משנה: רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נָנָס אוֹמֵר מְעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִין חוּץ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֵין מְעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִין אֶלָּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שָׁלֹשׁ מִדּוֹת בַּבִּיכּוּרִים. הַבִּיכּוּרִים וְתוֹסֶפֶת הַבִּיכּוּרִים וְעִיטּוּר בִּיכּוּרִים. תּוֹסֶפֶת הַבִּיכּוּרִים מִין בְּמִינוֹ וְעִיטּוּר בִּיכּוּרִים מִין בְּשֶׁאִינוֹ מִינוֹ. תּוֹסֶפֶת הַבִּיכּוּרִים נֶאֱכֶלֶת בְּטַהֲרָה וּפְטוּרָה מִן הַדְּמַאי וְעִיטּוּר הַבִּיכּוּרִים חַייָב בַּדְמַאי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אימתי אמרו תוספת הבכורים כבכורים. ואף לענין שפטורה מדמאי דוקא בזמן שהיא באה מן הארץ אבל אם אינה באה מן הארץ אלא מעבר הירדן או מסוריא וכיוצא בה שהבכורים מהן מדבריהם אינה כבכורים לכל מילי ומ''מ נאכלת בטהרה היא:
ועיטור בכורים חייב בדמאי. מפני שאינו כבכורים ממש ומ''מ נאכלת בטהרה כדין תוספת בכורים שאינה מן הארץ דג''כ אינה בכורים ואעפ''כ נאכלת בטהרה:
תוספת הבכורים נאכלת בטהרה ופטורה מן הדמאי. מפני שהיא כבכורים וע''ה המביא בכורים לא היה הכהן צריך להפריש עליהן דמאי:
שלש מידות וכו' ועיטור בכורים. אף במין בשאינו מינו ובלבד שיהא העיטור משבעת המינין וכר''ע כגון שמעטר תאנים לבכורי ענבים או איפכא וכיוצא בהן:
ר''ע אומר וכו'. דאף העיטור צריך שיהיה משבעת המינין ושהבכורים נוהגין בהן והלכה כרבי עקיבא:
מתני' מעטרין את הבכורים. מה שמניחין למעלה על הסל כדי ליפותן בפירות נאים ומשובחי' נקרא עיטור בכורים ומה שמוסיפין על המין לאחר שהופרש ממנו לבכורים נקרא תוספת בכורים וקסבר ר''ש בן ננס דעיטור בכורים אף באותן פירות שאינן ממין שבעה שהן הן שחייבין בבכורים אבל אעיטור לא קפדינן:
רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יִרְמְיָה. חַד אָמַר מְחַזֵּר 12b מָנָא. וֶחָרָנָא אָמַר מְחַזֵּר פַּטִּירִין עִם יַרְקוֹנִין. דְּאַתְּ אָמַר פַּטִּירִין עִם מְרוֹרִין. וְלָא יָֽדְעִינָן מָאן אָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. מִן מַה דְּאָמַר רִבִּי יוֹנָה מַהוּ לַהֲבִיאָן בְּתַמְחוּיִין שֶׁלְכֶּסֶף. הֲוֵי הוּא דְּאָמַר דִּמְחַזֵּר מָנָא. דִּי אָמַר סַלָּה. (דִּ)רִבִּי פִינְחָס אָמַר. מְחַזֵּר פַּטִּימִין בְּנֵי תוֹרִין. דִּי אָמַר תּוֹרִין וּבְנֵי תוֹרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' פנחס מחזר פטימין בני תורין. דיאמר תורין ובני תורין להמתרגם תורין ובני יונה פטימין ובני תורין היה מחזירו עד שיאמר תורין ובני תורין. והתרגום שלנו שפנינין ובני יונה ותרגום אחר היה להן בזה:
הוי דהוא מחזר מנא ויאמר סלא. א''כ ש''מ דר' יונה היה מחזירו להמתרגם מנא לטנא דאפשר דהקפידה התורה שלא יביא בכלי אחר אלא דיאמר סלא לתרגום של טנא:
מן מה דאמר ר' יונה. הכא דנסתפק לו אם יש להביאן בתמחוין של כסף דילמא דוקא בטנא קפיד קרא ולא בכלי אחר:
ר' יונה ור' ירמיה וכו'. עיקרא דהאי מילתא לקמן במגילה פ''ד בהלכה א' היא שנויה והתם היא שייכה והכא אגב דהאי בעיא דר' יונה מייתי לה דאמר התם לעיל על שהיו נוהגין לתרגם בתורה שאין התרגום מעכב אמר ר' יונה אע''ג דאת אמר אין התרגום מעכב טעה מחזירין אותו ר' יונה ור' ירמיה חד מחזר מנא וחרנא מחזר פטירין עם ירקונין דתימר עם מרורין כלומר אחד היה מחזיר להמתרגם שטעה ותרגם מנא על טנא ואידך היה מחזירו להמתרגם למצות ומרורים פטירין עם ירקונין אלא שצריך לתרגם פטירין עם מרורין ולא ידענו מי מהן היה מדקדק לומר זה ומי מהן לומר לזה:
הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁמְּעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִין לָאָרֶץ. שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם טוֹעִין שֶׁמְּבִיאִין בִּיכּוּרִין לְחוּץ. לְאֵלֶּא מַפְלִיגִין בְּעַמּוֹן וּמוֹאָב. מָאן דְּאָמַר מְעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִין חוּץ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים. מְעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִים מֵעַמּוֹן וּמוֹאָב. מָאן דְּאָמַר אֵין מְעַטְּרִין אֶלָּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִין. אֵין מְעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִין מֵעַמּוֹן וּמוֹאָב. אָמַר רִבִּי מָנָא כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁאֵין מְעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִין מֵעַמּוֹן וּמוֹאָב. שֶׁבְּנֵי אָדָם טוֹעִין לוֹמַר שֶׁמְּבִיאִין בִּיכּוּרִין מֵעַמּוֹן וּמוֹאָב. מַה פְלִיגִין. בְּחוּצָה לָאָרֶץ. מָאן דְּאָמַר מְעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִין חוּץ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים. מְעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִים מֵחוּץ לָאָרֶץ. מָאן דְּאָמַר אֵין מְעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִים אֶלָּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִין. אֵין מְעַטְּרִין אֶת הַבִּיכּוּרִים חוּץ לָאָרֶץ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר רבי מנא. דלא היא אלא איפכא הוא דהכל מודים שאין מעטרין באלו שמעמון ומואב דילמא אתי למיטעי ולומר שאף מביאין בכורים מהן ובמה פליגין כלומר ובמה נוכל לומר דתלייא בפלוגתייהו דבמתניתין באותן שהן מח''ל אם מעטרין בהן או לא דלמ''ד מעטרין את הבכורים חוץ משבעת המינין מעטרין את הבכורים מח''ל כצ''ל דכמו דמעטרין אף במין שאין מביאין מהן ה''נ מעטרין אף באותן שהן ממקום שאין מביאין מהם ולמ''ד אין מעטרין אלא ממין שמביאין מהן והן ז' המינין א''כ אף אין מעטרין באותן שהן מח''ל שהרי אין מביאין בכורים מהן:
לא מפליגין בעמון ומואב. כלו' כי פליגי באותן שהן מעמון ומואב הוא דמצינן למימר ליה דאיכא בינייהו מהאי פלוגתא דתנאי דפליגי במתני' לענין אם מעטרין חוץ משבעת המינין דלמ''ד דמעטרין אף בחוץ מז' המינין א''כ אין חוששין ג''כ לעטר באלו שמעמון ומואב אבל למ''ד אין מעטרין אלא מז' המינין וטעמא שלא יאמרו אם מעטרין בהן א''כ מביאין ג''כ מהן וה''ה נמי דמעמון ומואב אין מעטרין דילמא אתי למיטעי ולומר הואיל וסמוכין הן לא''י מביאין בכורים מהן:
גמ' כל עמא מודו שמעטרין את הבכורים מחוצה לארץ. כצ''ל כדמסיק הטעם לפי שאין בני אדם טועין שמביאין בכורים מחוצה לארץ ולא חיישינן שמא יאמרו שמכיון שמעטרין בהן מביאין ג''כ מהן דהכל יודעין שאין מביאין בכורים מח''ל:
תַּנֵּי. הַמּוֹכֵר סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁלְאָבְיו אֵינוֹ רוֹאֶה סֵימַן בְּרָכָה לְעוֹלָם. וְכָל הַמְּקַייֵם סֵפֶר תּוֹרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר הוֹן וְעוֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך כיצד מפרישין וסליקא לה מסכת דבכורים וכולא סדרא דזרעים ברחמיו מרובא וסייעתא דשמיא טובא
תני המוכר ס''ת של אביו. אפי' של אביו ומפני ששנינו שאע''פ שהניח אביו ס''ת מצוה על האדם שיכתוב לו ס''ת משלו וזה שכתב לו ס''ת לעצמו ורוצה למכור את של אביו מ''מ אינו רואה סימן ברכה לעולם וכל המקיים ספר תורה בתוך ביתו גם לזה שהניח אביו עליו הכתוב אומר הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד:
תַּנֵּי. הַמַּדִּיר אֶת בְּנוֹ לְתַלְמוּד תּוֹרָה מוּתָּר לְמַלּוֹת לוֹ חָבִית שֶׁלְמַיִם וּלְהַדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַף לוֹקֵחַ לוֹ חֲפָצָיו מִן הַשּׁוּק. וּפְלִיגִין. כָּאן בְּאִישׁ כָּאן בְּאִשָּׁה. אִם הָיָה אָדָם מְסוּייָם עָשׂוּ אוֹתוֹ כְאִשָּׁה. מַעֲשֶׂה בְאָדָם אֶחָד שֶׁהִדִּיר אֶת בְּנוֹ לְתַלְמוּד תּוֹרָה. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלוֹפְתָּא וְהִתִּיר לוֹ לְמַלְאוֹת חָבִית שֶׁלְמַיִם וּלְהַדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אם היה אדם מסוים. וחשוב עשאו אותו כאשה לחפצים הצריכין לו:
ופליגין. ושואל הש''ס אם פליגי וקאמר דלא פליגי אלא כאן באיש כאן באשה שהאשה היא צריכה אף לחפצים להתקשט בהן כדי שיקפצו עליה לישא אותה:
לתלמוד תורה. שאם לא ילמוד יהא מודר הנאה ממנו אפילו כן מותר למלאות לו וכו' מפני חייו:
תני. בתוספתא דנדרים:
הלכה: רִבִּי יַנַּאי בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר וָוא. שָׁאֲלוּ אֶת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מָהוּ שֶׁיִּמְכּוֹר אָדָם סֵפֶר תּוֹרָה לִישָּׂא אִשָּׁה. אָמַר לוֹן אִין. לִלְמוֹד תּוֹרָה. אָמַר לוֹן אִין. מִפְּנֵי חַייָו. וְלֹא אֲגִיבוֹן. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר וָוא. שָׁאֲלוּ אֶת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מָהוּ שֶׁיִּמְכּוֹר אָדָם סֵפֶר תּוֹרָה לִישָּׂא אִשָּׁה. אָמַר לוֹן אִין. לִלְמוֹד תּוֹרָה. אָמַר לוֹן אִין. מִפְּנֵי חַייָו לֹא שֲׁאָלוּן וְלֹא אֲגִיבוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה נִיחָא. לֹא שֲׁאָלוּן וְלֹא אֲגִיבוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. אִן שֲׁאָלוּן לֵיהּ לָמָּה לֹא אֲגִיבוֹן. כִּי אָתָא רִבִּי חֲנַנְיָה רִבִּי פִינְחָס רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מוֹכֵר הוּא אָדָם לִישָּׂא אִשָּׁה וְלִלְמוֹד תּוֹרָה וְכָל שֶּׁכֵּן מִפְּנֵי חַייָו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולא אגיבון. לא השיב להן כלום על זה ור' יונה קאמר דלא שאלון לזה מרשב''ג כלל והלכך קאמר הש''ס דלר' יונה ניחא דמפני שלא שאלו ממנו לזה לא השיבן אבל לדעת דר' יוסי אם שאלון ליה למה לא השיבן אלא דהעיקר כר' יונה וכן כי אתא ר' חנניה וכו' קאמר בהדיא דכ''ש מפני חייו:
מפני חייו. שיתפרנס מותר למכור:
גמ' ר' יוסי בשם ר' חייא בר ווא וכו'. גרסינן דהוא חבירו של ר' יונה ובר פלוגתיה ופליגי בהא דקאמר ר' חייא בר ווא דשאלו את רשב''ג וכו' וכדקאמר לקמן על דעתיה דר' יוסי וכו':
משנה: אֵימָתַי אָֽמְרוּ תּוֹסֶפֶת הַבִּיכּוּרִים כַּבִּיכּוּרִים. בִּזְמַן שֶׁהִיא בָאָה מִן הָאָרֶץ. וְאִם אֵינָהּ בָאָה מִן הָאָרֶץ אֵינָהּ כַּבִּיכּוּרִים. וּלְמָה אָֽמְרוּ הַבִּיכּוּרִים כְּנִכְסֵי כֹהֵן. שֶׁהוּא קוֹנֶה מֵהֶם עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת וּבְהֵמָה טְמֵיאָה וּבַעַל חוֹב נוֹטְלָן בְּחוֹבוֹ וְהָאִשָּׁה בִּכְתוּבָתָהּ כְּסֵפֶר תּוֹרָה. 13a וְרִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין נוֹתְנִין אוֹתָן אֶלָּא לֶחָבֵר בְּטוֹבָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים נוֹתְנִין אוֹתָם לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְהֵם מְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶן כְּקָדְשֵׁי חַמִּקְדָּשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יהודה אומר אין נותנין אותן אלא לחבר בטובה. דס''ל דבכורים כקדשי הגבול הן וחכמים אומרים דכשאר קדשי מקדש הן הואיל ונכנסין הן לבית ונותנין אותן לאנשי המשמר והן מחלקין ביניהן וכדפליגי ג''כ לעיל בפ''ד דחלה בהלכה ח' והלכה כחכמים:
וספר תורה. וכן קונה מהם ס''ת ואע''ג דאינו יכול למכרה שאין מוכרין ס''ת אלא לאלו דברים שנשנו בגמרא בהסוגיא:
שאדם קונה מהן עבדים וכו'. דאף במעשר שני אמרו דאלו אין ניקנין ממנו מבכורים שהן כנכסי כהן ניקנין:
מתני' ולמה אמרו. לענין מאי אמרו הבכורים כנכסי כהן כדתנן בריש פרק דלעיל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source