כַּהֲנָא אָמַר כִּתְחִילַּת מַטָּעָתוֹ עוֹשִׂין אוֹתוֹ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים תְּחִילַּת מַטָּעָתוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. וְחוּרְבָּנוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֵּית שַׁמַּאי מַחְמִרִין בְּחֻרְבָּנוֹ יוֹתֵר מִמַּטָּעָתוֹ. תְּחִילַּת מַטָּעָתוֹ שֵׁש עֶשְׂרֵה וְחוּרְבָּנוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. וְכָל הַדְּבָרִים בֵּית שַׁמַּאי מוֹסִיפִין שְׁלִישׁ. מָחוֹל הַכֶּרֶם עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית שַׁמַּאי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית הִלֵּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. וְהָתַנִּינָן מָחוֹל הַכֶּרֶם בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אָמָּה וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה. אִית דְּבָעֵי מֵימַר צֵא מֵהֶן אַרְבַּע אַמּוֹת לַעֲבוֹדָה נִמְצְאוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבֵית שַׁמַּאי וּשְׁמוֹנֶה עַל דְּבֵית הִלֵּל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אית דבעי מימר. דלא כדאמר מעיקרא דב''ש בעו י''ח אלא כך הוא השליש שמוסיפין הן משום דאמרינן צא מהן מהט''ז אמות לב''ש ד''א לעבודה לצד הכרם נמצאו שנשתיירו י''ב אמה מהעבודה להגדר לדעתיה דב''ש ושמונה לב''ה והרי ב''ש מוסיפין שליש על דב''ה גם במחול הכרם:
והתנינן מחול הכרם בש''א ט''ז אמה וכו'. והיאך אתה אומר שב''ש מוסיפין שליש גם במחול הכרם:
וכל הדברים בדיני דמתני' ב''ש מוסיפין שליש. מלבר על דב''ה כמו דקסברי בקרחת הכרם וכן נמי במחול הכרם דעל דעתיה דב''ש צריך שיהא י''ח אמות בין כרם להגדר ועל דעתיה דב''ה הן י''ב:
א''ר יוחנן. דלא היא אלא אף ב''ש מודו דבתחלה מותר ליטע על מטע ד''א כדתנן לקמן בפ''ה דסתם כרם הוא נטוע על ארבע אמות בין כל שורה שהן ט''ז אמות להמרחק ביניים בין הכל בסתם כרם של חמש שורות אלא דב''ש מחמירין בחרבנו יותר ממטעתו שבתחלה וטעמא משום דבעינן שיהא כדי עבודה לכאן ולכאן ושישאר מקום חשוב באמצע וכדקאמר לקמן:
כהנא אמר כתחלת מטעתו עושין אותו ב''ש וכו'. מילתא באנפי נפשה היא דרב כהנא בא לפרש טעמייהו דב''ש דס''ל חרבנו כתחילת מטעתו דאף בתחלה אין ליטע כרם אלא על מטע שש שש אמות בין כל שורה ושורה והלכך בכרם של חמש שורות דאיירינן ביה דהוא סתם כרם גדול ומרחק ביניים ארבעה הן בין הכל כ''ד אמות ולפיכך נמי סברו בחרבנו דבעינן כ''ד אמות הקרחת שבאמצע בין השורות החיצונות שנשתיירו:
הלכה: קָרַחַת הַכֶּרֶם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן קָרַחַת הַכֶּרֶם הוּא כֶּרֶם שֶׁחָרֵב. קָרַחַת הַכֶּרֶם מַקְרִיחִין אוֹתוֹ מֵאֶמְצָעוֹ. כֶּרֶם שֶׁחָרֵב מַקְרִיחִין אוֹתוֹ מִכָּל צְדָדָיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהוּא שֶׁבָּא מִמַּטַּע כֶּרֶם גָּדוֹל. אֲבָל אִם בָּא מִמַּטַּע כֶּרֶם קָטוֹן אֵין זֶה קָרַחַת 19a הַכֶּרֶם. וְתַנִּינָן אֵי זֶהוּ קָרַחַת הַכֶּרֶם כֶּרֶם שֶׁחָרֵב מֵאֶמְצָעוֹ וְנִשְׁתַּייֵר בּוֹ כְדֵי כֶרֶם. בֵּין מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֵּין מִשָּׁלֹשׁ בֵּין מִשְׁתַיִם זוֹ כְנֶגֶד זוֹ. הֵיךְ עֲבִידָא חָמֵשׁ שׁוּרִין מִן שׁוּבַע שׁוּבַע נְסַב חַד כַּרְמוֹן. כִּי אִית אַרְבָּעָה כְּרָמִין וּתְלָתָא בֵּינַייִן נְסַב חַד חוֹרָן אִית תַּמָּן תְּלָתָא כְרָמִין וּתְרֵין בֵּינַייִן. נְסַב חַד חוֹרָן אִית תַּמָּן תְּרֵין כְּרָמִין וְחַד בֵּינַייִן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נסב חד חורן. וכשתנטל עוד שורה אחרת מה שנחרב עוד נשתיירו שם שלשה שורות הכרם ותרין ביניים של השורות ולב''ש עדיין אסור להביא זרע לשם שהרי אין כאן אלא כ''א אמות באמצע:
גמ' אמר ר' יוחנן קרחת הכרם הוא כרם שחרב. כלומר דמפרש טעמא דקרי ליה הכא בשם קרחת ובפרק דלקמן קאמר סתם כרם שחרב וכו' והלא אף הקרחת כרם שחרב הוא לפיכך קאמר דהכא שייכא לישנא דקרחת לפי שמקריחין אותו באמצע שהחורבה הוא באמצע הכרם כקרחת שהוא באמצע דבהכי מיירי דינא דמתני' שנשתיירו גפנים מן הצדדין אבל התם כרם שחרב אין קפידא לדינא דמיירי שם כדקתני אם יש בו ללקט עשר גפנים לבית סאה אם הוא באמצע או לא אלא מקריחין אותו מכל צדדיו כלומר בכל מקום ואף מן הצדדים אם הוא חרב ונשתיירו עשר גפני' וכו' כדאמרינן לקמן ריש הפרק והלכך נקט סתם כרם שחרב:
והוא שבא ממטע כרם גדול וכו'. כרם קטן מפרש לקמן בהל''ג כל שהוא נטוע שלש גפנים כנגד שלש והיותר מזה בכלל כרם גדול הוא וקאמר ר' יוסי דלא אמרו דין קרחת הכרם אא''כ בא ממטע כרם גדול אבל הקרחת הבא בתוך כרם קטן אין לזה דין קרחת הכרם:
ותנינן וכו'. כלומר ותנינן נמי הכי בתוספתא ריש פ''ג איזהו קרחת הכרם וכו' ונשתייר בו כדי כרם אלמא דבעינן שיהא בהשיור כדי כרם בין שהשיור הוא מד' רוחות בין משלש רוחות וצד הרביעית נחרב ובין שאין השיור אלא משתי הרוחות זו כנגד זו ואלו בכרם קטן לא משכחת לה שיהא השיור כדי כרם:
היך עבידא. לפרש הקרחת דמתני' אליבא דב''ש קאי וכלומר דאפי' בכה''ג דלקמיה מחמירי ב''ש שלא יביא זרע לשם עד שיהא בהקרחת כ''ד אמות:
חמש שורות מן שובע שובע. כלומר הרי שיש כאן נטועין חמש שורות של גפנים על שבע שבע אמות בין כל שורה ושורה שזהו השיעור היותר רחוק בין השורות שעדיין נוהג בו איסור לזרוע ביניהן דאם יש שמונה אמות בין השורות בתחלת הנטיעה מותר להביא זרע לשם כדתנן לקמן בפרקין להכי נקט מן שבע שבע ומכ''ש אם הן נטועין על המרחק בין השורות בפחות מכאן אלא דלרבותא קאמר וכדלקמן ונמצא שבכרם כזה יש בו ארבעה מרחקים שהן הביניים של השורות:
נסב חד כרמין. כי אית ארבעה כרמין ותלתא ביניין. כלומר וכשיטול אחד מן שורות הכרם שהוא האמצעי שנחרב ומשכחת לה כי השתא אית בהכרם ארבעה שורות שנשתיירו ושלשה ביניים של השורות ובהביניים האמצעיים אסור לזרוע בו לכ''ע ואף לב''ה שהרי אין כאן כ''א י''ד אמות באמצע:
נסב חד חורן אית תמן תרין כרמין וחד ביניין. כצ''ל והאי ותרין טעות הדפוס הוא אגב שיטפא דלעיל דכשתנטל עוד שורה השלישית נשתיירו שתי שורות החיצונות של הכרם ומרחק ביניים אחד ובמרחק ביניים הזה יש בו כ''ח אמות והיינו דקמ''ל לרבותא דלפעמים אי אתה מוצא לב''ש שיהא מותר להביא זרע באמצע הקרחת אא''כ יש שם כ''ח אמות בין השורות שנשתיירו ואע''פ דסגי בכ''ד אמות הכא מיהת א''א בענין אחר כדאמרן:
וַעֲבוֹדוֹת הַגֶּפֶן אֲדַעְתֵּיהּ דְּבֵית שַׁמַּאי שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וַאֲדַעְתֵּיהּ דְּבֵית הִלֵּל שֵׁשׁ אַמּוֹת. וְהָתַנִּינָן לְפִיכָךְ הַזּוֹרֵעַ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבְּכֶרֶם בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים קִידֵּשׁ שׁוּרָה אַחַת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים קִידֵּשׁ שְׁתֵּי שוּרוֹת. נֵימַר בְּגִין בֵּית הִלֵּל תַּנִּיתָהּ. וְהָתַנִּינָן אֵיזֶהוּ עָרִיס הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה שֶׁל חָמֵשׁ גְּפָנִים. שַׁנְייָא הִיא דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בֶּעָרִיס הַמְּעוּקָם שָׁנוּ. עַל יְדֵי עֲקִימָה תַּרְתֵּיי מִתְבַּלְּעָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שנייא היא. התם דאכתי ליכא למיפשט מהאי דעריס דב''ש סברי ד''א לעבודת הכרם דאימר לך דקסברי ו' אמות הן עבודת הכרם וא''כ במתני' דידן טעמייהו דשש אמות לכאן ולכאן לעבודת הכרם ונשתיירו י''ב אמות באמצע כדי שיהא ג''כ שש אמות לכאן ולכאן דאי לאו הכי מיבטלי השש אמות של הצדדין מכאן ומכאן לאותן שבאמצע דשדי פלגא להכא ולהכא ולא נמצא בהן כאותן שמן הצדדין ולפיכך הוא דבעו ב''ש שיהא גם באמצע י''ב אמות והאי מתני' דעריס לק''מ דהא אמר ר''ל התם בעריס מעוקם שנו שאין השורה מכוונת ביושר אלא עקומה שאמצעיתה בולטת ושם הוא בצד הגדר ומקצת הגפנים מצד זה ומקצת מצד זה להלן מהבליטה חוץ להגדר והלכך אמרינן דעל ידי עקימתן תרתי אמות מתבלעין הן ואין נחשבין לעבודה כ''א ד' אמות מאמצע הבליטה לפי ששם הוא הגדר ולעולם בעלמא אימא לך דלב''ש ששה אמות הן עבודת הכרם:
והתנינן. לקמן בריש פ''ו איזהו עריס וכו' נותנין לו עבודתו ד' אמות ב''ש אומרים מודדין ד''א מעיקר גפנים וכו' והכא ליכא למימר דמשום ב''ה נקט כן דהא ב''ש בהדיא קאמרי ד' אמות:
נימר בגין ב''ה תניתה. כלומר דדחי לה הש''ס להקושיא דנהי דלב''ה מוכח מהאי מתנית' דד' אמות הן עבודת הכרם וטעמייהו במתני' דידן דבעינן שישתייר באמצע שמונה אמות וכדפרישית במתני' מיהת לב''ש מצינן למימר לעולם דס''ל דעבודת הכרם ח' אמות הן והאי דקתני לקמן הזורע ד''א שבכרם בשביל ב''ה הוא דקתני הכי דלדידהו מקדש הזרע את הכרם אם זרעה בד' אמות של העבודה ולאשמעינן דקידש ב' שורות לדידהו כדאמרינן שם ולב''ש דנקט ד''א לאו דוקא הוא אלא אם זרע בהעבודה דס''ל לדידהו קאמרי דלא קידש אלא שורה אחת דנקרא כרם לב''ש:
והתנינן. לקמן בפרקין הנוטע שורה של חמש גפנים וכו' לפיכך הזורע ד' אמות שבכרם וכו' אלמא דלכ''ע ד' אמות הן לעבודת הכרם:
ועבודת הגפן וכו'. אמתני' קא מהדר ולפרושי טעמייהו דב''ש ודב''ה בקרחת הכרם ולא אזלא להאי דקאמר דבכ''מ ב''ש מוסיפין שליש וכהאי דאית בעי מימר דא''כ ל''פ בעבודת הכרם ולכ''ע ד' אמות אלא דסתמא דהש''ס קאמר לה הא דקאמרי ב''ש בקרחת כ''ד אמות משום דעל דעתייהו עבודת הגפן והיינו אם הרבה גפנים נטועין בכרם שמנה אמות וצא ח' אמות לכאן וח' אמות לכאן ונשתיירו ח' אמות באמצע שהיא מקום חשוב לב''ש ואדעתיה דב''ה שש אמות לכאן ולכאן לעבודת הכרם נשתיירו ד' אמות באמצע והוי מקום חשוב לב''ה ומותר להביא זרע לשם:
19b לֹא סוֹף דָּבָר גֶּדֶר אֶלָּא אֲפִילוּ עָשָׂה פַסִּין אִם אֵין בֵּין פַּס לַחֲבֵירוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים נִידּוֹנִין כְּגֶדֶר. אֲפִילוּ קָמָה וַאֲפִילוּ קַשִּׁין. וָאַתְיָא כַּיי דָּמַר רִבִּי חֲנִינָא אֵין הָאָסוּר נַעֲשֶׂה מְחִיצָה לְהַצִּיל. סָֽבְרִין מֵימַר הָאָסוּר נַעֲשֶׂה מְחִיצָה לֵיאָסֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' לא סוף דבר גדר. לאו דוקא גדר ממש אלא אפי' עשה פסין במקום הגדר אם אין בין פס לחבירו ג''ט נידונין כגדר דכל פחות מג' כלבוד דמי:
אפילו קמה ואפילו קשין. בעיא היא אי נימא אפי' קמה של תבואה או הקשין שנשארו בשדה והן תכופות זו אצל זו נחשבין נמי כגדר:
ואתיא וכו'. האי ואתיא כמו או הוא וכלומר או דילמא דלא היא דדוקא פסין אמרו ואתייא כהאי דא''ר חנינא אין האסור נעשה מחיצה להציל דהואיל ואסור לזרוע תבואה סמוך לכרם הלכך נמי אין הקמה של תבואה. נעשית מחיצה להציל כאן שלא יצטרך להרחיק ממנה עד ד' אמות מצדה כדין הגדר דהוי הפסק משום דאין שמה מחיצה וכן לא הקשין שלה:
סברין. בני הישיבה מימר דנלמד מהאי דר''ח דקאמר אין האיסור נעשה מחיצה להציל משמע דאלו לחומרא אמרינן דהאיסור נעשה מחיצה ליאסר וכגון שאין בין הקמה להכרם כ''א פחות מי''ב אמה ואם לא היתה כאן הקמה לא היה צריך להרחיק מן הכרם אלא ד''א וזורע והשתא דאיכא הקמה אמרינן דלחומרא נעשית היא מחיצה והויא כגדר וכיון דאין שם י''ב אמה אסור להביא זרע לשם כדין מחול הכרם:
עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה עָשָׂה כִּבְתוֹךְ הַכֶּרֶם. וְיוּסָר בְּשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה הָדָא דְתֵימַר כְּשֶׁאֵין הַכָּרְתִּים מְכוּוָנִים. אֲבָל אִם הָיוּ הַכָּרְתִּים מְכוּוָנִין אוֹסֵר בְּשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' על דעתיה דר' יהודה. ופריך הש''ס דלר' יהודה דאמר מחול הוא בין שני הכרמים דוקא משום דבעי שיהא האיסור מב' הצדדין אם כן עשה לזה כבתוך הכרם ויאסר עד בשש עשרה כמו הקרחת שבתוך הכרם לבית הלל:
אמר ר' יונה הדא דתימר. להא דר' יהודה דמיירי בשאין הכרתים מכוונין שאין העיקרים של כרם זה מכוונין נגד המקרי' של כרם שבצדו אלא עיקרי הגפנים של זה הן נגד בין הביניים של עקרי הגפנים של זה דלא הויא כמו הקרחת שבתוך הכרם ששתי השורות שבהצדדים הן מכוונות זו נגד זו כסתם כרם של שורות שורות אבל אם העיקרי' מכוונים אוסר הוא עד בשש עשרה. הכרתים הן עיקרי הגפנים ועל שם שכורתים את הגפנים עד הגזע העיקרים כדי שיתעבו ויתגדלו וכן הוא בתוספתא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source