אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן אִם אוֹמֵר לִיתֵּן עוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ לְלָיְלָה בֵּין בְּעַרְבִית בֵּין בְּשַׁחֲרִית נִמְצֵאת אוֹמֵר שֶׁאֵין הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין. וְתַנִּי בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת נִיסָן וּבְאֶחָד בִּתְקוּפַת תִּשְׁרֵי הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין. אָמַר רִבִּי הוּנָא נַלְפִינָן מִדֶּרֶךְ הָאָרֶץ שֲׁרֵי מַלְכָּא נְפַק אַף עַל גַּב דְּלָא נְפַק אָֽמְרִין דְּנָפַק. שֲׁרֵי עָלֵיל לָא אָֽמְרִין דְּעָל עַד שַׁעֲתָא דְיֵעוּל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שרי עליל. אבל כשהמלך התחיל להכנס להפלטין אינם אומרים נכנס עד שעה שיכנס וכלומר שיתכסה מעין הבריות כך השמש בביאתו משעה שיתכסה מהעין להכנס בעובי הרקיע ובא השמש קרינן ביה:
אמר ר' הונא נלפינה. דבר זה למדנו ג''כ מדרך הארץ שכשהמלך התחיל לצאת מהפלטין שלו הכל אומרים המלך יצא אע''פ שעדיין לא יצא ממש ולא נתגלה לעין הבריות וכך השמש אף על פי שעדיין היא בתוך עובי הרקיע נפיק מיקרי ושייך לומר השמש יצא:
אמר ר' יוסי בר בון בלאו הכי לא מצית אמרת לידון עובי של הרקיע ללילה אף בשחרית לפי שאם אומר את ליתן עובי של הרקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית א''כ נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין כלומר שאין אנחנו יכולין לכוין בשום זמן שיהיו היום והלילה שוין דנהי דבערבית אנחנו מחשבין ללילה משעה שהתחילה החמה לכנוס בעובי הרקיע מ''מ בשחרית אין אנו יודעין באיזה שעה נכנסת למעלה לתוך עובי הרקיע כדי לחשוב יום אותה השעה ואנן תנינן בברייתא באחד של תקופת ניסן ושל תשרי היום והלילה שוין הן ומהיכן כיונו זה על יום הראשון של התקופות האלו אם לא שנאמר דיש גבול הנראה לעין ולחשוב ליום מאותה שעה והיינו עלות השחר:
מַאן פַּלִּיג. רִבִּי חֲנִינָה חֲבֵרֵהוֹן דְּרַבָּנָן בָּעֵי כְּמָה דְאַתְּ אָמַר בְּעַרְבִית נִרְאוּ שְׁלֹשָׁה כוֹכָבִים אַף עַל פִּי שֶׁהַחַמָּה נְתוּנָה בְאֶמְצַע הָרָקִיעַ לַיְלָה הוּא. וָמַר אַף בְּשַׁחֲרִית כֵּן. אָמַר רִבִּי אַבָּא כְּתִיב הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צוֹעֲרָה. וּכְתִיב וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר. מַקִּישׁ יְצִיאָתוֹ לְבִיאָתוֹ. מַה בִּיאָתוֹ מִשֶּׁיִתְכַסֶּה מִן הַבְּרִיּוֹת. אַף יְצִיאָתוֹ לִכְשֶׁיִתְוַדָּע לַבְּרִיּוֹת. 4a אָמַר רִבִּי אַבָּא כְּתִיב הַבּוֹקֶר אוֹר. הַתּוֹרָה קְרָאָהּ לְאוֹר בּוֹקֶר. תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּבּוֹקֶר בַּבּוֹקֶר כְּדֵי לִיתֵּן תְּחוּם לְבוֹקְרוֹ שֶׁל בּוֹקֶר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תני ר' ישמעאל. מהכתוב הזה שבתורה למדנו כן דכתיב וילקטו אותו בבקר בבקר בא הכתוב כדי ליתן תחום לבוקרו של בוקר וזהו בוקר דעלות השחר לבוקר של זריחת השמש:
אמר ר' בא. היינו טעמא דכתיב הבוקר אור א''כ התורה קראה לאור בוקר אע''פ שעדיין לא נתודע השמש להבריות אור השחר קרויה בוקר:
א''ר אבא כתיב השמש יצא. דברי ר' אבא ג''כ מעין הקושיא דר' חנינא הם כתיב השמש יצא וכתיב ובא השמש ונימא דמקיש יציאתו לביאתו דמה ביאתו משיתכסה מן הבריות אתה מחשבו ללילה ואף על פי שעדיין השמש בתוך עובי הרקיע אף יציאתו לכשיתודע לבריות דוקא אבל כל זמן שהוא בתוך עובי הרקיע לא מיקרי השמש יצא על הארץ ומפני מה אנחנו מחשבין היום מעלות השחר:
אע''פ שהחמה נתונה באמצע הרקיע. כלומר באמצע עובי הרקיע ועדיין לא נגמר שקיעתה ואפ''ה מחשבית ללילה וא''כ ואימר אף בשחרית כן שאע''פ שכבר התחילה החמה לצאת הואיל והיא עדיין בעובי הרקיע לילה הויא דלעולם כל זמן שהיא בתוך עובי הרקיע נדון אותה כלילה ואכן קי''ל מעלות השחר יממא הוא ואמאי:
מאן פליג. על ענין כוכבים דלעיל וקאמר ר' חנינא חברהון דרבנן הוא פליג דבעי על הא דאמר לעיל שלשה לילה דכמה דאת אמר וכו':
זֶה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל צָרִיךְ לְהַשְׁווֹת אֶת רַגְלָיו. תְּרֵין אֲמוֹרַיִּן ר' לֵוִי וְר' סִימוֹן חַד אָמַר כְּמַלְאָכִים וְחַד אָמַר כְּכֹהֲנִים. מַאן דְּאָמַר כְּכֹהֲנִים לֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי. שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין עֵקֶב בְּצַד גּוֹדֶל וְגוֹדֶל בְּצַד עֵקֶב. וּמַאן דְּאָמַר כְּמַלְאָכִים וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה. ר' חֲנִינָא בַר אַנְדְּרֵיי בְּשֵׁם ר' שְׁמוּאֵל בַּר סוֹטָר הַמַּלְאָכִים אֵין לָהֵן קְפִיצִין וּמַה טַעֲמָא קִרְבֵת אַל חַד מִן קָמַייָא קַייָמַּיָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין להם קפיצין. חוליות ברגליהם שיכולין לקבוץ אותן כדי לישב אלא תמיד עומדין הן דכתיב קמייא קרי ביה קיימיא:
מ''ד ככהנים. האי להשוות זה לפני זה הוא עקב בצד גודל כמו שהיו הכהנים מהלכין ע''ג הכבש של המזבח ומ''ד כמלאכים להשוות זה אצל זה הוא דכתיב ישרה:
תרין אמוראין. פליגי בפירושא דלהשוות את רגליו:
וַאֲתְיָא דְרִבִּי חֲנִינָה כְּרִבִּי יוּדָה דְּתַנִּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה עוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה. אָדָם בֵּינוֹנִי מְהַלֵּךְ אַרְבָּעִים מִיל בַּיּוֹם. עַד שֶׁהַחַמָּה נוֹסֶרֶת בָּרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִיל נִמְצֵאת אוֹמֵר שֶׁעוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַיּוֹם. וּכְשֵׁם שֶׁעוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה כַּךְ עוֹבְיָהּ שֶׁל הָאָרֶץ וְעוֹבְיוֹ שֶׁל תְּהוֹם מַהֲלַךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה וּמַה טַעַם הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וּכְתִיב וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ. וּכְתִיב בְּחֻקּוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם. חוּג חוּג לִגְזֵרָה שָׁוָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חוג חוג לגזירה שוה. ויליף חוג דארץ ודתהום מחוג השמים:
ואתיא דר' חנינא. גרסינן וכן גריס ביומא דר' חנינא הוא דאמר לעיל מאיילת השחר וכו' ד' מיל וזהו כר' יודא וכו' עד שהחמה נוסרת ברקיע וכו' וזהו משיאיר המזרח עד שתנץ החמה:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בוּן הֲדָא אַייַלְתָּא דְשַׁחֲרָא מַאן דְּאָמַר כּוֹכָֽבְתָא הִיא טָֽעְיָא זִמְנִין דְּהִיא מְקַדְּמָא וְזִמְנִין דְּהִיא מְאַחֲרָא. מַאי כְּדוֹן כְּמִין תְּרֵין דֻּקוֹרְנִין דִּנְהוֹרָא דְסַלְּקִין מִן מַדִּינְחָא וּמְנָהֲרִין. דֵּלֹמָא רִבִּי חִייָא רַבָּא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הַוּוּ מְהַלְּכִין בַּהֲדָא בִקְעַת אַרְבֶּל בִּקְרִיצְתָּא וְרָאוּ אַייֶלֶת הַשַׁחַר שֶׁבָּקַע אוֹרָהּ. אָמַר רִבִּי חִייָא רַבָּא לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא בִּירְבִּי כַּךְ הִיא גְאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּתְּחִילָּה קִמְאָה קִמְאָה כָּל מָה שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת הִיא רָבָה וְהוֹלֶכֶת. מַאי טַעְמָא כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ י֙י אוֹר לִי. כֵּן בַּתְּחִילָּה וּמָרְדְּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ. וְאַחַר כַּךְ וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס. וְאַחַר כַּךְ וַיָּשָׁב מָרְדְּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ. וְאַחַר כַּךְ וּמָרְדְּכַי יָצָא מִלִּפְנֵוּ הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת. וְאַחַר כַּךְ לַיְּהוּדִים הָיִתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מ''ט כי אשב בחשך ה' אור לי. כלומר הגלות הוא החשך והגאולה אורה וכשם שהאור בשחר בא מעט מעט והולך ומתרבה כך גאולתן של ישראל שנדמה לאור וכך היה בימי מרדכי ואסתר:
בי רבי. אדם גדול וכן הוא ביומא ריש פ''ג:
דלמא. מעשה בר' חייה רבה וכו' בקריצתה בהשכמה קודם שהאיר היום:
כמין תרין דקורנין דנהור. כמין קרניים המתפצלים לכאן ולכאן במזרח ונראין כעמודים המאירין:
מאי כדון. ומהו זה שנקרא איילת השחר:
מאן דאמר כוכבתא היא טעיא. טעות הוא לפרש כן שהרי אנו רואין לאותו כוכב שמכנין כוכב השחר לפעמים הוא מקדים ועולה ולפעמים הוא מתאחר:
אָמַר רִבִּי חִנְּנָא מֵאַייֶלֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיֵּאוֹר הַמִּזְרַח אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִילִין. מִשֶּׁיֵּאוֹר הַמִּזְרַח עַד שֶׁתֵּנֵץ הַחַמָּה אַרְבָּעַת מִיל. וּמְנַייִן מִשֶּׁיֵּאוֹר הַמִּזְרַח עַד שֶׁתֵּנֵץ הַחַמָּה אַרְבָּעַת מִיל דִּכְתִיב וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וגו'. וּכְתִיב הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צוֹעֲרָה. וּמִן סְדוֹם לְצוֹעַר אַרבָּעַת מִיל. יוֹתֵר הֲווּן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא הַמַלְאָךְ הָיָה מְקַדֵּר לִפְנֵיהֶם הַדֶּרֶךְ. וּמְנַייִן מֵאַייֶלֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיֵּאוֹר הַמִּזְרַח אַרְבָּעַת מִיל. כְּמוֹ וּכְמוֹ מִילָּה מְדַמְּיָא לַחֲבֵרָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כמו. היה צריך לומר כמו וכתיב וכמו השחר עלה משמע שיש עוד דבר הדומה לשיעור הזה ונלמד מחבירו הוא וכבר למדנו דמשהאיר המזרח עד נץ החמה ד' מילין א''כ מאילת השחר עד שיאיר המזרח ג''כ ד' מילין:
היה מקדר. היה מקצר לפניהן הדרך בכדי שיבואי לצוער עם הנץ החמה והביא אותו בשיעור מן מהלך ד' מילין וכדפרישית דתיבות על הארץ מיותר אלא לרמז על ד' מילין:
ומן. וכי מן סדום לצוער ד' מילין והלא יותר הוון:
וכמו השחר עלה. זהו האיר המזרח ויאיצו וגו' ומדכתיב בתריה השמש יצא וגו' ד' תיבות עד ולוט בא רמז לד' מילין:
מאיילת השחר. הוא כעין שני עמודים הנראין במזרח כדלקמן:
אָמַר רִבִּי הוּנָא זֶה שֶׁרוֹאֶה אֶת הַכֹּהֲנִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה צָרִיךְ לוֹמַר בָּֽרְכוּ אֶת י֙י מַלְאָכָיו. בִּשְׁנִיָּה בָּֽרְכוּ אֶת י֙י כָּל צְבָאָיו. בִּשְׁלִישִׁית בָּֽרְכוּ אֶת י֙י כָּל מַעֲשָׂיו. בְּמוּסַף 4b בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה צָרִיךְ לוֹמַר שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּֽרְכוּ אֶת י֙י כָּל עַבְדֵי י֙י הָעוֹמְדִים בְּבֵית י֙י בַּלֵּילוֹת. בִּשְׁנִיָּה שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ. בִּשְׁלִישִׁית יְבָרֶכְךָ י֙י מִצִּיּוֹן. אִם הָיוּ אַרְבַּע חוֹזֵר תְּלִיְאָתָא בְקַדְמִיתָא וּרְבִיְעָתָא בִתְנִיְאָתָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תליתיאתא. בפעם השלישית אומר כמו בפעם הראשונה וברביעית כמו בפעם השניה שהוא תפילת מוסף וכך אמר בנעילה:
חוזר. חלילה באלו הפסוקים:
אם היי ארבע. ואם היום הוא שנושאין כפיהם ארבע פעמים בו כגון בתעניות במעמדות וביה''כ כדתנן ריש פ''ד דתענית:
זה שרואה את הכהנים בבהכ''נ. כשנושאין את כפיהם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source