Vayedaber

Berakhoth

Daf 46b

משנה: עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּידוּלָיו מִן הָאָרֶץ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. עַל הַחוֹמֶץ וְעַל הַגּוֹבָיי וְעַל הַנּוֹבְלוֹת הוּא אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִדְבָרוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל שֶׁהוּא מִין קְלָלָה אֵין מְבָֽרְכִין עָלָיו.

Traduction

La formule générale est usitée pour tout ce qui ne pousse pas sur terre, ainsi que pour le vinaigre, les déchets de fruits et les sauterelles (pures). R. Juda dit: Toute espèce maudite (comme les trois précédents articles) ne nécessite pas de formule de bénédiction.

Pnei Moshe non traduit

מתני' על דבר שאין גידולו מן הארץ. כגון בשר וגבינה וביצים:

נובלות. פירות שנפלו מן האילן קודם שנתבשלו כל צרכן:

גוביי. חגבים טהורים:

מין קללה. חומץ נובלות וגובאי על ידי קללה הן באים ואי הלכה כר' יהודה:

משנה: הָיוּ לְפָנָיו מִינִין הַרְבֶּה רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מִמִּין שִׁבְעָה עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַל אֵי זֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה.

Traduction

Lorsqu’on a devant soi diverses espèces, et que parmi elles il y ait l’une des espèces (447)Ce sont: le froment, l'orge, le vin, la figue, la grenade, l'olive et le miel, ou les dattes (voir (Dt 8, 8). d’élite (de la Palestine), il faut, selon R. Juda, dire la bénédiction sur cette dernière espèce; selon les sages, on fait la bénédiction sur n’importe quelle espèce.

Pnei Moshe non traduit

מתני' ממין שבעה. חטה ושעורה גפן ותאנה רמון זית תמרים ומשום דהני עדיפי שנשתבחה בהן ארץ ישראל:

על איזה מהן שירצה. מה שהוא חביב עליו והלכה כחכמים:

הלכה: הֶחְמִיץ יֵינוֹ אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּייָן אֱמֶת. בָּא לְאֹכְלוֹ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. רָאָה גּוֹבַיי אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּייָן אֱמֶת. בָּא לְאֹכְלָן אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. רָאָה נוֹבְלוֹת שֶׁנָּֽשְׁרוּ אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּייָן אֱמֶת. בָּא לְאֹכְלָן אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ

Traduction

Si du vin s’est aigri, on dit la formule: ''Sois béni, juge de la vérité'' (formule de malheur); si l’on vient à en tirer usage, on dit: ''Tout a été créé par sa parole''. Si l’on voit des sauterelles, on dit: ''Sois béni, juge de la vérité''. Si l’on vient à les manger, on dit: ''Tout a été créé par sa parole''. Si l’on voit tomber des fruits non mûrs, on dit: ''Sois béni, juge de la vérité''. Si l’on vient à en manger, on dira la formule: ''Tout a été créé par sa parole''.

Pnei Moshe non traduit

גמ' החמיץ יינו וכו'. כלומר דקמ''ל דלא כר' יהודה דאע''פ שע''י קללה הן וא''כ מתחילה מברך עליה דיין האמת מיהת לבסוף כשנהנה מהן מברך עליהן שהכל:

רַב יְהוּדָה בְשֵׁם אַבָּא בַּר בַּר חָנָה בַּר קַפָּרָא וּתְרֵין תַּלְמִידוֹי נִתְאָֽרְחוּ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת בְּהָדֵין פּוּנְדָקָא דְּבִרְכָתָא 46b אַפִּיק קוֹמֵיהוֹן פְּרָגִין וְאַחְוָנִייָא וְקֵפַלוֹטִין. אָֽמְרֵי נְבָרֵךְ עַל קֵפַלוֹטָה דּוּ פָטַר אַחְוָנִיתָא וְלֹא פָטַר פְּרָגִיתָא. נְבָרֵךְ עַל אַחְוָנִייָתָא לָא פָטַר לָא דֵין וְלָא דֵין. קָפַץ חַד וּבֵירַךְ עַל פְּרָגִיתָא שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. גָּחִיךְ לֵיהּ חֲבֵרֵים. אָמַר לֵיהּ בַּר קַפָּרָא לֹא לְזֶה גוֹרְגְּרָן אֶלָּא לָךְ לוֹגְלָן. זֶה עָשָׂה בְּגַרְגְּרָנוּתוֹ אַתָּה לָמָּה לִגְלַגְתָּ. וְלָזֶה אָמַר חָכָם אֵין כַּאן זָקֵן אֵין כַּאן. אָֽמְרוּ לֹא יָֽצְאָה שְׁנָתָן עַד שֶׁמֵּתוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָא אָֽזְלִינָן תְּרֵין וְלֹא שְׁמָעִינָן מִינָהּ כְּלוּם. מַיי כְדוֹן מִסְתַּבְּרָא מְבָרֵךְ עַל הַקֶּפַלוֹט שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ טְפֵילָה לְיֶרֶק.

Traduction

R. Juda raconta, au nom d’Aba bar bar-Hana, que lorsque Bar-Kapara et deux de ses élèves s’arrêtèrent pour passer la nuit dans une auberge, à Berakhta (445)Localité à ajouter à la géographie du Talmud (peut-être d'Anath)., on leur servit des petits gâteaux (446)Frankel dit: des oiseaux., des prunes (ou de la verdure), et des porreaux (capitatus). Faut-il faire la bénédiction pour ces derniers? demanda l’un. -Non, répondit le maître, elle dispenserait des prunes, mais non des gâteaux; et si l’on disait la bénédiction pour la verdure, on n’en serait pas dispensé pour les deux autres espèces. Alors l’autre disciple se leva à la hâte et fit la bénédiction pour les gâteaux, par cette formule: ''tout a été créé par sa parole''. Son camarade se moqua de sa méprise. Bar-Kapara dit à celui-ci: Je n’ai pas autant à me plaindre de lui que de toi: lui vient de faire acte de gourmandise; mais toi, pourquoi le railles-tu? Et il dit au rieur: -C’est le lieu de dire: si l’on n’a pas de respect pour mon savoir, ne devrait-on pas au moins respecter ma vieillesse? (c’est-à-dire: vous n’avez pas eu égard à ma vieille expérience, et vous ne m’avez pas demandé conseil dans ce cas). On raconte qu’avant la fin de l’année ils moururent (en punition de leur manque de respect). En somme, dit R. Yossé, ces deux hommes sont morts, et nous n’avons rien appris d’eux. Quelle est actuellement la conclusion? Il paraît qu’on prononce d’abord, pour les porreaux, la formule de bénédiction: ''fruits de la terre'', car la formule: ''tout a été créé par sa parole'' n’est que secondaire et insuffisante.

Pnei Moshe non traduit

דברכתא. שם העיר:

אפיק. הוציא הבעל הבית והביא לפניהם פרגיות ואחונייא הם דורמסקין פרונ''ש בלע''ז פלו''מין בל''א וקפלוטין כרוב:

אמרו. התחילו לפלפל היאך לברך ולפטור בברכה אחת לכולן ואמרו אם נברך על קפלוטה בורא פרי האדמה דהוא פטר אחוניתא לפי שברכתו בורא פרי העץ ותנן על פירות האילן אם בירך בפה''א יצא וא''כ פוטרת גם לאחוניתא אבל ולא פוטר פרגיתא ואין ברכת בורא פרי האדמה פוטרת לברכת שהכל:

נברך על אחונייתא. ואם נאמר לברך על הפרוני''ש וברכתו בורא פרי העץ א''כ לא פטר לא זה ולא זה דאין בפה''ע פוטרת לפירות האדמה ולא לברכת שהכל:

קפץ חד. בתוך שהיו רוצים לברר הדין קפץ אחד מן התלמידים ובירך על הפרגיות שהכל וא''כ פוטר את כולן:

גחיך ליה חבריה. התחיל חבירו לשחוק עליו לפי שיש כאן ברכה יותר מבוררת והיא בורא פרי האדמה על הכרוב דמיהת פוטרת גם להדורמסקין:

א''ל בר קפרא לא לזה גורגרן. רע בעיני ואיני כועס עליו אלא עלך לוגלן אני כועס אם זה עשה כגרגרונותו שאוהב את הבשר אתה למה לגלגתה הלא שהכל היא פוטרת את כולן:

ולזה אמר. חזר ואמר לזה הקופץ ובירך אם חכם אין כאן זקנה אין כאן בתמיה והיה לך להמתין עד שאברר הדין:

הא אזלין תרין. הרי הלכו אלו השנים לעולמם ואנן לא שמעינן מינה כלום היאך הוא הדין:

מאי כדון. ומאי הוי עלה וקאמר מסתברא מברך על הקפלוט בורא פרי האדמה שהיא ברכה חשובה ומבוררת וברכת שהכל טפילה לו כלומר משום שאינה חשובה כברכת בפה''א הלכך לא יברך בתחלה שהכל על הפרגיות ולפטור גם הקפלוט ואע''ג שהיה כאן בורא פרי העץ והוא יותר מבוררת וחשיבה מבורא פרי האדמה מכל מקום הואיל והיא פוטרת בדיעבד גם לפרי העץ מברכין על הקפלוט והדר מברך על הפרגיות שהכל:

Berakhoth

Daf 47a

הלכה: 47a רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר מַה פְּלִיגִין רִבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנָן. כְּשֶׁהָיָה בְדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל פַּת. אֲבָל אֵין בְּדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל פַּת כָּל עַמָּא מוֹדוֹיי שֶׁאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מִמִּין שִׁבְעָה עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ. אָמַר רִבִּי אַבָּא צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּסוֹף. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הֲדָא דְּרִבִּי בָּא פְּלִיגָא עַל דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר מַה פְּלִיגִין רִבִּי יוּדָה וְרַבָּנָן בְּשֶׁהָיָה בְדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל פַּת אֲבָל אֵין בְּדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל פַּת כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מִמִּין שִׁבְעָה עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ. וָמַר רִבִּי אַבָּא וְצָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּסוֹף לֹא בֵּירַךְ נַעֲשָׂה טְפֵילָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן כָּל שֶׁהוּא עִיקָּר וְעִמּוֹ טְפֵילָה מְבָרֵךְ עַל הָעִיקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵילָה.

Traduction

R. Josué ben-Levi dit: Sur quel point porte le sujet de la discussion entre R. Juda et les rabbins? Sur le cas où l’on avait l’intention de manger du pain avec ces fruits (la formule du pain en dispense); mais, au cas où l’on ne se propose pas de manger du pain, tout le monde reconnaît qu’il faut donner la préférence à l’une des sept classes supérieures, s’il y en a une, pour prononcer sur elle la bénédiction. – R. Aba dit (448)Au sujet de l'avis final de la Mishna. qu’il faut prononcer la bénédiction à la fin (selon les sages, lorsque l’on dit la bénédiction pour une espèce non supérieure, à la fin elle ne suffit pas: il en faut une spéciale). R. Yossé dit: cette opinion de R. Aba est en discussion (puisque, d’après lui, il faut une bénédiction postérieure) avec l’avis de R. Josué ben-Levi, selon lequel il n’y a de discussion entre R. Juda et les autres sages qu’au cas où l’on mange du pain avec d’autres produits (et que la bénédiction du pain, selon lui, en dispense), non au cas contraire. R. Aba dit qu’il faut une bénédiction finale. C’est que si l’on ne prononçait pas de bénédiction pour ce produit, on le considérerait comme un accessoire, et l’on a enseigné (§ 7) qu’au cas où il y a un accessoire avec ce qu’on mange, on fait la bénédiction pour l’objet principal (et il est impossible que cela s’applique aux espèces supérieures).

Pnei Moshe non traduit

גמ' מה פליגי. הא דפליגי ר' יודה ורבנן דוקא כשהיה בדעתו לאכול פת אח''כ וכלומר שהביאו לפניו מינין אלו קודם הסעודה שכך היה דרכן לאכול מיני פירות המעוררין תאות האכילה לפני הסעודה ובהא הוא דפליגי רבנן וסבירא להו דמברך על איזה מהן שירצה וטעמא דמכיון שהן באין בשביל הסעודה הוו כדברים הבאין בתוך הסעודה ולא ללפת בהן את הפת אלא לקנוח סעודה שדינן שהן טעונין ברכה לפניהם ולא לאחריהם דלאחריהם ברכת המזון פוטרתן וה''נ בדברים אלו שהן באים כדי להמשיך תאוה לאכילת הפת אינם טעונין ברכה לאחריהם דברכת המזון שעל הפת פוטרתן ולפניהם הוא דטעונין ברכה שהרי אסור ליהנות עד שיברך ועדיין לא בירך על הפת שתהא ברכת המוציא פוטרת לברכה שלפניה' והכי אמרינן לקמן בסוף הלכה זו דרבנן סלקין לריש ירחא ואכלין ענבין ולא מברכין בסופה לפי שדעתן לאכול פת אח''כ וריב''ל ס''ל כהני רבנן והלכך קאמר דבכהאי גוונא הוא דפליגי רבנן עלי' דר' יודה וטעמא להך פלוגתא בכה''ג דוקא משום דס''ל לרבנן דהואיל שאין מברך עליהן בסוף לא איכפת לן אם אוכל ממין ז' או ממין אחר שברכותיהן שוות לפניהן ומברך על איזה מהן שירצה. אבל אין בדעתו לאכול פת. אח''כ וא''כ טעונין ברכה לפניהם ולאחריהם בהא כל עמא מודו שאם יש ביניהם ממין שבעה שעליו הוא מברך דכיון שצריך לברך לאחריהם ומין שבעה עדיף דטעון ברכה מעין ג' מברך ג''כ לפניו עליו ולא על מין אחר:

א''ר אבא צריך לברך בסוף. לעולם וכדמפרש ר' יוסי למילתיה ואקשי עליה:

הדא דר' אבא פליגא על דריב''ל. כלומר דלא תימא דר' אבא לא קאמר צריך לברך בסוף אלא בשאין דעתו לאכול פת אח''כ והלכך מפרש ר' יוסי דלא היא דאם כן היינו דריב''ל דהא שמעינן מדאמר ריב''ל דלא פליגי ר''י ורבנן אלא בשהיה דעתו לאכול פת וכו' א''כ סבירא ליה דכשאין דעתו לאכול פת צריך לברך בסוף ומאי קמ''ל ר' אבא אלא ודאי דר' אבא פליג עליה דר' יהושע בן לוי:

ואמר ר' אבא וצריך לברך בסוף. כלומר מדקאמר ר' אבא על מילתי' דריב''ל דקאמר לענין אוקמתא דפלוגתא דמתני' כדאמרן א''כ ע''כ דר' אבא פליג וסבירא ליה דלעולם צריך לברך עליהן בסוף ואפילו כשדעתו לאכול פת אח''כ ולא מפרש לאוקמתא דמתני' כריב''ל:

לא בירך נעשה טפילה. בתמיה מסקנת דברי ר' יוסי היא וכמקשה על דברי ר' אבא וכלומר דאמאי צריך לברך בסוף בשדעתו לאכול פת וכי לאו הכי הוא שאם בירך אח''כ על הפת נעשה זה המין שאכל טפילה וברכת המזון של פת פוטרת אותן וכדתנינן תמן במתני' לקמן כל שהוא עיקר וכו'. א''נ יש לפרש דהאי לא בירך נעשה טפילה לאו קושיא היא אלא אדרבה טעמא למילתיה דר' אבא מסיק הוא ר' יוסי כלומר דלהכי קאמר שצריך לברך עליהן בסוף ואפי' כשדעתו לאכול פת משום דכי לא כך הוא שאם בירך על זה המין נעשה הפת טפילה לו ושוב אינו צריך לברך על הפת וכיון דלא מברך כלל על הפת אין כאן ברכת המזון שתהא פוטרת והלכך לעולם צריך לברך עליהן בסוף והויא ממש כהאי דתנינן לקמן כל שהוא עיקר וכו' דפוטר את הפת שהפת טפילה לו:

הֲדָא גָרִיזְמָתָא רִבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רִבִּי אַמִּי מְבָרֵךְ עַל הַתּוּרְמוּסָא. אָמַר רִבִּי לֵוִי עַל שֵׁם אַל תִּגְזוֹל דָּל כִּי דַל הוּא.

Traduction

Si l’on a devant soi un mélange de plusieurs sortes, ou desserts, garismata, on dit la bénédiction, selon R. Jérémie au nom de R. Amé, pour le lupin (449)Il est essentiel, fut-il inférieur en qualité.. R. Levi dit que c’est en vertu du verset (Pr 22, 22): Ne vole pas le pauvre, à cause de sa pauvreté (c’est-à-dire: on en doit pas donner la préférence aux espèces supérieures, mais bénir aussi bien le lupin).

Pnei Moshe non traduit

הדא גריזמתא. מאכל הבא באחרונה ויש בה תורמוסין ומינין הרבה ובלעז לופינ''י הערוך ובויקרא רבה ריש פ' צו הדא גריזמתא באה באחרונ' למה שיש בה מינין הרבה:

מברך על תורמוסה. וכדאמר ר' לוי על שם אל תגזול דל וכלומר אע''פ שיש בה מינין אחרים חשובין יותר מהתורמוס אפ''ה מברך על התורמוס שהוא העיקר והברכה ראויה עליו ואין לגוזלו מהברכה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source