Kilayim
Daf 12a
הלכה: רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא אוֹכֶלֶת הַגֶּפֶן הָא גֶּפֶן עַצְמָהּ לֹא. לָמָּה מִפְּנֵי שֶׁהִיא אֲסוּרָה בַּהֲנָייָה. וַהֲרֵי הַקֶּבֶר אָסוּר בַּהֲנָייָה. קֶבֶר אֵין אִסּוּרוֹ נִיכָּר. וַעֲבוֹדַת הַגֶּפֶן אֵין אֲסוּרָה בַּהֲנָייָה אֶלָּא כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר אֵין עֲבוֹדָה לְגֶפֶן 12a יְחִידִית. וַהֲרֵי הַקֶּבֶר אָסוּר בַּהֲנָייָה. קֶבֶר אֵין אִסּוּרוֹ נִיכָּר.
Traduction
R. Aboun b. Hiya dit au nom de Zeira que l’on compte à ce titre l’espace de terrain qu’occupe le cep de vigne, mais non le cep lui-même. Pourquoi? Parce qu’il est interdit d’en tirer aucun parti en cas de mélange (il ne peut donc pas servir de séparation). Mais est-ce qu’un tombeau n’est pas un objet interdit à toute jouissance? (Et pourtant il peut servir de démarcation)? Ce n’est pas une défense qui entre ici en ligne de compte. Mais est-ce que le terrain de fond de la vigne (les 6 palmes d’entourage) n’est pas interdit à tout profit? Non, car on adopte l’avis de R. Ismaël qui dit: pour un cep de vigne isolé, il n’y a pas de servitude agraire.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ל''ש אלא אכילת הגפן. דוקא היא שעולה במדת בית רובע הא גפן עצמה לא כדמפרש טעמא מפני שהיא אסורה בהנייה כלומר אם לא היה שם כשיעור הרחקה בלא הגפן הרי הגפן אסור בהנייה כדין כלאי הכרם שמקדש ואוסר בהנאה הלכך אין הגפן עצמו מצטרף להיות עולה בחשבון של בית רובע:
והרי הקבר אסור בהנייה. ואפ''ה עולה במדת בית רובע ומשני קבר אין איסור וניכר כלומר מה שאוסרו בהנאה והוא המת הקבור שם אינו ניכר והקבר עצמו קרקע עולם הוא אבל הגפן ניכר הוא והכלאים האוסרין אותו:
ועבודת הגפן אין אסורה בהנייה. בתמי' והלא כל מה שתופסת הגפן בעבודתה אם הביא זרעים לשם אוסרין את הכל בהנאה:
אלא כר' ישמעאל. כלומר לא מיתוקמא המתני' אלא כר' ישמעאל דפליג על הא דתנן בפרק דלקמן ובפ''ו דבגפן יחידית נותנין לה עבודתה ששה טפחים וס''ל דאין עבודה לגפן יחידית שאין לה לאסור כדי עבודה כלל ולפיכך מקום העבודה של גפן יחידית עולה במדת בית רובע:
והרי הקבר וכו'. כלמר והשתא שייך שפיר הא דמקשינן מקבר וכדמתרצינן משום דמעבודת גפן יחידית מעיקר' לא קשה מידי לר' ישמעאל:
תְּבוּאָה בִתְבוּאָה בֵּית רוֹבַע וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְּהֵא חֲבוּשָׁה מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ. רִבִּי זְעִירָא בָּעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא כִּי נָן אָֽמְרִין הָדָא בִּקְעַת סִימוֹנִיָּא אֵין זוֹרְעִין לְתוֹכָהּ אֶלָּא מִין אֶחָד בִּלְבַד.
Traduction
Entre une espèce de blé et une autre, est-il dit, il faut un intervalle d’un carré''. Toutefois, le blé ne devra pas être emprisonné des 4 côtés. R. Zeira fit remarquer en présence de R. Yassa: nous disons en effet que dans la vallée de Simonia (endroit entouré de blé de toutes parts), il n’est permis de semer qu’une espèce (si même on maintenait les distances respectives).
Pnei Moshe non traduit
ובלבד שלא תהא חבושה וכו'. כדפרישית במתני':
בעא קומי ר' יוסי. על הא דאמר ובלבד שלא תהא חבושה מד' רוחותיה ואם היא טמונה מד' רוחותיה לא מהני הרחקה וכי אנן אמרין והדא בקעת סימונייא. כך היתה נקראת והיתה מוקפת מהרים סביב לה מד' רוחותיה וא''כ אין זורעין לתוכה אלא מין אחד בלבד:
מָתִיב לְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבָּנִין כְּמָה דְּאִית לְכוֹן קַל בְּשׁוּרָה וְחוֹמֶר בִּמְרוּבַּע. כֵּן אַשְׁכְּחָן דְּאִית לְרַבָּנִין קַל בְּשׁוּרָה וְחוֹמֶר בִּמְרוּבַּע. כְּהָדָא דְתַנֵּי הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת שׁוּרָה שֶׁל יֶרֶק לְתוֹךְ שְׂדֵה תְבוּאָה. הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה אוֹרֶךְ שׁוּרָה אוֹרֶךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת וּמֶחֱצָה עַל רוֹחַב שִׁשָּׁה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אֵינוֹ זוֹרֵעַ לְתוֹכָהּ אֶלָּא מִין אֶחָד בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי זְעִירָא מוֹדֶה רִבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁהָיוּ שִׁבְעָה שֶׁהוּא זוֹרֵעַ טֶפַח מִכָּן וְטֶפַח מִכָּן אוֹתָן חֲמִשָּׂה נִידּוֹנִין לְכָאן וּלְכָאן. מִן מַה דְּרִבִּי זְעִירָא מָתִיב עַל דְּרִבִּי יוֹחָנָן תַּמָּן.
Traduction
R. Eliézer répliqua ainsi à cette objection: comme il existe des exemples où l’on est moins sévère pour les semences d’une seule rangée que pour celle d’un carré entier (et où ce dernier même ne constitue pas une séparation), de même on trouve que les rabbins admettent des cas analogues, ainsi que cela résulte de l’enseignement suivant: si l’on veut avoir une rangée de plants de verdure dans un champ de blé, on distrait une bande de terrain longue de 10 coudées et demi sur 6 de large; selon R. Yohanan, il n’est pas permis de semer dans cette bande plusieurs espèces, mais une seule espèce (parce que le blé l’entoure de tous côtés). Toutefois, dit R. Zeira, R. Yohanan reconnaît que l’on peut semer deux sortes si le terrain a une longueur de 7 palmes, une espèce dans le palme extérieur d’un côté, l’autre espèce dans le palme externe de l’autre côté; et comme il reste au milieu un espace de 5 palmes, on considère qu’il y a de chaque côté un espace de 6 palmes constituant la démarcation légale. Contre ce que dit ici R. Zeira, on peut objecter ce qui est dit au nom de R. Yohanan à Babylone (comment admettre que le reliquat de 5 palmes suffit à distinguer chaque côté? Ne dit-il pas que même 2 palmes sur 6 ne suffisent pas? N’est-ce pas à plus forte raison insuffisant s’il n’y a qu’un palme ensemencé)?
Pnei Moshe non traduit
מתיב ר' אליעזר לרבנן. דאמרי במתני' ירק בתבואה בית רובע:
כמה דאית לכון קל בשורה וחומר במרובע. כלומר א''כ מדבריכם נלמד כמו אם הייתם סבורים דיותר קל הוא בשורת ירק בתבואה ממרובע. ובדרך שאלה היא אם כך אתם סבורים דהא בשורה קאמרי רבנן ששה טפחים כדתנן בפ' דלקמן והבאתי במתני':
כן אשכחן וכו'. כהדא דתני וכו' הש''ס הוא דמהדר לי' דבאמת כך הוא דהכי אשכחן לרבנן דמקילי בשורה יותר מבמרובע כדתני בתוספתא והכי תנינן שם אחד שורה של קשואין ואחד שורה של ירק אחר בתבואה אורך עשר אמות ומחצה על רוחב ששה טפחים ואילו בית רובע שאמרו במרובע הוא יותר שהוא עשר אמות וחמש אצבעות על עשר אמות וחמש אצבעות:
אינו זורע לתוכה. בתוך השורה אע''פ שהיא רחבה ששה אינו זורע בה אלא מין ירק אחד בלבד:
מודה רבי יוחנן בשהיו שבעה טפחים. ברוחב השורה שהוא זורע מין אחד בהטפח ומין אחר בטפח מכאן ואותן החמשה טפחים שבאמצע אינו זורע בהן אלא נידונין לכאן ולכאן להיות הפסק בין שני המינין:
מן מה דר' זעירא מתיב על דר' יוחנן תמן. הש''ס הוא דקאמר לה כלומר דברי ר' זעירא דהכא הם מעין מה שהשיב על דר' יוחנן תמן והוא לעיל בהל''ז גבי מי שיש לו בית רובע וכלשהוא דקאמר ר' יוחנן התם אינו זורע לתוך הכל שהוא אלא ממין שהוא זורע בתוך הבית רובע שהכל שהוא נמשך אחר בית רובע ולאו כשדה אחרת דמיא ופליג אדחזקיה דלעיל וקאמר נמי שם ר' זעירא מודה רבי יוחנן שאם היה בית רובע ומחצה שהוא זורע חצי רובע מכאן וחצי רובע מכאן ואותו חצי רובע שבאמצע נידון להפסק לכאן ולכאן והיינו דקאמר הכא דהא דר''ז משיב על דר' יוחנן וכלומר דמפרש דבריו וקאמר מודה ר' יוחנן וכו' הם ממשמעין דמשיב ומפרש להא דר' יוחנן התם:
נָטַע חֲצִי שׁוּרָה וְעָמַד לוֹ וּבִקֵּשׁ לְהַתְחִיל בְּשׁוּרָה אֲחֶרֶת. רַב חִסְדָּא אָמַר אָסוּר אָמַר לוֹ עֲקוֹר אֶת הַשּׁוּרָה אוֹ מַלֵּא אֶת הַשּׁוּרָה.
Traduction
Si l’on a planté une demi-rangée et que l’on cesse, puis l’on veut commencer sur une autre rangée une nouvelle espèce, comme il ne resterait plus entre ces 2 espèces qu’un intervalle de 3 palmes, c’est interdit selon R. Hisda, et il faudra ou arracher les plants de la 1re rangée, ou la compléter (pour la constituer en champ spécial).
Pnei Moshe non traduit
נטע חצי שורה. אברייתא דלעיל הוא דמהדר הא דאמרן שהתירו לו ליטע שורה של ירק בתוך שדה תבואה ואם נטע חצי שורה והפסיק ועמד לו מלגומר' וביקש להתחיל בשורה אחרת וליטע בצדה:
אסור ואומרים לו עקור את השורה. או שתעקור שורה ראשונה שהתחלת ולא גמרת או מלא את השורה שהתחלת דשורה אחת התירו ולא שורה ומחצה:
רִבִּי יוּדָן אָמַר אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי חִייָא בַּר בָּא וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. חַד אָמַר אֲפִילוּ שְׁלֹשָׁה לְתוֹךְ שִׁשָּׁה. וְחָרָנָה אָמַר אֲפִילוּ אֶחָד מִכָּן וְאֶחָד מִכָּן וְאֶחָד בְּאֶמְצָע. וְלָא יָֽדְעִין מָאן דְּאָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁם חָרֵבָה. הֲוֵי רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הוּא דְּאָמַר אֲפִילוּ אֶחָד מִכָּן וְאֶחָד מִכָּן וְאֶחָד בְּאֶמְצָע. אִם הָיוּ צְדָדִין רָבִין עַל הֶחָרֵבָה מוּתָּר.
Traduction
R. Judan dit que c’est le sujet en discussion entre R. Hiya bar Aba et Samuel b. R. Isaac. D’après l’un, il suffit que 3 palmes sur 6 de la 1re rangée soient plantés (le reste est considéré comme rempli, pour constituer le champ isolé); d’après l’autre, on admet même qu’il y ait un palme planté d’un côté, un autre de l’autre et un 3e au milieu (sans régularité). On ne savait pas qui professait le premier avis et qui professait le second; mais comme R. Yossé ou R. Hiya établit la condition, au nom de R. Yohanan, qu’il n’y ait pas de portion de terrain sec, cela prouve que c’est R. Samuel bar Isaac qui dit: si même les 3 palmes plantés ne se suivent pas régulièrement, on suppose tout le champ planté et servant de démarcation (mais reste l’objection opposée à R. Zeira: comment, selon R. Yohanan, suffit-il d’ensemencer 2 palmes sur 7, pour que le tout soit supposé ensemencé)? C’est permis, répondit-on, au cas où le milieu est occupé par une portion inculte, entourée de bandes arables en majorité (en ce cas, le palme planté suffit à couvrir le tout). Reprise. Si du blé se penche sur une autre espèce de blé, ou de la verdure sur une espèce différente de verdure, ou du blé sur de la verdure, ou à l’inverse, tout cela ne fait rien, sauf pour la courge grecque (pour elle seule c’est interdit (84)En raison de sa grande extension, il y a apparence de mélange.). R. Meir y ajoute aussi le concombre et la fève égyptienne. ''Cependant, je préfère, dit-il, leur avis au mien (85)Il adopte leur avis, parce que es longues feuilles de la courge couvrent mieux la terre.''.
Pnei Moshe non traduit
איתפלגון וכו'. בהאי רוחב השורה שאמרנו וס''ל לר' יוחנן דאינו זורע לתוכה אלא מין אחד בלבד והני אמוראי פליגי בה ואליבא דרבי יוחנן:
חד אמר אפי' שלשה מינין מותר. לתוך ששה טפחים של הרוחב ובלבד שיהא שיעור יניקה והוא טפח ומחצה בין מין זה למין זה וא''כ להאי מ''ד א''צ שיזרע דוקא אחד מכאן ואחד מכאן וא' באמצע אלא סתמא קאמר אפילו ג' לתוך ו' ואידך קאמר דהכי א''ר יוחנן אפי' א' מכאן וא' מכאן וא' באמצע דס''ל שצריך שיהי' ג''ט בין כל מין ומין שיעור יניקה לזה ולזה:
ולא ידעין. ולא ידעינן מי אמר כך ומי אמר כך דלא מסיימי:
מן מה וכו'. אלא מהא דא''ר חייא בשם ר' יוחנן ובלבד שלא יהא שם חורבה שלא תהא איזה פרצה ברוחב השורה כ''א שתהא כולה רחבה ששה במקום שזורע בה השלשה מינין הוי דמכאן שמעינן דרבי שמואל בר רב יצחק הוא דקאמר דהכי א''ר יוחנן אפי' אחד מכאן וא' מכאן וא' באמצע דאי ר' חייא הוא דקאמר להאי לישנא א''כ קשיא מאי איצטריך ליה למימר בשם ר' יוחנן ובלבד שלא יהא שם חורבה במקום הזריעה הא פשיטא הוא דמכיון שצריך לזרוע מין אחד מכאן ומכאן בדוקא וא' באמצע ודאי שצריך שלא יהא שם פרצה בהרוחב דאל''כ לא יהיה ג''ט בין כאו''א אלא ר' שמואל הוא דקאמר לה ור' חייא הוא דאמר כאידך לישנא אפי' ג' בתוך ששה סתמא ולא א' מכאן וא' מכאן וא' באמצע בדוקא הלכך אצטריך ליה לאשמעינן דאע''פ שא''צ לזרוע כדי שיהא ההרחק בין כאו''א ג''ט בדוקא אלא בהרחקת כדי חדא יניקה סגי והיינו טפח ומחצה בין מין שבאמצע למין שבצדו מכאן וטפח ומחצה בין מין שבצדו מכאן והלכך סתמא קאמר אפי' ג' לתוך ו' כדלעיל מ''מ רוחב השורה צריך שיהיה כשיעור ושלא יהא שם חורבה דאז הוא דמותר לזרוע בתוכה ג' מינין:
אם היו הצדדין. מילתא באנפי נפשה היא. כלומר והא דאמרן ובלבד שלא יהא שם חורבה אבל אם היו הצדדין של רוחב השורה מכאן ומכאן להפרצה יתרין על מקום הפרצה דהוי עומד מרובה על הפרוץ מותר דכל שעומד מרובה על הפרוץ הוי כולו כעומד:
Kilayim
Daf 12b
תַּנֵּי חֲמִשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּדְלַעַת יְוָונִית אֵין מְסַכְּכִין אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי זְרָעִים. וּמֵבִיאִין אֶת הַטּוּמְאָה וְחוֹצֶצֶת אֶת הַטּוּמְאָה 12b וְעוּקְצָהּ טֶפַח וְאוֹסֶרֶת כָּל שֶׁהוּא. וְהַנּוֹדֵר מִן הַדִּילוּעִין אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בִדְלַעַת יְוָונִית בִּלְבַד. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי וְלָמָּה לֵית אֲנָן אָֽמְרִין מֵבִיאָה אֶת הַטּוּמְאָה וְחוֹצֶצֶת אֶת הַטּוּמְאָה תַּרְתֵּי. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא שֶׁבַע. אֵין מְסַכְּכִין אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי זְרָעִים וּמֵבִיאָה אֶת הַטּוּמְאָה וְחוֹצֶצֶת אֶת הַטּוּמְאָה וְיָדָהּ טֶפַח וְנוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָתָהּ וְכִלְאַיִם עִם אֲרָמִית וְכִלְאַיִם עִם הָֽרְמוּצָה וְלֹא תָנָא אוֹסֶרֶת וְלֹא תָנָא נְדָרִים.
Traduction
On a enseigné (dans la Tossefta): cinq règles ont été établies à l’égard de la courge grecque: 1° il n’est pas permis de la suspendre au-dessus d’autres plantes (de crainte qu’il y ait mélange); 2° si, par son extension, elle couvre à la fois un corps mort et quelqu’autre objet, elle rend le tout impur, de même qu’elle sert à empêcher l’impureté si elle sépare l’objet par de l’impur; 3° sa tige peut avoir la grandeur d’un palme (sans être distincte pour cela); 4° chacune de ses parties, si petite qu’elle soit, est interdite comme mélange; 5° enfin si l’on fait vœu de ne pas manger de courge, seule la courge grecque est interdite. Mais, objecta R. Yona, pourquoi ne pas compter comme 2 articles, la règle qu’elle sert à reporter l’impureté sur un objet pur et qu’elle sert aussi de garantie contre l’extension de l’impureté? En effet, Bar Kappara a enseigné 7 règles, savoir: défense de la suspendre sur d’autres plantes, propagation de l’impureté; garantie contre l’impureté; tige d’un palme au plus; réserve du terrain qui l’alimente; interdiction de la mêler avec la courge araméenne ou la courge verte (qui mûrit dans la cendre chaude). Dans cette 2e version, on établit de nouvelles défenses; mais il ne parle pas de la question des vœux.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אין מסבכין אותה ע''ג זרעים. כדתנן במתני' שאם העלין שלה מסובכין על זרעים אחרים אסור וצריך לעקור הסבך:
מביאה את הטומאה וחוצצת את הטומאה. כדתנן בפ''ה דאהלות יש מביאין את הטומאה שאם מאהילין על הטומאה ועל האדם וכלים מביאין את הטומאה עליהן ואע''פ שלא נגעו בטומאה וחוצצין ואם הטומאה תחתיהן ואדם וכלים על גבן חוצצין הן בפני הטומאה וכן אם הטומאה על גבן מבחוץ מצילין הן על מה שתחתיהן וקחשיב התם דלעת יונית היא אחת מאלו המביאין וחוצצין לפי שהעלין שלה רחבין הן:
ועוקצה טפח. כדתנן בפ''ק דעוקצין עוקץ דלעת טפח לענין שיהו מיטמאין ומטמאין. ואוסרת כל שהוא כדתנן בפ''ג דערלה בדברים המקדשין בכל שהן וחשיב שם דלעת יונית:
והנודר מן הדלועין וכו'. הכי תני לה בתוספתא דנדרים פ''ג:
ולמה לית אנן אמרין וכו' תרתי. מפני מה לא מחשבינן מביאה וחוצצת בתרתי ויהיו ששה דברים:
תני בר קפרא שבע. דקחשיב מביאה וחוצצת בתרתי דשתי ענינים הן וקחשיב עוד ונותנין לה עבודתה כדתנן לקמן בפ''ג ולדלעת יחידית נותנין לה בית רובע והיינו דלעת יונית וכלאים היא עם דלעת הרמוצה כדאמרי' לעיל בפ''ק ועם הארמית וקחשיב לה נמי בתרתי ולא קחשיב אוסרת בכל שהוא ולא נדרים והרי שבע:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי גַמְלִיאֵל בְּרִבִּי נְפַק לְשׁוּקָא. אֲתוּן שָׁאֲלוּן לֵיהּ סִיכּוּךְ שֶׁאָֽמְרוּ בְּנוֹגֵעַ. אֲתָא שָׁאַל לְאָבוֹי אֲמַר לֵיהּ סִיכּוּךְ שֶׁאָֽמְרוּ בְּנוֹגֵעַ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה רִבִּי הִלֵּל בֵּי רִבִּי וַולֶס נְפַק לְשׁוּקָא. אֲתוּן וְשָׁאֲלוּן לֵיהּ סִיכּוּךְ שֶׁאָֽמְרוּ בְּנוֹגֵעַ. אֲתָא שָׁאַל לְאָבוֹי אֲמַר לֵיהּ סִיכּוּךְ שֶׁאָֽמְרוּ בְּנוֹגֵעַ.
Traduction
R Yossé raconte que R. Gamliel bar Rabbi s’étant rendu sur la place publique, on lui demanda: est-ce que, par la suspension qui est interdite, on entend l’attouchement? Ne sachant répondre, il posa cette question à Abayé, qui répondit affirmativement. De même, R. Yona rapporte le même fait pour R. Hillel bar R. Walles, et Abayé fit encore cette réponse.
Pnei Moshe non traduit
סיבוך שאמרו בנוגע. אם צריך שהעלין שלה יגעו באותן זרעים שהיא מסתבכת ומתפשטת עליהן או לא ופשיט ר' אבוי דר' גמליאל ור' יונה אמר דג''כ אבוי דר' הלל פשט ליה הכי דסיבוך שאמרו בנוגע הוא:
מַהוּ רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵיהֶם מִדְּבָרַי. אָמַר רִבִּי חִינְנָא אִם דְּלַעַת מִצְרִית שֶׁהִיא מְסַכֶּכֶת אָמַר מוּתָּר. קִישׁוּת וּפוּל הַמִּצְרִי לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי לֹא כֵן הֲוָה רִבִּי מָנָא אוֹמֵר. רִבִּי אָמַר כָּל הֵן דְּתַנִּינָן קִישׁוּת וּפוּל הַמִּצְרִי אַף דְּלַעַת מִצְרִית בִּכְלָל. מַהוּ רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵיהֶם מִדְּבָרַיי. שֶׁאֵין כּוּלָּן מְסַכְּכִין כִּדְלַעַת יְוָונִית.
Traduction
Que signifient ces termes de la Mishna: ''Cependant je préfère leur avis au mien''? Cela veut dire, répond R. Hinena, que si la suspension d’une courge égyptienne n’entraîne pas de défense, il en est à plus forte raison de même pour le concombre et la fève égyptienne; et c’est à ce sujet que R. Meir dit préférer l’avis des rabbins au sien, savoir que toutes les plantes ne couvrent pas (ne forment pas légalement une démarcation) comme la courge grecque.
Pnei Moshe non traduit
מהו רואה אני את דבריהן מדברי. כלומר ומהו הטעם שחזר בו ר''מ והודה לדברי חכמים:
א''ר חיננא ק''ו מה אם דלעת המצרית שהיא מסבכת שעלין שלה יותר רחבים מקישות ופול המצרי ואפ''ה את אמרת מותר קישות ופול המצרי לא כל שכן ולדברי ר' חיננא אף מעיקרא לא הוה פליג ר''מ בדלעת המצרית וקאמר רבי אבא מרי דלא כן הוה ר' מנא אומר אלא דאומר רבי דכל היכא דתנינן קישות ופול המצרי אף דלעת המצרית בכלל דחדא דינא אית להו ומעיקרא הוה פליג ר''מ אף בדלעת המצרית ומהו דחזר בו ואמר רואה אני את דבריהן מדברי לאו מק''ו הוא אלא משום שאין אלו כולן מסבכין בעלין שלהן כמו דלעת יונית:
הדרן עלך כל סאה
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source