Kilayim
Daf 17b
משנה: הָֽיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה בְצָלִים וּבִיקֵּשׁ לִיטַּע בְּתוֹכָהּ שׁוּרוֹת שֶׁל דִּילוּעִין. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר עוֹקֵר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת וְנוֹטֵעַ שׁוּרָה אַחַת וּמֵנִיחַ קָמַת בְּצָלִים בִּמְקוֹם שְׁתֵּי שׁוּרוֹת. וְעוֹקֵר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת וְנוֹטֵעַ שׁוּרָה אַחַת. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר עוֹקֵר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת וְנוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת וּמֵנִיחַ קָמַת בְּצָלִים בִּמְקוֹם שְׁתֵּי שׁוּרוֹת וְעוֹקֵר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת וְנוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת. 17b וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אִם אֵין בֵּין שׁוּרָה לַחֲבֵירָתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לֹא יְקַייֵם זֶרַע שֶׁל בֵּנְתַּייִם.
Traduction
Si l’on a un champ planté d’oignons et que l’on désire y semer quelques rangées de courges, il faut au préalable, selon R. Ismaël, en arracher sur un espace de deux rangs (de quatre coudées chacun), ensuite l’on peut planter une rangée de courges au milieu; puis, on laisse en terre des oignons dans l’emplacement équivalent à 2 rangées; plus loin, on les arrache sur une étendue équivalent, et l’on y plante encore une rangée de courges (entre celle-ci et la 1re, il y a ainsi 12 coudées de séparation). Selon R. aqiba, on procède ainsi: on arrache 2 rangs, on en plante 2 autres (de courges); puis on laisse en terre les oignons sur la place de 2 rangs, plus loin on arrache encore 2 rangs et l’on en plante autant (106)''Car alors, entre les rangs de courges, on n'exige une largeur de 8 coudées que pour les sillons contenant des oignons; mais entre 2 rangées de courges et deux d'oignons, un simple sillon suffit.''. Les autres sages disent: s’il n’y a pas entre une rangée et l’autre douze coudées vides (107)En raison de l'extension de leurs feuilles., il ne faut pas maintenir la semence qui se trouve au milieu d’elles.
Pnei Moshe non traduit
מתני' היתה שדהו זרוע בצלים. וה''ה לשאר מינין ירק אלא שהמנהג היה אצלם לנטוע דלועים בשדה בצלים:
עוקר שתי שורות ונוטע שורה אחת. שיעור השורה אין פחות מד' אמות רוחב. וכשהוא עוקר שתי שורות של בצלים שהן ח' אמות ונוטע שורה אחת של דלועין באמצען והשורה ד' אמות נמצא שנשתיירו ב' אמות בורות מכאן וב' אמות בורות מכאן:
ומניח קמת בצלים במקום שתי שורות. שהן ח' אמות רוחב וחוזר ועוקר הבצלים שבצדן שתי שורות ונוטע שורה אחת של דלועין באמצען ונמצא בין שורה של דלועין הא' לבין קמת הבצלים שתי אמות בורות וקמת הבצלים היא ח' אמות ועוד ב' אמות בורות שבין קמת הבצלים לבין שורה השניה של דילועין הרי י''ב אמות בין שור' אחת של דלועין לשור' האחרת של דילועין וכן לעולם דפחות מכאן מתערבין העלין של דילועין משורה זו לשורה דילועין האחרת ונראה כערבוב ואוסרין את הבצלים שביניהם:
ר''ע אומר עוקר ב' שורות. של בצלים ונוטע שתי שורות של דלועין ובהפסק תלם בין הבצלים והדלועין סגי לר''ע ומניח קמת בצלים וכו' משום דס''ל לר''ע דבין שורה של דילועין לשורה האחר' של דילועין בהפסק שמונה אמות סגי והן השתי שורות של קמת הבצלים שמניחן:
וחכמים אומרים וכו'. חכמים נמי כר' ישמעאל סבירא להו בזה שצריך הפסק בין שורה דלועין זו לבין חברתה י''ב אמה אלא דהא איכא בינייהו דלר' ישמעאל צריך הפסק ב' אמות בורות בין שורה של דילועין לבין קמת בצלים וחכמים ס''ל דא''צ כ''א הפסק תלם ביניהן בלבד אבל י''ב אמות בין שורה של דילועין זו לשורה האחרת הוא דצריך מטעמא דפרישית בדרבי ישמעאל והלכה כחכמים:
הלכה: הנוטע את כרמו כו'. כַּהֲנָא אָמַר דִּבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל פְּעָמִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה פְּעָמִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְּעָמִים שְׁמוֹנֶה. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹתֵן כָּל הָעֲבוֹדָה מִבִּפְנִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה. מִקְצָתָהּ בִּפְנִים וּמִקְצָתָהּ בַּחוּץ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. כוּלָּהּ מִבַּחוּץ שְׁמוֹנֶה. שְׁמוּאֵל אָמַר לְעוֹלָם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. וְתַנֵּי כֵּן קוֹצֵב עַל דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. רִבִּי עֲקִיבָה אָמַר שְׁמוֹנֶה. הָא רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. וְרַבָּנין אָֽמְרִין שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. מַה בֵּינֵיהוֹן סְמִיכָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָסוּר לִסְמוֹךְ. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין מוּתָּר לִסְמוֹךְ.
Traduction
Cahana dit que, selon R. Ismaël, il arrive parfois que l’on implante dans seize coudées d’espace (108)''Savoir, 4 coudées pour le terrain d'alimentation; puis 4 coudées d'espace vide entre les courges et les oignons, et enfin 2 rangées d'oignons formant 8 coudées, séparées encore par un espace vide de 4 coudées, soit 16 coudées entre un rang de courges et l'autre.'', parfois douze, et parfois huit. Ainsi lorsque tout le terrain nécessaire à l’alimentation des produits se trouve tourné vers l’intérieur de l’enclos, il faut pour semer 16 coudées; lorsqu’il y a moitié à l’intérieur et moitié à l’extérieur, il se peut que l’on sème dans 12 (109)On procède alors par rangée de 2 coudées, en tête et à la fin, avec les mêmes espaces vides.; si tout est au dehors, ce n’est que huit coudées (110)La courge étant adossée aux oignons, il ne reste qu'un intervalle de 8 coudées.. Selon Samuel, c’est d’après tous les avis en 12 coudées que l’on peut semer (à raison de 2 coudées pour commencer et autant pour finir), puisqu’en effet un enseignement spécial (une Beraitha) vient confirmer les paroles des 2 interlocuteurs en disant: selon R. Ismaël, la plantation exige un espace de 12 coudées; selon R. aqiba, 8 coudées. Mais alors en quoi l’avis de R. Ismaël diffère-t-il des rabbins? (et à quoi bon discuter)? Le voici: selon R. Ismaël, il est interdit d’adosser une espèce à une autre (il faut 2 coudées vides); selon les rabbins, c’est inutile (pourvu que le total soit de 12 coudées).
Pnei Moshe non traduit
כהנא אמר דברי ר' ישמעאל פעמים שש עשרה וכו'. כלומר דרב כהנא מפרש דלדברי ר' ישמעאל דאמר עוקר שתי שורות וכו' לא דקסבר דאותן שורה שורה של דלועין שהוא נוטע לעולם באמצע המקום של קרחת השתי שורות של הבצלים שעקרן וא''כ לעולם יהיו י''ב אמות בין שורה של דלועין זו לשורה של דלועין האחרת וכדפרישית במתני' דלא אמר ר' ישמעאל שיהא זה דבר קצוב לשיעשה ההפסק ביניהן אלא שלפעמים הוא כך ולפעמים הוא כך ודברי ר' ישמעאל מתפרשין הן לפי הענין ההרחק שצריך בכל חלוקה וחלוקה כדנקיט ואזיל לקמיה:
בשעה שהוא נותן כל העבודה מבפנים שש עשרה. והכי פירושא דהאי מילתא אם בא ליטע אותן השורות של הדלועין אחת בקצה השדה מכאן ושורה האחרת מקצה מכאן וקמת הבצלים מה שמניח יהיה באמצע בין השורות של דילועין וזהו כל העבודה מבפנים שצריך ליתן כדי עבודה לשורה זו וכדי עבודה לשורה זו והכל מבפנים מפני הבצלים שביניהם בכגון זה ס''ל דצריך לכל הפחות שש עשרה אמות בין שורה דילועין לחבירתה שלא יאסרו הבצלים שביניהם ובכי האי גוונא מפרשינן לדברי ר' ישמעאל במתני' הכי עוקר שתי שורות של בצלים בקצה השדה שהן שמונה אמות ונוטע שורה אחת של דילועין באותן ד' אמות של שורה הראשונה של בצלים שעקרה שהן בקצה השדה ונמצא שיש כאן ד' אמות בורות של שורה השניה של בצלים שעקרה ואח''כ מניח קמת בצלים במקום שתי שורות והן שמונה אמות וחוזר ועוקר שתי שורות של בצלים ונוטע שורה אחת של דלועים ג''כ בקצה האחרת בשורה שניה של בצלים שעקרה ונמצא שבין שורה של דלועין זו לשורה אחרת שש עשרה אמה ולא בא רבי ישמעאל לומר דדוקא הוא בכשיעור הזה דהרי אם השדה של בצלים ארוכה הרבה יהיה בין שיעור דלועין האחת לחברתה יותר ויותר משש עשרה אמה לפי גודל השדה והדלועין הן נטועים בקצה מכאן ומכאן אלא דה''ק דלכל הפחות הוא שיראה שיהיה בין שורה דילועין לחבירתה י''ו אמה אם כל העבודה הוא מבפנים ובגוונא דאמרן והיינו דקאמר פעמים שש עשרה:
מקצתה בפנים ומקצתה בחוץ שתים עשרה. ואם אינו נוטע שתי השורות של דלועין מקצה מכאן ומקצה מכאן אלא שורה אחת בקצה השדה ושורה האחרת בתוך השדה והיינו מקצתה וכו' שמקצת השדה בצלים מניח מבפנים בין שתי השורות והעבודה שצריך ליתן להדלועין הוא מבפנים ומקצת השדה בצלים היא מבחוץ לשורה השניה של דלועין שהיא בתוך השדה אז ההרחק בין שתי השורות שתים עשרה אמות ומפרשינן בכה''ג לדברי רבי ישמעאל עוקר ב' שורות וכו' שבכגון זה הוא נוטע השורה של דלועין באמצע השמונה אמות של שתי שורות בצלים שעקרן ויהיו בין שורה דלועין זו לזו י''ב אמות כדפרישית במתני' וטעמא מפני שאין כל עבודה מבפנים די בהרחק י''ב אמות ביניהם:
כולה מבחוץ שמונה. כלומר ואם לא נטען להשתי שורות של דילועין אלא בקצה השדה האחת סמוכות זו לזו בהאי ודאי א''צ כ''א שיעור עבודה אחת בין הדלועין לבין הבצלים שמניח בשדה והיא שמונה אמות שהרי כל השדה שמניח הוא מבחוץ ועבודה של הדלועין היא לצד אחד שמבחוץ ובהא לא איירי ר' ישמעאל במתני' אלא דממילא שמעינן דבכגון זה די בהרחק שמונה אמות מהדלועין להבצלים ויעקור הבצלים שבקצה השדה ויעשה שיהא ההרחק בכשיעור שמונה אמות בין שורות הדלועין שיטע שם לבין קמת הבצלים שמניח כך הן מתפרשין דברי רב כהנא אליבא דרבי ישמעאל:
שמואל אמר. דלא היא אלא דלעולם הוא שתים עשרה לר' ישמעאל ותני כן בתוספתא בפ''ב דדבר קוצב הוא השיעור לדברי שניהן לר' ישמעאל לעולם שתים עשרה ואפי' אם רוצה ליטע השורות של דלועין אחת מזה ואחת מזה א''צ כ''א שתים עשרה ביניהן ולר''ע לעולם שמונה וכדפרישית לתרוייהו במתני':
הא ר' ישמעאל וכו'. לדברי חכמים הוא דפריך הא ר' ישמעאל נמי ס''ל שתים עשרה ומה ביניהן וקאמר סמיכה איכא בינייהו אם מותר לסמוך הדלועין להבצלים בלי הרחק שורות כ''א בהפסק תלם לבד ביניהן דע''ד דר' ישמעאל אסור לסמוך וצריך שתי אמות בורות ביניהן ורבנן אמרי דמותר לסמוך וכדפרישית במתני':
Kilayim
Daf 18a
משנה: דְּלַעַת בְּיֶרֶק יֶרֶק. בִּתְבוּאָה נוֹתְנִין לָהּ בֵּית רוֹבַע. 18a הָֽיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה תְבוּאָה וּבִיקֵּשׁ לִיטַּע בְּתוֹכָהּ שׁוּרָה שֶׁל דִּילוּעִין נוֹתְנִין לַעֲבוֹדָתָהּ שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְאִם הִגְדִּילָה יַעֲקוֹר מִלְּפָנֶיהָ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר נוֹתְנִין לָהּ לַעֲבוֹדָתָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָֽמְרוּ לוֹ הֲתַחְמוֹר זוֹ מִן הַגֶּפֶן. אָמַר לָהֶן מָצִינוּ שֶׁזּוֹ חֲמוּרָה מִן הַגֶּפֶן. שֶׁל גֶּפֶן יְחִידִית נוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָתָהּ שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְלִדְלַעַת יְחִידִית כָּל שְלֹשָׁה דִילוּעִין בֵּית רוֹבַע. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל לְבֵית סְאָה לֹא יָבִיא זֶרַע לְתוֹךְ בֵּית סְאָה. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן הַחוֹטֵף אֶפְרָתִי מִשּׁוּם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כָּל שְלֹשָׁה דִילוּעִין לְבֵית כּוֹר לֹא יָבִיא זֶרַע לְתוֹךְ בֵּית כּוֹר.
Traduction
La courge placée à côté de la verdure (jardinage) est considérée comme telle (111)Il faut, en ce cas, laisser l'espace exigé pour ces espèces, soit 6 palmes.. Si elle se trouve au milieu du blé, il faut lui laisser libre un emplacement pouvant fournir un quart de cab. Si le champ est ensemencé par du blé et que l’on veut y planter un rang de courges, on laisse au-devant de ces dernières un espace libre de 6 palmes (112)Pour une rangée entière, plus visible, la séparation sera moindre.; et si une de ces branches s’étend jusqu’à la séparation, on l’arrache de là (pour éviter le mélange). Selon R. Yossé, il faut avant de la cultiver laisser un espace de 4 coudées. Quoi, lui fut-il objecté, serait-ce plus grave que la culture de la vigne (113)''Voir ci-après, (4, 5); elle n'exige que 6 palmes.''? Certes, répondit-il, nous trouvons que c’est plus grave; car, avant de planter un seul cep de vigne, il ne faut laisser que 6 palmes (114)Ci-après, (6, 1).; pour une seule courge, il faut laisser l’espace d’un quart de cab (à cause de l’extension de ses feuilles (115)Il ne faut donc pas s'étonner si, par la même raison, les prescriptions sont plus graves pour la courge plantée par rangée.). R. Meir dit au nom de R. Ismaël: dès qu’il y a trois courges dans un champ de la contenance d’un saa, il n’est plus permis d’y implanter aucune autre semence. R. Yossé ben Hahotef d’Ephrath dit la même règle au nom de R. Ismaël, en l’étendant encore: dès qu’il y a trois courges dans un champ, eût-il la contenance d’un cour (30 saas), l’on ne peut plus rien y semer.
Pnei Moshe non traduit
מתני' דלעת בירק ירק. אם בא ליטע דלעת אצל שדה ירק עבודתה כירק אחר כדתנן לעיל בפ''ב ירק בירק ששה טפחים והיינו מרובע ששה על ששה:
בתבואה נותנין לה בית רובע. תבואה מדלעת צריך להרחיק ביניהן בית רובע וכדתנן התם ירק בתבואה בית רובע:
היתה שדהו זרועה תבואה. ואח''כ ביקש ליטע בתוכה שורה של דילועין בזה הקילו ונותנין לה עבודתה ששה טפחים:
ואם הגדילה. ונטתה על פני התבואה:
יעקור מלפניה. כלומר שיעקור את התבואה מלפני הדלעת מקום שנסתבכו בו העלין שלה ובגמרא אמרו דדוקא בדלעת יונית אמרו זה וכדתנן לעיל סוף פ''ב תבואה נוטה ע''ג תבואה וכו' וירק ע''ג תבואה הכל מותר חוץ מדלעת יוונית מפני שהעלין שלה נמשכין הרבה:
אמרו לו לר' יוסי התחמיר זו מן הגפן. והא בגפנים תנן בפרק דלקמן הנוטע שורה של חמש גפנים אינו כרם לב''ה ואין נותנין לה עבודתה אלא ששה טפחים וה''נ אין להחמיר ליתן להשורה דלועין ד' אמות דהא כלאי זרעים קילי מכלאי הכרם:
אמר להן מצינו שזו חמורה מן הגפן. דאע''ג דכלאי זרעים קילי מ''מ הא אשכחן חומרא גבי דלעת יותר מן הגפן שהרי לגפן יחידית אין נותנין לה עבודתה אלא ששה טפחים ולדלעת אפי' יחידית כשהיא זרועה כבר ובא לזרוע בצדה תבואה צריך להרחיק ממנה בית רובע אף אתה אל תתמה אם נחמיר בשורה [של דלועין] יותר מבשורה של גפנים:
ר''מ אמר משום ר' ישמעאל. שכך קיבל ממנו דמחמירין בדלעת ביותר דכל ג' לבית סאה לא יביא זרע לתוך הבית סאה שלכל אחת ואחת צריכה ליתן לה שלישית בית סאה ור' יוסי בן החוטף אפרתי אומר שכך קיבל ממנו שצריך ליתן לכל אחת ואחת שלישית בית כור ואין הלכה כדברי כולם אלא כת''ק בלבד:
הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֲפִילוּ שׁוּרָה יְחִידִית נוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָה.
Traduction
R. Yohanan dit au nom de R. Ismael que, même pour une seule rangée de ceps de vignes, on tient compte du terrain nécessaire à l’alimentation.
Pnei Moshe non traduit
אמר ר' יוחנן דברי ר' ישמעאל אפי' שורה יחידית נותנין לה עבודה. כלומר דר' יוחנן קאמר דהא נמי איכא בינייהו דלדברי ר' ישמעאל אפי' בא ליטע שורה יחידית של דלועין בתוך שדה של בצלים צריך שיתן לה עבודתה כשיעור המפורש במתני' לדבריו ואלו לדברי חכמים דקאמרי בהדיא אם אין בין שורה אחת לחברתה י''ב אמה אסור לקיים הירק שבנתיים משמע דלא אמרו שיעור הזה אלא בין שתי שורות של דלועין בדווקא אבל בשורה אחת של דילועין דינה כדתנן לעיל בהלכה ג' היתה שדהו זרועה ירק והוא מבקש ליטע בתוכה שורה של ירק אחר וכו' דלר''ע דהתם דקיי''ל כוותיה א''צ להפסיק ביניהם אלא התלם שהוא אורך ו' טפחים ורחב מילואו והאי ירק אחר אף דלועין במשמע דהא אפי' בשדה תבואה תנן במתני' דלקמן דאם בקש ליטע לתוכה שורה של דלועין נותן לה עבודתה ששה טפחים ולא יותר:
מַהוּ לִיתֵּן עֲבוֹדָה לָרִאשׁוֹן. כְּמַה דְּתֵימַר גַּבֵּי כֶרֶם נוֹתְנִין עֲבוֹדָה לָרִאשׁוֹן. אוּף הָכָא נוֹתְנִין עֲבוֹדָה לָרִאשׁוֹן. מַהוּ לִזְרוֹעַ בֵּין הַגּוּמוֹת. כְּמַה דְּתֵימַר גַּבֵּי כֶרֶם אָסוּר לִזְרוֹעַ בֵּין הַגְּפָנִים. אַף הָכָא אָסוּר לִזְרוֹעַ בֵּין הַגּוּמוֹת.
Traduction
Faut-il, dès la plantation de la première courge laisser un espace libre de 6 palmes (puisque l’on complétera la rangée), ou non? Il le faut, répondit-on; de même qu’au sujet de la vigne, n’y eut-il qu’un seul cep (5,1), on tient compte du terrain d’alimentation, il en sera de même ici. Est-il permis de semer d’autres semences auprès des cavités faites pour recevoir les courges? Non, de même qu’il est dit au sujet de la vigne qu’il est défendu de rien semer aux pieds des ceps.
Pnei Moshe non traduit
מהו ליתן עבודה לראשון. משום דבמתני' קתני היתה שדהו זרועה בצלים ובקש ליטע בתוכה שורות של דלועין והלכך מיבעיא ליה אם שיעור עבודה זו דקתני שצריך להרחיק בין השורות של דלועין מפני הבצלים שביניהן נוהג ג''כ בגוונא דאיפכא שנטע בראשון להשורות של דלועין ורוצה לזרוע בצלים או שאר מיני ירק בההרחק שביניהם וצריך שיהא מקום ההרחק כהאי דתני במתני' או דילמא בדווקא תני דבשדה שהיא כבר זרועה בה בצלים אין ליטע בתוכה שורות של דלועין אא''כ הרחיק השורות זו מזו כפי השיעור:
כמה דתימר גבי כרם. ופשיט לה דלא שנא דכמה דתימר גבי כרם דאסור לזרוע בתוך כדי עבודתה שהוא ד' אמות כדתנן בפרקים דלקמן ואין חלוק דלעולם נותנין עבודה לראשון ובין שהכרם הוא הראשון בתוך העבודה ובין שמין הזרע הוא הראשון לא יטע הכרם כ''א בהרחק כדי עבודתו אוף הכא נותנין שיעור עבודה בין השורות כדקתני במתני' לראשון איזה שיהיה ואם שורות של דלועין הוא הראשון לא יזרע ביניהן ירק אחר אא''כ יש ביניהן שיעור העבודה:
מהו לזרוע בין הגומות. שבשורות הדלועין ואם הגומות הוו הפסק אע''פ שאין שם כשיעור העבודה ופשיט לה דכמה דתימר גבי כרם אסור לזרוע בין הגפנים ואע''פ שיש שם גומות ביניהם כמו שנוהגין לעשות וכהא דתנינן העודר בין הגפנים אוף הכא נמי אסור לזרוע בין הגומות:
רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי נָטַע חֲמִשָּׁה דִּילוּעִין וּסְמָכָן לְגֶדֶר מַהוּ לָתֵת לָהֶן הוֹלָכַת עָרִיס.
Traduction
R. Yona demanda: si l’on plante 5 courges en ligne, que l’on adosse à une haie, faut-il appliquer à cette rangée la loi de l’espalier pour la vigne (6, 1) et laisser 4 coudées vides pour l’alimentation? (Question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ר' יונה בעי. משום דתנינן במתני' דשורה של דילועין נותנין לעבודתה ששה טפחים הלכך בעי דאם נטע חמשה דלועין וסמכן לגדר מהו ליתן לה הילכות עריס דתנן בריש פ''ו דאפי' לב''ה דס''ל דשורה אחת של גפנים אין לה דין כרם שיהא עבודתה ד' אמות אלא דין גפן יחידית יש לה ועבודת' ששה טפחים מודו מיהת בעריס וכדמפרש התם שנטע שורה של חמש גפנים בצד הגדר שהוא גבוה עשרה או בצד חריץ וכו' שנותנין לו עבודתו ד' אמות והשתא מספקא ליה אם נותנין דין הלכות עריס גם לשורה אחת של דלועין שנטען בצד הגדר דנחשב נמי כמו שתי שורות כדאמרינן בעריס ותהא עבודתה ד' אמות לכ''ע ולא איפשיטא בעיא זו:
מַהוּ בְּכָל הַדִּילוּעִין מְשַׁעֲרִין אוֹ לֹא. כָּל מָקוֹם שֶׁעָשִׂיתָ קִישׁוּת וּפוּל הַמִּצְרִי כִדְלַעַת יְוָונִית אַתְּ עוֹשֶׂה דְּלַעַת מִצְרִית כִּדְלַעַת יְוָונִית. וְכָאן שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ קִישׁוּת וּפוּל הַמִּצְרִי כִדְלַעַת יְוָונִית. אֵין אַתְּ עוֹשֶׂה דְּלַעַת מִצְרִית כִּדְלַעַת יְוָונִית.
Traduction
De même, demanda-t-il, la mesure dont parle la Mishna ne s’applique-t-elle qu’à la courge, ou à toutes les espèces? Non, du moment que l’on établit une relation entre les concombres, les fèves et les courges (116)Comp. (2, 12), fin., les diverses courges peuvent se confondre; mais comme ici cette relation n’a pas été établie, la courge citée par la Mishna est seule en question.
Pnei Moshe non traduit
מהו. ושואל הש''ס להא דקתני במתני' ואם הגדילה יעקר מלפניה אם בכל הדלועין משערין כן או לא דדוקא בדלעת יוונית אמרו כן ופשיט לה דדוקא בדלעת יוונית הוא שאמרו משום דכל מקום שעשית קישות ופול המצרי כדלעת יונית כגון לזרוע שניהן כאחת דקישות ופול המצריהוו כלאים כמו דלעת יוונית בשאינו מינה בזה אתה עושה דלעת המצרית כדלעת יוונית כלומר כדין דלעת יוונית דהוה כלאים עם שאינה מינה כך דלעת המצרית בשאינו מינה אבל כאן לענין נטיה אם העלין של דלעת נוטין על שאינה מינה שנזרע בשדה בשיעור ההרחק ששנינו בזה לא עשה קישות ופול המצרי כדלעת יוונית כדתנן בסוף פ''ב תבואה נוטה ע''ג תבואה וירק ע''ג ירק וכו' הכל מותר חוץ מדלעת יוונית ואפי' ר''מ דמעיקרא הוה פליג וקאמר אף הקישות ופול המצרי הודה לבסוף ואמר רואה אני את דבריהן מדברי הלכך נמי אין אתה עושה דלעת מצרית כיוונית לענין נטיה ודוקא בדלעת יוונית הוא דאמרו כן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source