Vayedaber

Berakhoth

Daf 32a

בְּמַה קוֹרְאִין. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא כְּגוֹן מוֹדַעְתּוּן בּוֹ תַּעֲנִית רְבִיעִין עַל מֵעֵיהוֹן וְלֹא יָֽדְעִין דְּהִיא תַעֲנִיתָא. 32a אָמַר לֵיהּ לְהוֹדִיעָךְ שֶׁקּוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. רִבִי יוּדָן קַפּוֹדָקִיָּא אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי קוֹרִין בְּראשׁ חֹדֶשׁ. קָם רִבִּי יוֹסֵי עִם רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. אָמַר לֵיהּ אַתְּ שָׁמַעְתָּ מֵאָבוּךְ הֲדָא מִילְתָא. אָמַר לֵיהּ אַבָּא לֹא הָיָה אוֹמֵר כֵּן אֶלָּא בְּעֵינְטָב עַל יְדֵי דְּאִינּוּן יָֽדְעִין דְּהוּא רֵישׁ יַרְחָא קוֹרִין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. הָא שְׁאָר כָּל הַמְּקוֹמוֹת קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת.

Traduction

⁠—Cette prière, répond R. Yosé, n’est qu’un avertissement que l’on doit lire le chapitre ci-dessus. R. Youdan de Cappadoce, dit devant R. Yosé, au nom de R. Yehouda ben-Pazi; ce jour on lit le chapitre (de la Tora) relatif à la néoménie; R. Yosé, se levant ainsi que R. Yehuda ben-Pazi, l’interpella en ces termes: -Est-ce de ton père que tu as entendu cela? -Mon père, répondit-il, n’a dit cela que pour la ville de Ein-Tob, où l’on savait positivement que c’était rosh-hodesh nouveau mois (c’est dans cet endroit qu’à une certaine époque on proclamait la néoménie); mais dans tous les autres endroits, on lit le chapitre des bénédictions et des malédictions

Pnei Moshe non traduit

במה קורין. בתורה בר''ח של תענית:

קורין ברכות וקללות. כמו בשאר ימים של תענית צבור:

א''ל ר' מנא בגין מודעתין די תעניתא. כך כתובה היא בסוף פ''ב דתענית. כלומר אם בשביל להודיע להעם שהוא תענית אף שהיום ראש חדש:

רביעין על מעיהון ולא ידעין דהוא תעניתא. בתמיה כלומר הן נופלין על פניהם שכך היו נוהגין בר''ח שהוא ביום התענית וא''כ יודעין הן מהתענית אף שהוא ר''ח ומה צריך עוד סימן להודיעם:

א''ל להודיעך שקורין ברכות וקללות. כלומר לא בשביל סימן להודיע להעם אני אומר כן אלא כך הוא הדין ולהודיעך שאין ר''ח דוחה קריאת התורה ס''ל תענית וקורין ברכות וקללות:

קם ר' יוסי עמד ר' יוסי והלך לשאול מר' יודה בן פזי וא''ל אם קבלת כך הוא מאביך שאתה אומר שקורין בר''ח וא''ל אבא לא היה אומר שקורין בשל ר''ח אלא בעין טב דוקא ששם היו יודעין בודאי שהוא ר''ח ולפרסם הדבר שכבר קדשוהו היו קורין בשל ר''ח לפי ששם בית הועד היה שב''ד מקדשין החדש כדאמרינן פ' ראוהו ב''ד א''ל ר' לר''ח זיל לעין טב וקדשיה הא שאר כל המקומות קורין ברכות וקללות ואין של ר''ח דוחה קריאתן:

יִרְמְיָה סַפְרָא שָׁאַל לְרִבִּי יִרְמְיָה רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת בְּמַה קוֹרִין. אָמַר לֵיהּ קוֹרִין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ קוֹמֵי רִבִּי אַמִּי וּמַתְנִיתַא אָֽמְרָה כֵן בַּכֹּל מַפְסִיקִין לְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְחֲנוּכָּה וּלְפוּרִים.

Traduction

. Jérémie le scribe demanda à R. Jérémie: -Si la néoménie tombe le samedi, quel chapitre lit-on? -Celui de la néoménie, répondit-il. R. Helbo dit devant R. Arni, et la Mishna est d’accord sur ce point (287)(Megila 3, 4)., que pour toutes les solennités, soit la néoménie, soit la Hanuka, soit Purim, on interrompt la lecture ordinaire (pour lire le chapitre relatif à la solennité).

Pnei Moshe non traduit

ר''ח שחל להיות בשבת במה קורין. להמפטיר:

ומתני'. דפ''ד דמגילה אמרה כן לכל מפסיקין לראש חודש וכו' דמפסיקין מהפטרה של פ' השבוע וקורין בשל ראש חודש:

ראש חודש שחל להיות בחנוכה במה קורין. בתחלה בשל ראש חודש או בשל חנוכה:

קורין ג' בראש חודש. דתדיר קודם והד' הוא קורא בחנוכה:

יִצְחָק סְחוֹרָא שָׁאַל לְרִבִּי יִצְחָק רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּחֲנוּכָּה בְּמַה קוֹרִין. אָמַר לֵיהּ קוֹרִין שְׁלֹשָׁה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְאֶחָד בַּחֲנוּכָּה. רִבִּי פִּינְחָס וְרִבִּי סִימוֹן רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא מָטוּ בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי אֶבְדִּימִי דְּמִן חֵיפָה קוֹרִין שְׁלֹשָׁה בַּחֲנוּכָּה וְאֶחָד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. לְהוֹדִיעָךְ שֶׁלֹּא בָּא הָרְבִיעִי אֶלָּא מַחְמַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ. בַּר שֶׁלֶמְיָה סַפְרָא שָׁאַל לְרִבִּי מָנָא הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁחָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁל חֲנוּכָּה לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת וְלֹא שִׁבְעָה אִינּוּן קוֹרִין. אִית לָךְ מֵימַר שֶׁלֹּא בָּא הָרְבִיעִי אֶלָּא מַחְמַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ. שְׁאִילְתִּינְהוּ לְסַפְרָא אָמַר לֵיהּ וַהֲדָא שְׁאִילְתָא דְּסָפָר.

Traduction

Isaac Sehora demanda à R. Isaac A la néoménie qui tombe pendant la Hanuka, quel chapitre lit-on? -On appelle trois personnes pour la néoménie et une pour le chapitre de la Hanuka; R.Pinhas, R. Simon et R. Aba bar-Zamina, au nom de R. Abdoumi de Man-Hifia, soutenaient le contraire: trois pour le chapitre de Hanuka, un pour celui de la néoménie, attendu que le quatrième n’est appelé que par suite de la néoménie (le Hanuka, on n’en appelle que trois). Bar-Shalmaya le scribe dit à R. Mena: Vois, lorsque la néoménie de Hanuka tombe le samedi, on appelle d’abord sept personnes (nombre réglementaire du samedi, puis les autres en supplément pour les chapitres de la néoménie et de Hanuka; il doit donc en être de même pendant la semaine, et il faut lire lorsque la néoménie et le Hanuka se rencontrent pendant les jours ouvrables le chapitre de la néoménie d’abord, puis celui de Hanuka, pour le quatrième) (en supplément). -J’ai posé cette question aux scribes, continua-t-il. -Ce n’est point à nous qu’il faut la poser, m’ont-ils répondu (mais à des rabbins plus instruits que nous).

Pnei Moshe non traduit

ר' פינחס וכו' להודיעך שלא בא הד' אלא מחמת ראש חודש. לפיכך קורא הרביעי בו:

הגע עצמך בר''ח של חנוכה שחל בשבת. והלא שבעה קורין בשבת וא''כ מה סימן יש לך כאן לומר שלא בא הד' אלא מחמת ר''ח:

אמר ליה והדא שאלתא דספר. כך היא כתובה בתענית שם ול''ג הכתוב כאן שאילתינהו לספרא וצריך למחקו. וכלומר דרך בדיחותא השיב לו וא''ל וזאת השאלה של סופר כמוך היא דמה שאלה היא משבת שלעולם קורין שבעה ואי אפשר לעשות סימן לד' בשל ר''ח ומה שייכא קריאה של שבת לקריאה של ימות החול:

Berakhoth

Daf 32b

רִבִּי מִיפְקֵּד לְאַבְדָּן אֲמוֹרֵיהּ אַכְרִיז קוֹמֵי צִיבּוּרָא מַאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְּרַמְשָׁא עַד יוֹמָא קָאִים. רִבִּי חִייָא בַּר ווָא מִפְקֵד לַאֲמוֹרֵיהּ אַכְרִיז קוֹמֵי צִיבּוּרָא מַאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְּרַמְשָׁא עַד יוֹמָא קָאִים. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא מָשְׁכֵנִי רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי אֵצֶל פּוּנְדוּק אֶחָד אָמַר לִי כַּאן נִתְפַּלֵּל אַבָּא שֶׁל לֵילֵי שַׁבָּת בְּעֵרֶב שַׁבָּת. אָמַר רִבִּי אַמִּי רִבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג וְלָא הֲוָה צְרִיךְ מִפְלְגָה עַל הֲדָא לָמָּה שֶׁכֵּן מוֹסִיפִין מֵחוֹל עַל הַקּוֹדֶשׁ. וְעוֹד דְּסַלְקוּן חַמָּרַייָא מִן עָרָב לְצִיפּוֹרִין וְאָֽמְרִין כְּבַר שַׁבָּת רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא בְּעִירוֹ. וִידָה אָֽמְרָה דָּא דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָא מָשְׁכֵנִי רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי אֵצֶל פּוּנְדוּק אֶחָד אָמַר לִי כַּאן נִתְפַּלֵּל אַבָּא שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּשַׁבָּת וְאַף עֲלָהּ לָא הֲוָה צְרִיךְ מִפְלְגָה דְּרִבִּי מִיפְקֵּד לְאַבְדָּן אֲמוֹרֵיהּ אַכְרִיז קוֹמֵי צִיבּוּרָא מַאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְּרַמְשָׁא עַד יוֹמָא קָאִים. רִבִּי חִייָא בַּר ווָא מִפְקֵד לַאֲמוֹרֵיהּ אַכְרִיז קוֹמֵי צִיבּוּרָא מַאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְּרַמְשָׁא עַד יוֹמָא קָאִים. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרִין 32b עָלָה אָדָם עַל מִיטָּתוֹ אֵין מַטְרִיחִין אוֹתוֹ לֵירֵד. אֲמַר רִבִּי זְעִירָא כָּל מַאן דַּהֲוִינָא עֲבַד כֵּן הֲוִינָא מְפָחֵד בַּלַּיְלִיָּא. לֵית לָךְ אֶלָּא כַהֲדָא דְּרִבִּי מִיפְקֵּד לְאַבְדָּן אֲמוֹרֵיהּ אַכְרִיז קוֹמֵי צִיבּוּרָא מַאן דְּמַצְלִי יַצְלִי עַד יוֹמָא קַייָם. רִבִּי חִייָא בַּר ווָא מִפְקֵד לַאֲמוֹרִיהּ כו'.

Traduction

Rabbi ordonna à Abdomé, son orateur (288)''Dans les grandes écoles de Palestine et de Babylonie, outre le chef d'école, il y aurait des orateurs chargés de transmettre les enseignements oraux du maître aux élèves et de soutenir la discussion avec eux; ils portaient le nom de amoraïms. V. Midrash Rabba sur (Gn 6).'', de proclamer publiquement qu’il était permis de dire la prière du soir (le samedi) avant qu’il fît encore nuit; et R. Hiya bar-Aba dit de même. R. Hanina raconte que R. Ismaël, fils de R. Yosé, le conduisit un jour dans une auberge, lui disant: Ici mon père fit un jour la prière du vendredi soir avant la nuit. R. Ami ajouta que R. Yochanan n’admet pas cela; mais, ajoute le Talmud, si c’est sur le fait de R. Hanina que porte la contestation de R. Yohanan, c’est à tort, attendu que l’on doit prendre sur les heures profanes (ouvrables) pour augmenter les heures saintes (et anticiper le Shabat); de plus, les âniers vinrent (un vendredi) d’Arabie à Sephoris, disant: R. Hanina ben-Dossa a déjà commencé le repos shabatique dans sa ville (289)Neubauer, ibid., p. 204. (c’est donc un fait généralement admis que l’on anticipe la prière du vendredi soir, et il est impossible d’admettre que R. Yohanan conteste ce point. Il faut donc corriger l’avis de R. Hanina: c’est qu’il s’agit de la prière du samedi soir comme dans les deux faits racontés plus haut, et c’est ce que R. Yohanan conteste). Ou bien, même sur ce point, il n’y avait pas lieu de contester, attendu que Rav est d’accord avec R. Hanina, et il ordonna à son orateur d’annoncer en public que celui qui voulait dire la prière du samedi soir avant la nuit le pouvait. Aussi R. Hiya bar-Aba fit de même (ils sont donc en majorité contre R. Yohanan). Chez R. Yanaï on enseignait que celui qui est couché n’a pas besoin de se lever (pour faire la prière du soir, qui n’est pas obligatoire); mais, dit R. Zéira, chaque fois que je fis ainsi je tremblais d’éprouver des terreurs nocturnes; il faut donc (si l’on veut se coucher avant la nuit) se conformer à l’avis de Rabbi et de R. Hiya bar-Aba

Pnei Moshe non traduit

מאן דמצלי. מי שהוא רוצה להתפלל של ערבית ולהקדים עצמו יתפלל ואף שעדיין עומד השמש ויום גדול הוא במוצאי שבת קאמר כדלקמן:

משכני משך אותי ר' ישמעאל בר' יוסי אצל בית פונדק אחד ואמר לי כאן נתפלל אבא של לילי שבת בע''ש מבעוד יום:

אמר ר' אמי ר' יוחנן פליג. על זה וקאמר הש''ס ולא היא דלא הוה צריך לחלוק על זה דלמה לא יעשה כן להקדים של שבת שכן מוסיפין מחול על הקדש:

ועוד דהא סלקין. החמרים ממקום ערב ששם היה ר' דוסא שרוי והם עולין לציפורי ואומרים כבר שבת ר' דוסא בעירו ומקדים לקבל עליו שבת מבעוד יום גדול:

ווידה אמרה דא. ואם באיזה דבר שמעת שחולק ר' יוחנן עליו זה הוא מה דאמר ר' חנינא שאמר ר' ישמעאל בשם אביו ר' יוסי שכאן נתפלל של מוצאי שבת בשבת ועלה אפשר הוא דפליג ר' יוחנן:

ואפי' עלה. והדר וקאמר דאפי' עלה לא צריך ר' יוחנן למיפלג דהא רבי היה מצוה לאבדן מתורגמניה להכריז דאף של מ''ש הרוצה להקדים ולהתפלל יתפלל מבעוד יום וכן ר' חייא בר ווה וכו':

עלה אדם על מטתו. אם התפלל של ערבית מבעוד יום ועלה על מטתו שוב אין מטריחין אותו לירד ולחזור ולהתפלל בזמנו:

כל מן דהוינא עבד כן. כל זמן שהייתי עושה כך והתפללתי מבע''י והלכתי לישן הייתי מתפחד כל אותו הלילה:

לית לך. סתמא הש''ס הוא דקאמר לה אין לך אלא כהאי דאמרי' לעיל שאפי' לכתחילה מותר להקדים ולהתפלל מבעוד יום:

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבָּא תַּנִּיֵי תַּמָּן תְּפִילַּת הָעֶרֶב מַהוּ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אָמַר חוֹבָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר רְשׁוּת. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא אַתְיָן אִילֵּין פַּלְגְּוָתָא כְּאִינּוּן פַּלְגְּוָתָא מָאן דָּמַר חוֹבָה אֵין נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁל עֶרֶב. וּמָאן דָּמַר רְשׁוּת נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁל עֶרֶב.

Traduction

. R. Jacob bar-Aha dit: Il est dit plus haut que la prière du soir est obligatoire selon R. Gamliel, et facultative d’après R. Yehoshoua; on peut établir un rapprochement entre cette discussion et celle qui est relative à la prière de clôture (néila). D’après R. Gamliel, la récitation de la néila ne dispenserait pas de celle de la prière du soir, tandis que R. Yehoshoua serait pour l’affirmative.

Pnei Moshe non traduit

אתיין אילין פלגוותא. אם היא חובה או רשות כאלין פלגוותא דפליגי לעיל אם תפלת נעילה פוטרת לשל ערבית דלמ''ד רשות פוטרת ולמ''ד חובה בפני עצמה היא אין תפלה אחרת פוטרת אותה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source