Vayedaber

הָכָא אַתְּ אָמַר לְטָחָן הַנָּכְרִי דְּמַיי. וְהָכָא אַתְּ אָמַר אֶצֶל הַנָּכְרִי כְפֵירוֹתָיו. כָּאן קוּפָּה בְקוּפּוֹת וְכָאן פֵּירוֹת בְּפֵירוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כאן קופה בקופות. ברישא שדרך להוליך להטוחן בקופה ובמדה וחיישינן שמא נתחלפה קופתו בקופתו של ע''ה שהניח גם הוא לטחון כפי אותה המדה הלכך הוי דמאי אבל בסיפא שהפקיד אצלו פירות שלא במדה וליכא למיחש כ''א שהחליף אותן בפירות שלו הלכך דינם כפירותיו:

הכא את אמר וכו'. מ''ש ברישא המוליך אצל הטוחן עכו''ם דאמרת דמאי הוא. ומ''ש בסיפא דאמרת כפירותיו:

רִבִּי טַייְפָא סָמוּקָא בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ כּוּתִין נֶאֱמָנִין עַל הַפִּיקָּדוֹן. 14b וְלָא מַתְנִיתָא הִיא אֶצֶל הַכּוּתִי. מַתְנִיתִין עַד שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ אָתָא מֵימַר אֲפִילוּ מִשֶּׁנֶּחְשְׁדוּ. מַהוּ שֶׁיְּהֵא נֶאֱמָן לוֹמַר נָטַלְתִּיו וְהִנַּחְתִּי אֲחֵרִים מְתוּקָּנִין תַּחְתֵּיהֶן. אִם אַתְּ מַאֲמִינוֹ שֶׁנָּטַל הֶאֱמִינוֹ שֶׁנָּתַן. אִם אֵין אַתְּ מַאֲמִינוֹ שֶׁנָּטַל אַל תַּאֲמִינֵהוּ שֶׁנָּתַן. כּוּתִי אַתְּ מַאֲמִינוֹ שֶׁנָּתַן וְאֵין אַתְּ מַאֲמִינוֹ שֶׁנָּטַל. רִבִּי יוֹנָה בְּעִי מַה נָן קַיָּמִין אִם בְּאוֹמֵר מִשֶׁלִּי הֵן. אֲפִילוּ עַם הָאָרֶץ לֹא יְהֵא נֶאֱמָן. אִם בְּאוֹמֵר פְּלוֹנִי עִישֵּׂר לִי אֲפִילוּ כּוּתִי יְהֵא נֶאֱמָן. אָמַר רִבִּי בָּא תִּיפְתָּר כְּמָאן דְּאָמַר כּוּתִי כְגוֹי. דְּאִיתְפַּלְּגוּן כּוּתִי כְגוֹי דִבְרֵי רִבִּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כּוּתִי כְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תיפתר כמ''ד כותי דינו כעכו''ם דאיתפלגון וכו' לעיל (בברכות ט''ז) ובכמה מקומות:

מה אנן קיימין. בהא דמחלק בין ע''ה לכותי הא במתני' קתני דדין שניהם שוה הוא אם באומר משלי הן שנתתי תחתיהם והן מתוקנים אפילו ע''ה לא יהא נאמן דמסתמא כל מה שביד ע''ה אינו מתוקן הוא ואם בשאומר פלוני חבר עישר ותקן לי פירותי. אפי' כותי יהא נאמן:

כותי שאמר כך בדידיה אמרינן. את מאמינו שנטל ואין את מאמינו שנתן. כצ''ל דמה שאומר שנתן אחרים מתוקנים תחתיהן אין מאמינים לו:

ואם אין את מאמינו שנטל אל תאמינהו שנתן. כלומר אם אין אתה רוצה להאמינו שנתן צריך שלא תאמין נמי שאומר שנטל ואז לא הוי כלום מה שאמר וא''כ הפירות בחזקתן:

מהו שיהא נאמן וכו' בעם הארץ קמיבעיא ליה אם נאמן הוא לומר נטלתיו לזה והחלפתי באחרים מתוקנים תחתיהן וקאמר דמסתברא דנאמן הוא דאם אתה מאמינו שנטל לאלו תאמינו ג''כ שנתן המתוקנים תחתיהן שהרי ע''פ דבורו הוא דאיכא חששא דנטילה דאי לאו הכי אין חשוד להחליף הוא וא''כ האמינו גם לזה שאומר שנתן תחתיהן:

ולא מתניתא היא. המפקיד אצל הכותי בחזקתן ובו ומאי קמ''ל ומשני דמתני' איכא למימר דמיירי עד שלא נחשדו הכותים ואתא מימר לך דאפי' משנחשדו על שארי דברים. להחליף לא חשידי:

כותים נאמנים על הפקדון. ולא חשידי להחליף:

רִבִּי חִייָא בַּר אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא לֹא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא כְדֵי קוּפָּתוֹ. הִפְקִיד אֶצְלוֹ שְׁתַּיִם אַחַת דְּמַאי וְאַחַת וַדַּאי. בְּקַייָמוֹת אֲבָל אִם נֶאֶכְלָה הָרִאשׁוֹנָה הַשְּׁנִיָּה דְּמַאי. נָֽטְלוּ מִמֶּנּוּ מֵאָה בְנֵי אָדָם מֵאָה סְאִין בַּת אַחַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְתַקֵּן דְּמַאי. נְתָנוּם לְאָדָם אַחֵר כְּבָר נִרְאוּ לִהְיוֹת וַדַּאי. נָטַל מִמֶּנּוּ אָדָם אֶחָד כַּמָּה סְאִין בַּת אַחַת הָרִאשׁוֹנָה דְּמַאי וְהַשְּׁאָר וַדַּאי. נְתָנָם לְמָאֵה בְנֵי אָדָם כְּבָר נִרְאוּ לִהְיוֹת וַדַּאי. וְהָתַנִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רִבִּי טַרְפוֹן עָשׂוּ פֵּירוֹת יִשְׂרָאֵל זֶה כְפֵירוֹת כּוּתִי זֶה דְמַאי. עוֹד הִיא לֹא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא עַד כְּדֵי קוּפָּתוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומשני עוד היא וכו'. וכלומר מי עדיפא ממתניתין דנמי קאמר רבי שמעון סתם ואוקימנא דלא אמר אלא עד כדי קופתו והכא נמי בברייתא מוקמינן לדברי רבי שמעון כן:

והתני בשם רבי שמעון וכו'. ובתוספתא (פ''ד) קתני לה ושם גריס עשו פירות ישראל את פירות העכו''ם הזה דמאי כלומר דפריך הא רבי שמעון קאמר התם סתמא דכשהישראל הפקיד פירותיו אצל העכו''ם עשו פירותיו כמו שהן פירות העכו''ם ומתקנן דמאי:

נתנם. חזר זה השני ונתנם למאה בנ''א אע''פ שעכשיו אין ביד כאו''א אלא אחת מהן אעפ''כ כולן מתקנין ודאי שכבר נראו להיות ודאי כשהיו ביד האחד ומשום דעכשו הספק על כולן הוא שבאו מיד החיוב כולן דין ודאי להם:

הראשונה. כלומר אחת מהן היא דמאי דתלינן שהוחלפה ביד העכו''ם והשאר כולן ודאי וכמו שהדין אם היו ביד הראשון ומשום סיפא נקט לה:

נטל ממנו. מן הישראל הראשון אדם אחד כמה סאין בבת אחת:

נתנום לאדם אחד. ואם אח''כ חזרו אותן מאה בני אדם שנטלו מיד הישראל הראשון הפירות ונתנום לאדם אחד כבר נראו להיות ודאי כלומר שהרי עכשיו יש ביד זה גם אותן הפירות של ודאי שבאו מיד הראשון וצריך לתקן אותן ודאי ואחת מהן דמאי כמו שאם היה נוטל כולן מיד הראשון וקמ''ל דאע''פ שבאו לידו מיד מאה בני אדם וכשהיו בידן היו תולין להקל אצל כאו''א בפני עצמו אפ''ה עכשיו כשהן כולן ביד אחד חזרו להיות כבתחלה:

נטלו ממנו מאה בני אדם. מן ישראל הזה שיש לו אותן השתי סאין שהחזירן מבית העכו''ם ונטלו ממנו פירות אפילו מאה בני אדם בבת אחת כאו''א אינו מתקן אלא דמאי דבכאו''א תלינן שמא אותה הסאה שהוחלפה בבית העכו''ם היא בידו ואין לה אלא דין דמאי:

בקיימות. והנ''מ אם שתיהן קיימות הן אבל אם כבר נאכלה הראשונה אצל הישראל לאחר שלקח הפקדון מן העכו''ם אותה השניה דמאי היא דתלינן הודאי באותה שנאכלה והנשארת אין לה אלא דין דמאי דשמא זו היא שהחליפה העכו''ם בשלו:

אחת דמאי ואחת ודאי. כלומר אם טבל ודאי הפקיד אצלו האחת מהן דאיכא למיתלי שמא החליף אותה בשלו אותה הוא מתקנה דמאי אבל האחרת שלא היה לו לעכו''ם נשארת ודאי טבל כמו שהיתה וקמ''ל דלא אמרינן שמא העכו''ם הביא ממקום אחר והחליף בשל ישראל דלא חיישינן לאחלופי כ''א בפירות שלו שהיו לו כפי אותן שהפקיד אצלו בין לקולא כגון שהפקיד אצלו חולין מתוקנים אחת מהן היא דמאי והשנייה פטורה כמו שהיתה ובין לחומרא שהפקיד אצלו טבל ודאי אחת מהן אינו מתקנה אלא דמאי דשמא החליפה בשלו אבל האחרת נשארה ודאי טבל כמו שהיתה:

הפקיד אצלו שתים. אבל אם הפקיד אצלו שתי קופות ולעכו''ם אין לו אלא כדי אחת מהן או בכל כה''ג שהפקיד אצלו שתי סאין ולעכו''ם אין לו אלא סאה אחת:

לא אר''ש. דפליג במתני' בהפקיד פירות אצל העכו''ם דקסבר דמאי הן לא אמר אלא כדי קופתו כלומר שיש ביד העכו''ם כל כך פירות כפי אותה המדה שהפקיד זה אצלו וכיון דעכו''ם חשוד להחליף הפקדון קסבר ר''ש דלעולם הן דמאי דאם חולין מתוקנין הפקיד אצלו שמא החליפן העכו''ם בפירותיו וקסבר דפירות העכו''ם חייבין במעשרות מדרבנן כדאמרינן במנחות (דף סו) גזירה משום בעלי כיסין שיש להם שדות הרבה ותולין אותן בשל עכו''ם ולפיכך מתקנן דמאי ואם טבל הפקיד אצלו תלינן נמי דשמא החליף אותן העכו''ם בשלו והלכך אינו מתקנן אלא דמאי:

רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא מַה כְפֵירוֹתָיו מַמָּשׁ פְּטוֹר טֵבֵל בָּרוּר בְּמָקוֹם אַחֵר. אָמַר לֵיהּ וּלְכָל דְּבָהּ. 15a וְלֹא עַאל יְאוּת הֲוָה רִבִּי חֲנִינָא מַתְּרִיס לָקֳבֵיל רִבִּי אָחָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ולא על יאות הוה ר' חנינא מתריס לקבל ר' אחא. וקאמר הש''ס דלא שפיר הוה ר' חנינא דהוא בעל הבעיא וכגי' דהתם מתריס ומקשה קושיא זו דפשיטא היא דלא אמרינן הרי הן כפירותיו של עכו''ם להיות פטורין אלא בחולין מתוקנין אבל אם הפקיד טבל ודאי דאיכא למיחש איפכא שמא לא החליף והרי הוא טבל כמו שהיה:

א''ל ולכל דבה וכך הוא הגי' שם כלומר ולכל שיש לך לומר בה אם טבל הפקיד נשאר הוא טבל ואם חולין מתוקנין הפקיד פטורין הן כפירותיו ומשום דר''ש פליג עלה הלכך קתני דאליבא דת''ק הרי הן כפירותיו ובחולין מתוקנין:

טבל ברור במקום אחר. בתמיה כלומר וכי נימא נמי דאפי' הפקיד אצלו טבל ברור פטור ממעשרות כפירות העכו''ם ואמאי הא איכא נמי למימר שמא לא החליף אותן העכו''ם בפירותיו והרי כאן טבל ברור שמונחים במקום אחד ולמה יהא פטור ממעשרות:

מה כפירותיו ממש פטור. כלומר מאי האי דקאמר אצל העכו''ם כפירותיו אם כפירותיו ממש הן ופטור ממעשרות כפירות העכו''ם שנגמרו מלאכתן בידו וקשיא:

ר' ירמיה בעי קומי ר' זעירא. ובפ''ב דע''ז דאיתא נמי להא גריס ר' חנינא בעא קומי ר' מנא ונראית הגי' דבעל הבעיא ר' חנינא הוי ובעי קומי ר' אחא כדלקמן דקאמר ולא על יאות הוה רבי חנינא מתריס לקבל ר' אחא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source