Kilayim
Daf 11b
משנה: כָּל שֶׁהוּא בְּתוֹךְ בֵּית רוֹבַע עוֹלֶה בְמִידַּת בֵּית רוֹבַע. אֹכֶלֶת הַגֶּפֶן וְהַקֶּבֶר וְהַסֶּלַע עוֹלִין בְּמִידַּת בֵּית רוֹבַע. תְּבוּאָה בִתְבוּאָה בֵּית רוֹבַע יֶרֶק בְּיֶרֶק שִׁשָּׁה טְפָחִים. תְּבוּאָה בְיֶרֶק וְיֶרֶק בִּתְבוּאָה בֵּית רוֹבַע. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יֶרֶק בִּתְבוּאָה שִׁשָּׁה טְפָחִים. תְּבוּאָה נוֹטָה עַל גַּבֵּי תְבוּאָה וְיֶרֶק עַל גַּבֵּי יֶרֶק. תְּבוּאָה עַל גַּבֵּי יֶרֶק וְיֶרֶק עַל גַּבֵּי תְבוּאָה. הַכֹּל מוּתָּר חוּץ מִדְּלַעַת יְוָונִית. רִבִּי אוֹמֵר אַף הַקִּישּׁוּת וּפוּל הַמִּצְרִי וְרוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵיהֶם מִדְּבָרַי.
Traduction
Tout ce qui est enclos dans un champ de la grandeur d’un quart de cab de semence (servant de séparation) est compté dans cette mesure de surface (fût-ce même inapte à la culture). Ainsi l’on comprend dans cette mesure (avec ses conséquences légales) la place de terrain qu’occupe le cep de vigne, ou un tombeau, ou un roc. Entre une espèce de blé et une autre, il faut un intervalle d’un quart de cab (82)Toutefois, l'élément étranger ne devra pas entourer le premier de toutes parts: il devra rester au moins un côté libre.. Entre les diverses verdures, il suffit de 6 palmes; mais entre le blé et la verdure, il faut un espace d’un quart de cab (83)Cela s'applique aux carrés. Mais si, dans un champ de blé, on veut semer un long sillon, il suffit de laisser en largeur un espace de 6 palmes.. Selon R. Eliézer, pour de la verdure au milieu du blé, 6 palmes d’espace suffisent comme séparation. Si du blé se penche sur une autre espèce de blé, ou de la verdure sur une espèce différente de verdure, ou du blé sur de la verdure, ou à l’inverse, tout cela ne fait rien, sauf pour la courge grecque (pour elle seule c’est interdit). R. Meir y ajoute aussi le concombre et la fève égyptienne. ''Cependant, je préfère, dit-il, leur avis au mien''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כל שהוא בתוך בית רובע. של שיעור ההרחק שבין מין למין עולה לחשבון מדת בית רובע ואע''פ שאין המקום ראוי לזריעה:
אכלת הגפן. מה שהגפן תופסת סביבותיה דהיינו כדי עבודתה שאוכלת אותן לפי שאסור שם לזרוע וכן הקבר והסלע אפי' אינו גבוה י''ט דאילו גבוהה י' הוא עצמו מפסיק כדתנן לעיל:
תבואה בתבואה. אם שדהו זרועה תבואה ממין זה ובא לזרוע בה תבואה ממין אחר צריך להרחיק בית רובע וקאמר בגמ' ובלבד שלא תהא חבושה מד' רוחותיה כלומ' שלא יהא מין זה מקיף את האחר מד' רוחות סביב דלא מהני הרחקה אא''כ פותח מרוח אחת:
וירק בתבואה בית רובע. ודוקא בזורע הירק במרובע אבל אם עושה שורה של ירק בתוך שדה תבואה די בששה טפחים כדתנן לקמן בפ''ג היתה שדהו זרועה תבואה ובקש ליטע לתוכה שורה של דלועין נותנין לה עבודתה ו''ט:
ר''א אומר לעולם ירק בתבואה. בין במרובע בין בשורה ששה טפחים ואין הלכה כר''א:
מתני' תבואה נוטה על גבי תבואה. כגון שנזרעו כהלכה בההרחק אלא שהשבלים מתוך גדלן נכפפין זה על זה וכן כולן:
הכל מותר חוץ מדלעת יונית. אם היו העלין שלה נוטים ע''ג תבואה או ע''ג ירק לפי שהן ארוכין הרבה ומתפשטין ביותר ומסתבכין ומתקשרין עם המין אשר נוטין עליו ומיחזי ככלאים:
אף הקישות. קשואין ופול המצרי פאסול''י בלע''ז:
ורואה אני את דבריהם מדברי. שאין בהן מסתבכין כדלעת יונת וכן הלכה שהכל מותר חוץ מדלעת יונית שאם נטתה צריך שיעקור מלפניה:
משנה: הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת שָׂדֵהוּ קָרַחַת קָרַחַת מִכָּל מִין עוֹשֶׂה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע קְרָחוֹת לְבֵית סְאָה מִקָּרַחַת בֵּית רוֹבַע וְזוֹרֵעַ בְּתוֹכָהּ כָּל מִין שֶׁיִּרְצֶה. הָֽיְתָה קָרַחַת אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם זוֹרְעָן חַרְדָּל. שָׁלֹשׁ לֹא יִזְרְעֵם חַרְדָּל מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כִּשְׂדֵה חַרְדָּל דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִין תֵּשַׁע קְרָחוֹת מוּתָּרוֹת וְעֶשֶׂר אֲסוּרוֹת. 11b רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אֲפִילוּ כָּל שָׂדֵהוּ בֵּית כּוֹר לֹא יַעֲשֶׂה בְּתוֹכָהּ חוּץ מִקָּרַחַת אַחַת.
Traduction
Si quelqu’un peut diviser son champ en carrés contenant chacun une espèce différente, il peut, dans un champ pouvant fournir une récolte d’un saa (78)Cela équivaut à un espace de 50 coudées carrées., établir 24 carrés, ayant chacun la contenance d’un quart de cab (79)Soit dix coudées en largeur sur dix coudées et deux palmes et demi en longueur., et l’on y sème n’importe quelle espèce (leur disposition en carré les sépare). Si, dans un champ de blé, l’on a un ou deux carrés d’un quart de cab libres, l’on peut y semer de la moutarde; mais s’il y en a trois (rapprochés), on ne peut plus rien y semer, même de la moutarde, parce qu’alors cela ressemblerait à un champ de moutarde. Tel est l’avis de R. Meir (que chaque carré est un champ séparé). Selon les autres sages, c’est permis pour 9 plants (sur 25, en raison de leur disposition en damier), mais c’est interdit pour dix. R. Eliézer ben Jacob dit: l’étendue du champ fût-elle si grande que l’on pût y récolter un cour (mesure de 30 saa), l’on ne pourra y cultiver qu’un carré (de semences étrangères).
Pnei Moshe non traduit
מתני' קרחת קרחת מכל מין. שרוצה לזרוע בכל קרחת וקרחת מין א' וקרחת הוא מקום פנוי ואינו זרוע מלשון מקרחתו שנמרט השער ונשאר המקום חלק:
עושה עשרים וארבע קרחות לבית סאה מקרחת לבית רובע. שהרי בסאה יש כ''ד רובע של הקב שהסאה היא ששה קבין ושיעור בית רובע פירשתי בריש פ''ב דפאה שהוא עשר אמות ועשר אצבעות שהן שני טפחים ומחצה על רוחב עשר אמות לפי חשבון אמה בינונית שהיא ששה טפחים וכל טפח ד' אצבעות באגודל כיצד בית סאה היא חמשים אמה על חמשים אמה לפי חשבון חצר המשכן שהיה סאתים מאה על חמשים תעשה כ''ה קרחות לבית סאה תהיה כל אחת עשר על עשר קח אחת מהן כדי שישארו כ''ד קרחות ותחלקנה לכ''ד רצועות תהיה כל רצועה הרוחב שני טפחים ומחצה באורך עשר אמות תן כל רצועה מאלו לארכה בצד ראש כל קרחת נמצא כל קרחת אורך עשר אמות ושני טפחים ומחצה על רחב עשר אמות וזהו שיעור בית רובע:
וזורע בתוכה כל מין שירצה. דס''ל לר''מ דכיון דמרובעות הן נראות מופרשות ומובדלות זו מזו ולא בעינן הרחק כלל:
היתה קרחת אחת או שתים. בתוך שדה תבואה זורען חרדל לפי שאינן נראות כשדה חרדל בתוך שדה תבואה אבל שלשה קרחות נראות כשדה חרדל בתוך שדה תבואה שאין דרך לזרוע מן החרדל שדה גדולה ושאר המינין אפי' שלשה קרחות אינן נראות כשדה לפי שדרך לזרוע מהן הרבה ביחד:
וחכ''א וכו'. כמו שאפרש בגמ':
בית כור. ל' סאה וטעמא דראב''י לא אתפרש והלכה כחכמים:
הלכה: רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עַל רֹאשָׁהּ רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֲפִילוּ חֲבוּשׁוֹת אֲפִילוּ סְמוּכוֹת. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ לֹא חֲבוּשׁוֹת וְלֹא סְמוּכוֹת. הֵיךְ עֲבִידָא תְּלַת וְתַרְתֵּי וְחָדָא וְתַרְתֵּיי וְחָדָא.
Traduction
R. Hiskia ou R. Yassa disent au nom de R. Yohanan que la discussion entre R. Meir et les Rabbins porte sur le commencement de la Mishna. R. Meir dit que si même les parts sont entourées de tous côtés ou même rapprochées sans aucun intervalle (80)Cf. (3, 2), c’est permis; selon les rabbins, ce n’est permis que si les parts de champs ne sont pas ainsi entourées. Dans quel cas cela se fait-il? Lorsqu’il y a, par exemple, 3 portions d’une sorte, deux d’une autre et une troisième; ou deux de l’un et une de l’autre (on les dispose par 3 dans la 1re ligne, 2 dans la 2e l., 1 dans la 3e l., 2 dans la 4e l., et 1 dans la 5e ligne (81)Selon le commentaire d'Elie Fulda.:
Pnei Moshe non traduit
גמ' על ראשה. כלומר הא דחכמים ארישא דמתני' קמהדרי דר''מ קאמר עושה כ''ד קרחות לבית סאה אפי' חבושות אפי' סמוכות. חבושות אשורות קאי וסמוכות אקרחות קאי כלומר כשיש בהשורות קרחות זרועות אפי' אין כל הקרחות זרועות סמוכות זו לזו כ''א שהן נזרעות בדילוג אלא שהשורות השוות הן מקושרות ומשולבות זו עם זו ואפי' הקרחות הן בדילוג זה נקרא חבושות כמו שתראה בהצורה וכדלקמן ור''מ מתיר הכל אפי' השורות חבושות ואפי' כל הקרחות הן זרועות סמוכות זו לזו בלי דילוג:
ורבנן אמרי ובלבד שלא יהו חבושות השורות ולא יהו סמוכות שום קרחת אחת לחברתה הלכך קסברי תשע קרחות מותרות ועשר אסורות כדמפרש ואזיל:
היך עבידא תלת ותרתיי וחדא ותרתיי וחדא. שעושה חמשה שורות של חמשה חמשה קרחות וזורע בשורה ראשונה הקרחת הראשונה והשלישית והחמישית ובשורה שניה הקרחת השניה והרביעית ובשורה השלישית זורע קרחת השלישית לבדה ובשורה הרביעית הקרחת השניה והרביעית ובשור' החמישית קרחת השלישי' לבדה והיינו דקאמר תלת ותרתיי וחדא ותרתיי וחדא וזו צורתה הרי כאן תשע זרועות בדילוג ואין קרחת אחת זרועה סמוכה לחברתה בגדר השוה ואע''פ שבקרן זוית נוגעות הן הזרעים זו בזו הא לא איכפת לן דהוי כראש תור דמותר בבית רובע לד''ה והרי כל קרחה היא בית רובע וההרחק בין כל אחת ואחת הוא בית רובע בקירוב וא''ת א''כ יכול אתה לזרוע גם בראשונה ובחמישית של שורה הג' וכן בראשונ' וחמישית של שורה החמישית ויהיו י''ג קרחות ואין אחת זרועה סמוכה לחברתה כ''א בקרן זוית וזה מותר הא ליתא דאנן בעינן שלא יהו השורות השוות משולבות ומשולשות בקרחות זרועות ואם אתה אומר כן יהו השורות הראשונה והג' והה' מוקפות בזרע שבקרחות המקצעות והיינו דקאמר לא חבושות וכדפרישי' דאשורות קאי שאם יזרע הקרחת הראשונה שבשורה השלישית כבר הג' ראשונות המה משולבות במשולש מצד אחד (כזה) ופשיטא אם יזרע עוד בתוכה בקרחת הה' תהיינה משולבות במשולש גם מצד השני וכן אם יזרע עוד גם בשורה החמישית הא' והה' תהיינה כל השורות משולבות מכל הצדדין ולפיכך אי אתה יכול לזרוע בשום פנים כ''א תשע קרחות בצמצום ולא יותר ומה שתמצא בשורה זו בתוך הקרחות האמצעיות כמו משולש ומרובע בשילוש הא לק''מ דהעיקר שלא יהיו נראות ראשי השורות משולבות ותכופות זו לזו בהיקף המשולש והיינו דקאמר לא חבושות וכן שום קרחת לא תהיה סמוכה לחברתה דוק ותשכח כי זהו כוונת הסוגיא:
Kilayim
Daf 12a
הלכה: רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא אוֹכֶלֶת הַגֶּפֶן הָא גֶּפֶן עַצְמָהּ לֹא. לָמָּה מִפְּנֵי שֶׁהִיא אֲסוּרָה בַּהֲנָייָה. וַהֲרֵי הַקֶּבֶר אָסוּר בַּהֲנָייָה. קֶבֶר אֵין אִסּוּרוֹ נִיכָּר. וַעֲבוֹדַת הַגֶּפֶן אֵין אֲסוּרָה בַּהֲנָייָה אֶלָּא כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר אֵין עֲבוֹדָה לְגֶפֶן 12a יְחִידִית. וַהֲרֵי הַקֶּבֶר אָסוּר בַּהֲנָייָה. קֶבֶר אֵין אִסּוּרוֹ נִיכָּר.
Traduction
R. Aboun b. Hiya dit au nom de Zeira que l’on compte à ce titre l’espace de terrain qu’occupe le cep de vigne, mais non le cep lui-même. Pourquoi? Parce qu’il est interdit d’en tirer aucun parti en cas de mélange (il ne peut donc pas servir de séparation). Mais est-ce qu’un tombeau n’est pas un objet interdit à toute jouissance? (Et pourtant il peut servir de démarcation)? Ce n’est pas une défense qui entre ici en ligne de compte. Mais est-ce que le terrain de fond de la vigne (les 6 palmes d’entourage) n’est pas interdit à tout profit? Non, car on adopte l’avis de R. Ismaël qui dit: pour un cep de vigne isolé, il n’y a pas de servitude agraire.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ל''ש אלא אכילת הגפן. דוקא היא שעולה במדת בית רובע הא גפן עצמה לא כדמפרש טעמא מפני שהיא אסורה בהנייה כלומר אם לא היה שם כשיעור הרחקה בלא הגפן הרי הגפן אסור בהנייה כדין כלאי הכרם שמקדש ואוסר בהנאה הלכך אין הגפן עצמו מצטרף להיות עולה בחשבון של בית רובע:
והרי הקבר אסור בהנייה. ואפ''ה עולה במדת בית רובע ומשני קבר אין איסור וניכר כלומר מה שאוסרו בהנאה והוא המת הקבור שם אינו ניכר והקבר עצמו קרקע עולם הוא אבל הגפן ניכר הוא והכלאים האוסרין אותו:
ועבודת הגפן אין אסורה בהנייה. בתמי' והלא כל מה שתופסת הגפן בעבודתה אם הביא זרעים לשם אוסרין את הכל בהנאה:
אלא כר' ישמעאל. כלומר לא מיתוקמא המתני' אלא כר' ישמעאל דפליג על הא דתנן בפרק דלקמן ובפ''ו דבגפן יחידית נותנין לה עבודתה ששה טפחים וס''ל דאין עבודה לגפן יחידית שאין לה לאסור כדי עבודה כלל ולפיכך מקום העבודה של גפן יחידית עולה במדת בית רובע:
והרי הקבר וכו'. כלמר והשתא שייך שפיר הא דמקשינן מקבר וכדמתרצינן משום דמעבודת גפן יחידית מעיקר' לא קשה מידי לר' ישמעאל:
תְּבוּאָה בִתְבוּאָה בֵּית רוֹבַע וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְּהֵא חֲבוּשָׁה מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ. רִבִּי זְעִירָא בָּעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא כִּי נָן אָֽמְרִין הָדָא בִּקְעַת סִימוֹנִיָּא אֵין זוֹרְעִין לְתוֹכָהּ אֶלָּא מִין אֶחָד בִּלְבַד.
Traduction
Entre une espèce de blé et une autre, est-il dit, il faut un intervalle d’un carré''. Toutefois, le blé ne devra pas être emprisonné des 4 côtés. R. Zeira fit remarquer en présence de R. Yassa: nous disons en effet que dans la vallée de Simonia (endroit entouré de blé de toutes parts), il n’est permis de semer qu’une espèce (si même on maintenait les distances respectives).
Pnei Moshe non traduit
ובלבד שלא תהא חבושה וכו'. כדפרישית במתני':
בעא קומי ר' יוסי. על הא דאמר ובלבד שלא תהא חבושה מד' רוחותיה ואם היא טמונה מד' רוחותיה לא מהני הרחקה וכי אנן אמרין והדא בקעת סימונייא. כך היתה נקראת והיתה מוקפת מהרים סביב לה מד' רוחותיה וא''כ אין זורעין לתוכה אלא מין אחד בלבד:
מָתִיב לְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבָּנִין כְּמָה דְּאִית לְכוֹן קַל בְּשׁוּרָה וְחוֹמֶר בִּמְרוּבַּע. כֵּן אַשְׁכְּחָן דְּאִית לְרַבָּנִין קַל בְּשׁוּרָה וְחוֹמֶר בִּמְרוּבַּע. כְּהָדָא דְתַנֵּי הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת שׁוּרָה שֶׁל יֶרֶק לְתוֹךְ שְׂדֵה תְבוּאָה. הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה אוֹרֶךְ שׁוּרָה אוֹרֶךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת וּמֶחֱצָה עַל רוֹחַב שִׁשָּׁה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אֵינוֹ זוֹרֵעַ לְתוֹכָהּ אֶלָּא מִין אֶחָד בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי זְעִירָא מוֹדֶה רִבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁהָיוּ שִׁבְעָה שֶׁהוּא זוֹרֵעַ טֶפַח מִכָּן וְטֶפַח מִכָּן אוֹתָן חֲמִשָּׂה נִידּוֹנִין לְכָאן וּלְכָאן. מִן מַה דְּרִבִּי זְעִירָא מָתִיב עַל דְּרִבִּי יוֹחָנָן תַּמָּן.
Traduction
R. Eliézer répliqua ainsi à cette objection: comme il existe des exemples où l’on est moins sévère pour les semences d’une seule rangée que pour celle d’un carré entier (et où ce dernier même ne constitue pas une séparation), de même on trouve que les rabbins admettent des cas analogues, ainsi que cela résulte de l’enseignement suivant: si l’on veut avoir une rangée de plants de verdure dans un champ de blé, on distrait une bande de terrain longue de 10 coudées et demi sur 6 de large; selon R. Yohanan, il n’est pas permis de semer dans cette bande plusieurs espèces, mais une seule espèce (parce que le blé l’entoure de tous côtés). Toutefois, dit R. Zeira, R. Yohanan reconnaît que l’on peut semer deux sortes si le terrain a une longueur de 7 palmes, une espèce dans le palme extérieur d’un côté, l’autre espèce dans le palme externe de l’autre côté; et comme il reste au milieu un espace de 5 palmes, on considère qu’il y a de chaque côté un espace de 6 palmes constituant la démarcation légale. Contre ce que dit ici R. Zeira, on peut objecter ce qui est dit au nom de R. Yohanan à Babylone (comment admettre que le reliquat de 5 palmes suffit à distinguer chaque côté? Ne dit-il pas que même 2 palmes sur 6 ne suffisent pas? N’est-ce pas à plus forte raison insuffisant s’il n’y a qu’un palme ensemencé)?
Pnei Moshe non traduit
מתיב ר' אליעזר לרבנן. דאמרי במתני' ירק בתבואה בית רובע:
כמה דאית לכון קל בשורה וחומר במרובע. כלומר א''כ מדבריכם נלמד כמו אם הייתם סבורים דיותר קל הוא בשורת ירק בתבואה ממרובע. ובדרך שאלה היא אם כך אתם סבורים דהא בשורה קאמרי רבנן ששה טפחים כדתנן בפ' דלקמן והבאתי במתני':
כן אשכחן וכו'. כהדא דתני וכו' הש''ס הוא דמהדר לי' דבאמת כך הוא דהכי אשכחן לרבנן דמקילי בשורה יותר מבמרובע כדתני בתוספתא והכי תנינן שם אחד שורה של קשואין ואחד שורה של ירק אחר בתבואה אורך עשר אמות ומחצה על רוחב ששה טפחים ואילו בית רובע שאמרו במרובע הוא יותר שהוא עשר אמות וחמש אצבעות על עשר אמות וחמש אצבעות:
אינו זורע לתוכה. בתוך השורה אע''פ שהיא רחבה ששה אינו זורע בה אלא מין ירק אחד בלבד:
מודה רבי יוחנן בשהיו שבעה טפחים. ברוחב השורה שהוא זורע מין אחד בהטפח ומין אחר בטפח מכאן ואותן החמשה טפחים שבאמצע אינו זורע בהן אלא נידונין לכאן ולכאן להיות הפסק בין שני המינין:
מן מה דר' זעירא מתיב על דר' יוחנן תמן. הש''ס הוא דקאמר לה כלומר דברי ר' זעירא דהכא הם מעין מה שהשיב על דר' יוחנן תמן והוא לעיל בהל''ז גבי מי שיש לו בית רובע וכלשהוא דקאמר ר' יוחנן התם אינו זורע לתוך הכל שהוא אלא ממין שהוא זורע בתוך הבית רובע שהכל שהוא נמשך אחר בית רובע ולאו כשדה אחרת דמיא ופליג אדחזקיה דלעיל וקאמר נמי שם ר' זעירא מודה רבי יוחנן שאם היה בית רובע ומחצה שהוא זורע חצי רובע מכאן וחצי רובע מכאן ואותו חצי רובע שבאמצע נידון להפסק לכאן ולכאן והיינו דקאמר הכא דהא דר''ז משיב על דר' יוחנן וכלומר דמפרש דבריו וקאמר מודה ר' יוחנן וכו' הם ממשמעין דמשיב ומפרש להא דר' יוחנן התם:
נָטַע חֲצִי שׁוּרָה וְעָמַד לוֹ וּבִקֵּשׁ לְהַתְחִיל בְּשׁוּרָה אֲחֶרֶת. רַב חִסְדָּא אָמַר אָסוּר אָמַר לוֹ עֲקוֹר אֶת הַשּׁוּרָה אוֹ מַלֵּא אֶת הַשּׁוּרָה.
Traduction
Si l’on a planté une demi-rangée et que l’on cesse, puis l’on veut commencer sur une autre rangée une nouvelle espèce, comme il ne resterait plus entre ces 2 espèces qu’un intervalle de 3 palmes, c’est interdit selon R. Hisda, et il faudra ou arracher les plants de la 1re rangée, ou la compléter (pour la constituer en champ spécial).
Pnei Moshe non traduit
נטע חצי שורה. אברייתא דלעיל הוא דמהדר הא דאמרן שהתירו לו ליטע שורה של ירק בתוך שדה תבואה ואם נטע חצי שורה והפסיק ועמד לו מלגומר' וביקש להתחיל בשורה אחרת וליטע בצדה:
אסור ואומרים לו עקור את השורה. או שתעקור שורה ראשונה שהתחלת ולא גמרת או מלא את השורה שהתחלת דשורה אחת התירו ולא שורה ומחצה:
רִבִּי יוּדָן אָמַר אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי חִייָא בַּר בָּא וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. חַד אָמַר אֲפִילוּ שְׁלֹשָׁה לְתוֹךְ שִׁשָּׁה. וְחָרָנָה אָמַר אֲפִילוּ אֶחָד מִכָּן וְאֶחָד מִכָּן וְאֶחָד בְּאֶמְצָע. וְלָא יָֽדְעִין מָאן דְּאָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁם חָרֵבָה. הֲוֵי רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הוּא דְּאָמַר אֲפִילוּ אֶחָד מִכָּן וְאֶחָד מִכָּן וְאֶחָד בְּאֶמְצָע. אִם הָיוּ צְדָדִין רָבִין עַל הֶחָרֵבָה מוּתָּר.
Traduction
R. Judan dit que c’est le sujet en discussion entre R. Hiya bar Aba et Samuel b. R. Isaac. D’après l’un, il suffit que 3 palmes sur 6 de la 1re rangée soient plantés (le reste est considéré comme rempli, pour constituer le champ isolé); d’après l’autre, on admet même qu’il y ait un palme planté d’un côté, un autre de l’autre et un 3e au milieu (sans régularité). On ne savait pas qui professait le premier avis et qui professait le second; mais comme R. Yossé ou R. Hiya établit la condition, au nom de R. Yohanan, qu’il n’y ait pas de portion de terrain sec, cela prouve que c’est R. Samuel bar Isaac qui dit: si même les 3 palmes plantés ne se suivent pas régulièrement, on suppose tout le champ planté et servant de démarcation (mais reste l’objection opposée à R. Zeira: comment, selon R. Yohanan, suffit-il d’ensemencer 2 palmes sur 7, pour que le tout soit supposé ensemencé)? C’est permis, répondit-on, au cas où le milieu est occupé par une portion inculte, entourée de bandes arables en majorité (en ce cas, le palme planté suffit à couvrir le tout). Reprise. Si du blé se penche sur une autre espèce de blé, ou de la verdure sur une espèce différente de verdure, ou du blé sur de la verdure, ou à l’inverse, tout cela ne fait rien, sauf pour la courge grecque (pour elle seule c’est interdit (84)En raison de sa grande extension, il y a apparence de mélange.). R. Meir y ajoute aussi le concombre et la fève égyptienne. ''Cependant, je préfère, dit-il, leur avis au mien (85)Il adopte leur avis, parce que es longues feuilles de la courge couvrent mieux la terre.''.
Pnei Moshe non traduit
איתפלגון וכו'. בהאי רוחב השורה שאמרנו וס''ל לר' יוחנן דאינו זורע לתוכה אלא מין אחד בלבד והני אמוראי פליגי בה ואליבא דרבי יוחנן:
חד אמר אפי' שלשה מינין מותר. לתוך ששה טפחים של הרוחב ובלבד שיהא שיעור יניקה והוא טפח ומחצה בין מין זה למין זה וא''כ להאי מ''ד א''צ שיזרע דוקא אחד מכאן ואחד מכאן וא' באמצע אלא סתמא קאמר אפילו ג' לתוך ו' ואידך קאמר דהכי א''ר יוחנן אפי' א' מכאן וא' מכאן וא' באמצע דס''ל שצריך שיהי' ג''ט בין כל מין ומין שיעור יניקה לזה ולזה:
ולא ידעין. ולא ידעינן מי אמר כך ומי אמר כך דלא מסיימי:
מן מה וכו'. אלא מהא דא''ר חייא בשם ר' יוחנן ובלבד שלא יהא שם חורבה שלא תהא איזה פרצה ברוחב השורה כ''א שתהא כולה רחבה ששה במקום שזורע בה השלשה מינין הוי דמכאן שמעינן דרבי שמואל בר רב יצחק הוא דקאמר דהכי א''ר יוחנן אפי' אחד מכאן וא' מכאן וא' באמצע דאי ר' חייא הוא דקאמר להאי לישנא א''כ קשיא מאי איצטריך ליה למימר בשם ר' יוחנן ובלבד שלא יהא שם חורבה במקום הזריעה הא פשיטא הוא דמכיון שצריך לזרוע מין אחד מכאן ומכאן בדוקא וא' באמצע ודאי שצריך שלא יהא שם פרצה בהרוחב דאל''כ לא יהיה ג''ט בין כאו''א אלא ר' שמואל הוא דקאמר לה ור' חייא הוא דאמר כאידך לישנא אפי' ג' בתוך ששה סתמא ולא א' מכאן וא' מכאן וא' באמצע בדוקא הלכך אצטריך ליה לאשמעינן דאע''פ שא''צ לזרוע כדי שיהא ההרחק בין כאו''א ג''ט בדוקא אלא בהרחקת כדי חדא יניקה סגי והיינו טפח ומחצה בין מין שבאמצע למין שבצדו מכאן וטפח ומחצה בין מין שבצדו מכאן והלכך סתמא קאמר אפי' ג' לתוך ו' כדלעיל מ''מ רוחב השורה צריך שיהיה כשיעור ושלא יהא שם חורבה דאז הוא דמותר לזרוע בתוכה ג' מינין:
אם היו הצדדין. מילתא באנפי נפשה היא. כלומר והא דאמרן ובלבד שלא יהא שם חורבה אבל אם היו הצדדין של רוחב השורה מכאן ומכאן להפרצה יתרין על מקום הפרצה דהוי עומד מרובה על הפרוץ מותר דכל שעומד מרובה על הפרוץ הוי כולו כעומד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source