dire qu’il s’agit absolument de clôture en pierres; si même ce sont des planches de séparation pesso'', à la condition qu’il n’y ait pas entre l’une et l’autre une distance de 3 palmes, elles remplissent le même office qu’une haie, ainsi que des gerbes, ou même de la paille (ces dernières sont aussi considérées comme des haies, sans servir toutefois de séparation légale, étant elles-mêmes un mélange interdit); or, ceci confirme ce qu’à dit R. Hanina: un produit formant un mélange interdit ne peut pas servir à le garantir contre l’interdiction. On a cru devoir en conclure que cet objet interdit, tout en ne pouvant pas servir de garantie, forme une séparation au point de vue de la défense.
Pnei Moshe non traduit
גמ' לא סוף דבר גדר. לאו דוקא גדר ממש אלא אפי' עשה פסין במקום הגדר אם אין בין פס לחבירו ג''ט נידונין כגדר דכל פחות מג' כלבוד דמי:
אפילו קמה ואפילו קשין. בעיא היא אי נימא אפי' קמה של תבואה או הקשין שנשארו בשדה והן תכופות זו אצל זו נחשבין נמי כגדר:
ואתיא וכו'. האי ואתיא כמו או הוא וכלומר או דילמא דלא היא דדוקא פסין אמרו ואתייא כהאי דא''ר חנינא אין האסור נעשה מחיצה להציל דהואיל ואסור לזרוע תבואה סמוך לכרם הלכך נמי אין הקמה של תבואה. נעשית מחיצה להציל כאן שלא יצטרך להרחיק ממנה עד ד' אמות מצדה כדין הגדר דהוי הפסק משום דאין שמה מחיצה וכן לא הקשין שלה:
סברין. בני הישיבה מימר דנלמד מהאי דר''ח דקאמר אין האיסור נעשה מחיצה להציל משמע דאלו לחומרא אמרינן דהאיסור נעשה מחיצה ליאסר וכגון שאין בין הקמה להכרם כ''א פחות מי''ב אמה ואם לא היתה כאן הקמה לא היה צריך להרחיק מן הכרם אלא ד''א וזורע והשתא דאיכא הקמה אמרינן דלחומרא נעשית היא מחיצה והויא כגדר וכיון דאין שם י''ב אמה אסור להביא זרע לשם כדין מחול הכרם:
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה עָשָׂה כִּבְתוֹךְ הַכֶּרֶם. וְיוּסָר בְּשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה הָדָא דְתֵימַר כְּשֶׁאֵין הַכָּרְתִּים מְכוּוָנִים. אֲבָל אִם הָיוּ הַכָּרְתִּים מְכוּוָנִין אוֹסֵר בְּשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה.
Traduction
Selon l’avis de R. Juda (qui considère l’intervalle d’entourage comme la haie), devrait-on appliquer audit entourage les règles de la bande d’une vigne et interdire l’accès de tout produit étranger, à moins qu’il y ait plus de seize coudées d’espace? L’avis de R. Juda, répond R. Yona, ne s’applique qu’au cas où les tiges (124)Le mot Koret, panier semble provenir de gr. Kéros, ruche (d'où: cire), sens dans lequel on le trouve en (Shabat 8a). ou ceps ne sont pas rangés en ligne droite;mais s’ils sont réguliers, on exige en effet un espace supérieur à 16 coudées.
Pnei Moshe non traduit
גמ' על דעתיה דר' יהודה. ופריך הש''ס דלר' יהודה דאמר מחול הוא בין שני הכרמים דוקא משום דבעי שיהא האיסור מב' הצדדין אם כן עשה לזה כבתוך הכרם ויאסר עד בשש עשרה כמו הקרחת שבתוך הכרם לבית הלל:
אמר ר' יונה הדא דתימר. להא דר' יהודה דמיירי בשאין הכרתים מכוונין שאין העיקרים של כרם זה מכוונין נגד המקרי' של כרם שבצדו אלא עיקרי הגפנים של זה הן נגד בין הביניים של עקרי הגפנים של זה דלא הויא כמו הקרחת שבתוך הכרם ששתי השורות שבהצדדים הן מכוונות זו נגד זו כסתם כרם של שורות שורות אבל אם העיקרי' מכוונים אוסר הוא עד בשש עשרה. הכרתים הן עיקרי הגפנים ועל שם שכורתים את הגפנים עד הגזע העיקרים כדי שיתעבו ויתגדלו וכן הוא בתוספתא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source