רַב יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקְאֵל אָמַר אַבָּא מְבָרֵךְ עַל יְרִידַת גְּשָׁמִים יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ וְיִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ עַל כָּל טִיפָּה וְטִיפָּה שֶׁאַתְּ מוֹרִיד לָנוּ שֶׁאַתְּ מַמְנִיעָן זוּ מִזּוּ. כִּי יְגָרַע נִטְפֵי מָיִם. כִּדְאַתְּ אֲמַר וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ. אָמַר רִבִּי יוּדָן וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא מוֹרִידָן בְּמִידָּה. שֶׁנֶּאֱמַר וּמַיִם תִּיכֵּן בְּמִידָּה. רִבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב סְלַק מְבַקְּרָא רִבִּי יוּדָן מִגְדָּלָיָא. עַד דַּהֲוָה תַּמָּן נָחַת מִיטְרָא וְשָׁמַע קָלֵיהּ אָמַר אֶלֶף אֲלָפִין וְרִיבֵּי רִיבְווָן חַייָבִין לְהוֹדוֹת לִשְׁמָךְ מַלְכֵּינוּ עַל כָּל טִיפָּה וְטִיפָּה שֶׁאַתְּ מוֹרִיד לָנוּ שֶׁאַתְּ גּוֹמֵל טוֹבָה לַחַייָבִים. אֲמַר לֵיהּ הֲדָא מְנָא לָךְ. אֲמַר לֵיהּ הָכִין הֲוָה רִבִּי סִימוֹן מְבָרֵךְ עַל יְרִידַת גְּשָׁמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
שאת ממניען זו מזו. כצ''ל וכך הוא בפ''ק דתענית. שאתה מונע טיפה א' מטיפה אחרת שלא יהא נוגעין זו בזו כדכתיב כי יגרע נטפי מים והוא לשון מניעה וגרעון כד''א ונגרע מערכך:
וְכַמָּה גְשָׁמִים יֵרְדוּ וִיהֵא אָדָם צָרִיךְ לְבָרֵךְ. רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בִּתְחִילָּה כְדֵי רְבִיעָה. וּבַסּוֹף כְּדֵי שֶּׁיּוּדְחוּ פָנֶיהָ. רִבִּי יַנַּאי בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בִּתְחִילָּה כְדֵי רְבִיעָה. וּבַסּוֹף כְּדֵי שֶּׁתִּשְׁרֶה הַמְּגוּפָה. וְיֵשׁ מְגּוּפָה נִשְׁרֵית. אֶלָּא רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שְׁרוּיָה. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רַב יְהוּדָה וְרִבִּי יוֹנָה וְרַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל בִּתְחִילָּה כְדֵי רְבִיעָה. וּבַסּוֹף אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי יוֹסָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא לְהַפְסִיק תַּעֲנִית נֶאֱמְרָה. רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי נָחוּם וְרַב אָדָא בַּר אֲבִימִי הֲווּן יָֽתְבִין. אָמַר רִבִּי נָחוּם לְרַב אָדָא 65b בַּר אֲבִימִי לֹא מִסְתַּבְּרָא לִבְרָכָה נֶאֱמְרָה. אָמַר לֵיהּ אִין. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה לְרַב אָדָא בַּר אֲבִימִי לֹא מִסְתַּבְּרָא לְהַפְסִיק תַּעֲנִית נֶאֱמְרָה. אָמַר לֵיהּ אִין. אָמַר לֵיהּ לָמָּה אָֽמַרְתָּ לֵיהּ הִין הָכִין. אָמַר לֵיהּ בְּשִׁיטַּת רִבִּי. אָמַר רִבִּי מָנָא לְרִבִּי חִזְקִיָּה מָנִי רַבֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא. אָמַר לֵיהּ וַאֲנָן אָֽמְרִינָן רִבִּי יוֹסָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא לְהַפְסִיק תַּעֲנִית נֶאֱמְרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ורב אדא בר אבימי צ''ל:
בתחלה כדי רביעה. כלומר בזמן הראשון של גשמים כמו ששנינו בפ''ק דתענית זמן רביעה ראשונה ורביעה שניה ובראשונה אם ירדו כדי לרבעות את הארץ מברכין ולקמן מפרש לה כמה הוא כדי רביעה:
ובסוף. ברביעה שניה כדי שיודחו פניה של הקרקע שהיא נמסית מן הגשמים וכמו שהודחו פניה הויא:
כדי שתשרה המגופה. של חבית וקס''ד שירדו כל כך כדי שתשרה המגופה של החבית במי גשמים והיינו דמתמה עלה ויש מגופה נשרית במי גשמים שיורדין על הארץ זה דבר שאי אפשר:
אלא רואין אותה כאלו היא שרויה. כלומר שיורדין כל כך עד שרואין את הארץ כאלו הוא שרויה שיכולין לעשות ממנה מגופת חבית מבלי תוספת מים אחרים:
ולבסוף אפילו כל שהוא. דקסבר הואיל וכבר ירדו קצת גשמים ברביעה ראשונה הלכך ברביעה שניה אפי' בכל שהו סגי:
להפסיק תענית נאמרה. כל אלו השיעורין לא נאמרו אלא לענין הפסק תענית שאם היו מתענין על הגשמים וירדו להם כל כך כדאמר בתחילה וכו' מפסיקין ולא מתענין:
לא מסתברא. אלא דלענין ברכה נאמרו אלו השיעורין והשיב הן ולר' חזקיה השיב דלענין הפסק תענית נאמרו וא''ל ר' חזקיה למה אמרת ליה לר' תנחום הין הכין דלענין ברכה נאמרו והשיב דבשיטת רבי שלי אמרתי כן לר' תנחום ועל זה שאל רבי מנא ומנו רביה וא''ל ר' זעירא הוא רבו וא''ל ר' מנא ואם כן הלא אנן אמרינן לעיל דר' יוסי בשם ר' זעירא קאמר להפסק תענית נאמרה ולא כרב אדא בר אבימי משמיה:
וְכַמָּה גְּשָׁמִים יֵרְדוּ וִיהֵא בָּהֶן כְּדֵי רְבִיעָה מְלֹא כֵלִי מַחֲזִיק שְׁלֹשָׁה טְפָחִים דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּתְּחִילָּה טֶפַח וּבַשְּׁנִיָּה שְׁנֵי טְפָחִים וּבַשְּׁלִישִׁית שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אֵין לְךָ טֶפַח יוֹרֵד מִלְּמַעֲלָה שֶׁאֵין הָאָרֶץ מַעֲלָה כְּנֶגְדּוֹ שְׁנֵי טְפָחִים מַאי טַעֲמָא תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִינּוֹרֶיךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
וכמה גשמים ירדו וכו'. תוספתא פ''ק דתענית:
מלא כלי. אם הם ממלאין הכלי המחזיק ג' טפחים:
בתחלה. ברביעה ראשונה:
וְאָמַר רִבִּי לֵוִי הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים זְכָרִים וְהַתַּחְתּוֹנִים נְקֵבוֹת. מַה טַעַם תִּפְתַּח אֶרֶץ. כִּנְקֵבָה הַזֹּאת שֶׁהִיא פוֹתַחַת לִפְנֵי הַזָּכָר. וְיִפְרוּ יֶשַׁע. זוּ פִּרְיָה וְרִבְיָה. וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד. זוּ יְרִידַת גְּשָׁמִים. כִּי אֲנִי י֨י בְּרָאתִיו. לְכַךְ בְּרָאתִיהָ לְתִיקוּנוֹ וּלְיִישּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם. רִבִּי אָחָא תַנִּי לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רְבִיעָה שֶׁהִיא רוֹבַעַת אֶת הָאָרֶץ.
רִבִּי חֲנִינָא בַּר יַקָּא בְּשֵׁם רַב יְהוּדָה שׁוֹרְשֵׁי חִיטָּה בּוֹקְעִין בָּאָרֶץ חֲמִשִּׁים אַמָּה. שׁוֹרְשֵׁי תְאֵינָה רַכִּים בּוֹקְעִין בַּצּוּר. תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אֵין הָאָרֶץ שׁוֹתָה אֶלָּא לְפִי חִיסּוּמָהּ. אִם כֵּן מַה יַעֲשֶׂה שׁוֹרְשֵׁי חָרוּב. מָה יַעֲשׂוּ שׁוֹרְשֵׁי שִׁקְמָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם תְּהוֹם עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אוֹתָם. וּמַה טַעַם אֲנִי י֨י נוֹצְרָהּ לִרְגָּעִים אַשְׁקֶנָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
שורשי תאנים רכים. הם מתחלחלין ובוקעין אפי' בקרקע קשה כצור:
אלא לפי חיסומה. היינו שפתה כלומר מלמעלה בלבד ולשון המשנה הוא פי''ו דכלים הסלין של עץ משיחסום ויקנב וכן הרבה במשנה והוא מענין לא תחסום שור:
א''כ מה יעשו שורשי חרוב ושקמה. שהן עמוקים הרבה בארץ ומהיכן הן שותין:
לרגעים אשקנה. לרגע שתצטרך ולכל מין ומין כפי מה שהוא:
אָמַר רִבִּי זְעִירָא תַּנִּי תַמָּן רָאָה זוֹל בָּא לָעוֹלָם וְשׂוֹבַע בָּא לָעוֹלָם נָהָר מַסְפִּיק לִמְדִינָה אוֹמֵר בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב.
Pnei Moshe (non traduit)
ראה זול בא לעולם וכו'. מפני שהן טובה לו ולכל העולם:
אָֽמְרוּ לוֹ מֵת אָבִיו. אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּייָן הָאֱמֶת. מֵת וְהוֹרִישׁוֹ אוֹמֵר בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב.
Pnei Moshe (non traduit)
מת והורישו. אומר ג''כ ברוך הטוב ומטיב אם יש עוד יורש שיורש עמו:
משנה: בָּנָה בַּיִת חָדָשׁ וְקָנָה כֵּלִים חֲדָשִׁים אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה מֵעֵין הַטּוֹבָה וְעַל הַטּוֹבָה מֵעֵין הָרָעָה. וְהַזּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר הֲרֵי זֶה תְפִילַּת שָׁוְא. כֵּיצַד הָֽיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת וְאָמַר יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר הֲרֵי זוֹ תְפִילַּת שָׁוְא. הָיָה בָּא בַדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר אָמַר יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְתוֹךְ בֵּיתִי הֲרֵי זוֹ תְפִילַּת שָׁוְא.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' בנה בית חדש וקנה כלים חדשים. בין יש לו כיוצא בהם בין אין לו כיוצא בהן מברך שהחיינו:
על הרעה מעין הטובה. שהוא עכשיו רעה אע''פ שיש בה מעין הטובה שתבא אח''כ מחמת רעה זו אפ''ה מברך דיין האמת כפי שהיא עכשיו כגון ששטף נהר תבואתו של שנה זו אע''פ שמחמת זה רוו המים פני האדמה ונעשית שדהו משובחת לשנים הבאות השתא מיהא רעה היא:
ועל הטובה מעין הרעה. כגון דאשכח מציאה אע''פ שיש בה מעין הרעה דאי שמע בה מלכא מלקי ליה ושקיל מיניה השתא מיהא טובה הוא ומברך הטוב ומטיב:
הצועק לשעבר. המתפלל על מה שכבר עבר ה''ז תפלת שוא דמאי דהוה הוה:
הלכה: בָּנָה בַּיִת חָדָשׁ וְקָנָה כֵּלִים חֲדָשִׁים כו'. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר בָּא לֹא סוֹף דָּבָר חֲדָשִׁים אֶלָּא אֲפִילוּ שְׁחָקִים כְּאִילּוּ הֵם חֲדָשִׁים לוֹ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא אָמַר קָנָה אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִייְמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. נִיתַּן לוֹ אוֹמֵר הָטּוֹב וְהַמֵּטִיב. רִבִּי בָּא אֲבוּהּ דְּרִיבִּי בָּא מַארִי בְשֵׁם רִבִּי אָחָא קָנָה אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. נִיתַּן לוֹ אוֹמֵר הָטּוֹב וְהַמֵּטִיב. לָבַשׁ בְּגָדִים אוֹמֵר בָּרוּךְ מַלְבִּישׁ עֲרוּמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' לא סוף דבר. לאו דוקא חדשים ממש אלא אפי' הן שחקים כאלו הם חדשים לו מברך עליהם:
קנה. כלים אומר שהחיינו ואם ניתן לו במתנה דהויא טובת המקבל וטובת הנותן דיש לו הנאה במה שנותן לזה אומר הטוב והמטיב:
מִצְוֹת אֵימָתַי מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר עוֹבֵר לַעֲשִׂייָתָן. רַב הוּנָא אָמַר בִּשְׁעַת עֲשִׂייָתָן. אַתְיָא דְּרַב הוּנָא כְשְׁמוּאֵל דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בוּן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל כָּל הַמִּצְוֹת טְעוּנוֹת בְּרָכָה בִשְׁעַת עֲשִׂייָתָן חוּץ מִתְּקִיעָה וּטְבִילָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים קִידּוּשִׁין בִּבְעִילָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה אִית לָךְ חוֹרָיי תְּפִילִין שֶׁל יַד עַד שֶׁלּא יַחְלוֹץ. וְשֶׁל רֹאשׁ עַד שֶׁלֹּא יִיבָהּ. לֹא יִיבָהּ מִן דִּייְבָה הוּא יִיבָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
לא ייבה מן דייבה הא ייבה. כלומר ואם לא יברך על של ראש עד שלא יביא עליו א''כ אחר שייבה עליו הא כבר הביא עליו ומשכחת לה לפעמים דאינו מברך עליה כלל שהרי על של יד הא אמרינן דיכול לברך עליהן כל זמן שהיא עליו עד שלא יחלוץ דנקרא שעת עשייה ובשלמא אי אמרינן דעל של ראש מברך קודם לעשייה א''כ לעולם מצינו שתי ברכות דאם כבר בירך להניח על של יד מברך עוד על של ראש על מצות ואם עדיין לא בירך על של יד הרי יש לו לברך כל זמן שלא יחלוץ וברכת של ראש ודאי אינה פוטרת לשל יד דהא כבר נתחייב בברכת של יד מקודם ועוד דברכת של ראש היא על גמר המצוה ולפיכך אומר על מצות וברכת של יד היא להניח וא''כ עדיין לא בירך על מצותה ופשיטא שצריך לברך על של יד כל זמן שלא יחלוץ ויש כאן שתי ברכות אבל אם אמרינן דגם על של ראש אינו מברך קודם עשייה כ''א אחר שהניח והדקן על ראשו מעתה תו לא משכחת לה שתי ברכות כ''א בחד צד והיינו אם כבר בירך על של יד דאז ודאי מברך גם על של ראש אבל אם עדיין לא בירך על של יד והמתין עד שהניח ולשמואל יש לו לעשות כן לכתחילה דשעת עשי' בעינן א''כ שוב אינו מברך על של ראש אלא בברכה אחת סגי דהא ברכת להניח שייך על שתיהן ופוטרת ג''כ לשל ראש ומכיון דבעינן שתי ברכות על כרחך דמברך על של ראש קודם עשייה ושפיר משכחת לה שתי ברכות לעולם וכדאמרן:
ושל ראש. אלא בתפלה של ראש הוא דאמינא דאין לברך עליה אלא עד שלא ייבה כלומר עד שלא יביא עליו ויהדקן בראשו וטעמא דכיון דלכתחילה צריך לברך עוד ברכה אחרת על של ראש מצות תפילין ואפי' אם כבר בירך על של יד להניח והשתא על כרחך דמברך על של ראש קודם שמניח או שמהדקן על ראשו דאלת''ה א''כ לפעמים משכחת לה דאינו מקיים לברכה זו על של ראש כדמסיק ואזיל:
תפילין של יד עד שלא יחלוץ. כלומר ודאי דתפילין של יד הרי היא ככל המצות לשמואל דמברך עליה כל שעת עשייתה עד שלא יחלוץ:
אית לך חוריי. יש לך עוד אחרת שיוצאת מן הכלל דקאמר שמואל בשעת עשייתן וברכת מצוה זו א''א לברך עליה אלא קודם עשייתה וזו היא תפילין של ראש כדלקמן:
וי''א קידושין בבעילה. אם מקדש האשה בביאה אין לו לברך כ''א אח''כ דקודם לכן לא דשמא לא תתרצה לו ובשעת בעילה אי אפשר לברך:
רב הונא אמר בשעת עשייתן. דשמא לא יזדמן לו לעשותה. חוץ מתקיעה. דאינו מברך אלא אחר התקיעה דבשעת התקיעה א''א לו לברך וכן טבילה וקודם לכן לא דאכתי גברא לא חזי לברך:
הַמָּל צָרִיךְ לוֹמַר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִידְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִיוָּנוּ עַל הַמִּילָה. אֲבִי הַבֶּן אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִידְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִיוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. הָעוֹמְדִים שָׁם צְרִיכִין לוֹמַר כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית כֵּן תַּכְנִיסֵיהוּ לְתוֹרָה וּלְחוּפָּה. הַמְבָרֵךְ צָרִיךְ לוֹמַר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִידֵּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן וְחוֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם וְצֵאֶצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קוֹדֶשׁ עַל כֵּן בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי חֶלְקֵינוּ צוּרֵינוּ צַוֶּה לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵירֵינוּ מִשַּׁחַת. בָּרוּךְ אַתָּה י֨י כּוֹרֵת הַבְּרִית.
הָעוֹשֶׂה מְזוּזָה לְעַצְמוֹ. אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה. לְאַחֵר לַעֲשׂוֹת מְזוּזָה לִשְׁמוֹ. כְּשֶׁהוּא קוֹבְעָהּ אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִידְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִיוָּנוּ עַל מִצְוַת מְזוּזָה. הְעוֹשֶׂה תְפִילִין לְעַצְמוֹ כו'. לְאַחֵר כו'. כְּשֶׁהוּא לוֹבֵשׁ אוֹמֵר עַל מִצְוַת תְּפִילִין. הְעוֹשֶׂה צִיצִית לְעַצְמוֹ כו'. לְאַחֵר כו'. נִתְעַטֵּף כו'. הַתּוֹרֵם וְהַמְעַשֵּׂר אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִידְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִיוָּנוּ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר. לְאַחֵר לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר לִשְׁמוֹ. הַשּׁוֹּחֵט צָרִיךְ לוֹמַר בָּרוּךְ אַתָּה י֨י אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִידְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִיוָּנוּ עַל הַשְּׁחִיטָה. הַמְכַסֶּה אוֹמֵר עַל כִּיסּוּי הַדָּם.
66a הָעוֹשֶׂה סוּכָּה לְעַצְמוֹ. אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִידְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִיוָּנוּ לַעֲשׂוֹת סוּכָּה. לַאֲחֵרִים לַעֲשׂוֹת לוֹ סוּכָּה לִשְׁמוֹ. נִכְנַס לֵישֵׁב בָּהּ אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִידְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִיוָּנוּ לֵישֵׁב בְּסוּכָּה. מִשֶּׁהוּא מְבָרֵךְ עָלֶיהָ לֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלֶיהָ עוֹד מֵעַתָּה. הָעוֹשֶׂה לוּלָב לְעַצְמוֹ. אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִידְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִיוָּנוּ לַעֲשׂוֹת לוּלָב. לְאַחֵר לַעֲשׂוֹת לוּלָב לִשְׁמוֹ. כְּשֶׁהוּא נוֹטְלוֹ אוֹמֵר עַל נְטִילַת לוּלָב. וַאֲשֶׁר הֶחֱייָנוּ. וּמְבָרֵךְ בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹטְלוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
העושה סוכה לעצמו. תוספתא פ''ו העושה כל המצות צריך לברך העושה סוכה לעצמו וכו'. משהוא מברך עליה לילי י''ט הראשון אינו צריך לברך עליה עוד מעתה. דכיון דלא מפסקי לילות מימים כולהו כחדא יומא אריכתא דמיא אבל בלולב הואיל דאינו נוהג בלילות כבימים כל יומא ויומא מצוה באנפי נפשה היא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source