Bikourim
Daf 6a
משנה: 6a אֵילּוּ קוֹרִין וּמְבִיאִין וְקוֹרִין מִן הָעֲצֶרֶת וְעַד הֶחָג. מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים מִן הַפֵּירוֹת שֶׁבֶּהָרִים מִן הַתְּמָרוֹת שֶׁבָּעֲמָקִים וּמִזֵּיתֵי שֶׁמֶן וּמֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר אֵין מְבִיאִין בִּכּוּרִים מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
Traduction
En offrant les prémices, on procède à la lecture officielle, si c’est entre la fête de Pentecôte et celle des Tabernacles, et que l’on présente, soit l’une des 7 espèces, soit des fruits de la montagne (supérieurs), ou des dattes de vallée, ou des olives juteuses de l’autre côté du Jourdain (35)Ces 3 sortes, dit le parag. 3, sont d'une qualité inférieure dans le reste de la Palestine. (à l’Est de la Palestine). Selon R. Yossé le galiléen, on n’offre pas les prémices de l’autre côté du Jourdain, parce que ce n’est pas (36)''Voir Mekhilta sur Bô, n° 17; Sifri sur Pinhas, n° 134.'' ''un pays où coule le lait et le miel) (mots contenus dans la formule de récitation).
Pnei Moshe non traduit
מתני' אלו מביאין וקורין מעצרת ועד החג וכו'. ואע''ג דכבר שמעינן להו מהא דלעיל הדר תני בהדיא לפרש מאי דפתח בריש פרקין יש מביאין בכורים וקורין:
מפירות שבהרים. שהן מובחרין מהאותן שבעמקים ומתמרים שבעמקים שהן מובחרין מתמרים שבהרים:
ומזיתי שמן מעבר לירדן. אע''פ שאינה ארץ זבת חלב ודבש מ''מ מביאין מזיתי שמן המובחרין שבה דהיא ג''כ בכלל באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו:
ר' יוסי הגלילי אומר וכו'. ואין הלכה כר' יוסי הגלילי:
משנה: הַקּוֹנֶה שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁלְחֲבֵירוֹ מֵבִיא וְקוֹרֵא. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֲפִילוּ שְׁנַיִם. קָנָה אִילָן וְקַרְקָעוֹ מֵבִיא וְקוֹרֵא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף בַּעֲלֵי אֲרִיסוּת וֶחָכוֹרוֹת מְבִיאִין וְקוֹרִין.
Traduction
Si quelqu’un achète 3 arbres dans la propriété d’autrui, il offrira les prémices et fera la lecture officielle; selon R. Meir, il lira également en n’achetant que 2 arbres (comme il est dit en (1,6)). Si l’on a acquis un arbre avec le sol qui le nourrit, on en apporte les prémices et l’on fait la lecture. Selon R. Juda, même les fermiers à gage fixe, ou à gage proportionnel du revenu, font la lecture en offrant les prémices (37)Contrairement à l'avis exprimé au par. 2..
Pnei Moshe non traduit
מתני' הקונה שלשה אילנות וכו'. דקי''ל דקנה קרקע הלכך מביא וקורא:
קנה אילן וקרקעו. שפירש לו גם הקרקע ה''ז מביא:
אף בעלי אריסות וחכורות מביאין וקורין. ופליג אהא דתנן לעיל בהלכה ב' ואין הלכה כר' יהודה:
הלכה: תַּנֵּי חָכוֹרֵי בָּתֵּי אָבוֹת אֵינָן מְבִיאִין. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר הֵן עַצְמָן מְבִיאִין וְקוֹרִין.
Traduction
On a enseigné: les fermiers de l’héritage paternel ne présentent pas les prémices (n’étant pas les maîtres du sol); selon R. Juda, même ceux-là les offrent en faisant la lecture officielle:
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני בברייתא חכורי בתי אבות אינן מביאין. כלומר אפילו הן חכורי בתי אבות לאביהן של בעלי השדה ולבניהן אחריהן וכן בניהן שלהן הן החוכרין ממשפחה זו ואעפ''כ אינן מביאין:
רבי יודה אומר הן עצמן מביאין וקורין. כלו' לא בלבד שהן מביאין אלא אף הן עצמן קורין:
הלכה: רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. שִׁשָּה עָשָׂר מִיל חִיזוֹר חִיזוֹר לְצִיפּוֹרִין הֵן הֵן אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מָאן דִּמְקַדֵּד אִילֵּין שִׁגְרוֹנַייָה דְּבֵישָׁן מִינְהוֹן. מָאן דִּמְקַדֵּד הָדָא בִקְעַת גִּינֵּיסוֹר מִינְהוֹן. מְתִיבִין לְרִבִּי יוֹנָה. וְהָא כְתִיב וָאוֹמַר אֶעֱלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. אָמַר לוֹן אֶרֶץ אֲשֶׁר בָּהּ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
Traduction
R. Yossé dit au nom de R. Simon b. Lakish, ou R. Yona et R. Zeira au nom de R. Hanina (38)''Megila 6 a; Ketubot 111b (Neubauer, p. 192).'': Dans un circuit de 16 milles autour de Sephoris, le territoire est d’une telle fertilité que le lait et le miel y coulent. R. Yona dit: si de là on mesure cette distance en montant les collines, on trouvera les localités fécondes qui entourent Bet Shean; et en mesurant du côté de la vallée on verra les environs de Guenossar (Génézareth). Mais, fut-il objecté, puisqu’il est écrit (Ex 3, 8 -17): Je vous ferai monter du pays pauvre d’Egypte vers un pays fertile et spacieux, sur le sol où coulent le lait et le miel, cela n’indique-t-il pas que toute la Palestine est douée de cette fertilité? —Non, fut-il répondu, il y a là certaines parties ainsi douées.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ששה עשר מיל חיזור חיזור לצפורין. סביב סביב לצפורי הן הן ארץ זבת חלב ודבש שנא' בתורה:
מאן דמקדר אילין שגרונייה דבישן. מה שהוא מקדר והולך סביב רגלי הרים של מקום בישן הוא נחשב ג''כ מהן וכן מה דמקדר ויורד להדא בקעת גינוסר ג''כ מינהון:
מתיבין לר' יונה והא כתיב ואומר וכו'. אלמא דכולה ארץ זבת חלב ודבש היא והאיך אתה נותן גבול הזה לזבת חלב ודבש ותו לא והשיב להן דה''ק קרא ארץ אשר בה זבת חלב ודבש ולא שהיא כולה כך:
רִבִּי זְעִירָה רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בֶּחָכוֹרֵי בָּתֵּי אָבוֹת הִיא מַתְנִיתָה. רִבִּי הִילָא רִבִּי יָסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּבַעֲלֵי אֲרִיסִיּוּת וְחָכוֹרוֹת הִיא מַתְנִיתָה. הֲווֹן בָּעֵי מֵימַר מָאן דְּאָמַר בְּבַעֲלֵי אֲרִיסִיּוּת וְחָכוֹרוֹת הִיא מַתְנִיתָה. הָא בְּאָרִיס וֶחָכוֹר לֹא. בְּאָרִיס לְשָׁעָה וְחָכוֹר לְשָׁעָה. הָא בְּאָרִיס לְעוֹלָם וְחָכוֹר לְעוֹלָם מֵבִיא. אָתָא רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֲפִילוּ בְּאָרִיס לְעוֹלָם וְחָכוֹר לְעוֹלָם אֵינוֹ מֵבִיא. לָמָּה. בְּבַעֲלֵי אֲרִיסִיּוּת וְחָכוֹרוֹת הִיא מַתְנִיתָה.
Traduction
car, dit R. Zeira ou R. Hiya au nom de R. Yohanan; c’est d’eux que traite la Mishna. R. Ila ou R. Yossa dit aussi au nom de R. Yohanan que notre Mishna parle d’entrepreneurs de diverses sortes de fermages (39)''L'un reçoit en fermage une part convenue du produit; l'autre donne au propriétaire une quantité fixe du revenu, gardant le reste quel qu'il soit, à forfait (J. Lévy. Dict.).''. On a cru devoir en conclure que la Mishna parle seulement des entrepreneurs de ces fermages, non du fermier lui-même; ou bien de celui qui afferme le champ momentanément, non de celui qui s’en charge pour toujours, lequel offrira les prémices. Sur quoi, R. Aba ou R. Hiya vint dire au nom de R. Yohanan: même celui qui afferme le champ pour toujours ne pourra pas offrir les prémices. Pourquoi? Parce que la Mishna parle des entrepreneurs de ces fermages, ou maîtres.
Pnei Moshe non traduit
בבעלי אריסות וחכורות היא מתניתא. כך אמרו בשם ר' יוחנן סתם וכלומר דר' חייה קיבל ממנו שכך אמר דמתני' דידן בחכורי בתי אבות מיירי ר' יהודה ובהא קאמר דמביאין וקורין ורבי יוסי קיבל ואמר בשם ר' יוחנן דבבעלי אריסות וחכורות היא מתני' ולא פירש באיזה אריס וחוכר קאמר אם בעלי אריסות היינו חכירי בתי אבות ונקראין כך לפי שהן לעולם וכמו הבעלים הן לאריסות וחכירות של אלו שאין אחר מדחה אותן או בעלי אריסות וחכירות לא משמע אלא שהן לשעה ולא בחכירי בתי אבות מיירי במתני' והיינו דקאמר הוון בעיי מימר וכו' כלומר הבני ישיבה היו רוצין לפרש דבעלי ארוסות וחכירות דקאמר ר' יוסי בשם ר' יוחנן היינו באריס וחכור לשעה. וכצ''ל הא באריס לשעה וחכור לשעה הא באריס לעולם ובחכור לעולם מביא. כלומר דאם נפרש לדברי רבי יהודה דמתני' באריס לשעה ובחכור לשעה וקמ''ל דבהא פליגי רבנן ורבי יהודה דלרבי יהודה אפילו אלו מביאין ולרבנן הואיל ואינן אלא לשעה אינו מביא ומשמע הא באריס לעולם ובחכור לעולם מביא אפי' לרבנן כך היו סוברים לפרש לדברי ר' יוחנן:
אתא ר' בא וכו'. ופירש דבהדיא קאמר ר' יוחנן דאפי' באריס לעולם ובחכור לעולם אינו מביא לרבנן דקי''ל כותייהו וכדמסיק למה כן משום דכך הוא מה שאמר בבעלי אריסות וחכירות היא מתניתא שהן הבעלים של אריסות וחכירות בשדה זו שהן אריסי וחכירי בתי אבות וא''כ לר' יהודה דמתני' מביאין וקורין אבל לרבנן אפי' אלו שהן לעולם אינן מביאין:
הדרן עלך יש מביאין
תַּנֵּי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִי. לּא שֶׁנָּטַלְתִּי לִי מֵעַצְמִי. מַה בֵּינֵיהוֹן. אָמַר רִבִּי אָבִין חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֵּינֵיהוֹן. מָאן דְּאָמַר אֲשֶׁר נָתַתִּי לִי וְלֹא שֶׁנָּטַלְתִּי לִי מֵעַצְמִי חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה לא נָֽטְלוּ מֵעַצְמָן. מָאן דְּאָמַר אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֲפִילוּ כֵן אֵינָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
Traduction
On a enseigné: de ce qu’il est écrit (dans la lecture officielle) ''que tu m’as donné'', on déduit qu’il faut la condition de ne pas avoir pris le sol. Quelle différence y a-t-il entre ces 2 explications? —Il y en a une, répondit R. Abin, pour la demi-tribu de Manassé: d’après le second interlocuteur qui insiste sur la question du sol donné, Manassé n’ayant rien pris de lui-même, mais ce que Moïse lui assigna en deçà du Jourdain, devra offrir les prémice; d’après l’autre avis qui insiste sur la bonté du sol, son territoire ne se trouvant pas dans ces conditions, les prémices ne sont pas dues.
Pnei Moshe non traduit
תני. בברייתא טעמא אחרינא להא דקאמר ר' יוסי הגלילי אין מביאין ביכורים מעבר הירדן לפי שנאמר בפרשה אשר נתת לי ה' ולא שנטלתי לי מעצמי והיא עבר הירדן שנטלו להם בני ראובן ובני גד מעצמן:
מה ביניהון. בין טעמא דבמתני' ובין טעמא דברייתא:
חצי שבט מנשה. שהיה להם ג''כ חלק בעבר הירדן איכא בינייהו דלמ''ד אשר נתת לי וכו' הרי חצי שבט מנשה לא נטלו מעצמן דויתן להם משה וגו' כתיב והן לא בחרו מעצמן בתחילה כמו בני ראובן ובני גד ולדידיה אף לר' יוסי הגלילי מביאין מאותה ארץ ולמ''ד טעמא דאינה ארץ זבת חלב ודבש אפילו חלק חצי שבט מנשה כן שאינה ארץ זבת חלב ודבש:
Bikourim
Daf 6b
משנה: הַתְּרוּמָה וְהַבִּיכּוּרִים חַייָבִין עֲלֵיהֶן מִיתָה וְחוֹמֶשׁ וַאֲסוּרִין לַזָּרִים וְהֵן נִיכְסֵי 6b כֹהֵן וְעוֹלִין בְּאֶחָד וּמֵאָה וּטְעוּנִין רְחִיצַת יָדַיִים וְהֶעֱרֶב שֶׁמֶשׁ. הֲרֵי אֵילּוּ בַתְּרוּמָה וּבַבִּיכּוּרים מַה שֶׁאֵין כֵן בְּמַעֲשֵׂר.
Traduction
Lorsqu’un étranger mange de l’oblation ou des prémices (40)''Cf. Halla 1, 9; Hagiga 2, 5 ( 18b); Babli, Yebamot 73a; Baba Metsia 52b.'', il est passible de la peine capitale, et il doit un supplément du 5e en restituant le montant, parce que ce bien interdit aux étrangers appartient aux cohanim. Elles s’annulent dans une proportion de 101; il faut avant d’en manger se laver les mains (bien que ce soient des fruits), et il faut que le soleil soit couché avant que le cohen purifié le même jour puisse les consommer. Toutes ces règles sont applicables à l’oblation et aux prémices, non à la 2e dîme.
Pnei Moshe non traduit
מתני' התרומה והביכורים חייבין עליהן מיתה וחומש. מיתה לזר האוכלן במזיד וחומש לאוכלן בשוגג דבכורים אקרו ג''כ תרומה דתרומת ידך כתיב ואלו הן הבכורים שמביאן בידו:
ואסורין לזרים. כחצי שיעור שאין בו אלא איסור:
והן נכסי כהן. שיכול לעשות כהן מה שירצה וליקח בהן הכל:
מה שאין כן במעשר שני. דמותר הוא לזרים ואסור ליקח בדמיו עבדים וקרקעות ובהמה טמאה וכה''ג שאינן לאכילה ולשתיה ואם נתערב בחולין חוץ לירושלים בטל ברוב הוא ואין טעון רחיצת ידים ולא הערב שמש דטבל ועלה אוכל במעשר:
הלכה: הַתְּרוּמָה וְהַבִּיכּוּרִין כול'. כְּתִיב וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמוֹתָיי. שְׁתֵי תְרוּמוֹת הַתְּרוּמָה וְהַבִּכּוּרִין. תְּרוּמָה דִכְתִיב וְלֹא יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא וּמֵתוּ כוֹ כִּי יְחַלְלוּהוּ. הַבִּיכּוּרִים דִּכְתִיב וַהֲבֵתֶם שָׁמָּה עוֹלוֹתֵיכֶם אֵילּוּ הַבִּיכּוּרִים דִּכְתִיב וְלָקַח הַכֹּהֶן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ. אוֹ נֹאמַר בַּקֳּדָשִׁים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. כְּבָר כְּתִיב כָּרֵת בַּקֳּדָשִׁים. וִיהֵא מִיתָה וְכָרֵת בַּקֳּדָשִׁים. וְכִי יֵשׁ מֵת וְחוֹזֵר וּמֵת.
Traduction
Il est écrit (Nb 18, 8): Moi-même aussi (de mon côté) je te confie le soin de mes offrandes; cette dernière expression s’applique à 2 oblations, savoir l’oblation sacerdotale et les prémices; et, pour la première il est dit d’autre part (Lv 22, 9): Qu’ils respectent mon observance et ne s’exposent pas pour elle, à un péché, car ils mourraient pour l’avoir violée. Les prémices comportent la même gravité de peine capitale que l’oblation, en vertu de ce verset (Dt 12, 6): Vous y offrirez vos holocauste, etc., gravité applicable aux prémices, dont il est dit (Dt 26, 2): Le cohen prendra le panier de ta main, car le verset (du Lévitique ) ne s’appliquera pas seulement aux sacrifices offerts, mais à l’oblation, puisqu’il est dit déjà des sacrifices qu’au cas où l’on s’en approche à l’état impur, il y a la peine du retranchement (Karet). —Est-ce à dire que l’on applique aux saintetés les 2 genres de peine capitale (mort simple et Karet)? —Non, car on ne peut pas mourir 2 fois.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כתיב ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי בלשון רבים ודרשו דבשתי תרומות הכתוב מדבר התרומה והבכורים והזהיר הכתוב שישמרו מלאכלן בטומאת הגוף דבתרומה כתיב בפ' אמור גבי אזהרה ועונש בטומאת הגוף ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללוהו והבכורים למדנו דקראן הכתוב תרומה כדכתיב והבאתם שמה וגו' ותרומת ידך ואלו הבכורים כדכתיב ולקח הכהן הטנא מידך:
או נאמר. דהאי קרא ושמרו את משמרתי וגו' בקדשים הכתוב מדבר ומנלן דתרומה במיתה בטומאת הגוף ומשני דכבר כתיב כרת בקדשים בריש הפרשה כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים וגו' וטומאתו עליו ונכרתה הנפש ההיא וגו':
ויהא מיתה וכרת בקדשים. ואכתי מיתה בתרומה מנלן:
וכי יש מת וחוזר ומת. בתמיה כהדא דתני וכו' דמיתה בידי שמים לששים היא וכרת בחמשים כדדריש לקמן מקראי ואם נתחייב כרת בחמשים היאך משכחת לה שיתחייב עוד מיתה לששים:
כָּדָא דְתַנֵּי הַמֵּת לַחֲמְשִּׁים שָׁנָה מֵת בְּהִיכָּרֵת. לַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם מִיתַת שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא. לְשִׁשִׁים מִיתָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה. לְשִׁבְעִים מִיתָה שֶׁלְחִיבָּה. לִשְׁמוֹנִים מִיתָה שֶׁלְזִקְנָה. מִיכָּן וָהֵילָךְ חַיֵּי צַעַר.
Traduction
Ainsi, il a été enseigné (41)''Babli, Moed Qatan 28a; Taanit 5b.'': la mort à l’âge de 50 ans est celle du retranchement (inopinée); à 52 ans, c’est celle du prophète Samuel; à 60 ans, c’est celle dont la Tora parle d’ordinaire; à 70 ans, elle est affectueuse; à 80 ans c’est celle de la vieillesse; au-delà, la vie n’est plus tourment.
מַה חֲמִית מֵימַר מֵת לַחֲמִשִּׁים מֵת בְּהִיכָּרֵת. כְּתִיב אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבְט מִשְׁפְּחוֹת הַלֵּוִי וגו' וְז̈את עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמוּתוּ. עֲשׂוּ לָהֶם דָּבָר שֶׁלְתַּקָּנָה שֶׁלֹּא יְזוּנוּ עֵינֵיהֶן מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳדָשִׁים. וּכְתִיב וְלֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקּוֹדֶשׁ וָמֵתוּ. וּכְתִיב וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבוֹדָה. רִבִּי אָבִין בְּרֵיהּ דְּרִבִּי תַּנְחוּם בַּר טְרֻיפוֹן שָׁמַע לָהּ מִן הָכָא. יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה. צֵא מֵהֶן עֵשְׂרִים שָׁנָה שֶׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁלְמַעֲלָן עוֹנְשִׁין וְכוֹרְתִין. נִמְצֵאת אוֹמֵר הַמֵּת לַחֲמִשִּׁים שָׁנָה מֵת בְּהִיכָּרֵת.
Traduction
Or, qu’est-ce qui indique que la mort à 50 ans est celle du Karet? C’est qu’il est dit (Nb 4, 18): N’exposez point la branche des familles issues de Qehath à disparaître du milieu des lévites, mais agissez ainsi à leur égard, afin qu’ils vivent au lieu de mourir, etc.; c.-à-d. prenez une mesure pour qu’ils ne quittent pas le sanctuaire. Or, après qu’il est écrit (ib. 20): De peur qu’ils n‘entrent pour regarder, fut-ce un instant, les choses saintes et qu’ils ne meurent, il se trouve un autre verset (Nb 8, 25), disant: Passé l’âge de 50 ans, il se retirera du service actif (donc, jusqu’à cet âge, la peine du retranchement est à craindre). R. Abin, fils de R. Tanhoum, le déduit de ce qu’il est dit (Ps 90, 9): le nombre de nos années s’élève à 70 ans. Si l’on en retranche 20, pendant lesquelles le tribunal céleste n’exerce pas son action (42)Sanhedrin 30b., il se trouve que la mort de 50 ans est celle du retranchement.
Pnei Moshe non traduit
מה חמית מימר וכו'. מהיכן אתה רואה לומר זה מן הכתוב וקאמר משום דכתיב אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים וכו' וכתיב ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה ולמדנו שבחמשים הוא בכרת ולפיכך הזהיר שיעשו להם תקנה שלא ימותו מיתת כרת כל ימי עבודתם שהוא עד בן חמשים:
צא מהן עשרים שנה וכו' נמצאת אומר וכו'. ואע''ג דבמת בחמשים משעה שנולד הוא מ''מ מצינו רמז מהמקרא הזה לפי ששנותיו של אדם שבעים שנה וצא מהן ך' שנה שאין ב''ד שלמעלה עונשין בכרת שנשתיירו חמשים שעונשין בהן וא''א לומר שאחר אלו החמשים הוא בכרת שהרי אלו שנותיו של אדם אלא לומר לך שהמת בחמשים משעה שנולד ה''ז כרת מפני שלא חיה אלא כפי השנים שעונשין בהם:
לַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם מִיתַת שָׁאוּל הַנָּבִיא. רִבִּי אַבָּא בְּרִיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְשֵׁם רִבִּי לֵוִי. בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר. חַנָּה עַל יְדֵי שֶׁרִיבְתָה בִתְפִילָּתָהּ קִיצְרָה בְיָמָיו שֶׁלְשְׁמוּאֵל. שֶׁאָֽמְרָה וְיָשַׁב שָׁם עַד עוֹלָם. וַהֲלֹא אֵין עוֹלָמוֹ שֶׁלְלֵוִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים שָׁנָה. דִּכְתִיב וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבוֹדָה. וְחַיֵי דְלוֹן חַמְשִׁין וְתַרְתֵּיי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן וּשְׁתַּיִם שֶׁגְּמָלַתּוּ.
Traduction
A 52 ans, c’est celle de Samuel. R. Aba fils de R. Papa et R. Josué de Sikhnin au nom de R. Levi (43)''Même série, (Berakhot 4, 1); (Taanit 4, 1) ( 67e).'' interprètent ce verset (Pr 14, 23): Tout effort procure un avantage, mais le bavardage des lèvres ne donne que la misère; ils l’appliquent à Hanna qui, pour avoir trop prié, abrégea les jours de Samuel son fils, car elle dit (1S 1, 22): Il restera là à tout jamais (ôlam). Mais, fut-il objecta, le mot ôlam appliqué aux lévites veut dire jusqu’à 50 ans, selon le verset précité: ''Passé l’âge de 50 ans, il se retirera du service''? Comment donc arriver au chiffre de 52? R. Yossé b. R. Aboun dit: il faut déduire les 2 ans pendant lesquels sa mère l’a nourri.
Pnei Moshe non traduit
בכל עצב וכו'. גרסינן להא לעיל בפ' תפילת השחר ובפ''ד דתענית:
והיי דלהון חמשין ותרתי. והיכן עוד שתים שיהיו שנותיו נ''ב וקאמר ר' יוסי בר בון וחשיב עוד שתים משנולד עד שגמלתו שאז הביאה אותו כדכתיב עד יגמל הנער והבאתיו וגו' וישב שם עד עולם:
לְשִׁשִׁים מִיתָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. כְּתִיב אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה וגו'. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁיָּצָא מִמִּצְרַיִם בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעוֹד עָשָׂה בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וָמֵת. נִמְצֵאת אוֹמֵר הַמֵּת לְשִׁשִּׁים שָׁנָה מִיתָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה. וּכְתִיב תָּבוֹא בְכֶלַח עֲלֵי קָבֶר.
Traduction
La mort à 60 ans est celle dont parle la tora; car, dit R. Hiskia au nom de R. Jacob Aha, le verset (Dt 1, 35) personne parmi ces hommes là, cette méchante race, ne verra, etc. indique que cette génération, sortie d’Egypte à 20 ans et ayant passé au désert, où elle est morte, a atteint en total 60 ans, limite qui semble être indiquée par la Tora; et il est écrit aussi (Jb 5, 26): tu arriveras à la tombe en maturité jlkb (44)Mot qui est supputer ainsi: 2,20,30,8 = 60..
Pnei Moshe non traduit
לששים וכו'. כדילפינן ממתי מדבר ולא נגזרה גזירה זו על פחות מבן עשרים:
וכתיב עוד תבוא בכלח. בגימטריא ששים:
לְשִׁבְעִים מִיתָה שֶׁלְחִיבָּה. יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה. לִשְׁמוֹנִים מִיתָה שֶׁלְזִקְנָה. שֶׁנֶּאֱמַר וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה. וְכֵן בַּרְזִילַיי אוֹמֵר לְדָוִד בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם הֲאֵדַע בֵּין טוֹב לְרָע.
Traduction
A 70 ans, c’est une mort d’amour, selon le Psalmiste (ib.): Le nombre de nos ans s’élève à 70 ans. A 80 ans, c’est la mort de vieillesse, comme il est dit (ibid.): les plus forts vont jusqu’à 80 ans. Ainsi, Barzilaï dit à David: J’ai atteint aujourd’hui 80 ans et ne puis plus discerner le bien du mal (2S 19, 36).
Pnei Moshe non traduit
וכן ברזלי אומר לדוד וכו'. והא דלא יליף מרישיה דכתיב שם וברזלי זקן מאוד בן שמנים שנה משום דכתיב מאוד ויש לומר דמקודם ג''כ ימי זקנה להכי יליף מדקאמר בן שמנים שנה אנכי היום האדע וגו' משמע דשמנים הן שגברו עליו הזקנה:
אָפַר חֲמִשִּׁים שָׁנָה וְעָשָׂה דָבָר שֶׁהוּא בְהִיכָּרֵת אֲבָל רַב חָדֵי. אָפַר שִׁיתִּין וְעָשָׂה דָבָר שֶׁהוּא בָעֲוֹן מִיתָה אֲבָל חָדֵי. תַּנֵּי רִבִּי חֲנִינָה בֶן אַנְטִיגֳנָס אוֹמֵר זָקֵן שֶׁאָכַל אֶת הַחֵלֶב. וְכִי מִי מוֹדִיעֵניוּ שֶׁהוּא בְהִיכָּרֵת. כְּהָדָא דְתַנֵּי אוֹ שֶׁחִילֵּל אֶת הַשַּׁבָּת מֵת בְּהִיכָּרֵת. אֶלָּא כֵינִי. הַמֵּת לְיוֹם אֶחָד מִיתָה שֶׁל זַעַם. לִשְׁנַיִם מִיתָה שֶׁלְבֶּהָלָה. לִשְׁלֹשָׁה מֵת בַּמַּגֵּפָה. תַּנֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל. מֵת בְּאֶחָד בִּשְׁנַיִם בִּשְׁלֹשָׁה בְּהִיכָּרֵת. לְאַרְבָּעָה לַחֲמִשָּׁה מִיתָה הֲדוּפָה. לְשִׁשָּׁה מִיתַת דֶּרֶךְ אֶרֶץ. לְשִׁבְעָה מִיתָה שֶׁלְחִיבָּה. מִיכָּן וָאֵילַךְ מֵת בִּיִיסוּרִין.
Traduction
Si quelqu’un a dépassé la 50aine et qu’il a commis un délit punissable du retranchement, devra-t-il manger et se réjouir de ce que la limite d’âge pour cette peine capitale est passée? Ou s’il a passé la 60aine et qu’il ait commis un crime entraînant la peine de mort, devra-t-il aussi manger et se réjouir, comme ayant évité la peine par son âge? De même, R. Hanina b. Antigonos a dit que, pour un vieillard ayant commis le délit d’avoir mangé de la graisse interdite, rien ne nous ferait savoir sa condamnation à la peine du retranchement, comme lorsqu’il est dit que le profanateur du Shabat sera condamné à cette même peine? Voici donc en quoi l’application de cette peine est manifeste pour le vieillard: s’il meurt après un jour de maladie, c’est la mort de la colère divine; après 2 jours de maladie, c’est une mort inopinée; au bout de 3 jours, c’est la peste. R. Halafta b. Shaoul dit: la mort, après 1, 2 ou 3 jours de maladie, est celle du retranchement; après 4 ou 5 jours, elle est subite; après 6, elle est ordinaire; au bout de 7 jours, c’est une mort d’amour. Enfin, une plus longue maladie constate l’application des souffrances.
Pnei Moshe non traduit
אפר. כמו עבר ויש לפותרו מלשון אפרתא דמשמהיג אפרתא דזל שפט שהוא מקום שמביאין שם למכור ולקנות וכלומר שאם כבר הביא חמשים ועשה דבר שהוא בכרת א''כ יאכל הרבה ויהי' שמח וכן אם הביא כבר ששים ועושה דבר שהוא בעון מיתה יאכל וישמח וכן תני ר' חנינא להא על האי קושיא וזקן שאכל את החלב וכי מי מודיענו וכו' וכן בהדא דתני שאם חלל את השבת במזיד בלא התראה הוא בכרת ואם זקן חילל את השבת מי מודיענו שהוא בכרת אלא כיני על כרחך דכן הוא דלענין כרת דיומי איתמר וכהאי דתני המת ליום אחד וכו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source